קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה

שש דרכים לגלות את עצמך מחדש – כי יש חיים אחרי הגירושין

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של  עו"ד גירושין יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

אחת מנקודות המשבר אחרי פרידה מבן הזוג – העובדה שהאדם חוזר להיות הוא-עצמו, יחיד, אחרי שנים אחדות (או, במקרים מסוימים, שנים רבות) של קיום זוגי-משפחתי. תהליך ההסתגלות לעובדה הזו יכול להיות קשה מאוד, רווי במשברים, תחושת כישלון, עצב ודמעות, אבל אפשר בהחלט למנף אותו למשהו מעצים. מכיוון שבכל מצב יש יתרונות וחסרונות, ומין הסתם חיי הנישואים לא היו כ"כ נפלאים, אם החלטתם להיפרד – אפשר וצריך למצוא את המקום החיובי והאופטימי במצב החדש, והמקום הזה נמצא… בך.

אבל לפני שניגש לעצות ושיטות, אני רוצה אותך לשאול שאלה קטנה.

מה טעם הגלידה שאת אוהבת?

זו שאלה נורא פשוטה, אבל יש נשים רבות, שחיו במשך שנים בתור רעיות ואמהות, וקנו למשפחה גלידה שהבן זוג אוהב או הילדים אוהבים או שזה היה במבצע… והן פשוט כבר לא זוכרות איזה טעם של גלידה הן אוהבות. עד כדי כך.

הן לא זוכרות עוד דברים, כמו מה הן רצו להיות כשתהיינה גדולות או איך זה לישון לבד במיטה גדולה עם אור או בלי אור, או עם פוך ומזגן, או איך שאת אוהבת, בלי שאת מפריעה. או איך זה ללכת לבד לסרט שאת אוהבת, לבחור בקומדיה רומנטית ולא בסרט אקשן.

אבל אפשר להיזכר. באמת. ולפעמים מגלים שזה לא כל-כך נורא ואולי אפילו די נוח ונעים וכיף.

אז הנה תרגיל: בערבים האלה שהילדים אצל האקס, או סתם הלכו לישון (או אולי הלכו לענייניהם, אם יש לך ילדים מתבגרים), ואת מוצאת את עצמך לבד במעגל האור הזה של מנורת השולחן ולא יודעת מה לעשות עם כל השקט – קחי דף ועיפרון ותרשמי כל מה שאת אוהבת. כל מה שאי פעם אהבת ושכחת שאהבת. אפשר גם להכין קולאז' מתמונות הגזורות מהמגזינים, אם את ממש רוצה להשקיע ואוהבת עבודה יד, אבל גם רשימה פשוטה תספיק.

התבונני ברשימה שהכנת – זהו תרגיל נפלא להתחיל בו את המסע חזרה אלייך, כאל אישה יחידה.

ועכשיו, אשמח לחלוק מספר טיפים ורעיונות שאפשר לבצע בתהליך השיקום של ה"יחידוּת" שלך:

1. דאגי (גם) לעצמך. אני זוכרת שלקח לי המון זמן, למשל, להבין שאני צריכה לדאוג שבמקרר יהיה אוכל שאני אוהבת או שאני צריכה (אם אני בדיאטה, למשל), ולא רק משהו שהבעל-והילדים אוכלים, ואני כבר אסתדר. פתאום היה לי מקום ליוגורטים שלי במקרר. זה קשור גם לדברים אחרים, לא רק לאוכל. פני לך זמן לעסוק בספורט, פני לך מקום בחדר לחפצים שלך, פני לך מקום בראש למחשבות ולשאיפות שלך, רשמי את עצמך ברשימת המטלות – אם את צריכה תור לרופא או לספרית, אל תזניחי. תראי שזה מאוד משתלם.

2. עשי שינויים. ערכי רשימה של שינויים בבית שתמיד רצית ולא עשית כי האקס לא אהב את הרעיון. למשל, לאמץ חיית מחמד או לעבור לתזונה יותר טבעית, או סתם לקנות תמונות בשחור-לבן שהוא חשב שהן מדכאות ואת אוהבת בלב ובנפש. תחשבי אם זה באמת מתאים לך, ואם כן – אל תחששי! השינוי יעשה לך טוב וייתן לך תחושה של שליטה על חייך, והחלומות שמתגשמים ישמחו אותך.

3. היזכרי בתחביב ישן או תמצאי אחד חדש. השקיעי בזה, מצאי פורומים וקהילות באינטרנט, ערכי רשימת ציוד שאת חולמת לרכוש, הקדישי לזה מקום בבית. התמסרות לתחביב היא תחושה זורמת וחיובית, וגם אפשר להכיר דרכו אנשים חדשים, וחוץ מזה סתם ליהנות. הרי זו המטרה שלנו כרגע, ליהנות. נכון?

4. נשים רבות מאוד נתקלות בשלב ראשון של החיים העצמאיים בקשיים כלכליים, במיוחד אם יש כמה ילדים, וודאי וודאי – אם יש בעיה בנושא המזונות ורכוש, או עד שהיא נפתרת. אבל נשים רבות מאוד גם מצליחות למנף את המשבר הזה לפיתוח קריירה שעליה הן תמיד חלמו. אז אם ישבת בבית וגידלת את הילדים ועכשיו את ממילא צריכה לצאת לעבוד, אולי תתחילי לחלום על מה שתעשי בעוד עשר שנים? את יכולה להתחיל ממדרגה נמוכה יותר מזו שמגיעה לך – כי את זקוקה לכסף ועכשיו – אבל יחד עם זאת, לזכור את החזון ולחשב את צעדייך לכיוון הנכון, ובעיקר להאמין בעצמך. חוץ מזה, נחמד מאוד לקום בבוקר, להתלבש ולהתאפר וללכת למקום אחר שבו את רואה מבוגרים אחרים. לילדים יהיו קיטורים, אבל תאמיני לי שגם הם לא רוצים אימא מתוסכלת וענייה תקועה בבית. עדיף להם ללמוד לחמם לעצמם אוכל במיקרו ולראות בערב אימא מסופקת ומצליחה, גם אם עייפה, מאשר לאכול כל יום ארוחת צהריים חמה שהכינה אימא עם עיניים כבויות.

5. למדי משהו חדש. לימודים הם דבר נפלא שמקדם אותנו והופך אותנו לאנשים חדשים, טובים יותר וחכמים יותר, וזה בדיוק מה שאת צריכה כדי לשקם את הדימוי העצמי שלך אחרי כישלון הנישואים. לא חייבים להירשם ללימודים יקרים – יש המון פתרונות זולים יותר, החל מלימודי שפה דרך האינטרנט וכלה בקורס איפור. יש גם קורסים טובים במסגרת לשכת העבודה, העירייה ועוד. לימודים יכולים לקדם אותך לקריירה חדשה או לשפר את העמדה שלך בעבודה, אבל גם אם זה לא מה שאת רוצה או צריכה, עצם העסקת המוח במידע חדש ומעניין יעזור לך מאוד לבנות את "אני עצמי" הנפרד שלך מחדש. וזכרי שאין דבר כזה "כבר מאוחר מדי בשבילי ללמוד".

6. צאי עם חברות. אם אין לך חברות גרושות או רווקות, חפשי אותן באופן יזום, ובני חברויות חדשות (אם כי יש גם חברות נשואות באושר שישמחו שתגנבי אותן מדי פעם מהבית). בכלל, קשרים חברתיים חדשים, עם אנשים שמכירים אותך כבר כאישה נפרדת, ולא הכירו אתכם כזוג, עוזרים מאוד להתאוששות ולשמחת חיים המחודשת. סתם לצאת, לבלות, לשתות כוס קפה ולצחוק, אפילו אם זה פעמיים בחודש, זה משהו שהופך אותך לצעירה יותר. בדוק.

המון בהצלחה בדרך חדשה ונהדרת!

*הכותבת היא פרודה, אימא לחמישה ילדים, מתגוררת בירושלים.

