קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה מתכונים פנאי

מרינדה סודית לחזה עוף על האש

בעלי מחזיק נחרצות בדעה שעונת המנגל מתחילה ברגע שכבר לא יורד גשם. מבחינתו, שנתכבד ונשב בחוץ עם מעיל כי ככה גידלו אותו בבית וזה שהוא נולד להורים קנדים ובא מהכפור זה לא תירוץ. בעלי אוהב לעשות על האש ולדעתו כל אירוע הוא אמתלה לחרוך מיני בשר. ההמבורגרים שלו הם שם דבר, הוא מצליח לצלות דגים בצורה מושלמת והעוף שלו נמס בפה.

אין מאושר היה מבעלי כשעברנו לשכונה חדשה, רק כדי לגלות ששתי דלתות שמאלה, גר בחור עם אובססיה דומה לעשן ריחני. השניים מיהרו לפתוח קבוצת תמיכה למכורי גריל ומקפידים להיפגש לתמיכה הדדית לפחות פעם בשבוע. את התוצאות כולנו אוכלים.

מתכון המרינדה של בעלי לחזה עוף על האש הפכה אצלנו לקלאסיקה. מי שחושב שחזה עוף הוא בשר יבש, שינסה את המתכון הזה. הוא מעולה ישר מהגריל וטעים כל כך פרוס קר שלפעמים אנחנו מכינים כמות מראש לכל השבוע.

לגבי המתכון, לא להיבהל מהכמויות. המרינדה הזו מיועדת ל-6 חצאי חזות עוף כאלו

חזה עוף

נסו למצוא נתחים בעובי של כשני סנטימטרים. בעלי טוען שזה העובי המושלם.

ועכשיו למרינדה:

המרינדה הסודית של אדם לחזה עוף על האש

תזדקקו ל:

1/2 כוס חרדל דיז'ון
1/2 כוס דבש
1/2 כוס שמן קנולה
1/2 כוס שמן זית
כף שום כתוש
2 כפות חומץ בן יין אדום
2 כפות תערובת עשבים יבשים: אורגנו, טימין, או מה שאתם אוהבים. יש בסופר תערובות תיבול איטלקיות נחמדות.
כפית מלח גס

המצרכים

בקערה גדולה שימו את הדבש והחרדל

הדבש והחרדל

הוסיפו את שאר המצרכים לקערה

חומרי המרינדה בקערה

ערבבו היטב.

ערבוב ראשוני

כפי שתראו כאן, החומרים עוד לא התאחדו לגמרי.

תבדקו את המרינדה

המשיכו לערבב!

ממשיכים לערבב

זהו. כשהמרינדה אחידה וקרמית, טבלו בה כף נקייה ותטעמו. אם תרצו, המרינדה של אדם יכולה לככב גם כרוטב מוצלח לסלט ירוק. טעים!

טועמים את המרינדה

טבלו את נתחי חזה העוף במרינדה ואשפזו במקרר למשך כמה שעות. עדיף אפילו ללילה שלם. ככל שיבלו שם יותר זמן, העוף יהיה יותר עסיסי וטעים.

מכיוון שהגריל זה הטריטוריה של האיש, הבאתי כאן את ההסבר שלו לגבי צליית הבשר:

  • כל גריל הוא שונה ויש לשים לב לבשר שלא יחרך
  • לא צולים בשר על אש ישירה או חום גבוה. מחכים שהגחלים ילחשו או מכוונים את גריל הגז לחום בינוני
  • צולים את נתחי העוף השלמים עד שהצד שנוגע ישירות ברשת הגריל נראה צלוי עד חצי מגובה הנתח. שימו לב לזמן. או אז הופכים וצולים למשך אותו הזמן את הצד השני. הערכה גסה תהיה 7-8 דקות לכל צד.
  • לא בטוחים? עצרו וחתכו חתיכה אחת כדי לוודא. עוף מוכן הוא לבנבן, שקוף ועסיסי. עוף לבן אפרפר ואטום הוא מבושל מדי וחבל.

כשנתחי העוף מוכנים, ערמו אותם על מגש יפה, והגישו לאנשים רעבים.

העוף המוכן

בתאבון!

***

המתכון נכתב בחסות איסמור – איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר מוצרים אלה כוללים, בין היתר,ג`קוזי(ספא), סאונות, ברביקיו בנוי, מתקני שעשועים לילדים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.

איסמור

קטגוריות
יום יום יצירה מה חדש משפחה מתכונים פנאי

ביחד במטבח – מתכונים לקיץ להורים וילדים

ימי הקיץ הם מעיקים לא רק בגלל החום הרב והכבד – אלא בעיקר מכיוון שהילדים יוצאים לחופש וצריך למצוא מה לעשות איתם במהלך רוב שעות היום. אז נכון, בדרך כלל הזאטוטים הקטנים הולכים לקייטנות, אבל מה עם הילדים היותר "גדולים"? הרי בהגיע גיל 11 המופלא אי אפשר לשלוח אותו לקייטנה ולרוב נמצא אותו ואת חבריו מול אחד ממסכי הבית המרצדים כשמדי פעם הם צצים עם התלונות המוכרות: "אמא משעמם לי, אמא אני רעב"

אז הנה – פתרון נהדר לשתי התלונות בבת אחת: למה שלא תהפכו את השעמום והרעב לפעילות אחר צהריימית מהנה לכל המשפחה? לפניכם מספר רעיונות לבילוי משותף לכם ולילדיכם במטבח.

פסטה ברוטב עגבניות

פסטה ברוטב עגבניות

ארוחת צהריים מהירה וקלה להכנה, אהובה מאוד על ילדים (בעיקר על כאלה שלא אוהבים בצל באוכל שלהם) ובריאה.

מצרכים

  • 8 עגבניות בשלות
  • 2 שיני שום
  • 4 עלי בזיליקום
  • מלח, פלפל
  • שמן זית.

