רילוקיישן: קחו את זה בקלות




רילוקיישן של משפחה מעבר לים זה לא עניין פעוט וכשצריך לארוז בית שלם, קשה לדעת מאיפה להתחיל. לפעמים בחירה בין הקיצ'נאייד לספה בסלון משולה לשאלה איזה ילד אנחנו אוהבים יותר. עם השנים כולנו אוספים דברים. הרבה דברים, ומעברים מסוג זה הם הזדמנות מצויינת לקלוט עד כמה אנחנו נקשרים לחפצים דוממים. את הסידור שלכם עם חברות השילוח נעזוב כרגע, וטיפים לאריזת הספה עדיף שתשאירו למובילים. היום נדבר על איך להחליט מה להביא איתנו, מה להשאיר מאחור ומאיפה לעזאזל, כדאי להתחיל.

מכיוון שהם גדולים ויקרים, בואו נתחיל ממכשירי החשמל.

התנור, המדיח, מכונת הכביסה והמייבש, המקרר והטלוויזיה; כולם מכשירים אהובים שמקלים עליכם את החיים כרגע וגם ביעד הבא. רגע לפני שקוראים למוביל, כדאי להביא בחשבון את הגורמים הבאים:

סטנדרט:

מכשירי חשמל סטנדרטים בצפון אמריקה שונים בגודלם מאלו האירופאים והמתח החשמלי בישראל שונה מזה שבארה"ב. לפני שתחליטו לגרור אתכם את המקרר הענק, וודאו שגודלו מתאים לבית הבא שלכם, ואם עוד אין לכם כזה, שגדלים כאלה קיימים בכלל בארץ היעד. מתח חשמלי אפשר אכן לשנות, אבל לא בכל מכשיר. בדקו היטב שהמכשיר שלכם יעבוד בארץ היעד ואם לאו, חשבו כמה יעלו לכם מתאמים והאם העלות שווה את המחיר.

תרבויות שונות, תקעים שונים

בגדים:

נושא רגיש לכל הדעות. ולפני שאתחיל לצעוד בשדה מוקשים, אני מציעה שתחשבו על זה כעל הזדמנות להיות לבושים במיטב בגדיכם, כל הזמן. בחרו את הפריטים הטובים באמת בארון והיפטרו מאלה שמהם אתם בדרך כלל מתעלמים.

מזג אויר:

הטמפרטורות שונות בצורה קיצונית מארץ לארץ ומה שמקובל בניו-יורק בספטמבר לא יילבש בישראל גם בפברואר. בכל מקרה תצטרכו לקנות שם בגדים וחבל שתסחבו אתכם את מה שלא תלבשו. אם עוד לא השתכנעתם, חשבו על זה שככה יש לכם תירוץ מצוין לעשות קניות…

צעצועים לילדים :

בואו נודה בזה: יש להם יותר מדי וכדאי להעביר הלאה את אלו שכבר לא מתאימים לגילם, שחסרים להם חלקים או צעצועים בהם הם לא משחקים בלאו הכי. נסו לבקש מהם "לארוז" בעצמם ולמלא בקופסא את מה שהם רוצים לקחת איתם לבית החדש. צעד מסוג זה יאפשר לילדים להיות חלק מהמעבר ולהצביע על הדברים אליהם הם באמת קשורים.

את באז לא משאירים מאחור

כלי מיטה:

חזרה לנושא הסטנדרט. בדקו היטב מה מקובל בארץ היעד שלכם מבחינת גודל ושאתם לא אורזים משהו שישכב בארון. בקנדה למשל אכן קר מאוד בחורף אך הבתים מחוממים כל כך, שסדיני הפלנל שלכם לאו דווקא יהיו שימושיים.

מבחן הנוסחה:

ישנם פריטים יקרי ערך שכדאי להביא איתכם בכל מקרה, ולא, אני לא מתכוונת לתכשיטים. ספרים למשל הם אמנם כבדים אבל עוברים לרוב את מבחן הנוסחא. המבחן הזה הוא חישוב פשוט של עלות הקנייה מחדש, מול שוויו הנוכחי של כל פריט פלוס עלויות המשלוח. אם אתם עוברים לחו"ל, הביאו אתכם ספרים לילדים (ולעצמכם!) בעברית – אלו שכבר יש לכם וחדשים לשנה הבאה. לוקח זמן להתרגל ולקרוא בשפה אחרת וספרים הם יקרים ביותר למשלוח בדואר.

