תקשורת התינוק מרגע לידתו ועד גיל חצי שנה




התקשורת שלנו כבני אדם בוגרים מתבססת על דיבור וכתיבה אשר יחדיו מרכיבים את השפה. דמיינו לעצמכם שאין אתם מכירים את השפה המדוברת: כיצד תנהגו? איך תרגישו? האם תינוקות (למרות אי יכולתם לדבר או לכתוב) אינם מתקשרים?

האם תקשורת בינינו מבוססת רק על שפה? ומה עם מגע, חיבוק ונשיקה? האם הם לא דרכים לגיטימיות להיקשרות ולהתקשרות?

תינוקות מתקשרים עם סביבתם הקרובה (הסביבה ההתפתחותית). ככל שהימים עוברים הם לומדים להכיר את עצמם ואת הסובבים אותם ואף מנהלים מערכות יחסים ללא מילה מדוברת אחת.

על מנת שהתינוק יוכל לתקשר עם  ולהיקשר אל סביבתו הוא צריך להרגיש כי הוא מוגן, אהוב ובטוח. הוא צריך לפתח אמון ובטחון במטפלים בו. כמו כן הוא צריך כי הסביבה תתקשר עמו לא רק באמצעות השפה (דיבור) אלא גם באמצעות מגע כגון ליטוף, חיבוק, מגע עמוק, תנועה משותפת ועוד.

בחצי שנה הראשונה לחייו התינוק לומד איך לסייע לסביבה להבין את צרכיו הפיזיולוגיים וכן את צרכיו הפסיכולוגיים. הוא חייב לחפש דרכים יעילות כדי שהמבוגרים המטפלים בו יוכלו להבין ולהגיב בהתאם.

אז איך התינוק עושה זאת?

  1. בוכה
  1. מצליח ליצור קשר עין
  1. מצליח להינעל ולעקוב אחר פרצופים.
  1. מחייך
  1. ממלמל וצוחק

***טיפ הזהב***

תינוקות מתחילים לגרגר ולהשמיע קולות חדשים מגיל הלידה ועד חודשיים, חשוב שתתייחסו לכך. כשהם מגרגרים אתם מקשיבים ורק כשהם סיימו את מדברים ומגיבים. כך הרי נוצרת תקשורת – כשאחד מדבר השני מקשיב.

סוף שבוע נעים

שגית

Sagit.g@walla.com

https://www.facebook.com/sagitgafrisweethug




נשמח לשמוע את דעתכם על המאמר

תגובות התפרסמו למאמר זה

One Response to תקשורת התינוק מרגע לידתו ועד גיל חצי שנה

  1. תודה רבה על המידע.
    בעזרת יצירת התקשרות של התינוק אפשר גם לדעת שהוא מתפתח לפי הצפוי, כאשר התפתחות תינוקות אינה תקינה דברים כמו יצירת קשר עין ומעקב אחרי פרצופים מתחילים כאילו הרבה יותר קשים לו לעשות.
    כאשר ראינו שלבני יש בעיה כזאת והוא עד כמעט גיל שנה לא תיקשר ולא הראה התפתחות רגילה כמו אחיו התאום החלטנו ללכת לייעוץ מקצועי במרכז להתערבות מוקדמת ששם עזרו לנו בעזרת ריפוי בעיסוק לתינוקות ופיזיותרפיה לתינוקות.
    כיום כאשר בני בן 4 הוא משחק עם אחרים ומתפקד רגיל והכל בסדר, אין אנו רואים כי יש משהו חריג אצלו לעומת אחיו או ילדים אחרים של חברים.
    לפי דעתי הפנייה לייעוץ מקצועי הייתה החלטה מאוד חשובה שאם לא היינו עושים אותה (כמו שההורים שלנו רצו – כי הם מאמינים שילד מתפתח לבד ואי אפשר לעזור לו) אז בני היה נתקל בקשיים רבים במהלך חייו.

    להגיב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 × 1 =