אופן ההכנה

  • מומלץ להתחיל לחמם מים לפסטה כבר עכשיו כיוון שהכנת הרוטב די מהירה
  • חולטים את העגבניות במים רותחים כ- 5 דקות.
  • מוציאים אותן בזהירות ולאחר 2 דקות התקררות מקלפים את העגבניות (בזכות החליטה העגבניות יתקלפו בקלילות)
  • חותכים אותן לחתיכות גסות.
  • בסיר קטן מחממים שמן זית.
  • כשהשמן חם (יודעים שהוא חם כשריח שמן הזית הנפלא מתחיל להתפשט במטבח) מכניסים בזהירות רבה את העגבניות.
  • מטגנים אותן כ-5 דקות על אש בינונית-גבוהה.
  • כותשים פנימה את 2 שיני השום ומטגנים עוד דקה.
  • חותכים את עלי הבזיליקום לפרוסות לאורך (לא לקצוץ!) ומוסיפים לסיר.
  • מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.
  • מוסיפים עוד רבע-חצי כוס מים.
  • מביאים לרתיחה.
  • מנמיכים את האש ומבשלים 8-10 דקות.
  • מוכן! בתאבון!

כדורי שוקולד

כדורי שוקולד

הממתק הקלאסי שאפילו ילדים ממש קטנים יכולים להשתתף בהכנה. חוצמזה הוא מצוין כדי ללמד את הקטנים לעשות שימוש חוזר במוצרים ישנים.

מצרכים

  • 250 גרם ביסקוויטים \ עוגה יבשה \ עוגיות משבוע שעבר
  • חצי כוס שמנת מתוקה (לפחות 32%)
  • 50 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
  • 200 גרם שוקולד מריר איכותי (עדיף 60% מוצקי קקאו, אפשר גם רגיל – מה שיש בבית)

לקישוט

  • אבקת קקאו \ סוכריות צבעוניות של עוגה \ אבקת קוקוס

אופן ההכנה

  • גורסים את הביסקוויטים \ העוגה \ העוגיות במעבד מזון (אפשר גם לשים בשקית ולכתוש עם פטיש שניצלים או לגרור בפומפייה) ושמים את הפרורים בקערה גדולה.
  • שוברים את טבלאות השוקולד לחתיכות קטנטנות.
  • שמים סיר קטן על אש מאוד נמוכה ומכניסים את השמנת עם החמאה.
  • מחממים תוך כדי ערבוב עד שהחמאה נמסה.
  • מגבירים את האש ומביאים את התערובת כמעט לרתיחה (לא להרתיח!!!) ומכבים מיד את האש.
  • מוסיפים את חתיכות השוקולד ומערבבים עד שהכול נמס ומתאחד.
  • שופכים את התערובת לקערה שבה שמנו את הפרורים ומערבבים.
  • נותנים לילדים לגלגל כדורים בידיים.
  • מצפים בקקאו או סוכריות או מה שבא לכם.
  • מכניסים למקרר לשעתיים.

בואיקוס

בואיקוס

בואיקוס הן לחמניות טעימות מאוד שרצוי מאוד לקחת איתכם לפיקניק. אם בא לכם להכין משהו ואז לצאת לברכה או סתם לפארק – זה המתכון בשבילכם.

מצרכים

  • 100 גרם חמאה.
  • 350 גרם קמח תופח
  • כוס גבינת קצ'קבל מגוררת (על החלק הגס של הפומפייה)
  • 250 גר' גבינה לבנה 9%
  • גביע אחד של שמנת חמוצה 9%
  • זיתים מגולענים (שחורים או ירוקים ואפילו גם וגם)

אופן ההכנה:

  • שמים בקערה את כל החומרים לפי הסדר הבא, ואומרים לילדים ללוש יפה (מי שמתעצל – אפשר מאוד להשתמש במיקסר):
    • חמאה עם הגבינה והשמנת
    • גבינת הקשקבל
    • הזיתים
    • קמח
  • לשים היטב היטב היטב.
  • אחרי שנוצרת תערובת סמיכה ואחידה מפסיקים ללוש.
  • מסדרים נייר אפיה בתבנית.
  • מחממים תנור ל180 מעלות.
  • בידיים לחות או בעזרת 2 כפות יוצרים כדורים קטנים ושמים בתבנית במרווחים של לפחות 3 ס"מ מכל כיוון. (אם אין מקום בתבנית אז תעשו כמה סיבובי אפייה)
  • מכניסים את התבנית לתנור ל 15-18 דקות (עד שהבואיקוס מתחילים להזהיב).
  • מוציאים ומעבירים בזהירות את הבואיקוס לרשת ונותנים 10-15 דקות קירור. זהו – מוכן. מומלץ לא לתת להם לחכות יותר משעה או שעתיים. הכי טעים טרי!

***

הכותב, אסף כהן, שף דרגה ראשונה מנהל בלוג אוכל "טעימאוד" ומאמין שאין מתכונים שאי אפשר להכין.

בלוג אוכל

קטגוריות
אופנה יצירה מה חדש

חורף משרדי נצחי

בחוץ חם ולח, וכולם מנפנפים, אבל אצלי במשרד שורר חורף נצחי. לפעמים אני לא יודעת מתי יותר קר לי: בחורף, כשקר בחוץ, או בקיץ כשהמזגן מכוון על 3 מעלות ושלושה מאווררים פועלים בשיא המרץ. כשעובדים במשרד גדול שבו הרוב (עדיין, לצערי) גברי, יש להתכונן לקיץ קר. וקיץ קר משפיע על המלתחה.

מצד אחד יש לי בארון את כל בגדי הקיץ הרגילים: שמלות, חצאיות וסנדלים ומצד שני יש לי גם עליוניות וסוודרים. מה שאולי נחמד במצב המקפיא הזה, זו האפשרות ללבוש צבעי קיץ בשילוב עם בגדי חורף. אין דבר משמח יותר מללבוש בגדים שמחים בתוך משרד אפור.

