עשרת הדברות להורה הגרוש: חלק ב'

במאמר הקודם ניסיתי לנסח כמה עקרונות, שמניסיוני, עוזרים להורה הגרוש להתמודד עם המשימה. במאמר הזה אביא את חמשת העקרונות הנוספים, ואני מקווה שזה יועיל לכם במשהו או לפחות ייתן חומר למחשבה.

6. אל תנסה להרעיף על הילד טובות הנאה מתוך ניסיון לפצות או לכפר.

פעם קראתי באיזה ספר על אימא שמתמודדת עם פירוק הזוגיות על ידי כך שהיא מנסה לערוך ארוחת בוקר עם מפיות ומאכלים מיוחדים לבנה המתבגר, שכמובן בכלל לא מבין מה היא רוצה ממנו. צחקתי וגם קצת בכיתי, כי כולנו מנסים לעשות את זה.

רגש האשמה מריץ אותנו לספק לילדים דברים שאלמלא לא היינו מתגרשים, לא היינו מעלים בדעתנו להביא להם. כמה שהמניע לכך יהיה מובן ומכמיר לב, פשוט תתפסו את עצמכם ואל תעשו את זה. זה לא מועיל לא לילד ולא לכם. שמרו על שגרה רגועה, אל תרעיפו מתנות יקרות או טובות מיוחדות, ותשתדלו לדבוק בעקרונות שהיו לכם כשהייתם נשואים.

7. שימו גבולות – הילד צריך אותם בדיוק כמו ילד במשפחה שלמה, ואולי אפילו יותר.

פעמים רבות הביטחון של הילד בסביבה ובעולם שלו מתערער כשהוא צריך פתאום להיות בשני בתים, וגם, בעצם, לחיות בתוך מערכת מאוד מסורבלת, כאשר כל הורה לעתים קרובות בונה את שגרתו החדשה לפי מה שמתאים לו.

אז קודם כל, חשוב ליישר קו מול האקס. אם המתבגר, למשל, צריך לחזור הביתה עד 11, אז לא משנה אם הוא ישן אצל האם או אצל האב, הוא צריך לחזור הביתה ב-11, נקודה. אתם תראו מהר מאוד שדברים כאלה מספקים לילדים המון ביטחון ו"נורמאליות", בתוך התהליך הלא פשוט שהם עוברים. גם כאשר השקפת העולם של ההורים שונה (אני רואה את זה המון אצל משפחות דתיות שמתגרשות, כאשר אחד הצדדים עם הזמן הופך להיות שונה באופן מהותי מהצד השני מבחינת ההקפדה על המצוות), אפשר להגיע למערכת חוקים שמקובלת על כולם, וששני ההורים אוכפים אותה בלי שום היסוס

8. נסו לעשות מהלימון לימונדה – הילד יכול להרוויח בונוסים חינוכיים מהמצב.

למשל, להיות אחראי יותר בגיל צעיר יותר, להרגיש שותף, או לבלות יותר זמן איכות עם ההורים. כולם מכירים את התופעה של האבות הגרושים, שתמיד היו נתקעים בעבודה עד 8, אבל פתאום, כשיש להם הסדרי ראיה ופעמיים בשבוע זמן שלהם עם הילד, הם מצליחים לצאת מהעבודה בשעה ארבע בלי בושה ובלי היסוס.

תראו את הדברים שהשתנו בחייו לטובה גם לילד – הם אוהבים שההורים שלהם אופטימיים, גם כשהם עצמם רוטנים. אבל חשוב לי לציין שצריך הרבה מודעות עצמית כדי לא להפוך את תוספת זמן איכות לפינוק יתר (מכירים את ההרגל של אמהות גרושות להרשות לילד לישון איתן?), וכמו כן, לא להפוך את הענקת סמכויות ואחריות להפיכת הילד למבוגר נוסף במשפחה – מה שלגמרי לא בריא בשבילו. כשמתעורר בכם ספק, תבדקו אם מה שאתם עושים זה לטובת הילד, או מסיבות פנימיות שלכם.

9. זרקו לפח את רגשות האשמה, כמה שרק אפשר.

זה, כנראה, העיקרון שהכי קשה לקיים. רגשות אשם זה אחד הדברים המרכזיים ביותר בנפש ההורה הגרוש. אם הגירושין היו ביוזמתך – אתה ודאי מרגיש מאוד אשם, אבל גם אם לא, עצם העובדה שלא הצלחת לשמור על המשפחה עבור הילדים, יכולה לספק חומר בעירה לרגשות אשם קשים למשך שנים.

אז אנחנו הולכים להיפטר מהם בשני שלבים. שלב א' – להבין שהם לא מועילים לאף אחד ורק מזיקים. חשוב שתנתחו, מה אתם עושים בחיי היום יום מתוך רגשות אשם, ותוודאו שבשורה התחתונה, מדובר בלא מעט נזק לכם ולילדים. למשל, הורים רבים מגלים שרגשות אשמה גורמים להם… לצעוק על הילדים יותר. מה שמביא, כמובן, לעוד יותר רגשות אשמה. שלב ב' – להציב חסימה בין הרגש המפלצתי לבין הנפש שלכם. בכל פעם שהוא בא ועולה, פשוט דמיינו מחסום זכוכית שמונע ממנו לחדור למוח שלכם ולהרעיל אותו. עם הזמן, תראו שזה הופך להרגל.

10. תנו להם להישאר ילדים.

לא כל דבר קשור לגירושים – לפעמים לילדים יש סתם בעיות של ילדים. אם הילד נמנע משום מה מלסדר את החדר שלו, אל תמהרו להסיק שזה בגלל שפינקתם אותו, או אבא שלו פינק אותו, או שהוא סובל ממחסור בתשומת לב ולכן עושה לכן דווקא. תאמינו לי, לפעמים הילד סתם מתעצל… מרוב מודעות, אנחנו לפעמים סובלים מעודפי ניתוחים פסיכולוגיים, ושוכחים שהילדים שלנו, הם סתם ילדים. אז תנו להם פשוט להישאר מה שהם, לפעמים שמחים, לפעמים עצובים, לפעמים חרוצים, לפעמים עצלנים. ותיהנו מהתקופה הזו, כי היא חולפת כל-כך מהר!

*הכותבת היא פרודה, אימא לחמישה ילדים, מתגוררת בירושלים

***

המאמר נכתב שיתוף משרדו של עו"ד דיני משפחה יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.