רבים וטובים מחבריי נופלים למלכודת הזו: משבר גיל ה-30, או 35, או 40 וכן הלאה, מביא אותם להחלטה הנמהרת להמשיך בלימודים אקדמיים לתואר ראשון, שני ולפעמים אף לדוקטורט. "זה סתם בשביל עצמי," הם מסבירים במבט מתנצל, כתשובה לשאלתי מלאת האימה "אבל למה אתה צריך את זה?!"…
ובכן, ללמוד משהו חדש זה תמיד כיף, אבל מעבר לחלק המהנה של זה, שכולל להסתובב בקפטריה של האוניברסיטה ולהרגיש ממש כמו כל הצעירים האלה, יש גם כמה מלכודים בסיטואציה הנ"ל. אחד מהם נקרא "מה זה כל האנגלית הזאת!"
רובנו נתקלנו במאמרים באנגלית כשלמדנו לבגרות, אחר-כך לפסיכומטרי, אולי גם באוניברסיטה בשלב כלשהו (תלוי מה למדנו שם), אבל מאז זרמו הרבה מים בברזים ושטפו מהמוח שלנו את הידע שהיה שם ושהיה לו קשר כלשהו לאנגלית אקדמית. אולי האנגלית המדוברת שלנו אפילו השתפרה בזכות הטיולים בעולם, הצפייה בסדרות והפטפוט עם השכנה האמריקאית, אבל איך לעזאזל זה אמור לעזור לנו עם ארבעה מאמרים, למשל, באתנו-מוסיקולוגיה, שצריך לקרוא עד שבוע הבא?! לצערנו, יש לציין שאין מה לעשות בנידון: ללמוד לתואר אקדמי פירושו לדעת לקרוא אנגלית מקצועית באופן שוטף, אז אין שום מנוס מזה.
אז מה עושים?
ראשית, אוצר מילים הוא החלק החשוב באמת, כשבאים לרענן את האנגלית האקדמית. ברור מאליו שאין צורך באוצר מילים בגיאוגרפיה אם אתם לומדים דווקא את תולדות ימי הביניים: תתמקדו במונחים מקצועיים בתחום הצר שלכם. כדאי שתסגלו לכם הרגל ללמוד כל יום שלוש מונחים מהמילון. תבחרו מילים ספציפיות שיעזרו לכם, או מונחים מדעיים ואקדמיים שפוגשים אותם הרבה במאמרים על מחקרים שונים.
שנית, כדי ללמוד לקרוא, צריך פשוט להתחיל לקרוא. קחו מרקר, ותעברו על המאמר פעם אחת מהתחלה עד הסוף. כן, גם אם אתם מבינים רק 20% מזה. במהלך הקריאה תדגישו כמה מילים שמופיעות בו הרבה פעמים: כנראה שמדובר במילות מפתח. אם אתם לא מכירים אותן, תיעזרו במילונים ברשת כגון Morfix או בתרגום של גוגל. לפעמים די במילה אחת כדי להבהיר על מה מדובר.
חשוב לציין שלהכניס פסקאות שלמות לתרגום האוטומטי של גוגל, לרוב, ייתן לכם טקסט חסר כל משמעות וזה רק יבזבז לכם זמן, לא יחסוך. בכל אופן, אין לתת אמון בתרגום האוטומטי ויש לבדוק שמה שהוא נתן לכם גם נשמע הגיוני.
אחרי שהבנתם את הנושא של המאמר, את מילות המפתח ואת רוב הנקודות שהוא דן בהן, זה הזמן לקריאה שנייה. הפעם תראו שזה הולך יותר חלק. אם יש לכם הרגשה שיש פה ושם משפט ממש חשוב שאתם לא לגמרי מבינים, אותו דווקא כן אפשר להכניס למתרגם של גוגל, אבל עדיין, לא לסמוך על התרגום האוטומטי בעיניים עצומות. הכי טוב זה לפרק את המשפט למילים ולנסות להבין את המשמעות שלו בעזרת בדיקה של כמה מילים קשות בלבד.
אם עליכם לצטט את המאמר בעבודה, בשלב הזה אפשר להשתמש בתקציר (אבסטרקט), במבוא ובסיכום. לרוב, כותב המאמר טרח הרבה מאוד בניסוח שלהם והם די מתמצתים את מה שצריך לדעת. הבעיה היא שזה לא באמת יעזור אם לא קראתם את כל המאמר ואתם לא מתמצאים בשיטות המחקר, כי האבסטרקט רק נותן לכם את תמצית הרעיון שבד"כ לא תהיה ברורה לגמרי למי שנמצא מחוץ לתחום. לכן המרצה שיקרא את העבודה או ישאל אתכם שאלות ירגיש בזה מיד. אבל אם הזמן ממש דוחק, אפשר לנסות למצוא מאמרים באנגלית קלה יותר (או אולי אפילו בעברית!) באותו נושא, וכך למצוא מידע נגיש יותר.
כדי שכל העבודה הזו לא תהיה לשווא – לא רק תעזור לכם עם הציון לעבודה הנוכחית אלא גם תשפר את האנגלית שלכם – נסו להפעיל את המידע החדש כדי לקבע אותו במוח: לחזור בקול על המילים או לכתוב את המשפטים העיקריים באנגלית. הרי הדרך הטובה ביותר "להיכנס" לתוך האנגלית האקדמית זה לנסות לדבר בה ולחשוב בה, וגם אם עדיין חסר אוצר מילים, חשוב לנסות.
***
מוגש בחסות אביב תרגומים – באביב תרגומים מתחייבים לספק לך תרגומים ברמת דקדוק מעולה בשפת היעד במחירים אטרקטיביים ביותר.