סוד ראשון: למה זה עובד

השמלה הארוכה היא חברתה הטובה ביותר של האשה הקצרה, הדוגמה האחידה מכתף ועד קרסול מאריכה ומחמיאה. החיתוך במותן מאד נכון לגזרה שלי. הצבעים הם צבעי קיץ המזכירים ים וחופש. לסנדלים גוון כחול המופיע בשמלה ומכיוון שיש להן פלטפורמה, הן גם גבוהות וגם נוחות (השילוב המנצח). הסוודר הכחול משלים את צבעי הים ומחמם אותי במשרד. הצעיף והטבעת הורודים נותנים זריקה של צבע ששוברת את כל הכחול הזה.

סוד שני: מחיר הפריטים

שמלה – 60 ש"ח, ZOL ראש העין

סוודר – 40 ש"ח, נו פרובלם

נעליים – 66 ש"ח, greaze

צעיף – 5 ש"ח, Bronx

טבעת – קיבלתי מתנה

עלות כוללת: 171 ש"ח

מיזוג מוגזם היא מחלה ישראלית נפוצה במשרדים, במיוחד במשרדים "גבריים". ההמלצה לכוון את הטמפרטורה ל-25 מעלות מעלה חיוך מבטל על פני תושבי המשרד המזיעים. בנות כמוני צריכות למצוא את הדרך האופנתית והמחויכת לשרוד בטמפרטורה המקפיאה בתוך המשרד ובכל זאת להשאיר את הסוודרים בארון, גם אם 36 מעלות בחוץ. בואו נעשה זאת בחן, וניצור לוקים חדשים ומרגשים.

 

חוב משבוע שעבר – הצמיד המהמם שאמא שלי הכינה

קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה פנאי

אילת עם ילדים בשלושה ימים

 כולם שואלים אותי: למה דווקא אילת? חם וצפוף ורחוק ונדוש. התשובה שלי היא שאלו בדיוק הסיבות לחזור תמיד לאילת: אין מקום שבו מרגיש יותר בחופשה מאשר באילת. אם זה לא מספיק אז תמיד אפשר להזכיר את הים, את ההרים האדומים, את האווירה – אין כמו אילת. ההוכחה הטובה ביותר לזה היא שהילדים שלי ממשיכים לספר על הטיול לאילת שנה ושנתיים אחרי שהוא מתרחש. בשנה השלישית, אני לוקחת אותם שוב לאילת.

חופשה באילת

 ולמה דווקא שלושה ימים? דבר ראשון, כי לא תמיד אפשר יותר: יש מגבלות של חופשה, עבודה, תקציב. חוץ מזה, לאחר מחקר של שנים נראה לי ששלושה ימים הם בדיוק מה שצריך בשביל אילת: לא יותר מדי ולא פחות מדי.

אז מה אפשר להספיק באילת בשלושה ימים, עם חבורה של ילדים בגילאים שונים, כשהדרישה היא להעניק להם "חוויית אילת" טובה ומספקת?

 יום ראשון: פארק תמנע או עמודי שלמה – הרי אילת.

 אין שום דבר שדומה לחוויית טיול בהרי אילת. הצבע הנחושתי המדהים, הנוף הבראשיתי, הכול יוצר תחושה חזקה של קסם. את המסלולים קטונתי מלתאר (אבל אפשר למצוא אותם בקלות רבה, למשל כאן). אני רוצה להמליץ על מסלול שנעשה עוד לפני שנגיע לאילת – מסלול מעגלי ונחמד בפארק תמנע שיהיה אפשרי מבחינת כל הילדים. יש כמה מסלולים בפרק – נדמה לי שאין מי שלא מכיר את עמודי שלמה. מלבד נסיעה קצת מאתגרת על דרך חצץ, מדובר בהמון הנאה במחיר של חצי שעה הליכה מתונה ברגל!

בפרק תמנע יש גם לא מעט אטרקציות מלבד הטיול עצמו. אם הגעתם לאזור אילת כבר בשעות מוקדמות יחסית, במיוחד אם מוקדם מדי לקבל את החדר במלון, כדאי לנצל את ההזדמנות ולבדוק את כל הדברים שהפארק מציע. אני, בתור דחיינית כרונית שאף פעם לא מספיקה כלום נוטה להגיע לאילת בשעה ארבע במקרה הטוב, ולכן בוחרת במשהו פחות יומרני. טיול רגלי לא ארוך הוא כל מה שצריך אחרי נהיגה מייגעת של שעות על גבי שעות.

דרך אגב, הפארק גם שימש השראה למשחק מאוד מוצלח שיכול להעסיק את כל המשפחה במהלך הנסיעה ושהפך למסורת משפחתית. יש לנו משחק דימיון שמבוסס על הצורות המדהימות שקיבלו ההרים בדרך לאילת במהלך מאות אלפי שנים של רוח וגשם. אחד מאתנו צריך לבחור הר והיתר מנסים לנחש למה הוא דומה, למשל – גמל, עוגה, פטרייה.

אולי לא צריך להזכיר אבל אני אזכיר בכל זאת: מים, מים ומים, וגם מי שלא צמא חייב לשתות. וגם קרם שיזוף, כובעים לכולם ומשקפי שמש כי השמש פה מאוד לא רחמנית. ודבר אחרון: אם השעה מאפשרת אפשר גם לארוז סל לפיקניק ולאכול ממש על סלע אדום שמזכיר שולחן.

