קטגוריות
יום יום יצירה מה חדש משפחה מתכונים פנאי

ביחד במטבח – מתכונים לקיץ להורים וילדים

ימי הקיץ הם מעיקים לא רק בגלל החום הרב והכבד – אלא בעיקר מכיוון שהילדים יוצאים לחופש וצריך למצוא מה לעשות איתם במהלך רוב שעות היום. אז נכון, בדרך כלל הזאטוטים הקטנים הולכים לקייטנות, אבל מה עם הילדים היותר "גדולים"? הרי בהגיע גיל 11 המופלא אי אפשר לשלוח אותו לקייטנה ולרוב נמצא אותו ואת חבריו מול אחד ממסכי הבית המרצדים כשמדי פעם הם צצים עם התלונות המוכרות: "אמא משעמם לי, אמא אני רעב"

אז הנה – פתרון נהדר לשתי התלונות בבת אחת: למה שלא תהפכו את השעמום והרעב לפעילות אחר צהריימית מהנה לכל המשפחה? לפניכם מספר רעיונות לבילוי משותף לכם ולילדיכם במטבח.

פסטה ברוטב עגבניות

פסטה ברוטב עגבניות

ארוחת צהריים מהירה וקלה להכנה, אהובה מאוד על ילדים (בעיקר על כאלה שלא אוהבים בצל באוכל שלהם) ובריאה.

מצרכים

  • 8 עגבניות בשלות
  • 2 שיני שום
  • 4 עלי בזיליקום
  • מלח, פלפל
  • שמן זית.

אופן ההכנה

  • מומלץ להתחיל לחמם מים לפסטה כבר עכשיו כיוון שהכנת הרוטב די מהירה
  • חולטים את העגבניות במים רותחים כ- 5 דקות.
  • מוציאים אותן בזהירות ולאחר 2 דקות התקררות מקלפים את העגבניות (בזכות החליטה העגבניות יתקלפו בקלילות)
  • חותכים אותן לחתיכות גסות.
  • בסיר קטן מחממים שמן זית.
  • כשהשמן חם (יודעים שהוא חם כשריח שמן הזית הנפלא מתחיל להתפשט במטבח) מכניסים בזהירות רבה את העגבניות.
  • מטגנים אותן כ-5 דקות על אש בינונית-גבוהה.
  • כותשים פנימה את 2 שיני השום ומטגנים עוד דקה.
  • חותכים את עלי הבזיליקום לפרוסות לאורך (לא לקצוץ!) ומוסיפים לסיר.
  • מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.
  • מוסיפים עוד רבע-חצי כוס מים.
  • מביאים לרתיחה.
  • מנמיכים את האש ומבשלים 8-10 דקות.
  • מוכן! בתאבון!

כדורי שוקולד

כדורי שוקולד

הממתק הקלאסי שאפילו ילדים ממש קטנים יכולים להשתתף בהכנה. חוצמזה הוא מצוין כדי ללמד את הקטנים לעשות שימוש חוזר במוצרים ישנים.

מצרכים

  • 250 גרם ביסקוויטים \ עוגה יבשה \ עוגיות משבוע שעבר
  • חצי כוס שמנת מתוקה (לפחות 32%)
  • 50 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
  • 200 גרם שוקולד מריר איכותי (עדיף 60% מוצקי קקאו, אפשר גם רגיל – מה שיש בבית)

לקישוט

  • אבקת קקאו \ סוכריות צבעוניות של עוגה \ אבקת קוקוס

אופן ההכנה

  • גורסים את הביסקוויטים \ העוגה \ העוגיות במעבד מזון (אפשר גם לשים בשקית ולכתוש עם פטיש שניצלים או לגרור בפומפייה) ושמים את הפרורים בקערה גדולה.
  • שוברים את טבלאות השוקולד לחתיכות קטנטנות.
  • שמים סיר קטן על אש מאוד נמוכה ומכניסים את השמנת עם החמאה.
  • מחממים תוך כדי ערבוב עד שהחמאה נמסה.
  • מגבירים את האש ומביאים את התערובת כמעט לרתיחה (לא להרתיח!!!) ומכבים מיד את האש.
  • מוסיפים את חתיכות השוקולד ומערבבים עד שהכול נמס ומתאחד.
  • שופכים את התערובת לקערה שבה שמנו את הפרורים ומערבבים.
  • נותנים לילדים לגלגל כדורים בידיים.
  • מצפים בקקאו או סוכריות או מה שבא לכם.
  • מכניסים למקרר לשעתיים.

בואיקוס

בואיקוס

בואיקוס הן לחמניות טעימות מאוד שרצוי מאוד לקחת איתכם לפיקניק. אם בא לכם להכין משהו ואז לצאת לברכה או סתם לפארק – זה המתכון בשבילכם.

