קטגוריות
אופנה בית יצירה מה חדש משפחה

חדר בנות – מקשטים בעצמנו ובתקציב קטן

חדר בנות – מקשטים בעצמנו ובתקציב קטן

שתי בנותיי, בנות 14 ו-6, מתגוררת יחד בחדרון לא גדול, אבל מאוד נעים. בדרך כלל הוא מבולגן למופת, אבל יש לו גם אופי וחן משלו, שרובו, לדעתי, בזכות האקססוריז והקישוטים, שאת רובם עיצבנו במו ידינו. הנה כמה הצעות לשדרוג העיצוב של חדר בנות, את הכול ניסינו בבית וזה עובד נהדר. בכוונה איני מביאה רעיונות שדורשים רכישה של חומרים או אביזרים יקרים, כי לקנות אהיל מקסים במאות שקלים זו חכמה מאוד קטנה… נסו ליצור דברים לבד מחומרים זולים יחסית שקל להשיג, ותראו שהסיפוק גדול פי מאה והתוצאה ביתית, חמודה ונינוחה – כזאת שיוצרת אווירה כייפית.

גלאס דקו

אלה צבעי זכוכית שקל יחסית ללמוד לצייר בהם. בדרך כלל יש הצעות לתמונות בחבילה, אבל אפשר כמובן להוריד מהאינטרנט את התמונות שמעניינות את הבת, עם הדמויות האהובות כמו דורה, למשל. בעזרת גלאס דקו אפשר ליצור מעין מדבקת סיליקון שנצמדת לחלון. אפשר להחליף אותן אם רוצים, ליצור מדבקות קישוט לחגים כמו חנוכה ופורים, בקיצור כל מה שבא. לקטנים צריך לעזור עם זה, כי השימוש קצת מאתגר את המוטוריקה העדינה. חשוב לתת למדבקה להתייבש עד הסוף לפני שמסירים אותה מהשקף ומצמידים לחלון, אחרת זה נמרח ונהרס. הייבוש לוקח די הרבה שעות – סבלנות!

 אלמנט חוזר – פרפרים

 אפשר לעצב כמה פריטים עם אלמנט חוזר שהבת בוחרת. אצלנו היה קצת קשה להגיע לקונסנזוס בגלל פער הגילאים של הנערות, אבל לבסוף עוצבו מספר פריטים עם פרפרים.

 אפשר לתפור עם חוט שקוף כמה פרפרים לוילון: זה מעניק לו חן וייחודיות גם אם הוא מאוד פשוט. התאמת הצבעים חשובה כדי לא ליצור חדר "רועש וזועק". עדיף שהפריטים יהיו בצבעי פסטל עדינים או בסולם צבעים אחד – נניח ורדרד-אפרסק וירוק-פיסטוק.

 

תמונת אוריגמי עם פרפרים.

לוקחים מסגרת ישנה, אפשר לצבוע אותה עם צבעיים אקריליים. בוחרים נייר רקע. יוצרים כמה פרפרים מניירות אוריגמי – יש הוראות באינטרנט וזה ממש לא מסובך למי שיש לו תפיסה גיאומטרית סבירה! מצמידים את הפרפרים לנייר רקע, אפשר להוסיף פריטים נוספים כמו פיסות תחרה וליצור קולאז'… ואז רק מכסים בזכוכית ומכניסים למסגרת ותולים. את התמונה שלנו עשתה חברתי אלינה גור שהיא אמנית אוריגמי, אבל זה משהו שבהחלט ניתן לעצב בכוחות עצמכם.

 הדבקת מפיות

 מלאכה שימושית אחרת שניתן להשתמש בה, היא הדבקת מפיות. הנה צד של מדף שעיצבנו עם הבנות, בעזרת הדבקת מפיות עם פרחים, ציפורים ופרפרים:

 

 עוד כמה מילים על הדבקת מפיות: מדובר בתחביב יקר יחסית, אבל אם יש לכם חיבה לסגנון רטרו וכמה רהיטים או פריטים ישנים מעץ, אפשר לעשות דברים כל-כך מופלאים שזה שווה כל שקל. לוקח קצת זמן עד שהתוצאה יוצאת כמו שצריך, בהתחלה הכול נקרע ונדבק לידיים. אל יאוש, בסוף כולם לומדים וזה באמת מקסים. בקשו הדרכה בחנות תחביבים, או שתסתכלו פה על המדריך המוצלח. תתחילו מפריטים קטנים יחסית, ובחרו לקה פשוטה בשביל ההתחלה. את כל החומרים המושקעים יותר עם האפקטים תוכלו לרכוש בהמשך אם תראו שאתם באמת אוהבים את התוצאות.

