תגית: החיים אחרי הגירושין

גילוי נאות: לפני שהתחתנתי, האינטרנט עוד היה בחיתוליו, ובעצם היה לי מחשב רק באוניברסיטה. כן, אני עד כדי כך זקנה, מה לעשות. לעומת זאת, היום אי אפשר לדמיין את זירת ההיכרויות "פנויים-פנויות" ללא האינטרנט. לטובת נשים כמוני, שרק לקראת פרק ב' גילו את העולם של אתרי ההיכרויות, הפורומים והפייסבוק – ככלי ממש לחיפוש זוגיות – המאמר הזה מביא כמה טיפים וכללים שיעזרו לנווט את דרכינו באוקיאנוס הזה, בלי להתרסק על שרטון.

נשוחח קודם על אתרי ההיכרויות. אמנם יצא להם שם רע, אבל מאידך אני מכירה לא מעט זוגות מוצלחים מאוד שהכירו דרך אתר כזה. אז צריך להוריד ציפיות, אבל בכל זאת, לא לסגור לגמרי את הדלת הזו!

גם תוך כדי ניסיונות לא מוצלחים, כביכול, אפשר ללמוד דבר או שניים כמו מה אתן באמת מחפשות בגבר, מה מדליק אתכן ועושה עליכן רושם (וממה יש להיזהר…), איך אומרים "לא" בלי לפגוע, וכדומה. זה גם מעניק אומץ לאלה שקשה להן כל המשחק והפלירטוט, כי מדובר במשהו שהוא לגמרי אנונימי, ורק אתן בוחרות כמה לחשוף ומתי "לברוח".

ראשית, כל מי שנרשם לאתר היכרויות, צריך למלא פרטים על עצמו בכרטיס שלו. באתרי ההיכרויות, לרוב, מקובל שהגברים יוזמים את הקשר הראשוני (כמו בחיים… כמעט), לכן חשוב שהכרטיס שלך יבטא בדיוק את מה שאת רוצה, כדי שמי שמתאים לך יוכל לזהות אותך ולפנות אלייך.

תתחילי מהתמונה. חשוב שזו תהיה תמונה טבעית, שלא נראית מקצועית ולא מבויימת מדי – אם החשיפה מפחידה אותך יותר מדי, תמיד אפשר לצלם תמונה שבה קצת קשה לזהות אותך, עם מעט טשטוש אמנותי, ספיה או בזווית קצת מסתורית. זה דווקא יכול לעורר סקרנות, אבל כרטיסים ללא תמונה בדרך כלל נשארים ללא פניות: למרבה הצער, אנשים מתרשמים ממך קודם כל בעיניים. אז חשוב כן לשים תמונה שתמשוך את העין, אבל מותר שהיא תשדר "אני פתוחה רק עם מי שאני מכירה קצת יותר, ולא עם כל העולם".

.

.

.

מבחינת מילוי הפרטים – חשוב לא לכתוב פחות מדי ולא יותר מדי. תמלאי את מה שמשמעותי (נניח, אזור מגורים והיותך אימא לילדים, התחום שבו את עובדת, תחביבים) וכתבי כמה מילים כנות שמתארות אותך ואת מה שאת מחפשת בבן זוג, וזהו זה. כרטיסים מלאים מדי בפרטים עושים רושם טרחני ונואש, וכרטיסים ריקים כמעט לגמרי גורמים לחשדנות. אז לכי על שביל הזהב.

אם מישהו פונה אלייך והוא נשמע לא רציני, לא מתאים ולא מעניין – פשוט אל תגיבי. זה בסדר, זה לגמרי מקובל ואת לא צריכה לבזבז את הזמן היקר על להיות מנומסת.

לעומת זאת, אם כתב לך מישהו שהכרטיס שלו מצא חן בעיניך, קדימה, להתחיל בשיחה. אין מה לפחד – אם משהו לא ימצא חן בעינייך, תמיד אפשר לנתק מגע.