מצרכים

  • 100 גרם חמאה.
  • 350 גרם קמח תופח
  • כוס גבינת קצ'קבל מגוררת (על החלק הגס של הפומפייה)
  • 250 גר' גבינה לבנה 9%
  • גביע אחד של שמנת חמוצה 9%
  • זיתים מגולענים (שחורים או ירוקים ואפילו גם וגם)

אופן ההכנה:

  • שמים בקערה את כל החומרים לפי הסדר הבא, ואומרים לילדים ללוש יפה (מי שמתעצל – אפשר מאוד להשתמש במיקסר):
    • חמאה עם הגבינה והשמנת
    • גבינת הקשקבל
    • הזיתים
    • קמח
  • לשים היטב היטב היטב.
  • אחרי שנוצרת תערובת סמיכה ואחידה מפסיקים ללוש.
  • מסדרים נייר אפיה בתבנית.
  • מחממים תנור ל180 מעלות.
  • בידיים לחות או בעזרת 2 כפות יוצרים כדורים קטנים ושמים בתבנית במרווחים של לפחות 3 ס"מ מכל כיוון. (אם אין מקום בתבנית אז תעשו כמה סיבובי אפייה)
  • מכניסים את התבנית לתנור ל 15-18 דקות (עד שהבואיקוס מתחילים להזהיב).
  • מוציאים ומעבירים בזהירות את הבואיקוס לרשת ונותנים 10-15 דקות קירור. זהו – מוכן. מומלץ לא לתת להם לחכות יותר משעה או שעתיים. הכי טעים טרי!

***

הכותב, אסף כהן, שף דרגה ראשונה מנהל בלוג אוכל "טעימאוד" ומאמין שאין מתכונים שאי אפשר להכין.

בלוג אוכל

קטגוריות
אופנה בית יום יום יצירה מה חדש משפחה

עולמו של הנסיך הקטן – חדרי ילדים

עולמו של הנסיך הקטן – חדרי ילדים

יש לי שלושה חדרי ילדים בבית. כזו אני, ברוכת ילדים. מה שמיוחד בחדרי הילדים – מלבד העובדה שהם תמיד מבולגנים משום מה – זה שגרים בהם, נכון, ילדים. אנשים בעלי גובה קטן, בעלי הרבה תחומי עניין מפתיעים ואישיות שלא תמיד קל לרַצות. במיוחד כשמדובר בכמה ילדים שגרים באותו חדר.

בגלל גודל הדירות הקטן-יחסית, וגודל המשפחות הגדול-יחסית בישראל, מקובל ומאוד שכיח אצלנו ששניים (ובמגזרים מסוימים – גם שלושה) ילדים מתגוררים באותו חדר. גם אם מדובר בילדים בני אותו מין והפרש גילאים קטן, המצב הזה אינו תמיד פשוט. אחרי הכול, הם אמורים להסתדר עם שותף לחדר שיתכן מאוד ששונה מהם באישיותו, העדפותיו, וגם, לא לשכוח, מדובר באח שלו, כלומר, במתחרה הקבוע על תשומת הלב של ההורה.

מרחב אישי לכל ילד

כל הרגשות האלה פעמים רבות קובעים את סגנון החדר יותר מאשר פנג שווי או כל תורת עיצוב אחרת. למעשה, לפעמים אין ברירה אלא ליצור באותו חלל שני מרחבים שונים, מרחב אישי לכל ילד. יש כמה שיטות לעשות את זה:

חצי-חצי. כל ילד מקבל חצי חדר, עם מיטה, שולחן וארונית, כאשר בד"כ יש ארון בגדים משותף וגם, נניח, שטיח משותף. כל אחד מהילדים מביא לאזור שלו את ההעדפות שלו: צעצועים, פריטים, קישוטים וחפצים אישיים.

למעלה ולמטה. במקרה של מיטת קומתיים או מיטת גלריה, יש אפשרות לתלות מדף גבוה ליד המיטה לילד שישן למעלה ואז יש לו מרחב משלו שהילד שישן למטה (הצעיר יותר בד"כ) לא מגיע אליו. מתאים למשפחות גדולות וחדרים קטנים.

שילוב. הריהוט משותף והמרחב לא מחולק, אבל מבחינת העדפות, כולם מקבלים יחס שווה. נניח, יהיו פוסטרים עם דינוזאורים כי הגדול מחבב דינוזאורים (או הארי פוטר, או טיסנים), אבל המנורה תהיה דווקא בצורת מיקי מאוס כי הצעיר מעדיף אותה. יהיה מאוורר תקרה כי לגדול חם, ואור קטן ליד המיטה של כל אחד מהילדים, כי לקטן מפריע האור כשהגדול קורא ספר במיטה.

אור קטן ליד המיטה של כל אחד מהילדים

וניגש למספר עצות מעשיות:

  • ספקו לכל ילד מקום איחסון לחפצים קטנים ויקרים ללבו. זו יכולה להיות קופסא יפה או אחת המגירות בשידה. אחרת כל האוצרות האלה יתפזרו על פני כל החדר
  • יש היום המון גופי תאורה יפים, איכותיים ולא יקרים במיוחד לחדרי ילדים. התאורה המיטבית חשובה מאוד לבריאות העיניים, אבל גם משרה אווירה טובה בחדר.
  • וילונות ושטיח: רצוי וילון חצי שקוף שאור השמש עובר דרכו בקלות, ושטיח בצבעי פסטל מרגיעים, אבל אפשר גם לתת ביטוי לטעם האישי של הילד (לדוגמה וילון עם הדפס צבעוני או שטיח זברה).
  • קירות: אני מאוד אוהבת שיש קיר אחד בצבע יותר "שמח", אבל זה אומר שכמות הקישוטים על הקירות צריכה להיות מתונה, אחרת החדר יצור רושם של "בלגן בעיניים". עוד אופציה: אפשר להשאיר חדר בצבע בהיר ואחיד, ולהשתמש בשבלונות כדי ליצור ציורי קיר נחמדים.
  • קחו בחשבון שכיסוי המיטה המקסים שקניתם לילד עלול למצוא את עצמו זרוק על הרצפה רוב היום, שהקופסאות המתוקות יאבדו את המכסים ובאופן כללי שבקושי יראו את החדר מתחת לבלגן, במיוחד אם מדובר בחדר של מתבגר. עכשיו תנשמו, קחו את זה בקלות ותזכרו שהעיקר זה בני האדם ולא החפצים, וששום אסתטיקה לא שווה מריבות אינסופיות.