***

 


קטגוריות
מה חדש משפחה

עשרת הדברות להורה הגרוש: חלק ב'

במאמר הקודם ניסיתי לנסח כמה עקרונות, שמניסיוני, עוזרים להורה הגרוש להתמודד עם המשימה. במאמר הזה אביא את חמשת העקרונות הנוספים, ואני מקווה שזה יועיל לכם במשהו או לפחות ייתן חומר למחשבה.

 ילדים וגירושין

6. אל תנסה להרעיף על הילד טובות הנאה מתוך ניסיון לפצות או לכפר.

פעם קראתי באיזה ספר על אימא שמתמודדת עם פירוק הזוגיות על ידי כך שהיא מנסה לערוך ארוחת בוקר עם מפיות ומאכלים מיוחדים לבנה המתבגר, שכמובן בכלל לא מבין מה היא רוצה ממנו. צחקתי וגם קצת בכיתי, כי כולנו מנסים לעשות את זה.

רגש האשמה מריץ אותנו לספק לילדים דברים שאלמלא לא היינו מתגרשים, לא היינו מעלים בדעתנו להביא להם. כמה שהמניע לכך יהיה מובן ומכמיר לב, פשוט תתפסו את עצמכם ואל תעשו את זה. זה לא מועיל לא לילד ולא לכם. שמרו על שגרה רגועה, אל תרעיפו מתנות יקרות או טובות מיוחדות, ותשתדלו לדבוק בעקרונות שהיו לכם כשהייתם נשואים.

7. שימו גבולות – הילד צריך אותם בדיוק כמו ילד במשפחה שלמה, ואולי אפילו יותר.

פעמים רבות הביטחון של הילד בסביבה ובעולם שלו מתערער כשהוא צריך פתאום להיות בשני בתים, וגם, בעצם, לחיות בתוך מערכת מאוד מסורבלת, כאשר כל הורה לעתים קרובות בונה את שגרתו החדשה לפי מה שמתאים לו.

אז קודם כל, חשוב ליישר קו מול האקס. אם המתבגר, למשל, צריך לחזור הביתה עד 11, אז לא משנה אם הוא ישן אצל האם או אצל האב, הוא צריך לחזור הביתה ב-11, נקודה. אתם תראו מהר מאוד שדברים כאלה מספקים לילדים המון ביטחון ו"נורמאליות", בתוך התהליך הלא פשוט שהם עוברים. גם כאשר השקפת העולם של ההורים שונה (אני רואה את זה המון אצל משפחות דתיות שמתגרשות, כאשר אחד הצדדים עם הזמן הופך להיות שונה באופן מהותי מהצד השני מבחינת ההקפדה על המצוות), אפשר להגיע למערכת חוקים שמקובלת על כולם, וששני ההורים אוכפים אותה בלי שום היסוס

8. נסו לעשות מהלימון לימונדה – הילד יכול להרוויח בונוסים חינוכיים מהמצב.

למשל, להיות אחראי יותר בגיל צעיר יותר, להרגיש שותף, או לבלות יותר זמן איכות עם ההורים. כולם מכירים את התופעה של האבות הגרושים, שתמיד היו נתקעים בעבודה עד 8, אבל פתאום, כשיש להם הסדרי ראיה ופעמיים בשבוע זמן שלהם עם הילד, הם מצליחים לצאת מהעבודה בשעה ארבע בלי בושה ובלי היסוס.

תראו את הדברים שהשתנו בחייו לטובה גם לילד – הם אוהבים שההורים שלהם אופטימיים, גם כשהם עצמם רוטנים. אבל חשוב לי לציין שצריך הרבה מודעות עצמית כדי לא להפוך את תוספת זמן איכות לפינוק יתר (מכירים את ההרגל של אמהות גרושות להרשות לילד לישון איתן?), וכמו כן, לא להפוך את הענקת סמכויות ואחריות להפיכת הילד למבוגר נוסף במשפחה – מה שלגמרי לא בריא בשבילו. כשמתעורר בכם ספק, תבדקו אם מה שאתם עושים זה לטובת הילד, או מסיבות פנימיות שלכם.

9. זרקו לפח את רגשות האשמה, כמה שרק אפשר.

זה, כנראה, העיקרון שהכי קשה לקיים. רגשות אשם זה אחד הדברים המרכזיים ביותר בנפש ההורה הגרוש. אם הגירושין היו ביוזמתך – אתה ודאי מרגיש מאוד אשם, אבל גם אם לא, עצם העובדה שלא הצלחת לשמור על המשפחה עבור הילדים, יכולה לספק חומר בעירה לרגשות אשם קשים למשך שנים.

אז אנחנו הולכים להיפטר מהם בשני שלבים. שלב א' – להבין שהם לא מועילים לאף אחד ורק מזיקים. חשוב שתנתחו, מה אתם עושים בחיי היום יום מתוך רגשות אשם, ותוודאו שבשורה התחתונה, מדובר בלא מעט נזק לכם ולילדים. למשל, הורים רבים מגלים שרגשות אשמה גורמים להם… לצעוק על הילדים יותר. מה שמביא, כמובן, לעוד יותר רגשות אשמה. שלב ב' – להציב חסימה בין הרגש המפלצתי לבין הנפש שלכם. בכל פעם שהוא בא ועולה, פשוט דמיינו מחסום זכוכית שמונע ממנו לחדור למוח שלכם ולהרעיל אותו. עם הזמן, תראו שזה הופך להרגל.

10. תנו להם להישאר ילדים.

לא כל דבר קשור לגירושים – לפעמים לילדים יש סתם בעיות של ילדים. אם הילד נמנע משום מה מלסדר את החדר שלו, אל תמהרו להסיק שזה בגלל שפינקתם אותו, או אבא שלו פינק אותו, או שהוא סובל ממחסור בתשומת לב ולכן עושה לכן דווקא. תאמינו לי, לפעמים הילד סתם מתעצל… מרוב מודעות, אנחנו לפעמים סובלים מעודפי ניתוחים פסיכולוגיים, ושוכחים שהילדים שלנו, הם סתם ילדים. אז תנו להם פשוט להישאר מה שהם, לפעמים שמחים, לפעמים עצובים, לפעמים חרוצים, לפעמים עצלנים. ותיהנו מהתקופה הזו, כי היא חולפת כל-כך מהר!

*הכותבת היא פרודה, אימא לחמישה ילדים, מתגוררת בירושלים

***

המאמר נכתב שיתוף משרדו של עו"ד דיני משפחה יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

עו"ד גירושין

 

 

 

קטגוריות
מה חדש משפחה

עשרת הדברות להורה גרוש: חלק א'

אתחיל מהעובדה שהיא, לדעתי, חשובה ביותר להבנה לכל מי שמנסה להיות הורה מודע ולפעול לטובת ילדיו במציאות של גירושין. כמו שאמר טולסטוי: "כל משפחה אומללה, אומללה על פי דרכה", לכן אף אחד לא באמת יכול ללמד אתכם מה זה להיות הורה גרוש לילד שלכם. בסופו של דבר, את הכול תצטרכו ללמוד אתם, על בשרכם, בעצמכם. אבל אפשר לנצל ניסיון של אחרים כדי לקבל תובנה כלשהי, לעלות על רעיון או לראות מה השגיאה שעשינו. זה עדיין לא עושה את העבודה, אבל זה בפירוש עשוי להועיל.

בדיוק לשם כך נועדה הרשימה הזו. אלה עשרת הדברות האישיות שלי, שבניתי לעצמי. את חלקן כבר השמעתי באוזני חברות גרושות אחרות, ואת חלקן אני מנסחת פה לראשונה. כולי תקווה שזה יעזור למישהו, בבחינת הארה או הערה או תובנה.

ילדים וגירושין

ובכן, הנה הרשימה:

1. האקס או האקסית הם נתון שאי-אפשר לשנות. כשמנסחים את זה ככה, זה נשמע מובן מאליו, אבל תתפלאו עד כמה קשה לקלוט את העובדה הפשוטה הזו. "למה הוא חייב תמיד…!", "למה היא מתנהגת ככה שוב!", וגם "בלעדיו היה לי הרבה יותר קל…", ועוד אמירות בסגנון הזה שפשוט מייסרות אותנו בגלל שהאקס שלנו הוא מי שהוא.

