קטגוריות
מה חדש משפחה

חיבוק מתוק וחורף

יש אנשים של חורף, יש אנשים של קיץ, יש אנשים של יום ויש אנשים של לילה. אני בהחלט מאנשי החורף. אין בעיני משהו יפה ומחיה יותר מגשם. אך לחורף יש גם חסרונות – כן, כן, חסרונות… פקקי התנועה, שכבות של בגדים וחושך משעה מוקדמת של היום. ולמה אני מספרת לכם את כל זה? עקב געגועי לחורף התחלתי להרהר על יתרונותיו וחסרונותיו מהפן ההתפתחותי והחלטתי שכדאי לשתף אתכם.

קטגוריות
משפחה

אצבע בפה זה לא יפה?

ככותבת פינה קבועה באתר לא פעם אני מתלבטת: על מה אכתוב השבוע? מה יעניין את הקוראים? האם יש נושא חשוב שלא דיברתי עליו? ויש פעמים בהן איני מתלבטת כלל וכך היה השבוע. למה?

קטגוריות
מה חדש משפחה

לישון כמו תינוק

כאם, אף פעם לא הצלחתי להבין את הביטוי "לישון כמו תינוק". הילדים שלי, בהיותם תינוקות, לא רק שלא ישנו אלא גם התעוררו באמצע הלילה מספר פעמים ותמיד היה צריך להרדים אותם מחדש (נדנודים מכל סוג). אולי התכוונו לכך שלתינוקות אין דאגות? תהיות? מחשבות? אבל יש להם, והרבה. המוח הצעיר שלהם מעבד את כל מה שעבר עליהם במשך היום – הכול כל כך ראשוני וחדש… בקיצור, גם להם יש הרבה עבודה.

קטגוריות
מה חדש משפחה

תהיות

האם תהיתם פעם:

מדוע למרות כל מאמציכם תינוקכם לא נרגע?

מדוע למרות כל מאמציכם הפעוט האישי שלכם אף פעם לא מרוצה?

מדוע ילדיכם תמיד מחפשים משהו חדש שיעסיק אותם ולא נהנים ממה שכבר יש להם?

מדוע אתם צוות הבידור של הבית?

ממתי יום שבת הפך ליום הרשמי של מה עושים? והחופש הגדול לסיוט של ההורים?

קטגוריות
יום יום משפחה

קרח, מים ומה שביניהם!

בשיעורי הקיץ בגנים, אני משתמשת במים, קרח וקצפת מתוקה. חומרים אלו אינם מפחידים, נעימים והאחרון אפילו טעים. כל פעם לפני שיעור כזה אני מתרגשת כמו ילדה. אני יודעת שגם אני הולכת לחוות את השיעור תרתי משמע.

אך כמו שאני מתרגשת אני גם מופתעת לגלות שישנם ילדים שבוכים בכי תמרורים כשהם באים במגע עם מים, קרח או קצפת. אני יודעת שחלקכם תאמרו כי גם אתם לא אוהבים מגע של אחד מהם ואין סיבה שהילדים יאהבו את חלקם או אפילו את כולם.

האני מאמין שלי הוא שפעוטות נהנים לחקור את סביבתם. הם נהנים ממרקמים וחומרים לא מוכרים כמו אלה שציינתי וכמו אחרים כגון חול, דשא ואפילו דבק.

ילדים הם יצורים סקרנים וחקרניים מטבעם. אם הם נמנעים ממשהו יש סיבה והיא בדרך כלל לא כי הם "סתם לא אוהבים". יכולות להיות מגוון סיבות. לדוגמא:

  • קושי בוויסות חושי.
  • הימנעות מדברים לא מוכרים.
  • כוחו של הרגל.
  • פחד.
  • חיקוי של הוריהם או הגורם המטפל.

כשעושים היכרות לפעוטות עם מרקם / חומר חדש יש לעשות זאת בהדרגה. תתחילו מארגז החול בגינה ואז תלכו לים. תתנו לפעוט לשחק בכיסא האוכל שלו עם קוביות הקרח (בהשגחה) ואז תעבירו לו על היד, הצוואר ומקומות נוספים.