כולם מקבלים יחס שווה

לסיכום, אני רוצה לספר משהו אישי. סבתי שהיא היום כמעט בת 90, זוכרת עד היום את הטפט שהיה בחדר הילדים שלה: בדוגמה של בובות וצעצועים כמו דובי או קטר רכבת צעצוע. והמסר? חוויות ויזואליות שהילד יספוג היום ילוו אותו שנים ארוכות. לכן חשוב שיאהב את החדר שלו גם מבחינה חזותית. אם הוא גדול מספיק, רצוי להתייעץ איתו וגם לתת לו תפקיד בצביעה, בסידור או בהכנת הקישוטים ותלייתם.

כדאי לשתף את הילדים בהכנת הקישוטים ותלייתם


קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה פנאי

אילת עם ילדים בשלושה ימים

 כולם שואלים אותי: למה דווקא אילת? חם וצפוף ורחוק ונדוש. התשובה שלי היא שאלו בדיוק הסיבות לחזור תמיד לאילת: אין מקום שבו מרגיש יותר בחופשה מאשר באילת. אם זה לא מספיק אז תמיד אפשר להזכיר את הים, את ההרים האדומים, את האווירה – אין כמו אילת. ההוכחה הטובה ביותר לזה היא שהילדים שלי ממשיכים לספר על הטיול לאילת שנה ושנתיים אחרי שהוא מתרחש. בשנה השלישית, אני לוקחת אותם שוב לאילת.

חופשה באילת

 ולמה דווקא שלושה ימים? דבר ראשון, כי לא תמיד אפשר יותר: יש מגבלות של חופשה, עבודה, תקציב. חוץ מזה, לאחר מחקר של שנים נראה לי ששלושה ימים הם בדיוק מה שצריך בשביל אילת: לא יותר מדי ולא פחות מדי.

אז מה אפשר להספיק באילת בשלושה ימים, עם חבורה של ילדים בגילאים שונים, כשהדרישה היא להעניק להם "חוויית אילת" טובה ומספקת?

 יום ראשון: פארק תמנע או עמודי שלמה – הרי אילת.

 אין שום דבר שדומה לחוויית טיול בהרי אילת. הצבע הנחושתי המדהים, הנוף הבראשיתי, הכול יוצר תחושה חזקה של קסם. את המסלולים קטונתי מלתאר (אבל אפשר למצוא אותם בקלות רבה, למשל כאן). אני רוצה להמליץ על מסלול שנעשה עוד לפני שנגיע לאילת – מסלול מעגלי ונחמד בפארק תמנע שיהיה אפשרי מבחינת כל הילדים. יש כמה מסלולים בפרק – נדמה לי שאין מי שלא מכיר את עמודי שלמה. מלבד נסיעה קצת מאתגרת על דרך חצץ, מדובר בהמון הנאה במחיר של חצי שעה הליכה מתונה ברגל!

בפרק תמנע יש גם לא מעט אטרקציות מלבד הטיול עצמו. אם הגעתם לאזור אילת כבר בשעות מוקדמות יחסית, במיוחד אם מוקדם מדי לקבל את החדר במלון, כדאי לנצל את ההזדמנות ולבדוק את כל הדברים שהפארק מציע. אני, בתור דחיינית כרונית שאף פעם לא מספיקה כלום נוטה להגיע לאילת בשעה ארבע במקרה הטוב, ולכן בוחרת במשהו פחות יומרני. טיול רגלי לא ארוך הוא כל מה שצריך אחרי נהיגה מייגעת של שעות על גבי שעות.

דרך אגב, הפארק גם שימש השראה למשחק מאוד מוצלח שיכול להעסיק את כל המשפחה במהלך הנסיעה ושהפך למסורת משפחתית. יש לנו משחק דימיון שמבוסס על הצורות המדהימות שקיבלו ההרים בדרך לאילת במהלך מאות אלפי שנים של רוח וגשם. אחד מאתנו צריך לבחור הר והיתר מנסים לנחש למה הוא דומה, למשל – גמל, עוגה, פטרייה.

אולי לא צריך להזכיר אבל אני אזכיר בכל זאת: מים, מים ומים, וגם מי שלא צמא חייב לשתות. וגם קרם שיזוף, כובעים לכולם ומשקפי שמש כי השמש פה מאוד לא רחמנית. ודבר אחרון: אם השעה מאפשרת אפשר גם לארוז סל לפיקניק ולאכול ממש על סלע אדום שמזכיר שולחן.