פארק תמנע

יום שני: עיר המלכים, הטיילת והחוף

 עיר המלכים היא אטרקציה חדשה יחסית. זה נכון שהיא לא ממש זולה וגם קצת עמוסה (ויש כאלה שיגידו שהיא עמוסה מדי.) אבל למרות החסרונות עדיין אפשר לבלות שם יום שלם, "להיתקע" באגפים שאהבתם במיוחד, והילדים יהנו מהחויות המגוונות שעיר המלכים מציעה. אנחנו נהנינו שם, אבל אני לא בטוחה אם יש טעם לחזור לשם בפעם השנייה. אני גם לא בטוחה שזה מתאים לילדים צעירים מאוד – הם מתעייפים מהר מעודף גירויים. קחו בחשבון שאפשר לאכול שם רק במתחם המזון ותיערכו בהתאם מבחינת הארוחות. לעומת זאת, יש חניה בשפע ובחינם – בשביל מי שמגיע מתל אביב מדובר בחוויה ששווה בעצמה את כל הנסיעה…

עיר המלכים

אם כבר אנחנו נמצאים בלגונה המזרחית, כדאי לעשות סיבוב בטיילת ולרדת לחוף עם בגדי ים ומגבות. כמה שעות רגיעה על שפת הים יעשו טוב להורים ולילדים.(פה תוכלו למצוא מידע טוב על החופים באילת). כמעט תמיד עמוס שם – אפילו לא בעונה – אבל עדיין נחמד מאוד, כי כמעט תמיד המים שקטים והאווירה האופיינית של חופש תמידי עושה פלאים לנפש עייפה. לאורך הטיילת יש כמה מקומות נחמדים מאוד לאכול בהם ארוחת ערב. תנסו להתרחק מהחנויות, הדוכנים והרוכלים – הצאצאים עלולים לדרוש שתקנו להם מזכרות… כדי להימנע ממריבות מיותרות סכמו מראש איזה סכום כל אחד יכול לבזבז ועל מה – זה הזמן להיזכר שגם בחופש יש לקבוע גבולות.

חשוב לקבוע גבולות

יום שלישי: המצפה התת ימי וריף הדולפינים.

מבחינתי, המצפה התת-ימי הוא גולת הכותרת של אילת והוא תמיד יישאר בראש הרשימה, גם אם יבנו בה עוד עשרה "ערי מלכים". נוסעים דרומה, חונים ליד המצפה ונכנסים לעולם הכי קסום שאפשר להעלות על הדעת. הילדים שמגיעים לשם לראשונה, פשוט מסתובבים עם פה פעור אל מול האלמוגים, הדגים, הצבים וכל יתר תושבי המצפה. ההדרכות מעולות – בררו מתי מאכילים כרישים ותזכו להדרכה מרתקת ומחזה מרשים.

המצפה התת ימי

מי שמעדיף יונקים ימיים על פני דגים יכול למצוא אותם חיים להם בנחת בריף הדולפינים הסמוך למצפה התת ימי. מחיר הכניסה אמנם שערורייתי, אבל זה עדיין שווה כדי לראות ולו פעם אחת את מבטו של הדולפין שמזנק מהמים כדי לתפוס דג. התנועות והקולות והאנרגיות של הדולפינים כל-כך ייחודיים ומדהימים, שראיתי במו עיניי איך הילדים הכי אנרגטיים והכי פרועים פשוט נרגעים מהשהייה בריף.

ריף הדולפינים

ובערב היום השלישי, אם נהיגת הלילה לא מפחידה את ההורים, יוצאים לדרך חזרה הביתה, עם טעם של עוד.

***

המאמר נכתב בחסות סביב עולם – תיירות ללא גבולות בארץ ובעולם.

 טיולים מאורגנים

קטגוריות
יצירה מה חדש מתכונים פנאי

ריבת משמשים מהירה במיקרוגל

ריבת משמשים מהירה במיקרוגל

מי שלא אוהב ריבה משובחת שירים את היד (לא שאני אראה, אבל אתם מבינים את הכוונה). הבעייה עם ריבות תוצרת בית היא בדרך כלל השורה במתכון שמדברת על חמישה קילו פרי, על עיקור שמונה צנצנות או אולי בעצם זה איזכור כמויות הסוכר. מי שיש לו ילדים יבין גם מדוע סירים מבעבעים עם סוכר רותח בבית זה לא רעיון חכם.

במתכון הריבה שלי לא תמצאו כמויות אדירות של פירות או סוכר ובשביל צנצנת אחת גם לא צריך לעקר שום דבר. קניתם סלסלה מיותרת של משמשים? עושים משהו אחר בבית במשך חצי שעה? שמרתם צנצנת ריקה של ריבה אחרת כי "אולי נצטרך" ? יש לכם מיקרוגל? המתכון הזה בשבילכם.
אפשר בהחלט לנסות פירות אחרים וחכם לקנות בעונה ובמיוחד כשהפירות כבר חצי מצ'וקמקים ובמבצע.

ריבת משמשים מהירה במיקרוגל

4 כוסות משמשים בשלים, חצויים וללא גלעינים (הזדמנות מצויינת ללמד את הילדים שלכם לשחק בגוגואים. כן, אני זקנה. אף אחד לא מושלם.)
2 כוסות סוכר חום
מיץ מחצי לימון

ערבבו הכל בקערת זכוכית או פיירקס גדולה וחסינת מיקרוגל. ככה:

ערבבו הכל בקערת זכוכית או פיירקס

בשלו במיקרו כחצי שעה, עם עצירה לערבוב כל חמש דקות. הריבה תהיה מוכנה כשהנוזלים מתחילים להסמיך. דרך טובה לדעת אם הגעתם לשם היא לשים צלוחית במקרר בתחילת התהליך וטפטוף הנוזל החם עליה. אם הנוזל מתקשה על הצלוחית ולא זולג ממנה בהטייה, סיימתם. זיכרו שתמיד עדיף ריבה נוזלית מדי מאשר ריבה נוקשה ולא אכילה.

כך נראית הריבה אחרי בישול של 5 דקות:

אחרי בישול של 5 דקות

ואחרי 15 דקות:

אחרי 15 דקות

25 דקות:

אחרי 25 דקות

שלושים דקות!