חשוב לא לקבע ילדים ולהראות להם שימוש בחפץ / חומר / מרקם בסיטואציות שונות.

ניקח לדוגמא את המים. ילדים רגילים למים מיום היוולדם. הם מתקלחים כל יום ועל כן חשש ממים כבר לא קיים. אך אם פתאום הם נתקלים במים במקום לא צפוי כגון גשם, שלולית, חוג, אקדח מים, בריכה ועוד התגובות משתנות ומגוונות. כדאי לארגן מראש סיטואציות שונות בהם הם ייתקלו במים. היתרונות הם רבים:

  • משחק מצוין לכם ולהם.
  • התמודדות עם שינויים ומצבים לא מוכרים.
  • יציאה מהשגרה.
  • תהליך חישה מצוין.
  • עידוד הסקרנות וההבנה שלמים יש מגוון שימושים ואפשרויות.

לסיום, בקשה לי אליכם: כשאפשר, תנו לילדיכם להתלכלך וכמה שיותר. הפסיקו לרדוף אחריהם עם מגבונים; אני מבטיחה לכם שהם ואתם תרוויחו רבות.

קיץ נעים

שלכם שגית

[email protected]

https://www.facebook.com/sagitgafrisweethug

sweet-hug

קטגוריות
מה חדש משפחה

תקשורת התינוק מרגע לידתו ועד גיל חצי שנה

התקשורת שלנו כבני אדם בוגרים מתבססת על דיבור וכתיבה אשר יחדיו מרכיבים את השפה. דמיינו לעצמכם שאין אתם מכירים את השפה המדוברת: כיצד תנהגו? איך תרגישו? האם תינוקות (למרות אי יכולתם לדבר או לכתוב) אינם מתקשרים?

האם תקשורת בינינו מבוססת רק על שפה? ומה עם מגע, חיבוק ונשיקה? האם הם לא דרכים לגיטימיות להיקשרות ולהתקשרות?

תינוקות מתקשרים עם סביבתם הקרובה (הסביבה ההתפתחותית). ככל שהימים עוברים הם לומדים להכיר את עצמם ואת הסובבים אותם ואף מנהלים מערכות יחסים ללא מילה מדוברת אחת.

על מנת שהתינוק יוכל לתקשר עם  ולהיקשר אל סביבתו הוא צריך להרגיש כי הוא מוגן, אהוב ובטוח. הוא צריך לפתח אמון ובטחון במטפלים בו. כמו כן הוא צריך כי הסביבה תתקשר עמו לא רק באמצעות השפה (דיבור) אלא גם באמצעות מגע כגון ליטוף, חיבוק, מגע עמוק, תנועה משותפת ועוד.

בחצי שנה הראשונה לחייו התינוק לומד איך לסייע לסביבה להבין את צרכיו הפיזיולוגיים וכן את צרכיו הפסיכולוגיים. הוא חייב לחפש דרכים יעילות כדי שהמבוגרים המטפלים בו יוכלו להבין ולהגיב בהתאם.

אז איך התינוק עושה זאת?

  1. בוכה
  1. מצליח ליצור קשר עין
  1. מצליח להינעל ולעקוב אחר פרצופים.
  1. מחייך
  1. ממלמל וצוחק

***טיפ הזהב***

תינוקות מתחילים לגרגר ולהשמיע קולות חדשים מגיל הלידה ועד חודשיים, חשוב שתתייחסו לכך. כשהם מגרגרים אתם מקשיבים ורק כשהם סיימו את מדברים ומגיבים. כך הרי נוצרת תקשורת – כשאחד מדבר השני מקשיב.

סוף שבוע נעים

שגית

[email protected]

https://www.facebook.com/sagitgafrisweethug

קטגוריות
מה חדש משפחה

כל אחד והקצב שלו – נכון או לא?