פארק תמנע

יום שני: עיר המלכים, הטיילת והחוף

 עיר המלכים היא אטרקציה חדשה יחסית. זה נכון שהיא לא ממש זולה וגם קצת עמוסה (ויש כאלה שיגידו שהיא עמוסה מדי.) אבל למרות החסרונות עדיין אפשר לבלות שם יום שלם, "להיתקע" באגפים שאהבתם במיוחד, והילדים יהנו מהחויות המגוונות שעיר המלכים מציעה. אנחנו נהנינו שם, אבל אני לא בטוחה אם יש טעם לחזור לשם בפעם השנייה. אני גם לא בטוחה שזה מתאים לילדים צעירים מאוד – הם מתעייפים מהר מעודף גירויים. קחו בחשבון שאפשר לאכול שם רק במתחם המזון ותיערכו בהתאם מבחינת הארוחות. לעומת זאת, יש חניה בשפע ובחינם – בשביל מי שמגיע מתל אביב מדובר בחוויה ששווה בעצמה את כל הנסיעה…

עיר המלכים

אם כבר אנחנו נמצאים בלגונה המזרחית, כדאי לעשות סיבוב בטיילת ולרדת לחוף עם בגדי ים ומגבות. כמה שעות רגיעה על שפת הים יעשו טוב להורים ולילדים.(פה תוכלו למצוא מידע טוב על החופים באילת). כמעט תמיד עמוס שם – אפילו לא בעונה – אבל עדיין נחמד מאוד, כי כמעט תמיד המים שקטים והאווירה האופיינית של חופש תמידי עושה פלאים לנפש עייפה. לאורך הטיילת יש כמה מקומות נחמדים מאוד לאכול בהם ארוחת ערב. תנסו להתרחק מהחנויות, הדוכנים והרוכלים – הצאצאים עלולים לדרוש שתקנו להם מזכרות… כדי להימנע ממריבות מיותרות סכמו מראש איזה סכום כל אחד יכול לבזבז ועל מה – זה הזמן להיזכר שגם בחופש יש לקבוע גבולות.

חשוב לקבוע גבולות

יום שלישי: המצפה התת ימי וריף הדולפינים.

מבחינתי, המצפה התת-ימי הוא גולת הכותרת של אילת והוא תמיד יישאר בראש הרשימה, גם אם יבנו בה עוד עשרה "ערי מלכים". נוסעים דרומה, חונים ליד המצפה ונכנסים לעולם הכי קסום שאפשר להעלות על הדעת. הילדים שמגיעים לשם לראשונה, פשוט מסתובבים עם פה פעור אל מול האלמוגים, הדגים, הצבים וכל יתר תושבי המצפה. ההדרכות מעולות – בררו מתי מאכילים כרישים ותזכו להדרכה מרתקת ומחזה מרשים.

המצפה התת ימי

מי שמעדיף יונקים ימיים על פני דגים יכול למצוא אותם חיים להם בנחת בריף הדולפינים הסמוך למצפה התת ימי. מחיר הכניסה אמנם שערורייתי, אבל זה עדיין שווה כדי לראות ולו פעם אחת את מבטו של הדולפין שמזנק מהמים כדי לתפוס דג. התנועות והקולות והאנרגיות של הדולפינים כל-כך ייחודיים ומדהימים, שראיתי במו עיניי איך הילדים הכי אנרגטיים והכי פרועים פשוט נרגעים מהשהייה בריף.

ריף הדולפינים

ובערב היום השלישי, אם נהיגת הלילה לא מפחידה את ההורים, יוצאים לדרך חזרה הביתה, עם טעם של עוד.

***

המאמר נכתב בחסות סביב עולם – תיירות ללא גבולות בארץ ובעולם.

 טיולים מאורגנים

קטגוריות
אופנה בית יום יום יצירה מה חדש משפחה

איך שדרגתי את החצר ב-24 שעות?

איך שדרגתי את החצר ב-24 שעות? מאת יפית כחלון

 לפני כארבע שנים קנינו בית קרקע ישן… הגשמנו חלום!

כשראינו כמה שיפוצים הבית הזה דורש, החלטנו שאנחנו לא קופצים מעל הפופיק: לא משפצים בכסף שאין לנו אלא שבכל פעם אנחנו מטפלים בחלק אחר של הבית. החצר נשארה בעדיפות שנייה או שלישית… (והמטבח עדיין מחכה לתורו!)

בשלב ראשון העמדנו גדר ושער, ושנה אחר כך רוצף שביל יפה. אחר כך אז קנינו מרבדי דשא סינטטי (35 שקלים למטר בשוק עלייה בת"א). למה דשא סינטטי? כדי לחסוך במים וגם מתוך הכרה בחסרון שלנו: אנחנו לא מצליחים לשמור על עציץ חי אפילו שבוע.

ואז החצר פרחה…

טוב, לא בדיוק פרחה במובן הפרחוני… יותר בכיוון של עשבים שוטים וחמציצים. כך החצר נראתה באביב:

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 1

צילמתי את התמונות האלה ביום אחד שבו הייתי נחושה למצוא משהו חיובי או ציורי בחצר שלי…

היא הייתה עזובה ומוזנחת. עלובה. אף אחד כמעט לא יצא לשחק בה, ואנחנו לא היינו יושבים לקפה בגינה…

בדיעבד הבנתי למה… כי לא היה איפה לשבת!

שנאתי את כסאות הפלסטיק המהוהים שלקחנו בהשאלה מההורים ומעולם לא החזרנו, שנאתי לשבת תחת השמש הקופחת… כשהגעתי הביתה עם הילדים ברחתי למזגן ואמרתי תודה על כל שנייה שהם לא ביקשו לשחק בחוץ. בשלב כלשהו הייתה לנו רשת צל אבל כמה שהיא הייתה מכוערת! בגשם וברוח היא נקרעה (נראה לכם שהורדתי אותה עם בוא החורף?)…

ממש חצר רפאים… אז בשביל מה קנינו בית קרקע??

