משפטים שאסור להגיד לאישה בהריון (וגם בלידה ואחריה)




בעל יקר, אשתך בהריון? כדאי שתפנה שתי דקות מזמנך ותקרא את המאמר הבא, שבו כמה דוגמאות למשפטים שממש, אבל ממש לא מומלץ לומר לנשים בהריון.

נשים בהריון רגילות לקבל ולספוג הערות חסרות טקט מאנשים סביבן, החל מ"השיער שלך נראה נהדר… את יודעת שאחרי הלידה תהיה לך נשירה מטורפת, נכון?" ועד "את רק בחודש שביעי? את ממש ענקית…"

אבל מה לעשות שלפעמים, גם הבעל נמנה עם המעירים חסרי הטקט… ואם במקרה התפלקה לו איזו הערה לבבית בסגנון "אז מה נשמע חביתוש?", אשתו כנראה לא " תחליק" את זה ותעבור הלאה. במקרה כזה הייתי מציעה לו ללבוש שכפ"ץ, לחבוש קסדה ולהתכונן לבאות…

כן, בעל יקר, מה לעשות שתקופת ההיריון, על כל הקסם וההתרגשות שבה, מלווה בהמון שינויים הורמונליים ותנודות במצב הרוח (אבל לעולם, לעולם אל תגיד לה את זה) במקביל לשינויים פיזיים כמו השמנה (ולא תמיד במקומות הנכונים…) כפות רגליים בצקתיות ונפוחות מנוזלים, אף נפוח ואדמומי ושינויים נוספים שלא, אין צורך לציין בפני אשתך. סמוך עליה שהיא מתבוננת במראה מידי פעם.

ואם אתה עדיין בוהה בטקסט מבולבל ועוד לא הצלחת להבין למה אני מתכוונת (זה בסדר גמור, ככה זה גברים, צריך להסביר להם לאט וברור, שוב ושוב, עד שמחלחל), אז צירפתי לך כמה דוגמאות ספציפיות של משפטים שאסור לומר לנשים בהריון (וגם לא בלידה ואחר כך).

ובנות, אם יוצא גם לכן לקרוא את המאמר הזה, תשלחו לבעלים, שיקראו, יפנימו, וילמדו (מתי לשתוק).

  • "לא מאמי, את ממש ממש לא *מאוד* שמנה …"
  • "את כבר בשבוע שביעי, למה אסור לי לספר לכל המשפחה??"
  • "אני סולח לך על כל השטויות שאת אומרת, את הורמונלית."
  • "למה את צריכה לעשות צילומי הריון?"
  • "למה את צריכה דולה בלידה? אמא שלי תהיה איתך."
  • "אולי נשים ניילונים באוטו?.. את יודעת, למקרה שירדו לך המים…"
  • "מותק, את בחודש תשיעי, את יכולה ללבוש אוהל סיירים וזה יהיה בסדר…"
  • "מאמי, אמא שלי הגיעה והיא מחכה מחוץ לדלת. היא מאוד מאוד רוצה להיות איתך בלידה, זה בסדר?" (לא!!)

באופן לא מפתיע, גם אחרי הלידה, בבית החולים, הבעל ממשיך להיות חסר טקט.

  • "היי, מה נשמע?" (מדבר בפלאפון), "כן… הלידה הייתה קשה מאוד… ישנתי איזה ארבע שעות על הכורסה והגב שלי פשוט גמור."
  • "אמא שלי רק מנסה לעזור, למה את מתעצבנת עליה?" (אחרי שהעירה כבר 10 פעמים שקר לתינוק).
  • אחותי קנתה עגילי זהב לתינוקת ושואלת מתי אנחנו הולכים לעשות לה חורים."

זה ממשיך גם לאחר מכן, כשחוזרים מבית החולים. הבעל לא מבין שהוא אמור לתפקד כשומר הסף.

  • "שכחתי להגיד לך… אמא שלי הודיעה שהיא קופצת היום. היא בדרך, צריכה להגיע עוד חמש דקות. מה, מה את מתעצבנת?? למה לאמא שלך מותר לבוא מתי שהיא רוצה ואמא שלי צריכה להודיע מראש??"
  • "בטח, תבואו בכייף מתי שנוח לכם. כן, עוד שעה זה סבבה."

לאט שטף המבקרים נעלם. אבל הבעל בשלו.

  • "אני גמור…עשתה לנו לילה לבן, הקטנה" (איך אתה יודע?? נחרת כל הלילה!)
  • "את התעקשת להניק.. אם לא היית מניקה, הייתי גם יכול לקום בלילה."
  • "אני לא יודע מה את מתלוננת כל הזמן, את בחופש.."
  • "הלוואי ואני הייתי יושב כל היום בבית מטפל בקטנה."
  • "אבל את כל היום בבית, איך לא הספקת?"
  • "למה את עם פרצוף חמוץ כל הזמן?"
  • "את עוד פעם בוכה? מה עכשיו?"
  • "היא עוד פעם בוכה? מה עכשיו?"
  • "מה את מתלוננת שקשה לך? אם היינו עוברים לגור ליד אמא שלי כמו שהצעתי לך אז היית מקבלת המון עזרה." נכון… בוא נעבור מחר. נחסוך ככה גם הרבה כסף…עבור עורך דין גירושין.
  • "(התינוקת מצייצת) "קחי, היא לא רוצה אותי."
  • "אני יוצא להתאוורר."
  • "זה בסדר אם אני אצא הערב עם חברים? מה אכפת לך, את גם ככה בבית."

המאמר נכתב ע"י "אמא לשתיים".
אהבתם את המאמר? אתם מוזמנים לבקר בבלוג שלי ולקרוא מאמרים נוספים.




נשמח לשמוע את דעתכם על המאמר

תגובות התפרסמו למאמר זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

20 − 13 =