קטגוריות
אופנה יצירה מה חדש משפחה פנאי

בשעה טובה – מתנות מקוריות לאירועים

הוזמנתן לברית או בריתה? הגיע הזמן לחשוב על מתנה. מתנה מוצלחת לא רק תשמח את ההורים הטריים אלה גם תשמש אותם זמן רב לאחר האירוע.

אז נכון, הכי קל ללכת לאחת מהרשתות הרבות למוצרי תינוקות ולאפשר למוכרת למכור לכם מוצר יקר. אבל יותר כיף ונחמד להביא מתנה אישית, כזו שתראה שהשקעתם זמן ומחשבה.

מתנה קנויה

לא כולנו תופרות, סורגות או מציירות, ולכן המתנה תהיה קנויה. אני מאמינה שגם במתנה קנויה אפשר לתת משהו עם אמירה אישית.
אם אתם כבר הורים בעצמכם, תוכלו לתת להורים החדשים מוצרים שאתם ממליצים עליהם ושנהניתם מהם בעצמכם:
אפשר למשל לקנות סל (שישמש גם כאחסון אחר כך) ולמלא אותו במוצרים שימושיים כגון חיתולי טטרה, סבון לתינוק, שמן למסאז' וכד'. הורים טריים ימצאו סל כזה שימושי ונוח.
אם החלטתם ללכת על מתנה יותר צפויה כמו דובי או בגד, לכו על מוצרים מקוריים, עבודת יד. תוכלו למצוא כאלו באתרים כמו etsy ומרמלדה. בצורה זו גם נתתם מתנה מקורית מהלב וגם פירנסתם יוצר\ת מוכשר\ת.
אני בהחלט ממליצה להביא דברים שמתאימים גם לגיל יותר מבוגר; זכרו שהזוג יקבל המון מתנות שמתאימות לגיל 0, ואפס מתנות שמתאימות לגיל שנה…
אנחנו לדוגמא קיבלנו מתנות שמתאימות לגיל שתיים, דבר שבדיעבד שימח אותנו מאד.

סל מתנות אישי

עשה זאת בעצמך

אם את יוצרת ואומנית בנשמה, תוכלי ליצור מתנה במיוחד בשביל הרך הנולד.
הנה כמה דוגמאות:

שמיכה

אפשר לתפור עליה את שם הרך הנולד או אפליקציה מיוחדת

שמיכה בעיצוב אישי

פריט לבוש

אפשר עם הדפס מיוחד (גזרות חינם לפרטי תינוקות אפשר למצוא ברשת, לדוגמה פה ופה)

חולצה בהדפס אישי

צעצוע

בובה גדולה או קטנה, בעיצוב שאתם בחרתם.

בובות רכות לקטנטנים

והנה משהו שמתאים לגיל מבוגר יותר וישמח זוג שכבר יש לו ילדים גדולים

מתנה נהדרת לכל גיל

תיק

תיק שיתאים לעגלה או למיטה, שיוכל להכיל ציוד תינוקות או צעצועים

תיק חיתולים

ציור לחדר ילדים

ציור צבעוני ומשעשע שיתאים לחדר הילדים

ציור לחדר ילדים

ציור לחדר הילדים

 

בשביל למצוא עוד רעיונות תוכלו להציץ פה, ולטייל ברחבי הרשת.

לסיכום

מתנה לתינוק צריכה להיות אישית ושימושית גם לילד וגם להורים. לילד שלי (בן שנתיים וחצי) יש בובות שהוא מאד אוהב, שקיבלנו במתנה ביום שהוא נולד. הוא תמיד שואל אותי "מי קנה זה?" ואוהב לשמוע את התשובות.
תלושי מתנה זה נחמד ועוזר, אבל לא משאיר את הטעם הטוב שמשאירה מתנה אישית – כזו שנעשתה ב-10 אצבעות, או נקנתה מתוך מחשבה ואהבה.

הכותבת היא אמא לילד מקסים בן שנתיים וחצי, בת זוג לאיש מקסים ותומך, יוצרת ואומנית בנשמה ובחיים.נ

***

כתבה נכתבה בחסות גן אירועים ערוגות הבושם – אירועים בניחוח אחר.

גן אירועים בשרון

 

קטגוריות
מה חדש פנאי

קרוסלה יפנית – המדריך למבקר בסושייה מסתובבת

כשזה מגיע לאכילת סושי ביפן, לא משנה כמה סשימי טחנתם עד עכשיו, האם אתם יודעים לגלגל אינסייד אאוט ואפילו אם אתם גרים מעל סושיה; כשתדרוך רגלכם בפעם הראשונה בבית סושי יפני אמיתי תרגישו כאילו דרכתם על מאדים. למרות הטכנולוגיה והקידמה, התיירות והקהילה העסקית, יפן הייתה ונשארה מאוד מאוד יפנית. גם במעוזי האטרקציות התיירותיות ביותר, אתם תרגישו לרוב כזרים היחידים. לאחר מספר שבועות של שהייה ביפן יש להניח שתנעצו מבטים כאחרון היפנים כשראש בלונדיני יציץ מתוך קהל הראשים השחורים בתחנת הרכבת.

מרבית הסושיות היפניות אינן דומות בשום צורה לאלו מן המערב. מלבד מפלצות פיוז'ן פה ושם, מרבית הסושיות היפניות על תפריטיהן שמרניות כמו טנקה-סאן מהשולחן הסמוך ולעולם לא יתפסו עם חילולי קודש בסגנון "ספייסי טונה" ברפרטואר. ישנן סושיות ביפן ששוות את משקל קשקשיהן בזהב אבל הפורמט הנפוץ והפופולרי ביותר חייב להיות הקרוסלה – בר סושי מסתובב. כסטודנטים, אכלנו ארוחות קרוסלה לרוב ומלבד כמות מסחרית של דגים נאים בוואסאבי, צרכנו גם חוויה תרבותית. עד שתרגישו כבני בית בארץ מקור השמש, אתם יכולים ללמוד מהשטויות שעשינו חבריי ואני בימינו הראשונים בטוקיו.

טוקיו

למה קרוסלה ומתי חוסר בתקשורת הוא דבר חיובי?

במסעדות סושי מסתובב, מתיישב הלקוח מול דלפק עגול עליו מונח מסוע המשנע צלוחיות סושי קטנות סחור סחור, עד לאימוצן על ידי לקוחות רעבים. במרכז המעגל עומד לשירותכם איש צוות. מה שטוב למשפחות יפניות, סטודנטים ממהרים, אנשי עסקים בהפסקת צהריים וקשישים בפנסיה מלוכסנת יהיה טוב גם לכם. "קאיטן סושי" כפי שהוא נקרא ביפן דווקא מתאים מאוד לזרים מכיוון שאין בו תפריט כתוב. אין צורך כמעט בתקשורת מילולית עם הצוות ואפשר להצביע או פשוט לקחת את מה שמגרה לכם את החושים. אלא אם אתם כבר מדברים יפנית ברחוב, סביר להניח שגם אם שיננתם מספר מילים בסיסיות, ההתרגשות והמבטא עלולים לדאוג לכך שבכל מקרה לא יבינו אתכם. אפילו בטוקיו, האנגלית של רוב היפנים היא, איך לומר, לא קיימת. קאיטן סושי הוא גם קונספט חסכוני. כבר לא רעבים? מפסיקים לקחת צלחות. עוד מקום בבטן? נסו צלוחית חדשה.