ואז הוחלט על המהפך: השנה, יהיה נעים לשבת כאן!

עשבים נעקרו, חמציצים נמצצו, הדשא הוברש במטאטא כביש… ויצאנו לקניות. סיבוב במערב ראשל"צ בתוספת כמה דברים שכבר היו לי בבית, הניבו תוצאות יפות. תוך 24 שעות אי אפשר היה לזהות את החצר שלנו!

שתי הערות לפני שתראו את התמונות:

1. אני לא מבטיחה שהמוצרים עוד במלאי, או שהמבצעים עוד בתוקף. בחלק מהמקרים מדובר בחנויות סטוקים שכדאי לבוא ולראות מה מתחדש בהן.

2. אף אחת מהחנויות האלה לא שילמה לי תמלוגים או טובות הנאה… (וחבל שלא, אני עושה להם שירות די טוב…)

בואו לראות מה עשינו ובכמה קנינו!

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 2

 

פינת זולה:

מאד רצינו פינת ישיבה לחצר… נכנסו לכמה חנויות שמתמחות בריהוט גן ויצאנו עוד לפני שהמוכרנים התלבשו עלינו, המחירים הבריחו אותנו החוצה. אלפי שקלים לכל שולחן גינה היו הרבה מעל התקציב שלנו.

אז הגענו לחנות של "כתר". שם כל הסטים מראטן עלו סביב 2000 ש"ח. שנייה לפני שהזמנו את אחד הסטים הללו (מכילים שולחן קטן וארבע ספות עם כריות נוחות), בקצה החנות מצאנו את הכיסאות הסופר-נוחים הללו!

קנינו 4 כסאות פלסטיק דמוי ראטן (180 ש"ח ליחידה) ושולחן דגם קורפו (275 ש"ח)  וכך חסכנו אלף שקל.

כריות: 35 ש"ח ליחידה, נקנו ב"פוקס הום" (עם כרטיס מתנה! איזה כיף!)

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 3

קופסת פלסטיק לעיתונים: אפשר להחביא אותה מתחת לאחד הכיסאות ולהוציא בשעת הצורך. 30 ש"ח ב"כתר"

ארגז עץ ירוק: נבנה ע"י איילה ארבל, בעלת סטודיו לנגרות בנס ציונה

רובי מים מפלסטיק: 15 ש"ח בכפר השעשועים

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 4

גמדי גינה: 10-25 ש"ח במקס סטוק (את אותם הגמדים ראיתי במקום אחר ב-90 ש"ח. אז שלא יעבדו עליכם…)

שבשבת: 10 ש"ח במקס סטוק

עציץ: מסבתא (ניסינו לגדל בו פעם משהו, והמשהו מת)

פרחים: מלאכותיים, נקנו בששת (14-25 ש"ח לענף, קיבלתי אותם במבצע של 50%)

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 5

פח זבל: קניתי מזמן, כעשרים שקלים בקרביץ

גזיבו: 200 ש"ח בהום סנטר עבור גודל 3*3 (ההרכבה קלה אבל מעצבנת, כל רגע מוט אחר בורח החוצה!)

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 6

שובך מעץ: נבנה ע"י רויטל וייס, בעלת סטודיו לנגרות בבנימינה

דינוזאור עם כובע טמבל: הוחרם מאוסף הצעצועים של הילדים

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 7

דליי פח כחולים: 5 ש"ח ליחידה במקס סטוק

פרחים מלאכותיים: 25 ש"ח לצרור בששת

חלודה על הסורגים: חינם בחסות איתני הטבע

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 8

תריס מעוצב: 30 ש"ח במקס סטוק , כולל כל הקישוטים בפנים…

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 9

קישוט לתלייה: הכנתי לבד בחמש דקות עבודה עם דברים שהיו לי בבית (בקרוב ההדרכה!)

הפסקת קפה - הרגעים שעושים לך את היום - איך שדרגתי את החצר ב 24 שעות - 10

טה דה!!!!!!!!

הנה התוצאה הסופית!

פינת חמד שנעים להיות בה גם בקיץ! אני מרוצה!

מה דעתכם?

———————————————————————————————————————-

יפית כחלון, כותבת את בלוג העיצוב "חלום ילדות" ובעלת חלום ילדות: סדנאות ימי הולדת לילדות, שהופכות למעצבות ליום אחד!

קטגוריות
אופנה יום יום יצירה מה חדש

סודות מהארון של לירון

שמי לירון ואם אני נראית לכם מוכרת זה בגלל שאני מנהלת מספר בלוגים ברשת. בתפוז אני נקראת דודה לירון וזה בלוג היצירה שלי, לאחרונה פתחתי גם בלוג אופנה, וככה הגעתי עד הלום…

לשמחתי קיבלתי כאן במה לדבר על אחת מהתשוקות שלי בחיים: אופנה. מאז שאני זוכרת את עצמי ניסיתי לשנות ולתקן בגדים כך שיתאימו לטעם האופנתי שלי.