 תיבת תכשיטים מעוצבת עם מפיות וחרוזי זכוכית (מה אני אגיד, בנות זה בנות…):

 

  ציורי קיר עם שבלונות

האמת שזה משהו שלי אישית קצת מפריע, כי אי אפשר לשנות ולגוון כל הזמן. אז הסתפקנו במדבקות קיר. מצד שני, יש המון כיף בלעצב תמונות על הקיר בשבלונות, וזה משהו שגם ילדים צעירים יהנו ממנו מאוד. שוב, כדאי לחשוב מראש על בחירת צבעים חכמה ורגועה, אחרת יהיה קשה להיות בחדר ולהישאר רגועים לאורך זמן. צבעי דיסני צעקניים לא מתאימים לציורי קיר וגם לא למדבקות.

 מכיוון שיש גם בנות שמתעניינות לא רק בפיות ונסיכות, הנה מדבקות קיר בנושא החלל שזוהרות בחושך:

 מדבקות קיר בנושא החלל שזוהרות בחושך

 וטיפ אחרון – לעולם, אבל לעולם, אל תנסו לעשות משהו בעיצוב חדרה של הבת בלי לשתף את יורשת העצר. גם אם נראה לכם שזו הפתעה נחמדה, רוב הסיכויים שהיא תהיה מאוכזבת. גם אם זה מאריך, מסרבל ומייקר את התהליך, תעשו הכול ביחד.

קטגוריות
מה חדש משפחה פנאי

חופשה עם ילדים במלון מיליון הכוכבים

חופשה עם ילדים במלון מיליון הכוכבים

כן, ניחשתם נכון, היום נדבר על איך יוצאים עם חמישה ילדים לקמפינג. כלומר, מה "יוצאים"? יוצאת. אני, אישה, לבד. שני אוהלים. רכב אחד גדול יחסית. כמה שקי שינה, כמה מזרונים מבודדים. צידניות אוכל. מה עוד צריך? שום דבר! רק מצב רוח טוב. כלומר, מצב רוח מספיק טוב שבזכותו תשכחי שיצאת מהבית לחיק הטבע ליומיים עם חמישה חבר'ה שהגדול מהם טרם מלאו לו 14, לבדך. אז פשוט תהני מזה. אלכוהול וחומרים דומים לא באים בחשבון, אז צריך מצב רוח ממקור טהור, פנימי וטבעי. אפשר לנסות יוגה.

חוץ מזה, ממש לא צריך כלום. אולי רק פנסים, בגדים להחלפה, חיתולים, מגבונים, בגדי ים, מגבות, חמש מברשות שיניים, סבון, אקמול, פלסטר, תחבושות, סנו-די. בעצם "די" זו מילה די נחוצה גם כן. אה, וצריך כלים חד פעמיים וכלים לבישול שדה. נשנושים. משחקים. כובעים. קרם הגנה. בקיצור, ארזתי חצי בית. אולי שישים אחוז של בית, לא בדקתי. פלוס-מינוס. כמו שאמרתי, חמישה ילדים. ויצאנו.

אחרי ארבע שעות ו-14 מריבות אימא-הוא-עשה-לי, אנחנו מגיעים למקום הלינה המסודר. שם אנחנו מגלים שהוא יקר להחריד. אבל אין מה לעשות. כבר נסענו ארבע שעות, שנחזור? לא בא בחשבון. מחפשים מקום לאוהל עם צל, רחוק מהשירותים  (שלא יסריח) אבל לא רחוק מדי (שלא נצטרך כל פעם להיגרר לשם באמצע הלילה דרך חצי קמפינג). חם להם, הם רעבים. מה אתם חושבים, לי לא חם? כן, חם לי, אני רוצה מקלחת, אינטרנט ולישון. אבל אני שולפת אמגזית והגדול מראה לי מה הוא למד להכין במחנה הסיירים. שמעתם פעם על טונה מעושנת שעושים מקופסת טונה במים?

אחרי האוכל הם כבר לא רעבים, אבל עדיין חם להם ומשעמם להם. מוציאים בגדי ים, שולפים משחקים, מצופים, מגבות, כובעים, משקפות, והופה לשחות. האמת? זה הקטע שבשבילו שווה הכול. האושר שלהם במפגש עם המים הקרירים, האושר שלי במפגש עם המים הקרירים ועם עוד 100 זאטוטים מצווחים. סתם, סתם. זה באמת נורא כיף. לא רואים?

