מחבר: דודה לירון

מדי עונה אנחנו נחשפים לאופנה חדשה. החנויות מציעות את הפריטים הכי חמים, וכולנו פוגשים בהם בכל מסע שופינג. למרות אהבתי לאופנה, בד"כ קשה לי להתחבר לטרנדים חדשים. לוקח לי שנה שנתיים להתרגל לרעיון, ובינתיים הטרנד כבר מתחלף.

השנה קרה אירוע נדיר והתחברתי לטרנד החם בדיוק בזמן: הניאון. אולי זה בגלל שזה קצת מזכיר לי את הילדות שלי (שנות ה-80), או בגלל אהבתי לצבעים בוהקים וחזקים; הניאון מתחבר לי למקום בנשמה שאוהב להתבלט אופנתית.

ההתמסרות לטרנד התחילה כשקניתי נעליים בצבעי ניאון: כתום וצהוב (2 ב-100, איך אפשר לסרב?), ובאותו הרגע נפרץ הסכר והמון פרטים חדשים בצבע ניאון צצו בארוני. עכשיו, כשאני מתבוננת בפריטים הזוהרים, אני פשוט מאושרת! גם אם תוך עונה או שתיים זה כבר יהיה out, צריך ליהנות כל עוד אפשר…

סוד ראשון: למה זה עובד

החולצה והנעליים הן חברות טובות בלוק הזה, ולא אכפת לי שזה matchy matchy, בעיני זה מקסים. הבד האוורירי של החולצה ביחד עם החיתוכים עושים לי את זה ובגדול. המכנס השחור מחמיא לניאון הצהוב, והולך נהדר עם נעלי עקב סירה. טבעת ה-over size הזהובה מתאימה לניטים הזהובים שעל החולצה, ומשדרת, שוב מסר של wow.

סוד שני: המכנסיים

את המכנסיים אני תפרתי. עלות הבד כ-20 ₪ ולזה צריך להוסיף חמש שעות עבודה. רמת תפירה: בינונית.

סוד שלישי: עלות הפריטים:

חולצה: 50 ש"ח, ZOL ראש העין

נעליים: 50 ש"ח, חנות ללא שם – חובבי ציון 31

טבעת: 10 ש"ח, שוק ראש העין

עלות כוללת: 115 ש"ח ו-5 שעות

 

טרנדים חדשים לא תמיד קלים לעיכול. חשוב ללבוש את מה שמתאים לנו ולאו דווקא מה שאופנתי. אני מאמינה שכמעט בכל טרנד אפשר למצוא את הפריט שיתאים לנו מבחינת מבנה הגוף והטעם האישי, אבל לא תמיד חייבים לאמץ טרנד חדש; אפשר לדבוק בפריטים הקלאסיים ולחכות לעונה הבאה. ומי שתופרת, כמוני, יכולה להמשיך וליצור בגדים לפי טעמה ומידתה, ללא קשר לסחורה בחנויות.

מכירים את חוקי מרפי? נכון שגם אתם בכל פעם שאתם מחפשים את המצקת אתם מוצאים את המכסה של הסיר הקטן (זה שחיפשתם אתמול ולא מצאתם), ואת המצקת אתם תמצאו מחר בדיוק כשתחפשו נואשות את האגרטל. כשלי נמאס להיות כפופה לחוקים הללו,החלטתי שהגיע הזמן ליעל את האחסון במטבח שלי, כדי שבפעם הבאה אמצא מה שאני צריכה בדיוק בזמן. לאחר שהגעתי להחלטה הגורלית הזו, גיליתי שיש פתרונות אחסון מדליקים למטבח והחלטתי לחלוק אותם עמכם.