מקלות אכילה- עשה ואל תעשה

מקלות אכילה

כשאמא שלי נסעה לבקר ביפן, נאבקתי לשכנע אותה שכן, היא חייבת לדעת להשתמש בצ'ופסטיקס. רוב המקומות לא מחזיקים במזלגות ואלא אם אתם יודעים לבקש זאת ביפנית, שוב גדול הסיכוי שלא יבינו מה אתם רוצים. למרבה המזל, סושי אפשר לאכול גם עם הידיים, כל עוד זוכרים לטבול בסויה את הצד עם הדג ולהמנע מלהרים באצבעות סשימי. שימוש במקלות עץ להרמת פיסת דג חלקלקה המאוזנת על גבעת אורז היא מיומנות שלא נלמדת בין לילה.

ניגירי סושי

רוצים להתכונן מראש? התאמנו בלהרים עדשים משוקולד בעזרת מקלות האכילה ולהביא אותם אל הפה. זה לא חובה אבל מובטחים לכם צחוקים. בכל מקרה, הימנעו מלגרור אליכם צלוחיות בעזרת מקלות האכילה. אם תתבקשו להעביר פיסת מזון אל שותפכם לארוחה הפכו לשם כך את המקלות לצידם הנקי ולעולם אל תתקעו אותם זקופים בתוך הקערה. זה מזכיר ליפנים ריטואל הגשת אורז לזכר המתים ומי רוצה להיזכר בז"לים באמצע האוכל.

חקה את שכנך או איפה הוואסאבי?

לאחר שתפסתם את מקומכם מאחורי הדלפק, התבוננו סביב. בהישג ידכם אמור להיות כל מה שתזדקקו לו לצורך אכילת הסושי. מפיות, מקלות במבוק חד פעמיים, רוטב סויה, ג'ינג'ר כבוש וואסאבי. בביקורי הראשון במסעדת סושי זכיתי לראות יפני מחויט וחמור סבר מצחקק כשהעמיס חברי בביטחון אבקת תה ירוק לצלוחית הסויה שלו וטבל בו את האוכל, רק בכדי לגלות שלא, זה אינו הוואסאבי. תה ירוק, מים חמים וקרים וגם כוסות מונחים בהגשה עצמית לידכם. אם אינכם בטוחים מה עושים עם כל דבר, הציצו בגניבה אל שכניכם לדלפק. אתם תתפסו את העניין במהירות.

במבטא יפני כבד

רוצים בכל זאת לבקש משהו? אם אינכם יודעים את המילה היפנית המתאימה או אינכם מוצאים את המבוקש לכם על הדלפק או בתפריט התמונות הנפוץ בכמעט כל מסעדה,

תפריט תמונות

נסו להגות את המילה האנגלית הרצוייה במבטא יפני כבד. היפנים עושים את זה כל הזמן וכך למשל הפך "Coffee" ל-"Cohee". רק מילת אזהרה אחת, אם תרצו לבקש חשבון, המילה "Bill" אינה הבחירה הנכונה. בכל פעם שיצאנו כקבוצה, תמיד היה זה שביקש "Biru" מהמלצרית בניסיון לשלם את החשבון וקיבל לקול צחוקם של האחרים כוס בירה קרה. אם אינכם זוכרים את המילה היפנית לחשבון (OAISO), הסתפקו ב- "Checku".

קולות רמים

אם מוגש במסעדה שלכם מרק, אל תחפשו את הכף. קעריות מרק אמורות להאחז בין כפות הידיים ותוכנן (הלוהט בדרך כלל) אמור להישאב אל הפה תוך השמעת קולות שאיבה רמים. זה מקרר את המרק ומביע עונג מהאוכל.

קערית מרק

אמא שלכם תתחלחל מזה אבל זו אכן דרך יעילה לשתות מרק לוהט, ובמהירות. קולות אכילה אינם נחשבים לגסי רוח ביפן אבל קינוח אף בציבור, דווקא כן. אם אין לכם ברירה, גשו לשירותים כשעולה הצורך בטישו או לפחות כסו את הנוף בכף ידכם וותרו על הסאונד.

מזוג לי ואמזוג לך

יפנים אוהבים לצאת ולאכול בקבוצה. מרבית מסעדות הסושי כוללות שולחנות במקביל לדלפק, מסביבם אפשר לאכול ולהנות. יציאה קבוצתית ביפן תכלול לרוב גם שתיית אלכוהול. שתייה חריפה מאפשרת לחברינו המלוכסנים להשתחרר טיפה מהכבלים החברתיים הנוקשים האופפים אותם בדרך קבע, אך ביפן כמו ביפן, גם לעד-לא-ידע יש מספר חוקים. בירה, סאקה ומשקאות אחרים יוגשו בדרך כלל לשולחן בבקבוקים או קנקנים מרכזיים המלווים בכוסות קטנות. מנומס לחכות שחבר לשולחן ימלא את כוסכם או להקדים ולהציע למזוג לשלהם. מזוג לי ואמזוג לך הוא ריטואל חברתי קטן ומענג המתרחש מסביב לשולחן בכל פעם שאחד הסועדים סיים את כוסו. זהירות! כוסות קטנות מצטברות מהר אם לא שמים לב, במיוחד כשלא אנחנו שולטים במה נמזג לנו לכוס. שתיתם מספיק? התאפקו והשאירו את כוסכם מלאה.

בירה ללא סוף

טיפ טיפה וזהו

כמו כוסיות הבירה הבלתי נגמרות, גם צלוחיות סושי עלולות להצטבר. אם שמתם פעמיכם למסעדת קרוסלה בכדי לחסוך כמה יינים, שימו לב טוב-טוב לתמחור הצלחות שבדרך כלל יופיע על קיר הכניסה. לרוב יופיעו המנות הזולות יותר בצלחות לבנות פשוטות וככל שעולה רמת העיטור, עולה עימה גם המחיר. החדשות הטובות הן שביפן אין צורך להשאיר טיפ. בסוף הארוחה יספרו פרנסי המסעדה את מספר הצלחות שכיסחתם בכדי להגיע לחשבון הסופי, זאת אם הצלחתם לזכור איך מבקשים חשבון ולא קיבלתם במקומו בירה.

איטאדאקימס!

***

כתבה נכתבה בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

סושי

 


קטגוריות
אופנה יום יום יצירה מה חדש משפחה פנאי

שדרגו את זה – אפליקציות לבגדי ילדים

הקדמה

הכל משדרגים היום – טלפונים ניידים, מחשבים ואפילו בגדים! אחת הדרכים הכי נחמדות לשדרג בגדי ילדים הוא להוסיף להם אפליקציות. כמעט לכל ילד יש בארון חולצה חלקה, גופיית סבא או בגד אחר שאפשר להוסיף לו משהו צבעוני ומשמח. זוהי פעילות נחמדה שאפשר להכין ביחד בחופש, בבית, במזגן…

ילדים בגילאי 5 כבר יכולים לשרטט ולגזור בעצמם את הצורות, וכמובן לבחור את הצבעים. מגיל 8-9 אפשר אפילו ללמד אותם לתפור בעזרת מחט לתפירה ביד. קחו את זה בקלילות אם האלמנטים לא יוצאים מדוייקים, זה חלק מהיופי בעבודות יד.