שימו לב, הפסקה הבאה מיועדת לשני המינים: הבעיה בצ'טים באתרי ההיכרויות, בעיני, היא שאף אחד בעצם לא יודע מה לכתוב. רוב הדברים שתנסו לכתוב יישמעו לא חכמים במיוחד, כי זה כמו להתחיל שיחה עם מישהו שאתם לא מכירים, כשאתם לא רואים אותו, ובחלל ריק. אז אל תצפו מהבחור או הבחורה להיות מבריקים ושנונים על ההתחלה (אגב, מי שכן מצליח בזה – בדרך כלל זו התכונה החיובית היחידה שלו…), אלא תתרמו לשיחה.

הדרך האפשרית היא להתחיל ממשהו שראיתם בכרטיס שלו ותפס אתכם. נניח, אפשר לשאול על ההתחביב שלו, על הכלב שאיתו הוא מצולם בתמונה וכן הלאה. מרגע שמתחילים שיחה קולחת ושניכם רואים שנחמד לכם – אפשר לעבור למיילים. אני מאוד לא ממליצה על יותר מזה, כלומר, לא לתת טלפון בשלב כל-כך מוקדם. כמו כן, חשוב שיהיה תא דואר אלקטרוני נפרד שאליו אתם מפנים את הדייטים מהאינטרנט, כדי לא לתת לכל העולם את המייל האישי הקבוע שלכם.

וכמה טיפים נוספים:

• נסי להיות טבעית ואת-עצמך כבר מהתחלה. כך נחסכות אכזבות מהצד השני שדמיין משהו אחר, בגלל שיצרת איזו דמות וירטואלית שלא תואמת את מי שאת באמת. מצד שני, יתכן שאנשים שלא נמשכים לדמותך הוירטואלית "הצבעונית", הם דווקא אלה שיימשכו אלייך האמיתית, והם גם אלה שמתאימים לך באמת. אז עדיף להיות את עצמך כבר מהתחלה, ולהאמין בכך שאת ראויה לעניין ולחיזורים ולאהבה, בדיוק כמו שאת.
  

  אגב, זה לא אומר שצריך לשפוך על הבחור המסכן את כל המידע עלייך. תקשיבי הרבה, נדבי מעט פרטים והמנעי מכנות מוגזמת בשיחות הראשונות, אבל יחד עם זאת, אל תנסי לשחק שום תפקיד.
  

• אל תמשכי את ההיכרות הוירטואלית יותר מדי זמן. אם שוחחתם כבר כמה פעמים במייל ובטלפון, כדאי לקבוע דייט במקום רגוע ונייטרלי, שם תוכלו לשמוע זה את זה (מועדונים ופאבים רועשים לא מתאימים למטרה!).
  

  אני מבינה את החשש, אבל לרוב, עדיף לברר אם אתם באמת מוצאים חן זה בעיני זה, לפני שההיכרות הוירטואלית הפכה להתאהבות וירטואלית. זכרי שהמציאות תמיד מאוד שונה ממה שדמיינת וצריך לאפס את מה שקורה לך בראש ובלב, לפני שזה יהיה יותר מדי מורכב וכואב.
  

• זה ברור מאליו, אבל אני מציינת בכל זאת, ליתר ביטחון: גברים נשואים, או כאלה שיש חשש כלשהו לגביהם, או כאלה שאת משום מה חשה לא נוח איתם (האינטואיציה הנשית היא כלי מדהים! תאמיני לה תמיד), יש "לנפנף" מיד. פשוט לנתק מגע. אם תרגישי מספיק חזקה ובטוחה בעצמך להעיף בהחלטיות כל מי שהוא לא מתאים, האומץ שלך להכיר ולהיפתח כשזה כן מתאים – יגדל.
  

בהצלחה רבה!

