קטגוריות
יום יום מה חדש פנאי

איך אוכלים עם מקלות אכילה

למי שלא יודע כיצד לאכול עם המתקנים האסייתים המוזרים האלה, המשימה נדמית כמעט בלתי אפשרית. ובכלל, מי המציא את השטויות האלו? לא קל יותר פשוט לאכול עם מזלג מאשר לאזן בזהירות באוויר פיסות מזון עם שני מקלות עץ לא מחוברים? החדשות הטובות רבותי, הן שכמו שהסרטונים שלפניכם יציגו, כל אחד יכול ללמוד לאכול עם מקלות אכילה, ולא משנה באיזה גיל. לאחר שנים של שימוש בצ'ופסטיקס אני יכולה להישבע שהאוכל גם יותר טעים ככה.

הסינית

בסרטון הראשון תלמד אתכם סינית אמריקאית כיצד לאכול עם מקלות אכילה, לכבוד השנה הסינית החדשה. מעניין שבניגוד ליפני החנוט בחליפה בוידאו הבא אחריו, הבחורונת חוזרת ואומרת שבסך הכל, תעשו מה שעובד עבורכם והעיקר שהאוכל יגיע לפה. הוידאו חמוד וצבעוני, השמלה סינית מסורתית והגרפיקה נחמדה.

היפני

הסרטון הבא הוא דוגמה קלאסית להומור היפני. היפנים צוחקים על עצמם ועל הכללים הנוקשים עד כדי גיחוך שהם גיבשו לכל דבר בחיים. למרות שסביר להניח שאתם לא מדברים יפנית, הסרטון ויזואלי ומסביר את עצמו. מומלץ!

משחק ילדים

עכשיו תראו שתי ילדות אמריקאיות בנות שש ושלוש נותנות לנו בראש ומראות שכל אחד יכול לאכול עם צ'ופסטיקס, גם אלו מאיתנו שלא עוברים את גובה השולחן. אם לא הייתי יודעת שזה בלתי אפשרי, הייתי נשבעת שחייב להיות קשר דם בין הפושטקית הקטנה והחמודה בסוף לבין ההוריקן הפרטי שאני מגדלת בבית.

ועכשיו ברצינות

ההדרכה הבאה היא סרטון רציני שיסביר לכם, אמנם באנגלית, איך מחזיקים ואוכלים עם צ'ופסטיקס. לא צריך אפילו להבין אנגלית בכדי לעקוב אחריו. התמונות מדברות בעד עצמן.

התייאשתם?

סמכו על המלוכסנים שימציאו פתרון גם למאותגרי האצבעות. עד שהם לומדים לאחוז במקלות כמו שצריך, ילדים סינים ויפנים משתמשים בצ'ופסטיקס למתחילים המחוברים בקצה, כמו שאפשר לראות בפינטרסט הזה:

.

ועוד קטנה בסוף:

זה מה שקורה כשלוקחים את סבתא למסעדה סינית.

.

איטדקימס! (בתאבון ביפנית)

***

סושי

מוגש בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

קטגוריות
מה חדש משפחה

טיסה עם תינוקות וילדים – לא לאמיצים בלבד

היה הייתה אישה צעירה ללא ילדים. האישה הזו הייתה אני. לפני היותי אמא, ישיבה במטוס בקרבה מיידית למרחב מחייתו של תינוק גרמה לי להתקף חרדה ברור ומיידי. הוא יבכה! הוא יפלוט עלי! הוא יעשה בחיתול! ומה אם יבקשו ממני להחזיק אותו? מכל הרחמים העצמיים האלו, שכחתי לעצור לרגע ולרחם על ההורה.

לאחר שלושה ילדים ומספר לא מבוטל של טיסות משפחתיות טרנס אטלנטיות, הגעתי למסקנה שבהחלט אפשר לטוס עם ילדים קטנים, רק שעדיף שלא. אם צפוי לכם רילוקיישן, ביקור מולדת, ארוע משפחתי ושאר בלתמ"ים המחייבים אתכם לטוס עם הקטנים, ליבי עמכם.

ניסיתם פעם לאכול ממגשיות האוכל המלאות בצורה בלתי רציונלית ברוטב בזמן מערבולת אויר? עכשיו נסו לעשות את אותו הדבר ולאזן בחיקכם תינוק מתפתל.

כשטסים עם תינוקות, מגלים במהירות שלא כל חברות התעופה נולדו שוות. בטיסתי האחרונה לבד עם תינוקת, יכולתי בקלות להקפיא מחדש את מגשית הרוטב שלי עם היחס המקפיא שקיבלתי מהצוות. אחרי המחיר השערורייתי ששילמתי עבור הזכות המפוקפקת לטוס עם תינוקת על הברכיים, ציפיתי לפחות למעט נימוס. אתם יודעים מה? לעזאזל הנימוס. כשאתם טסים לבד עם תינוק תזדקקו לכל האנושיות שתוכלו לקבל. ולכל הדיילים והדיילות אי שם: אלו תינוקות למען השם; הם לא מבינים את הצורך שלכם להעמיד פנים של בני אצולה.

בימים כתיקונם, התינוקת שלי ישנה טוב. אני מודעת לזה שכרגע רבע מכם מאחלים לי להזדקק לתרומת כליה אבל בחיי שהיא הולכת לישון, לבד במיטה ומבלי לעשות עניין. חלוקת התפקידים היא ברורה: אחרי סבב בקבוק-שיר ערש-חיבוק-ולילה טוב, אני משאירה אותה בעריסה ויוצאת מהחדר. היא ממלמלת לבובים שלה עד שהיא נרדמת. גן עדן. הצד האפל של האושר הזה הם המצבים בהם אין לה פינה שקטה להרדם בה. רק נסו להרדים אותה בחיקכם בציבור ותיווכחו שגרמלינים קיימים לא רק בסרט. ציפור הלילה הקטנה שלי הוכיחה פעמים רבות שגם ללא שמץ קפאין היא תחזיק מעמד כאחרון הטייסים.

ילדה ערנית להפליא בטיסה

הפתרון לכאורה פשוט. למה לא להושיב את האם והתינוקת לצד מושב ריק (אם יש, ותמיד יש)? התינוקת תוכל לנוח, אמא לא תזדקק לפיזיותרפיה של שרירי הזרוע וכל המטוס יוכל לישון בשקט? נסיונות העבר שלי להסביר את זה לצוות המטוס היו בגדר מלחמות דון-קישוט בתחנות הרוח. פשוט לא היה עם מי לדבר.

ברוב המטוסים כיום ישנן עריסות: מעין מתקנים תלויי קיר המציעים לכם שלווה תמוכת ברגים בה יכול התינוק שלכם לישון בעת הצורך. הבעיה מתחילה כשחלק מחברות התעופה נוהג בעריסות כמנהג הטבח הצבאי בארוחת הצהריים. כל הקודם זוכה, אין אפשרות לשמור מראש וכל נסיון להסביר להן ששינת תינוק היא לא מותרות העביר אותי למענה הקולי. מישהו יכול להסביר לי כיצד בעידן אלקטרוני בו אפשר להזמין כרטיסים לאופרה בברלין דרך הפייסבוק ישנן עוד חברות תעופה שמסרבות להתחייב מראש על מקום בעריסה?

עריסה במטוס

ואם באחת מחברות התעופה העוינות האלה עסקינן, רחמיי. ביום מן הימים אשלים מספיק שעות שינה בכדי לפתוח במרד צרכנים נגד היחס המחפיר בו נתקלות מדי יום נוסעות המטופלות בתינוק ובינתיים, שמישהו ילמד את האנשים האלה איך מכינים קפה.