עקרון ראשון: מיקסום האחסון בארון

אולי זה נשמע מובן מאליו שכדאי למקסם את האחסון בתוך הארונות שכבר יש לנו, אבל גיליתי שיש פתרונות יצירתיים. לדוגמא שימוש ב"מדרגות" המיועדות לכך

http://www.squidoo.com/HowToDeclutterYourKitchenCabinets

תליה של חפצים על דלת הארון

http://www.familyhandyman.com/DIY-Projects/Home-Organization/Kitchen-Storage/kitchen-storage-solutions-pantry-storage-tips–cabinet-organization-tips

או שימוש במתקן המעניין הבא

http://personalorganizing.about.com/od/kitchenorganization/tp/KitchenOrganization.htm

 עקרון שני: לנצל שטחים "מתים"

יש כמה שטחים במטבח שקשה לנו להשתמש בהם. אחד מהם הוא השטח שמעל לארונות: המיקום גבוה מדי ולכן לא שימושי על בסיס יומיומי. כדאי לנצל את המקום הזה לאחסון של דברים שלא נמצאים בשימוש על בסיס קבוע כמו לדוגמא סט הכלים שמשמש אותנו רק בפסח. אפשר גם לאחסן שם דברים שלא קשורים למטבח ולא מצאנו להם מקום אחר (אבל לא להתפלא אחר כך שלאוסף הפילים שלך יש ריח של שקשוקה). כדי שלא תווצר תחושה של בלאגן כדאי לאחסן את החפצים בתוך סלים או קופסאות. אני גם ממליצה לא למלא אותם יותר מדי.

 

http://www.dipity.com/tickr/Flickr_biggie_lunchinabox/

http://www.apartmenttherapy.com/green-style-beautiful-basket-s-116269

הנה דוגמא לאחסון מקורי ומושקע של בקבוקי יין מעל לארון, אתם תוכלו לעשות זאת בעזרת מתקנים סטנדרטיים לאחסון יין שיונחו על גבי הארון:

http://renaytoronto.com/page/4/

 עקרון שלישי: אחסון על הקיר

אם יש לכם קירות פנויים במטבח תוכלו להשתמש גם בהם כמקומות אחסון (או להשכיר אותם כשטח פרסום). הנה דוגמא הממחישה את מגוון אפשרויות התליה שניתן להשתמש בהם:

http://hometools.onsugar.com/Kitchen-Storage-12920360

 המכסים עושים לכם בלאגן בארון? השתמשו בקיר צר כדי לתלות אותם:

http://www.apartmenttherapy.com/kitchen-storage-ideas-73300

אם נשאר לכם מקום מתחת לארון העליון או מתחת למדף, תוכלו לשים שם כוסות יין:

http://www.familyhandyman.com/DIY-Projects/Home-Organization/Kitchen-Storage/kitchen-storage-solutions-pantry-storage-tips–cabinet-organization-tips

עקרון רביעי: אחסון על השיש

זה כנראה האחסון הכי נפוץ: על השיש. הבעיה איתו שהוא יוצר תחושת בלאגן ותופס שטח עבודה ולכן כדאי לצמצם אותו. השתמשו בכלים יפים כדי לאחסן פריטים שהם בשימוש יומיומי. קופסאות שקופות ומרובעות מיעלות את האחסון: גם רואים מה יש וגם אפשר לערום אותן זו על זו:

http://www.slowtrav.com/blog/palma/organization/

 נתתי לכם רעיון חדש? זו בדיוק המטרה! אמנם סיימנו עם החלק הראשון אבל יש לי עוד המון רעיונות. נתראה בחלק ב' בתקווה שנשתחרר מהדיכוי של חוקי מרפי.

***

מאמר המשך יעלה ביום רביעי  18/7, אל תשכחו לחזור ולהתעדכן!

***

המאמר נכתב בחסות סטודיו אחד לאחד – עיצוב עד הפרט האחרון

סטודיו "אחד לאחד" מתמחה בעיצוב ויצור של מטבחים ופרטי ריהוט בסגנונות שונים ובאיכות גבוהה, מטבחים כפריים מעץ מלא בעבודת יד, צביעה אומנותית וחומרים טבעיים שונים.

בחוץ חם ולח, וכולם מנפנפים, אבל אצלי במשרד שורר חורף נצחי. לפעמים אני לא יודעת מתי יותר קר לי: בחורף, כשקר בחוץ, או בקיץ כשהמזגן מכוון על 3 מעלות ושלושה מאווררים פועלים בשיא המרץ. כשעובדים במשרד גדול שבו הרוב (עדיין, לצערי) גברי, יש להתכונן לקיץ קר. וקיץ קר משפיע על המלתחה.