אז תרדו מהעץ הזה. זה מה יש. זה ההורה השני של הילד שלכם. לא ניתן לשנות אותו ולא ניתן לקנות לילד אבא חדש משופר, או אימא חדשה ופחות עקשנית ומעצבנת. ברגע שתשלימו עם קיומו של האקס בחיי הילד, עם אישיותו על יתרונותיו וחסרונותיו, ותנסו לראות את זה כחלק מהנוף של חייכם, יהיה לכם כל-כך הרבה יותר קל להתנהל מולו, שזה מדהים.

2. אל תדבר סרה על האקס או האקסית בנוכחות הילדים.

זה כלל שכל הפסיכולוגים תמיד אומרים, כלל שכל הורה גרוש שמע אותו מאה פעמים, אבל גם עבר עליו לפחות פעם אחת בחייו. כמובן שעדיף בכלל לוותר על הכעסים שרק הורסים לך את הבריאות ולא מזיזים לו כהוא זה, אבל אם זה בלתי אפשרי, אז לפחות להוציא אותם רק באוזניים אוהדות של חברים, ממש לא כשהילדים בסביבה (כן, בחדר ליד כשאת מדברת בטלפון, נחשב "בסביבה". אוזניים לכותל.) לפעמים אני שומעת אמהות שבטוחות שאם הילד לא ישמע "את האמת" על אבא שלו, הוא "לא יהיה בצד שלהן". המציאות היא בדיוק הפוכה. תוקפנות מילולית כלפי האקס בנוכחות הילד תגרום לו רק כאב, צער ובושה, ואף רצון לגונן על הצד המותקף. אז פשוט לא תעשו את זה – ככלל מוחלט ואבסולוטי שלא עוברים עליו אף פעם, בשום מקרה.

3. אל תחשוש למקומך בנפש הילד.

ההורה השני לא יתפוס את המשבצת שלך גם אם תהיה לארג' איתו פה ושם. זה משום מה חשש שמלווה המון הורים, והוא לגמרי לא רציונאלי. הורה זה הורה. גם אם ראינו אותו פעמיים בשבוע, הוא אחת משתי הדמויות המשמעותיות ביותר עבורנו, לפחות עד שמתחתנים ומולידים ילדים. השקיעו בלבנות קשר יציב ופתוח עם הילד, ופחות במריבות על חצי השעה הנוספת שהוא בילה אצל האקס. את הכלל הזה צריך להזכיר לעצמנו במיוחד כשיש לנו ילד מתבגר שכבר פחות זקוק, לכאורה, להורים ביום-יום, והרבה פעמים מעדיף לבלות עם החבר'ה. אז לא, אבא יקר, הוא לא יוותר על מקומך בחייו גם אם הוא מבלה אצל החברים ואז בא לישון אצל האימא ב"לילה החוקי" שלך כי היה לו יותר קרוב להגיע אליה בשלוש לפנות בוקר כשאין תחבורה. תרגיע!

4. אל תקנא בתשומת הלב שהילד מרעיף על ההורה השני.

אני שומעת המון אמהות שממש קשה להן עם זה שהילד כרוך אחרי האבא. לפעמים יש הורה שהוא יותר "ותרן" והילד מטיח בהורה ה"קפדן" ביקורת על כך ש"אבל אבא היה מרשה לי" או "אבל אימא מסכימה לקנות לי". אני מבינה כמה זה יכול להיות כואב ומעצבן, אבל חשוב לקחת נשימה עמוקה ולהגיב בצורה עניינית. לשם כך, קודם כל צריך לזכור שלילד הזה יש שני הורים, ושקשר טוב עם אחד מהם לא מבטל בשום אופן קשר טוב עם ההורה השני. חשוב גם לצאת מהחרדות "הוא יגדל ולא ירצה לגור איתי, הוא ילך לגור איתו כי הוא מוותר לו ואני קשוחה תמיד". זה כל-כך לא מה שקורה בד"כ, ובאופן כללי חבל לבזבז על זה את תאי המוח – אין לכם מושג, למעשה, מה יקרה כשהילד יגדל. כרגע טובתו היא שתציבו לו גבולות כמו שאתם מבינים, לא תיכנעו למניפולציות ("אולי אני ארשה לו למרות שלא נראה לי, כי אבא מרשה לו…"), אבל גם לא תתנו לו להרגיש אשם על אהבתו או געגועיו להורה השני.

5. תתגמשו כמה שאפשר, אך תעמדו איתן על מה שהוא טובת הילד.

רק קודם יש לבדוק שמדובר באמת בטובת הילד ולא ביצר הנקמה הטבעי והמובן שלך כלפי הצד השני וכמובן, המרושע… אי-אפשר לנהל הורות משותפת (גם אם לא מדובר במשמורת משותפת) בלי קצת גמישות, אבל גם אי-אפשר לוותר על הקווים האדומים שלדעתנו יגרמו נזק לילד. כדי להפעיל בצורה נכונה את הכלל הזה, חשוב להפריד לגמרי בין עצמך לבין הילד שלך, ולא לערב את הרגשות שלך, טבעיים ומוצדקים ככל שיהיו, בשיקולים בקשר להתנהלות הילד ויחסיו עם ההורה השני. המדד הכי טוב כאן הוא מצב הילד. אם הוא סובל מחרדות או מגיב בצורה שמאותתת מצוקה – יש לעצור ולחשוב מחדש מה עושים עם הסדרי ראיה, כיצד עדיף שיתנהל הקשר שלו עם ההורה השני, ועוד. אך אם הילד בסך הכול מאושר, מתפקד טוב ושמח רוב הזמן, זה בסדר, אפשר להירגע ולתת לו לבלות עם ההורה השני גם אם התפקוד שלו לא בדיוק לרוחכם, ולהתגמש במידת הצורך. זכרו שגם אתם תזדקקו לאותה הגמישות ממנו, ביום מן הימים.

הכותבת היא פרודה, אם לחמישה, מתגוררת בירושלים

***

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עורך דין דיני משפחה יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

עורך דין גירושין

 

קטגוריות
מה חדש משפחה

למי ומתי כדאי להגיע ליחידה לסיוע שליד בית משפט לענייני משפחה

יחידות לסיוע פועלות לצד בתי המשפט לענייני משפחה, ונותנות מענה לבני הזוג הנמצאים בסכסוך משפטי. משרד הרווחה הוא זה שמפעיל אותן, ומעמיד לרשות המשפחה המסוכסכת עובדות סוציאליות שהוכשרו לכך במיוחד. הפעילות של היחידות יכולה להתבטא בכל מיני רמות, למשל, סיוע טיפולי וסוציאלי במקרה של אלימות במשפחה.

בנושא של גירושין, היחידות נותנות יעוץ ואף גישור רחב ביותר, כשהמטרה היא להשפיע על תהליך הגירושין שיעשה בצורה מוסכמת ובצורה של הידברות. צוות יחידות הסיוע מורכב מאנשי מקצוע מגוונים בתחום מדעי ההתנהגות, הסוציולוגיה והפסיכולוגיה, וכן עו"ד מגשר המומחה לענייני משפחה. העיקרון המנחה ביצירת היחידות היה מניעת הליכי גירושין ארוכים ומשפטיים במקום שבו אפשר לקצר תהליכים ולפשט אותם בעזרת הגעה להסכמים.

כיצד ניתן לפנות ליחידה לסיוע?

הפנייה ליחידות הסיוע יכולה להיעשות ביוזמתכם: לשם כך יש להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" שבה יש לפרט מעט את מהות הסכסוך. שימו לב שמבחינת מוסדות המדינה המהלך הזה לא נחשב לפתיחה בהליכי גירושין, גם אם הלכה למעשה בדיוק לזה התכוונתם. הגשת הבקשה כרוכה באגרה.