וטיפ קטן לפני שמתחילים – האפליקציה יכולה גם לשמש להסתרת כתמים שלא ירדו בכביסה…

גופיה עם אפליקציה

מה צריך?

גזרות של חלקי הפרוייקט

בגד לשדרוג – חולצה, גופייה, שמלה וכד'

פיסות של בדי לבד צבעוניים (אפשר להשתמש אפילו בשאריות. בדי לבד בכמויות קטנות אפשר להשיג בחנויות היצירה)

חוטי תפירה

מחט לתפירה ביד

סיכות תפירה

מספריים

עט או עיפרון לשרטוט

אופן ההכנה:

1. בוחרים בגד המתאים להוסיף עליו אפליקציה

בוחרים בגד מתאים

2. לפני שמתחילים כדאי להכניס בתוך הבגד קרטון או ספר שיפריד בין שני הצדדים של הבגד כדי שבזמן התפירה לא נתפור בטעות את שני צידי הבגד ביחד.

גופייה עם קרטון בפנים

3. בוחרים אפליקציה מתוך ארבעת האפליקציות המתוקות שהכנתי לכם. עושים save picture as לגזרת האפליקציה שבחרתם, מדפיסים וגוזרים את החלקים שלה.

ערכה מספר 1

ערכה מספר 2

4. את חלקי האפליקציה מניחים על בד הלבד, משרטטים וגוזרים.

חלקי האפליקציה

5. מסדרים על הבגד את חלקי האפליקציה במקום הרצוי ומצמידים בסיכות.

אפליקציה ממוקמת על הגופייה

6. תופרים בעדינות את החלקים לבגד בעזרת מחט לתפירה ביד. רצוי להשחיל במחט חוט תפירה כפול ולהתאים את צבעי החוטים לצבעי הבדים.

תופרים את האפליקציה למקום

7. כדאי ואף מומלץ להשתולל ולהוסיף קישוטים נוספים. תתחדשו!

המוצר הגמור

לסיום:

גופיות מקסימות עם אפליקציות

והפתעה קטנה לסיום,

קישור להורדת ההדרכה והגזרות: קישור

***

 על המעצבת:

מור יעקובינסקי כץ – "גיזרה פרטית"

מעצבת אביזרי אופנה מבדים, מנחת סדנאות יצירה וכותבת ספרי יצירה דיגיטלים

גרה בגדרה, נשואה ליאיר ואמא של אלונה בת ה-3.5

החנות: http://market.marmelada.co.il/privatefigure

הבלוג: http://blog.tapuz.co.il/privatefigure

גיזרה פרטית

קטגוריות
אופנה יום יום יצירה מה חדש

יד שניה כחדש

בשנים האחרונות הטרנד הירוק הולך ונעשה פופולארי יותר ויותר. כולנו משתדלים למחזר בקבוקים ונייר, ואנו מודעים יותר ויותר לשמירה על הכדור – נפלא!

אחת הדרכים העיקריות לשמירה על הסביבה היא שימוש חוזר במוצרים. בעולם הצרכני מלא הפרסומות שבו אנו חיים, אנו ממהרים לרוץ ולקנות כמעט כל פריט שאנו צריכים אבל שוכחים שפריטים חדשים הם "יקרים" גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה סביבתית: הייצור שלהם עולה במים ואנרגיה ולאחר מכן, בזבל. לכן מומלץ וכדאי לעשות שימוש חוזר בפריטים.
את העיקרון הזה אני מנסה ליישם בחיים בכלל ובמלתחה בפרט: כשמציעים לי בגדים יד שנייה, אני לא פוסלת אלא תחילה אני מודדת ובוחנת. אם מתאים לי, אני מקבלת, ואם לא – מעבירה הלאה. יש המון פריטים שיכולים לשרת אותי ולהצטרף לארוני בשמחה, ותמיד כיף לקבל בגדים בחינם.
 

יד שניה כחדש

סוד ראשון: מקור הפריטים

בלוק הזה בחרתי רק בפריטים יד שניה. השמלה, החולצה והנעליים היו של גיסתי, והועברו אלי.

סוד שני : הנעליים

את הנעליים שיפצתי וצבעתי. תוכלו לקרוא על זה כאן.

סוד שלישי: למה זה עובד

שמלה ארוכה וצמודה, מחמיאה לנשים קטנות שכמוני: היא מאריכה את הגוף ומדגישה את הנתונים הרזים שלי. הבד של השמלה ממש משגע (ואם הופכים אותו מגלים שהוא באמת עשוי טלאים-טלאים ולא הדפס).
הנעל נותנת גובה ומשלימה מבחינה צבעונית את הלוק. החולצה מסתירה מה שצריך, מפתח הצוואר הגבוה שלה משמש כרקע למחשוף העמוק של השמלה. הטבעת מוסיפה לאווירת ילדת הפרחים.


סוד רביעי: עלות הפריטים

שמלה, חולצה ונעליים – בחינם

טבעת – 11.25$, HappiLI

עלות כוללת: 11.25$

המחסום הפסיכולוגי שיש לרבות מאיתנו בקשר לבגדים יד שניה מונע מאיתנו להנות מבגדים נהדרים בחינם. שימוש חוזר בבגדים הוא לא רק אופנתי אלא גם ירוק. אם נפתח את הראש נבין שהזבל של אחת יכול להיות האוצר של אחרת, ואולי שלנו.

לא צריך לקחת כל מה שמציעים לנו, אלא רק מה שמתאים ונכון, את השאר אפשר להעביר הלאה. צריך לדעת להגיד "לא" לפריטים שלא מתאימים, אבל חשוב גם לדעת להגיד "כן" למה שנכון לנו. אז בואו נשחרר את העכבות, ונעשיר את הארון בפריטים יד שניה.

קטגוריות
בית מה חדש משפחה

מתחתנים! בבית?

את יום חתונתנו חגגנו בחצר על הדשא. נשמע פשוט? ארגון אירוע בחצר הבית יעמיד אתכם בפני לוגיסטיקה לא פשוטה. אולמות אירועים דואגים למיני פרטים קטנטנים ומעצבנים בשבילנו מאחורי הקלעים ועד שלא התמודדנו מולם לבד, לא הערכנו את היקף הדברים שצריך "לסדר": מחשמלאי ועד גנן, מחברת קייטרינג עד פינות זולה, ממנקה לשירותים ועד חותמות כשרות. באירוע בבית אתם לבד במערכה. ובכל זאת, אנחנו לא מתחרטים לרגע. את ההיבט הלוגיסטי של ארגון חתונה בדשא, ולבד, תוכלו למצוא כאן. במאמר הזה אתרכז בהיבט האנושי, באורחים ובאוכל. למה בחרנו לחגוג בבית, מהם כאבי הראש שבהם נתקלנו ומדוע בכל זאת זה היה שווה.

