מחבר: אמא של חמסה

קודם כל, שיהיה ברור: הילדים הפרטיים שלי הם לא יותר טובים מילדים אחרים, מבחינת המודעות שלהם לזהירות בדרכים לפחות. הם רחפנים כמו כולם וקלי דעת כמו כולם. לכן אני כל הזמן שוברת את הראש איך לגרום להם להיזהר יותר, והמאמר הזה הוא תוצאה של מה שלמדתי. כל מה שאני אומרת לכם כאן – אני אומרת גם לעצמי.

ובכן, להלן המסקנות, העצות והרעיונות:
.

 

החוק שאוסר על ילדים צעירים מגיל 9 לחצות כביש לבד, לא נולד סתם. לפי המחקרים, לילדים שעוד לא הגיעו לגיל 8-9 אכן יש קושי להעריך את המרחק מהמכונית, את המהירות שבה היא נוסעת, ובכלל לשים לב לכל הפרטים ולנתח אותם מהר מספיק ובצורה מהימנה כדי לקבל החלטה נכונה. תהליך הפעלת שיקול הדעת של ילדים בני 6-7 עדיין לא בשל מספיק! זה לא קשור לחינוך אלא להתפתחות.

לכן חשוב כל-כך ללמד אתם להקפיד על הכלל הזה. אם ילד צעיר מגיל 9 חוזר הביתה מבית הספר ללא ליווי ויש לו כביש לחצות – תלמדו אותו לחכות עד שיבוא מבוגר ולחצות רק ביחד איתו, ותשביעו אותו בכל דרך אפשרית (כולל איומים בעונשים ובילוש אקראי) שהוא אכן עושה זאת.
.

 

כשהם יוצאים עם אופניים, יש לוודא שמלבד העובדה שחייבים לרכב אך ורק על המדרכה (ולחבוש קסדה כמו בתמונה!), לפני שיורדים למעבר חציה – עוצרים ומביטים.

נכון שזה יותר קשה ואפילו מעצבן לעצור תוך כדי רכיבה, לרדת מהאופניים ולהביט לצדדים, ואז לעלות שוב על האופניים – מאשר רק להציץ בכביש ולהמשיך את הרכיבה במעבר חציה. אבל זה אחד המקומות המסוכנים ביותר! הנהג לא מספיק לשים לב לילד על אופניים כי הוא נע יותר מהר מילד שהולך ברגל ואפילו מילד שרץ. ולצערנו לא כולם מאטים מספיק לפני מעבר חציה. אז לא חוצים תוך כדי נסיעה אלא עוצרים. חזרו איתם על זה שוב ושוב ותסבירו את הסיבות.
.

 

כן, ניחשתם, אני הולכת לדבר על דוגמה אישית. כי אם ההורים לא מתנהגים בכביש בצורה בטוחה, לא יעזור שום דבר. אתם לא תלמדו אותם משהו שאתם לא עושים בעצמכם – זה אחד הכללים הבסיסיים בהורות. כל הדיבורים לא שווים אם אתם בעצמכם לא זהירים מספיק.

אז פשוט שימו לב איפה אתם חוצים כשאתם עם הילדים, ואל תעגלו פינות, כן, אף פעם. אין פלאפון בזמן הנהיגה ואין לחצות "מהר מהר" איפה שאין מעבר חציה, אין לגנוב רמזור כתום ועוד. כן, זה מבאס, אבל זו הדרך היחידה. ילדים "חננות" שתמיד עושים הכול לפי החוק, גדלים רק אצל הורים שהם בעצמם כאלה.
.

 

גם ילדים גדולים שכבר יודעים את הכללים לפעמים עושים שטויות בכביש. כדי להסביר למה חייבים למצוא מעבר חציה, רצוי מרומזר, ולא סתם לחצות איפה שבא להם, רצוי לתת להם נקודת מבט של הנהג על הכביש! פשוטו כמשמעו.

למשל, אם תוך כדי נסיעה שלכם עם ילדים, מישהו עושה דבר מסוכן בכביש (לא חסר מקרים כאלה, לצערנו), מיד להסב את תשומת לבם למקרה ולהסביר מה היה עלול לקרות. להראות להם, כשנוסעים בחושך, שלא רואים הולכים רגל שלבושים בבגדים כהים, וכדומה. כשהם קולטים מה זה לנהוג (בגילאי 17 ומעלה…) הם בדרך כלל מתחילים להתנהג אחרת גם בתור הולכי רגל, אבל עד אז, אתם צריכים לתווך בשבילם את נקודת מבטו של הנהג שגם הוא רק בן אדם ולא רובוט, ויש לו מגבלות.

אז תזהרו בכביש, ורק בריאות!

***

מוגש בחסות לילך – לימוד תיאוריה מודרך. המלחה מובטחת כבר מהמבחן הראשון.

כשעברתי דירה, אחת המשימות הכבדות היתה להעביר את המשרד הביתי בצורה שתפגע כמה שפחות בעבודה השוטפת (מה לעשות, העצמאים לא מקבלים ימי חופשה כשהם עוברים דירה…), וגם לארגן אותו מחדש בצורה נוחה בדירה החדשה. כלומר – למצוא שוב מקום עבודה שיהיה נוח, מאורגן, ויאפשר עבודה יעילה ונעימה.

דווקא מבחינת האריזה, קל יחסית לארוז את הקלסרים והמחשב. הבעיה מתחילה כשצריך לארגן את כל זה במקום החדש ואז מגלים שלא קל להשיג את הנוחות שהתרגלנו אליה… הנה כמה טיפים, תובנות ורעיונות, שאולי יעזרו לאלה שעומדים לפני מעבר דירה וגם עובדים מהבית.

.

.

כדי לארגן את מקום העבודה מחדש בצורה הכי טובה, דרושה לנו פינה שקטה עם תאורה טובה. תאורה טבעית חשובה מאוד למצב העיניים וגם למצב הרוח – צריך שהחלון יהיה קרוב לשולחן שלכם. יחד עם זאת, מה לעשות שרוב העצמאיים עובדים גם בשעות הקטנות של הלילה. לכן מלבד החלון יש לארגן תאורה עליונה חזקה (עם נורת פלורוסנט "צהוב" של 30 WATT לפחות) וגם מנורת שולחן (נורת פלורוסנט של 9 WATT לפחות), כפי שרואים בתמונה. מלבד השולחן, המחשב וגופי התאורה, עליכם לדאוג לכיסא אורתופדי טוב, אם השארתם את הישן, עקב זקנתו המופלגת, בבית הקודם…

.

.

לא רק הארי פוטר יכול לגור בארון… רעיון מדליק ביותר: פינת עבודה במזווה!

בתמונה זה נראה מאורגן להפליא, אבל היתרון העיקרי באפשרות לסגור את פינת העבודה עם דלתות, טמון באפשרות לחסוך מהאורחים את הבלגן הנורא השורר שם… בכל מקרה, רצוי שיהיה פתח איוורור רציני, וכמובן תאורה טובה. מעבר לזה – מושלם, המון מקום אחסון, וגם הדלתות מנוצלות. הברקה אמיתית, אם בדירה החדשה יש מזווה ואתם יכולים לגרום לו להיות מאוורר.

.

.