אז הנה אנחנו רחוקים מהציוויליזציה ומשירותים ומקלחת נורמליים, אמת מים קטנה זורמת ממש ליד האוהל שכבר הצלחנו להציב. עם השני עוד ממשיכים להילחם. האמת, זה לא עד כדי כך קשה, האוהלים המודרניים האלה נועדו לעירוניים מפונקים. אחרי שכולם אכלו ונרגעו, זה אפילו די כיף. הקטע הזה של הטבע, של הבילוי המשפחתי ושל החוויה, מתחיל להישמע לי פחות מטורף.

בלילה, אחרי מקלחת מאולתרת מאוד, הם בסוף נרדמים, ואני יושבת לי בצד עם האוזניות והתה מהאמגזית, ומחייכת למיליון הכוכבים בשמיים. זה משהו שלא רואים כל יום, כן? אז נכון שיותר נוח בבית מלון, אבל אני בטוחה שאת החופשה הזו הילדים שלי יזכרו לתמיד, ולטובה.

אבל לא רק הילדים מתלהבים. למרות כל הקיטורים, אני חייבת לציין שיש בחופשה כזו משהו אחר גם בשבילי כאימא. משהו מעצים, רומנטי והרפתקני, נוגע ללב, וגם מקרב בין ההורה לבין הילדים. זה מלמד אותך לאלתר, למצוא כוחות, להיות מאוד יצירתית ואוהבת, לזרום, לקחת בכיף את הפשטות ולהתנתק מקצב המטורף שבו את חיה בדרך כלל. בקיצור, מאוד נהניתי… רק אל תספרו לאף אחד.

וטיפים למי שהגיע עד כה:

  • מזרוני בידוד טובים הם חובה, עם כל הכבוד לשקי שינה.
  • לשישה אנשים מספיקים בכיף שני אוהלים שכל אחד מהם מיועד לארבעה.
  • אם יש לכם בנים, אין לצאת לקמפינג ללא כדור, פלסטרים ותחבושות. בעצם, גם אם יש לכם בנות.
  • אם יש כמה ילדים קטנים אפשר לפרוש שמיכה זוגית מעל המזרנים ושכולם ישנו עליה. זה יותר נוח מאשר להשחיל כל אחד מהם לשק שינה.
  • אל תתחילו עם בישולי שדה כבר בצהריים. תכינו הרבה סנדוויצ'ים ופירות ודחו את התענוג לערב.
  • הסנו-די ילך לאיבוד ויתושים יאכלו אתכם, הסוללות בפנס  ובמצלמה ייגמרו והגפרורים יירטבו. מסקנה: קחו שני פריטים מכל דבר שהוא קריטי.
  • אל תנסו להבין בערב איפה השמש תהיה בבוקר, זה אף פעם לא מצליח. תשלימו עם זה שבשש יש השכמה. שמש, ציפורים, ילדים של אחרים, ובכלל לא באנו לקמפינג כדי לישון.
  • למען השם, אם את או אתה הורה יחיד שיוצא עם הילדים לבד, תמצא חברים, משפחה עם ילדים בגילאים דומים או אימא חד הורית נוספת. שניים או שלושה מבוגרים לעומת מבוגר אחד, זה כל-כך הרבה יותר קל, שזה לא יאמן.
קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה פנאי

על השוקו, הלחמנייה ומה שביניהם.

על השוקו, הלחמנייה ומה שביניהם.

בימים אלה, סוף חודש יוני, מסתובבים להם ברחבי הארץ המון אנשים בוגרים ועסוקים שנראים כאילו יש להם מיגרנה. המכנה המשותף לכולם: הם הורים לילדים בגילאי 3-12. הסיבה לכאב הראש: החופש הגדול מתקרב.

כשהיינו ילדים אהבנו את החופש הגדול יותר מכל דבר! היינו מתכננים לנו בילויים, ישנים עד מאוחר, יוצאים לחופשות משפחתיות שההורים ארגנו בשבילנו, והדבר היחיד שנדרש מאתנו היה להנות. עכשיו כשהתבגרנו, המשימה הזו הנקראת יולי-אוגוסט לפעמים נראית ממש בלתי אפשרית, לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה לוגיסטית ובעיקר לא מבחינת עצבינו הרופפים ממילא.

