מעבר חציה – איך מלמדים אותם לחצות כביש?

קודם כל, שיהיה ברור: הילדים הפרטיים שלי הם לא יותר טובים מילדים אחרים, מבחינת המודעות שלהם לזהירות בדרכים לפחות. הם רחפנים כמו כולם וקלי דעת כמו כולם. לכן אני כל הזמן שוברת את הראש איך לגרום להם להיזהר יותר, והמאמר הזה הוא תוצאה של מה שלמדתי. כל מה שאני אומרת לכם כאן – אני אומרת גם לעצמי.

ובכן, להלן המסקנות, העצות והרעיונות:
.

החוק שאוסר על ילדים צעירים מגיל 9 לחצות כביש לבד, לא נולד סתם. לפי המחקרים, לילדים שעוד לא הגיעו לגיל 8-9 אכן יש קושי להעריך את המרחק מהמכונית, את המהירות שבה היא נוסעת, ובכלל לשים לב לכל הפרטים ולנתח אותם מהר מספיק ובצורה מהימנה כדי לקבל החלטה נכונה. תהליך הפעלת שיקול הדעת של ילדים בני 6-7 עדיין לא בשל מספיק! זה לא קשור לחינוך אלא להתפתחות.

לכן חשוב כל-כך ללמד אתם להקפיד על הכלל הזה. אם ילד צעיר מגיל 9 חוזר הביתה מבית הספר ללא ליווי ויש לו כביש לחצות – תלמדו אותו לחכות עד שיבוא מבוגר ולחצות רק ביחד איתו, ותשביעו אותו בכל דרך אפשרית (כולל איומים בעונשים ובילוש אקראי) שהוא אכן עושה זאת.
.

כשהם יוצאים עם אופניים, יש לוודא שמלבד העובדה שחייבים לרכב אך ורק על המדרכה (ולחבוש קסדה כמו בתמונה!), לפני שיורדים למעבר חציה – עוצרים ומביטים.

נכון שזה יותר קשה ואפילו מעצבן לעצור תוך כדי רכיבה, לרדת מהאופניים ולהביט לצדדים, ואז לעלות שוב על האופניים – מאשר רק להציץ בכביש ולהמשיך את הרכיבה במעבר חציה. אבל זה אחד המקומות המסוכנים ביותר! הנהג לא מספיק לשים לב לילד על אופניים כי הוא נע יותר מהר מילד שהולך ברגל ואפילו מילד שרץ. ולצערנו לא כולם מאטים מספיק לפני מעבר חציה. אז לא חוצים תוך כדי נסיעה אלא עוצרים. חזרו איתם על זה שוב ושוב ותסבירו את הסיבות.
.

כן, ניחשתם, אני הולכת לדבר על דוגמה אישית. כי אם ההורים לא מתנהגים בכביש בצורה בטוחה, לא יעזור שום דבר. אתם לא תלמדו אותם משהו שאתם לא עושים בעצמכם – זה אחד הכללים הבסיסיים בהורות. כל הדיבורים לא שווים אם אתם בעצמכם לא זהירים מספיק.

אז פשוט שימו לב איפה אתם חוצים כשאתם עם הילדים, ואל תעגלו פינות, כן, אף פעם. אין פלאפון בזמן הנהיגה ואין לחצות "מהר מהר" איפה שאין מעבר חציה, אין לגנוב רמזור כתום ועוד. כן, זה מבאס, אבל זו הדרך היחידה. ילדים "חננות" שתמיד עושים הכול לפי החוק, גדלים רק אצל הורים שהם בעצמם כאלה.
.

גם ילדים גדולים שכבר יודעים את הכללים לפעמים עושים שטויות בכביש. כדי להסביר למה חייבים למצוא מעבר חציה, רצוי מרומזר, ולא סתם לחצות איפה שבא להם, רצוי לתת להם נקודת מבט של הנהג על הכביש! פשוטו כמשמעו.

למשל, אם תוך כדי נסיעה שלכם עם ילדים, מישהו עושה דבר מסוכן בכביש (לא חסר מקרים כאלה, לצערנו), מיד להסב את תשומת לבם למקרה ולהסביר מה היה עלול לקרות. להראות להם, כשנוסעים בחושך, שלא רואים הולכים רגל שלבושים בבגדים כהים, וכדומה. כשהם קולטים מה זה לנהוג (בגילאי 17 ומעלה…) הם בדרך כלל מתחילים להתנהג אחרת גם בתור הולכי רגל, אבל עד אז, אתם צריכים לתווך בשבילם את נקודת מבטו של הנהג שגם הוא רק בן אדם ולא רובוט, ויש לו מגבלות.

אז תזהרו בכביש, ורק בריאות!

***

מוגש בחסות לילך – לימוד תיאוריה מודרך. המלחה מובטחת כבר מהמבחן הראשון.