אם היה לכם זמן להתכונן למעבר ולמדוד את הדירה החדשה ולתכנן את פינת העבודה, יתכן שכדאי לכם לבנות בה כוורת בהזמנה. זהו פיתרון מעולה לעסקים שזקוקים להמון מקום אחסון לניירות, כלי כתיבה, מגזינים וכלי עבודה… בקשו לבנות לכם תאים שמתאימים בגודל למה שאתם צריכים לשמור בהם. ככה כל דבר מהארגזים ייכנס ישר למקומו ולא תצטרכו לסבול את הבלגן ולחפש כל דבר שעתיים.

.

.

אי אפשר שלא להתיחס לאמהות העובדות מהבית (בעיקר כי הייתי אחת מהן במשך שנים רבות וגם היום, באופן חלקי… ). בארצות הברית יש לזה אפילו מונח מיוחד:  – WAHM Work At Home Moms. כאן המשרד צריך להיות בנוי כך שתוכלי לעבוד תוך כדי גידול הילדים.

מה שעזר לי בדרך כלל, זה קרבתה של פינת העבודה למטבח ולפינת האוכל, ארגון כל הדברים החשובים במדפים גבוהים (כדי שהילדים המשחקים למטה לא יגיעו לשום דבר…) ומקום לסלקל, טרמפולינה או עגלה ליד כיסא המחשב שלי.

היתרון של עבודה מהבית לאמהות הוא גם החיסרון – את עושה הכול בו זמנית. זה גורם לך להפוך לסופר-מאורגנת לפחות בכל הנושאים הקשורים לשמירה על מסמכים חשובים, וגם הקלדה של כל מה שאפשר וסריקה של כל תמונה או חשבונית, כך שרוב הדברים שאת זקוקה להם יהיו שמורים בכלל בהארד דיסק (עם גיבוי! כמובן עם גיבוי!) ולא יתפסו מקום פיזי. למרות שגם אני היום משתמשת הרבה במחברת וביומן מנייר, לאט לאט רוב המוח שלי עבר להיות מקוון.

.

.

החלק הזה מיועד למי שהמשרד הוא גם חדר השינה שלו… במסגרת הפסקה הקודמת – לפעמים הדרך היחידה לעבוד קצת זה להשאיר את הסלון לבני הבית ולהסתגר בחדר השינה. אז אם כל מה שאת צריכה בשביל לעבוד זה מחשב נייד, אפשר להשתמש בשולחן קטן תלוי או אפילו מתקפל, ושרפרף. זה לא מתאים לישיבה במשך שעות ארוכות, אבל בהחלט עוזר להתרכז חצי שעה מאחורי דלת נעולה, כדי לנסח מייל חשוב.

לסיכום: תתארגנו בנוחות – כי עובד שנוח לו הוא עובד יעיל ומאושר יותר, וזה משפיע ישירות על ההכנסה שלכם. בהצלחה!

***

מוגש בחסות  TDY Moving – הובלות במרכז בסטנדרטים אמריקאיים

 

בכל הסרטים האמריקאים, כשרואים משפחה נוסעת ברכב, זה נראה נהדר. הילדים חגורים יפה ויושבים בנוחות ובמרחב של המיניוואן המשפחתי הנוצץ. מיותר לציין שהמציאות אצלנו בישראל קצת שונה. המכוניות קטנות עקב יוקר הדלק ובעיית חנייה, והמשפחות עדיין גדולות יחסית לאירופה. כתוצאה מכך יש לנו צפיפות, בלגן במושב האחורי וילדים ששונאים לחגור…
.

הרכבים בישראל לא מותאמים לגודל המשפחות – זו אכן בעיה – אבל עדיין, איך מלמדים אותם לחגור כמו שצריך? מלבד כלל הברזל "לא נוסעים עד שכולם חגורים", הפעלתי עוד כמה שיטות כדי להתגבר על בעיית החגורות, ואשמח לחלוק אותן איתכם במאמר הזה.
.

 

ילדים צעירים, עד גיל 7-8 – פשוט תחגרו אותם, גם אם הם כבר יודעים לעשות את זה לבד. אין מה לעשות, עד גיל מסוים הם לרוב פשוט לא מספיק אחראיים ומודעים, גם אם הסברתם את הסכנות שוב ושוב. אם יש כיסא בוסטר איכותי, כמו בתמונה, זה כמובן עדיף, אבל גם בוסטר פשוט יעשה את העבודה, אם הילד חגור כראוי והחגורה לא מסובבת. לכן חשוב לחגור אותם בעצמנו ואין ברירה. את העצמאות תפתחו להם בתחום אחר, שפחות קשור לשמירה על החיים שלהם.
.

 

כשישנים, יש נטייה להימרח ואז לא חגורים כמו שצריך. יש פטנטים נחמדים כמו בתמונה, ואפשר סתם לארגן כריות ושמיכות אם יודעים שמצפה לנו נסיעה ארוכה. והעיקר לוודא שהישיבה נוחה ובטוחה ושאין איזו בעיה שתגרום להם בסתר להתיר את החגורה תוך כדי נסיעה (אם יש משהו שמוציא ממני, בחורה רגועה וסבלנית ברוב ימות השנה, צרחות איומות עד לב השמיים – זה המצב הזה…)
.

 

מלמדים לחגור תוך כדי משחק:

1. לנצל את התחרותיות הטבעית של הילדים ואת הרצון שלהם לקבל צ'ופר: "מי שחוגר ראשון, הוא הראשון באייפון של אימא!" (ראו את הבעת האושר בתמונה…)
   
2. לילדים צעירים יותר מתאים שיר או דקלום שאומרים בכל פעם, וזה הסימן לא לשכוח לחגור. אצלנו זה היה הסלוגן הבלתי נשכח: "מדליק מי שמקליק", שדוקלם בהטעמה.
   
3. להתאמן על התזמון של הקליק. ילדים אוהבים להפגין מיומנויות: שיתאמנו על חגירה בן-זמנית, בספירה "אחת-שתיים-שלוש-לחגור!" לילד יחיד – להתאמן בהקלקה מתואמת עם ההורה.

.

 

ראי קטן להצצה – לא רק לתינוקות. הוא חיוני כדי לוודא שאכן כולם חגרו, כולם יושבים בצורה בטוחה ואף אחד לא פתח את החגורה, להורים לילדים שטרם הגיעו לגיל המודעות, שזה בערך גיל 8. זה פיתרון מעולה שבעזרתו תוכלו להיות בשליטה על "ממלכת המושב האחורי", וזה בפירוש מונע הרבה התחכמויות של אלה שהחגורה פתאום "לא נוחה להם".

שתהיה נסיעה טובה ובטוחה לכולם!

***

נכתב בחסות משרד עורכי דין לתעבורה משה רבי – מתמחה בתחום דיני התעבורה ועוסק בתחום זה מזה כ-20 שנה.

לעתים חל שינוי מהותי בהסדרי ראיה ואפילו במשמורת עצמה כאשר הילדים, או אחד מהם, נכנסים לגיל ההתבגרות. הדבר קורה כתוצאה משינויים שעוברים על הנער או הנערה באופן כללי: החברה הופכת חשובה יותר מהמשפחה. לעתים קרובות הם מחפשים בה מפלט מה"בעיות בבית" – בין אם אלה מריבות עם ההורים בגלל הלימודים או בעיות ממשיות.

כיצד זה משפיע על הסדרי הראיה?