לפני מספר שנים למדתי לתפור ומאז אני ממלאת את ארוני גם בבגדים מעשי ידי. אבל גם לפני שידעתי לתפור, תמיד ידעתי למלא את הארון בבגדים שמחמיאים לי במחירים שפויים. הפילוסופיה שלי אומרת שלא צריך לשבור קופת חיסכון כדי להיות אופנתי. יש מספיק מקורות זולים וזמינים שיכולים לעשות את העבודה, אותם אחלוק עמכם פה. מה שחשוב זה להכיר את מבנה הגוף, לדעת מה צריך להדגיש ומה להסתיר, והשאר כבר יבוא בקלות.

ואם כבר בתפירה עסקינן, כמה מילים למי שרוצה אבל חוששת. מאז שאני תופרת גיליתי שיש המון אנשים (אולי מוטב לומר נשים) שאימצו את התפירה כתחביב. התפירה פותחת לי פתח נפלא לעוד תחום שבו ניתן ליצור דברים לעצמי ולטעמי. כשאת תופרת לעצמך את הבגדים, הכול תמיד במידה הנכונה ובצבע האהוב. אמנם, כמו תחביבים אחרים, צריך לפתח מיומנות מסוימת בכדי להגיע לרמה הרצויה, אבל למי שיש את הרצון והכישרון, אני אומרת – לכי על זה.

אז לכבוד הפתיחה החגיגית הכנתי לכן לוק קייצי ומרענן.

סוד ראשון: למה זה עובד?

אורך השמלה, מעל הברך, הוא האורך היחיד שבו מאותגרת גובה שכמותי (מטר ואסימון) יכולה ללכת עם נעליים כאלה, אחרת אני נראית כאילו אין לי רגליים. הצבעים קיציים ושמחים והבד מהמם. גזרת האמפייר של השמלה טובה להרבה מבני גוף, במיוחד למי שרוצה להסתיר את הבטן. צבע הנעליים מחמיא לשמלה, ומשרה אוירה קלילה.

כשהשמלה והנעליים צבעוניים כל כך אין צורך בתכשיטים גדולים; טבעת ושרשרת עדינים וזהובים עושים את העבודה.

סוד שני: תפירת השמלה

הבד עלה כ-50 ש"ח. רמת התפירה הנדרשת היא בינונית. זמן תפירה כ-3 שעות.

סוד שלישי: מחיר הפריטים הקנויים

את השמלה אני תפרתי.

הנעליים עלו 66 ש"ח ונקנו בסוף העונה הקודמת בgreaze

השרשרת עלתה 10 ש"ח בסגול

הטבעת עלתה 40 ש"ח בקסטרו.

עלות כוללת: 166 ש"ח ו-3 שעות.

שופינג זה כיף. אפשר לכתת רגליים בין חנויות הקניון ודוכני השוק, אבל למי שרוצה להיות ייחודית, עם בגד שאין לאף אחת אחרת, תפירה ובגדים self made זה הפתרון המושלם.
כל מה שנדרש זה קצת כישרון, קמצוץ דמיון וקורטוב סבלנות, וגם את יכולה ליהנות ממלתחה שיש רק לך.

קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה פנאי

על השוקו, הלחמנייה ומה שביניהם.

על השוקו, הלחמנייה ומה שביניהם.

בימים אלה, סוף חודש יוני, מסתובבים להם ברחבי הארץ המון אנשים בוגרים ועסוקים שנראים כאילו יש להם מיגרנה. המכנה המשותף לכולם: הם הורים לילדים בגילאי 3-12. הסיבה לכאב הראש: החופש הגדול מתקרב.

כשהיינו ילדים אהבנו את החופש הגדול יותר מכל דבר! היינו מתכננים לנו בילויים, ישנים עד מאוחר, יוצאים לחופשות משפחתיות שההורים ארגנו בשבילנו, והדבר היחיד שנדרש מאתנו היה להנות. עכשיו כשהתבגרנו, המשימה הזו הנקראת יולי-אוגוסט לפעמים נראית ממש בלתי אפשרית, לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה לוגיסטית ובעיקר לא מבחינת עצבינו הרופפים ממילא.

כדי לסייע קצת להורים (וגם להרוויח סכומי כסף לא רעים בכלל), קמו להן מאות ואלפי קייטנות, שמציעות להעסיק את הילד לפחות שלושה שבועות מתוך החודשיים. כמובן שזה מבורך מאוד, גם אם לא ממש פותר את הבעיה. אבל עדיין, רוב ההורים מעדיפים לשלוח את הילדים לפחות למחזור אחד של קייטנה, מתוך מחשבה שעדיף שיהיו עסוקים ופעילים, מאשר ירבצו כל היום מול המסך. ובאמת ברוב הקייטנות יציעו לחבר'ה תעסוקה שיהיה לכם, כהורים עובדים, קצת קשה לספק באופן שוטף, אז אולי כבר עדיף לשלם ושיהיו מרוצים, נכון?

מרובוטיקה עד אנגלית: ים של אפשרויות.

יש מגוון רחב של קייטנות, שחלקן קשורות לתחומי עניין שונים וחלקן פשוט התמקמו בצורה כזו שילדים שמכירים זה את זה מהגן, מבית הספר, מהחוג או מהשכונה, יוכלו לבלות יחד בהשגחת המדריכים בפעילות מהנה כלשהי.