 התלבטתי רבות ביני לבין עצמי לפני שהחלטתי לגעת בנושא רגיש זה. ישנם הורים, אנשי מקצוע לסוגיהם ועוברי אורח כאלו ואחרים שיגידו שכל תינוק מתפתח בקצב שלו ואל לנו להתערב, הרי בסוף כולם ילכו.

האם גם כשהתינוק שלנו גדל ועכשיו הוא כבר ילד בגיל ביה"ס היסודי, אנחנו נותנים לו להתפתח בקצב שלו? תודו שזאת נקודה למחשבה.

קטגוריות
משפחה

יום הולדת – חלק שני

ימי הולדת כוללים את המרכיבים הבאים:קהל רב, מוזיקה בעצמה גבוהה והפעלה כלשהי. כמו כן, הילדים מביאים מתנה לאירוע ובאים עם ציפיות מסוימות לגבי מה שהולך להיות. לעומתם, ילד יום ההולדת מביא עמו התרגשות רבה (שהגיעה לשיאה ביום ההולדת אך התחילה כמה ימים לפני, לפעמים אפילו שבוע ויותר) וגם הוא בא עם ציפייה כזאת או אחרת לגבי מה שהולך להיות.

בחוגים אותם אני מעבירה בגנים יש שיעור (בדרך כלל ביום העצמאות ולילדים מגיל שנה) שמוקדש לאלמנטים של מסיבה. אנחנו חוגגים יום הולדת למדינה בדרכים מגוונות שכוללות גם מרכיבים של ימי הולדת. התהליכים בהם אני משתמשת מוכרים לילדים משאר השנה אך לא בקונספט של יום הולדת.

בשיעור הזה יש ילדים שנהנים ומשתפים פעולה ויש ילדים שקשה להם – הם לא מרגישים נוח בסיטואציה ומתקשים קצת למצוא את מקומם. ולא תמיד אלו הילדים השקטים; לפעמים אלו ילדים שמשדרים כלפי חוץ בטחון רב. כמובן שאני מסייעת להם למצוא את מקומם וזה בעצם תפקידכם כהורים.

לימי הולדת מוצלחים מומלץ:

עבור ילד יום ההולדת:

  • לזכור שהוא מתרגש מאוד ולפעמים יש נפילת מתח בדיוק באירוע עצמו. צריך להיות רגישים לכך.
  • לבחור קונספט יום הולדת שמתאים לילד יום ההולדת. לדוגמא, אם ילד יום ההולדת לא אוהב ביום-יום להיות במרכז העניינים, אז עדיף לעשות לו יום הולדת בג'מבורי: שם הוא וחבריו משחקים יחדיו ואין אותו מולם, אלא להיפך… גם אם כהורים הייתם רוצים לראות אותו במרכז העניינים לשם שינוי, התחשבו בו. 
  • לא צריך לתכנן עם הילד את כל פרטי יום ההולדת – זאת לא החתונה שלו. חוץ מזה, גם ככה הוא מתרגש. לתת פרטים תמציתיים, נקודתיים ועניינים.
  • להכיל את רגשות הילד. לתת לו לספר מה הוא מרגיש. ואם הוא אומר שהוא חושש התגובה הנכונה היא לא להגיד לו "אין לך ממה." צריך להקשיב, להיות אמפאטיים ולמצוא הסבר / פתרון יעיל.
  • אם יש מפעיל הוא צריך לבוא לפני המסיבה כדי לערוך היכרות עם הילד.
  • בגילאים שנה עד שלוש (לפעמים אפילו יותר), עדיף יום הולדת אינטימי בחברת משפחה או חברים קרובים – כבר חגגו להם בגן ושם הם היו ילדי יום ההולדת.