לדוגמה, חלק מבני הנוער מסתדרים טוב יותר עם אחד ההורים ומעדיפים לגור איתו, וממעטים בקשר עם ההורה "הלא מועדף". חלקם האחר פשוט הופכים להיות עסוקים מאוד בלימודים, בתנועת נוער, בתחביבים, בלימודי נהיגה, בחיי חברה, ולפעמים אף בחיי האהבה שלהם.

כשזה קורה, לא מתאים להם יותר לחלק את חייהם בין ההורים באופן שנקבע מראש לפני כמה שנים, בבית משפט או אצל עורך דין. הם עשויים להתנגד למשמורת המשותפת, לעבור להתגורר עם הורה אחד ולסרב להיפגש עם ההורה השני, או להפחית מאוד בקשר איתו.

 

אז מה עושים?

• כמו תמיד עם המתבגרים, נושמים עמוק. רוב הסיכויים שזו רק תקופה. אם תצליחו להתאזר בסבלנות ולנהוג בחכמה ולהיות הורים בוגרים, סבלניים ונבונים, בעוד מספר שנים המשבר יחלוף והעלם או העלמה הצעירים יהיו חברים טובים של כל אחד ההורים. אז ללמוד לספור עד אלף ולהבין שזה מתישהו עובר.

• להקשיב. אנחנו לא שואלים את הילדים כשאנחנו מתגרשים, ולרוב גם לא שואלים את הילדים הצעירים עם מי מההורים הם רוצים לגור. בדרך כלל זה נקבע בין ההורים. המתבגרים חשים שהם צריכים עתה להשיב לעצמה את השליטה בחייהם, והכי חשוב להם שיקשיבו ויבינו אותם. אל תנסו להתווכח ולשכנע. פשוט תהיו שם ותאזינו בתשומת לב.

• להתעקש על גבולות. טעות לחשוב שהמתבגרים אינם זקוקים לגבולות. במקרה הזה, יש לקבוע מהו הגבול שמבחינתכם הוא קו אדום. רצוי מאוד להבהיר לילד ששני ההורים מתעקשים להיות איתו בקשר, ולא משנה היכן הוא בוחר לגור בפועל. הוא צריך לדעת שלא מוותרים עליו. חשוב גם שלא יפרוץ מסגרות: ימשיך ללמוד כרגיל ויעשה את כל המטלות שלו, גם אם כרגע הוא גר רק אצל האם או רק אצל האב. בני הנוער מעולים במניפולציות: אל תתנו להם להשתמט מלימודים או חובות אחרות בעקבות השינוי בהסדרי ראיה.

• יתכן שאחד ההורים, זה שהילד מפחית בביקוריו אצלו כרגע, מרגיש דחוי. חשוב להבהיר להורה כזה: אתה פה המבוגר והוא הילד. אל תעביר אליו רגשות דחייה מהעבר, הוא זקוק לך והוא הילד שלך. ככל שתשאר רגוע יותר ומקבל יותר, אבל בו זמנית תבהיר שהקשר הזה הוא החשוב בחייך, כך העניינים יסתדרו מהר יותר. אל תנסו ללחוץ לילד על בלוטת המצפון – הרבה יותר טוב שתגרמו לו לכבד אתכם בעזרת הרבה כבוד עצמי, בגרות וחכמה שתגלו.

• אל תכנסו למאבק כוחות זה נגד זה. בשינויים שחלים על המתבגר שלכם, אין שום אשמה של אף צד. זה עניין התפתחותי, שמסתבך בעקבות הגירושין. נסו לראות כיצד תשתפו פעולה בצורה שתטיב עם הילד, או לפחות הימנעו מהאשמות ומלחמות. ההחלטה לא להילחם בילד וגם לא זה בזה, בסופו של דבר, תמיד תתברר כנכונה יותר.

• אנא מכם, בלי רגשות אשם. כן, אני שוב חוזרת על המנטרה הזו, כי רגשות אשם הם חלק בלתי נפרד מכל הורה גרוש. אז זהו, שבמקרה הזה, זה באמת מיותר. רוב הסיכויים שלא יכולתם לעשות דבר כדי למנוע את השינויים שעוברים על הילד שלכם, גם בקשר אליכם. וגם לו יכולתם, אין מה להצטער על כך כרגע. תמשיכו לשמור על הקשר ההדוק עד כמה שהילד מאפשר ובמינון שהוא מרגיש איתו נוח. ותאמינו לי, אם תתנהגו כרגע נכון ותהיו חכמים ולא צודקים, הוא עוד יחזור.

  ***
  

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עו"ד גירושין יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

 

 

 

אז מצאנו דירה, הצלחנו לא להתעלף בעת חתימת החוזה, ואפילו ארזנו את רוב תכולת הבית בארגזים, שקיות ומזוודות. מחר מגיע המוביל, והלחץ יהיה בשיאו, עד שנתמקם בביתנו החדש ונחזור לשגרה. אז איך שורדים את יום המעבר? מה צריך לעשות כדי שהוא לא יהרוס לנו את הבריאות? ובאופן כללי – אימאל'ה, הצילו, מחר עוברים דירה, איך אפשר להתכונן לזה נפשית?

אכן אפשר, וזה מה שננסה לעשות: להלן טיפים ועצות למעבר דירה רגוע.
.

 

אתם יודעים מה הפטנט העיקרי להישרדות בבית המשוגעים שביתכם הנחמד הפך להיות ביום שבו הוחלט לעבור דירה? רשימות, רשימות ושוב רשימות. לקחת טוש ועט ומחברת מיוחדת שתיקרא "מחברת המעבר". לכתוב שם הכול: מה עוד צריך לעשות, מה לא לשכוח, טלפונים חשובים.

כמו כן, חייבים, אבל חייבים, לרשום בקצרה רשימת תכולה על הארגזים (כלומר "מברשות שיער, שמפואים, מגבות" ולא סתם "חדר אמבטיה"). כל מה שלא תרשמו ויישכח או ייאבד – זה הסוף שלו. אם רשמתם סתם – אז מקסימום רשמתם סתם ולא קרה כלום. לא תאמינו כמה אנשים טוענים שהרשימות המדוקדקות בעת המעבר חסכו להם עוגמת נפש אדירה.

 
.

 

ביום המעבר עצמו, קודם כול, חשוב לאכול ארוחת בוקר, כי רוב הסיכויים שזו הארוחה הנורמאלית היחידה שלכם ביום הזה.

כמו כן, ארזו מראש בנפרד את מה שתזדקקו לו ביום הזה. זה כולל הכול – כמו למשל כדורים נגד כאב ראש.

אין עוררין על כך שאם יש לכם ילדים קטנים, עדיף שביום הזה הם יבלו אצל סבא וסבתא. אבל לא תמיד זה אפשרי, אז תארזו גם בשבילם כל מה שצריך, כולל תעסוקה: צבעים, נגן מוזיקה עם אוזניות, ספרים. ילדים שמסתובבים בין הרגליים של הסבלים כי משעמם להם, זה רעיון ממש גרוע.

חשבו גם על הדרך לדירה החדשה, וגם על השעות של ההעמסה והפריקה של הארגזים, וכמובן על כל מה שתזדקקו לו בערב בבית החדש. למשל, לא כדאי לעשות את השטות הזו של לזרוק את מברשות השיניים אי שם בין חפצי האמבטיה הנידחים… וטיפ נוסף ממני: תכינו בצד כמה כוסות חד פעמיים, קפה וסוכר, ואולי קרטון קטן של חלב עמיד. אחרת יהיה לכם קשה מאוד להתחיל את הבוקר למחרת המעבר.