שלושים דקות

אכסנו בצנצנת נקייה ויבשה ולעולם אל תכניסו לריבה כפיות לא נקיות. צנצנת אחת לא תחזיק מספיק זמן במקרר להצדיק הרתחות ועיקורים. בתאבון!

ריבת משמשים מוכנה

***

אילה היא בלוגרית אוכל, כותבת תוכן וכותבת בכלל. בזמנה הפנוי היא מלהטטת שלושה ילדים ועסק עצמאי. כשכבר יש לה זמן, היא שותה קפה בגינה. כשתהיה גדולה היא רוצה להיות מתכונאית – שזה כמו מכונאית, רק עם שמן זית.
saltandpaprika –  הוא בלוג באנגלית, על אוכל ועל בכלל. וכן, תמונת הרקע שם כדי להישאר.
בישול איטי  הוא בלוג המוקדש לבישול מהיר בסיר לבישול איטי. סתירה לוגית? כנסו וראו.
בישול מהיר הוא בלוג  המוקדש לבישול מועט שלבים ועתיר טעם וצבע.

קטגוריות
אופנה יצירה מה חדש פנאי

סגול עם הפתעה

סגול עם הפתעה

סגול עם הפתעה

והפעם בארון של לירון נדון בצבעים

הצבע האהוב עלי בכל הזמנים הוא ללא ספק הסגול. אצל בנות אחרות צבע הבסיס בארון הוא שחור, אצלי הוא סגול. כשאני יוצאת לשופינג, אני כמעט תמיד חוזרת עם פריט סגול חדש, שמשתלב באופן טבעי בארוני הסגול ממילא. בשנה האחרונה פיתחתי אהבה חדשה לצבעים אחרים ביניהם כתום וצהוב, אבל עדיין יש פינה חמימה בלב לצבע הסגול.

לכן החלטתי שאם כבר אני מתייחסת לסגול כאל צבע "בסיס" למה לא לשלב אותו עם צבעים אחרים שמחמיאים לו כמו, למשל, כתום? לא כל סגול הולך עם כל כתום, אבל גיליתי שיש גוונים מסוימים שעובדים טוב ביחד. ואם כבר כתום, אז עדיף כתום ניאון, המככב בחנויות הקיץ ועושה לי טוב על הלב.

סוד ראשון: למה זה עובד

לכאורה עשיתי פה הרבה דברים ש"אסור" לגובה מטר ואסימון: לבשתי מכנסי שלושת רבעי וחולצה מחוץ למכנסיים (big no no), אבל מפני ששני הפריטים הם באותו הצבע נוצרת אשליה של אורך (בניגוד לשני צבעים שונים שהיו חותכים את הגוף ומקצרים אותו). חשוב לציין גם, שאם המכנסיים לא היו צמודים זה לא היה עובד.

נעלי סירה על עקבים תמיד מאריכות את הרגל וגם נותנות מראה יותר סקסי ללוק יום יומי (אם הייתי נועלת כפכפים זה היה נראה שלוכי). הנעליים כאן הם הקריצה השובבה לניאון הטרנדי והן מיד מושכות תשומת לב.
המחשוף של הטי-שירט הוא מאד גבוה ולא כ"כ מחמיא, פתרתי את זה ע"י הוספת שרשרת שיוצרת אשליה של קו המחשוף הרצוי. להשלמת המראה הסגול הוספתי צמיד שמאזן את הלוק הכולל.

סוד שני: הצמיד

זהו מעשה ידיה של אמא שלי והוא מהמם!!

סוד שלישי: מחיר הפריטים

חולצה: 60 ש"ח מפוקס
מכנסיים: 100 ש"ח (אי שם בירושלים)
שרשרת: 10 ש"ח בסגול (חובבי ציון 15, פתח תקווה)
נעליים: 50 ש"ח בחנות ללא שם (חובבי ציון 35), ממש השבוע

עלות כוללת: 220 ש"ח ואמא מוכשרת

אז נכון שיש "חוקים" לסטיילינג נכון, אבל לפעמים אפשר לשבור אותם, אם יודעים לעשות זאת בצורה חכמה. אני מאמינה שכל אחת יכולה ללבוש כל דבר (כמעט), אם היא יודעת לעשות זאת נכון. השתעשעו בבגדים, ואל תשכחו להכניס קצת אופנה עכשווית, גם אם בקטנה. והכי חשוב – ליהנות, ליהנות, ליהנות!

קטגוריות
אופנה בית יום יום יצירה מה חדש משפחה

איך שדרגתי את החצר ב-24 שעות?

איך שדרגתי את החצר ב-24 שעות? מאת יפית כחלון

 לפני כארבע שנים קנינו בית קרקע ישן… הגשמנו חלום!

כשראינו כמה שיפוצים הבית הזה דורש, החלטנו שאנחנו לא קופצים מעל הפופיק: לא משפצים בכסף שאין לנו אלא שבכל פעם אנחנו מטפלים בחלק אחר של הבית. החצר נשארה בעדיפות שנייה או שלישית… (והמטבח עדיין מחכה לתורו!)

בשלב ראשון העמדנו גדר ושער, ושנה אחר כך רוצף שביל יפה. אחר כך אז קנינו מרבדי דשא סינטטי (35 שקלים למטר בשוק עלייה בת"א). למה דשא סינטטי? כדי לחסוך במים וגם מתוך הכרה בחסרון שלנו: אנחנו לא מצליחים לשמור על עציץ חי אפילו שבוע.

ואז החצר פרחה…

טוב, לא בדיוק פרחה במובן הפרחוני… יותר בכיוון של עשבים שוטים וחמציצים. כך החצר נראתה באביב:

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 1

צילמתי את התמונות האלה ביום אחד שבו הייתי נחושה למצוא משהו חיובי או ציורי בחצר שלי…

היא הייתה עזובה ומוזנחת. עלובה. אף אחד כמעט לא יצא לשחק בה, ואנחנו לא היינו יושבים לקפה בגינה…

בדיעבד הבנתי למה… כי לא היה איפה לשבת!