 

עבור משתתפי יום ההולדת:

  • גם הם מתרגשים מיום ההולדת אליו הם הולכים וגם להם יש ציפייה לקראתו. לפעמים הציפייה לא מתממשת וגורמת לתסכול.
  • לעתים קונספט יום ההולדת לא מתאים לילדיכם (הישרדות , אתגרים ספורטיביים, ליצן וכו'). אין טעם לכעוס עליו ולהגיד לו "אם אתה לא משתתף אני הולכת הביתה." צריך להיות עמו ולאפשר לו להיות צופה מהצד. אחר כך, בבית, אפשר לחשוב על פתרונות להתגברות על הקושי.
  • לא מחנכים את הילד להרגלי אכילה נכונים בזמן יום ההולדת.

דגשים שתקפים גם לילד יום ההולדת וגם למשתתפים:

  • להלביש אותם בבגדים נוחים – הם צריכים להרגיש נוח ובטחון בבגד. אם זה בגד חדש שהם מעולם לא לבשו ייתכן והוא יציק להם. להשתדל להלביש אותם כמו כולם – הם לא אוהבים להיות שונים…
  • חלק מהילדים, במיוחד הפעוטות הקטנטנים, לא אוהב מוזיקה חזקה. צריך להתאים את "עוצמת הווליום" לגיל המשתתפים. בבית מומלץ לשים מוזיקה מגוונת ובכל מיני עוצמות, חזקות וחלשות. יש ילדים שברגע שהם שומעים מוזיקה חזקה הם נדרכים ובוחרים ללכת הצידה. אל תעשה מזה עניין – את ההסתגלות עושים בבית.
  • לא להביא אותם רעבים. עדיף שיאכלו בבית אפילו משהו קטן. ישנן מסיבות שהכיבוד נגיש רק מאמצע יום ההולדת.
  • לזכור שלפעוטות יש יכולת ריכוז מסוימת וכך גם לילדים גדולים יותר. הם לא צריכים לעבור הצפה חושית עד לסיום האירוע. חשוב להתאים את אורך האירוע לגיל. כמו כן, מומלץ שתהיה הפסקה.
  • אם ילד יום ההולדת או אחד מהאורחים החליט לשבת אתכם זה בסדר גמור!! תנו לו בשמחה וללא רגשות מעורבים. אם אחד מהם בוכה זה גם בסדר.

 

וזהו , יום הולדת שמח!

 

[email protected]

 

https://www.facebook.com/sagitgafrisweethug

 

 

 

 

 

 

 

קטגוריות
מה חדש משפחה

יום הולדת – חלק ראשון

השבוע חגגתי 34 אביבים ולא היה מישהו מאושר יותר ממני. אני מהטיפוסים שאוהבים את יום ההולדת – לא עושה הפקות ענק אבל בהחלט אוהבת שזוכרים ומציינים. ישנם אנשים שלא עושים עניין מימי הולדת ומבחינתם זה עוד יום וישנם אנשים שיום הולדת הוא אירוע מאוד משמעותי מבחינתם – לחלקם הוא משמח ולחלקם הוא עצוב. בקיצור, כל אחד ויום ההולדת שלו.

כמבוגרים יש לנו את היכולת לבחור ולהחליט איזה יום הולדת הוא מבחינת ספל התה שלנו. אך כילדים המבוגרים הם האחראים והם אלה שצריכים לנווט את הספינה בחוכמה.

לעתים המבוגרים שוכחים שיום ההולדת הוא בשביל הילד ושיש לו יש אופי מסוים. ימי ההולדת הפכו לתחרות בין ההורים: למי יש את המפעיל הכי שווה? למי יש "שולחן הורים" מכובד יותר? מי עיצב שולחן ממתקים ואיך? האם העוגה הייתה שלוש קומות או רק אחת? וכו'.

עוגת יום הולדת

גם נושאי יום ההולדת לא תמיד מותאמים לגיל. היום יש שפע, ושפע מבלבל. ככל שגיל הילדים עולה, גדלה גם המסכנות של ההורים כיוון שהפקת הנושא הופכת ליקרה יותר ויותר. ואז מתחילה תופעה שאני פחות אוהבת ולדעתי היא לא חיובית: מזמינים רק חלק מילדי הכיתה. לדעתי זה מתאים לתיכון אולי לחטיבה אך בטח לא ליסודי. כיף להיות מוזמן אך מה קורה לילד שלא מוזמן? הוא לא מבין את השיקולים מאחורי אי ההזמנה.