בחרו מראש את החפצים הנחוצים שלא אורזים בארגזים, ותארזו אותם בנפרד בתיק נסיעות. עדיף לעשות את זה כמה ימים לפני ובהדרגה להוסיף לשם דברים שאתם נזכרים בהם. למשל: בובת פרווה אהובה שהילד לא יכול להירדם בלעדיה, שמוצאת את עצמה בארגז אחד עם כל מיני משחקים ובובות שלא נפרוק מיד, זה אירוע העלול לגרום לטרגדיה אמיתית. ואל תשכחו שגם ככה מעבר דירה זה מצב לא פשוט לילד. כל מה שיכול לעזור לו – דובי, פיג'מה אהובה, ספר אהוב – הולך איתכם לתיק ולא לארגזים.
.

 

כן, ככה זה נראה בסוף היום של המעבר, במקרה הטוב. כל החיים שלכם כאן בערימת הארגזים והבלגן, לא מוצאים את הידיים והרגליים, והשגרה המבורכת נראית רחוקה יותר מהמאדים. והעצה שלי?פשוט תנשמו עמוק ואל תיכנסו לפאניקה. ככה זה אצל כולם ואין מה לעשות. תוך כמה ימים הכול מסתדר במקומות והשגרה חוזרת, גם אם עוד יהיו לכם כמה ארגזים ש"ייתקעו" עד שתמצאו זמן לפרוק גם אותם.

ועוד עצה שנשמעת נדושה ומצחיקה (ואולי מעצבנת) אבל היא עובדת מצוין: שתו הרבה מים לאורך כל היום. תתנו גם לילדים לשתות. משום מה, הפעולה הפשוטה של שתיית מים מוציאה את הגוף מהלחץ.
.

 

המטרה הראשונה שלכם בסוף היום היא שבערב יהיה לכולם מיטה, או לפחות מזרון עם מצעים נקיים. אפשר לאכול לארוחת ערב פיצה מהקרטון בישיבה על הרצפה, אבל ללכת לישון באמצע הלילה על מזרון ריק עם שמיכה דקה מדי כי אלוהים יודע איפה המצעים בבלגן הזה – זה כבר לגמרי מבאס. ארזו את המצעים בתוך משהו שיבלוט מספיק, כמו מזוודה, תיק או ארגז צבעוני.

עכשיו מותר לכם להתמוטט. לילה טוב, ושיהיה ישוב טוב וחיים חדשים מוצלחים במקום החדש.

***

מוגש בחסות TDY Moving: הובלות במרכז בסטנדרטים אמריקאיים

 

 

 

 

רבים וטובים מחבריי נופלים למלכודת הזו: משבר גיל ה-30, או 35, או 40 וכן הלאה, מביא אותם להחלטה הנמהרת להמשיך בלימודים אקדמיים לתואר ראשון, שני ולפעמים אף לדוקטורט. "זה סתם בשביל עצמי," הם מסבירים במבט מתנצל, כתשובה לשאלתי מלאת האימה "אבל למה אתה צריך את זה?!"…

ובכן, ללמוד משהו חדש זה תמיד כיף, אבל מעבר לחלק המהנה של זה, שכולל להסתובב בקפטריה של האוניברסיטה ולהרגיש ממש כמו כל הצעירים האלה, יש גם כמה מלכודים בסיטואציה הנ"ל. אחד מהם נקרא "מה זה כל האנגלית הזאת!"

רובנו נתקלנו במאמרים באנגלית כשלמדנו לבגרות, אחר-כך לפסיכומטרי, אולי גם באוניברסיטה בשלב כלשהו (תלוי מה למדנו שם), אבל מאז זרמו הרבה מים בברזים ושטפו מהמוח שלנו את הידע שהיה שם ושהיה לו קשר כלשהו לאנגלית אקדמית. אולי האנגלית המדוברת שלנו אפילו השתפרה בזכות הטיולים בעולם, הצפייה בסדרות והפטפוט עם השכנה האמריקאית, אבל איך לעזאזל זה אמור לעזור לנו עם ארבעה מאמרים, למשל, באתנו-מוסיקולוגיה, שצריך לקרוא עד שבוע הבא?! לצערנו, יש לציין שאין מה לעשות בנידון: ללמוד לתואר אקדמי פירושו לדעת לקרוא אנגלית מקצועית באופן שוטף, אז אין שום מנוס מזה.

אז מה עושים?

ראשית, אוצר מילים הוא החלק החשוב באמת, כשבאים לרענן את האנגלית האקדמית. ברור מאליו שאין צורך באוצר מילים בגיאוגרפיה אם אתם לומדים דווקא את תולדות ימי הביניים: תתמקדו במונחים מקצועיים בתחום הצר שלכם. כדאי שתסגלו לכם הרגל ללמוד כל יום שלוש מונחים מהמילון. תבחרו מילים ספציפיות שיעזרו לכם, או מונחים מדעיים ואקדמיים שפוגשים אותם הרבה במאמרים על מחקרים שונים.

שנית, כדי ללמוד לקרוא, צריך פשוט להתחיל לקרוא. קחו מרקר, ותעברו על המאמר פעם אחת מהתחלה עד הסוף. כן, גם אם אתם מבינים רק 20% מזה. במהלך הקריאה תדגישו כמה מילים שמופיעות בו הרבה פעמים: כנראה שמדובר במילות מפתח. אם אתם לא מכירים אותן, תיעזרו במילונים ברשת כגון Morfix או בתרגום של גוגל. לפעמים די במילה אחת כדי להבהיר על מה מדובר.

חשוב לציין שלהכניס פסקאות שלמות לתרגום האוטומטי של גוגל, לרוב, ייתן לכם טקסט חסר כל משמעות וזה רק יבזבז לכם זמן, לא יחסוך. בכל אופן, אין לתת אמון בתרגום האוטומטי ויש לבדוק שמה שהוא נתן לכם גם נשמע הגיוני.

אחרי שהבנתם את הנושא של המאמר, את מילות המפתח ואת רוב הנקודות שהוא דן בהן, זה הזמן לקריאה שנייה. הפעם תראו שזה הולך יותר חלק. אם יש לכם הרגשה שיש פה ושם משפט ממש חשוב שאתם לא לגמרי מבינים, אותו דווקא כן אפשר להכניס למתרגם של גוגל, אבל עדיין, לא לסמוך על התרגום האוטומטי בעיניים עצומות. הכי טוב זה לפרק את המשפט למילים ולנסות להבין את המשמעות שלו בעזרת בדיקה של כמה מילים קשות בלבד.

אם עליכם לצטט את המאמר בעבודה, בשלב הזה אפשר להשתמש בתקציר (אבסטרקט), במבוא ובסיכום. לרוב, כותב המאמר טרח הרבה מאוד בניסוח שלהם והם די מתמצתים את מה שצריך לדעת. הבעיה היא שזה לא באמת יעזור אם לא קראתם את כל המאמר ואתם לא מתמצאים בשיטות המחקר, כי האבסטרקט רק נותן לכם את תמצית הרעיון שבד"כ לא תהיה ברורה לגמרי למי שנמצא מחוץ לתחום. לכן המרצה שיקרא את העבודה או ישאל אתכם שאלות ירגיש בזה מיד. אבל אם הזמן ממש דוחק, אפשר לנסות למצוא מאמרים באנגלית קלה יותר (או אולי אפילו בעברית!) באותו נושא, וכך למצוא מידע נגיש יותר.