הפניה גם יכולה להיות ביוזמתו של השופט או הדיין שלכם, המציע לכם לפנות לשם כדי להגיע להסכמה דרך ההידברות. הרי אחת המטרות של היחידה זה לשמש ככלי עזר בידי בית המשפט, לפי שיקול דעתו של השופט. אם הוא יהיה סבור שאתם צריכים ויכולים להגיע להסכמה במקום להתדיין ולהתווכח בעולם המשפט, יש סיכוי סביר שיפנה אתכם ליחידה כזו.

לפעמים בית המשפט מבקש מיחידות הסיוע שירות אחר: נדרשת לו תמונה חיצונית ואובייקטיבית של הסכסוך, שיכולה לכלול חוות דעת מקצועית של עו"ס. גם במקרה כזה תופנו על ידי השופט לראיון ביחידה לסיוע.

במה הם יכולים לעזור?

  • היחידה מעניקה סיוע בשעות משבר וסכסוך שטרם הגיעו למצב של גירושין – העו"סיות שם הוכשרו לכך.
  • אבחון ויעוץ זוגי. העובדת הסוציאלית תברר לאן מועדות פני הזוג כאשר המטרה היא פחות טיפולים ויותר בירור עתיד הנישואין.
  • הפנייה אל שירותים מתאימים בקהילה, כמו מחלקת הרווחה ועוד. לפעמים הם גם מפנים לטיפול זוגי ארוך-טווח. תקבלו גם עזרה בתיווך ביניכם ובין הגורמים הללו.
  • גיבוש החלטות סביב הילדים, ביצוע ראיונות עם הילדים ועוד. זהו תחום שבו חשוב ביותר שההחלטות יעשו בדרך של הידברות. היחידה רשאית לעסוק בנושאים של הסדרי ראייה, משמורת, צורכי הילדים בסכסוכים משפטיים וכו'.
  • גישור וסיוע בגיבוש הסכמים – אחד העובדים של היחידה הוא עו"ד מגשר. ביכולתכם להיעזר בו/בה כדי לנסח הסכם גירושין ולהגיע להבנות ולהסכמה בנושאים שכרוכים בגירושין.
  • יעוץ משפטי לבית המשפט או בית הדין.
  • היחידה מעניקה להורה מידע ויעוץ לגבי ילדים בתקופת משבר הגירושין; ישנן אפילו קבוצות מידע להורים.

האם להחלטות של היחידה יש תוקף חוקי?

מלבד הפעמים שבהם המקרה מופנה ליחידות הסיוע ע"י בית המשפט בשל צורך השופט לקבל תמונה אמיתית של הסכסוך (לשם הכרעה משפטית), המידע נותר חסוי בין כתלי יחידות הסיוע. כדי שההסכם שהושג שם יקבל תוקף של פסק דין, הוא מובא בפני שופט שהפנה אתכם ליחידה לסיוע (אם בעקבות הבקשה לישוב סכסוך ואם בעקבות החלטת השופט עצמו).

יתרונות וחסרונות

  • ההליך מאפשר לכם לפתור את הסכסוך ביניכם בהסכמה, אבל עם זאת להקנות את סמכות הדיון בעניינכם לבית המשפט או בית הדין למקרה שהסיוע ייכשל.
  • מדובר באנשי מקצוע מעולים עם המון ניסיון, כשהדבר קריטי במיוחד כשדנים בענייני הילדים.
  • ההליך ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום מלבד תשלום האגרה של הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. חשוב לציין שמדובר בתהליך מקצועי רב-תחומי שבאופן פרטי יהיה יקר מאוד.
  • ההליך ביחידת הסיוע חסוי, אלא אם כן בית המשפט אחרת הורה (אבל לרוב בית המשפט אכן אינו מורה כן). אם הליך זה אינו נושא פרי, לא ניתן להעביר את הפרטים, המועברים על-ידי בני הזוג לעובדי היחידה, לגורמים המקצועיים בבית המשפט.
  • יחד עם זאת, חשוב להבין שלא מדובר במקום פרטי שיהיה סבלני אליכם ושמבחינתו אתם יכולים לקחת את הזמן שלכם, כל עוד אתם משלמים. ביחידות האלה, הסיוע הוא אקוטי, והזמן יקר. זה אומר שיהיה עליכם להתקדם במהרה לכיוון ההסכמה. אם מדובר בסכסוך מתמשך ובעניינים רבים לדיון, או בכך שאחד הצדדים לא מעוניין בעצם להגיע להסכמה וזקוק לשכנוע ארוך, ולכן לא מושגת התקדמות תוך מספר פגישות, היחידה לסיוע תחזיר את התיק לשופט.
  • חשוב להזכיר שמוסדות המדינה לא מכירים בהגשת הבקשה ליישוב סכסוך כפתיחה בהליך גירושין, לכן לא תקבלו זכויות של חד הוריים פרודים כמו שיקבלו אלה שהגישו תביעה בבית דין או בבית משפט.

***

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.


 

קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה

עשר עצות להתמודדות חיובית בעולם מטורף – חלק ב'

עשר עצות להתמודדות חיובית בעולם מטורף או מעט על משבר הגירושין

חלק ב'

התמודדות רגשית לאחר גירושין

Source: oldermum.co.uk via Older on Pinterest

החיים הקודמים קרסו. החיים החדשים בקושי התחילו. איך מתמודדים?

במאמר הקודם ניסיתי לתת מספר עצות מניסיוני ומניסיון של חברות שלי להתמודדות עם משבר גירושין.

ברשימה הזו אוסיף כמה נקודות ותובנות שנוגעות לאותו עניין, ומקווה שזה יהיה לכם לעזר. גם אם משהו לא נראה לכם הגיוני כרגע, נסו לזכור את זה ולחזור לשם מאוחר יותר. יכול להיות שבשלב אחר בחיים העצה הזו תהיה מאוד מעשית ומועילה.

6. למנף את המשבר להעצמה. זה נשמע כמו איזה משפט בומבסטי מספרי פסיכולוגיה בחמישים שקל מסטימצקי, אבל זה אפשרי ואפילו חיוני. בתרגום משפת המטפלים והמאמנים, מדובר בהזדמנות לברר מי אתם ומה אתם באמת אוהבים ורוצים, בלי שתצטרכו להתחשב במישהו אחר.

תתחילו מגלידה. איזו גלידה אתם אוהבים? לא הילדים, לא האקס; אתם, באופן אישי. משם תתקדמו לדברים אחרים. מהר מאוד תגלו שמדובר במסע מרתק שהמחיר שלו, נכון, הוא בדידות, שלפעמים היא מאוד קשה, אבל תתייחסו לזה כמו לתרופה מרה שהיא חלק מהטיפול. המחקרים אומרים שהיכולת לקיים מערכת יחסים טובה בהצלחה בפרק ב' תלויה לגמרי בתהליך ההעצמה וההתבגרות שעוברים בתקופה שאחרי הגירושים.

7. להיפתר מרגשות אשם – הם רק גורמים נזק. אני יודעת שזה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית, אז אל תתחילו מרגשות שקשה לשלוט בהם, תתחילו ממחשבות. ברגע שאתם תופסים את עצמכם חושבים "אני אימא איומה, איך עשיתי את זה לילדים שלי", פשוט תעצרו את המחשבה הזו. תגידו לה "סטופ. אני לא מוכנה שתסתובבי לי בראש. צאי. את רק מזיקה".

ההרגל לעצור את המחשבות הכפייתיות שנגרמות מרגשות אשם יעזור לכם מאוד, כי העול הרגשי ילך ויפחת. כדי לחזק אתכם, אני מודיעה באופן חד משמעי שרגשות אשם מעולם לא גרמו לאף אחד להיות הורה יותר טוב או אדם יותר טוב. הם מיותרים ומזיקים. אז שימו שומר חזק בראש שעוצר את המסתננים. אין כניסה למחשבות "אני כל-כך לא בסדר" למועדון התודעה של המתגרש, פשוט אין.

אמהות וילדים לאחר גירושים

Source: parent4success.com via Kristen on Pinterest

מי שחושבת שהיא אימא טובה מספיק, גם הילדים קולטים אותה כאימא טובה מספיק. הילדים חשים ברגשות אשם של ההורים ונוטים לדאוג בגללם.