פשוט ואמיתי

כשהתחתנו, האהוב ואני, החלטנו שאת החתונה אנחנו עושים בשביל עצמנו ולא בשביל אף אחד אחר. אהובי אמר בחוכמה שחתונה נועדה לחגיגת אהבתנו עם חברים ומשפחה ולא על מנת לעשות רושם. אני יודעת שאני בדעת מיעוט, אבל את החתונה שלנו לא יצאנו לארגן כאירוע רב פעלולים. שבירת חסכונות בכדי לצנוח מלימוזינה, לשייט במסוק ולזקק זיקוקים נראית לי מופרעת ומופרכת ובנוסף אני גם אלרגית לתקליטנים שמכריזים על בוא החתן והכלה.

שליטה באופי האירוע: מזג האוויר

מלבד הרצון לחגוג בחיק המשפחה והחברים, התחתנו בבית גם בגלל שמרבית גני האירועים מסרבים כבר בספטמבר לערוך אירועים בחוץ. מסתבר שגני אירועים סוגרים את שעריהם כבר בסוף אוגוסט מחשש מוצדק והגיוני שהגשם שמטפטף על ארצנו פעם בשנה, יטפטף דווקא בערב החתונה. אני כעקשנית ידועה סירבתי להתחתן בתוך אולם וכך הגענו עד הלום.

צ'ק אין

כשהתחתנו בבית, לא עשינו זאת בשביל לחסוך בכסף. לצורך הארוע קנינו ושכרנו, בררנו ושילמנו כמו כל זוג אחר ולשמחתנו לא קיפחו אותנו האורחים. סלסלה שהוצבה בכניסה תפקדה ככספת ואספה אליה את נדיבותם של כל אלה שהגיעו. למיטב זכרוני, הוצב אחי הקטן כאחראי הסלסלה. כדאי למנות מישהו לטובת העניין ולא להסתכן בגניבות ועוגמת נפש.

סלסלה למעטפות

הגודל כן קובע

עם כאב הראש של את מי להזמין ומי יושב ליד מי צריך להתמודד כל זוג. במקרה שלנו, הדשא הספיק  לכ-130 אורחים בלבד. מצד אחד, אפשר לראות זאת כפוטנציאל להעלבת הרבה אנשים. מצד שני צריך לזכור שאנחנו מתחתנים פה, ולא איריס מהמשרד. את חתונתנו רצינו לחגוג במעגל מצומצם של חברים ואהובים וכך היה. שווה לזכור שבכל מקרה מוזמנים אותם אנחנו מזמינים "כי צריך" גם באים "כי צריך" ואנחנו סרבנו לברך בכניסה אנשים אותם לא נזהה ברחוב.

כמות האורחים

ובכל זאת

בכדי לערוך אירוע משפחתי בסדר גודל של חתונה בבית, אתם תזדקקו לכל התמיכה שתוכלו להשיג: פיזית, רוחנית, מוראלית וכלכלית. אם ההורים שלכם מתנגדים נחרצות, אני ממליצה שתשכנעו אותם, או שתלכו בתלם. אירוע משפחתי צריך לשמח את כולם וזה לא הזמן למריבות משפחתיות.

סידור הישיבה

אם כבר נון-קונפורמיסטי, אז עד הסוף. במקום לשבור את הראש איפה להושיב את סבתא שלי ועל ידי מי ישב הידיד מהצבא, החלטנו שאורחינו הם אנשים מבוגרים. החברה ששכרנו ציידה אותנו בריהוט גן מקסים, משולחנות וכיסאות בר ועד לפינות זולה. כל אורח הושיב את עצמו היכן ומתי שרצה ותקוותי לאירוע דינמי, בו האורחים מטיילים בין משקה על הבר לשיחה על הדשא התגשמה במלואה. ברור שלסבתא דאגתי לשולחן נוח במיקום מרכזי וכך היה גם עם שאר בני גיל הזהב. ההבדל הוא שכאן ניתנה לאורחים האופציה לבחור.

ריהוט גן

הגשה ואוכל

בהתאם לחלל המצומצם ולאופי הרגוע שקיווינו לשוות לחתונה, הלכנו על אירוע קוקטייל. בין עוונותיה מונה הכלה שנאה לתורים למזון וקוצים בישבן שמונעים ממנה ליהנות כל הערב מסביב לאותו השולחן. כחובבת אוכל תמיד העדפתי מגוון מנות ראשונות מעניינות על מנה עיקרית ותפוחי אדמה ולכן מצאה חן בעיני הגשת הקוקטייל. מלצרים הסתובבו ללא הרף בין האורחים עם מנות קטנות, יצירתיות וטעימות והאמינו לי שאף אחד לא נשאר רעב.

מנות קוקטייל בחתונה

קול חתן וקול כלה

כשאני מתחתנת, אני אוהבת לשמוע את עצמי חושבת. אחד היתרונות של ארגון החתונה אצלנו על הדשא הייתה השליטה האבסולוטית במוסיקה ובווליום; לא עוד אכילה ברעש מחריש אזניים. מוסיקת הרקע שמרה על מקומה מאחורי הקלעים ואפשרה לכולם לדבר, לאכול ולשמוח ללא צורך באטמי אזניים.

ידידותי למשפחות

הדשא שלנו אמנם הפך לגן אירועים לערב אחד, אבל שמר על יתרונותיו כדשא. מי שרצה וביקש להביא ילדים, אדרבא. יחסית לאולם, הדשא בחצר מאפשר לקטנים להתרוצץ, ללא חשש שיישברו משהו או יעלמו ברחוב זר. רק זיכרו שקטנטנים גם הם בני אדם וקחו אותם בחשבון בספירת הראשים.

לא לבעלי לב חלש

עם כל החיבה שלי לאירועים מיוחדים, להליכה מחוץ לתלם ולמקוריות, את החתונה שלי ארגנתי בבית בחיפוש אחרי פשטות. לא רציתי הפקות גרנדיוזיות אבל לפשטות יש לעיתים גם מחיר. ארגון אירוע של פעם בחיים בחצר הבית לא נועד לבעלי לב חלש או עצבים רופפים. יש להניח שתתקלו בהתנגדויות רבות, באינספור "אי-אפשר"  ושתצטרכו לכופף את המערכת. מרבית האירועים המשפחתיים כמו חתונה , ברית או בר מצווה אינם נערכים בבית והמערכת פשוט אינה בנוייה לזה. אם תחליטו שלא ללכת בתלם, גייסו לצידכם סבלנות ואורך רוח. וזיכרו: אין דבר כזה שאין דבר כזה.