כדי שכל העבודה הזו לא תהיה לשווא – לא רק תעזור לכם עם הציון לעבודה הנוכחית אלא גם תשפר את האנגלית שלכם – נסו להפעיל את המידע החדש כדי לקבע אותו במוח: לחזור בקול על המילים או לכתוב את המשפטים העיקריים באנגלית. הרי הדרך הטובה ביותר "להיכנס" לתוך האנגלית האקדמית זה לנסות לדבר בה ולחשוב בה, וגם אם עדיין חסר אוצר מילים, חשוב לנסות.

***

מוגש בחסות אביב תרגומים – באביב תרגומים מתחייבים לספק לך תרגומים ברמת דקדוק מעולה בשפת היעד במחירים אטרקטיביים ביותר.

בשנים האחרונות בארץ, כל העניין של גישור תפס תאוצה: יותר ויותר זוגות מתגרשים פונים קודם כל למגשר. רובם אף מצליחים להגיע להסכם גירושין בתהליך גישור, במקום לבזבז טונות של עצבים ועשרות אלפי שקלים בבית משפט או בבית דין. כיצד תעשו זאת גם אתם?

נתחיל בקצת הסברים תיאורטיים.

מהו גישור? 

מדובר בשיטה ליישוב סכסוכים (שהומצאה, כמו רוב הדברים הטובים, בארצות הברית) בדרך של השגת הסדר המקובל על הצדדים שנמצאים במחלוקת; במקרה שלנו – זוג שהחליט להיפרד. המטרה היא למצוא פתרונות למחלוקת בדרך של הסכמה ודו-שיח.

חשוב לציין שלא מדובר בפשרה שכופה המגשר על הצדדים, אלא בהסכם ששני הצדדים מרוצים ממנו במידה מספקת. ההסכמה בגישור מתאפשרת באמצעות האדם הניטראלי (המגשר), אשר מסייע לצדדים למצוא את הדרך להסדר כלשהו שיהיה מקובל על שניהם.

מדובר בתפקיד שדורש המון סבלנות ויצירתיות, ויש לציין שרוב המגשרים סבורים שזו לא סתם עבודה, אלא שליחות של ממש. מגשר הוא איש מקצוע מתחום הסוציולוגיה או הפסיכולוגיה או עורך דין, בעל ידע והכשרה מתאימה לטיפול בגירושין.

מה ההבדל בין גירושין בגישור לבין גירושין "רגילים"?

בתביעה משפטית הצדדים נאבקים זה וכל אחד רודף אחרי הניצחון ומנסה להביס את הצד השני, דבר שהופך לעתים קרובות את הגירושין לסיפור מאוד טראומטי עבור כולם. כל זה מלווה לעיתים בתחושות של חרדה, חוסר ודאות ולחץ נפשי רב. לעומת זאת, בתהליך גישור המגשר מנסה להביא את הצדדים למצב של תקשורת, של הבנה ושל רצון להגיע לפתרון. חלק מתפקיד המגשר הוא לנסות וליצור דיאלוג ושיח בו יבהיר כל צד את האינטרסים והצרכים שלו, ומתוך כך יתבהרו גם האינטרסים החופפים והמשותפים של הצדדים.

חשוב להדגיש שלא מדובר בזכויות או חובות, אלא בצרכים וברצונות. השאיפה היא לאפשר פיתרון אשר יפגע באופן מינימאלי בכל אחד מן הצדדים, כאשר כל צד מבין את הצרכים ואת הרגישויות של הצד השני, ומסוגל להסביר באופן אסרטיבי את צרכיו שלו. אחד הסודות של המגשרים זה שהם מתמקדים בעתיד ולא בעבר, ואין בחדר שבו מתנהל הגישור אשמים או מאשימים. כל זה גורם לבניית תקשורת בריאה ונעימה יותר.

הצלחת הגישור לגירושין נובעת מהעובדה שכל מי שעובר את התהליך מודע לכך שמלבד התמודדות עם הקושי הרגשי שבגירושין, קיימים עניינים רבים מספור להסדיר. כל הפרטים הקטנים שנוגעים למזונות, לחזקה על הילדים, הסדרי ראיה וחלוקת רכוש – את אלה אפשר לגרור שנים על גבי שנים בבתי משפט, ואפשר, מצד שני, לסכם אותם בצורה רגועה ככל הניתן ועם פגיעה מינימאלית בכל המעורבים. אנשים שהצליחו לסיים כך את נישואים, מדווחים על סיום מהיר ורגוע יחסית של חיי הנישואין, לעומת אלה שהגיעו להתדיין בבתי המשפט.

מבחינה פרקטית:

הסכם גירושין המושג באמצעות הגישור, הוא מסמך משפטי לכל דבר, שמקבל תוקף של פסק דין לאחר אישור השופט בית המשפט לענייני משפחה (או הדיין בבית הדין הרבני).

בקצרה: יתרונות תהליך גישור בעת פרידה:

• חוסך זמן וכסף
• מפחית כעסים, עוגמת נפש וכאב הכרוכים בגירושין
• בונה תקשורת בריאה יותר לקראת הורות משותפת-בנפרד
• מסייע להפוך את התהליך לפחות טראומטי עבור כולם כולל הילדים
• מגביר את הסיכוי לשמירה הדדית על ההסכם

***

המאמר נכתב בחסות עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של  עו"ד גירושין יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

אחת מנקודות המשבר אחרי פרידה מבן הזוג – העובדה שהאדם חוזר להיות הוא-עצמו, יחיד, אחרי שנים אחדות (או, במקרים מסוימים, שנים רבות) של קיום זוגי-משפחתי. תהליך ההסתגלות לעובדה הזו יכול להיות קשה מאוד, רווי במשברים, תחושת כישלון, עצב ודמעות, אבל אפשר בהחלט למנף אותו למשהו מעצים. מכיוון שבכל מצב יש יתרונות וחסרונות, ומין הסתם חיי הנישואים לא היו כ"כ נפלאים, אם החלטתם להיפרד – אפשר וצריך למצוא את המקום החיובי והאופטימי במצב החדש, והמקום הזה נמצא… בך.

אבל לפני שניגש לעצות ושיטות, אני רוצה אותך לשאול שאלה קטנה.

מה טעם הגלידה שאת אוהבת?

זו שאלה נורא פשוטה, אבל יש נשים רבות, שחיו במשך שנים בתור רעיות ואמהות, וקנו למשפחה גלידה שהבן זוג אוהב או הילדים אוהבים או שזה היה במבצע… והן פשוט כבר לא זוכרות איזה טעם של גלידה הן אוהבות. עד כדי כך.

הן לא זוכרות עוד דברים, כמו מה הן רצו להיות כשתהיינה גדולות או איך זה לישון לבד במיטה גדולה עם אור או בלי אור, או עם פוך ומזגן, או איך שאת אוהבת, בלי שאת מפריעה. או איך זה ללכת לבד לסרט שאת אוהבת, לבחור בקומדיה רומנטית ולא בסרט אקשן.