ילדיי, שיהיו בריאים, הם בני שמונה וחמש ויצא לי לראות די הרבה ימי הולדת, אך כל פעם נצבט לי הלב. המפעילים מתייחסים לילדים כבובות על חוט ומפעילים אותם ע"י המנגנון של חלוקת הפתעות. יותר מדי פעמים ראיתי ילד שניסה לרקוד יפה בכל כוחו, שילב ידיים ואף מחא כפיים ובכל זאת לא קיבל את ההפתעה המבוקשת. כמה בכי ואכזבה… גם ילדיי עברו זאת ולא פעם. עם הזמן, ככל שהם גדלו, הצלחתי להסביר להם שהם לא צריכים להתאכזב, שייהנו מיום ההולדת ואני אדאג להם להפתעה; לפעמים זה עזר ולפעמים לא.

המשימות אותם מתבקשים הילדים לבצע במהלך יום ההולדת לא תמיד מותאמות לגיל הילדים ואז כאשר הם לא מצליחים מול כולם, החוויה היא לא נעימה בלשון המעטה.

גם ילד יום ההולדת לא תמיד מלקק דבש. לעיתים תפקידו מסתכם בלהיות צופה מהצד. הוא מתבקש לשבת על כס המלכות ומידי פעם נותנים לו לחלק הפתעה כזאת או אחרת. אבל זה יום ההולדת שלו, הוא רוצה להשתתף ולהיות עם חבריו ולא מולם.

ישנם מפעילים שכן רגישים למה שעלול להתרחש ביום ההולדת והם עושים עבודת קודש. מצד שני, ישנם מפעילים אשר חושבים שקל לקנות ילדים – מספיק להשתמש במילים לא יפות ובמשפטים לא תקינים בעברית וזה כבר יעשה את העבודה – מי בכלל צריך תוכן?

ולסיום, הערה לגבי המתנות: מתנה לילדיכם צריכה להראות שחשבתם עליו ושהתאמצתם לבחור – העלות שלה היא לא העניין. אם הילדים שלכם יתרגלו למתנות פרופורציונאליות זה ילווה אותם גם בבגרותם. הם ילמדו מהי מידתיות וזה שיעור מצוין לחיים.

 

בשבוע הבא אכתוב על יום ההולדת מהזווית ההתפתחותית.

 

מאחלת לכולכם יום הולדת שמח

[email protected]

https://www.facebook.com/sagitgafrisweethug


קטגוריות
מה חדש משפחה

מוצץ – בעד ונגד, חומר למחשבה

איך שהחלטתי ביני לבין עצמי לכתוב על "בעד ונגד" המוצץ, העליתי חיוך על פני. מניסיוני אין נושא אשר "מעורר מחלוקת" כמו הדיון על "בעד ונגד" השימוש במוצץ. יש אמהות שלא יכולות בלעדיו ויש אמהות שמשתמשות בו לעיתים רחוקות אם בכלל.

כאשר אני משוחחת עם אמהות על הנושא לא פעם הדיון הופך לדיון אמוציונאלי בין האמהות המשתתפות. נדמה שיש קשר נסתר בין מידת השימוש במוצץ להיותי אמא טובה.

ילדיי אף פעם לא הסכימו לקחת מוצץ והאמת שלא ניסיתי יותר מידי (הבכור אכל תמ"ל והשנייה ינקה). היו מוצצים בסביבה אך הם שמשו למשחק וכנשכן. אין ספק שהיו רגעים בחיינו המשותפים שמוצץ היה יכול לעזור אבל בסוף הסתדרנו גם בלעדיו, זאת אומרת היה רצוי אך לא הכרחי.

כמלווה התפתחותית למדתי להשלים עם העובדה שרוב האמהות לא יוותרו על המוצץ כיוון שהוא נותן "רשת של בטחון". אך אותן אמהות בהחלט מוכנות לשנות את המינון וללמוד דרכי הרגעה ורגיעה נוספות שיתנו לתינוק שלהן ולהן כלים התפתחותיים גם להמשך הדרך.

