איך שהחלטתי ביני לבין עצמי לכתוב על "בעד ונגד" המוצץ, העליתי חיוך על פני. מניסיוני אין נושא אשר "מעורר מחלוקת" כמו הדיון על "בעד ונגד" השימוש במוצץ. יש אמהות שלא יכולות בלעדיו ויש אמהות שמשתמשות בו לעיתים רחוקות אם בכלל.
כאשר אני משוחחת עם אמהות על הנושא לא פעם הדיון הופך לדיון אמוציונאלי בין האמהות המשתתפות. נדמה שיש קשר נסתר בין מידת השימוש במוצץ להיותי אמא טובה.
ילדיי אף פעם לא הסכימו לקחת מוצץ והאמת שלא ניסיתי יותר מידי (הבכור אכל תמ"ל והשנייה ינקה). היו מוצצים בסביבה אך הם שמשו למשחק וכנשכן. אין ספק שהיו רגעים בחיינו המשותפים שמוצץ היה יכול לעזור אבל בסוף הסתדרנו גם בלעדיו, זאת אומרת היה רצוי אך לא הכרחי.
כמלווה התפתחותית למדתי להשלים עם העובדה שרוב האמהות לא יוותרו על המוצץ כיוון שהוא נותן "רשת של בטחון". אך אותן אמהות בהחלט מוכנות לשנות את המינון וללמוד דרכי הרגעה ורגיעה נוספות שיתנו לתינוק שלהן ולהן כלים התפתחותיים גם להמשך הדרך.
ישנם מקרים שאני מעדיפה שההורים ישתמשו במוצץ. לדוגמא: כשתינוק בוכה וצורח ברכב, אין אפשרות לעצור בצד ולהרגיע בשוליים (לא בטיחותי) וגם אסור להוציא את התינוק מהסלקל אפילו לרגע בעת נסיעה (אל תתפתו, תאונות קורות בשניות). עדיף כרגע לייצר שקט ע"י מוזיקה, מתן מוצץ ו/או כל דבר אחר. הורה אשר נמצא במצב לחץ אינו יכול באמת לנהוג.
אז למה לא מוצץ?
1. ישנם הורים אשר הפכו להיות תלויים במוצץ. אם המוצץ הלך לאיבוד ואין אחר בנמצא
ההורים נהיים לחוצים ומייד מחפשים את החנות הקרובה. אם במקרה הם מחוץ לבית,
אף אחד כבר לא נהנה מהבילוי המשפחתי.
2. נוצרת תלות של התינוק במוצץ להירגעות. הוא לומד להירגע ע"י גירוי אוראלי ולא
באמצעות עצמו או הוריו (תלוי בגיל ובשלב ההתפתחותי בו התינוק נמצא).
3. יש תינוקות שמנסים להוציא את המוצץ אך ההורים ו/או הגורם המטפל לא מאפשרים
להם. הם ממשיכים לשים את המוצץ בפי התינוק עד שהוא בלית ברירה מקבל את זה.
4. המוצץ מספק הרגעה ללא כל קשר לסיבת הבכי.
5. הטבע יצר לתינוקות "מוצץ טבעי": האצבעות שלהם. חשוב להדגיש שתינוק שמוצץ
אצבעות לא בהכרח ימצוץ אצבע בהמשך. הכנסת אצבעות לפה היא שלב התפתחותי
חשוב. ההבדל הגדול הוא שכאן התינוק בוחר מתי להכניס את האצבעות ומתי להוציא.
6. בכי של תינוקות הוא שפה. התינוק רוצה לומר לנו משהו, זאת דרכו להסביר לנו מה
הבעיה – כדאי לשמוע אותו!
7. בשביל שהפעוט ידע להפיק צלילים, הברות ובהמשך גם מילים הוא צריך להפיק קול,
להשתמש בפה. תינוקות שרוב היום הם עם מוצץ יכולים להתקשות בכך.
אז למה כן?
לפעמים החיים מזמנים מקרים בהם אנחנו צריכים פתרון יעיל ומהיר. אין לנו בעיה שהפתרון יהיה קצר טווח – זאת מטרתו. לדוגמא: אנחנו במסעדה, סוף -סוף יצאנו מהבית לבלות, נפגשים עם משפחה וחברים. האוכל הגיע והתינוק החליט לבכות. אני זוכרת את ה"הנאה" שלי כאם מאותם רגעים. אם המוצץ מצליח לעזור שיבורך…
אם לא מוצץ אז מה כן? הרבה מתוק!!
מגע תנועה וקול. תינוק שרגיל להירגע על ידי מתוק יידע להרגיע את עצמו בהמשך הדרך. ובתנועה אני לא מתכוונת לנדנוד על הידיים…
לסיום, בחרתם לתת מוצץ? תעשו לי רק שתי טובות:
1. אל תתלו לו את זה על הבגד. באף גיל! לא מדובר באביזר חובה וזה בעיני גם לא הכי בטיחותי.
2. וודאו מידי פעם שהמוצץ לא מתפרק או בלוי. לאחרונה פורסמו מקרים על מוצצים חדשים שהתפרקו.
אני אשמח אם תאמרו לי את דעתכם.
סוף שבוע מקסים
שלכם
שגית
[email protected]
https://www.facebook.com/sagitgafrisweethug