ת"ש לחתן ולכלה

מטבע הדברים, אירוע כל-כך לא רשמי השאיר בידינו, החתן והכלה, את האופציה לעשות את מה שהכתיב לנו ליבנו באותו הרגע. "המומחים" יקראו לזה "קז'ואל". שום כוריאוגרפיה מאחורי הקלעים לא סחפה אותנו לריקוד "רומנטי" אפוף עשן סגול באמצע האולם וכמי שסובלת כרונית מפחד קהל, החופה סיפקה לי מספיק זרקורים. בחתונה שלי שמחו המלצרים לראות חתן וכלה ליד הבר, מקשקשים עם חברים בפינת הזולה ואפילו דוגמים מנת קוקטייל מעוצבת פה ושם מהמגשים האינסופיים שחלפו מסביבנו.

חווית הארגון של חתונתנו בעצמנו, ובדשא של ההורים הייתה חוויה מאתגרת, מתסכלת, מעניינת, מסובכת ומקסימה. בסופו של יום, הלכנו עם הלב שלנו ואני מקווה שכל החתנים והכלות אי שם נהנו מיום חתונתם כמונו. אנחנו יצאנו לדרך נחושים בדעתנו לעשות חיים, וחיים אכן עשינו. ופלצני או לא, בילינו את הערב היפה ביותר בחיינו.

בשביל זה התאספנו

 ***

כתבה נכתבה בחסות גן אירועים ערוגות בושם – אירועים בניחוח אחר.

גן אירועים בשרון

קטגוריות
מה חדש מתכונים פנאי

החברים של הסושי

סושי הוא חלק בלתי נפרד מתרבות האוכל היפנית. לרוב הוא גם הייצוג היחיד של המטבח המפואר הזה במערב. גם אצלנו בישראל, אין כמעט עיר בה לא נפתחה עוד סושייה והאמיצים ביננו גם מגלגלים אצות, אורז ודגים לבד בבית.

ביפן, אכלתי סושי עם סטודנטים תפרנים ואנשי עסקים, בהתכנסויות מפוארות ומסיבות כיתה. עקרות בית אורזות מגשיות "בנטו" ליקיריהן וממלאות אותן בסושי קנוי או תוצרת בית. כשהתארחנו אצל משפחה יפנית, כך גם קיבלו את פנינו

מגש סושי

מגש סושי הוא ארוחה בפני עצמה, ולרוב, מסתפקים היפנים בשילוב המענג של דגים טריים ואורז רך. הרולים המתוחכמים והיצירתיים הפופולריים כל כך במערב אינם קיימים בכלל ביפן, מה שלא גורע מכמה שהם טעימים. כשזה נוגע לסושי שלו, היפני נוטה להיות מינימליסטי. דגים משובחים, אורז איכותי, ולא הרבה מסביב. מה שמוגש לצד הסושי לא גונב את ההצגה מהכוכב האמיתי.

אלכוהול ושתייה

היפני ילווה לרוב את הסושי שלו בנוזל המיועד לשיפור מצב הרוח: אלכוהול, והרבה ממנו.

מה שותים לצד הסושי?

בירה קרה היא משקה-לצד-האוכל פופולרי ביותר ביפן.

בירה יפנית

ומוגשת למיטב זכרוני אף יותר מהסאקה, יין האורז המקומי הנהדר. בקיץ מוגש הסאקה קר כקרח ובחורף, חם.

סאקה

תה ירוק יפני יוגש לכם לרוב חינם אין כסף כתוספת לכל מזון שהוא. בסושיות הפשוטות אליהן נהגתי ללכת כסטודנטית, עמדו שורות-שורות של מיחמי מים רותחים לצד מיכלי אבקת תה ירוק, בשיטת ההגשה העצמית.

תה ירוק

רוטב סויה
את הסושי או הסשימי נהוג לטבול בקערית רוטב סויה אבל גם כאן נבדל המקומי מהמערבי. יפני מסורתי לעולם לא יניח לאורז הצחור לגעת ברוטב הסויה או לספוג אותו אליו. האורז נחשב כטוב ביותר במצבו הטהור והמקורי והוספת מלח, רוטב סויה או כל נותן טעם אחר אליו תחשב (כמעט) לעלבון לטבח. מלבד זאת, היפנים מעקמים את האף מול קערית רוטב סויה המנוקדת בגרגרי אורז שלבטח יצנחו אליהם אם יורטבו. את נתח הסושי שלו יטבול היפני מצד הדג בלבד.

רוטב סויה

וואסאבי
אבקת (או משחת) הוואסאבי הירוקה והזוהרת היא החריף של היפנים. וואסאבי יוגש לכם בכל סושייה וסושייה, וזה נכון גם לטוקיו וגם לנס ציונה. כל סועד מערבב בקערית ייעודית רוטב סויה ו-וואסאבי לפי סיבולת החריף שלו אך – הידעתם? – שומרי המסורת היפנית ימנעו מלטבול את הסושי שלהם בתערובת; זאת מהסיבה הפשוטה שאת תיבולו של כל סוש וסוש הם משאירים לשף. סשימי שהוא נתחים של דג נא, אפשר ורצוי לטבול בתערובת וואסאבי-סויה, עד דלא ידע.

היפנים משוגעים על חמוצים מכל הסוגים והמטבח היפני שופע בהם. לצד הסושי נהוג להגיש את אותם פתיתים ורודים זרחניים שאתם מכירים מהסושיות בארץ. זה חמוץ, זה מתקתק, וזה טעים. אם היפני היה צרפתי הוא היה מסביר לכם שג'ינג'ר כבוש מנקה את החיך ומרענן אותו לקראת הביס הבא.

ג'ינג'ר לצד הסושי

מרק מיסו
הפתיחה (או המלווה, היפנים מגישים את כל מרכיבי הארוחה בעת ובעונה אחת) היפנית לכמעט כל ארוחה. למרות שלא זכור לי שהזמנו קעריות מיסו בסושיות יפניות, לדעתי זו הפתיחה המושלמת שתכין את החיך שלכם למסע ליפן. מרק מיסו הוא קליל ומנחם בעת ובעונה אחת ולי אף פעם לא נמאס ממנו.

מיסו

בשבילי, עצם ההתענגות על מיניאטורות צבעוניות וטעימות שהגיעו אלינו מצידו השני של העולם כבר נותנת לארוחת סושי הרגשה של אירוע מיוחד. לא משנה באילו תוספות הוא מלווה, אני תמיד מוכנה לאכול סושי. הכינו את מקלות האכילה!

***

הכתבה נכתבה בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

סושי

קטגוריות
אופנה יצירה מה חדש פנאי

חרוזים, חריזה ומה שביניהם – השראה

לפי הגדרת המילה "השראה" באנגלית, "Inspiration" , הרי שהשראה מיוחסת לתחום האמנות: השראה היא "יצירתיות פתאומית" בעבודתו של האמן או הממציא, המאפשרת לו ליצור יצירה או להמציא המצאה.