***

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עו"ד משפחה יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עו"ד גירושין יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

כל גרושה נתקלה, או תיתקל בשלב כלשהו בחייה, בהתיחסות בעייתית של הסביבה לחייה האישיים אחרי הגירושין. פעמים רבות הסביבה מעבירה לגרושה מסר: אסור לך לחיות, קל וחומר להנות. התגרשת? שבי בפינה ותהיי עצובה. זה מה שאת אמורה לעשות, הרי נכשלת בדבר הכי חשוב בחיים של אישה – לבנות משפחה יציבה שתחזיק מעמד עד מאה ועשרים. החלטת לפרק את החבילה? אפשר להבין אותך, אולי, אבל זה בטח לא אומר שפתאום מותר לך להתנהג כמו רווקה הוללת, לצאת ולבלות. עלייך להתפרנס מיגיע כפייך ובזיעת אפך, לגדל את הילדים עם הרבה רגשות אשם על העוול שגרמת להם, ולהסתפק בכך.

לפעמים מדובר במסר גלוי, ולפעמים בסמוי, לפעמים הוא מועבר במודע, ולפעמים לא, אבל כמעט ואין גרושה שלא נתקלה בגישה הזו.

יש מקרים שבהם הסביבה דווקא מעודדת את הגרושה לצאת ולבלות. אבל זה קורה רק אם היא ממש יושבת בבית בדיכאון, ולא כלפי מישהי שבאמת יוצאת, שמחה ומבלה.

מלבד זאת, אפילו אם אומרים לך "תצאי, תבלי", הכוונה היא שתצאי לקניון ותקני לך איזו חולצה ואז תשבי עם חברה לשתות קפה ב"ארומה". אף אחד לא מתכוון שתהפכי לחיית מועדונים – לא, גם לא לערב אחד בשבוע כשהילדים גם ככה אצל האקס. אף אחד לא חושב שראוי שתצאי לשתות עם גברים, ועוד, שומו שמיים, בכל פעם עם איזה דייט אחר. "זו ממש לא התנהגות ראויה לגרושה, ותתביישי לך" – זה המסר שמקבלים לרוב מהסביבה.

לפעמים תקבלי את התגובה השלילית על הבילויים שלך באופן ישיר ומילולי, ולפעמים המסר יעבור בעקיפין, למשל, בני המשפחה יסרבו באופן עקבי לשמור על הילדים בערב, יגבילו את העזרה הכלכלית בגלל שאת "מבזבזת כסף על יציאות", וכדומה. לפעמים זה סתם יהיה "פרצוף חמוץ" שעושים לך, ואת תמצאי את עצמך ממציאה "ישיבות צוות" כדי לצאת בלי שינסו לגרום לך ייסורי מצפון, כאילו שאת עדיין בתיכון, או לחילופין, כאילו שאת עדיין נשואה – לכל החברה הישראלית, יש להניח.

ועוד לא אמרנו כלום על ילדייך המתבגרים או הבוגרים, שגם להם יכולה להיות דעה בנושא, ואיתם עוד יותר קשה להתעמת בעניין, בגלל רגשות האשם כלפיהם (התיק העיקרי של כל הורה גרוש).

אני יודעת שיש משפחות יוצאות דופן שמפרגנות לבנות הגרושות שלהן הרבה מאוד כיף וחופש, אבל לצערי, אלה מועטות במקומותינו.

אז איך במצב כזה ובאווירה כזו את אמורה בכל זאת לחיות, לצאת, לבלות וגם לחפש בן זוג לפרק ב'?

ובכן, קודם כל, עם הרבה ביטחון עצמי והבנה שמגיע לך לחיות. לא התגרשת כדי לקבור את עצמך – את ראויה לשמחה, לבילויים וגם לאהבה. שנני את זה שוב ושוב עד שבאמת תאמיני בזה, ואז הרגילי את המשפחה שזה מה יש, זה מה שאת רוצה, ככה טוב לך וזה גורם לך אושר. לא חייבים להסביר; אפשר פשוט להתנהג איך שנכון לך, להכיל את התגובות החמוצות בלי להיות מושפעת מהן, ולחכות שכולם יתרגלו.