שנאתי את כסאות הפלסטיק המהוהים שלקחנו בהשאלה מההורים ומעולם לא החזרנו, שנאתי לשבת תחת השמש הקופחת… כשהגעתי הביתה עם הילדים ברחתי למזגן ואמרתי תודה על כל שנייה שהם לא ביקשו לשחק בחוץ. בשלב כלשהו הייתה לנו רשת צל אבל כמה שהיא הייתה מכוערת! בגשם וברוח היא נקרעה (נראה לכם שהורדתי אותה עם בוא החורף?)…

ממש חצר רפאים… אז בשביל מה קנינו בית קרקע??

ואז הוחלט על המהפך: השנה, יהיה נעים לשבת כאן!

עשבים נעקרו, חמציצים נמצצו, הדשא הוברש במטאטא כביש… ויצאנו לקניות. סיבוב במערב ראשל"צ בתוספת כמה דברים שכבר היו לי בבית, הניבו תוצאות יפות. תוך 24 שעות אי אפשר היה לזהות את החצר שלנו!

שתי הערות לפני שתראו את התמונות:

1. אני לא מבטיחה שהמוצרים עוד במלאי, או שהמבצעים עוד בתוקף. בחלק מהמקרים מדובר בחנויות סטוקים שכדאי לבוא ולראות מה מתחדש בהן.

2. אף אחת מהחנויות האלה לא שילמה לי תמלוגים או טובות הנאה… (וחבל שלא, אני עושה להם שירות די טוב…)

בואו לראות מה עשינו ובכמה קנינו!

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 2

 

פינת זולה:

מאד רצינו פינת ישיבה לחצר… נכנסו לכמה חנויות שמתמחות בריהוט גן ויצאנו עוד לפני שהמוכרנים התלבשו עלינו, המחירים הבריחו אותנו החוצה. אלפי שקלים לכל שולחן גינה היו הרבה מעל התקציב שלנו.

אז הגענו לחנות של "כתר". שם כל הסטים מראטן עלו סביב 2000 ש"ח. שנייה לפני שהזמנו את אחד הסטים הללו (מכילים שולחן קטן וארבע ספות עם כריות נוחות), בקצה החנות מצאנו את הכיסאות הסופר-נוחים הללו!

קנינו 4 כסאות פלסטיק דמוי ראטן (180 ש"ח ליחידה) ושולחן דגם קורפו (275 ש"ח)  וכך חסכנו אלף שקל.

כריות: 35 ש"ח ליחידה, נקנו ב"פוקס הום" (עם כרטיס מתנה! איזה כיף!)

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 3

קופסת פלסטיק לעיתונים: אפשר להחביא אותה מתחת לאחד הכיסאות ולהוציא בשעת הצורך. 30 ש"ח ב"כתר"

ארגז עץ ירוק: נבנה ע"י איילה ארבל, בעלת סטודיו לנגרות בנס ציונה

רובי מים מפלסטיק: 15 ש"ח בכפר השעשועים

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 4

גמדי גינה: 10-25 ש"ח במקס סטוק (את אותם הגמדים ראיתי במקום אחר ב-90 ש"ח. אז שלא יעבדו עליכם…)

שבשבת: 10 ש"ח במקס סטוק

עציץ: מסבתא (ניסינו לגדל בו פעם משהו, והמשהו מת)

פרחים: מלאכותיים, נקנו בששת (14-25 ש"ח לענף, קיבלתי אותם במבצע של 50%)

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 5

פח זבל: קניתי מזמן, כעשרים שקלים בקרביץ

גזיבו: 200 ש"ח בהום סנטר עבור גודל 3*3 (ההרכבה קלה אבל מעצבנת, כל רגע מוט אחר בורח החוצה!)

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 6

שובך מעץ: נבנה ע"י רויטל וייס, בעלת סטודיו לנגרות בבנימינה

דינוזאור עם כובע טמבל: הוחרם מאוסף הצעצועים של הילדים

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 7

דליי פח כחולים: 5 ש"ח ליחידה במקס סטוק

פרחים מלאכותיים: 25 ש"ח לצרור בששת

חלודה על הסורגים: חינם בחסות איתני הטבע

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 8

תריס מעוצב: 30 ש"ח במקס סטוק , כולל כל הקישוטים בפנים…

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 9

קישוט לתלייה: הכנתי לבד בחמש דקות עבודה עם דברים שהיו לי בבית (בקרוב ההדרכה!)

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 10

טה דה!!!!!!!!

הנה התוצאה הסופית!

פינת חמד שנעים להיות בה גם בקיץ! אני מרוצה!

מה דעתכם?

———————————————————————————————————————-

יפית כחלון, כותבת את בלוג העיצוב "חלום ילדות" ובעלת חלום ילדות: סדנאות ימי הולדת לילדות, שהופכות למעצבות ליום אחד!

קטגוריות
אופנה יום יום יצירה מה חדש

סודות מהארון של לירון

שמי לירון ואם אני נראית לכם מוכרת זה בגלל שאני מנהלת מספר בלוגים ברשת. בתפוז אני נקראת דודה לירון וזה בלוג היצירה שלי, לאחרונה פתחתי גם בלוג אופנה, וככה הגעתי עד הלום…

לשמחתי קיבלתי כאן במה לדבר על אחת מהתשוקות שלי בחיים: אופנה. מאז שאני זוכרת את עצמי ניסיתי לשנות ולתקן בגדים כך שיתאימו לטעם האופנתי שלי.