מצד אחד יש לי בארון את כל בגדי הקיץ הרגילים: שמלות, חצאיות וסנדלים ומצד שני יש לי גם עליוניות וסוודרים. מה שאולי נחמד במצב המקפיא הזה, זו האפשרות ללבוש צבעי קיץ בשילוב עם בגדי חורף. אין דבר משמח יותר מללבוש בגדים שמחים בתוך משרד אפור.

סוד ראשון: למה זה עובד

השמלה הארוכה היא חברתה הטובה ביותר של האשה הקצרה, הדוגמה האחידה מכתף ועד קרסול מאריכה ומחמיאה. החיתוך במותן מאד נכון לגזרה שלי. הצבעים הם צבעי קיץ המזכירים ים וחופש. לסנדלים גוון כחול המופיע בשמלה ומכיוון שיש להן פלטפורמה, הן גם גבוהות וגם נוחות (השילוב המנצח). הסוודר הכחול משלים את צבעי הים ומחמם אותי במשרד. הצעיף והטבעת הורודים נותנים זריקה של צבע ששוברת את כל הכחול הזה.

סוד שני: מחיר הפריטים

שמלה – 60 ש"ח, ZOL ראש העין

סוודר – 40 ש"ח, נו פרובלם

נעליים – 66 ש"ח, greaze

צעיף – 5 ש"ח, Bronx

טבעת – קיבלתי מתנה

עלות כוללת: 171 ש"ח

מיזוג מוגזם היא מחלה ישראלית נפוצה במשרדים, במיוחד במשרדים "גבריים". ההמלצה לכוון את הטמפרטורה ל-25 מעלות מעלה חיוך מבטל על פני תושבי המשרד המזיעים. בנות כמוני צריכות למצוא את הדרך האופנתית והמחויכת לשרוד בטמפרטורה המקפיאה בתוך המשרד ובכל זאת להשאיר את הסוודרים בארון, גם אם 36 מעלות בחוץ. בואו נעשה זאת בחן, וניצור לוקים חדשים ומרגשים.

 

חוב משבוע שעבר – הצמיד המהמם שאמא שלי הכינה

עציץ ורוד משעם

עד היום טרם הצלחתי לגדל עציץ בלי להרוג אותו. השיא שלי עומד על קקטוס מסכן ששרד 3 שנים לפני שמת גם הוא. מה לעשות שאין לי דיבור עם עציצים, פשוט אין לי את האנרגיות הנכונות (ואולי זה קשור לזה שאני שוכחת להשקות?). תוסיפו לזה את אהבתי למיחזור והרי לכם מתכון מושלם ליצירת עציץ שאינו זקוק לחום ואהבה, אבל משמח לבב אנוש (וגם מציל ממוות את עולם הצומח). רוצים את המתכון? הנה זה בא:

החומרים:

פקקי שעם (כ-10)
אבנים (או צדפים) שאספתם בטיול עם הילדים ולא ידעתם מה לעשות איתם
מעט חרוזים
חוט מתכת (צריך כ-10 מטר, מתוכם לפחות 5 מטר של חוט מתכת שנקרא אלפקה, השאר יכולים להיות חוטים דקים יותר)
גבס
כלי יפה, עדיף לא שקוף (אני בחרתי בקופסת שימורים)

כלים:

קאטר (מַחְתֵּךְ בעברית)
פלייר
(מֶלְקַחַת בעברית)
דקר (או מסרגה דקה)

אופן ההכנה:

נתחיל בלמלא את הכלי בגבס. בשלב זה ממלאים רק חצי מהכלי בגבס

ומערבבים עם מים עד לקבלת מרקם אחיד וסמיך

נותנים לגבס להתייבש לגמרי.

בינתיים מכינים את הענפים: גוזרים בעזרת הקאטר את חוטי המתכת לאורך של 50 ס"מ (כ-20 ענפים).