אבל אפשר להיזכר. באמת. ולפעמים מגלים שזה לא כל-כך נורא ואולי אפילו די נוח ונעים וכיף.

אז הנה תרגיל: בערבים האלה שהילדים אצל האקס, או סתם הלכו לישון (או אולי הלכו לענייניהם, אם יש לך ילדים מתבגרים), ואת מוצאת את עצמך לבד במעגל האור הזה של מנורת השולחן ולא יודעת מה לעשות עם כל השקט – קחי דף ועיפרון ותרשמי כל מה שאת אוהבת. כל מה שאי פעם אהבת ושכחת שאהבת. אפשר גם להכין קולאז' מתמונות הגזורות מהמגזינים, אם את ממש רוצה להשקיע ואוהבת עבודה יד, אבל גם רשימה פשוטה תספיק.

התבונני ברשימה שהכנת – זהו תרגיל נפלא להתחיל בו את המסע חזרה אלייך, כאל אישה יחידה.

ועכשיו, אשמח לחלוק מספר טיפים ורעיונות שאפשר לבצע בתהליך השיקום של ה"יחידוּת" שלך:

1. דאגי (גם) לעצמך. אני זוכרת שלקח לי המון זמן, למשל, להבין שאני צריכה לדאוג שבמקרר יהיה אוכל שאני אוהבת או שאני צריכה (אם אני בדיאטה, למשל), ולא רק משהו שהבעל-והילדים אוכלים, ואני כבר אסתדר. פתאום היה לי מקום ליוגורטים שלי במקרר. זה קשור גם לדברים אחרים, לא רק לאוכל. פני לך זמן לעסוק בספורט, פני לך מקום בחדר לחפצים שלך, פני לך מקום בראש למחשבות ולשאיפות שלך, רשמי את עצמך ברשימת המטלות – אם את צריכה תור לרופא או לספרית, אל תזניחי. תראי שזה מאוד משתלם.

2. עשי שינויים. ערכי רשימה של שינויים בבית שתמיד רצית ולא עשית כי האקס לא אהב את הרעיון. למשל, לאמץ חיית מחמד או לעבור לתזונה יותר טבעית, או סתם לקנות תמונות בשחור-לבן שהוא חשב שהן מדכאות ואת אוהבת בלב ובנפש. תחשבי אם זה באמת מתאים לך, ואם כן – אל תחששי! השינוי יעשה לך טוב וייתן לך תחושה של שליטה על חייך, והחלומות שמתגשמים ישמחו אותך.

3. היזכרי בתחביב ישן או תמצאי אחד חדש. השקיעי בזה, מצאי פורומים וקהילות באינטרנט, ערכי רשימת ציוד שאת חולמת לרכוש, הקדישי לזה מקום בבית. התמסרות לתחביב היא תחושה זורמת וחיובית, וגם אפשר להכיר דרכו אנשים חדשים, וחוץ מזה סתם ליהנות. הרי זו המטרה שלנו כרגע, ליהנות. נכון?

4. נשים רבות מאוד נתקלות בשלב ראשון של החיים העצמאיים בקשיים כלכליים, במיוחד אם יש כמה ילדים, וודאי וודאי – אם יש בעיה בנושא המזונות ורכוש, או עד שהיא נפתרת. אבל נשים רבות מאוד גם מצליחות למנף את המשבר הזה לפיתוח קריירה שעליה הן תמיד חלמו. אז אם ישבת בבית וגידלת את הילדים ועכשיו את ממילא צריכה לצאת לעבוד, אולי תתחילי לחלום על מה שתעשי בעוד עשר שנים? את יכולה להתחיל ממדרגה נמוכה יותר מזו שמגיעה לך – כי את זקוקה לכסף ועכשיו – אבל יחד עם זאת, לזכור את החזון ולחשב את צעדייך לכיוון הנכון, ובעיקר להאמין בעצמך. חוץ מזה, נחמד מאוד לקום בבוקר, להתלבש ולהתאפר וללכת למקום אחר שבו את רואה מבוגרים אחרים. לילדים יהיו קיטורים, אבל תאמיני לי שגם הם לא רוצים אימא מתוסכלת וענייה תקועה בבית. עדיף להם ללמוד לחמם לעצמם אוכל במיקרו ולראות בערב אימא מסופקת ומצליחה, גם אם עייפה, מאשר לאכול כל יום ארוחת צהריים חמה שהכינה אימא עם עיניים כבויות.

5. למדי משהו חדש. לימודים הם דבר נפלא שמקדם אותנו והופך אותנו לאנשים חדשים, טובים יותר וחכמים יותר, וזה בדיוק מה שאת צריכה כדי לשקם את הדימוי העצמי שלך אחרי כישלון הנישואים. לא חייבים להירשם ללימודים יקרים – יש המון פתרונות זולים יותר, החל מלימודי שפה דרך האינטרנט וכלה בקורס איפור. יש גם קורסים טובים במסגרת לשכת העבודה, העירייה ועוד. לימודים יכולים לקדם אותך לקריירה חדשה או לשפר את העמדה שלך בעבודה, אבל גם אם זה לא מה שאת רוצה או צריכה, עצם העסקת המוח במידע חדש ומעניין יעזור לך מאוד לבנות את "אני עצמי" הנפרד שלך מחדש. וזכרי שאין דבר כזה "כבר מאוחר מדי בשבילי ללמוד".

6. צאי עם חברות. אם אין לך חברות גרושות או רווקות, חפשי אותן באופן יזום, ובני חברויות חדשות (אם כי יש גם חברות נשואות באושר שישמחו שתגנבי אותן מדי פעם מהבית). בכלל, קשרים חברתיים חדשים, עם אנשים שמכירים אותך כבר כאישה נפרדת, ולא הכירו אתכם כזוג, עוזרים מאוד להתאוששות ולשמחת חיים המחודשת. סתם לצאת, לבלות, לשתות כוס קפה ולצחוק, אפילו אם זה פעמיים בחודש, זה משהו שהופך אותך לצעירה יותר. בדוק.

המון בהצלחה בדרך חדשה ונהדרת!

*הכותבת היא פרודה, אימא לחמישה ילדים, מתגוררת בירושלים.

***

 

במאמר הקודם ניסיתי לנסח כמה עקרונות, שמניסיוני, עוזרים להורה הגרוש להתמודד עם המשימה. במאמר הזה אביא את חמשת העקרונות הנוספים, ואני מקווה שזה יועיל לכם במשהו או לפחות ייתן חומר למחשבה.

 

6. אל תנסה להרעיף על הילד טובות הנאה מתוך ניסיון לפצות או לכפר.

פעם קראתי באיזה ספר על אימא שמתמודדת עם פירוק הזוגיות על ידי כך שהיא מנסה לערוך ארוחת בוקר עם מפיות ומאכלים מיוחדים לבנה המתבגר, שכמובן בכלל לא מבין מה היא רוצה ממנו. צחקתי וגם קצת בכיתי, כי כולנו מנסים לעשות את זה.