אם אתם בכל זאת עומדים לטוס עם התינוק שלכם, הנה מספר עצות:

1. קחו איתכם מוצצים. ברבים. קפסולות השלווה הקטנות מגומי נוטות להעלם בשניות מתחת לים של רגליים זרות, ולא בכדי לשוב. הצטיידו ולא תתחרטו.

2. קחו איתכם אחד מהתיקים הגאוניים על גלגלים שיכולים לשמש גם כתיק גב. זה אידאלי למי שטס(ה) לבד, עם קטנטן שרוצה על הידיים שבריר שנייה אחרי שנלחם על זכותו לרדת. תיק גב יפנה לכם את הידיים לדברים החשובים באמת.

תיק גם לטיסה עם ילדים

3. קחו את הזמן למדוד את האוכל לתינוק. אם הקטנים שלכם צורכים פורמולה או דייסה, עשו לעצמכם טובה והביאו מספר מחלקי מנות – מיכלים קטנים עם כמות מדודה מראש. את המיכל מרוקנים לתוך הבקבוק, מבקשים מהדיילת מים ובא לציון גואל. נער והגש.

4. קחו אוכל אצבעות. אף פעם אל תסמכו על האוכל בטיסה. הביאו אתכם שקיות או מיכלים קטנים מלאים בנשנושים יבשים שהקטנים יכולים לכרסם. דגני בוקר, ביסקוויטים או כל חטיף אחר שאתם והגמד יכולים להסכים עליו. אני ממליצה לכם לאכסן את החטיפים בקופסת פלסטיק או שקית שאפשר לסגור ולפתוח פעמים רבות. שקית פתוחה בחיקכם או בתיק רק תבטיח לכם להגיע בריח במבה אל היעד.

5. ישנם קטנים שסובלים ביותר מלחץ באזניים בזמן המראה או נחיתה. מוצץ, ציצי, בקבוק, כוס עם פייה לתינוק או מסטיק וסוכריה על מקל לגדולים יותר יקלו על האזניים שלהם ושל כל המטוס.

6. בגדים להחלפה. לא משנה אם הם יצאו מהבית כמו פרסומת לשילב, הם יגיעו מעוכים ומלוכלכים. וגם אתם. ארזו לכל נוסע לפחות סט אחד של בגדים להחלפה ולא תתחרטו.

 

לא לשכוח בגדים להחלפה לטיסה

7. מגבונים לחים וג'ל לחיטוי ללא שטיפה יצילו אתכם מידיים דביקות, אסונות חמגשית וכשהקטן ישלוף מסטיק לעוס מכיס המושב שלפניכם.

8. קחו תיק תעסוקה לקטנים. חפשו צעצועים ועיסוקים שלא תופסים מקום, לא עושים רעש, לא מלכלכים ולא יגרמו לכם לבכות אם (בטוח) יאבדו בדרך חלקים. הפופולרים אצלנו? אלבום תמונות קטן של בני משפחה אהובים, מחברת קטנטנה עם 2-3 עפרונות צבעוניים ומדבקות. בובות אצבע. תינוקות יהנו ממשחק בצרור מפתחות או טלפון סלולרי ישן. הידעתם שישיבה (כליאה) במטוס היא זמן נהדר ללמד פעוטות איך קושרים נעליים? הביאו איתכם סנדל קטן אחד עם אבזם שאפשר לתרגל או נעל תינוקות עם שרוכים שאפשר לנסות ולקשור. תתפלאו כמה זה יעסיק אותם. אתגרו אותם להביא חתיכות מזון לפה עם אטבי כביסה. מכוניות צעצוע אפשר גם להסיע על מגש האוכל במטוס ושתי קשיות שתייה יכולות להעיף ביניכם כדורית נייר מעוך (על גבי המגש) לכדורגל מאולתר ומשעשע. תנו להם קוביות קרח! תהיו יצירתיים ונסו להנות ממה שיש מסביב.

לא לשכוח תעסוקה לתינוקות לטיסה

9. אם יש באמתחתכם סמארטפון, טאבלט ושאר מיני מסכים, שימרו עליהם מבעוד מועד משחק ילדים או שניים וסרטונים המתאימים לגילם של הגמדים. לא, זה לא חינוכי וכן, אתם תודו לי בסוף.

תעסוקה לילד לטיסה

10. קחו בתיק תרופות מורידות חום. לכם ולקטנים. לכל מקרה שלא יהיה.

11. קחו את שמיכי. כשיקרה כבר הנס והם ילכו לישון, עזרו למזל לעמוד לצדכם והביאו מהבית חפץ מעבר שיקל על הקטנטן להרדם. דובי אהוב, מוצץ, שמיכי; חפץ מוכר ומנחם מהבית.

חפץ מעבר לטיסה

12. קחו נשימה עמוקה. החדשות הטובות הן שהטיסה מוגבלת בזמן. גם אם זה לא נראה כך באותו רגע, זה יגמר בסוף. תתעודדו! לפחות אתם לא צריכים ללבוש את המדים המגוחכים האלה בפומבי.

טיסה נעימה!

***

מוגש בחסות חברת TDY שירותי שילוח בינלאומי בע"מ – מהחברות הוותיקות והמנוסות ביותר בישראל בתחום השילוח הבינלאומי.

 שילוח בינלאומי

קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה פנאי

שש דרכים מהנות להעסיק ילדים עם פנס

ערבי קיץ הם זמן נהדר לשחק בחוץ עם הילדים מבלי לחשוש לדרגת הצלייה. השמש שקעה, כבר לא כל-כך חם, ואם ביליתם במזגן כל אחר הצהריים, הילדים יהנו להוציא קצת אנרגיה בחוץ. רוצים בכל זאת להישאר בבית? משחקים עם פנס אפשר לשחק גם בפנים, במקום סיפור לפני השינה.

ילדים אוהבים פנסים והעולם נראה אחרת בחושך. נסו את הפעילויות הבאות כפעילות ערב עם הילדים ותהנו:

1. מחבואים עם פנס: תנו לילד אחד פנס ואת תפקיד ה"עומד". קבעו מטרה ידועה לכולם כעמוד, עץ או אובייקט גדול ומרכזי אחר. כשעוצם העומד את העיניים, כל השאר מתחבאים. כשמסיים העומד לספור עד 15, נניח, כולם מנסים להגיע אל היעד מבלי שייתפסו באור הפנס. מי שנתפס יוצא מהמשחק והראשון שמגיע ליעד מקבל את תפקיד העומד וכמובן את הפנס.

2. חפש את המטמון בחושך. גם החצר המוכרת נראית אחרת ללא אור.

בית מואר בלילה

החביאו חבילות קטנות עם ממתקים, כדור משחק או כל דבר אחר בחצר מאחורי שיח, עץ נדנדה וכו. תנו לילדים פנסים ושלחו אותם לצוד אחר המטמון. מי שמוצא, זוכה! גרסה נוספת היא לתת את שרביט האחריות לאחד הילדים. הילד האחראי מחביא צעצוע, והשאר מחפשים. המוצא מחביא בתורו את הצעצוע במקום אחר וחוזר חלילה.

3.חקר הגוף: ילדים יהנו להאיר בפנס לתוך הפה למשל ולראות כיצד הוא נראה מבפנים. מה קורה לאצבעות כשמאירים עליהם מקרוב?

.