מאגדים אותם בעזרת גומייה, ומקפלים את הקצוות כדי שיתקבל בסיס שיכול לעמוד בתוך הכלי

לאחר שהגבס התייבש, מניחים את חוטי המתכת בתוך הכלי

מערבבים עוד גבס עם מים בכלי נוסף ומוזגים מעל לחוטי המתכת (לא לדאוג מהלכלוך: קל להסיר את הגבס גם לאחר שהתייבש)

מניחים בצד ומחכים שהגבס יתייבש.
בזמן שממתינים מחוררים את פקקי השעם במרכזם בעזרת הדקר (או המסרגה):

לאחר שהגבס התייבש ניתן להתחיל לבנות את העציץ. השתמשו בעט כדי לסלסל את חוטי המתכת

השחילו פקק שעם בחור שיצרתם ורק אז גלגלו את חוט המתכת מסביבו

צרו ענפים בעלי אלמנטים משולבים לדוגמא של סלסול ופקק:

בענפים אחרים השחילו חרוזים. שימו לב כי לפני השחלת החרוז יש לעשות לולאה בחוט המתכת, ולולאת נוספת בסיום ההשחלה, ניתן לעשות זאת בעזרת הפלייר

המשיכו ועשו זאת בשאר הענפים

לאחר שסיימתם שימו את האבנים (או הצדפים) על גבי הגבס וסדרו את הענפים בצורה אחידה מסביב (זה הזמן לנקות את שאריות הגבס מהכלי)

והרי לכם עציץ קופצני ודינאמי שאינו זקוק להשקיה או שמש, אך מעטר את ביתי ולא מת לעולם.

סגול עם הפתעה

והפעם בארון של לירון נדון בצבעים

הצבע האהוב עלי בכל הזמנים הוא ללא ספק הסגול. אצל בנות אחרות צבע הבסיס בארון הוא שחור, אצלי הוא סגול. כשאני יוצאת לשופינג, אני כמעט תמיד חוזרת עם פריט סגול חדש, שמשתלב באופן טבעי בארוני הסגול ממילא. בשנה האחרונה פיתחתי אהבה חדשה לצבעים אחרים ביניהם כתום וצהוב, אבל עדיין יש פינה חמימה בלב לצבע הסגול.

לכן החלטתי שאם כבר אני מתייחסת לסגול כאל צבע "בסיס" למה לא לשלב אותו עם צבעים אחרים שמחמיאים לו כמו, למשל, כתום? לא כל סגול הולך עם כל כתום, אבל גיליתי שיש גוונים מסוימים שעובדים טוב ביחד. ואם כבר כתום, אז עדיף כתום ניאון, המככב בחנויות הקיץ ועושה לי טוב על הלב.

סוד ראשון: למה זה עובד

לכאורה עשיתי פה הרבה דברים ש"אסור" לגובה מטר ואסימון: לבשתי מכנסי שלושת רבעי וחולצה מחוץ למכנסיים (big no no), אבל מפני ששני הפריטים הם באותו הצבע נוצרת אשליה של אורך (בניגוד לשני צבעים שונים שהיו חותכים את הגוף ומקצרים אותו). חשוב לציין גם, שאם המכנסיים לא היו צמודים זה לא היה עובד.

נעלי סירה על עקבים תמיד מאריכות את הרגל וגם נותנות מראה יותר סקסי ללוק יום יומי (אם הייתי נועלת כפכפים זה היה נראה שלוכי). הנעליים כאן הם הקריצה השובבה לניאון הטרנדי והן מיד מושכות תשומת לב.
המחשוף של הטי-שירט הוא מאד גבוה ולא כ"כ מחמיא, פתרתי את זה ע"י הוספת שרשרת שיוצרת אשליה של קו המחשוף הרצוי. להשלמת המראה הסגול הוספתי צמיד שמאזן את הלוק הכולל.

סוד שני: הצמיד

זהו מעשה ידיה של אמא שלי והוא מהמם!!

סוד שלישי: מחיר הפריטים

חולצה: 60 ש"ח מפוקס
מכנסיים: 100 ש"ח (אי שם בירושלים)
שרשרת: 10 ש"ח בסגול (חובבי ציון 15, פתח תקווה)
נעליים: 50 ש"ח בחנות ללא שם (חובבי ציון 35), ממש השבוע

עלות כוללת: 220 ש"ח ואמא מוכשרת

אז נכון שיש "חוקים" לסטיילינג נכון, אבל לפעמים אפשר לשבור אותם, אם יודעים לעשות זאת בצורה חכמה. אני מאמינה שכל אחת יכולה ללבוש כל דבר (כמעט), אם היא יודעת לעשות זאת נכון. השתעשעו בבגדים, ואל תשכחו להכניס קצת אופנה עכשווית, גם אם בקטנה. והכי חשוב – ליהנות, ליהנות, ליהנות!

