קטגוריות
מה חדש משפחה

מה צריך ללמד ילדים, כשמלמדים אותם לחצות?

כאשר הילדים שלנו מגיעים לגיל 9, עלינו ללמד אותם לחצות כביש לבד בבטחה. מדובר בכמה אימונים צמודי-הורה, ממש כאילו הילד הוא נהג חדש שצריך לנסוע בהתחלה עם נהג מלווה. חשוב לוודא שהילד הסתגל לכל כללי הבטיחות, לפני שנותנים לו להסתובב לבד ולחצות.

להלן כמה נקודות שעליהן יש לתת את הדעת במיוחד, כאשר מלמדים לחצות כביש:

.

 

1. האם המדרכה בטוחה? בדרך כלל כן, אבל לא בכל מקום. לפעמים יציאה מהחניה עוברת במדרכה, והרכב שיוצא משם, יחצה את המדרכה בנסיעתו. לפעמים יש שער חשמלי לחניה, וכשהוא נפתח מבינים שעומד לצאת משם רכב. אך יש מקומות שאין אפילו את הדבר הבסיסי הזה. לכן חשוב ביותר ללמד את הילדים לשים לב: אם הם רואים כניסה לחניה – עלול לצאת משם רכב. אי לכך, צריך להיות זהירים גם כשצועדים על המדרכה.

בטיחות בדרכים

2. מכוניות שחונות ליד מעבר חציה הן אחת הסכנות הגדולות בעת חציית הכביש. הן חוסמות את שדה הראיה של הולכי רגל שלא רואים בגללן את הרכבים המתקרבים. יש ללמד את הילד להתקדם עד המקום שבו יש לו שדה ראיה טוב, ולא לעבור את הרכב החונה. אחר-כך יש להסתכל שמאלה וימינה, ולא לחצות אם יש מכונית שמתקרבת.

עצור בתרם תעבור

3. רטיבות והחלקה: בעונת החורף קורות יותר תאונות שמעורבים בהן הולכי רגל. חשוב ללמד ילדים שאין לרוץ במעבר חציה, במיוחד בחורף, גם אם המכוניות עצרו או הכביש פנוי. מדוע? כי אם תיפול, חלילה, הנהג שמגיע עלול לא לראות אותך. בחורף, כשגשום והראות לקויה, ובנוסף הכביש חלקלק, כלל זה חשוב במיוחד. פשוט לא רצים במעבר חציה, נקודה.

מעבר חצייה

4. מעבר חצייה: יש ללמד את הילדים שאם מדובר במעבר חציה ארוך שחוצה כמה נתיבים, ורכב אחד עצר לפני המעבר, הם לא יכולים פשוט לחצות. לצערנו קרו מקרים שנהג לא שם לב למעבר חציה והמשיך לנסוע, והילד שהלך על המעבר לא ראה אותו בגלל הרכב שכן עצר בנתיב השני וחסם את שדה הראיה. אז להקפיד לחצות מעבר חצייה ארוך בזהירות רבה. וכמובן, לא דורכים על מעבר החצייה עד שמישהו לא עוצר או עד שאין בכלל מכוניות ככל שנראה לעין – משום שלא תמיד הנהג מספיק להגיב. גם במעבר חציה אסור להתפרץ לכביש!

ועוד כלל שאני מלמדת את הילדים שלי: שימו לב למכוניות, לא רק לרמזורים. הרמזורים עוד לא דרסו אף אחד מעולם… אל תהיה צודק אלא חכם – גם כשאתה חוצה ברמזור ירוק, שים לב לכביש!

.

Source: Uploaded by user via Tess on Pinterest

.

5. מטריות בחורף – חשוב להקפיד על כך שהמטריה של הילד תהיה שקופה. במיוחד אם מדובר בילד קטן ונמוך. הבעיה היא שהמטריה האטומה מכסה את שדה הראיה שלו והוא לא מספיק שם לב למכוניות, ועלול לחצות בצורה לא בטוחה. מטריה שקופה פותרת את הבעיה.


6. רכב חונה עלול לזוז. כן, הוא נראה עומד ובלתי מזיק, אבל לא תמיד הנהג מדליק אורות כשהוא מתחיל בתנועה, ואם מתקדמים עם חברים תוך כדי צעקות וצחוקים, לא תמיד שומעים את רעש המנוע. שלא לדבר על המקרים שבהם הרכב התחיל להידרדר בשל בלם יד שלא הורם כהלכה. כך שחשוב לשים לב למה שקורה מסביב, וגם לרכב חונה. מיותר לציין שאין לשחק במגרשים, חצרות וכדומה, שבהם מסתובבים רכבים שנכנסים ויוצאים מהחניה. לכל מקום שהרכב עלול לנסוע שם, יש להתייחס כמו לכביש, ולהיות מאוד ערניים כשהולכים שם.