4. צעצועים קמים לתחייה: קחו צעצועים כמו דינוזאור, בובה, טרקטור, כלב צעצוע ועוד. האירו בפנס דרכם על קיר לבן וראו כיצד הם קמים לתחייה. עודדו את הילדים להמציא סיפורים ולהמחיז אותם בעזרת הצעצועים.

דינוזאור בחושך

5.תפוס את האור: ישעשע פעוטות עד אין קץ. פשוט האירו על הדשא או הקיר ובקשו מהקטן לתפוס את האור. אתם, כמובן, מזיזים את אלומת האור ברגע האחרון. צחקוקים מובטחים. תנו לקטנים לנצח מדי פעם והחליפו איתם תפקידים. הם יהנו להפעיל אתכם ולהריץ אתכם אחרי האור.

6. בקשו מהילדים להאיר על קיר הבית וצרו חיות צל בעזרת אצבעות הידיים. הקישור הבא
.

 

ידריך אתכם כיצד ליצור כמה דמויות בסיסיות. כיף לספר סיפור או לשיר שיר מוכר ולהמחיזו בעזרת הידיים. השפן הקטן יקבל פן משעשע במיוחד כשיתעטש מולם בשידור חי. ילדים גדולים יותר יכולים לנסות ליצור חיות משל עצמם.

משחקי צללים עם ילדים

ערב טוב!

***

מוגש בחסות LIGHOSCOPE – לייטוסקופ הינו גוף מוביל בישראל במתן פתרונות תאורה מהמתקדמים והחדשניים ביותר המבוססים על טכנולוגיית ה-LED. לייטוסקופ משיקה את סדרת היוקרה –LEDOX הייחודי לה. הסדרה המהפכנית כוללת מבחר נורות LED איכותיות כתחליף לנורות קיימות בטכנולוגיה מתקדמת.

תאורת לדים

קטגוריות
יום יום מה חדש פנאי

איך לארוז בגדים ל-10 ימים בתיק יד קטן אחד.

מי שמכיר, יודע שפינטרסט הוא אבן שואבת לרעיונות מדהימים, וביותר ממובן אחד. דרך נהדרת להשחית אחר הצהריים שלם בעבודה היא להיכנס ולשוטט שם. לדוגמא, הקליקו על הקישור הבא ושכחו מהשעתיים הקרובות בחיים שלכם.

http://pinterest.com/ygantman/great-ideas/

ממכר!

עונת הקיץ היא עונת הנסיעות, ולכבוד האורזים את המזוודות, הנה מאמר מדליק שכתבה דיילת אחת יעילה (וננעץ בפינטרסט על ידי בלוגרית אחרת) על איך לארוז בגדים שיספיקו לכם ל-10 ימים במזוודה הקטנה ההיא שמותר להכניס איתכם למטוס.

הרעיון הוא פשוט, במקום לקפל את הבגדים, גלגלו אותם! הפריטים הקשיחים כמו נעליים נדחסים בצידי התיק, הג'ינסים והבדים העבים מגולגלים והולכים לתחתית המזוודה והפריטים הרכים מונחים מעל הכל. כל הפריטים המגולגלים הדוקות נדחקים למזוודה בצפיפות.

תראו את כמות הדברים שהאשה הזו מצליחה לדחוס למזוודונת אחת:
.

.

הרשימה המרשימה שלה כוללת:

  • שלושה זוגות מכנסיים קצרים
  • שלושה זוגות מכנסיים אלגנטיים
  • חצאית אחת
  • שלושה זוגות ג'ינס
  • שלוש כותנות לילה
  • שלושה בגדי ים
  • סארונג אחד
  • שלושה סריגים
  • ארבע שמלות
  • 10 חולצות ליומיום
  • שש חולצות אלגנטיות
  • תיק ערב קטן
  • תיק כלי רחצה
  • 2 זוגות נעליים.

תזכרו, היא אורזת ל 10 ימים.

בקיפול רגיל של הבגדים, הייתם מקבלים מזוודה מתפקעת כזו:
.

.

בשיטת הגלגול, לעומת זאת, הכל נכנס, ובקלות.

 
.

 
לא יאמן. שמרו על הקישור הזה בעצמכם. הוא יהיה שימושי להפליא בפעם הבאה שתצטרכו לארוז. ולי נותר רק לתהות מה יקרה כשיחטטו לה במזוודה אחרי השיקוף.

הטיפ הבא ידאג שהשמפו שלכם יתכבד וישאר סגור בבקבוק אליו הוא שייך במקום להימרח לכם על הביקיני. במקום לארוז כל בקבוק בשקית נפרדת, הבריגו ופרקו את המכסים מכל בקבוק ובקבוק, שימו על הפתח פיסת ניילון נצמד והבריגו בחזרה את המכסה. כמה פשוט, ככה גאוני.

.


נוסעים עם הילדים? הטיפ המגניב הבא מציע לכם לארוז שקיות מסודרות עם סט ביגוד מוכן מראש לכל יום, כולל תחתונים ואביזרים לשיער (אם צריך). כשמגיעים ליעד, הילד יכול לבחור שקית בכל יום וכך לחסוך לכם זמן ולהמנע מקרבות בזמן החופש.

.

 

אריזה נעימה!

***

מוגש בחסות חברת TDY שירותי שילוח בינלאומי בע"מ – מהחברות הוותיקות והמנוסות ביותר בישראל בתחום השילוח הבינלאומי.

 שילוח בינלאומי

קטגוריות
מה חדש פנאי

קרוסלה יפנית – המדריך למבקר בסושייה מסתובבת

כשזה מגיע לאכילת סושי ביפן, לא משנה כמה סשימי טחנתם עד עכשיו, האם אתם יודעים לגלגל אינסייד אאוט ואפילו אם אתם גרים מעל סושיה; כשתדרוך רגלכם בפעם הראשונה בבית סושי יפני אמיתי תרגישו כאילו דרכתם על מאדים. למרות הטכנולוגיה והקידמה, התיירות והקהילה העסקית, יפן הייתה ונשארה מאוד מאוד יפנית. גם במעוזי האטרקציות התיירותיות ביותר, אתם תרגישו לרוב כזרים היחידים. לאחר מספר שבועות של שהייה ביפן יש להניח שתנעצו מבטים כאחרון היפנים כשראש בלונדיני יציץ מתוך קהל הראשים השחורים בתחנת הרכבת.

מרבית הסושיות היפניות אינן דומות בשום צורה לאלו מן המערב. מלבד מפלצות פיוז'ן פה ושם, מרבית הסושיות היפניות על תפריטיהן שמרניות כמו טנקה-סאן מהשולחן הסמוך ולעולם לא יתפסו עם חילולי קודש בסגנון "ספייסי טונה" ברפרטואר. ישנן סושיות ביפן ששוות את משקל קשקשיהן בזהב אבל הפורמט הנפוץ והפופולרי ביותר חייב להיות הקרוסלה – בר סושי מסתובב. כסטודנטים, אכלנו ארוחות קרוסלה לרוב ומלבד כמות מסחרית של דגים נאים בוואסאבי, צרכנו גם חוויה תרבותית. עד שתרגישו כבני בית בארץ מקור השמש, אתם יכולים ללמוד מהשטויות שעשינו חבריי ואני בימינו הראשונים בטוקיו.

טוקיו

למה קרוסלה ומתי חוסר בתקשורת הוא דבר חיובי?