8. חפשו את היתרונות. זו עצה בעיקר לאלה שהגירושין היו הבחירה של בן או בת הזוג ולא הבחירה שלהם. המצב נכפה עליכם, ואתם ודאי כועסים מאוד ועצובים מאוד, אבל תצליחו לצאת מהמשבר רק אם תחפשו בכוח נקודות קטנות חיוביות במה שקרה.

ישנם אבות שטוענים שאחרי הגירושים הם בעצם מבלים יותר זמן איכות עם הילדים שלהם בגלל הסדרי ראיה שמחייבים אותם לצאת מהעבודה מוקדם פעמיים בשבוע. יש אמהות שבגלל המצב הכלכלי אחרי הגירושין נאלצו לצאת לעבוד במשרה מלאה – ולפתע גילו שהן אוהבות את הקריירה שלהן ואת העובדה שהן מרוויחות יותר. וחוץ מזה, כולם מסכימים שנוח מאוד לישון באלכסון.

זה נשמע לכם עלוב? אולי, אבל הרבה יותר מסוכן לשקוע בדיכאון בלי לנסות להתרומם. הניסיונות לראות את חצי הכוס המלאה ולהישאר אופטימיים ולו קצת, לעתים קרובות מצילים את האדם מלהיכנס למשבר קשה. בכל אופן, אני בטוחה ששווה לנסות.

אל תשכחו את הילדים

9. ארגנו לכם פסקי זמן מהנים. כן, זה סוד ההישרדות. אם בן או בת הזוג מתחלקים איתכם בזמן הילדים, יש לכם לפחות ערב חופשי אחד בשבוע. נצלו אותו לבילוי שאתם אוהבים, לכו לפגוש חברים, השקיעו מאמץ ותיהנו מהחיים. נסו להיזכר מה היה התחביב שלכם לפני שהתחתנתם, או מה תמיד רציתם לעשות ואף פעם לא יצא לכם. חוג ריקודי בטן? ערב פוקר ובירה עם החבר'ה הרווקים מהעבודה? לכו על זה. מה שמחזיק אותנו על פני המים אלה הרגשות החיוביים והחוויות החיוביות. דאגו למלא את המצברים, כי הנסיעה שלכם היא ארוכה ובהתחלה היא מתנהלת בכביש תלול ומשובש מאוד…

10. מחר יהיה יום חדש. המשפט האלמותי של סקארלט או'הארה היפה צריך להפוך למוטו שלכם. גם אם היום שוב דבר לא הלך, הילדים שוב עשו לכם את המוות, רבתם עם האקס, הבוס צעק עליכם כי אתם לא מאוד מרוכזים בעבודה (זה באמת מפתיע, כי הרי אתם במצב רוח כל כך מזהיר לאחרונה…), סירבו לתת לכם הנחה בעוד מוסד ציבורי ובנוסף הגיעו חשבונות מנופחים וטלפון מהבנק – זה באמת עובר ומחר באמת יהיה יום חדש. ועם כל יום, המצב ילך וישתפר. משבר הגירושין לא נמשך לנצח, יש לו סוף נראה לעין, גם אלה שלוקחים את זה מאוד קשה מתאוששים תוך פרק זמן מוגדר כלשהו. מחר יהיה יום חדש והאושר יחזור לחייכם. מבטיחה.

 איזון רגשי לאחר גירושים

Source: babyboomercaretaker.com via Christina on Pinterest

תזכרו שעם כל יום שעובר, האיזון קרוב יותר והחיים הופכים לשפויים יותר.

***

על עצמי: בת 37, אימא לחמישה, פרודה מזה 3 שנים, מתגוררת בירושלים.

***

המאמר נכתב בשיתוך משקדו של  עורך דין משפחה יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

 עו"ד גירושין

קטגוריות
מה חדש משפחה

עשר עצות להתמודדות חיובית בעולם מטורף – חלק א'

עשר עצות להתמודדות חיובית בעולם מטורף, או מעט על משבר הגירושין.

חלק א' 

Source: via nom nom on Pinterest

 

לפני שבוע ישבתי במפגש שכנות עם כמה חברות חד-הוריות. שתינו יין, אכלנו עוגיות וצחקנו. שמעתי את הסיפורים שלהן, סיפרתי את שלי, וניסיתי ללמוד על המשותף לנו, על הדרכים בהן אנחנו חיות את חיינו ועל התהליכים שמביאים אותנו לבסוף לסטאטוס המפוקפק "חד הורית". העובדה שכל הנוכחות היו יפהפיות, חכמות, צעירות, מושכות, רהוטות וכן הלאה, לא מאוד הקלה עליי את מלאכתי. המסקנה היחידה שאפשר להסיק – זה יכול לקרות לכל אחת, ולמעשה, אי אפשר לדעת לאן יתגלגלו החיים.

לפי הסטטיסטיקה, כשליש מהמשפחות במדינתנו מתפרקות, הרוב ביוזמת האישה. אבל עלינו המספר הזה לא עושה שום רושם. כל אחת מרגישה שהיא החריגה היחידה בנוף המשפחות השלמות והמאושרות סביבה. לכן אנחנו מנסות להתחבר זו לזו – כדי להפסיק לרגע להרגיש כיצורים שנחתו מהירח.

יש כאן פן נוסף ייחודי למדינת ישראל: העובדה שתהליך הגירושין אצלנו הוא אחד הארוכים והקשים בעולם, מסובך בנורמות דתיות ובמערכת משפטית עמוסה מדי, מקשה מאוד על היציאה מהמשבר. הקשיים הביורוקראטיים, המשפטיים והכלכליים גורמים הן לאווירה מאוד קשה ששוררת בין בני הזוג לשעבר, והן למצב רוח ירוד ביותר והתארכות תהליך האבל, חוסר האונים והדיכאון.

.

 

הבהרה: איני אשת מקצוע מהתחום הטיפולי או המשפטי, וכל מה שיש לי הוא ניסיון חיים שלי ושל חברות במצבי. לכן במאמר הזה אנסה להביא מניסיוני ומניסיון של אחרות כמה עצות מעשיות שעוזרות באמת, לפני שהולכים לפסיכולוג (וחשוב ללכת כשצריך) ולפני שניגשים לסיוע תרופתי (שגם אותו חשוב לא לשלול בעת הצורך).

1. להתמקד במה שקורה באותו יום. זו עצה מועילה במיוחד למי שנמצא בעיצומו של המשבר. גם היום הראשון אחרי פרידה הוא עוד יום שבו צריך לתפקד ולהתמודד, ומי שנמצא שם מרגיש שהוא חי בתוך סיוט. אחרי הכול, עולמו התמוטט, העבר מכאיב והעתיד מפחיד, ואיך אפשר בכלל לקום ולהכין קפה, לקחת את הילד מהגן ולעשות כל מיני סידורים שקשורים לדירה?

במסורת היהודית, לאבלים יש שבוע לעכל את העובדה שהקרוב שלהם נפטר. גירושין, לפי דעתם של רוב הפסיכולוגים, זה המשבר השני בחומרתו אחרי אבדן של קרוב משפחה. אבל לנו אין אפילו שבע דקות לחשוב על זה, שלא לדבר על שבעה ימים. אין חופשת גירושין בעבודה, והילדים צריכים לחזור הביתה בזמן, שלא לדבר על זה שגם הם שרויים במשבר קשה ביותר…

הדבר שעוזר באותו הרגע, זה לא לחשוב על העבר ובטח שלא על העתיד. רק להתמקד במה שאתה עושה כרגע, ובמה שעושים היום. אם המצב ממש קשה, פשוט להתרכז בפעולה הבאה. אם כבר קצת יצאתם מזה, לתכנן את היום עד הערב – להתמקד בהווה ורק בו.
.