ובכן, לאף אחד אין מונופול על השראה – לא לאמנים, לא ליוצרים, לא לממציאים ולא לאנשים יצירתיים במיוחד.  השראה היא נחלתם של כל בני האדם.  הדבר הזה שנקרא השראה יאפשר לכם למצוא כוחות בתוך עצמכם שמעולם לא חשבתם שהם קיימים, 

אם תחפשו בגוגל את המילה "השראה", אחת התוצאות הראשונות (אם לא הראשונה) תהיה: "השראה אלקטרומגנטית – ויקיפדיה". השראה  אלקטרומגנטית הינה  תהליך פיזיקאלי שבו שינוי בשטף מגנטי גורם להופעה של מתח חשמלי במוליך.
טוב, ברור שאני לא מדברת על השראה אלקטרומגנטית, אבל, קראו שוב ושימו לב למילים המודגשות.
המילים לקוחות מתחום האלקטרומגנטיות או החשמל, אבל הן מתארות מצוין את אותה התחושה לה אנו קוראים השראה. אותה השראה שמדליקה אצלנו את הניצוץ. אותה הארה, אותה הברקה שמגיחה אל המוח ומעבירה אותנו ממצב של תקיעות אל הכוח היצירתי שבנו .
לפי אחת ההגדרות הרוחניות – השראה היא הנוכחות הפעילה של אלוהים בחייהם של בני האדם. אנחנו הישות  היצירתית הגבוהה והמתקדמת ביותר שעל כדור הארץ, יש לנו את הכוח ליצור יש מאין.

המון דברים יכולים לתת לנו השראה : ידע, אנשים מסוימים, סיפורי הצלחה, מוסיקה, הטבע , ילדים, סרטים , ספרים, אמנות, יוצרים, חוויות אישיות, תנועה, ריקוד, תמונה, תצלום, כתבה בעיתון/מגזין ועוד. מצד אחד, השראה יכולה להגיע דרך חמשת החושים שלנו: ריח, קול, טעם, מראה, משהו שאנחנו יכולים לחוש. מצד שני, יש המייחסים השראה לחוש השישי. 

לחריזה ויצירת תכשיטים – אינספור מקורות השראה. בפוסט זה אתמקד בשניים מהם: מגזינים עולמיים בתחום ובלוגים של חורזים/יוצרים. הפרויקטים, תמונות התכשיטים, היוצרים, הסיפורים הנלווים עשויים לעורר בכם השראה.

אם כבר התחלתם חפש בגוגל  ""beading או "beads", או שנכנסתם לפיקסה, בוודאי נתקלתם פה ושם במגזין לחריזה. מגזינים, חוברות וספרים בנושא חריזה מהווים לרבים את החשיפה הראשונה לעולם צבעוני זה. הם משמשים מקור השראה מועדף לחורזים רבים ברחבי העולם ללמידה, להתמקצעות ולחשיפה (לתכנים/שיטות/טכניקות, חומרים, עזרים חדשים בתחום זה). במגזינים, בחוברות ובספרים תכירו את היוצרים, החומרים איתם הם עובדים, היצירות החדשות, ההשראה לפיה יצרו, הטרנדים החדשים בעולם זה ועוד. מגזינים הם דרך מצוינת למצוא פרויקטים חדשים לחריזה (אם אבדה לכם המוזה).

במרבית האתרים של המגזינים, לרבות רישום למנויים , נמצא בין היתר:

–          בלוג, קומונה ו/או פורום

–          פרויקטים חינמיים (לעיתים דורש רישום חינמי

–          סרטוני וידאו

–          הצצה לתוך חוברות ישנות, לתוך המגזין הנוכחי או זה שעומד לצאת לאור

טיפים וטכניקות.

אז עשו הפסקת קפה קצרה ובואו נכיר, על קצה המזלג, כמה מהמגזינים הידועים והמפורסמים לחריזה.

B&B
לא, זה לא bed &breakfast, וגם לא Brigitte Bardot.
Bead and Button הוא מגזין בריטי ותיק בתחום עיצוב התכשיטים והחריזה המציג באופן ברור ומרהיב פרויקטים שונים ליצירה. המגזין יוצא אחת לחודשיים והוא מאגד בתוכו חומר רב ליצירה בחרוזים, על סוגיה השונים. לכל פרויקט מצורפים תמונות והוראות ברורות המאפשרות, כמעט לכל אחד, ליצור ולהכין תכשיטים  בדוגמאות חדשות ועכשוויות. הפרויקטים מסווגים לפי שיטה ורמה. מדי פעם יוצאת מהדורה מיוחדת המוקדשת לנושא/תחום מסוים בחריזה.
http://bnb.jewelrymakingmagazines.com/,

Beadwork
(ראו פירוט המגזין הקודם – ממש מתחרה שלו)
ל-Beadwork יש גם את ה- Beading daily שהוא מעין "עיתון" יומי הנשלח לנרשמים (חינמי) מדי יום והוא כולל טיפים, חדשות בתחום, פרויקטים חינמיים ועוד. גם למגזין זה מהדורות מיוחדות שנקראות
Best of beadwork
http://www.beadingdaily.com/blogs/beadwork/default.aspx

Bead style
מגזין שמיועד לכל חובבי עשיית עבודות יד ותכשיטי חרוזים ומציע סקירה ולימוד של טכניקות רבות. בכל גיליון תוכלו ללמוד פרויקטים חדשים בשילוב חרוזים וחומרים שונים. הפרויקטים במגזין מלווים בתמונות והוראות, בכל שלבי העשייה והיצירה והתאמה לפי רמות. בנוסף, כל גיליון כולל ראיונות עם מומחים בנושא, סקירה של ספרים חדשים ומומלצים, עצות וטיפים.
http://bds.jewelrymakingmagazines.com/

Bead Unique
מגזין שנועד להדריך וללמד יצירה בחרוזים ומציג דרכים מגוונות ויצירתיות ליצירת תכשיטים, קישוטים ועיטורים. המגזין מכיל מידע נרחב על אומנות החריזה, אופנה ועיצוב פנים, המלצה על ספרים, מגוון טכניקות וחומרים.

http://www.beaduniquemag.com/issues/current.shtml

Perlen Poesie
מגזין בגרמנית בסגנון B&B שיצא לאור לראשונה ביוני 2010. שם המגזין בתרגום חופשי – "שירת החרוזים".

http://perlen-poesie.de/

Creative beading
מגזין (ירחון) אוסטרלי.

 http://www.woodlandspublishing.com.au/cb/

Abalorios
מגזין בספרדית.  Abalorios – חרוזים.

http://www.abalorios.es/

מגזינים על חריזה

ויש עוד רבים, בשפות רבות.
מרבית המגזינים משחררים מדי פעם פרויקט מאחד הכרכים ואפשר למצאו חינם ברשת. חכו לפני שאתם רצים לעשות מנוי: לא כל המגזינים מתאימים לטעם שלכם, להעדפות (סוגי חומרים/תכשיטים) או לתקציב שלכם. מומלץ להירשם באתרי המגזינים, לקבל למייל "חדשות" ועדכונים. עם הזמן תכירו אותם קצת יותר טוב ותוכלו להחליט.

מקור נוסף להשראה הם הבלוגים לחריזה.
אני מוצאת שדווקא הבלוגים מעוררי השראה ומלמדים, הרבה יותר מהאתרים. לטעמי, לפחות,  אתרי יוצרים מנוכרים משהו, מתנשאים ומטרתם אחת – למכור (תכשיט או תרשים). בבלוגים, לעומת זאת,  יש יותר ערך מוסף – טיפים, הדרכות, תרשימים, הסברים, הצצה לחיי היוצר ומה גורם לו להשראה ועוד. מה גם שבבלוגים תמצאו קישורים לבלוגים אחרים, לאתרי יוצרים ועוד.