במסעדות סושי מסתובב, מתיישב הלקוח מול דלפק עגול עליו מונח מסוע המשנע צלוחיות סושי קטנות סחור סחור, עד לאימוצן על ידי לקוחות רעבים. במרכז המעגל עומד לשירותכם איש צוות. מה שטוב למשפחות יפניות, סטודנטים ממהרים, אנשי עסקים בהפסקת צהריים וקשישים בפנסיה מלוכסנת יהיה טוב גם לכם. "קאיטן סושי" כפי שהוא נקרא ביפן דווקא מתאים מאוד לזרים מכיוון שאין בו תפריט כתוב. אין צורך כמעט בתקשורת מילולית עם הצוות ואפשר להצביע או פשוט לקחת את מה שמגרה לכם את החושים. אלא אם אתם כבר מדברים יפנית ברחוב, סביר להניח שגם אם שיננתם מספר מילים בסיסיות, ההתרגשות והמבטא עלולים לדאוג לכך שבכל מקרה לא יבינו אתכם. אפילו בטוקיו, האנגלית של רוב היפנים היא, איך לומר, לא קיימת. קאיטן סושי הוא גם קונספט חסכוני. כבר לא רעבים? מפסיקים לקחת צלחות. עוד מקום בבטן? נסו צלוחית חדשה.

מקלות אכילה- עשה ואל תעשה

מקלות אכילה

כשאמא שלי נסעה לבקר ביפן, נאבקתי לשכנע אותה שכן, היא חייבת לדעת להשתמש בצ'ופסטיקס. רוב המקומות לא מחזיקים במזלגות ואלא אם אתם יודעים לבקש זאת ביפנית, שוב גדול הסיכוי שלא יבינו מה אתם רוצים. למרבה המזל, סושי אפשר לאכול גם עם הידיים, כל עוד זוכרים לטבול בסויה את הצד עם הדג ולהמנע מלהרים באצבעות סשימי. שימוש במקלות עץ להרמת פיסת דג חלקלקה המאוזנת על גבעת אורז היא מיומנות שלא נלמדת בין לילה.

ניגירי סושי

רוצים להתכונן מראש? התאמנו בלהרים עדשים משוקולד בעזרת מקלות האכילה ולהביא אותם אל הפה. זה לא חובה אבל מובטחים לכם צחוקים. בכל מקרה, הימנעו מלגרור אליכם צלוחיות בעזרת מקלות האכילה. אם תתבקשו להעביר פיסת מזון אל שותפכם לארוחה הפכו לשם כך את המקלות לצידם הנקי ולעולם אל תתקעו אותם זקופים בתוך הקערה. זה מזכיר ליפנים ריטואל הגשת אורז לזכר המתים ומי רוצה להיזכר בז"לים באמצע האוכל.

חקה את שכנך או איפה הוואסאבי?

לאחר שתפסתם את מקומכם מאחורי הדלפק, התבוננו סביב. בהישג ידכם אמור להיות כל מה שתזדקקו לו לצורך אכילת הסושי. מפיות, מקלות במבוק חד פעמיים, רוטב סויה, ג'ינג'ר כבוש וואסאבי. בביקורי הראשון במסעדת סושי זכיתי לראות יפני מחויט וחמור סבר מצחקק כשהעמיס חברי בביטחון אבקת תה ירוק לצלוחית הסויה שלו וטבל בו את האוכל, רק בכדי לגלות שלא, זה אינו הוואסאבי. תה ירוק, מים חמים וקרים וגם כוסות מונחים בהגשה עצמית לידכם. אם אינכם בטוחים מה עושים עם כל דבר, הציצו בגניבה אל שכניכם לדלפק. אתם תתפסו את העניין במהירות.

במבטא יפני כבד

רוצים בכל זאת לבקש משהו? אם אינכם יודעים את המילה היפנית המתאימה או אינכם מוצאים את המבוקש לכם על הדלפק או בתפריט התמונות הנפוץ בכמעט כל מסעדה,

תפריט תמונות

נסו להגות את המילה האנגלית הרצוייה במבטא יפני כבד. היפנים עושים את זה כל הזמן וכך למשל הפך "Coffee" ל-"Cohee". רק מילת אזהרה אחת, אם תרצו לבקש חשבון, המילה "Bill" אינה הבחירה הנכונה. בכל פעם שיצאנו כקבוצה, תמיד היה זה שביקש "Biru" מהמלצרית בניסיון לשלם את החשבון וקיבל לקול צחוקם של האחרים כוס בירה קרה. אם אינכם זוכרים את המילה היפנית לחשבון (OAISO), הסתפקו ב- "Checku".

קולות רמים

אם מוגש במסעדה שלכם מרק, אל תחפשו את הכף. קעריות מרק אמורות להאחז בין כפות הידיים ותוכנן (הלוהט בדרך כלל) אמור להישאב אל הפה תוך השמעת קולות שאיבה רמים. זה מקרר את המרק ומביע עונג מהאוכל.

קערית מרק

אמא שלכם תתחלחל מזה אבל זו אכן דרך יעילה לשתות מרק לוהט, ובמהירות. קולות אכילה אינם נחשבים לגסי רוח ביפן אבל קינוח אף בציבור, דווקא כן. אם אין לכם ברירה, גשו לשירותים כשעולה הצורך בטישו או לפחות כסו את הנוף בכף ידכם וותרו על הסאונד.

מזוג לי ואמזוג לך

יפנים אוהבים לצאת ולאכול בקבוצה. מרבית מסעדות הסושי כוללות שולחנות במקביל לדלפק, מסביבם אפשר לאכול ולהנות. יציאה קבוצתית ביפן תכלול לרוב גם שתיית אלכוהול. שתייה חריפה מאפשרת לחברינו המלוכסנים להשתחרר טיפה מהכבלים החברתיים הנוקשים האופפים אותם בדרך קבע, אך ביפן כמו ביפן, גם לעד-לא-ידע יש מספר חוקים. בירה, סאקה ומשקאות אחרים יוגשו בדרך כלל לשולחן בבקבוקים או קנקנים מרכזיים המלווים בכוסות קטנות. מנומס לחכות שחבר לשולחן ימלא את כוסכם או להקדים ולהציע למזוג לשלהם. מזוג לי ואמזוג לך הוא ריטואל חברתי קטן ומענג המתרחש מסביב לשולחן בכל פעם שאחד הסועדים סיים את כוסו. זהירות! כוסות קטנות מצטברות מהר אם לא שמים לב, במיוחד כשלא אנחנו שולטים במה נמזג לנו לכוס. שתיתם מספיק? התאפקו והשאירו את כוסכם מלאה.

בירה ללא סוף

טיפ טיפה וזהו

כמו כוסיות הבירה הבלתי נגמרות, גם צלוחיות סושי עלולות להצטבר. אם שמתם פעמיכם למסעדת קרוסלה בכדי לחסוך כמה יינים, שימו לב טוב-טוב לתמחור הצלחות שבדרך כלל יופיע על קיר הכניסה. לרוב יופיעו המנות הזולות יותר בצלחות לבנות פשוטות וככל שעולה רמת העיטור, עולה עימה גם המחיר. החדשות הטובות הן שביפן אין צורך להשאיר טיפ. בסוף הארוחה יספרו פרנסי המסעדה את מספר הצלחות שכיסחתם בכדי להגיע לחשבון הסופי, זאת אם הצלחתם לזכור איך מבקשים חשבון ולא קיבלתם במקומו בירה.

איטאדאקימס!

***

כתבה נכתבה בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

סושי

 


קטגוריות
בית מה חדש משפחה

מתחתנים! בבית?