שתהיה הליכה בטוחה, ותחזרו הביתה בשלום.

***

נכתב בחסות משרד עורכי דין לתעבורה משה רבי – מתמחה בתחום דיני התעבורה ועוסק בתחום זה מזה כ-20 שנה.

עו"ד תעבורה


קטגוריות
מה חדש משפחה

מעבר חציה – איך מלמדים אותם לחצות כביש?

קודם כל, שיהיה ברור: הילדים הפרטיים שלי הם לא יותר טובים מילדים אחרים, מבחינת המודעות שלהם לזהירות בדרכים לפחות. הם רחפנים כמו כולם וקלי דעת כמו כולם. לכן אני כל הזמן שוברת את הראש איך לגרום להם להיזהר יותר, והמאמר הזה הוא תוצאה של מה שלמדתי. כל מה שאני אומרת לכם כאן – אני אומרת גם לעצמי.

ובכן, להלן המסקנות, העצות והרעיונות:
.

Source: Uploaded by user via Boden on Pinterest

 

החוק שאוסר על ילדים צעירים מגיל 9 לחצות כביש לבד, לא נולד סתם. לפי המחקרים, לילדים שעוד לא הגיעו לגיל 8-9 אכן יש קושי להעריך את המרחק מהמכונית, את המהירות שבה היא נוסעת, ובכלל לשים לב לכל הפרטים ולנתח אותם מהר מספיק ובצורה מהימנה כדי לקבל החלטה נכונה. תהליך הפעלת שיקול הדעת של ילדים בני 6-7 עדיין לא בשל מספיק! זה לא קשור לחינוך אלא להתפתחות.

לכן חשוב כל-כך ללמד אתם להקפיד על הכלל הזה. אם ילד צעיר מגיל 9 חוזר הביתה מבית הספר ללא ליווי ויש לו כביש לחצות – תלמדו אותו לחכות עד שיבוא מבוגר ולחצות רק ביחד איתו, ותשביעו אותו בכל דרך אפשרית (כולל איומים בעונשים ובילוש אקראי) שהוא אכן עושה זאת.
.

 

כשהם יוצאים עם אופניים, יש לוודא שמלבד העובדה שחייבים לרכב אך ורק על המדרכה (ולחבוש קסדה כמו בתמונה!), לפני שיורדים למעבר חציה – עוצרים ומביטים.

נכון שזה יותר קשה ואפילו מעצבן לעצור תוך כדי רכיבה, לרדת מהאופניים ולהביט לצדדים, ואז לעלות שוב על האופניים – מאשר רק להציץ בכביש ולהמשיך את הרכיבה במעבר חציה. אבל זה אחד המקומות המסוכנים ביותר! הנהג לא מספיק לשים לב לילד על אופניים כי הוא נע יותר מהר מילד שהולך ברגל ואפילו מילד שרץ. ולצערנו לא כולם מאטים מספיק לפני מעבר חציה. אז לא חוצים תוך כדי נסיעה אלא עוצרים. חזרו איתם על זה שוב ושוב ותסבירו את הסיבות.
.

 

כן, ניחשתם, אני הולכת לדבר על דוגמה אישית. כי אם ההורים לא מתנהגים בכביש בצורה בטוחה, לא יעזור שום דבר. אתם לא תלמדו אותם משהו שאתם לא עושים בעצמכם – זה אחד הכללים הבסיסיים בהורות. כל הדיבורים לא שווים אם אתם בעצמכם לא זהירים מספיק.

אז פשוט שימו לב איפה אתם חוצים כשאתם עם הילדים, ואל תעגלו פינות, כן, אף פעם. אין פלאפון בזמן הנהיגה ואין לחצות "מהר מהר" איפה שאין מעבר חציה, אין לגנוב רמזור כתום ועוד. כן, זה מבאס, אבל זו הדרך היחידה. ילדים "חננות" שתמיד עושים הכול לפי החוק, גדלים רק אצל הורים שהם בעצמם כאלה.
.

 

גם ילדים גדולים שכבר יודעים את הכללים לפעמים עושים שטויות בכביש. כדי להסביר למה חייבים למצוא מעבר חציה, רצוי מרומזר, ולא סתם לחצות איפה שבא להם, רצוי לתת להם נקודת מבט של הנהג על הכביש! פשוטו כמשמעו.