כדי לסייע קצת להורים (וגם להרוויח סכומי כסף לא רעים בכלל), קמו להן מאות ואלפי קייטנות, שמציעות להעסיק את הילד לפחות שלושה שבועות מתוך החודשיים. כמובן שזה מבורך מאוד, גם אם לא ממש פותר את הבעיה. אבל עדיין, רוב ההורים מעדיפים לשלוח את הילדים לפחות למחזור אחד של קייטנה, מתוך מחשבה שעדיף שיהיו עסוקים ופעילים, מאשר ירבצו כל היום מול המסך. ובאמת ברוב הקייטנות יציעו לחבר'ה תעסוקה שיהיה לכם, כהורים עובדים, קצת קשה לספק באופן שוטף, אז אולי כבר עדיף לשלם ושיהיו מרוצים, נכון?

מרובוטיקה עד אנגלית: ים של אפשרויות.

יש מגוון רחב של קייטנות, שחלקן קשורות לתחומי עניין שונים וחלקן פשוט התמקמו בצורה כזו שילדים שמכירים זה את זה מהגן, מבית הספר, מהחוג או מהשכונה, יוכלו לבלות יחד בהשגחת המדריכים בפעילות מהנה כלשהי.

סוג אחד של קייטנות הוא הקייטנות שקשורות לתחומי עניין – המגוון שלהן הוא רחב ביותר. נזכיר רק את חמשת הכוכבים של השכונה שלנו: רכיבה על סוסים, קייטנת ספורט, רובוטיקה/טכנולוגיה, סיירות ואנגלית. אלה קייטנות שבד"כ נרשמים אליהם ילדים גדולים יותר, הן יותר יקרות, וכמובן עליכם להתאים את הקייטנה לתחביב של הילד שלכם. לא משנה עד כמה התחביב אזוטרי, תמיד יש סיכוי לא רע שתהיה קייטנה שתשמח את הילד ותעזור לו להתקדם בתחום שמעניין אותו: כבר שמענו על קייטנות "מבוכים ודרקונים", קייטנות הבישול הבריא, קייטנות אוריגמי ומה לא.

חשוב לא לשכוח שעבור רוב המקומות שמפעילים קייטנות כאלה (כגון פינות חי, מועדוני ספורט ועוד), קייטנה זו עוד דרך להרוויח כסף בצורה פשוטה ומהירה יחסית, לכן יש לוודא שהמפעילים יודעים מה הם עושים, שהם חשבו על כל הפרטים הקטנים, שהפעילות מגוונת והילדים אכן מקבלים את הערך המוסף שעליו מתחייב המקום.

הסוג השני של הקייטנות הן אלה שמופעלות על ידי גופים גדולים כמו העירייה או המתנ"ס, קייטנות בגנים ובבתי הספר (או אפילו במקום העבודה של ההורים), וקייטנות פרטיות שאין להן נושא מיוחד ושי להן הרבה פעמים כל מיני שמות כמו "קייטנת חזי". הקייטנות האלה בד"כ אוספות ילדים שמכירים זה את זה, לומדים יחד או גרים באותה השכונה, ונותנות להם להנות מפעילות כייפית ומאורגנת, כמו בריכה, משחקיה, יום סיירות ועוד, כיד הדימיון הטובה על המארגנים. בדרך כלל מדובר בקייטנות פחות יקרות, שדורשות פחות ציוד מיוחד, נמצאות קרוב לבית ולכן יש הורים רבים שיבחרו דווקא בהן. הפעילות בקייטנה כזו תהיה מגוונת, אבל אולי לא תתאים לטעם האישי של הילד שלכם. כמובן, יש לוודא שמספר חבריו נרשמו אף הם למחזור הנוכחי של קייטנה.

"חם לי, מגרד לי, משעמם לי"

עם כל הכבוד למדריכים המוכשרים ולמפעילים היצירתיים, זה לא סוד שהיום קשה מאוד לרצות את הילדים. יש להניח שחלק מהצאצאים יתלוננו על הקייטנה שבחרתם או אפילו שהם בעצמם בחרו. יתכן שלדעתם לא עושים שם מספיק דברים כייפיים, או שלפעמים יש ריב בקבוצה. זה קורה, ואפשר להתמודד עם זה כמו עם כל משבר בבית הספר או בחוג – לא תמיד הכול כיף כל הזמן. בקשו מהילד לתאר מה הדברים הנחמדים בקייטנה, והוא ודאי ימצא לא מעט כאלה וזה יסייע לו להתגבר על המשבר.

