מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי להתעסק בעבודות יד: רקמה, סריגה, תפירה ועוד.
אימי, שהייתה מפרגנת מאוד, נאלצה "לסבול" כל קפריזה חדשה שלי: בשנות השבעים היא נאלצה לקנות מלאי עציצים ע"מ להשתמש במתלים שיצרתי במקרמה. מי העלה על דעתו ששלושים או ארבעים שנה אחר כך יהיה על בעלי (שכמו אימי, מפרגן מאוד) לסבול את מלאי החוטים והחרוזים הפזורים בכל חלקה טובה בבית?
המקרמה הוא טכניקה של הכנת טקסטיל באמצעות קשרים.
ערש המקרמה הוא באורגים ערביים מהמאה ה-13 אשר קשרו את שאריות החוטים בשולי הבדים (שנעשו ביד) והפכו אותם לדקורטיביים. לאחר הכבוש הספרדי של האימפריה המוסלמית הובאה אמנות זו לספרד ומשם התפשטה לאירופה. במאה ה-17 הוכנס המקרמה לאנגליה ולחצרה של המלכה מרי השנייה.
במאה ה-19, השתמשו מלחים בריטים ואמריקאים במקרמה ע"מ להכין חפצים וקישוטים שנמכרו או הוחלפו בסחורה אחרת. כך הופצה אמנות זו גם למחוזות אחרים כמו סין ו"העולם החדש". בתקופה הויקטוריאנית הפך המקרמה לפופולארי מאוד ומרבית הבתים הויקטוריאניים עוטרו ע"י אמנות זו.
בתחילת שנות ה-70 זכתה אמנות המקרמה לפופולריות מחודשת והשתמשו בה ע"מ להכין שטיחים, פרטי לבוש, מתלים לצמחים, וילונות, מפות ועוד. תכשיטי המקרמה הפכו לפופולאריים בשנים אלה בקרב ההיפים ומרבית התכשיטים שובצו בחרוזים, עצמות, צדפים וקונכיות.
בשנים האחרונות משגשג המיקרו-מקרמה ותכשיטים רבים נעשים בשיטה זו.
מיקרו-מקרמה (מקרמה בקטן) משתמש באותם קשרים וטכניקות של המקרמה המסורתי אולם הוא שונה ממנו בשל החומרים איתם עובדים. החוטים שמשתמשים בהם במיקרו-מקרמה הינם דקים הרבה יותר, בד"כ לא עבים מ-2 מ"מ והחרוזים קטנים הרבה יותר. השימוש בחוטים במקום חבלים, מצריך שליטה גדולה יותר, כישורים וידע .ע"מ להכין תכשיט (או כל יצירה אחרת) במיקרו-מקרמה, עלינו להכיר ולדעת את סוגי הקשרים הבסיסים במקרמה. ברשת קיימים אינספור קישורים ללימוד הקשרים ומספיק לכתוב macramé או micro macramé ע"מ להתחיל ללמוד.
הצמידים שמאוד פופולאריים היום בקרב בצעירות (וגם לא) הם הצמידים שנעשים בקשר שלמה (Square Knot).
צמידים אלו מצוינים ע"מ להתחיל ללמוד וליצור תכשיטים במיקרו מקרמה שכן קשר שלמה (עם הוריאציות שלו) הוא אחד הקשרים היסודיים והשימושיים ביותר.
Source: Uploaded by user via Michelle on Pinterest
בעבודות מסובכות ומורכבות יותר, מתיחה היא מילת המפתח. כדי להצליח בעבודה צריך לקבע את החוטים ולמתוח אותם. הקיבוע נעשה בסיכות תפירה (בד"כ) אל לוח שעם או כל משטח אחר מתאים (אני משתמשת בכרית ספה קטנה). אפשר לקשור את החוטים למוט, לחישוק או למסגרת כשלהי.
כאמור, החוטים איתם עובדים במיקרו-מקרמה הם דקים מעבודת מקרמה רגילה. ישנם כמה סוגים ועוביים – תלוי בסוג העבודה/תכשיט.
בצמידים שהוזכרו לעיל, משתמשים בחוטי שעווה.
בעבודות אחרות ניתן להשתמש בחוטי רקמה למיניהם, חוטי משי ועוד.
השלב הראשון בעבודת מקרמה בדרך כלל הוא חישוב מס' החוטים, האורך הדרוש לכל חוט וחיתוכם. החישוב תלוי כמובן ברוחב העבודה ועובי החוט, באורך העבודה הגמורה, בסוג הדוגמא, בצפיפות הקשרים ומומלץ למתחילים להכין דוגמיות.
נהוג להכפיל את אורך העבודה ב-4 (ובד"כ עובדים עם חוט כפול, אז יש לכפול ב-8) ולאורך המתקבל רצוי להוסיף 10-20 ס"מ כמקדם בטחון.
אם אנו רוצים לשלב חרוזים יש לקחת בחשבון את החרוזים שנצליח להשחיל לחוט.
לעבודה עם חוטי שעווה החרוזים צריכים להיות עם חור מספיק גדול ע"מ שניתן יהיה להשחילם.
לסיום, בואו נהנה עוד קצת מתכשיטי מיקרו מקרמה נהדרים
סוזי שארקי