 

2. לתת לעצמך זמן ומקום להתאבל, לכעוס ולהרגיש. זה יכול להיות טיפול פסיכולוגי, שיחה עם חברה או גם וגם, ואפילו זמן עם עצמך – להיות עצובים. יש לא מעט גרושים שמרגישים הקלה עצומה כי חיי הנישואים בתקופה של טרום-הגירושים היו בלתי נסבלים. יתכן שבהתחלה הם דווקא יחוו אופוריה מסוימת. מה שחשוב זה שכאשר תגיע התגובה של האבל, הכעס, העצב – הם יצליחו לתת לזה מקום ולהקדיש לזה את הזמן. מדובר בתהליך לא פשוט, בתהליך כואב, באכזבה קשה. לנסות לשחק אותה כאילו הכול בסדר רק ידחה את ההחלמה.

3. לדעת לבקש עזרה. איני זוכרת עוד תקופה בחיי שבה נזקקתי לכל-כך הרבה עזרה כמו בחודשים הראשונים אחרי הגירושים. עד שמתחילים להסתדר מחדש בחיים, עלולים להזדקק לעזרה מכל הסוגים: תמיכה נפשית, עזרה מעשית עם עניינים שונים, ועוד. אם עוברים דירה, כמובן שתצטרכו המון עזרה בסידור וארגון או אפילו בשיפוץ.

לי אישית היה קושי רציני לבקש עזרה, כל הזמן הרגשתי שאף אחד לא צריך לסבול מזה שהחלטתי להתגרש. אבל מהר מאוד הבנתי שאנשים לא סובלים מלהושיט עזרה לחברים – בדרך כלל זה הפוך, הם פשוט שמחים לעזור.

החדשות הטובות לקונטרול-פריקים שבינינו: אתם לא תמיד תהיו במצב כזה. כרגע הכול נראה גדול עליכם בכמה מספרים, וזה הזמן, לדוגמה, למצוא חברה שתוכל לעזור לכם לאסוף את הילד ביום שאתם עובדים עד שעה מאוחרת, עד שתמצאו בייביסיטר טובה. אבל התוהו ובוהו נגמר, החיים נכנסים לשגרה ולמסלול. תרשו לעצמכם להסתייע במשפחה, בחברים ובשכנים – זה לא יעזור לאף אחד שתנסו לפתור הכול לבד ותקרסו.

4. לא לנסות לפתור את כל הבעיות בבת אחת. עומס המטלות שנופל עליכם עם הפתיחה בהליך הגירושין, עלול להכניס כל אחד ואחת לפאניקה מוחלטת. כמות הניירת שצריך לטפל בה היא בלתי אפשרית, עניינים כלכליים לוחצים מאוד ומטלות נערמות. יש רק דרך אחת לשרוד את זה: סדר.

מצאו שיטה בה נוח לכם לרשום את כל מה שעליכם לעשות, בחרו מהרשימה את המטלות הדחופות עם עדיפות גבוהה. נסו לבחור גם כמה כאלה שאתם יכולים להוריד מעצמכם; לדוגמה, לבקש מהורה אחד להחליף אתכם בוועד ההורים של הכיתה. אתם בזמן חירום – תורידו כל מה שלא חיוני.

השתדלו להספיק מדי שבוע לטפל בכמה עניינים דחופים ולא להיכנע לדחיינות, ואל תשכחו לשבח את עצמכם על כל מה שהצלחתם לעשות, גם אם לא הצלחתם לסיים את כל הרשימה.

5. לסנן את הנשמות הטובות. מכיוון שאתם נמצאים במצב חירום, זה לא הזמן לבזבז כוחות נפש על אנשים שלא תומכים בכם. פשוט אל תסכימו לשוחח עם אלה שהשיחה איתם עושה לכם רע, מעוררת בכם רגשות אשם או מכניסה אתכם להתקף דיכאון. זה כולל את כל אלה שירחמו עליכם, או ינסו לערער את החלטתכם או את ביטחונכם (כמובן, ממניעים טובים. מסתבר שיש המון אנשים שנזכרים שהם יכולים לעזור לכם עם שלום בית, אחרי שהחלטתם להתגרש…). בלי "לא נעים", פשוט תחתכו.

הישארו בקשר עם מי שתומך ועושה לכם טוב, חפשו רשת תמיכה של אמהות חד-הוריות אחרות בסביבתכם, וסננו את כל מה שלא מתאים לכם.
.

 

***

על עצמי: בת 37, אימא לחמישה, פרודה מזה 3 שנים, מתגוררת בירושלים.

***

המאמר נכתב בשיתוף משרד עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

 עו"ד גירושין

קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה

משמורת משותפת

 לפני כמה עשרות שנים המהפכה הפמיניסטית הביאה, במיוחד בארה"ב וארצות מערב אירופה, ליצירת מציאות חדשה –  אבות שרצו במשמורת על הילדים אחרי הגירושין לא משום שהאם אינה כשירה או אינה נורמטיבית, אלא משום שפשוט רצו להמשיך להיות ההורה המשמעותי עבור הילדים. השאיפה הזו הולידה את המושג המשפטי "משמורת משותפת", כשבפועל מדובר בהורות משותפת שמנהלים שני בני זוג שגרושים זה מזה.

משמרת משותפת בישראל

בארץ, משמורת משותפת על הילדים היא עדיין בגדר יוצא דופן, ורוב השופטים וגם ההורים ועורכי הדין חשדניים מעט כלפי מושג זה. כדי לאשר משמורת משותפת, השופט צריך להיווכח שאכן מדובר בטובת הילדים, וששני ההורים מסוגלים לעמוד במחויבות ובאחריות שהמצב יטיל עליהם. בית המשפט גם בודק עד כמה הזוג ערוך לקיים את המשמורת המשותפת בפועל. על כן, פסיקה כזו היא עדיין יחסית נדירה בארץ. עם זאת יש לא מעט הורים שזו הבחירה שלהם, ויש להם סיבות טובות לכך.

היבט נוסף של הנושא שהוא ספציפי למדינת ישראל, הוא מה שנקרא "חזקת הגיל הרך". מדובר בחוק הקובע שילדים מתחת לגיל 6 נמצאים בחזקת האם, אלא אם יש סיבות טובות מאוד להעביר אותם לחזקת האב. מכיוון שבדרך כלל לא מפרידים בין האחים, הרי שגם אם יש רק ילד אחד שהוא מתחת לגיל 6, רוב השופטים יקבעו שהמשמורת תישאר אצל האם. כדי שהשופט יפסוק משמורת משותפת גם כשהילדים צעירים, זו צריכה להיות יוזמה של ההורים, כאשר שניהם מביעים רצון להיות משמורנים ולשתף פעולה בגידול הילדים.

 איך זה קורה בפועל?

 לעתים, הבקשה למשמורת משותפת תבוא מצד זוג הורים שנותרו ביחסים טובים אחרי הגירושין ומסוגלים ורוצים לגדל את הילדים בשותפות, למרות שהזוגיות התפרקה. אך לפעמים מדובר, למעשה, בפשרה, כי בתחילת התהליך שני ההורים תובעים משמורת לעצמם, ורק כעבור זמן החליטו להתפשר על "חצי חצי". במקרים כאלה, לכולם יקח קצת יותר זמן ומאמץ להסתגל לשיטה.

 אז כיצד זה עובד, האם זה בכלל עובד, מה היתרונות והחסרונות של המשמורת המשותפת על פני הורה אחד משמורן?

אם הילדים נמצאים במשמורת משותפת, הפירוש הוא חלוקה שווה של הטיפול השוטף בין שני ההורים. זה שונה ממצב שבו יש הורה משמורן, והקשר של ההורה השני עם הילדים מתקיים על ידי הסדרי ראיה, בד"כ פעם עד פעמיים בשבוע, כל סוף שבוע שני וכן הלאה.

למעשה, המציאות שנוצרת היא שלילדים במשמורת משותפת יש למעשה שני בתים.

הקושי של המצב הזה הוא בעיקר קושי לוגיסטי, לכן לרוב המשמורנים צריכים לגור קרוב מאוד זה לזה. משום כך, השיטה עובדת הכי טוב כשההורים גרם באותו ישוב, שכונה, מושב וכן הלאה. עם זאת ניתן לקיים משמורת משותפת גם במקרה שההורים גרים במרחק נסיעה סביר זה מזה, כגון באותה העיר אך בשכונות שונות, או בישובים סמוכים.