כמה טיפים נוספים לאלה שמתחילות לצאת לדייטים ולבילויים עם בני זוג פוטנציאליים, כדי לנסות לבנות פרק ב':

• אל תהיי נעולה על המנטרה "אני יוצאת כדי למצוא בן זוג". רצוי מאוד להנמיך ציפיות! התכונני לבלות ערב נעים בחברה נעימה, במקום שכיף לך בו ונוח לך (אל תסכימי לצאת למקומות שאת מרגישה בהם לא בנוח – גם את אמורה ליהנות ולא רק הוא). גם אם אין לך כרגע דייט שהיית רוצה לצאת איתו, תצאי עם חברות או ידיד. גם לבילויים כאלה יש המון ערך רגשי, והם חשובים כדי למנוע שחיקה שנגרמת מהשגרה הלחוצה של החד-הריות.

• לעומת זאת, לא כדאי להנמיך ציפיות כשמדובר בגבר שאת מסכימה לצאת איתו לדייט. אל תצאי עם מישהו שמראש ברור לך שהוא בכלל לא מה שאת רוצה. זה רק יאכזב וייאש אותך. עדיף פחות דייטים, אבל שכל אחד מהם יהיה עם אדם מעניין וראוי.

• אל תמהרי לגזור דין אחרי דייט ראשון. אם בגדול נהנית והיה לך נחמד, והוא רוצה לצאת לדייט שני, תסכימי. יש אנשים שלוקח זמן להכיר אותם ולהתחיל לחבב. אם יש כימיה בסיסית והתאמה בסיסית, יכול להיות שזו קרקע טובה לצמיחה של משהו יותר גדול. אם גם אחרי דייט שני את מרגישה שזה לא זה – אז לא. אבל הזדמנות שנייה מגיעה להרבה מאוד גברים ראויים שפשוט לא יודעים להראות את הצדדים החיוביים שלהם, או מתביישים ונבוכים (כן, גם זה קיים).

• נשים רבות שהתחתנו מוקדם (סביב גיל 20), מרגישות לא בנוח עם כל העניין של הבילויים, ומתלוננות שהן כבר "חלודות" וכל זה "לא בשבילן". העצה שלי: תקשיבו לעצמכם ואל תעשו צעדים שגורמים לכם להרגיש לא טוב! לא חייבים להירשם לכל אתרי ההיכרויות. ודאי שלא חייבים לשבת בפאבים. אפשר לתרגל את "שריר הבילוי" עם חברים וחברות שמרגישים איתם בנוח, עם חבר'ה מהמשרד, מהלימודים וכו', ועם הזמן, אולי, לבקש מהם להזמין מישהו נוסף שהם מכירים, שעשוי להיות מעניין איתו.

• אפשר גם להרחיב מעגלים חברתיים ולהכיר אנשים חדשים בעזרת קבוצות ברשתות חברתיות, פורומים של תחביבים ועוד. אחרי שכבר מכירים "וירטואלית", אפשר לקבוע כוס קפה לא מחייבת, בשעות הצהריים, ל"דה-וירטואליזציה", דהיינו היכרות בעולם המציאותי. זה הרבה פחות מלחיץ מבליינד-דייט רגיל, וזו עשויה להיות דרך נפלאה להכיר.

והכי חשוב – תזכרי שזה בסך הכול כיף, ולפעמים להתגרש פירושו לזכות בתקופת נעורים שנייה, מה שחשוב במיוחד לגבי אלה שבקושי מיצו את זו הראשונה בגלל נישואים מוקדמים. אל תקחי את העניין כחובה מעיקה ומלחיצה, ואם לא בא לך – עשי הפסקה ובלי כמה ערבים נחמדים בבית, עם תחביב, או ספר, או סרט אהוב. זה לא פחות חשוב – דייט עם עצמך. כשתרצי לצאת – תעשי את זה, ותסמכי על עצמך. שיהיה בהצלחה!