את יום חתונתנו חגגנו בחצר על הדשא. נשמע פשוט? ארגון אירוע בחצר הבית יעמיד אתכם בפני לוגיסטיקה לא פשוטה. אולמות אירועים דואגים למיני פרטים קטנטנים ומעצבנים בשבילנו מאחורי הקלעים ועד שלא התמודדנו מולם לבד, לא הערכנו את היקף הדברים שצריך "לסדר": מחשמלאי ועד גנן, מחברת קייטרינג עד פינות זולה, ממנקה לשירותים ועד חותמות כשרות. באירוע בבית אתם לבד במערכה. ובכל זאת, אנחנו לא מתחרטים לרגע. את ההיבט הלוגיסטי של ארגון חתונה בדשא, ולבד, תוכלו למצוא כאן. במאמר הזה אתרכז בהיבט האנושי, באורחים ובאוכל. למה בחרנו לחגוג בבית, מהם כאבי הראש שבהם נתקלנו ומדוע בכל זאת זה היה שווה.

פשוט ואמיתי

כשהתחתנו, האהוב ואני, החלטנו שאת החתונה אנחנו עושים בשביל עצמנו ולא בשביל אף אחד אחר. אהובי אמר בחוכמה שחתונה נועדה לחגיגת אהבתנו עם חברים ומשפחה ולא על מנת לעשות רושם. אני יודעת שאני בדעת מיעוט, אבל את החתונה שלנו לא יצאנו לארגן כאירוע רב פעלולים. שבירת חסכונות בכדי לצנוח מלימוזינה, לשייט במסוק ולזקק זיקוקים נראית לי מופרעת ומופרכת ובנוסף אני גם אלרגית לתקליטנים שמכריזים על בוא החתן והכלה.

שליטה באופי האירוע: מזג האוויר

מלבד הרצון לחגוג בחיק המשפחה והחברים, התחתנו בבית גם בגלל שמרבית גני האירועים מסרבים כבר בספטמבר לערוך אירועים בחוץ. מסתבר שגני אירועים סוגרים את שעריהם כבר בסוף אוגוסט מחשש מוצדק והגיוני שהגשם שמטפטף על ארצנו פעם בשנה, יטפטף דווקא בערב החתונה. אני כעקשנית ידועה סירבתי להתחתן בתוך אולם וכך הגענו עד הלום.

צ'ק אין

כשהתחתנו בבית, לא עשינו זאת בשביל לחסוך בכסף. לצורך הארוע קנינו ושכרנו, בררנו ושילמנו כמו כל זוג אחר ולשמחתנו לא קיפחו אותנו האורחים. סלסלה שהוצבה בכניסה תפקדה ככספת ואספה אליה את נדיבותם של כל אלה שהגיעו. למיטב זכרוני, הוצב אחי הקטן כאחראי הסלסלה. כדאי למנות מישהו לטובת העניין ולא להסתכן בגניבות ועוגמת נפש.

סלסלה למעטפות

הגודל כן קובע

עם כאב הראש של את מי להזמין ומי יושב ליד מי צריך להתמודד כל זוג. במקרה שלנו, הדשא הספיק  לכ-130 אורחים בלבד. מצד אחד, אפשר לראות זאת כפוטנציאל להעלבת הרבה אנשים. מצד שני צריך לזכור שאנחנו מתחתנים פה, ולא איריס מהמשרד. את חתונתנו רצינו לחגוג במעגל מצומצם של חברים ואהובים וכך היה. שווה לזכור שבכל מקרה מוזמנים אותם אנחנו מזמינים "כי צריך" גם באים "כי צריך" ואנחנו סרבנו לברך בכניסה אנשים אותם לא נזהה ברחוב.

כמות האורחים

ובכל זאת

בכדי לערוך אירוע משפחתי בסדר גודל של חתונה בבית, אתם תזדקקו לכל התמיכה שתוכלו להשיג: פיזית, רוחנית, מוראלית וכלכלית. אם ההורים שלכם מתנגדים נחרצות, אני ממליצה שתשכנעו אותם, או שתלכו בתלם. אירוע משפחתי צריך לשמח את כולם וזה לא הזמן למריבות משפחתיות.

סידור הישיבה

אם כבר נון-קונפורמיסטי, אז עד הסוף. במקום לשבור את הראש איפה להושיב את סבתא שלי ועל ידי מי ישב הידיד מהצבא, החלטנו שאורחינו הם אנשים מבוגרים. החברה ששכרנו ציידה אותנו בריהוט גן מקסים, משולחנות וכיסאות בר ועד לפינות זולה. כל אורח הושיב את עצמו היכן ומתי שרצה ותקוותי לאירוע דינמי, בו האורחים מטיילים בין משקה על הבר לשיחה על הדשא התגשמה במלואה. ברור שלסבתא דאגתי לשולחן נוח במיקום מרכזי וכך היה גם עם שאר בני גיל הזהב. ההבדל הוא שכאן ניתנה לאורחים האופציה לבחור.

ריהוט גן

הגשה ואוכל

בהתאם לחלל המצומצם ולאופי הרגוע שקיווינו לשוות לחתונה, הלכנו על אירוע קוקטייל. בין עוונותיה מונה הכלה שנאה לתורים למזון וקוצים בישבן שמונעים ממנה ליהנות כל הערב מסביב לאותו השולחן. כחובבת אוכל תמיד העדפתי מגוון מנות ראשונות מעניינות על מנה עיקרית ותפוחי אדמה ולכן מצאה חן בעיני הגשת הקוקטייל. מלצרים הסתובבו ללא הרף בין האורחים עם מנות קטנות, יצירתיות וטעימות והאמינו לי שאף אחד לא נשאר רעב.

מנות קוקטייל בחתונה

קול חתן וקול כלה

כשאני מתחתנת, אני אוהבת לשמוע את עצמי חושבת. אחד היתרונות של ארגון החתונה אצלנו על הדשא הייתה השליטה האבסולוטית במוסיקה ובווליום; לא עוד אכילה ברעש מחריש אזניים. מוסיקת הרקע שמרה על מקומה מאחורי הקלעים ואפשרה לכולם לדבר, לאכול ולשמוח ללא צורך באטמי אזניים.

ידידותי למשפחות

הדשא שלנו אמנם הפך לגן אירועים לערב אחד, אבל שמר על יתרונותיו כדשא. מי שרצה וביקש להביא ילדים, אדרבא. יחסית לאולם, הדשא בחצר מאפשר לקטנים להתרוצץ, ללא חשש שיישברו משהו או יעלמו ברחוב זר. רק זיכרו שקטנטנים גם הם בני אדם וקחו אותם בחשבון בספירת הראשים.

לא לבעלי לב חלש

עם כל החיבה שלי לאירועים מיוחדים, להליכה מחוץ לתלם ולמקוריות, את החתונה שלי ארגנתי בבית בחיפוש אחרי פשטות. לא רציתי הפקות גרנדיוזיות אבל לפשטות יש לעיתים גם מחיר. ארגון אירוע של פעם בחיים בחצר הבית לא נועד לבעלי לב חלש או עצבים רופפים. יש להניח שתתקלו בהתנגדויות רבות, באינספור "אי-אפשר"  ושתצטרכו לכופף את המערכת. מרבית האירועים המשפחתיים כמו חתונה , ברית או בר מצווה אינם נערכים בבית והמערכת פשוט אינה בנוייה לזה. אם תחליטו שלא ללכת בתלם, גייסו לצידכם סבלנות ואורך רוח. וזיכרו: אין דבר כזה שאין דבר כזה.