דוגמאות טובות נוספות הם פאזלים טובים: הם לא תופסים מקום אם תוציאו אותם מהקופסא ומהווים עיסוק שאפשר לעשות אותו שוב ושוב.

אנחנו סחבנו איתנו גם כלי מטבח איכותיים ויקרי ערך כמו סכינים מקצועיות ומגרדות מיקרופליין שקיבלנו מתנה, וגם מטחנות מלח ופלפל יוקרתיות שלבטח עלו לנותן המתנה כמו משכנתא שנייה. יש דברים שאין להם תחליף ראוי.

פאר היצירה

כלי מטבח:

מלבד פריטים יקרי ערך כמו הסכינים שלעיל, בררו טוב טוב מה סטנדרט הבישול בארץ היעד לפני שתסחבו איתכם תבניות לתנור. תבניות התנור והאינגליש קייק הנפוצות כל-כך בארץ לא נמצאות כמעט בשימוש בצפון אמריקה ובארץ פחות משתמשים בפיירקסים המלבניים והמרובעים שנפוצים שם. עשו שיעורי בית וזכרו שדברים כאלה אפשר תמיד לקנות בחנויות המקומיות.

מדיה, דיסקים וקלטות:

אספנים אולי יעקמו את האף, אבל בעידן הדיגיטלי לא הייתי ממליצה לסחוב אריזות די.וי.די או וידאו, מקוריים או לא. למי שדחוק במקום הייתי ממליצה להשתמש או לרכוש זיכרון קשיח חיצוני ולהעביר אליו בפורמט דיגיטלי את כל התמונות והסרטים. למרות בעיות החשמל והמתח, שיקלו להביא אתכם מכשיור די.וי.די מארץ המוצא. יצרני הסרטים המציאו קידוד לכל אזור בעולם וכך תוכלו להשתמש בתקליטורים המקוריים שלכם, אם תחליטו להביא אותם.

הפקטור הרגשי:

אני בהחלט בעד חסכון במקום וצמצום עלויות אבל חפצים וקישוטים בעלי ערך ריגשי שעוזרים לכם להרגיש בבית שווה להביא, ולעזאזל המחיר. אנחנו סחבנו איתנו כפית (!) קטנה ואדומה לצנצנת הקפה כי היא שלנו מאז שהיכרנו, כוס חרסינה לכלי הבישול שעלתה לי דולר ועושה לי טוב על הלב ואוספים של חפצי אמנות מקומיים מכל מסעותינו שמזכירים לנו מאין הגענו ולאן אנחנו הולכים. אין לזלזל בערך הרגשי המוסף שיש לחפצים שהם שלנו. בגבול הטעם הטוב, הביאו אתכם את מה שעושה לכם טוב על הלב.

יש דברים שחייבים לקחת

את המאמר הזה אני כותבת כאחת שעברה בשנים האחרונות מישראל ליפן ובחזרה, מחיפה למונטריאול, מציביליזציה קנדית במיטבה למגורים בגרסה האינדיאנית לקוטב הצפוני, אלפי קילומטרים מהסופרמרקט הקרוב. גם בשממה הקפואה נדדנו בין שני כפרים ורק אז חזרה לארצנו. את חלק מהמעברים האלה שרדנו גם עם ילדים. הטיפים שחלקתי אתכם הם מנסיוני האישי וכמו שאומרים באמריקה, "Take it or leave it"

***

מוגש בחסות TDY שירותי שילוח בינלאומי בע"מ – מהחברות הוותיקות והמנוסות ביותר בישראל בתחום השילוח הבינלאומי.

רילוקיישן

 

 




נשמח לשמוע את דעתכם על המאמר

תגובות התפרסמו למאמר זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

three × 3 =