 כיצד לסדר את השבוע במשמורת המשותפת?

 מבחינה פרקטית, עדיף שהילדים יבלו חצי שבוע אצל הורה אחד ועוד חצי אצל הורה אחר, ולא יחליפו בתים כל יום. מלבד זאת, חשוב שההורים יגורו במרחק קצת מבית הספר או הגן. הקושי הלוגיסטי הנוסף הוא מקום הימצאותם של חפצים כמו ספרי לימוד, תלבושת ספורט ועוד. הפיתרון הנוח ביותר, גם אם הוא קצת בעייתי כלכלית, הוא שבכל בית יהיה כל מה שכל ילד זקוק לו. כלומר, יהיו שני עותקים של ספרי לימוד, שתי תלבושות של חוג ג'ודו וכדומה.

 יתרונות וחסרונות מבחינה רגשית

 מבחינה רגשית, יש יתרונות לא מועטים למשמורת המשותפת. שני ההורים נותרים משמעותיים ומעורבים ובעצם ממשיכים לגדל את הילדים, גם אם במתכונת או במינון שונים מעט מאלה שהיו לפני הגירושין. אך האחריות השווה והמקום השווה שיש להם בחיי הילדים, משאירים להורים רבים ולילדים רבים תחושה טובה הרבה יותר מאשר המצב שבו יש רק הורה משמורן אחד.

החסרונות של המשמורת המשותפת, מלבד הקושי הלוגיסטי, נוצרים כאשר למעשה אין שיתוף פעולה טוב בין ההורים. לכן גם אם מדובר בגירושין קשים ולשני הצדדים יש המון כעסים ורגשות שליליים כלפי האקס, חשוב ביותר ליצור מחדש יחסים יעילים וקשר אופרטיבי סביר. לא חייבים להיות חברים טובים (אם כי זה לא מזיק), אבל חייבים לפעול יחד, בשיתוף פעולה, במשך שנים ארוכות. אני כמעט ולא מכירה זוגות שאצלם זה לא חורק מדי פעם, אך לרוב מי שבאמת מעוניין בכך, מצליח לקיים שגרת טיפול וקשר רציף לטובת הילדים.

תחשבו על הילדים

 ההיבט הכלכלי

 בנושא הכלכלי, רוב הפסיקות היום מדברות על מזונות מופחתים במקרה של משמורת משותפת, כאשר מדובר ב25% פחות מהמזונות הקבועים בחוק כשהמשמורת אצל האם. זאת משום שגם אם ביתו של האב משמש לילדים בית לכל דבר במשך מחצית השבוע, רוב התשלומים על החינוך, הבריאות, הביגוד וכדומה, עדיין מוטלים על האם.

 כמה טיפים להורים שמתכננים להיות במשמורת משותפת:

  •  שנו פאזה. הסכסוך שלכם, קשה ככל שיהיה, לא רלוונטי כרגע לעבודה שלכם כהורים, ועליכם בפירוש לעשות עבודה רגשית על עצמכם כדי להיות מסוגלים ליצור הורות משותפת ועקבית עם בן זוגכם לשעבר. מצאו מקום לפרוק את הכעסים – אצל חברים, משפחה מורחבת, מטפל ועוד – והוציאו אותם לגמרי מסביבת הילד.
  • קיימו תקשורת קבועה ושגרתית. לא חייבים להיפגש, ואולי יהיו תקופות שיהיה לכם קל יותר לתקשר דרך הודעות SMS או מייל. מה שחשוב זה שתהיה תקשורת יעילה והדברים לא יפלו בין הכיסאות.
  • ברור שלפעמים יהיו מחלוקות ושלא תמיד תסכימו. מה שחשוב זה שתהיו קשובים ותרצו למצוא פיתרון שיהיה מקובל על שניכם. חשוב לא פחות לא לעורר שוב את סכסוך הגירושין בכל מחלוקת שעולה בשנים הבאות בעניין הילדים ("אתה תמיד היית כל-כך קשה, בדיוק בגלל זה התגרשנו!")
  • שימו לב שאין פערים משמעותיים ומהותיים בין מערכת החוקים והכללים של שני הבתים. סכמו שעות שינה, סדר יום ואת הגבולות והקווים של "אסור ומותר". הימענו ממצב שבו יש הורה אחד מתירן והורה שני קשוח; זה לא בריא לאף אחד, והילדים זקוקים לעקביות ולמסר חינוכי ברור. זכרו זאת כשבא לכם לאפשר למתבגר שלכם לחזור הביתה ב-2 בלילה כדי להיות טובים בעיניו, למרות שההורה השני ממש מתעקש על שעת חזרה סבירה.
  • היו גמישים. לא תמיד הכול ילך כפי שרציתם ולא הכול תמיד מסתדר כמתוכנן. אל תהפכו כל חריגה או מעידה לויכוח רב משמעות. לא תצאו מזה לעולם. פשוט למדו לעגל פינות.
  • נהלו רשימות. הורות תמיד כרוכה בלא מעט לוגיסטיקה, אבל הורות שמתחלקת בין שני בתים, כרוכה בלוגיסטיקה מסובכת פי מיליון. אז אל תסמכו על הזיכרון. ממש ניהלו יומן ילדים – מי צריך מתי את התלבושת, את תיקיית האמנות, להחזיר את הספרים לספריה, למי יש תור לרופא ומי מההורים אמור לקחת טופס 17 מקופת חולים. יחד עם זאת, וותרו על הפרפקציוניזם. בסופו של דבר, גם אם הילד שכח פעם את הספר באנגלית אצל אבא, ספק אם נגרם נזק רציני למישהו. שמרו על פרופורציות, וכך גם הילדים לא יהיו לחוצים.
  • רוב המריבות בין הורים גרושים נוצרות סביב הנושא הכלכלי. נסו גם בזה להיות משתפי פעולה, קשובים ומכילים, גם אם זה לא פשוט. המנעו בכל דרך מ"תחרות מתנות" וכל סוג של יריבות כלכלית במלחמה על נפש הילד. זה הרסני בצורה שאי אפשר לתאר במילים.
  • היתרון הגדול של משמורת משותפת הוא… ערבים חופשיים שיש לכל אחד מההורים. תהנו מהם, נצלו אותם כדי להחליף כוחות, לצאת ולבלות. זה חשוב מאוד כדי למנוע שחיקה.

 לסיכום, השגרה שיוצרת המציאות של "שני בתים" היא לא תמיד פשוטה ולפעמים מתסכלת ורוויית קונפליקטים בין ההורים. אך אם מצליחים ליצור אווירה של שיתוף פעולה (שלא חייבת להיות לבבית… מספיק שתהיה מעשית ונייטרלית), כל הצדדים עשויים להרוויח מכך שהקשר המשמעותי עם שני האנשים המשמעותיים ביותר בחיי הילדים, נשמר גם אחרי הגירושין.

 (הכותבת היא פרודה מזה שלוש שנים ואימא לחמישה ילדים בגילאי 6-16)

 ***

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עו"ד גירושין יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושין. ובשיתוף משרדה של חיה לזר עורך דין גירושין.

 עו"ד גירושין

קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה

כיצד להודיע לילדים שההורים מתגרשים

יותר ויותר זוגות נשואים מתגרשים בכל שנה – כך אומרת הסטטיסטיקה היבשה. מאחורי המספרים עומדים אלפי זוגות שעברו תהליך משברי קשה ביותר. אבל כשיש במשפחה ילדים, כל העניין מקבל פרופורציות אחרות. מוסכם על כולם שהצד הנפגע העיקרי בתהליך גירושין זה הילדים.