למשל, אם תוך כדי נסיעה שלכם עם ילדים, מישהו עושה דבר מסוכן בכביש (לא חסר מקרים כאלה, לצערנו), מיד להסב את תשומת לבם למקרה ולהסביר מה היה עלול לקרות. להראות להם, כשנוסעים בחושך, שלא רואים הולכים רגל שלבושים בבגדים כהים, וכדומה. כשהם קולטים מה זה לנהוג (בגילאי 17 ומעלה…) הם בדרך כלל מתחילים להתנהג אחרת גם בתור הולכי רגל, אבל עד אז, אתם צריכים לתווך בשבילם את נקודת מבטו של הנהג שגם הוא רק בן אדם ולא רובוט, ויש לו מגבלות.

אז תזהרו בכביש, ורק בריאות!

***

מוגש בחסות לילך – לימוד תיאוריה מודרך. המלחה מובטחת כבר מהמבחן הראשון.

לימודי תאוריה

קטגוריות
מה חדש משפחה

איך מלמדים אותם לחגור?

בכל הסרטים האמריקאים, כשרואים משפחה נוסעת ברכב, זה נראה נהדר. הילדים חגורים יפה ויושבים בנוחות ובמרחב של המיניוואן המשפחתי הנוצץ. מיותר לציין שהמציאות אצלנו בישראל קצת שונה. המכוניות קטנות עקב יוקר הדלק ובעיית חנייה, והמשפחות עדיין גדולות יחסית לאירופה. כתוצאה מכך יש לנו צפיפות, בלגן במושב האחורי וילדים ששונאים לחגור…
.

הרכבים בישראל לא מותאמים לגודל המשפחות – זו אכן בעיה – אבל עדיין, איך מלמדים אותם לחגור כמו שצריך? מלבד כלל הברזל "לא נוסעים עד שכולם חגורים", הפעלתי עוד כמה שיטות כדי להתגבר על בעיית החגורות, ואשמח לחלוק אותן איתכם במאמר הזה.
.

 

ילדים צעירים, עד גיל 7-8 – פשוט תחגרו אותם, גם אם הם כבר יודעים לעשות את זה לבד. אין מה לעשות, עד גיל מסוים הם לרוב פשוט לא מספיק אחראיים ומודעים, גם אם הסברתם את הסכנות שוב ושוב. אם יש כיסא בוסטר איכותי, כמו בתמונה, זה כמובן עדיף, אבל גם בוסטר פשוט יעשה את העבודה, אם הילד חגור כראוי והחגורה לא מסובבת. לכן חשוב לחגור אותם בעצמנו ואין ברירה. את העצמאות תפתחו להם בתחום אחר, שפחות קשור לשמירה על החיים שלהם.
.

 

כשישנים, יש נטייה להימרח ואז לא חגורים כמו שצריך. יש פטנטים נחמדים כמו בתמונה, ואפשר סתם לארגן כריות ושמיכות אם יודעים שמצפה לנו נסיעה ארוכה. והעיקר לוודא שהישיבה נוחה ובטוחה ושאין איזו בעיה שתגרום להם בסתר להתיר את החגורה תוך כדי נסיעה (אם יש משהו שמוציא ממני, בחורה רגועה וסבלנית ברוב ימות השנה, צרחות איומות עד לב השמיים – זה המצב הזה…)
.

 

מלמדים לחגור תוך כדי משחק:

  1. לנצל את התחרותיות הטבעית של הילדים ואת הרצון שלהם לקבל צ'ופר: "מי שחוגר ראשון, הוא הראשון באייפון של אימא!" (ראו את הבעת האושר בתמונה…)
  2. לילדים צעירים יותר מתאים שיר או דקלום שאומרים בכל פעם, וזה הסימן לא לשכוח לחגור. אצלנו זה היה הסלוגן הבלתי נשכח: "מדליק מי שמקליק", שדוקלם בהטעמה.
  3. להתאמן על התזמון של הקליק. ילדים אוהבים להפגין מיומנויות: שיתאמנו על חגירה בן-זמנית, בספירה "אחת-שתיים-שלוש-לחגור!" לילד יחיד – להתאמן בהקלקה מתואמת עם ההורה.

.

 

ראי קטן להצצה – לא רק לתינוקות. הוא חיוני כדי לוודא שאכן כולם חגרו, כולם יושבים בצורה בטוחה ואף אחד לא פתח את החגורה, להורים לילדים שטרם הגיעו לגיל המודעות, שזה בערך גיל 8. זה פיתרון מעולה שבעזרתו תוכלו להיות בשליטה על "ממלכת המושב האחורי", וזה בפירוש מונע הרבה התחכמויות של אלה שהחגורה פתאום "לא נוחה להם".

שתהיה נסיעה טובה ובטוחה לכולם!

***

נכתב בחסות משרד עורכי דין לתעבורה משה רבי – מתמחה בתחום דיני התעבורה ועוסק בתחום זה מזה כ-20 שנה.

עורך דין תעבורה