ת"ש לחתן ולכלה

מטבע הדברים, אירוע כל-כך לא רשמי השאיר בידינו, החתן והכלה, את האופציה לעשות את מה שהכתיב לנו ליבנו באותו הרגע. "המומחים" יקראו לזה "קז'ואל". שום כוריאוגרפיה מאחורי הקלעים לא סחפה אותנו לריקוד "רומנטי" אפוף עשן סגול באמצע האולם וכמי שסובלת כרונית מפחד קהל, החופה סיפקה לי מספיק זרקורים. בחתונה שלי שמחו המלצרים לראות חתן וכלה ליד הבר, מקשקשים עם חברים בפינת הזולה ואפילו דוגמים מנת קוקטייל מעוצבת פה ושם מהמגשים האינסופיים שחלפו מסביבנו.

חווית הארגון של חתונתנו בעצמנו, ובדשא של ההורים הייתה חוויה מאתגרת, מתסכלת, מעניינת, מסובכת ומקסימה. בסופו של יום, הלכנו עם הלב שלנו ואני מקווה שכל החתנים והכלות אי שם נהנו מיום חתונתם כמונו. אנחנו יצאנו לדרך נחושים בדעתנו לעשות חיים, וחיים אכן עשינו. ופלצני או לא, בילינו את הערב היפה ביותר בחיינו.

בשביל זה התאספנו

 ***

כתבה נכתבה בחסות גן אירועים ערוגות בושם – אירועים בניחוח אחר.

גן אירועים בשרון

קטגוריות
מה חדש מתכונים פנאי

החברים של הסושי

סושי הוא חלק בלתי נפרד מתרבות האוכל היפנית. לרוב הוא גם הייצוג היחיד של המטבח המפואר הזה במערב. גם אצלנו בישראל, אין כמעט עיר בה לא נפתחה עוד סושייה והאמיצים ביננו גם מגלגלים אצות, אורז ודגים לבד בבית.

ביפן, אכלתי סושי עם סטודנטים תפרנים ואנשי עסקים, בהתכנסויות מפוארות ומסיבות כיתה. עקרות בית אורזות מגשיות "בנטו" ליקיריהן וממלאות אותן בסושי קנוי או תוצרת בית. כשהתארחנו אצל משפחה יפנית, כך גם קיבלו את פנינו

מגש סושי

מגש סושי הוא ארוחה בפני עצמה, ולרוב, מסתפקים היפנים בשילוב המענג של דגים טריים ואורז רך. הרולים המתוחכמים והיצירתיים הפופולריים כל כך במערב אינם קיימים בכלל ביפן, מה שלא גורע מכמה שהם טעימים. כשזה נוגע לסושי שלו, היפני נוטה להיות מינימליסטי. דגים משובחים, אורז איכותי, ולא הרבה מסביב. מה שמוגש לצד הסושי לא גונב את ההצגה מהכוכב האמיתי.

אלכוהול ושתייה

היפני ילווה לרוב את הסושי שלו בנוזל המיועד לשיפור מצב הרוח: אלכוהול, והרבה ממנו.

מה שותים לצד הסושי?

בירה קרה היא משקה-לצד-האוכל פופולרי ביותר ביפן.

בירה יפנית

ומוגשת למיטב זכרוני אף יותר מהסאקה, יין האורז המקומי הנהדר. בקיץ מוגש הסאקה קר כקרח ובחורף, חם.

סאקה

תה ירוק יפני יוגש לכם לרוב חינם אין כסף כתוספת לכל מזון שהוא. בסושיות הפשוטות אליהן נהגתי ללכת כסטודנטית, עמדו שורות-שורות של מיחמי מים רותחים לצד מיכלי אבקת תה ירוק, בשיטת ההגשה העצמית.

תה ירוק

רוטב סויה
את הסושי או הסשימי נהוג לטבול בקערית רוטב סויה אבל גם כאן נבדל המקומי מהמערבי. יפני מסורתי לעולם לא יניח לאורז הצחור לגעת ברוטב הסויה או לספוג אותו אליו. האורז נחשב כטוב ביותר במצבו הטהור והמקורי והוספת מלח, רוטב סויה או כל נותן טעם אחר אליו תחשב (כמעט) לעלבון לטבח. מלבד זאת, היפנים מעקמים את האף מול קערית רוטב סויה המנוקדת בגרגרי אורז שלבטח יצנחו אליהם אם יורטבו. את נתח הסושי שלו יטבול היפני מצד הדג בלבד.

רוטב סויה

וואסאבי
אבקת (או משחת) הוואסאבי הירוקה והזוהרת היא החריף של היפנים. וואסאבי יוגש לכם בכל סושייה וסושייה, וזה נכון גם לטוקיו וגם לנס ציונה. כל סועד מערבב בקערית ייעודית רוטב סויה ו-וואסאבי לפי סיבולת החריף שלו אך – הידעתם? – שומרי המסורת היפנית ימנעו מלטבול את הסושי שלהם בתערובת; זאת מהסיבה הפשוטה שאת תיבולו של כל סוש וסוש הם משאירים לשף. סשימי שהוא נתחים של דג נא, אפשר ורצוי לטבול בתערובת וואסאבי-סויה, עד דלא ידע.

היפנים משוגעים על חמוצים מכל הסוגים והמטבח היפני שופע בהם. לצד הסושי נהוג להגיש את אותם פתיתים ורודים זרחניים שאתם מכירים מהסושיות בארץ. זה חמוץ, זה מתקתק, וזה טעים. אם היפני היה צרפתי הוא היה מסביר לכם שג'ינג'ר כבוש מנקה את החיך ומרענן אותו לקראת הביס הבא.

ג'ינג'ר לצד הסושי

מרק מיסו
הפתיחה (או המלווה, היפנים מגישים את כל מרכיבי הארוחה בעת ובעונה אחת) היפנית לכמעט כל ארוחה. למרות שלא זכור לי שהזמנו קעריות מיסו בסושיות יפניות, לדעתי זו הפתיחה המושלמת שתכין את החיך שלכם למסע ליפן. מרק מיסו הוא קליל ומנחם בעת ובעונה אחת ולי אף פעם לא נמאס ממנו.

מיסו

בשבילי, עצם ההתענגות על מיניאטורות צבעוניות וטעימות שהגיעו אלינו מצידו השני של העולם כבר נותנת לארוחת סושי הרגשה של אירוע מיוחד. לא משנה באילו תוספות הוא מלווה, אני תמיד מוכנה לאכול סושי. הכינו את מקלות האכילה!

***

הכתבה נכתבה בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

סושי

קטגוריות
בית מה חדש משפחה

מעבר אל מעבר לים: איך להקל על הילדים

רילוקיישן זה לא קל לאף אחד. בייחוד לא לילדים שלא תמיד מבינים לעומק מה אנחנו עושים ולמה. כשחזרנו ארצה משהות ארוכה בחו"ל, גררנו בעלי ואני איתנו תינוקת קטנה שבכל מקרה הכירה רק את אמא-אבא, ילדה בת ארבע וחצי שהתרגשה מלגור ליד סבתא וילד בן שנתיים שהרגיש את כל השינויים, רק לא הבין שום דבר.