רגש האשמה מריץ אותנו לספק לילדים דברים שאלמלא לא היינו מתגרשים, לא היינו מעלים בדעתנו להביא להם. כמה שהמניע לכך יהיה מובן ומכמיר לב, פשוט תתפסו את עצמכם ואל תעשו את זה. זה לא מועיל לא לילד ולא לכם. שמרו על שגרה רגועה, אל תרעיפו מתנות יקרות או טובות מיוחדות, ותשתדלו לדבוק בעקרונות שהיו לכם כשהייתם נשואים.

7. שימו גבולות – הילד צריך אותם בדיוק כמו ילד במשפחה שלמה, ואולי אפילו יותר.

פעמים רבות הביטחון של הילד בסביבה ובעולם שלו מתערער כשהוא צריך פתאום להיות בשני בתים, וגם, בעצם, לחיות בתוך מערכת מאוד מסורבלת, כאשר כל הורה לעתים קרובות בונה את שגרתו החדשה לפי מה שמתאים לו.

אז קודם כל, חשוב ליישר קו מול האקס. אם המתבגר, למשל, צריך לחזור הביתה עד 11, אז לא משנה אם הוא ישן אצל האם או אצל האב, הוא צריך לחזור הביתה ב-11, נקודה. אתם תראו מהר מאוד שדברים כאלה מספקים לילדים המון ביטחון ו"נורמאליות", בתוך התהליך הלא פשוט שהם עוברים. גם כאשר השקפת העולם של ההורים שונה (אני רואה את זה המון אצל משפחות דתיות שמתגרשות, כאשר אחד הצדדים עם הזמן הופך להיות שונה באופן מהותי מהצד השני מבחינת ההקפדה על המצוות), אפשר להגיע למערכת חוקים שמקובלת על כולם, וששני ההורים אוכפים אותה בלי שום היסוס

8. נסו לעשות מהלימון לימונדה – הילד יכול להרוויח בונוסים חינוכיים מהמצב.

למשל, להיות אחראי יותר בגיל צעיר יותר, להרגיש שותף, או לבלות יותר זמן איכות עם ההורים. כולם מכירים את התופעה של האבות הגרושים, שתמיד היו נתקעים בעבודה עד 8, אבל פתאום, כשיש להם הסדרי ראיה ופעמיים בשבוע זמן שלהם עם הילד, הם מצליחים לצאת מהעבודה בשעה ארבע בלי בושה ובלי היסוס.

תראו את הדברים שהשתנו בחייו לטובה גם לילד – הם אוהבים שההורים שלהם אופטימיים, גם כשהם עצמם רוטנים. אבל חשוב לי לציין שצריך הרבה מודעות עצמית כדי לא להפוך את תוספת זמן איכות לפינוק יתר (מכירים את ההרגל של אמהות גרושות להרשות לילד לישון איתן?), וכמו כן, לא להפוך את הענקת סמכויות ואחריות להפיכת הילד למבוגר נוסף במשפחה – מה שלגמרי לא בריא בשבילו. כשמתעורר בכם ספק, תבדקו אם מה שאתם עושים זה לטובת הילד, או מסיבות פנימיות שלכם.

9. זרקו לפח את רגשות האשמה, כמה שרק אפשר.

זה, כנראה, העיקרון שהכי קשה לקיים. רגשות אשם זה אחד הדברים המרכזיים ביותר בנפש ההורה הגרוש. אם הגירושין היו ביוזמתך – אתה ודאי מרגיש מאוד אשם, אבל גם אם לא, עצם העובדה שלא הצלחת לשמור על המשפחה עבור הילדים, יכולה לספק חומר בעירה לרגשות אשם קשים למשך שנים.

אז אנחנו הולכים להיפטר מהם בשני שלבים. שלב א' – להבין שהם לא מועילים לאף אחד ורק מזיקים. חשוב שתנתחו, מה אתם עושים בחיי היום יום מתוך רגשות אשם, ותוודאו שבשורה התחתונה, מדובר בלא מעט נזק לכם ולילדים. למשל, הורים רבים מגלים שרגשות אשמה גורמים להם… לצעוק על הילדים יותר. מה שמביא, כמובן, לעוד יותר רגשות אשמה. שלב ב' – להציב חסימה בין הרגש המפלצתי לבין הנפש שלכם. בכל פעם שהוא בא ועולה, פשוט דמיינו מחסום זכוכית שמונע ממנו לחדור למוח שלכם ולהרעיל אותו. עם הזמן, תראו שזה הופך להרגל.

10. תנו להם להישאר ילדים.

לא כל דבר קשור לגירושים – לפעמים לילדים יש סתם בעיות של ילדים. אם הילד נמנע משום מה מלסדר את החדר שלו, אל תמהרו להסיק שזה בגלל שפינקתם אותו, או אבא שלו פינק אותו, או שהוא סובל ממחסור בתשומת לב ולכן עושה לכן דווקא. תאמינו לי, לפעמים הילד סתם מתעצל… מרוב מודעות, אנחנו לפעמים סובלים מעודפי ניתוחים פסיכולוגיים, ושוכחים שהילדים שלנו, הם סתם ילדים. אז תנו להם פשוט להישאר מה שהם, לפעמים שמחים, לפעמים עצובים, לפעמים חרוצים, לפעמים עצלנים. ותיהנו מהתקופה הזו, כי היא חולפת כל-כך מהר!

*הכותבת היא פרודה, אימא לחמישה ילדים, מתגוררת בירושלים

***

המאמר נכתב שיתוף משרדו של עו"ד דיני משפחה יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

 

 

 

אפתח בסיפור אישי: כשבני השלישי היה פעוט, הוא סבל מקשיי הסתגלות חמורים מאוד כשהגיע הזמן שלו להתחיל לבקר בגן. אחרי שהבנו שהוא ממש סובל והבעיה לא חולפת מעצמה, והוא אכן לא מצליח להסתגל לשינוי, נעזרנו בפרחי באך שכבר לפני כן הוכיחו את עצמם במשפחה שלנו כיעילים מאוד לטיפול בבעיות ומצוקות נפשיות.

כעבור שלושה ימי טיפול, הגננת של הילד שמה לב שהילד הפך להרבה יותר שמח ונינוח, התחיל לאכול בגן באופן סדיר ובתיאבון, ובאופן כללי התרגל למצב. היא לא ידעה שאנחנו מטפלים בו באופן כלשהו, והייתה בטוחה שמדובר בהסתגלות ספונטנית ש"סוף סוף" הגיעה. מבחינתי זה היה הסימן הברור ביותר לכך שהתמצית עזרה והילד התגבר על מצוקתו בעזרתה.

פרחי באך – תמציות צמחים הומאופטיות לטיפול רגשי על פי שיטתו המיוחדת של ד"ר באך – מהווים שיטת טיפול בטוחה ביותר לילדים בכל גיל, החל בלידה ועד ההתבגרות. הטיפול בילדים שונה מן הטיפול במבוגרים (אותה התמצית אצל מבוגר ואצל ילד יכולה לסמל דברים אחרים!), ולכן כשבאים לחפש מטפל, חשוב לבחור אחד כזה שיש לו ניסיון בטיפול בילדים דווקא.

