מעטים הדברים שמצליחים להצית מתחים עזים בין בני זוג כמו כסף. כאשר קשר זוגי מגיע אל קיצו, השאלה "מה שלי ומה שלך", הופכת בן רגע משאלה תיאורטית לסוגיה בוערת, רגשית ולעיתים אף מכאיבה. כאן נעיר, כי גירושין אינם עוסקים רק בפרידה רומנטית או משפחתית – הם עוסקים גם בנכסים, זכויות, חסכונות, עתיד כלכלי ולעיתים גם בתחושת צדק בסיסית.
עבור הציבור הרחב, תחום חלוקת הרכוש בגירושין, נתפס לא פעם כמעורפל, טכני ואפילו מאיים. בפועל, מדובר באחד הנושאים החשובים ביותר בכל הליך גירושין, כזה שיכול להשפיע על איכות החיים של שני הצדדים, שנים קדימה. במאמר שלהלן, נעשה סדר בדברים: נבין כיצד החוק בישראל מתייחס לרכוש של בני זוג, מה נחשב משותף, מה לא, ואילו כלים משפטיים עומדים לרשות בני זוג שמעוניינים להגיע לתוצאה הוגנת ומאוזנת. חשוב להבהיר כבר כעת: מאמר זה נועד להעניק ידע והבנה כללית, אך אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי אצל עורך דין המתמחה בדיני משפחה.
חוק יחסי ממון – הבסיס החוקי:
המסגרת החוקית המרכזית המסדירה את חלוקת הרכוש בין בני זוג בישראל, היא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק זה חל על מרבית הזוגות שנישאו לאחר כניסתו לתוקף, והוא קובע עיקרון מרכזי אחד: בעת פקיעת הנישואין – לרוב בגירושין – יש לערוך איזון כלכלי בין בני הזוג. כלומר, איזון כלכלי הוא למעשה חלוקת רכוש שווה כברירת מחדל.
הרעיון העומד מאחורי החוק הוא פשוט אך עמוק: במהלך החיים המשותפים, בני הזוג פועלים כיחידה כלכלית אחת. גם אם אחד מהם השתכר יותר, וגם אם הנכסים רשומים רק על שם אחד – ההנחה היא ששני בני הזוג תרמו, כל אחד בדרכו, לצבירת הרכוש.
מהו "איזון משאבים" ולמה הוא כל כך חשוב?
המנגנון שקבע החוק נקרא "הסדר איזון משאבים". לפי הסדר זה, עם סיום הנישואין, סך כלל הנכסים שנצברו במהלך חיי הזוגיות, מחולק בין בני הזוג באופן שווה. איזון המשאבים כולל קשת רחבה של נכסים וזכויות, ובהם: דירות ונכסי נדל"ן, חשבונות בנק וחסכונות, זכויות סוציאליות, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות, השקעות, מניות ולעיתים גם זכויות בעסק. כך, העיקרון המנחה הוא לא על שם מי רשום נכס מסוים, אלא מתי ואיך הוא נצבר.
מה לא כלול בהסדר איזון המשאבים?
לצד ההנחה הרחבה של שיתוף, החוק קובע גם חריגים ברורים. ישנם נכסים אשר אינם נכללים באיזון המשאבים, לרבות: רכוש שהיה בבעלות אחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין, מתנות או ירושות שניתנו לאחד מבני הזוג בלבד, קצבאות אישיות כמו קצבת נכות או קצבת שאירים. עם זאת – וזו נקודה קריטית – העובדה שנכס מסוים מוחרג מהאיזון אינה סוף פסוק. במקרים רבים, התנהלות בני הזוג לאורך השנים עשויה להשפיע על אופן ההתייחסות אליו, כפי שנראה בהמשך.
האם תמיד חייבים להתחלק חצי-חצי?
לא בהכרח. אמנם איזון משאבים הוא ברירת המחדל, אך החוק והפסיקה מכירים בכך שהחיים מורכבים יותר מנוסחה מתמטית פשוטה. יש מקרים שבהם החלוקה לא בהכרח תהיה שווה, הבה נסביר.
סטייה באמצעות בית המשפט: במקרים חריגים, בית המשפט רשאי לקבוע חלוקה שאינה שוויונית. הדבר נעשה כאשר חלוקה שווה תוביל לתוצאה בלתי צודקת באופן קיצוני – למשל, כאשר קיים פער כלכלי משמעותי מאוד בין בני הזוג או כאשר אחד מהם פעל בחוסר תום לב קיצוני. מדובר בסמכות שמופעלת בזהירות רבה, אך היא קיימת.
חלוקה שונה באמצעות הסכם ממון: הדרך היעילה, הברורה והבטוחה ביותר לקבוע חלוקת רכוש שונה, היא באמצעות הסכם ממון. זהו הסכם משפטי שבו בני הזוג מגדירים מראש כיצד יחולק הרכוש במקרה של פרידה. הסכם כזה, כאשר הוא נערך כראוי ומאושר כדין, גובר על ברירת המחדל של החוק ומעניק ודאות ושקט נפשי לשני הצדדים.
חזקת השיתוף – ההלכה שלא נעלמה:
לצד חוק יחסי ממון, קיימת בפסיקה הישראלית הלכה וותיקה המכונה חזקת השיתוף, הלכה זו רלוונטית בעיקר לזוגות שנישאו לפני שנת 1973, אך במקרים מסוימים יש לה השפעה גם מעבר לכך.
לפי חזקת השיתוף, ניתן להכיר בשיתוף בנכס גם אם אינו נכלל באיזון המשאבים – ובלבד שהוכח בפועל שיתוף כלכלי והתנהגות זוגית המצביעה על כוונת שיתוף. כך למשל, דירה שניתנה במתנה לאחד מבני הזוג, עשויה להפוך בפועל לדירה "משותפת", אם בן הזוג השני השקיע בה כספים, תחזוקה או מאמץ לאורך השנים.
לצג זאת, נדגיש כי חזקת שיתוף היא טענה משפטית מורכבת, הדורשת הוכחות, מסמכים וניתוח נסיבות החיים המשותפים – ולכן ליווי משפטי מקצועי הוא קריטי.
לסיכום:
חלוקת רכוש בגירושין היא אחד הצמתים המשמעותיים ביותר בפרידה בין בני זוג. החוק בישראל מציע מסגרת ברורה של שוויון, אך משאיר מקום לשיקול דעת, גמישות והסכמות מותאמות אישית. הבנה מוקדמת של הכללים, לצד ייעוץ משפטי נכון, יכולה לעשות את ההבדל בין הליך כואב וממושך – לבין פרידה הוגנת, מכבדת ויציבה כלכלית.
אם אתם נמצאים בצומת הזו, אל תישארו עם סימני שאלה. ידע הוא כוח – ובדיני משפחה, הוא גם הגנה.