מה מכל הדברים שניסינו להסביר לשני "הגדולים" אכן לא יצא מהאוזן השנייה לא אוכל לומר לכם אבל לפחות כשעלינו על המטוס הם ידעו לאן אנחנו נוסעים. אני לא כאן בכדי לספר לכם שזה קל אבל מניסיוני ילדים מסתגלים מהר ביותר למצבים חדשים. ובכל זאת, הנה כמה דחיפות הקטנות בכיוון הנכון שעזרו למשפחה שלנו:

דברו איתם, ולא משנה באיזה גיל הם נמצאים או כמה מזה באמת נכנס. ספרו להם על המקום החדש אליו הם נוסעים, דברו איתם על הבית החדש, הסבירו להם שעוד מעט כבר נהיה שם, שאלו אותם מה הם רוצים בחדר החדש שלהם. מילת המפתח היא לדבר איתם ולתת להם לדבר. אנחנו הסברנו לקטנים שלנו שמעבר למטוס מחכה להם בית חדש ולידו גן ילדים חדש ובו יכירו חברים חדשים. תיארנו את גן השעשועים הגדול

גן שעשועים

 ואת זה שרוב הזמן חם בחוץ. כמי שנולדו במקום בו רוב הזמן ירד שלג, הם התרגשו מלשחק הרבה בחצר. נסו למצוא נקודות חיוביות שידברו אל הילדים שלכם ונסו לגרום להם להתרגש מזה, כמו יציאה אל הרפתקה חדשה.

מקומות משחק חדשים

אם זה אפשרי, הראו להם תמונות של הבית החדש שלהם. אנחנו קנינו את הבית בו אנחנו מתגוררים בעת כתיבת שורות אלה בזמן חופשת מולדת קצרצרה ותהליך טרנס אטלנטי ממושך. את הבית ראינו פעם וחצי, במהירות וכשהוא מלא בזאטוטים ורהיטים מקיר לקיר. אנחנו מודעים לכך שרוב האנשים השפויים חשבו שנפלנו על הראש אבל הפן החיובי בעניין היה שכשנחתנו, חיכה לנו בית. בביקורנו החטוף בנכס החדש, צילם בעלי מספר תמונות אותן הראנו לילדים שוב ושוב לפני החזרה ארצה. אם יש לכם תמונות כאלה, אני ממליצה שתעשו את אותו הדבר.

בית חדש בארץ חדשה

 הניחו לילדיכם להתיידד עם הבית החדש עוד לפני שתיכנסו אליו, גם אם אין לכם תמונות או גם אם אין לכם עוד בית. תנו להם לפנטז על החדר החדש, על הגינה או הטלביזיה. מה שמדבר אליהם.

רעיון נחמד נוסף הוא לשלב אותם בעבודת האריזה. הילדים ירגישו פחות כצופים ויותר כמשתתפים בתהליך המטריד של ריקון הבית אם תשתפו אותם. תנו להם ארגז ובקשו מהם לשים בתוכו את הצעצועים שהם רוצים להביא איתם ועוד ארגז בו ישימו דברים שמיועדים לנתינה למישהו אחר. כך תרוויחו פעמיים:, גם תתבייתו על הפריטים אליהם באמת בדיוק קשור הילד וגם תעשו סדר בצעצועים.

תנו להם לבחור את הצעצועים

אני לא אשכח איך מכל התהליך הארוך והקשה, מה שהטריד יותר מכל את בן השנתיים הפרטי שלי זה להיכן נעלמו התמונות מהקירות. שתפו אותם. גם אם הם לא בדיוק מבינים מה קורה, הם יפנימו את התהליך תוך כדי עשייה.

שתפו את הילדים בתהליך

בתי בת הארבע מאוד התרגשה מתיק גב קטנטן וורוד שקיבלה במתנה ואותו דחסה במחברת ועט, צעצוע אהוב ומטבעות שוקולד. תנו להם תיק מסע משלהם אליו יוכלו להיצמד. זה יעסיק אותם בטיסה, בעיקר אם תחביאו בו הפתעות, וייתן להם תחושה שיש דברים עליהם הם שולטים ובהם הם מחליטים.

אם אתם עוברים למקום בה מדוברת שפה אותה הילד שלכם לא מכיר, אני מציעה בחום לחשוף אותו בעדינות לשפה החדשה לפני הנסיעה. בין אם זה בצחוק, תוך כדי ארוחת ערב, ובין אם זה בסרטי דיסני למשל בשפה החדשה. למדו אותם איך אומרים שלום ואיך מציגים את עצמם. השאפתניים שמביננו יכולים להרחיק לכת ולשכור את שירותיו של מורה פרטי שיקל (אולי) על ילדכם את המעבר לשפה החדשה.

אם ביעדכם החדש קיימים כבר חברים ובני משפחה שהילד שלכם מכיר, כדאי להגביר לפני הנסיעה את קצב ההתקשרות עמם. אם זה בטלפון או בסקייפ, הפכו את האנשים האלו לחלק מהחיים שלהם כבר מעכשיו. ולהבדיל, אם הילדים שלכם חרדים מניתוק מגע עם סבתא או חברים אהובים, הבטיחו (והדגימו!) להם עד כמה זה קל לשמור על קשר דרך האינטרנט.

לשמור על קשר דרך האינטרנט

אם ילדכם ביקרו בעבר ביעד אליו אתם נוסעים, כדאי להראות להם תמונות של עצמם בביקור הקודם. אצלי נהנו לראות את עצמם משחקים עם סבתא, או הדוד האהוב. הסבירו להם שמחכים להם שם.

אם לסכם בקיצור את מה שאני אומרת: נסו ליצור להם המשכיות. ילדים יתרגלו בסופו של דבר לסביבה החדשה וגם אנחנו. הוכיחו להם, וגם לעצמכם, שהשד אינו נורא כל-כך.

***

את המאמר הזה אני כותבת כאחת שעברה בשנים האחרונות מישראל ליפן ובחזרה, מחיפה למונטריאול, מציביליזציה קנדית במיטבה למגורים בגרסה האינדיאנית לקוטב הצפוני, אלפי קילומטרים מהסופרמרקט הקרוב. גם בשממה הקפואה נדדנו בין שני כפרים ורק אז חזרה לארצנו. את חלק מהמעברים האלה שרדנו גם עם ילדים. הטיפים שחלקתי אתכם הם מנסיוני האישי וכמו שאומרים באמריקה, "Take it or leave it"

 ***

המאמר נכתב בחסות חברת TDY שירותי שילוח בינלאומי בע"מ – מהחברות הוותיקות והמנוסות ביותר בישראל בתחום השילוח הבינלאומי.

 שילוח בינלאומי

קטגוריות
אופנה בית יום יום מה חדש משפחה פנאי

הדשא של השכנה ירוק יותר או למה אני רוצה דשא סינטטי

יש לנו גינה! בתור התחלה בואו נסכים שזה עניין חיובי. לפני רכישת ביתנו הראשון, חלמתי תמיד על גינה משלנו ומראש ידעתי שאני הולכת להשקיע בגינה חסכונית במים. משטחי דשא טבעי נראים לי כבזבוז נוראי עליו מתחילים גם קנדים מבטן ולידה להניד ראש, וקנסות המים על גינות ביתיות וציבוריות שיכנעו אותי עוד יותר בצדקת דרכי.

לפני שהגענו לשכונה, חשבתי שדשא מלאכותי הוא משהו שמתאים בעיקר לאיי תנועה. היה בו משהו קצת… איך לומר – מלאכותי. דעתי נשארה מוצקה עד חמש דקות לאחר שהוזמנתי לגינתה של השכנה, שם ראיתי את התוצאה של שלוש שנות אושר סינטטי. במקרה של שכנתי, הדשא היה באמת ירוק יותר.