מבחינה רפואית וגם פסיכולוגית-נפשית, הילדות נמשכת עד לסוף ההתבגרות המינית, ולכל שלב ושלב יש מאפיינים מיוחדים משלו. שימו לב שכל טיפול בילד מחייב את המטפל לבחון את מערכות היחסים שיש לו עם סביבתו ובעיקר עם הוריו, לכן המון פעמים המטפל ישאל שאלות דווקא עליכם. שתפו פעולה באופן מלא, זה חשוב! ככל שהמטפל ידע יותר פרטים עליכם ועל מערכת היחסים שלכם עם הילד, עם בן הזוג, עם האחים של הילד ועוד, כך הוא יוכל לראות תמונה מלאה יותר וכמובן לזהות את המצוקות האמיתיות של הילד.

מבחינה טכנית, חשוב לתת לילד את התמצית מספר פעמים ביום – פשוט לטפטף כמה טיפות מהבקבוקון שקיבלתם מהמטפל לתוך כוס מים או בקבוק, ולתת לילד לשתות. אין מה לחשוש ממינון יתר – כל מינון של פרחי באך הוא בטוח – אבל אין סיבה לקחת יותר מ-8-12 טיפות ביום, כלומר 2-3 טיפות 4 פעמים ביום. כשמדובר במתבגרים, זה כמובן יותר מורכב וצריך שהילד ישתף פעולה ויזכור לקחת את התמצית בעצמו. מניסיוני, זה לא תמיד הולך, לכן כשראיתי שזה מסובך מדי, פשוט הכנסתי 4 מנות מדודות לתוך בקבוק המים של המתבגר שלי, והוא היה שותה ממנו כשהיה צמא, וכך בסוף היום קיבל את ארבעת המנות שלו.

כמו שכבר נכתב, בכל שלב ושלב בהתפתחות ישנם מצבים שכיחים או בעיות שכיחות שניתן לסייע לילד להתגבר עליהם בעזרת פרחי באך. אביא כאן בקצרה את שלבי הילדות עם מספר דוגמאות שידברו אל הורים רבים:

הגיל הרך

הרך הנולד שהופך בהדרגה לילד, שלב שנמשך בערך עד גיל 3. מאפיינים פסיכולוגיים: חרדת נטישה, חרדה מזרים, קשיי הסתגלות לעולם, התפתחות מואצת שמעמיסה על המערכת הנפשית, צמיחת שיניים וקשיים בבניית מחזור שינה בריא. לעתים קרובות קשיים בגיל הזה עלולים להביא לבעיות במערכת העיכול והנשימה, וכן אלרגיות ומחלות ילדות שכיחות.

תמציות מתאימות:

WALNUT – עוזרת במעברים שונים – למשל, מעבר משהייה בבית עם האם, לשהייה אצל המטפלת או בגן.

Star of Bethlehem – עוזרת בהתמודדות עם טראומת הלידה, גם עבור התינוק וגם עבור האם…

OLIVE – עוזרת לבעיות שינה

*למצבי טראומה או כאב – ברית, ניתוחים, בדיקות, חיסונים – מומלץ לתת לתינוק טיפה של תמצית הטראומה בשם רסקיו, שניתן היום לרכוש בכל בית מרקחת. יש להמיס טיפה אחת בכמות קטנה של מים או חלב אם, כי לטיפות עצמן יש טעם של אלכוהול.

הפעוט הופך לילד

בין גילאי 3 ל-7 הילד מתחיל לחפש את קבוצת בני גילו, וליצור עמם אינטראקציות שונות. זהו גם גיל הלמידה, הדיבור והחשיבה. מאפיינים: ההתפתחות הרגשית מואצת ביותר, התפתחות קוגניטיבית והופעת חשיבה לוגית, סוציאליזציה מואצת (חברויות ראשונות), עלולים להופיע חרדות וסיוטים כתוצאה מהתפתחות הדמיון.

תמציות מתאימות:

MIMULUS – במקרה של פחדים וחרדות

WALNUT – במעבר לגן חדש או מגן לבית הספר

בית הספר היסודי – גילאי 7-12

הבסיס המוטורי של הילד הגיע לבשלות, הוא מטפח תחומי עניין, והחברה חשובה לו יותר מתמיד. זהו הגיל שבו מבינים איך החברה פועלת, ומתחילים לעצב את האישיות הבוגרת שלנו. בעיות שכיחות: קשיי למידה, קשיים חברתיים, הפרעות קשב וריכוז.

תמציות מתאימות:

HORNBEAN – עוזרת לתת "דחיפה" לילד שאין לו חשק להתקדם בלימודים.

Centaury – לילדים פסיביים ודחויים חברתית שנגררים אחרי חברים "שליליים".

Agrimony – לשיפור של יכולת ביטוי הרגשות, לאלה שמתקשים בכך.

CHESTNUT BU D – במידה והילד מגלה קושי בלמידה או חוזר על טעויות שוב ושוב.
WILD OAT – במידה והילד מגלה קושי בריכוז.
IMPATIENS/VERVAIN – להפרעות קשב וריכוז.

גיל ההתבגרות

 

כאן אנו מתמודדים עם כל מה שנאמר על גיל ההתבגרות ועוד – פריצת הגבולות ובנייתם מחדש, ההתפתחות המינית המואצת, מרדנות, המון שינויים שכל-כך קשה להתמודד איתם (להורים ולילד כאחד). כל האנרגיה המיוחדת הזו – והמון בלבול, אמוציות סוערות ומצבי רוח סותרים.

תמציות מתאימות:

WALNUT – למעברים קלים יותר (בין יסודי לתיכון, הגיוס וכל היתר), להסתגלות לשינויים גופניים ואיזון רגשי.

HOLLY – – מועיל מאוד עבור המתבגר הזועם והשלילי, מלא ברגשות שליליים כלפי הסביבה (כן, גם כלפיכם, ההורים! מה חשבתם?) וגם כלפי עצמו.

CHICORY – למתבגר אשר חש מבודד חברתית, ולא מסוגל לאהוב את עצמו. התמצית טובה מאוד גם למתבגרות אשר אינן מוכנות לקבל באהבה את גופן ואת השינויים שחלים בהן, וכן להפרעות אכילה. חשוב לציין שמדובר בגיל קריטי ואם לא מטפלים בבעיה בשלב הזה – היא הרבה יותר קשה לטיפול בגיל בוגר יותר.

לסיכום חשוב לי לציין שלמרות שפרחי באך הם במקור שיטה לריפוי עצמי, רק מטפלים מוסמכים יכולים לראות את התמונה בשלמותה, במיוחד כשמדובר בילדים.

לכן, את התמציות שנמכרות בבית מרקחת, ניתן לתת רק בשני מקרים:

רסקיו – במצבי טראומה או כאב, כמו ניתוח.

ו WALNUT- במצבי מעבר ברורים כמו החלפת מסגרת או גיל ההתבגרות.

בכל מקרה אחר יש לפנות למטפל שמומחה בפרחי באך, ורצוי למישהו שמתמחה בטיפול בילדים.

*הכותבת היא אם לחמישה ילדים בגילאי 6-16, מתגוררת בירושלים

***

מוגש בחסות טיפול בגלי הלם – הטיפול בגלי הלם הינו טיפול חדשני, מוכח מדעית ואפקטיבי ביותר, אך עם זאת הוא חייב להתבצע ע"י אנשי מקצוע. הטיפולים מתקיימים ב"מרפאת מומחים משולבת" המתמחה בכאב ומאגדת בתוכה את מיטב הרופאים המומחים בצפון הארץ ביניהם אורתופדים מומחים, נוירולוגים, כירופרקטים ועוד מטפלים רבים ושונים.