לשנות את העולם עם תביעה ייצוגית




אחד מהשינויים החברתיים הגדולים שעוברים על אזרחי העולם בכלל ועל תושבי ישראל בפרט הוא הפנמת התובנה כי לכל פרט ופרט – זאת אומרת, לכן ולכם – השפעה גדולה על אופיה והתנהלותה של החברה. כלי מעולה להחזרת הכוח ליחיד ולקבוצת בני אדם אל מול גופי ענק דורסניים הוא תביעות ייצוגיות, שהשימוש בהן הולך ותופס תאוצה בעת הנוכחית.

לא כמו תביעות אחרות

באופן יבש מוגדרת תביעה ייצוגית כ"תביעה במשפט אזרחי שבה אדם יחיד תובע בשם קבוצה". משמעות הדבר בפועל היא שאין עוד צורך לבלוע רוק, להיפגע ולוותר כשיחיד נפגע (אפילו פגיעה קטנה) מגוף גדול – למשל כשברשת מזון גדולה מופיע מחיר שונה על גבי מוצר ומחויב אחרת בקופה, ומכל הקונים את אותו מוצר נגזל כסף, בין אם במתכוון ובין אם בשוגג. שהרי לרוב היחיד שנפגע הוא רק פרט אחד בתוך קבוצה רחבה של צרכנים, קהל או קבוצה שגם הם, ממש כמותו, נפגעו.

החוק בישראל מאפשר לפרט להגיש תביעה נגד המערכת המקפחת או המפלה בתביעה – השיבו לי את כבודי ופצו אותי על שעוללתם לי. אבל היחיד הנאבק לא פונה רק בשם עצמו אלא מגיש תביעה ייצוגית בשם כלל הנפגעים, וזאת מבלי שיהיה צריך אפילו לקבל את הסכמתם. וזהו, גבירותיי ורבותיי, מאבק חברתי טהור ומתקדם.

המקרה של אסון הנפט בערבה

אבל בכדי שיהיה נהיר יותר מה קורה בפועל בעת הגשת תביעה ייצוגית, כדאי לצלול לסיפורה של תביעה ייצוגית מהעת האחרונה, שכמובן טרם ניתנה בגינה פסיקה – הטיפול בתביעות הייצוגיות בבתי המשפט אורך זמן ודורש פרוצדורה בירוקרטית מורכבת – אבל ניתן ללמוד ממנו עד כמה יש לו, לאדם היחיד, יכולת מאבק מול עוולות בקנה מידה גדול ואף ענק.

בשלהי שנת 2014, בחודש דצמבר, פקד אסון אקולוגי כבד את הערבה. דליפה משמעותית בצינור הנפט של קצא"א הזרימה אלפי קוב של נפט גולמי אל אדמת המדבר. הדליפה אמנם קרתה באזור היישוב באר אורה, השוכן במרחק של כ-20 קילומטרים מצפון לאילת, ואולם הייתה לה (וייתכן שגם תהיה לה בעתיד הרחוק יותר) השפעה מידית על בריאות תושבי העיר הדרומית.

"עשרות בני אדם פונו בלילה מבתיהם בעקבות דליפת הענק של הנפט כתוצאה משאיפת האוויר שהזדהם וכן מריחו החריף של הנפט אשר נישא באוויר. האנשים נפגעו נשימתית, סבלו מהקאות וחלקם אף פונו לבית החולים" – כך נטען בכתב תביעה ייצוגית שהגישה תושבת העיר אילת מספר ימים לאחר האסון כנגד חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון). הייתה זו יוזמתה הפרטית של התושבת ליזה מליש, שהגישה את התביעה באמצעות עורך-דין.

תושבת אילת זו פנתה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתביעה ייצוגית בשם כל תושבי העיר, בגין האחריות לאסון בערבה. הסכום שתובעת התושבת הוא 380 מיליוני שקלים. בתביעתה מאשימה הגברת מליש את חברת קצא"א בגרימת מפגע סביבתי בשל רשלנות, בהפרת חובה חקוקה ובפגיעה אקולוגית. מליש דורשת שקצא"א תשלם סכום של 200 מיליון שקלים לצורך שיקום הטבע, בהתאם להערכות המשרד להגנת הסביבה ורשות שמורות הטבע והגנים, ושסכום נוסף של 180 מיליוני שקלים יועבר ל-48 אלף תושבי העיר אילת, כפיצוי על הנזק הבריאותי ואי-הנוחות שחוו בשל האסון האקולוגי.

