אהובי בנה לי בית ירוק




טרנד הבנייה הירוקה החל להתפשט בעולם כבר לפני כמה עשורים, אך בשנות ה-2000 הוא תופס תאוצה בכל העולם המערבי. אנשים בארצות מפותחות מוותרים על הבניה הסטנדרטית מבטון, ובונים את ביתם מבוץ, קש וחומרים טבעיים אחרים, או מחומרים ממוחזרים.
הטרנד הזה קשור לא רק לשמירה על הסביבה, אלא גם לעובדה שבתים הבנויים "באופן טבעי" נראים מיוחדים יותר ויש להם אמירה עיצובית מעניינת יותר. חומרים לא סטנדרטיים, שאנו לא רגילים לראות בבנייה מודרנית, מעבירים מסר חזותי אחר, מאפשרים חופש ויצירתיות, קוים יותר פתוחים ומרקמים מעניינים, ובקצרה, זה פשוט נראה יפה. בנוסף, הבתים "הירוקים" חסכוניים משום שמדובר בחומרים זולים יותר ובתהליך בנייה זול, ולפעמים גם הבידוד טוב יותר, מה שגורם לחיסכון באנרגיה.
הנה כמה דוגמאות לבתי "טבעיים" מסוגים שונים:

.

בתמונה הזו ניכר שבעלי הבית לא הסתפקו בחומרים טבעיים, אלא הכניסו גם אלמנטים חזותיים נוספים שמייחדים את הבית: היעדר פינות ותבליט עץ מרשים.

.

הבקתה הזו שנראית כאילו נלקחה מסיפורי אגדות, לא מאכלסת גמדים ולא הוביטים, אלא זוג צעיר ונחמד שבנה את בתו מקש ובוץ. הם מדווחים שהבית הזה עלה רק 3,000 דולר. זו נשמעת עסקה לא רעה בכלל.

בארצות כמו קנדה, אוסטרליה או ארה"ב הטרנד "הירוק" תופס נפח מהותי בבנייה של הבתים הפרטיים ואף מבני ציבור. ישראל, כרגיל, מפגרת מאחור, אבל גם אצלנו כבר יש לא מעט מבנים, בדרך כלל בישובים טבעוניים למיניהם, שהוקמו על פי הכללים של הבנייה האקולוגית.

.

מבחינה חזותית, המבנים האקולוגיים מתאפיינים בקוים מעוגלים (אין כמעט קירות ישרים או פינות), צבעים טבעיים, כהים וחמים, ועובי משמעותי של קירות. כפי שנראה היטב בתמונה, גם הסביבה של הבית מרוצפת בחומרים ממוחזרים – שברי מרצפות שהן פסולת בניין.

מהי בנייה ירוקה? ניתן לחשוב שפעם כל בנייה הייתה ירוקה, כי היא נעשתה בחומרים טבעיים, בעיקר משום שאלה היום החומרים הנגישים: עץ, אבן, בוץ וקש, תלוי באזור המגורים ולחומר הגלם הנפוץ שם. מאידך, המבנים הירוקים היום הם הרבה יותר מתוכננים מאשר פעם. המתכנן לוקח בחשבון לא רק את חומרי הגלם, אלא גם את דרך הבנייה, את האקלים – כדי לחסוך בחימום או קירור – ועוד מספר גורמים. התוצאה – מבנה מתוחכם בהרבה מבקתת בוץ של פעם.

ובכן, מה צריך כדי שהבנייה של הבית תיחשב ל"בנייה ירוקה" או "אקולוגית"?

ראשית, אלה צריכים להיות חומרי גלם ירוקים דהיינו חומרים ידידותיים לסביבה. בין היתר הדרישה היא שהיצור שלהם לא ידרוש משאבים רבים או ישאיר פסולת מרובה. העדפה היא לחומרי גלם כמו קש וחימר, אבל גם אבן טבעית ועץ, ולהשלמת המלאכה חומרים נוספים שנחשבים לידידותיים כמו גבס. מרבים להשתמש גם בחומרים שלא נחשבים באופן רגיל כחומרי בנייה כמו נייר אורז או בד, או חומרים ממוחזרים – בקבוקי פלסטיק או זכוכית, לדוגמה. חומרים אלה משמשים לבניית קירות המבנה, אבל גם לייצור רהיטים, רהיטי גן, מתקני חצר לילדים ועוד.

.

דוגמה נהדרת לשימוש בחומרים ממוחזרים שהוא גם אקולוגי וגם יפהפה – עיצור קיר עם מיכלי זכוכית בצבעים שונים. הזכוכית נותנת לאור לחדור פנימה, ויוצרת רושם של מוזאיקה מתוחכמת, ולא מיד מבינים שמדובר בסך הכול בבקבוקי יין ושמן זית ישנים.

יש טכנולוגיות "ירוקות" שמסייעות בידי הבונים הנלהבים אך לא מנוסים, וגם זהו תנאי חשוב לבנייה אקולוגית. ישנן מדינות, למשל אוסטרליה, בהן הממשלה מעודדת בנייה ירוקה ומספקת הדרכה ועזרה לאלה שמעוניינים בכך.

.

הבנייה הירוקה היא לעתים קרובות בנייה קהילתית – שכנים מקהילה אקולוגית בונים את הבתים של כולם, ביחד, וכך חוסכים כסף וגם נמנעים מניצול של כוח עבודה זול ומנוצל. אין ספק שהתמונה עושה חשק לחוות את השמחה המשותפת ואת האחווה שנוצרת ממלאכה כזו.

מאפיין נוסף של בנייה ירוקה הוא חסכון באנרגיה – תכנון של הבית העתידי באופן כזה שינצל בצורה הטובה ביותר את יתרונות חומרי הגלם ליצירת בידוד וחיסכון בחימום או קירור. לדוגמה, בתים באזורים חמים צריכים להיות מוצלים, בנויים מחומר שלא מעביר חום (כמו אבן גיר או בוץ חימר), עם קירות עבים (בבנייה אקולוגית הקירות בד”כ הרבה יותר עבים ממה שאנו רגילים בבנייה סטנדרטית) ופתחי אוורור רבים ומוצלים שדרכם יכול האוויר לנוע בחופשיות ברגע שיש מעט רוח.
כמו כן, בית אקולוגי" יהיה חסכוני בשימוש במשאבים ובתפעול. ייבנה בו מאגר למים אפורים, לדוגמה, שאפשר לסנן ולהשתמש בהם להשקיה. בגינה לא יהיה שימוש בחומרי הדברה, והתאורה תהיה בנויה בצורה החסכונית ביותר.
לסיכום, ניתן לומר שעל רקע מצוקת הדיור בישראל, כל העניין של בניית הבתים מקש נראה לנו מעט הזוי ובאופן כללי "צרות של עשירים". אך למעשה, כולנו היינו מרוויחים אילו הבנייה שלנו הייתה מעט יותר "ירוקה" ו"אקולוגית – ואת ההבדל היינו רואים גם בכיס, לא רק באיכות הסביבה.

 

 




נשמח לשמוע את דעתכם על המאמר

תגובות התפרסמו למאמר זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

two + 17 =