הכנתי לכם מקבץ קטנטן של בלוגים  מעוררי השראה. הבלוגים שיפורטו הם העדפה אישית שלי, לא יותר ולא פחות.

Bead a sky  בלוג מאיטליה, באנגלית, http://beadasky.blogspot.co.il/

  Happylandבלוג מאיטליה, באיטלקית,  http://happylandblog.blogspot.co.il/

Gwenbeads, בלוג של יוצרת ידועת שם, Gwen Fisher, מארה"ב, http://www.gwenbeads.blogspot.co.il/

MadDesign,בלוג של יוצרת מפורסמת מארה"ב  Marcia De Coster
http://maddesignsbeads.blogspot.co.il/

NedBeads, בלוג מארה"ב , http://nedbeads.blogspot.co.il/

Kriszta, בלוג בהונגרית של Krisztina Csapó, http://krisztigyongy.blogspot.co.il/

Panita, בלוג בהונגרית, http://panitagyongy.blogspot.co.il/

ShilaBead, בלוג בהונגרית של היוצרת Csilla Csirmaz המפרסמת פעמים רבות פרויקטים
ב-Beadwork. http://shila-bead.blogspot.co.il/

Tundrus, גם מהונגריה, http://www.tundrusmuvek.blogspot.co.il/

Puca, בלוג אהוב עלי במיוחד, בצרפתית, http://perlepuca.canalblog.com/

Try to be better, בלוג מגרמניה של יוצרת מוערכת מאוד, Sabine Lippert
http://try-to-be-better.blogspot.co.il/

Mu, בלוג מצרפת, יש בו המון תרשימים חינמיים, http://centperles.canalblog.com/

Mariposas, בלוג בגרמנית,  http://mariposa8000.blogspot.co.il/

ויש עוד המונים…

אז, אם נתקלתם ב"מחסום יצירה", זה הזמן לקום ולצאת לאוויר הצח, להביט במגזין אופנה, לראות אופרת סבון בטלוויזיה, לגלוש ברשת. ואם מצאתם תכשיט שאהבתם ויצרתם משהו לפי תרשים או בהשראתו של מישהו, אל תשכחו לתת קרדיט ליוצר/ת המקוריים.

וזכרו – "אלה שלא רוצים לחקות כלום, לא יוצרים כלום." (סלבדור דאלי)

סוזי שארקי – עוד על חרוזים וחריזה ניתן לקרוא בבלוג של סוזי.

קטגוריות
אופנה יום יום יצירה מה חדש פנאי

ושאבתם מים בסגנון

הקיץ החם והעובדה שיש לי ילד הביאו אותי לסיטואציה ההזויה שלפניכם.
לא, אתם לא טועים, זו אני בתוך מזרקה של מים, מוכיחה לבן שלי שאין מה לפחד ושלהירטב זה כיף.
בראש-העין הקימו טיילת בשם "צלילי המוזיקה" שבה האטרקציה המרכזית היא המזרקה הזו שיוצאת ממש מהאדמה. בד"כ המקום מלא ילדים בבגדי ים, אבל אני הצלחתי לתפוס רגע לבד.

קיץ ומים

סוד ראשון: למה זה עובד

חוצמזה שאני רטובה, דבר סקסי לכשעצמו, אורך החצאית הקצר בשילוב של הנעליים (המזכירים כפכפי סבא), מחמיא לי.
שילוב הצבעים שחור-אפור ורוד מחמם את האוירה הרטובה. שימו לב לפיזור של השחור: למטה, בנעליים. במרכז, חגורה. ולמעלה, שרשרת. מה שיוצר תחושה של איזון.

צמיד מיוחד

הצמיד

סוד שני: החצאית

תוצרת בית. מדובר על שאריות בד וגומי. עלות משוערת: 20 ש"ח, שלוש שעות תפירה. רמת תפירה: קלה.

סוד שלישי: הגופיה

קיבלתי יד שניה מגיסתי. אין כמו בגדים חינם!

סוד רביעי: עלות הפריטים

נעליים: 50 ש"ח ב-Payless

צמיד: 10 ש"ח, מרסלה

שרשרת: קיבלתי מתנה

עלות כוללת: 80 ש"ח ושלוש שעות.

גם כשהולכים להשתולל עם הילדים אפשר להתלבש טוב. פרקטי זה לא בהכרח מוזנח. הקיץ והחום מאפשר לנו להשתולל במים, בואו נעשה זאת בסטייל.

 

קטגוריות
אופנה בית מה חדש

פתרונות אחסון במטבח: חלק שני

כבר אחרי החלק הראשון הרגשתי איך חוקי מרפי מאבדים את כוחם במטבח שלי. אבל כשאיבדתי את סיר הלחץ נכנסתי ללחץ ומיד החלטתי לכתוב את החלק השני שלפניכם.

עקרון ראשון: מה לשים במגירות

צאו מהארון והיכנסו למגירות! המגירות הן מקום אחסון נוח ונגיש המכיל את כל מה שאנחנו צריכים בחיי היומיום שלנו. אם הייתי מתכננת מטבח, סביר להניח שהייתי שמה הרבה מגירות ובכל מקום אפשרי, הנה דוגמא מעניינת למגירה פינתית

מגירה פינתית

http://www.thekitchn.com/corner-cabinet-solution-really-strangely-shaped-drawers-164967

והנה דוגמא למגירות שעוצבו במיוחד לתבלינים

מגירת תבלינים

http://www.durasupreme.com/storage-solutions/spice-accessories

מגירת תבלינים

http://www.durasupreme.com/storage-solutions/spice-accessories

אפילו אם מספר המגירות מצומצם ואתם גרים בדירה שכורה ללא מטבח מעוצב באופק, תוכלו להיות יצירתיים ולאחסן דברים לא צפויים במגירות כמו כוסות או צלחות:

אחסון יעיל

http://designingyourdreamhome.blogspot.co.il/2009/03/storing-glasses-in-drawer.html

והנה דוגמא למעצב מטבחים יצירתי במיוחד שיצר מגירה מעניינת:

מגירת אחסון יצרתיתי

http://howtogrowbud.com/htgb

 עקרון שני: לנצל את שטח המקרר

במקום להדביק על המקרר עוד ועוד פרסומות של בעלי מלאכה, או ציורים של הילדים, אפשר לנצל אותו כשטח אחסון. תראו את הרעיון המדליק הזה לאחסון תבלינים על המקרר:

אחסון תבלינים על המקרר

http://www.interiordesigning.net/10-magnetic-spice-storage-solutions/

 עקרון שלישי: תליה על התקרה

מעצב המטבח שלפנינו הבין שחבל לבזבז את שטח התקרה. הוא לקח גלגל של אופניים והפך אותו למתלה סירים (ומאז הילד שלו הולך ברגל לבית הספר):

תליה על התקרה

http://www.shelterpop.com/2009/07/20/i-need-a-place-to-put-my-pots/

ואם אתם חסים על האופניים (והילד) אפשר לעשות את זה גם כך:

תליה על התקרה

http://www.apartmenttherapy.com/storage-solution-where-to-stor-55970

אין לכם כ"כ הרבה מקום? הנה פתרון דקורטיבי תלוי שאינו תופש הרבה מקום:

פתרון דקורטיבי תלוי

http://www.countryhome.com/projects/cooljunk/inthekitchen_1.html

 הגענו לסיומו של חלק ב', מקווה שנהנתם כמו שאני נהניתי. ומה מרפי היה אומר? הוא בטח היה מוצא משהו שיכול להשתבש בכל היופי הזה (אתם חושבים שמרפי היה פולני?). אבל אנחנו לא ניתן יד לפסימיות ונייעל את מטבחינו לאלתר! יאללה לעבודה.