לפני מספר שנים למדתי לתפור ומאז אני ממלאת את ארוני גם בבגדים מעשי ידי. אבל גם לפני שידעתי לתפור, תמיד ידעתי למלא את הארון בבגדים שמחמיאים לי במחירים שפויים. הפילוסופיה שלי אומרת שלא צריך לשבור קופת חיסכון כדי להיות אופנתי. יש מספיק מקורות זולים וזמינים שיכולים לעשות את העבודה, אותם אחלוק עמכם פה. מה שחשוב זה להכיר את מבנה הגוף, לדעת מה צריך להדגיש ומה להסתיר, והשאר כבר יבוא בקלות.

ואם כבר בתפירה עסקינן, כמה מילים למי שרוצה אבל חוששת. מאז שאני תופרת גיליתי שיש המון אנשים (אולי מוטב לומר נשים) שאימצו את התפירה כתחביב. התפירה פותחת לי פתח נפלא לעוד תחום שבו ניתן ליצור דברים לעצמי ולטעמי. כשאת תופרת לעצמך את הבגדים, הכול תמיד במידה הנכונה ובצבע האהוב. אמנם, כמו תחביבים אחרים, צריך לפתח מיומנות מסוימת בכדי להגיע לרמה הרצויה, אבל למי שיש את הרצון והכישרון, אני אומרת – לכי על זה.

אז לכבוד הפתיחה החגיגית הכנתי לכן לוק קייצי ומרענן.

סוד ראשון: למה זה עובד?

אורך השמלה, מעל הברך, הוא האורך היחיד שבו מאותגרת גובה שכמותי (מטר ואסימון) יכולה ללכת עם נעליים כאלה, אחרת אני נראית כאילו אין לי רגליים. הצבעים קיציים ושמחים והבד מהמם. גזרת האמפייר של השמלה טובה להרבה מבני גוף, במיוחד למי שרוצה להסתיר את הבטן. צבע הנעליים מחמיא לשמלה, ומשרה אוירה קלילה.

כשהשמלה והנעליים צבעוניים כל כך אין צורך בתכשיטים גדולים; טבעת ושרשרת עדינים וזהובים עושים את העבודה.

סוד שני: תפירת השמלה

הבד עלה כ-50 ש"ח. רמת התפירה הנדרשת היא בינונית. זמן תפירה כ-3 שעות.

סוד שלישי: מחיר הפריטים הקנויים

את השמלה אני תפרתי.

הנעליים עלו 66 ש"ח ונקנו בסוף העונה הקודמת בgreaze

השרשרת עלתה 10 ש"ח בסגול

הטבעת עלתה 40 ש"ח בקסטרו.

עלות כוללת: 166 ש"ח ו-3 שעות.

שופינג זה כיף. אפשר לכתת רגליים בין חנויות הקניון ודוכני השוק, אבל למי שרוצה להיות ייחודית, עם בגד שאין לאף אחת אחרת, תפירה ובגדים self made זה הפתרון המושלם.
כל מה שנדרש זה קצת כישרון, קמצוץ דמיון וקורטוב סבלנות, וגם את יכולה ליהנות ממלתחה שיש רק לך.

קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה פנאי

על השוקו, הלחמנייה ומה שביניהם.

על השוקו, הלחמנייה ומה שביניהם.

בימים אלה, סוף חודש יוני, מסתובבים להם ברחבי הארץ המון אנשים בוגרים ועסוקים שנראים כאילו יש להם מיגרנה. המכנה המשותף לכולם: הם הורים לילדים בגילאי 3-12. הסיבה לכאב הראש: החופש הגדול מתקרב.

כשהיינו ילדים אהבנו את החופש הגדול יותר מכל דבר! היינו מתכננים לנו בילויים, ישנים עד מאוחר, יוצאים לחופשות משפחתיות שההורים ארגנו בשבילנו, והדבר היחיד שנדרש מאתנו היה להנות. עכשיו כשהתבגרנו, המשימה הזו הנקראת יולי-אוגוסט לפעמים נראית ממש בלתי אפשרית, לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה לוגיסטית ובעיקר לא מבחינת עצבינו הרופפים ממילא.

כדי לסייע קצת להורים (וגם להרוויח סכומי כסף לא רעים בכלל), קמו להן מאות ואלפי קייטנות, שמציעות להעסיק את הילד לפחות שלושה שבועות מתוך החודשיים. כמובן שזה מבורך מאוד, גם אם לא ממש פותר את הבעיה. אבל עדיין, רוב ההורים מעדיפים לשלוח את הילדים לפחות למחזור אחד של קייטנה, מתוך מחשבה שעדיף שיהיו עסוקים ופעילים, מאשר ירבצו כל היום מול המסך. ובאמת ברוב הקייטנות יציעו לחבר'ה תעסוקה שיהיה לכם, כהורים עובדים, קצת קשה לספק באופן שוטף, אז אולי כבר עדיף לשלם ושיהיו מרוצים, נכון?

מרובוטיקה עד אנגלית: ים של אפשרויות.

יש מגוון רחב של קייטנות, שחלקן קשורות לתחומי עניין שונים וחלקן פשוט התמקמו בצורה כזו שילדים שמכירים זה את זה מהגן, מבית הספר, מהחוג או מהשכונה, יוכלו לבלות יחד בהשגחת המדריכים בפעילות מהנה כלשהי.

סוג אחד של קייטנות הוא הקייטנות שקשורות לתחומי עניין – המגוון שלהן הוא רחב ביותר. נזכיר רק את חמשת הכוכבים של השכונה שלנו: רכיבה על סוסים, קייטנת ספורט, רובוטיקה/טכנולוגיה, סיירות ואנגלית. אלה קייטנות שבד"כ נרשמים אליהם ילדים גדולים יותר, הן יותר יקרות, וכמובן עליכם להתאים את הקייטנה לתחביב של הילד שלכם. לא משנה עד כמה התחביב אזוטרי, תמיד יש סיכוי לא רע שתהיה קייטנה שתשמח את הילד ותעזור לו להתקדם בתחום שמעניין אותו: כבר שמענו על קייטנות "מבוכים ודרקונים", קייטנות הבישול הבריא, קייטנות אוריגמי ומה לא.