סוג אחד של קייטנות הוא הקייטנות שקשורות לתחומי עניין – המגוון שלהן הוא רחב ביותר. נזכיר רק את חמשת הכוכבים של השכונה שלנו: רכיבה על סוסים, קייטנת ספורט, רובוטיקה/טכנולוגיה, סיירות ואנגלית. אלה קייטנות שבד"כ נרשמים אליהם ילדים גדולים יותר, הן יותר יקרות, וכמובן עליכם להתאים את הקייטנה לתחביב של הילד שלכם. לא משנה עד כמה התחביב אזוטרי, תמיד יש סיכוי לא רע שתהיה קייטנה שתשמח את הילד ותעזור לו להתקדם בתחום שמעניין אותו: כבר שמענו על קייטנות "מבוכים ודרקונים", קייטנות הבישול הבריא, קייטנות אוריגמי ומה לא.

חשוב לא לשכוח שעבור רוב המקומות שמפעילים קייטנות כאלה (כגון פינות חי, מועדוני ספורט ועוד), קייטנה זו עוד דרך להרוויח כסף בצורה פשוטה ומהירה יחסית, לכן יש לוודא שהמפעילים יודעים מה הם עושים, שהם חשבו על כל הפרטים הקטנים, שהפעילות מגוונת והילדים אכן מקבלים את הערך המוסף שעליו מתחייב המקום.

הסוג השני של הקייטנות הן אלה שמופעלות על ידי גופים גדולים כמו העירייה או המתנ"ס, קייטנות בגנים ובבתי הספר (או אפילו במקום העבודה של ההורים), וקייטנות פרטיות שאין להן נושא מיוחד ושי להן הרבה פעמים כל מיני שמות כמו "קייטנת חזי". הקייטנות האלה בד"כ אוספות ילדים שמכירים זה את זה, לומדים יחד או גרים באותה השכונה, ונותנות להם להנות מפעילות כייפית ומאורגנת, כמו בריכה, משחקיה, יום סיירות ועוד, כיד הדימיון הטובה על המארגנים. בדרך כלל מדובר בקייטנות פחות יקרות, שדורשות פחות ציוד מיוחד, נמצאות קרוב לבית ולכן יש הורים רבים שיבחרו דווקא בהן. הפעילות בקייטנה כזו תהיה מגוונת, אבל אולי לא תתאים לטעם האישי של הילד שלכם. כמובן, יש לוודא שמספר חבריו נרשמו אף הם למחזור הנוכחי של קייטנה.

"חם לי, מגרד לי, משעמם לי"

עם כל הכבוד למדריכים המוכשרים ולמפעילים היצירתיים, זה לא סוד שהיום קשה מאוד לרצות את הילדים. יש להניח שחלק מהצאצאים יתלוננו על הקייטנה שבחרתם או אפילו שהם בעצמם בחרו. יתכן שלדעתם לא עושים שם מספיק דברים כייפיים, או שלפעמים יש ריב בקבוצה. זה קורה, ואפשר להתמודד עם זה כמו עם כל משבר בבית הספר או בחוג – לא תמיד הכול כיף כל הזמן. בקשו מהילד לתאר מה הדברים הנחמדים בקייטנה, והוא ודאי ימצא לא מעט כאלה וזה יסייע לו להתגבר על המשבר.

חשוב רק לזכור שלא לכל ילד מתאים להיות בקייטנה. זה באמת קצת מתיש ורועש, ולהבדיל מבית הספר, קייטנה זו לא חובה.  לכן אם הילד מסרב בתוקף להירשם לקייטנה ומעדיף להישאר לבד בבית, יש לאפשר לו את זה במספר תנאים והגבלות, וכמובן רק אם מדובר בילד גדול ואחראי יחסית (וכאן עליכם לסמוך על ההיכרות שלכם את הילד שלכם. אין גיל אחד שבו כל הילדים בוגרים דיים לבלות לבד בבית במשך ימים שלמים. יש מי שיהיה מוכן לכך בגיל 10, והאחר רק בגיל 14).

מכיוון שהיום התקשורת הרצופה היא כל-כך נגישה, יש רק לדאוג לקבוע גבולות ברורים לגבי המותר, האסור, הבלגן ושאריות המזון, לדאוג לתעסוקה שלא כוללת יותר מ-2-3 שעות מסך ביום (ולחסימה לאתרים בלתי הולמים ברשת), ולהיות בקשר רצוף עם הנוער החופשי והמאושר.

מספר טיפים לסיכום:

  • חברים. רוב הילדים לא ישמחו ללכת אפילו לקייטנה הכי מעניינת, אם הם לא מכירים שם אף אחד. ומבחינתם, הם צודקים. לכן ההמלצה היא לרשום כמה חברים ביחד. שלחו כבר עכשיו במייל הכיתתי לכל ההורים שאלה בנוגע להרשמה לקייטנות, עודדו את הילד לדבר על כך עם חבריו הטובים, ותאמו את התכניות שלכם עם ההורים האחרים. זה יהיה כיף לילדים ויקל עליכם גם בלוגיסטיקה של הבאה והחזרה.
  • בטיחות. באינטרנט ניתן למצוא לא מעט רשימות שמסבירות מה צריך להיות בקייטנה: ביטוח לכל ילד, חובשים, מאבטחים בפעילויות שונות ועוד. תעברו על זה, כמובן, אך זה לא מספיק בעיניי כי לפעמים על הנייר הכול נראה מעולה והמציאות היא מאוד שונה. אני מציעה לקבל המלצות מהורים שכבר שלחו לקייטנה הזו (בקשו מהמפעילים טלפונים של ממליצים!) ובאופן עקרוני להעדיף קייטנות של גוף מפעיל גדול ומוכר. כמו כן, מומלץ פעם אחת לקפוץ "במקרה" חצי שעה לפני הסיום לראות מה קורה "בפנים" כשרק המדריכים נמצאים עם החניכים. מידה מסוימת של כאוס היא צפויה, אבל בעיקרון, המדריכים אמורים להיראות בשליטה.
  • ציוד. לברר מראש אילו פעילויות מתוכננות ומה הציוד שהילדים יזדקקו לו. כבר ראינו הורים שבעשר בלילה מחפשים פנס אצל כל השכנים כי מסתבר שלשני ילדים יש "יום מחנאות" בקייטנה. ברוב הקייטנות מקבלים חולצה וכובע, אבל שימו לב למצב נעלי הספורט שעברו את שנת הלימודים כדי שלא יתפרקו להם במפגש הראשון עם מים. וכמובן, בגד ים, קרם הגנה וכו'.

