כל כך הרבה אנשים יש בעולם. בכל שנייה אנשים נולדים בעוד אחרים מתים. ולמרות שיש בעולמנו כל כך הרבה אנשים אין אף אדם בעולם שסיפור חייו דומה לסיפור החיים של אדם אחר. כל אדם נושא עימו את סיפור חייו – את האופן בו הוא חווה ומסתכל על האירועים והחוויות שעיצבו אותו והפכו אותו להיות מה שהוא. וזה כל היופי שבדבר. לכל אחד מאיתנו סיפור חיים ייחודי ואישי שהוא רק שלו. עם מותו של האדם פרגמנטים מסיפור חייו נותרים אצל האנשים הקרובים לו אך הסיפור שלו, באופן שהוא ראה וחווה אותו, נקבר ביחד עימו.
אך זה לא חייב להיות כך. לכל אדם יש הזדמנות לכתוב את סיפור חייו, להעביר את המחשבות והזיכרונות מן הלב והראש לדפים ולמילים כתובות. סיפורי חיים הם דבר מרתק, על אחת כמה וכמה סיפורים של אנשים שחיים בישראל. ברבים מן הסיפורים הללו ניתן לקרוא על עלייה לארץ, על קשיים בגולה, על פרידה של משפחות ואיחודן מחדש, על מלחמות ועל ניצחונות לאומיים ואישיים. העושר ורב התרבותיות של ארצנו מורכבים מיחידים ממוצאים שונים ומעדות שונות ולכל אחד מהם הסיפור שלו. מה שמייחד את הסיפור האישי של אדם זוהי כמובן זווית ההסתכלות שלו על הדברים והפעולות שעשה במהלך חייו.
חשוב לזכור כי לא כל אדם הוא בעל אומץ ומסוגל להחליט בעצמו שהוא רוצה לכתוב את סיפור החיים שלו. אנשים רבים זקוקים לתיווכה של המשפחה בנושא. במקרה זה, ניתן לחכות ליום הולדת עגול של אדם קרוב ולהעניק לו (ובעצם למשפחה כולה) מתנה בלתי נשכחת – כתיבת סיפור חיים. בהחלט ייתכן שלאדם סיפור חיים ייחודי וכל מה שהוא צריך זה את עידודה של משפחתו על מנת להעלות את הסיפור הזה על הכתב. כתיבת סיפור חייו של אדם כמתנה ליום הולדתו היא מתנה בלתי נשכחת ויש בה למעשה ערך מוסף: זוהי מתנה שניתנת לאדם שחוגג אך גם למשפחתו ולדורות הבאים שיזכו לקרוא את סיפורו. המתנה מתאימה בעיקר לאנשים שכבר קיים נפח לסיפור חייהם והם עברו את גיל חמישים אך כמובן שיש גם אנשים צעירים יותר שסיפור החיים שלהם כה עשיר ומלא שהם כבר יכולים לכתוב עליו.
כתיבת הסיפור הינה דבר מורכב ויש צורך ברגישות רבה של העוסקים במלאכה. לא תמיד האדם במרכז הסיפור יחלוק את סודותיו ואת קורותיו בקלות. על כן יש לזכור את המטרות הנוספות של הכתיבה – המטרה הראשונית היא שימור העבר ותיעודו על מנת להיזכר בו וכן על מנת לספרו לדורות הבאים. מטרה נוספת וחשובה לא פחות היא עיבוד חוויות מן העבר.
בסיפור החיים קיימות נקודות כואבות ולא פשוטות. עצם ההתעכבות עליהן והפיכתן למילים מביא להסתכלות מחודשת על החוויה ולהארת המקומות החשוכים והקשים יותר. על ידי כך, האדם שבמרכז הסיפור יכול גם להתחיל לקבל ולהשלים עם המקומות הללו. הדבר מאפשר למספר להתבונן כמו ממעוף הציפור על חייו והוא יכול לבחור מה להשמיט, מה להשאיר מאחור ועם אילו סיפורים הוא מעוניין להתמודד ולתעד אותם. בסופו של התהליך, סיפור החיים הייחודי של האדם כרוך וכתוב והוא והקרובים אליו יכולים לחזור אליו ולקרוא בו עוד שנים רבות.
אירה כהן, חיים בספר, כתיבת סיפורי חיים 050-6968481
