מתבגרים במשפחה גרושה

לעתים חל שינוי מהותי בהסדרי ראיה ואפילו במשמורת עצמה כאשר הילדים, או אחד מהם, נכנסים לגיל ההתבגרות. הדבר קורה כתוצאה משינויים שעוברים על הנער או הנערה באופן כללי: החברה הופכת חשובה יותר מהמשפחה. לעתים קרובות הם מחפשים בה מפלט מה"בעיות בבית" – בין אם אלה מריבות עם ההורים בגלל הלימודים או בעיות ממשיות.

כיצד זה משפיע על הסדרי הראיה?

לדוגמה, חלק מבני הנוער מסתדרים טוב יותר עם אחד ההורים ומעדיפים לגור איתו, וממעטים בקשר עם ההורה "הלא מועדף". חלקם האחר פשוט הופכים להיות עסוקים מאוד בלימודים, בתנועת נוער, בתחביבים, בלימודי נהיגה, בחיי חברה, ולפעמים אף בחיי האהבה שלהם.

כשזה קורה, לא מתאים להם יותר לחלק את חייהם בין ההורים באופן שנקבע מראש לפני כמה שנים, בבית משפט או אצל עורך דין. הם עשויים להתנגד למשמורת המשותפת, לעבור להתגורר עם הורה אחד ולסרב להיפגש עם ההורה השני, או להפחית מאוד בקשר איתו.

אז מה עושים?

• כמו תמיד עם המתבגרים, נושמים עמוק. רוב הסיכויים שזו רק תקופה. אם תצליחו להתאזר בסבלנות ולנהוג בחכמה ולהיות הורים בוגרים, סבלניים ונבונים, בעוד מספר שנים המשבר יחלוף והעלם או העלמה הצעירים יהיו חברים טובים של כל אחד ההורים. אז ללמוד לספור עד אלף ולהבין שזה מתישהו עובר.

• להקשיב. אנחנו לא שואלים את הילדים כשאנחנו מתגרשים, ולרוב גם לא שואלים את הילדים הצעירים עם מי מההורים הם רוצים לגור. בדרך כלל זה נקבע בין ההורים. המתבגרים חשים שהם צריכים עתה להשיב לעצמה את השליטה בחייהם, והכי חשוב להם שיקשיבו ויבינו אותם. אל תנסו להתווכח ולשכנע. פשוט תהיו שם ותאזינו בתשומת לב.

• להתעקש על גבולות. טעות לחשוב שהמתבגרים אינם זקוקים לגבולות. במקרה הזה, יש לקבוע מהו הגבול שמבחינתכם הוא קו אדום. רצוי מאוד להבהיר לילד ששני ההורים מתעקשים להיות איתו בקשר, ולא משנה היכן הוא בוחר לגור בפועל. הוא צריך לדעת שלא מוותרים עליו. חשוב גם שלא יפרוץ מסגרות: ימשיך ללמוד כרגיל ויעשה את כל המטלות שלו, גם אם כרגע הוא גר רק אצל האם או רק אצל האב. בני הנוער מעולים במניפולציות: אל תתנו להם להשתמט מלימודים או חובות אחרות בעקבות השינוי בהסדרי ראיה.

• יתכן שאחד ההורים, זה שהילד מפחית בביקוריו אצלו כרגע, מרגיש דחוי. חשוב להבהיר להורה כזה: אתה פה המבוגר והוא הילד. אל תעביר אליו רגשות דחייה מהעבר, הוא זקוק לך והוא הילד שלך. ככל שתשאר רגוע יותר ומקבל יותר, אבל בו זמנית תבהיר שהקשר הזה הוא החשוב בחייך, כך העניינים יסתדרו מהר יותר. אל תנסו ללחוץ לילד על בלוטת המצפון – הרבה יותר טוב שתגרמו לו לכבד אתכם בעזרת הרבה כבוד עצמי, בגרות וחכמה שתגלו.

• אל תכנסו למאבק כוחות זה נגד זה. בשינויים שחלים על המתבגר שלכם, אין שום אשמה של אף צד. זה עניין התפתחותי, שמסתבך בעקבות הגירושין. נסו לראות כיצד תשתפו פעולה בצורה שתטיב עם הילד, או לפחות הימנעו מהאשמות ומלחמות. ההחלטה לא להילחם בילד וגם לא זה בזה, בסופו של דבר, תמיד תתברר כנכונה יותר.

• אנא מכם, בלי רגשות אשם. כן, אני שוב חוזרת על המנטרה הזו, כי רגשות אשם הם חלק בלתי נפרד מכל הורה גרוש. אז זהו, שבמקרה הזה, זה באמת מיותר. רוב הסיכויים שלא יכולתם לעשות דבר כדי למנוע את השינויים שעוברים על הילד שלכם, גם בקשר אליכם. וגם לו יכולתם, אין מה להצטער על כך כרגע. תמשיכו לשמור על הקשר ההדוק עד כמה שהילד מאפשר ובמינון שהוא מרגיש איתו נוח. ותאמינו לי, אם תתנהגו כרגע נכון ותהיו חכמים ולא צודקים, הוא עוד יחזור.

  ***
  

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עו"ד גירושין יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.