כמו שגיל ההתבגרות מתחיל היום כבר בערך בכיתה ג', גם הגיל שבו הבנות מתחילות להתאפר ירד מ-17-18 ל-13-14 במקרה הטוב. מכיוון שהאיפור נחשב חלק בלתי נפרד מהנשיות בעולמנו המכור ליופי חיצוני, הבנות כבר מגיל חמש מסתכלות בכמיהה על אימא שמורחת ליפסטיק. עד "הבתמצווש", יש להן כבר ערכות איפור משלהן "כמו של גדולות". הבעיה היא לא רק שהאימהות (והאבות) נכנסות לשוק מזה שהתינוקת שלהן מתאפרת (כי היא אף פעם לא באמת תהיה מספיק גדולה בשביל זה, כמובן); הבעיה היא גם שהילדה נראית כמו ליצן, ולא בפורים… עודף עצמאות וחוסר ניסיון יכולים בהחלט להביא לכך שהבת נראית מתאימה יותר לשבט אינדיאני מאשר לשבט הצופים שלה.
אז מה עושים? קודם כל, חולקים איתה את הידע שיש לנו. לפעמים האימא מרגישה מספיק בטוחה בקשר עם הבת כדי לחלוק איתה מידע שיעזור לה להתאפר בעדינות ולהדגיש את היופי הטבעי שלה, במקום להשתולל עם הצבעים על הפנים. אבל זו לא חייבת להיות האמא – לפעמים דווקא מתאים לבקש מאחותה הגדולה, מדודה או קרובת משפחה צעירה אחרת, או מחברה בוגרת שקרובה יותר לגיל של הילדה ותעורר פחות "אנטי" ברצון הטוב שלה. אפשרות נוספת היא לקחת את הילדה לשיעור הסברה וניסיון אצל מאפר מקצועי.
בכל מקרה, חשוב להסביר במתינות מה מתאים למבנה הפנים שלה, איזה צבעים מהמבחר הגדול באמת מתאימים לה, מה שמים, איפה ואיך, ועל מה מוטב לוותר. יתכן מאוד שהיא דווקא תהיה אסירת תודה על שיעור שכזה.
הנה מספר טיפים לאימהות של בנות שמתחילות להתאפר – כי בינינו, גם אנחנו צריכות לפעמים לרענן את הידע שלנו שאולי מעולם לא רכשנו בצורה מסודרת:
- הכלל הראשון שעליכם ללמד אותה, ולבדוק שהבת שיננה אותו היטב: "יותר זה פחות". עודף איפור זה אאוט מוחלט בגילאים צעירים, בעצם בכל הגילאים. זה מבגר, זה נראה גס והמוני, וזה בפירוש לא מחמיא לאף אחת.
- צבעים אסורים: יש צבעים ומרקמים שאף פעם לא מחמיאים לצעירות. מדובר בצבעים חזקים, כהים וצעקניים, ובמרקמים אטומים ושמנוניים. תיק האיפור של הנערה צריך לכלול עפרונות עיניים בהירים, ליפגלוס בהיר, צלליות בגוונים עדינים – אבל לא ליפסטיק אדום ובהחלט לא עיפרון שחור (כן, אני יודעת שהבנות מאוהבות בו. תציעו להן להחליף לכחול או ירוק או אפור או חום – אולי תנסו את זה ביחד בחנות ותראו להן את ההבדל. בדרך כלל הן ישתכנעו). וכמובן, שום מייק-אפ רצחני שיהפוך את הפנים למסכה – בנות רבות נוטות לנסות להסתיר באופן כזה את הפצעונים של גיל ההתבגרות, מה שכמובן לא עוזר, בלשון המעטה.
- איפור משלה: למדו את הבת שהאיפור הוא אישי. אל תתנו לה איפור משלכן – קנו לה דברים משלה שמתאימים לה, ותסבירו לה שאין לחלוק אותם עם חברות, כמו שלא יעלה על דעתה לחלוק מברשת שיניים או מגבת.
- לפני האיפור בא הטיפוח. חשוב למרוח קרם לחות, ולטפל בניקוי העור ובייבוש פצעונים באופן שוטף. ישנם כמה דברים שכל בת צריכה: סבון פנים עדין המתאים לעור מתבגר, פילינג גרגירים לשימוש פעמיים בשבוע, קרם לחות ומשחה נגד פצעונים. הסבון הוא לשימוש פעמיים ביום וגם הקרם, בפילינג משתמשים פעמיים בשבוע ובמשחה במידת הצורך. באמת לא כל כך מסובך, והשגרה הזו תישאר איתה לאורך חייה ותעזור לה גם בהמשך.
- לא לקנות לבד: אל תתני לה לקנות לבד את המייק אפ, גם אם כבר יש לה כסף משלה. לכו ביחד איתה ותמצאו משהו שהמאפרות בחנות יתאימו לגוון ולסוג העור שלה. זה הנושא הבעייתי ביותר וגם המוצר היקר ביותר בתיק האיפור, ויש לו גם היבט בריאותי – שמנוניות שעלולה להגביר פצעונים, מקדם ההגנה מהשמש ועוד. חשוב שתהיו עדינות אך אסרטיביות, ותעשו את השופינג הספציפי הזה ביחד.
- מתאים לגיל: המליצו לה על דברים שגורמים לה להמשיך להיראות נערה צעירה: מסקרה חומה ולא שחורה, צללית ורדרדה עדינה, ליפגלוס חצי שקוף בצבע נעים. אך בדברים האלה אפשר לתת לה גם לבחור לבד, להתלבט ולטעות. בסופו של דבר, רובינו לומדים הרבה יותר טוב מהניסיון של עצמנו.
- אם נראה לכם שיש צורך בזה – יש המון מאפרים מקצועיים שישמחו לתת לה שיעור איפור ראשון. זה יכול להיות רעיון נחמד ליום בילוי משותף, בתור צ'ופר ליום הולדת או לחג. במקרה הצורך גם קחי אותה לקוסמטיקאית שתנקה את העור ותטפל בפצעונים.
ואת העצה האחרונה, אל תשכחו: יופי הוא עניין של בריאות. חשוב להקפיד על תזונה בריאה ולשתות המון מים, ובעיקר לחשוב חיובי ולחייך המון…
הטיפים באדיבות הצוות של המאפר משה ויינברנד – צוות איפור מקצועי בקריות. לכל מקום וזמן יש את האיפור שלו