דברו איתם

כמעט בכל משפחה עם ילדים, בני הזוג (אם מדובר בהורים נורמטיביים) מתלבטים ארוכות בשאלה "האם להישאר ביחד בגלל הילדים". בעבר, השאלה הזו לרוב נענתה בחיוב, וזוגות רבים נשארו ביחד רק בגלל שזה היה, לדעת ההורים והסביבה, לטובת הילדים. לפעמים העניין עבד ומשבר הנישואין חלף, אבל פעמים רבות היה מדובר בשנים של סבל קשה עבור כל הצדדים.

היום המצב בגזרה מורכב יותר: הפסיכולוגיה המודרנית היא מאוד אמביוולנטית לגבי השאלה מהי טובת הילד במצב כזה. הדבר נכון  במיוחד במקרים של זוג שלא מסוגל להסתדר או בנישואין שכרוכים בסבל משמעותי לבני הזוג, או אפילו לאחד מהם. מסתבר שלראות הורים סובלים זה לא תמיד לטובת הילד. מכל מקום, היום זוגות רבים מחליטים להתגרש, למרות המשבר שזה יגרום לילדיהם, בין היתר מכיוון שכבר לא מדובר בעניין חריג כ"כ בחברה.

היום, הפסיכולוגים טוענים שאפשר להפחית מטראומת הגירושין של ילדים, אם הזוג שומר על כללים בסיסיים במהלך הפרידה ואחריה. כיצד נודיע לילדים על מה שעומד להתרחש בחייהם? נביא פה מספר המלצות כלליות עבור כל הורה מתגרש. חשוב רק לסייג שיחד עם הכרת הכללים וקבלתם, יש להקשיב לאינטואיציה ההורית שלכם. מובן שכל ילד שונה מחברו, ואפילו באותה המשפחה הילדים יכולים להגיב באופן שונה ולא תמיד צפוי. לכן חשוב להעביר כל עיקרון דרך המסננת האישית של היכרותכם את ילדכם ותחושות הבטן שלכם.

מה מומלץ לעשות?

  • על ההורים לספר לילדים שהם החליטו להתגרש בעצמם. חשוב ביותר ששני ההורים וכל הילדים, בלי קשר לגילם, יהיו נוכחים בשיחה. אם מספרים לכל ילד בנפרד, יתכן שהוא פשוט יישאר בודד מול צערו כשהוא לא מסוגל להרגיש שאחיו שותפים לתחושותיו. לעתים קרובות אחד ההורים לא מעוניין בגירושין. חשוב ביותר שיבין שכרגע לא מדובר בו, אלא בילדים, והם צריכים לראות ששני ההורים מסכימים לתהליך ולוקחים אחריות עליו ועל המשך התפקוד שלהם ביחס לילדים. גם אם אחד הצדדים מאוד פגוע, עובר משבר קשה וגם מאוד כועס, חשוב שיגלה אחריות הורית וישים את רגשותיו בצד למשך השיחה עם הילדים, כדי שיוכל לדבר איתם בצורה רגועה ובטוחה.
  • יחד עם זאת, יש הורים רבים שבסופו של דבר מנהלים את השיחה מול הילדים לבדם, מכיוון שבן הזוג לא מוכן או לא מסוגל לשתף פעולה. זה לא אידיאלי, אבל לפעמים זה מה שיש. אל תהיו אכולי אשמה ואל תחשבו שיכולתם לעשות את זה יותר טוב – זה לא ממש מועיל לאף אחד. בעיקרון, בתהליך הגירושין יהיו לא מעט רגעים שתצטרכו פשוט לעשות במיטב יכולתכם, ולעבור הלאה.
  • זכרו שהילדים עלולים להאשים את עצמם בגירושין. נכון שזה לא נשמע הגיוני, אבל זה מה שעושים רוב הילדים – כך עולה ממחקרים שונים. לכן במהלך השיחה תחזרו כמה פעמים על העובדה הפשוטה שהם לא אשמים, והמשבר כלל לא קשור אליהם.
  • נהלו את השיחה הכי קרוב שאפשר למועד הפרידה. אל תתנו להם יותר מכמה ימים לעכל את העניין, לפני שאחד מבני הזוג עוזב את הבית: זה מבלבל אותם. מובן מאליו שאין לשוחח עם ילדים על משהו  שטרם הוחלט סופית. רוב ההורים יעדיפו לנהל את השיחה רק אחרי שכבר יש סידור כלשהו לבן הזוג שעוזב את הבית.
  • אם אפשר שהילדים לא ידעו מי יזם את הגירושין – זה בפירוש עדיף. אם הם ישמעו מכם שמדובר בהחלטה משותפת (גם אם זה לא מדויק), זה יקל עליהם. הידיעה שיש הורה אחד ש"אשם" בגירושין, גורמת להם לכעוס על ההורה ה"נוטש" ולרחם על ההורה השני. כל הסיבוך הזה גורם לכל-כך הרבה רגשות אשם, שאם אפשר לחסוך אותו, זה בפירוש לטובת הילדים. ככל שהם יהיו פחות מודעים לסערות הרגשיות של ההורים, כך הם יישארו מוגנים יותר.
  • דברו איתם על העניינים הפרקטיים: איפה הם יגורו ועם מי, באיזו תדירות יפגשו עם ההורה הלא-משמורן, מי יסיע אותם לבית הספר או לחוגים, ועוד. הסבירו להם ששניכם ממשיכים להיות ההורים שלהם במאה אחוז, ושאף אחד מההורים לא מתגרש מהילדים שלו – זו רק פרידה בין בני הזוג.
  • אל תצפו לתגובה מסוימת. יש ילדים שיבכו, יש כאלה שיתחננו שתשנו את דעתכם, ויש ילדים שיסתגרו בתוך עצמם. עליכם להכיל את מגוון התגובות גם אם זה מאוד לא קל, אבל זה תפקידכם כהורים. העצב והצער שלהם לגיטימיים, אז עשו כל מאמץ לשים רגע בצד את מה שאתם מרגישים, ולתת לרגשות של הילדים מקום של כבוד. אפשרו להם לשאול שאלות, אבל היו זהירים עם התשובות. אם אין לכם מושג למה הילד שואל את השאלה, פשוט תגידו "כרגע אני לא יודע, אני אחשוב על התשובה ונדבר על כך מאוחר יותר", וקחו את הזמן להבין מה עובר להם בראש.

  • אם הילדים עוברים דירה בגלל הפרידה של ההורים (דבר שבעיקרון עדיף להימנע ממנו), חייבים לתת להם זמן לעכל את החדשות, לקחת אותם לראות את הדירה מראש, להכיר להם את השכנים, לאפשר לבחור באיזה חדר הם יגורו, או לסדר אותו כראות עיניהם. כל זה יחזיר מעט סדר ושליטה לבלגן שכרגע הם מרגישים ששולט בחייהם.
  • גם לאחר השיחה יכולות להיות לילדים תגובות שונות: חלק מהילדים יפתחו התנהגות פראית, התפרצויות זעם, חלק יהיו אדישים ויזלזלו בלימודים, אבל חלק דווקא ינסו להיות "טובים" ומרצים, בגלל תקווה שזה יגרום להורים להשלים או מתוך חשש לאבד את אהבת ההורה העוזב. זכרו שכולם צריכים טיפול מיוחד ותשומת לב, גם אלה "הטובים". חשוב ביותר לשוחח עם הגננת או המחנכת של הילד ולהודיע להם על מה שצפוי לקרות. כך גם הם ידעו להתייחס נכון לשינוי התנהגותי שעלול לצוץ.
    גירושין וילדים

 לסיכום חשוב לי להדגיש את חשיבות הגישה החיובית. אם ההורים לא יתיחסו לכל עניין כאל אסון, ויחד עם הניסיון הכן להכיל את רגשות הילדים (ואת רגשותיהם הלא פשוטים שלהם עצמם), יהיו בטוחים בכך שיש מקום לאופטימיות ויש יתרונות בכל מצב, גם הילדים יפנימו את התחושה הזו ויהיה להם קל יותר לעבור את המשבר בצורה מועצמת.

 (הכותבת היא פרודה מזה שלוש שנים ואימא לחמישה ילדים בגילאי 6-16)

 ***

המאמר נכתב בחסות עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

 עו"ד גירושין