חשוב רק לזכור שלא לכל ילד מתאים להיות בקייטנה. זה באמת קצת מתיש ורועש, ולהבדיל מבית הספר, קייטנה זו לא חובה.  לכן אם הילד מסרב בתוקף להירשם לקייטנה ומעדיף להישאר לבד בבית, יש לאפשר לו את זה במספר תנאים והגבלות, וכמובן רק אם מדובר בילד גדול ואחראי יחסית (וכאן עליכם לסמוך על ההיכרות שלכם את הילד שלכם. אין גיל אחד שבו כל הילדים בוגרים דיים לבלות לבד בבית במשך ימים שלמים. יש מי שיהיה מוכן לכך בגיל 10, והאחר רק בגיל 14).

מכיוון שהיום התקשורת הרצופה היא כל-כך נגישה, יש רק לדאוג לקבוע גבולות ברורים לגבי המותר, האסור, הבלגן ושאריות המזון, לדאוג לתעסוקה שלא כוללת יותר מ-2-3 שעות מסך ביום (ולחסימה לאתרים בלתי הולמים ברשת), ולהיות בקשר רצוף עם הנוער החופשי והמאושר.

מספר טיפים לסיכום:

  • חברים. רוב הילדים לא ישמחו ללכת אפילו לקייטנה הכי מעניינת, אם הם לא מכירים שם אף אחד. ומבחינתם, הם צודקים. לכן ההמלצה היא לרשום כמה חברים ביחד. שלחו כבר עכשיו במייל הכיתתי לכל ההורים שאלה בנוגע להרשמה לקייטנות, עודדו את הילד לדבר על כך עם חבריו הטובים, ותאמו את התכניות שלכם עם ההורים האחרים. זה יהיה כיף לילדים ויקל עליכם גם בלוגיסטיקה של הבאה והחזרה.
  • בטיחות. באינטרנט ניתן למצוא לא מעט רשימות שמסבירות מה צריך להיות בקייטנה: ביטוח לכל ילד, חובשים, מאבטחים בפעילויות שונות ועוד. תעברו על זה, כמובן, אך זה לא מספיק בעיניי כי לפעמים על הנייר הכול נראה מעולה והמציאות היא מאוד שונה. אני מציעה לקבל המלצות מהורים שכבר שלחו לקייטנה הזו (בקשו מהמפעילים טלפונים של ממליצים!) ובאופן עקרוני להעדיף קייטנות של גוף מפעיל גדול ומוכר. כמו כן, מומלץ פעם אחת לקפוץ "במקרה" חצי שעה לפני הסיום לראות מה קורה "בפנים" כשרק המדריכים נמצאים עם החניכים. מידה מסוימת של כאוס היא צפויה, אבל בעיקרון, המדריכים אמורים להיראות בשליטה.
  • ציוד. לברר מראש אילו פעילויות מתוכננות ומה הציוד שהילדים יזדקקו לו. כבר ראינו הורים שבעשר בלילה מחפשים פנס אצל כל השכנים כי מסתבר שלשני ילדים יש "יום מחנאות" בקייטנה. ברוב הקייטנות מקבלים חולצה וכובע, אבל שימו לב למצב נעלי הספורט שעברו את שנת הלימודים כדי שלא יתפרקו להם במפגש הראשון עם מים. וכמובן, בגד ים, קרם הגנה וכו'.

מאחלים חופש נעים לילדים,

ולהורים – פשוט להוריד את הראש ולזכור שגם זה יעבור…

קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה

איך לנקות את הבית ולהישאר בחיים

איך לנקות את הבית ולהישאר בחיים: כמה טיפים להורים העייפים והנועזים מאימא אחת מנוסה.

אלו מבינכם שעסקו בניקוי כלובים אחרי שעת ההאכלה בגן חיות, מוזמנים לעבור לכתבה הבאה. גם לאחר הילד השלישי, אני נדהמת כל פעם מחדש מההיקף והרדיוס של הברדק שמסוגלים לעולל שלושה קטנטנים סביב שולחן אוכל ממוצע. בית עם ילדים זה בלגן בפוטנציה ואימוץ הרגלים טובים זה אתגר גם לאימא.

בכתבה זו אנסה לחלוק אתכם את הטיפים שאספתי בדרך, כדי להישאר בחיים ולעמוד על הרגליים אך לא לחיות בדיר חזירים. חלק מהטיפים אתם אולי מכירים, אחרים אולי יגרמו לכם לעקם את האף אבל אצלנו זה עובד.