מקרה זה מציג באופן ברור עד כמה מספקות התביעות הייצוגיות במובהק מענה בעבור מי שמכונים "האזרח הקטן" מול הארגונים הגדולים. ואכן תביעות ייצוגיות מוגשות לרוב בנושאים חברתיים או צרכניים וכנגד חברות גדולות או תאגידים דוגמת בנקים, חברות ביטוח, רשתות שיווק, וכן בעניינים העוסקים בנושאי זכויות האדם, איכות הסביבה, בריאות וכיוצא בזאת.

ליזום תביעה או לוותר ולחרוק שיניים?

רובנו מכירים סיטואציות שבהן הבנו שנפגענו, גם אם באופן מינורי – או כמו שאנו נוהגים לומר לעצמנו "נדפקנו" – ורובנו גם מכירים את הוויתור הכמעט מיידי שלנו, את התסכול, את כאב הבטן הרגשי שהעניין גורם. במרבית המקרים שבהם הוא נתקל בקיפוח או עוול אומר לעצמו האדם הממוצע: מי אני שאלחם בהם? מה הסיכויים שלי לנצח? למה שאתאמץ בשביל כמה שקלים? ובעיקר, מה יקרה אם אתאמץ וזה לא יצליח? (מידע נוסף תוכלו למצוא באתר http://www.drs-law.co.il/)

ובכן, תביעות ייצוגיות נועדו במיוחד בכדי שלא נשתוק, נבלע את עלבוננו או את הנזק, ונמשיך הלאה כאילו לא קרה דבר, ועוד בידיעה שגם אחרים נפגעו. אם אינכם הנפגע היחיד, וידוע לכם שישנם נפגעים נוספים בפוטנציה, תוכלו להחליט לקחת יוזמה ולהיות התובע הייצוגי בשם האחרים. זאת אומרת, למנות את עצמכם כנציג בודד מקבוצת נפגעים, שהוא מגיש התביעה והיוזם שלה.

המערכת החוקתית בישראל מאפשרת לכם כנציג הקבוצה לתבוע בשם האחרים את הגוף הפוגע בדרישה לזכות בפיצוי בעבור כל חברי הקבוצה. בכדי לעודד אנשים לא לוותר, ובכל זאת ללחום על צדקת דרכם ועל זכותם לפיצוי, החליטה המערכת לזכות את התובע היוזם בתגמול מוגדל מיוחד בעבור טרחתו, והדבר עוגן בחוק התביעות הייצוגיות. גובה התגמול המוגדל ליוזם התביעה משתנה ותלוי ישירות בסכום הפיצוי שנפסק לכלל הקבוצה. מקובל להעניק למגיש התביעה תגמול בסדר גודל של כמה אחוזים מהתמורה הכללית. למשל, אם הקבוצה התובעת תזכה לפיצוי בסך עשרה מיליוני שקלים – סכום שאינו מוגזם בכל הקשור לתביעות ייצוגיות – אזי כחצי מיליון שקלים עשויים להיפסק כתגמול ליוזם התביעה ומי שהגיש אותה בפועל. אגב, לצורך עידוד אזרחים נפסק גם שבעניין הגשת תביעות ייצוגיות לא תגבה אגרה מהמגיש.

זה לא פשוט

ואולם יש לציין כי הגשת תביעה ייצוגית כנגד כל גוף שהוא מצריכה הבנה משפטית ויכולות עמידה מול המערכת, ועל כן מומלץ וחשוב במיוחד להגיש אותה באמצעות עורך דין שיהיה בא כוחכם ויגיש בשמכם תביעה בשם הקבוצה.

פתיחת ההליך נעשית על-ידי הגשת בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. לאחר הגשת הבקשה ישקול בית המשפט את עניין התביעה, בעיקר בהיבט הרלוונטיות שלה להליך של תביעה ייצוגית. אם יוחלט שאכן תתקבל התביעה, יבחן בית המשפט את כלל ההיבטים שיוגשו לו על ידי עורך הדין בשם התובע והקבוצה שהוא מייצג. לעיתים הגשת התביעה עצמה תוביל, אפילו לפני התערבות בית המשפט בנושא, להגעה לפשרה בין הצדדים. במקרים אחרים תגיע התביעה לכדי פסק דין והתובע ויתר הנפגעים עשויים לזכות בשלה לפיצוי כספי מפתיע ומשמח.

מוגש בשיתוף http://th-law.co.il/– משרד עורכי דין המתמחה בהגשת תביעות ייצוגיות. ובשיתוף עורך דין אריאל גולן אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.




נשמח לשמוע את דעתכם על המאמר

תגובות התפרסמו למאמר זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 + fifteen =