דשא סינטטי

שכנתי שרון התקינה דשא מלאכותי בביתה לפני כשלוש שנים ולא מתחרטת לרגע. לאחר ביקורים ומנגלים לרוב, הבנתי שאם הילדים שלי לא הצליחו להשמיד אותו, זה כנראה פיתרון עמיד במיוחד. ביתה של שרון הוא מסוג המקומות המזמינים ששואבים אליהם את כל ילדי השכונה. בכל זמן נתון אפשר למצוא שם גדוד ילדים בגילאים שונים, ואת שרון לוגמת קפה בעין הסערה, בשלווה סטואית. הדשא הסינטטי של שכניי נמצא מסביב לפינת ישיבה, בית על העץ, ערסלים ועוד מיני אביזרים המצביעים על כך שהגינה שלהם נמצאת בשימוש אינטנסיבי. את הזיתים שנושרים מהעץ המקסים שצומח להם באמצע הגינה הם מברישים באמצעות מטאטא.

חתולים על דשא סינטטי

חיות מחמד יכולות לנצל את ההזדמנות ולהשתמש בדשא כפינת נוחיות. במקרים האלו נחמד להיזכר שדשא סינטטי אפשר לנקות עם צינור!

שיחה עם הגננ(ית) החביבה שהתקינה שם את הדשא הבהירה לי ששכנתי דווקא לא בחרה בסוג היקר ביותר וכך שמה סוף לתירוץ הכלכלי שהתחלתי לבשל עוד לפני שהספקתי לצייץ.

למרות שאני אוהבת את הגינה של השכנים, שתי הבעיות העיקריות בשלהן עוד לא התקנו דשא מלאכותי בגינתנו הן העלות והצורך בצל. דשא מלאכותי יקר משמעותית פר מטר מרובע מדשא רגיל ובגינה גדולה כמו שלנו זו הוצאה ניכרת. דשא מלאכותי מתחמם בשמש הישראלית לכ-70 מעלות ולפני שנשקול התקנת דשא כזה אנחנו צריכים למצוא זמן ומשאבים ולדאוג לגינה מוצלת.

מהם היתרונות של דשא סינתטי?

–          דשא סינטטי אין צורך להשקות ובימינו, לשפוך מים זה לא מוסרי.

–          דשא סינטטי אין צורך לכסח, אין לי מכסחת דשא ובעיקר אין לי זמן.

–          דשא סינטטי אין צורך לזבל, לרסס לעשב ולטפל, אין לי חשק לשכור בשביל זה גנן ואם עוד לא ציינתי את זה קודם, יש לי גינה! רק אין לי זמן.

ונעבור לקורס זריז בדשאולוגיה. כמה טיפים בסיסיים:

–          באופן כללי ניתן לומר שככל שהדשא רך וצפוף יותר, איכותו גבוהה יותר.

–          דשא מתחת ל-20 מ"מ גובה לא שווה את כספכם

–          קיימים בשוק דשאים בגוונים שונים, מירוק אחיד ועד סוגים המשלבים אפילו גווני חום וצהוב, למראה טבעי.

–          חשוב לבדוק שסוג הדשא אינו פולט חומרים רעילים בשמש ושהוא אינו ניתן לתלישה או מתחמם יתר על המידה. כיום קיימים אפילו סוגים עם מסנני קרינה.

כשאמצא את הכסף הדרוש לפרוייקטים בגינה אני רוצה דשא מלאכותי.

דשא מלאכותי

***

המאמר נכתב בחסות איסמור – איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר מוצרים אלה כוללים, בין היתר דשא סנטטי, ג`קוזי(ספא), סאונות, ברביקיו בנוי, מתקני שעשועים לילדים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.

דשא סנטטי

קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה מתכונים פנאי

מרינדה סודית לחזה עוף על האש

בעלי מחזיק נחרצות בדעה שעונת המנגל מתחילה ברגע שכבר לא יורד גשם. מבחינתו, שנתכבד ונשב בחוץ עם מעיל כי ככה גידלו אותו בבית וזה שהוא נולד להורים קנדים ובא מהכפור זה לא תירוץ. בעלי אוהב לעשות על האש ולדעתו כל אירוע הוא אמתלה לחרוך מיני בשר. ההמבורגרים שלו הם שם דבר, הוא מצליח לצלות דגים בצורה מושלמת והעוף שלו נמס בפה.

אין מאושר היה מבעלי כשעברנו לשכונה חדשה, רק כדי לגלות ששתי דלתות שמאלה, גר בחור עם אובססיה דומה לעשן ריחני. השניים מיהרו לפתוח קבוצת תמיכה למכורי גריל ומקפידים להיפגש לתמיכה הדדית לפחות פעם בשבוע. את התוצאות כולנו אוכלים.

מתכון המרינדה של בעלי לחזה עוף על האש הפכה אצלנו לקלאסיקה. מי שחושב שחזה עוף הוא בשר יבש, שינסה את המתכון הזה. הוא מעולה ישר מהגריל וטעים כל כך פרוס קר שלפעמים אנחנו מכינים כמות מראש לכל השבוע.

לגבי המתכון, לא להיבהל מהכמויות. המרינדה הזו מיועדת ל-6 חצאי חזות עוף כאלו

חזה עוף

נסו למצוא נתחים בעובי של כשני סנטימטרים. בעלי טוען שזה העובי המושלם.

ועכשיו למרינדה:

המרינדה הסודית של אדם לחזה עוף על האש

תזדקקו ל:

1/2 כוס חרדל דיז'ון
1/2 כוס דבש
1/2 כוס שמן קנולה
1/2 כוס שמן זית
כף שום כתוש
2 כפות חומץ בן יין אדום
2 כפות תערובת עשבים יבשים: אורגנו, טימין, או מה שאתם אוהבים. יש בסופר תערובות תיבול איטלקיות נחמדות.
כפית מלח גס

המצרכים

בקערה גדולה שימו את הדבש והחרדל

הדבש והחרדל

הוסיפו את שאר המצרכים לקערה

חומרי המרינדה בקערה

ערבבו היטב.

ערבוב ראשוני

כפי שתראו כאן, החומרים עוד לא התאחדו לגמרי.

תבדקו את המרינדה

המשיכו לערבב!

ממשיכים לערבב

זהו. כשהמרינדה אחידה וקרמית, טבלו בה כף נקייה ותטעמו. אם תרצו, המרינדה של אדם יכולה לככב גם כרוטב מוצלח לסלט ירוק. טעים!

טועמים את המרינדה

טבלו את נתחי חזה העוף במרינדה ואשפזו במקרר למשך כמה שעות. עדיף אפילו ללילה שלם. ככל שיבלו שם יותר זמן, העוף יהיה יותר עסיסי וטעים.

מכיוון שהגריל זה הטריטוריה של האיש, הבאתי כאן את ההסבר שלו לגבי צליית הבשר:

  • כל גריל הוא שונה ויש לשים לב לבשר שלא יחרך
  • לא צולים בשר על אש ישירה או חום גבוה. מחכים שהגחלים ילחשו או מכוונים את גריל הגז לחום בינוני
  • צולים את נתחי העוף השלמים עד שהצד שנוגע ישירות ברשת הגריל נראה צלוי עד חצי מגובה הנתח. שימו לב לזמן. או אז הופכים וצולים למשך אותו הזמן את הצד השני. הערכה גסה תהיה 7-8 דקות לכל צד.
  • לא בטוחים? עצרו וחתכו חתיכה אחת כדי לוודא. עוף מוכן הוא לבנבן, שקוף ועסיסי. עוף לבן אפרפר ואטום הוא מבושל מדי וחבל.

כשנתחי העוף מוכנים, ערמו אותם על מגש יפה, והגישו לאנשים רעבים.

העוף המוכן

בתאבון!

***

המתכון נכתב בחסות איסמור – איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר מוצרים אלה כוללים, בין היתר,ג`קוזי(ספא), סאונות, ברביקיו בנוי, מתקני שעשועים לילדים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.

איסמור