1. הפעל את ילדך.

קטנטנים אוהבים לעזור ואפילו בגיל שנתיים או שלוש, ישנם דברים שהם יכולים לעשות. קחו מטאטא רגיל וקטמו כחצי מהמוט. הגישו לפעוט ותיהנו. אצלי זה מעורר שמחה בכל פעם מחדש. בעלי נותן לקטנים מגבון לח ומבקש מהם לצוד כתמים על הרצפה. הם באמבטיה? תנו להם ספוגים ובקשו מהם לקרצף את הדפנות. הגדולה אוהבת לעזור לי לקפל ולסדר כביסה כזמן איכות אחת על אחת. אתם תופתעו מההיענות שלהם. ילדים גדולים ודאי שיכולים לעשות יותר, אבל אצלי זה עוד גנון ובזה אתרכז.

2. נוהל ערב.

בכל ערב, הנהיגו נוהל בו אוספים את הצעצועים שהתפזרו. כך עושים בגן וגם בבית זה אפשרי, במיוחד אם תשימו בכל פעם את אותה המוסיקה. אין לכם חשק לחכות? תנו שקית לכל אחד ועשו תחרות מי אוסף יותר בזמן נתון. חלקי לגו או פאזל מתחת לספה? הקטנים אצלי נהנים לצוד אותם עם כפות עץ או מקלות מטאטא מקוצרים. ובכלל, כשמסיימים לשחק עם צעצוע מסוים, אוספים ומחזירים למקום לפני שלוקחים אחר. כן, זה לא תמיד עובד ולא תמיד אפשרי אבל בסוף ההרגל ידבק.

3. כלי משחית.

אל תתנו לכלים להיערם בכיור ועל השיש. זה מייאש. יש מדיח? הכניסו אליו כלים הישר משולחן האוכל. מלאו את הכיור במי סבון, טבלו קצרצרות כל כלי לפני הכנסתו למדיח (אם צריך) והשאירו בכיור את הכלים שצריך לשטוף ביד. הם יהיו הרבה פחות מלוכלכים כשתגיעו אליהם. צריך לרוקן את המדיח? קראו לגמדים לעזרה.

4. לסוכתנו בא אורח.

דופקים בדלת? חברים קופצים? החותנת בדרך והבית מבולגן? אל תפסיקו לנשום. קחו שקית גדולה והכניסו אליה את כל מה שזרוק מסביב. תמיינו אחר-כך. קחו מגבונים ונקו את הכיור והשירותים. טאטוא מהיר ואתם במצב יותר טוב. ובכלל, אני תמיד מחזיקה מגבונים בשירותים ובאמבטיה. זה פתרון מצוין לניקוי זריז כשיש לכם רגע פנוי.

5. בגד עם כיסים?

כביסה זה נושא כאוב ואין לי פתרונות קסם. ילדים מתלכלכים, ילדים מלכלכים ומישהו צריך גם לקפל ולמיין את כל זה. ישנם דברים שאפשר לעשות כדי להקל על עצמכם. דבר ראשון, לא הכול צריך לקפל ובטח שלא תחתונים. חסכו לעצמכם זמן. גם חולצות, מכנסיים ובגדי גוף קטנים לא צריך לקפל. שימו אותם בערימה על פי סוג הבגד והחליקו על כל פריט בכפות הידיים בכדי להסיר קמטים. כך הערימות גם יהיו יציבות ולא יפלו חזור ונפול. כאימא לשלושה, זה חוסך לי לא מעט זמן.

לכל משפחה סדר יום אחר ומה שמתאים לאחת, לא יעבוד אצל השנייה. ובכל זאת, יש דברים שחוזרים על עצמם בכל בית ועוד לא נולד הכיור שמרוקן את עצמו. אצלנו משתדלים לשמור על חוש ההומור ועל שביל הזהב: לא מוזיאון אבל גם לא דיר. עם השנים אספנו לנו את ההרגלים הקטנים שעושים את ההבדל. נסו גם אתם.