חשוב לא לשכוח שעבור רוב המקומות שמפעילים קייטנות כאלה (כגון פינות חי, מועדוני ספורט ועוד), קייטנה זו עוד דרך להרוויח כסף בצורה פשוטה ומהירה יחסית, לכן יש לוודא שהמפעילים יודעים מה הם עושים, שהם חשבו על כל הפרטים הקטנים, שהפעילות מגוונת והילדים אכן מקבלים את הערך המוסף שעליו מתחייב המקום.

הסוג השני של הקייטנות הן אלה שמופעלות על ידי גופים גדולים כמו העירייה או המתנ"ס, קייטנות בגנים ובבתי הספר (או אפילו במקום העבודה של ההורים), וקייטנות פרטיות שאין להן נושא מיוחד ושי להן הרבה פעמים כל מיני שמות כמו "קייטנת חזי". הקייטנות האלה בד"כ אוספות ילדים שמכירים זה את זה, לומדים יחד או גרים באותה השכונה, ונותנות להם להנות מפעילות כייפית ומאורגנת, כמו בריכה, משחקיה, יום סיירות ועוד, כיד הדימיון הטובה על המארגנים. בדרך כלל מדובר בקייטנות פחות יקרות, שדורשות פחות ציוד מיוחד, נמצאות קרוב לבית ולכן יש הורים רבים שיבחרו דווקא בהן. הפעילות בקייטנה כזו תהיה מגוונת, אבל אולי לא תתאים לטעם האישי של הילד שלכם. כמובן, יש לוודא שמספר חבריו נרשמו אף הם למחזור הנוכחי של קייטנה.

"חם לי, מגרד לי, משעמם לי"

עם כל הכבוד למדריכים המוכשרים ולמפעילים היצירתיים, זה לא סוד שהיום קשה מאוד לרצות את הילדים. יש להניח שחלק מהצאצאים יתלוננו על הקייטנה שבחרתם או אפילו שהם בעצמם בחרו. יתכן שלדעתם לא עושים שם מספיק דברים כייפיים, או שלפעמים יש ריב בקבוצה. זה קורה, ואפשר להתמודד עם זה כמו עם כל משבר בבית הספר או בחוג – לא תמיד הכול כיף כל הזמן. בקשו מהילד לתאר מה הדברים הנחמדים בקייטנה, והוא ודאי ימצא לא מעט כאלה וזה יסייע לו להתגבר על המשבר.

חשוב רק לזכור שלא לכל ילד מתאים להיות בקייטנה. זה באמת קצת מתיש ורועש, ולהבדיל מבית הספר, קייטנה זו לא חובה.  לכן אם הילד מסרב בתוקף להירשם לקייטנה ומעדיף להישאר לבד בבית, יש לאפשר לו את זה במספר תנאים והגבלות, וכמובן רק אם מדובר בילד גדול ואחראי יחסית (וכאן עליכם לסמוך על ההיכרות שלכם את הילד שלכם. אין גיל אחד שבו כל הילדים בוגרים דיים לבלות לבד בבית במשך ימים שלמים. יש מי שיהיה מוכן לכך בגיל 10, והאחר רק בגיל 14).

מכיוון שהיום התקשורת הרצופה היא כל-כך נגישה, יש רק לדאוג לקבוע גבולות ברורים לגבי המותר, האסור, הבלגן ושאריות המזון, לדאוג לתעסוקה שלא כוללת יותר מ-2-3 שעות מסך ביום (ולחסימה לאתרים בלתי הולמים ברשת), ולהיות בקשר רצוף עם הנוער החופשי והמאושר.

מספר טיפים לסיכום:

  • חברים. רוב הילדים לא ישמחו ללכת אפילו לקייטנה הכי מעניינת, אם הם לא מכירים שם אף אחד. ומבחינתם, הם צודקים. לכן ההמלצה היא לרשום כמה חברים ביחד. שלחו כבר עכשיו במייל הכיתתי לכל ההורים שאלה בנוגע להרשמה לקייטנות, עודדו את הילד לדבר על כך עם חבריו הטובים, ותאמו את התכניות שלכם עם ההורים האחרים. זה יהיה כיף לילדים ויקל עליכם גם בלוגיסטיקה של הבאה והחזרה.
  • בטיחות. באינטרנט ניתן למצוא לא מעט רשימות שמסבירות מה צריך להיות בקייטנה: ביטוח לכל ילד, חובשים, מאבטחים בפעילויות שונות ועוד. תעברו על זה, כמובן, אך זה לא מספיק בעיניי כי לפעמים על הנייר הכול נראה מעולה והמציאות היא מאוד שונה. אני מציעה לקבל המלצות מהורים שכבר שלחו לקייטנה הזו (בקשו מהמפעילים טלפונים של ממליצים!) ובאופן עקרוני להעדיף קייטנות של גוף מפעיל גדול ומוכר. כמו כן, מומלץ פעם אחת לקפוץ "במקרה" חצי שעה לפני הסיום לראות מה קורה "בפנים" כשרק המדריכים נמצאים עם החניכים. מידה מסוימת של כאוס היא צפויה, אבל בעיקרון, המדריכים אמורים להיראות בשליטה.
  • ציוד. לברר מראש אילו פעילויות מתוכננות ומה הציוד שהילדים יזדקקו לו. כבר ראינו הורים שבעשר בלילה מחפשים פנס אצל כל השכנים כי מסתבר שלשני ילדים יש "יום מחנאות" בקייטנה. ברוב הקייטנות מקבלים חולצה וכובע, אבל שימו לב למצב נעלי הספורט שעברו את שנת הלימודים כדי שלא יתפרקו להם במפגש הראשון עם מים. וכמובן, בגד ים, קרם הגנה וכו'.

מאחלים חופש נעים לילדים,

ולהורים – פשוט להוריד את הראש ולזכור שגם זה יעבור…