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של  עו"ד גירושין יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

אחת מנקודות המשבר אחרי פרידה מבן הזוג – העובדה שהאדם חוזר להיות הוא-עצמו, יחיד, אחרי שנים אחדות (או, במקרים מסוימים, שנים רבות) של קיום זוגי-משפחתי. תהליך ההסתגלות לעובדה הזו יכול להיות קשה מאוד, רווי במשברים, תחושת כישלון, עצב ודמעות, אבל אפשר בהחלט למנף אותו למשהו מעצים. מכיוון שבכל מצב יש יתרונות וחסרונות, ומין הסתם חיי הנישואים לא היו כ"כ נפלאים, אם החלטתם להיפרד – אפשר וצריך למצוא את המקום החיובי והאופטימי במצב החדש, והמקום הזה נמצא… בך.

אבל לפני שניגש לעצות ושיטות, אני רוצה אותך לשאול שאלה קטנה.

מה טעם הגלידה שאת אוהבת?

זו שאלה נורא פשוטה, אבל יש נשים רבות, שחיו במשך שנים בתור רעיות ואמהות, וקנו למשפחה גלידה שהבן זוג אוהב או הילדים אוהבים או שזה היה במבצע… והן פשוט כבר לא זוכרות איזה טעם של גלידה הן אוהבות. עד כדי כך.

הן לא זוכרות עוד דברים, כמו מה הן רצו להיות כשתהיינה גדולות או איך זה לישון לבד במיטה גדולה עם אור או בלי אור, או עם פוך ומזגן, או איך שאת אוהבת, בלי שאת מפריעה. או איך זה ללכת לבד לסרט שאת אוהבת, לבחור בקומדיה רומנטית ולא בסרט אקשן.

אבל אפשר להיזכר. באמת. ולפעמים מגלים שזה לא כל-כך נורא ואולי אפילו די נוח ונעים וכיף.

אז הנה תרגיל: בערבים האלה שהילדים אצל האקס, או סתם הלכו לישון (או אולי הלכו לענייניהם, אם יש לך ילדים מתבגרים), ואת מוצאת את עצמך לבד במעגל האור הזה של מנורת השולחן ולא יודעת מה לעשות עם כל השקט – קחי דף ועיפרון ותרשמי כל מה שאת אוהבת. כל מה שאי פעם אהבת ושכחת שאהבת. אפשר גם להכין קולאז' מתמונות הגזורות מהמגזינים, אם את ממש רוצה להשקיע ואוהבת עבודה יד, אבל גם רשימה פשוטה תספיק.

התבונני ברשימה שהכנת – זהו תרגיל נפלא להתחיל בו את המסע חזרה אלייך, כאל אישה יחידה.

ועכשיו, אשמח לחלוק מספר טיפים ורעיונות שאפשר לבצע בתהליך השיקום של ה"יחידוּת" שלך:

1. דאגי (גם) לעצמך. אני זוכרת שלקח לי המון זמן, למשל, להבין שאני צריכה לדאוג שבמקרר יהיה אוכל שאני אוהבת או שאני צריכה (אם אני בדיאטה, למשל), ולא רק משהו שהבעל-והילדים אוכלים, ואני כבר אסתדר. פתאום היה לי מקום ליוגורטים שלי במקרר. זה קשור גם לדברים אחרים, לא רק לאוכל. פני לך זמן לעסוק בספורט, פני לך מקום בחדר לחפצים שלך, פני לך מקום בראש למחשבות ולשאיפות שלך, רשמי את עצמך ברשימת המטלות – אם את צריכה תור לרופא או לספרית, אל תזניחי. תראי שזה מאוד משתלם.

2. עשי שינויים. ערכי רשימה של שינויים בבית שתמיד רצית ולא עשית כי האקס לא אהב את הרעיון. למשל, לאמץ חיית מחמד או לעבור לתזונה יותר טבעית, או סתם לקנות תמונות בשחור-לבן שהוא חשב שהן מדכאות ואת אוהבת בלב ובנפש. תחשבי אם זה באמת מתאים לך, ואם כן – אל תחששי! השינוי יעשה לך טוב וייתן לך תחושה של שליטה על חייך, והחלומות שמתגשמים ישמחו אותך.