***

את החלק הראשון של הכתבה ניתן למצוא כאן: פתרונות אחסון במטבח – חלק ראשון

***

המאמר נכתב בחסות סטודיו אחד לאחד – עיצוב עד הפרט האחרון

סטודיו "אחד לאחד" מתמחה בעיצוב ויצור של מטבחים ופרטי ריהוט בסגנונות שונים ובאיכות גבוהה, מטבחים כפריים מעץ מלא בעבודת יד, צביעה אומנותית וחומרים טבעיים שונים.

מטבחים כפריים

קטגוריות
מה חדש פנאי

לונדון – עיר אפורה אך ססגונית להפליא

אם אתם אוהבים לטייל ולצאת להרפתקאות בארצות אקזוטיות, לחקור ג'ונגלים סבוכים, לישון בלילה באוהל מתחת לכיפת השמיים, לאור הכוכבים הבוהקים – המאמר הזה ממש לא בשבילכם.

לעומת זאת, אם אתם אוהבים לטייל בערים אירופאיות יפהפיות ועתיקות, לחקור חנויות, לעשות שופינג פראי, לשוטט ולנדוד בין סמטאות ציוריות וקסומות, לבקר במוזיאונים ולחזור למלון נקי עם מצעים לבנים – המשיכו בקריאה…

לונדון מבט מלמעלה
את הטיול בלונדון עשיתי לפני כמה שנים. נסעתי לכל מקום באנדרגראונד, ירדתי במדרגות זקנות לרכבות התחתיות, לעמקיה ולקרביה של לונדון, אל רשת סבוכה של עורקים ונימים. הרכבות הישנות לקחו אותי לליבה של לונדון, ללוקיישנים מקסימים, ססגוניים להפליא.

הנה ההמלצות שלי, לאתרים שבאמת שווה לראות בלונדון:

רחוב אוקספורד
רחוב אוקספורד (גן עדן לחובבות שופינג) הוא רחוב ענק, שמתמשך לאורך קילומטרים רבים. יש בו מעל 300 חנויות מדהימות, רבות מהן גדולות להדהים, שיסחפו אתכם מהרגליים מרוב התרגשות. היו שלום, קניונים ישראליים עם ביגוד סתמי במחיר מופקע.

בביקורכם ברחוב, אל תוותרו על עצירה בחנות הצעצועים המרשימה והחלומית "המליס", גם אם אין לכם ילדים.

לונדון התוססת. מי אמר אפורה ומשעממת?

מוזיאון דאנג'ון – קשה לחשוב על מקום מושלם יותר למוזיאון הזוועות מאשר לונדון הקודרת.
במרתפיו הטחובים והחשוכים של המוזיאון תתקלו במתקני עינויים, בובות שעווה מחרידות עם מעיים משתלשלים, ראשים כרותים ועוד . הכל נראה אמיתי להדהים, עד שקשה להסתכל עליהם ישירות ולזכור שאלה רק בובות. במוזיאון המחריד תלמדו אודות 200 שנות היסטוריה עקובות מדם של הבירה האפלולית והגותית . את ביקורכם ילוו שחקנים בריטים, שיעצימו את החוויה.
אזהרה: המקום המחניק והחשוך לא ממש מומלץ למי שסובל מקלסטרופוביה.

לונדון הגותית. המקום המושלם לג'ק המרטש.
מאדם טוסו – המוזיאון הנוצץ והססגוני של מאדם טוסו מציג מעל 300 בובות שעווה מציאותיות להדהים של כל הכוכבים הגדולים, החל מדיוויד בקהאם, כריסטיאנו רונלדו ועד קייט מידלטון והמלכה ויקטוריה. כדאי לפנות כמה שעות טובות לביקור במוזיאון, כי בהחלט תרצו לקחת את הזמן ולהסתובב בעצלתיים.

שוק קמדן – שוק קמדן הססגוני והעמוס הפך לאחד הדברים המזוהים ביותר עם לונדון לא פחות מהביג בן. השוק התוסס מציע המוני דוכנים, שאפשר למצוא בהם ה-כ-ל, החל מבגדים בסגנון וינטאג' ועד צעצועים ייחודיים לילדים. אין ספק שזה גן עדן לכל חובבי בגדי יד שנייה, פריטים גותיים ועוד, שאוהבים "לדוג" אוצרות. כל מה שלא יכולתם למצוא בארץ נמצא כאן. השוק פועל מידי יום, בין השעות 10:00-18:00, אך הוא נמצא בשיאו בימים ראשון ושבת (זהירות: עומס רב!)

כיכר טרפלגר – זוהי הכיכר הצבעונית, התוססת של לונדון במיטבה. תוכלו לעצור בכיכר, לפלס את דרככם בין המוני יונים, לשבת בכיף, להזמין ציור דיוקן מאחד הציירים הרבים במקום וליהנות מהאווירה התוססת. משם אפשר להמשיך ברגל למוזיאון הגלריה הלאומית הבריטית ולהתבונן בציוריהם של מיטב האומנים.

ריג'נט פארק – בשביל הבריטים, מדובר בעוד פארק סתמי. בשביל הישראלים, מדובר בגן עדן יפהפה וירוק, שבעבר שימש כפארק שעשועים לבני המלוכה, שבאו לצוד בו. הפארק היום נפתח לציבור הרחב. בעלי החיים בפארק מסתובבים בו ללא חשש ואפשר לפגוש שם שקנאים, סנאים, ברווזים וברבורים. בפארק מדשאות מרהיבות, עצים עתיקים, מזרקות, נהרות ונוף רומנטי ויפה עד כאב. ללא ספק, המקום המושלם לאוהבים.


טיול הליכה מושלם לאוהבים

ונסיים בטיפ חשוב. אני ביקרתי בלונדון בספטמבר, מעט אחרי סיום החופש הגדול. הייתה לי חופשה נפלאה, סולידית, ללא המולה ורעש של משפחות ישראליות עם ילדים. בעיני, ספטמבר הוא החודש המושלם לבקר בעיר היפה. תיהנו!

***

המאמר נכתב בחסות סביב עולם – תיירות ללא גבולות בארץ ובעולם.

 טיולים מאורגנים