קטגוריות
משפחה

אצבע בפה זה לא יפה?

ככותבת פינה קבועה באתר לא פעם אני מתלבטת: על מה אכתוב השבוע? מה יעניין את הקוראים? האם יש נושא חשוב שלא דיברתי עליו? ויש פעמים בהן איני מתלבטת כלל וכך היה השבוע. למה?

ככותבת פינה קבועה באתר לא פעם אני מתלבטת: על מה אכתוב השבוע? מה יעניין את הקוראים? האם יש נושא חשוב שלא דיברתי עליו? ויש פעמים בהן איני מתלבטת כלל וכך היה השבוע. למה?

השבוע נתקלתי ברשת האינטרנט ביותר מסטאטוס אחד בו אם כלשהי מתארת את "המצב הנוראי" שבו תינוקה מכניס את ידיו לפה והיא ללא הצלחה מנסה להוציאן ולשים במקומן מוצץ. בדרך כלל השאלות נשאלו על תינוקות קטנטנים בגיל שבין אפס לארבעה חודשים. בחלק מהפעמים האמהות התעניינו האם ניתן לטבול את המוצץ במשהו מתוק כדי שהתינוק יתרגל.

התייחסתי בעבר לנושא המוצץ, פה.

תינוק קטן ככל שיהיה הוא יצור אנושי וככזה הוא אדון לגופו גם אם הוא תלוי בנו לקיומו. מכאן אם הוא מבצע פעולה כלשהי אשר אינה מסכנת אותו בשום דרך, מדוע שאנחנו ההורים נמנע זאת ממנו? האם בכך שנמנע ממנו להכניס את ידיו לפיו לא נגרום לבעיה אחרת? האם אנו כהורים מודעים להשלכות? תינוק רך בימים מונחה ופועל על ידי  רפלקסים פרימיטיביים והישרדותיים כגון אחיזה ומציצה (ועוד רבים אחרים). מימוש איכותי של הרפלקסים מכין אותו לשלב התנועות הרצוניות בדרך הטובה ביותר. לטבע יש את הדרך שלו ולפעמים מרוב כוונות טובות אנו מתערבים גם כשלא צריך. לצערי, קיימות אגדות אורבניות רבות בנושא ולמרות שאלה הופרכו פעם או פעמיים הן השתרשו היטב בעולם הידע שיש לנו כהורים בנושא.

תינוק קטן מגיח לעולם ונחשף לעולם חדש ומלא גירויים. קליטתו את הסביבה ההתפתחותית שלו נעשית בהדרגה ובהתאמה לגילו ולשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. בתחילת דרכו התינוק יכניס את ידיו לפיו באופן אקראי ורק בהמשך הוא יעשה זאת באופן מכוון. כאשר התינוק מכניס את ידיו לפיו הוא מתרגל ומממש את רפלקס החיפוש, רפלקס המציצה (יניקה) וכן את רפלקס הבליעה והנשימה. הוא מתרגל את מנגנון המציצה-בליעה-נשימה תוך כדי הכנסת האצבעות. כאשר האצבעות נמצאות בתוך פיו, התינוק צריך למצוץ אותן, לבלוע רוק ולנשום. התינוק יעשה זאת שוב ושוב עד שהחוויה תהיה מוכרת – זאת דרכו כרגע לחקור את גופו ואח"כ גם את עולמו. הוא יגדל קצת ובמקום את אצבעותיו יכניס גירויים אחרים לפה וזה מצוין, זאת הדרך שלו לחקור את עולמו מהפן הסנסומוטורי. כך הוא יקבל מושג ראשוני על מרקמים, חפצים ועוד. כשהוא יגדל טיפה עקב זה שהוא חקר את ידיו בפיו ללא הפרעה הוא לא יפחד ליזום פעילויות מוטוריות שונות ולחוות תחושות ומרקמים שונים.

מגיל חודשיים מתפתח הקשר בין מוחו של התינוק לעיניו ולידיו (קשר עין יד). בקליפת המוח יש ייצוג עצבי תנועתי ותחושתי גדול לכף היד. העיניים עוקבות אחר תנועות הידיים וזאת פעולה חיונית להתפתחות המוטוריקה הגסה והעדינה (מוטוריקה עדינה מתחילה להתפתח מרגע שהתינוק הכניס את ידיו לפה). יש קשר בין הכנסת ידיים לפה לבין הכרת התינוק את קו האמצע של גופו ואח"כ בהמשך לחציית קו האמצע (מערכת ההצלבה אחראית ליכולת ההפעלה של שתי ההמיספרות של המוח בצורה תקינה באותו הזמן.(

נקודה למחשבה: ע"פ מפת איברי הגוף במוח (הומונקולס) האזורים אשר מקבלים את הייצוג הרחב ביותר מכיוון שהם הרגישים ביותר הם: כפות הידיים, שפתיים, לשון, כפות רגליים ואברי המין, מדוע?

לסיום, המלצתי היא לא להוציא לתינוק את ידיו מפיו ובמקומן לשים מוצץ. תינוק שמוצץ אצבע לא יגדל בהכרח להיות ילד שמוצץ אצבע ולא ישתנה לו מבנה הפה. מציצת אצבע בגילאים גדולים יותר היא רגשית ואין לה קשר למציצת האצבעות בראשית הדרך.

נ.ב אי אפשר לזחול עם אצבע בפה. התינוק בוחר מתי להכניס ולהוציא את אצבעותיו, אדון לגופו, לא?

סוף שבוע מדהים

שלכם שגית

[email protected]

https://www.facebook.com/sagitgafrisweethug

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *