נסיעה עם הכלב במכונית היא אחד מהנושאים שעימם מתמודדים בעלי כלבים. בפוסט הזה אני רוצה לדבר על שתי הבעיות העיקריות שעימן מתמודדים רבים מבעלי הכלבים. אני אסתייע בניסיוני כבעליו הגאה של כלב מגודל, מוצלח ונאה להשחית ובמידע שאספתי באינטרנט ובמקומות אחרים. אינני מתיימר להיות מומחה לכלבים אבל נדמה לי שהדברים שאכתוב בשורות הבאות יכולים לעזור לבעלי כלבים אחרים. כדי לעזור לי לבחון את הסוגיה, פניתי לצוות של בית חולים הוטרינרי שדמה, המתמחה במתן טיפול ווטרינרי וייעוץ התנהגותי למגוון רחב של בעלי חיים. צוות בית החולים הוטרינרי המנוסה, עזר לי לשפוך מעט אור על נסיעה במכונית עם כלבים.
בעיה מס' 1:
הכלב לא רוצה לעלות למכונית / הכלב מפחד מהמכונית
הכלב שלנו מעולם לא הראה סרבנות בכל הנוגע לנסיעה במכונית. בפעם הראשונה, כשאימצנו אותו ולקחנו אותו איתנו במכונית, הוא היסס לרגע או שניים אבל עלה אל המכונית. מאז הוא תמיד נראה כמי שאין לו בעיה עם נסיעה במכונית. בעלי כלבים אחרים מתמודדים, לעומת זאת, עם כלבים שמפחדים מהמכונית ומסרבים לעלות אליה.
יש כמה דרכים לטפל בבעיה, כמו שנראה מיד, אך חשוב להדגיש משהו לפני הכול: סבלנות, סבלנות ועוד קצת סבלנות. אל תלחמו בכלב שלכם אם אתם לא רוצים שכל נסיעה תהפוך לעניין טראומטי בשבילו, כדי להצליח במשימה כמובן שאני ממליץ לפנות מספיק זמן כדי שתוכלו לאמן את הכלב שלכם בצורה נינוחה וחיובית. התכוננו בצורה מושכלת לנסיעה עם הכלב, פנו מספיק זמן לפני הנסיעה כך שגם אתם וגם הכלב תוכלו להנות מתהליך הלמידה של העליה לרכב, כך תוכלו לשמור על אווירת למידה תומכת ולזכות אותו בחיזוקים חיוביים. זכרו שהדרגתיות היא עניין חשוב והבסיס להצלחה. בנוסף, חשוב להיות עקביים ולא לשנות גישה במהירות או לעיתים תכופות. הכלב צריך סביבה קבועה ותומכת כדי להתמודד יותר טוב עם האתגרים שמציבים לו חיי הכלב שלו.
הגישה הראשונה היא השימוש בחיזוק חיובי כמו שאפשר לראות בסרטון המעולה הבא:
גישה אחרת היא הגישה של סיזר מילאן – מאמן הכלבים המפורסם (אם כי הוא טוען שהוא "משקם כלבים ומאמן בני-אדם") הידוע בכינויו הלוחש לכלבים – שנוקט בדרך יותר אסרטיבית וסמכותית:
חשוב לזכור שהשיטה הזו דורשת מעט יותר ידע וניסיון. אני מאוד אוהב את סיזר אבל חשוב לדעת שלא כל אחד יכול לעשות את מה שהוא עושה בקלות כה רבה, לפחות למראית עין.
למה שתי גישות? כי כל אחד מאיתנו צריך למצוא את מה שמתאים לו ולכלב שלו. אין דרך אחת נכונה אלא הדרך שמתאימה לנו ולכלב. בכל מקרה בכל אחת משתי הדרכים חשוב שנשמור על אמונו של הכלב בכל תהליך הלמידה על העליה לרכב. אמון – הוא מרכיב חשוב בחינוך בעל החיים שלכם.
בעיה מס' 2:
הכלב מקיא במכונית
רובנו חושבים שכלב שמקיא במכונית עושה זאת כי יש לו בחילה מהנסיעה. זה נכון בחלק מהמקרים אבל יש כלבים שמקיאים בגלל חרדה. לכן חשוב לזכור שישנם גורמים שונים להקאות ופתרונות שונים.
כשאימצנו את הכלב שלנו נאמר לנו שהוא מקיא בכל נסיעה. בנסיעות הראשונות הוא באמת הקיא בכל פעם. נמנענו מלהאכיל אותו לפני הנסיעה, עשינו עצירות מדי פעם כדי שהוא יוכל לנשום, לעשות את צרכיו ואולי גם להקיא, כיסינו את המושב האחורי בבד שאפשר לכבס והשתדלנו לנסוע לאט יותר בסיבובים. לאחר כמה נסיעות הכלב הפסיק להקיא והיום הוא לא מקיא באף נסיעה. ייתכן וההקאה הייתה תוצאה של חרדה מהנסיעה וייתכן שהוא היה צריך להתרגל לתנועה של המכונית; כך או כך כשהוא התרגל למכונית ולנסיעות הוא הפך לכלב נסיעות מושלם.
כדי להימנע מהקאות עד כמה שאפשר נסו לתת לכלב משחק אהוב שיעסיק אותו וישכיח ממנו את חרדת הנסיעה. הימנעו ממתן אוכל לפני הנסיעה ואפילו טיילו איתו לפני העלייה למכונית בתקווה שלא יישאר לו מה להקיא. כיוון שבמקרים רבים מדובר בחרדת נסיעה כדאי להרגיל את הכלב באופן חיובי לנסיעה במכונית – באמצעות חיזוקים חיוביים ועל ידי הרגלה הדרגתית לנסיעה: נסיעות קצרות בהתחלה ובהדרגה להאריך את הנסיעה.
פיתרון נוסף הוא לדבר עם הווטרינר שלכם ולהתייעץ איתו לגבי כדורים למניעת "מחלת ים" יש כדורים כאלה לכלבים אבל רק וטרינר יכול לייעץ לכם אם זה טוב לכלב שלכם ואם זה הפתרון המתאים לו.
בכל אופן, כסו את המושב האחורי בכיסוי שניתן לכבס והיו סבלניים עם הכלב שלכם: צעקות על כך שהוא הקיא לא ממש יעזרו – לא ולא לכם.
***
כתבה נוספת, על הפן הבטיחותי של כלבים ומכוניות תעלה ב 31/7, אל תשכחו לחזור ולקרוא!
***
נכתב בחסות משרד עורכי דין לתעבורה משה רבי – מתמחה בתחום דיני התעבורה ועוסק בתחום זה מזה כ-20 שנה.