אילה היא בלוגרית אוכל, כותבת תוכן וכותבת בכלל. בזמנה הפנוי היא מלהטטת שלושה ילדים ועסק עצמאי. כשכבר יש לה זמן, היא שותה קפה בגינה. כשתהיה גדולה היא רוצה להיות מתכונאית – שזה כמו מכונאית, רק עם שמן זית.
saltandpaprika –  הוא בלוג באנגלית, על אוכל ועל בכלל. וכן, תמונת הרקע שם כדי להישאר.
בישול איטי  הוא בלוג המוקדש לבישול מהיר בסיר לבישול איטי. סתירה לוגית? כנסו וראו.
בישול מהיר הוא בלוג  המוקדש לבישול מועט שלבים ועתיר טעם וצבע.

קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה

בחינות בגרות – מדריך הישרדות להורה

 בחינות בגרות – מדריך הישרדות להורה

ממש בימים אלו אנחנו, כמו משפחות רבות אחרות בישראל, מתרגשים יחד עם הילד שנבחן בבחינות הבגרות הראשונות שלו. להלן כמה תובנות ועצות שיעזרו לנו לעבור את התקופה המלחיצה.

כולנו מבינים שלחוויה הלימודית שהייתה לנו יש השפעה מהותית על הדרך בה אנחנו תופסים את הלימודים של ילדינו. מי שהיה תלמיד גרוע, סוחב איתו בד"כ את כאב הכישלון גם הלאה, אפילו אם כבר הצליח במישורים אחרים בחיים וחווה גם ניצחונות. אבל גם מי שהיה תלמיד טוב, לפעמים סוחב משקעים ומטען שלילי מתקופת התיכון:  למישהו היו קשיים בהשתלבות חברתית, האחר סבל מיחס פרפקציוניסטי שלו עצמו או של הוריו לבחינות הבגרות, ועוד. כשהילדים שלנו מגיעים לגיל הזה, כל החוויות באות וצפות על פני השטח ולפעמים מפתיעות אותנו בעוצמתן.

חשוב לזכור שהילד שלנו הוא לא אנחנו, להפריד בין מה שעבר עלינו לבין מה שעובר עליו. לשם כך עלינו לזהות תחושות שלנו שעולות כתוצאה מזכרונות וחוויות שהפנמנו, ולהפריד אותן ממה שאנחנו מרגישים כעת וממה שהילד שלנו מרגיש. אז בפעם הבאה כשמפלס הלחץ עולה, פשוט תנסו לבדוק מה בדיוק "מקפיץ לכם את הפיוז": המתכונת באנגלית של התיכוניסט שלכם, או הטראומה מימים עברו.

 המופנם, הלחוץ והבטלן

הילדים, כמובן, שונים מאוד זה מזה – וגם בגיל ההתבגרות כל אחד מהם מגיב למצבי לחץ באופן שונה. ישנן שלוש דרכי התנהגות אופייניות לגיל הזה ש"מטריפות את ההורים". נקרא לזה "המופנם", "הלחוץ" (למרות שבדרך כלל מדובר ב"לחוצה"), ו"הבטלן".

הטיפוס הראשון הוא לאו דווקא ילד שתקן –עם חבריו הוא מקשקש בטלפון כל היום. אבל איתנו, ההורים, הוא לא מוכן לחלוק את החוויות, עונה על השאלות בקצרה ובחוסר חשק, לא מנדב מידע על הלו"ז שלו, ובאופן כללי מאותת "תרדו ממני כבר". זה משגע את ההורים כי הם מרגישים שהילד התרחק מהם, אולי לא סומך עליהם, אולי אין לו תקשורת טובה איתם. זה הזמן לרגשות אשם נוסח "מה עשיתי לא בסדר שהוא לא מדבר איתי".

מה לעשות? אם תלחצו עליו, לא תשיגו הרבה. תנו לו להבין שאתם בסביבה אם הוא ירצה לדבר. אותתו לו שאתם נותנים בו אמון, אבל אכפת לכם. אל תשכחו לשים גבולות ובעיקר אל תתחילו בחקירת שב"כ אם הוא כבר בא ומספר משהו. פשוט תקשיבו ותהיו אוהדים ולא מתערבים. יש  סיכוי שזה יעזור לו לחלוק.

הטיפוס השני שכיח יותר למצוא בקרב הבנות המתבגרות. הילד או הילדה מתנהגים כאילו כל העולם יתמוטט, אם יכשלו בבחינה כלשהי או אפילו יקבלו ציון פחות טוב מהמצופה. זה יכול לנבוע מפרפקציוניזם, או פשוט ממבנה אישיות קצת לחוץ ודרמטי. הבת שצורחת על כולם בבית שיהיו בשקט כי היא צריכה ללמוד, מסתובבת עצבנית, לא מוכנה להשתתף בשום פעילות משפחתית כי "אתם לא מבינים שיש לי בגרויות?!", או הבן שחוטף בלק-אאוט בבחינה – בכל מקרה זה לא נעים.