ישנם מקרים שאני מעדיפה שההורים ישתמשו במוצץ. לדוגמא: כשתינוק בוכה וצורח ברכב, אין אפשרות לעצור בצד ולהרגיע בשוליים (לא בטיחותי) וגם אסור להוציא את התינוק מהסלקל אפילו לרגע בעת נסיעה (אל תתפתו, תאונות קורות בשניות). עדיף כרגע לייצר שקט ע"י מוזיקה, מתן מוצץ ו/או כל דבר אחר. הורה אשר נמצא במצב לחץ אינו יכול באמת לנהוג.

אז למה לא מוצץ?

1. ישנם הורים אשר הפכו להיות תלויים במוצץ. אם המוצץ הלך לאיבוד ואין אחר בנמצא
ההורים נהיים לחוצים ומייד מחפשים את החנות הקרובה. אם במקרה הם מחוץ לבית,
אף אחד כבר לא נהנה מהבילוי המשפחתי.

2. נוצרת תלות של התינוק במוצץ להירגעות. הוא לומד להירגע ע"י גירוי אוראלי ולא
באמצעות עצמו או הוריו (תלוי בגיל ובשלב ההתפתחותי בו התינוק נמצא).

3. יש תינוקות שמנסים להוציא את המוצץ אך ההורים ו/או הגורם המטפל לא מאפשרים
להם. הם ממשיכים לשים את המוצץ בפי התינוק עד שהוא בלית ברירה מקבל את זה.

4. המוצץ מספק הרגעה ללא כל קשר לסיבת הבכי.

5. הטבע יצר לתינוקות "מוצץ טבעי": האצבעות שלהם. חשוב להדגיש שתינוק שמוצץ
אצבעות לא בהכרח ימצוץ אצבע בהמשך. הכנסת אצבעות לפה היא שלב התפתחותי
חשוב. ההבדל הגדול הוא שכאן התינוק בוחר מתי להכניס את האצבעות ומתי להוציא.

6. בכי של תינוקות הוא שפה. התינוק רוצה לומר לנו משהו, זאת דרכו להסביר לנו מה
הבעיה – כדאי לשמוע אותו!

7. בשביל שהפעוט ידע להפיק צלילים, הברות ובהמשך גם מילים הוא צריך להפיק קול,
להשתמש בפה. תינוקות שרוב היום הם עם מוצץ יכולים להתקשות בכך.

אז למה כן?

לפעמים החיים מזמנים מקרים בהם אנחנו צריכים פתרון יעיל ומהיר. אין לנו בעיה שהפתרון יהיה קצר טווח – זאת מטרתו. לדוגמא: אנחנו במסעדה, סוף -סוף יצאנו מהבית לבלות, נפגשים עם משפחה וחברים. האוכל הגיע והתינוק החליט לבכות. אני זוכרת את ה"הנאה" שלי כאם מאותם רגעים. אם המוצץ מצליח לעזור שיבורך…

אם לא מוצץ אז מה כן? הרבה מתוק!!

מגע תנועה וקול. תינוק שרגיל להירגע על ידי מתוק יידע להרגיע את עצמו בהמשך הדרך. ובתנועה אני לא מתכוונת לנדנוד על הידיים…

מוצץ ואצבע

לסיום, בחרתם לתת מוצץ? תעשו לי רק שתי טובות:

1. אל תתלו לו את זה על הבגד. באף גיל! לא מדובר באביזר חובה וזה בעיני גם לא הכי בטיחותי.

2. וודאו מידי פעם שהמוצץ לא מתפרק או בלוי. לאחרונה פורסמו מקרים על מוצצים חדשים שהתפרקו.

אני אשמח אם תאמרו לי את דעתכם.

סוף שבוע מקסים
שלכם

שגית
[email protected]
https://www.facebook.com/sagitgafrisweethug