אני אוהב ג'קוזי. בסדר, אולי אוהב זה בלשון המעטה. כשאני יוצא לחופשה בצימר אני מוודא שיהיה שם ג'יקוזי ואם אני יוצא לחו"ל אני משתדל לבחור בית מלון שיש בו או לידו מרכז ספא. גם בבית אני לא יוצא מופסד ואני מקפיד לשכשך בבריכה החצר הקטנה שלי – צנועה וחמודה – בכל פעם שיש לי הזמנות. הדבר היחיד שאני אוהב יותר מאשר להתרגע במים זה לשתות כוס יין תוך כדי. מכירים את התמונה שתמיד שמים כשמפרסמים מערכת ספא? זאת עם הזוג שנהנה מלגימת שמפניה ומערב רומנטי ב ג'קוזי? ככה אני נראה כשאני יושב בבריכה ונהנה.
הניסיון הרחב שלי בהשתכשכות במים ובלגימת יין מאפשר לי להציג בפניכם את המדריך האישי שלי לשתיית יין בבריכה: איזה יין כדאי לשתות בג'קוזי.
נפתח בכמה עצות כלליות:
שתו את מה שאתם אוהבים ולא את מה שאתם חושבים שצריך לשתות: מערכות ספא לסוגיהן השונים נועדו להנאה שלכם ולכן אל תחפשו את היין המרשים שאמור להראות שאתם מביני עניין ואניני טעם. מצאו יין שאתם אוהבים ואל תנסו להרשים אף אחד. העצה הזו נכונה גם לגבי ההמלצות שלי בהמשך. קחו אותן בעירבון מוגבל ואל תכריחו את עצמכם לשבת במים ולסבול מיין שלא מתאים לכם.
אל תגזימו: יותר מדי יין עלול לגרום לכם לכבדות ואפילו להירדמות. לא מומלץ להירדם בתוך המים…
נעבור כעת לסוגי היין. קודם כל, לבן או אדום?
מניסיוני האישי אני יכול להמליץ על כמה יינות שמתאימים במיוחד לבריכת הספא. הנטייה שלי היא להמליץ בעיקר על יינות לבנים ויינות מסוג רוזה (יין סמוק או ורוד.) היין האדום, איכותי ככל שיהיה, מתאים יותר להזדמנויות אחרות ולפי דעתי הוא איננו מתאים להשתכשכות קלילה של אחר צהריים או ערב בג'קוזי. הוא עלול להיות כבד מדי לאווירה הקלילה ופעמים רבות הוא דורש ריכוז גדול יותר כדי שנוכל ליהנות ממנו באמת. כמו כן, המים אמורים להיות חמים ולכן עדיף לשלב איתם יין קר או מצונן שיתאים לסביבה שבה אנחנו שותים. יין אדום עלול להיות "חם" מדי וכבד מדי מכדי שנוכל ליהנות ממנו באמת.
אז אנחנו מחפשים יין קצת צונן. נתחיל, כמובן, עם השמפניה שמקושרת באופן מיידי עם ההשתכשכות במים. אני מתאר לעצמי שיש אנשים שמסוגלים להבדיל בין בקבוק שעולה מאה שקלים ובין כזה שעולה כמה מאות אבל אני לא ממש מצליח להבדיל. במקום להשקיע הרבה כסף בבקבוק יקר, מי שאיננו אנין טעם באופן קיצוני יכול להסתפק במשקאות כדוגמת הקאווה והלמברוסקו.
מדובר ביינות שניתן לקנות יותר בזול והם מהנים ביותר לשתייה, בייחוד לאחר צינון מתאים במקרר. אל תצפו לחוויה קולינרית מדהימה אבל מדובר בהחלט במשקה אלכוהולי מוצלח שממלא את התפקיד שלו בצורה מלאה.
יין דומה שניתן להזכיר כאן הוא המוסקאטו: זהו יין לבן ומבעבע קלות. לרוב הוא בעל אחוז אלכוהול נמוך והוא נשתה בקלות, כמעט כמו מיץ מרענן. שוב, לא מדובר בחוויה קולינרית אייל-שניאית אבל ניתן למצוא יין מסוג כזה במחיר לא גבוה ובעל איכות לא רעה בכלל.
אם אתם מחפשים יין יותר אמיתי אתם יכולים לנסות את השרדונה.
כאן אנחנו כבר מתעסקים עם יין "רציני" יותר וגם יקר יותר. הוא דורש השקעה כספית גבוהה יותר אבל הוא בהחלט נעים לשתיה, מתאים לג'קוזי ומשמח את הלב ואת הגוף. לא כולם אוהבים שרדונה כיוון שמדובר ביין יבש אבל עדיין מדובר ביין די פופולארי.
הזינפנדייל הוא יין סמוק ופחות יבש. הבעיה איתו היא שהוא עלול להיות מתקתק מדי לטעמם של אחדים. מבחינת המחיר הוא לרוב זול יותר מהשרדונה.
הריזלינג הוא אפשרות נוספת. מדובר ביין פירותי מעט פחות מתקתק מזינפנדל ויבש יותר. ניתן למצוא בכמה רמות מחיר והוא מומלץ למי שאוהב יין לבן יבש וחצי יבש.
אחד מהיינות האהובים עלי הוא הגוורצטרמינר. מדובר ביין מאוד איכותי אבל גם לא זול.
הגוורצטרמינר הוא יין קל אבל בעל עומק מפתיע ויש בו עושר של טעם שלפעמים מזכיר יינות אדומים כבדים יותר. המחיר עלול להרתיע אבל הוא בהחלט שווה ולו ניסיון אחד.
עצה אחרונה בענייני יין לסיום: מי שמזמין אורחים או אפילו מי ששותה לבד ואיננו מכיר עדיין את היינות השונים ינהג בחוכמה אם הוא יכין מגוון של יינות כדי לקלוע לטעמים השונים. חבל להיכנס ל ג'קוזי ולפתוח בקבוק יין רק שביל לגלות שזה לא מה שאנחנו אוהבים.
***
המאמר מוגש בחסות הוט ספרינג: מערכות ספא מהחברות המובילות בעולם.