שמי לירון ואם אני נראית לכם מוכרת זה בגלל שאני מנהלת מספר בלוגים ברשת. בתפוז אני נקראת דודה לירון וזה בלוג היצירה שלי, לאחרונה פתחתי גם בלוג אופנה, וככה הגעתי עד הלום…

לשמחתי קיבלתי כאן במה לדבר על אחת מהתשוקות שלי בחיים: אופנה. מאז שאני זוכרת את עצמי ניסיתי לשנות ולתקן בגדים כך שיתאימו לטעם האופנתי שלי.

לפני מספר שנים למדתי לתפור ומאז אני ממלאת את ארוני גם בבגדים מעשי ידי. אבל גם לפני שידעתי לתפור, תמיד ידעתי למלא את הארון בבגדים שמחמיאים לי במחירים שפויים. הפילוסופיה שלי אומרת שלא צריך לשבור קופת חיסכון כדי להיות אופנתי. יש מספיק מקורות זולים וזמינים שיכולים לעשות את העבודה, אותם אחלוק עמכם פה. מה שחשוב זה להכיר את מבנה הגוף, לדעת מה צריך להדגיש ומה להסתיר, והשאר כבר יבוא בקלות.

ואם כבר בתפירה עסקינן, כמה מילים למי שרוצה אבל חוששת. מאז שאני תופרת גיליתי שיש המון אנשים (אולי מוטב לומר נשים) שאימצו את התפירה כתחביב. התפירה פותחת לי פתח נפלא לעוד תחום שבו ניתן ליצור דברים לעצמי ולטעמי. כשאת תופרת לעצמך את הבגדים, הכול תמיד במידה הנכונה ובצבע האהוב. אמנם, כמו תחביבים אחרים, צריך לפתח מיומנות מסוימת בכדי להגיע לרמה הרצויה, אבל למי שיש את הרצון והכישרון, אני אומרת – לכי על זה.

אז לכבוד הפתיחה החגיגית הכנתי לכן לוק קייצי ומרענן.

סוד ראשון: למה זה עובד?

אורך השמלה, מעל הברך, הוא האורך היחיד שבו מאותגרת גובה שכמותי (מטר ואסימון) יכולה ללכת עם נעליים כאלה, אחרת אני נראית כאילו אין לי רגליים. הצבעים קיציים ושמחים והבד מהמם. גזרת האמפייר של השמלה טובה להרבה מבני גוף, במיוחד למי שרוצה להסתיר את הבטן. צבע הנעליים מחמיא לשמלה, ומשרה אוירה קלילה.

כשהשמלה והנעליים צבעוניים כל כך אין צורך בתכשיטים גדולים; טבעת ושרשרת עדינים וזהובים עושים את העבודה.

סוד שני: תפירת השמלה

הבד עלה כ-50 ש"ח. רמת התפירה הנדרשת היא בינונית. זמן תפירה כ-3 שעות.

סוד שלישי: מחיר הפריטים הקנויים

את השמלה אני תפרתי.

הנעליים עלו 66 ש"ח ונקנו בסוף העונה הקודמת בgreaze

השרשרת עלתה 10 ש"ח בסגול

הטבעת עלתה 40 ש"ח בקסטרו.

עלות כוללת: 166 ש"ח ו-3 שעות.

שופינג זה כיף. אפשר לכתת רגליים בין חנויות הקניון ודוכני השוק, אבל למי שרוצה להיות ייחודית, עם בגד שאין לאף אחת אחרת, תפירה ובגדים self made זה הפתרון המושלם.
כל מה שנדרש זה קצת כישרון, קמצוץ דמיון וקורטוב סבלנות, וגם את יכולה ליהנות ממלתחה שיש רק לך.