3. היזכרי בתחביב ישן או תמצאי אחד חדש. השקיעי בזה, מצאי פורומים וקהילות באינטרנט, ערכי רשימת ציוד שאת חולמת לרכוש, הקדישי לזה מקום בבית. התמסרות לתחביב היא תחושה זורמת וחיובית, וגם אפשר להכיר דרכו אנשים חדשים, וחוץ מזה סתם ליהנות. הרי זו המטרה שלנו כרגע, ליהנות. נכון?

4. נשים רבות מאוד נתקלות בשלב ראשון של החיים העצמאיים בקשיים כלכליים, במיוחד אם יש כמה ילדים, וודאי וודאי – אם יש בעיה בנושא המזונות ורכוש, או עד שהיא נפתרת. אבל נשים רבות מאוד גם מצליחות למנף את המשבר הזה לפיתוח קריירה שעליה הן תמיד חלמו. אז אם ישבת בבית וגידלת את הילדים ועכשיו את ממילא צריכה לצאת לעבוד, אולי תתחילי לחלום על מה שתעשי בעוד עשר שנים? את יכולה להתחיל ממדרגה נמוכה יותר מזו שמגיעה לך – כי את זקוקה לכסף ועכשיו – אבל יחד עם זאת, לזכור את החזון ולחשב את צעדייך לכיוון הנכון, ובעיקר להאמין בעצמך. חוץ מזה, נחמד מאוד לקום בבוקר, להתלבש ולהתאפר וללכת למקום אחר שבו את רואה מבוגרים אחרים. לילדים יהיו קיטורים, אבל תאמיני לי שגם הם לא רוצים אימא מתוסכלת וענייה תקועה בבית. עדיף להם ללמוד לחמם לעצמם אוכל במיקרו ולראות בערב אימא מסופקת ומצליחה, גם אם עייפה, מאשר לאכול כל יום ארוחת צהריים חמה שהכינה אימא עם עיניים כבויות.

5. למדי משהו חדש. לימודים הם דבר נפלא שמקדם אותנו והופך אותנו לאנשים חדשים, טובים יותר וחכמים יותר, וזה בדיוק מה שאת צריכה כדי לשקם את הדימוי העצמי שלך אחרי כישלון הנישואים. לא חייבים להירשם ללימודים יקרים – יש המון פתרונות זולים יותר, החל מלימודי שפה דרך האינטרנט וכלה בקורס איפור. יש גם קורסים טובים במסגרת לשכת העבודה, העירייה ועוד. לימודים יכולים לקדם אותך לקריירה חדשה או לשפר את העמדה שלך בעבודה, אבל גם אם זה לא מה שאת רוצה או צריכה, עצם העסקת המוח במידע חדש ומעניין יעזור לך מאוד לבנות את "אני עצמי" הנפרד שלך מחדש. וזכרי שאין דבר כזה "כבר מאוחר מדי בשבילי ללמוד".

6. צאי עם חברות. אם אין לך חברות גרושות או רווקות, חפשי אותן באופן יזום, ובני חברויות חדשות (אם כי יש גם חברות נשואות באושר שישמחו שתגנבי אותן מדי פעם מהבית). בכלל, קשרים חברתיים חדשים, עם אנשים שמכירים אותך כבר כאישה נפרדת, ולא הכירו אתכם כזוג, עוזרים מאוד להתאוששות ולשמחת חיים המחודשת. סתם לצאת, לבלות, לשתות כוס קפה ולצחוק, אפילו אם זה פעמיים בחודש, זה משהו שהופך אותך לצעירה יותר. בדוק.

המון בהצלחה בדרך חדשה ונהדרת!

*הכותבת היא פרודה, אימא לחמישה ילדים, מתגוררת בירושלים.

***