מה לעשות? יש לי מילה אחת בשבילכם – "COOL". הדרך היחידה להרגיע את הרוחות מסביב זה להיות רגוע כמו פסגה מושלגת בנפאל. ילד פרפקציוניסט אפשר לנסות להכניס לפרופורציות ולהראות לו שהעולם לא באמת יתמוטט אם יקבל 7 במתמטיקה, אבל בעדינות, שלא יחשוב שאתם חסרי רגישות. ואם מדובר במקרה של חרדת בחינות אמיתית  –  פנו לעזרה המקצועית.

הטיפוס השלישי הוא זה שלוקח בקלות, אבל יותר מדי בקלות. כשכל החבר'ה דוגרים על הסיכומים לפני הבחינה – הוא משחק במחשב בנחת. בניגוד למה שנראה כלפי חוץ, לפעמים אלה הילדים שמפלס החרדה אצלם כל-כך גבוה שהם פשוט בורחים מהצורך להתמודד מול התביעה להצליח. אם מדובר בתלמיד טוב בד"כ, יתכן שהוא פשוט זקוק לשיחת מוטיבציה מרגיעה (ולא מלחיצה!), אך אם גם לפני כן היו לילד בעיות לימודיות, יש חשש כבד שהוא פשוט ויתר מראש על הניסיון להצליח.

מה לעשות? לשים גבולות, אבל בשום אופן לא להתחיל במסכת הצקות. להבהיר שאתם מאמינים בו, וגם אם לא יצליח במשהו, מה שחשוב לכם זה שהוא מנסה לעשות כמיטב יכולתו. לפעמים יעזור לשבת ביחד עם לוח בחינות ולבנות לו"ז לימודים, או אפילו סתם להתחיל להתעניין בחומר הנלמד – כדי לדרבן אותו להתחיל להסתכל בכיוון. אולי יגלה שהשד לא נורא כל-כך ואפשר לפחות לנסות ללמוד משהו. אם הבעיה חמורה באמת, תתייעצו עם המחנך, עם יועץ בית הספר או עם פסיכולוג שמתמחה בבני נוער.

קשב וריקוד

זה הזמן להתיחס לתופעת הילד המאובחן. יתכן שהילד שלכם עבר איבחון בגלל קשיי קשב וריכוז או ליקויי למידה, וקיבל הארכת זמן או הקלות בבחינות, ויתכן שאתם בדיוק עכשיו מגלים שהוא חווה קשיים מעבר למצופה ויתכן שיזדקק לאיבחון לקראת שנה הבאה. מה שחשוב מאוד להבהיר לילד כזה, זה שהאיבחון ואפילו הדיאגנוזה הרשמית "קשיי קשב וריכוז" לא פותרים אותו מהאחריות ללימודיו. שימו לב שהוא לא מתחיל לנצל את הפוזה של "קשה לי, אני מאובחן ויש לי בעיות" כדי להשתמט מחובותיו. הגבולות הם עניין נחוץ ביותר למתבגרים בכלל, ולאלה שיש להם בעיה לארגן את עצמם – על אחת כמה וכמה. תעזרו לו לארגן סדר יום, מצאו דרכים שיכולות לסייע לו להתרכז, אבל אל תוותרו לו ואל תתנו לו לוותר לעצמו.

 "לשמן את המכונה"

עובדה שמתבגרים רבים נוטים לשכוח, היא שהפעילות השכלית קשורה מאוד למצבם הגופני. אז אתם, ההורים, תזכירו להם את זה. תשגיחו שיאכלו אוכל מזין ולא רק חטיפים וג'אנק, ושהם ישנים מספיק שעות, ואולי אפילו שהם יוצאים להתעמל או לנשום אוויר צח. דווקא בזה אפשר להיות "האימא הנודניקית", בלי לחשוש להלחיץ או להרחיק אותם. אל תתנו להם להגזים עם הקפאין, אבל דווקא לבחינה עצמה תמליצו להם לקחת משהו מתוק ושוקולדי – זה באמת עוזר להישאר ערניים ולהתמקד, כי בזמן פעילות אינטלקטואלית מאומצת הגוף מגיע בקלות לירידת סוכר. כמה קוביות שוקולד מריר יחזירו את הערנות.

שיהיה לכולנו בהצלחה!