מאחלים חופש נעים לילדים,

ולהורים – פשוט להוריד את הראש ולזכור שגם זה יעבור…

קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה

איך לנקות את הבית ולהישאר בחיים

איך לנקות את הבית ולהישאר בחיים: כמה טיפים להורים העייפים והנועזים מאימא אחת מנוסה.

אלו מבינכם שעסקו בניקוי כלובים אחרי שעת ההאכלה בגן חיות, מוזמנים לעבור לכתבה הבאה. גם לאחר הילד השלישי, אני נדהמת כל פעם מחדש מההיקף והרדיוס של הברדק שמסוגלים לעולל שלושה קטנטנים סביב שולחן אוכל ממוצע. בית עם ילדים זה בלגן בפוטנציה ואימוץ הרגלים טובים זה אתגר גם לאימא.

בכתבה זו אנסה לחלוק אתכם את הטיפים שאספתי בדרך, כדי להישאר בחיים ולעמוד על הרגליים אך לא לחיות בדיר חזירים. חלק מהטיפים אתם אולי מכירים, אחרים אולי יגרמו לכם לעקם את האף אבל אצלנו זה עובד.

1. הפעל את ילדך.

קטנטנים אוהבים לעזור ואפילו בגיל שנתיים או שלוש, ישנם דברים שהם יכולים לעשות. קחו מטאטא רגיל וקטמו כחצי מהמוט. הגישו לפעוט ותיהנו. אצלי זה מעורר שמחה בכל פעם מחדש. בעלי נותן לקטנים מגבון לח ומבקש מהם לצוד כתמים על הרצפה. הם באמבטיה? תנו להם ספוגים ובקשו מהם לקרצף את הדפנות. הגדולה אוהבת לעזור לי לקפל ולסדר כביסה כזמן איכות אחת על אחת. אתם תופתעו מההיענות שלהם. ילדים גדולים ודאי שיכולים לעשות יותר, אבל אצלי זה עוד גנון ובזה אתרכז.

2. נוהל ערב.

בכל ערב, הנהיגו נוהל בו אוספים את הצעצועים שהתפזרו. כך עושים בגן וגם בבית זה אפשרי, במיוחד אם תשימו בכל פעם את אותה המוסיקה. אין לכם חשק לחכות? תנו שקית לכל אחד ועשו תחרות מי אוסף יותר בזמן נתון. חלקי לגו או פאזל מתחת לספה? הקטנים אצלי נהנים לצוד אותם עם כפות עץ או מקלות מטאטא מקוצרים. ובכלל, כשמסיימים לשחק עם צעצוע מסוים, אוספים ומחזירים למקום לפני שלוקחים אחר. כן, זה לא תמיד עובד ולא תמיד אפשרי אבל בסוף ההרגל ידבק.

3. כלי משחית.

אל תתנו לכלים להיערם בכיור ועל השיש. זה מייאש. יש מדיח? הכניסו אליו כלים הישר משולחן האוכל. מלאו את הכיור במי סבון, טבלו קצרצרות כל כלי לפני הכנסתו למדיח (אם צריך) והשאירו בכיור את הכלים שצריך לשטוף ביד. הם יהיו הרבה פחות מלוכלכים כשתגיעו אליהם. צריך לרוקן את המדיח? קראו לגמדים לעזרה.

4. לסוכתנו בא אורח.

דופקים בדלת? חברים קופצים? החותנת בדרך והבית מבולגן? אל תפסיקו לנשום. קחו שקית גדולה והכניסו אליה את כל מה שזרוק מסביב. תמיינו אחר-כך. קחו מגבונים ונקו את הכיור והשירותים. טאטוא מהיר ואתם במצב יותר טוב. ובכלל, אני תמיד מחזיקה מגבונים בשירותים ובאמבטיה. זה פתרון מצוין לניקוי זריז כשיש לכם רגע פנוי.

5. בגד עם כיסים?

כביסה זה נושא כאוב ואין לי פתרונות קסם. ילדים מתלכלכים, ילדים מלכלכים ומישהו צריך גם לקפל ולמיין את כל זה. ישנם דברים שאפשר לעשות כדי להקל על עצמכם. דבר ראשון, לא הכול צריך לקפל ובטח שלא תחתונים. חסכו לעצמכם זמן. גם חולצות, מכנסיים ובגדי גוף קטנים לא צריך לקפל. שימו אותם בערימה על פי סוג הבגד והחליקו על כל פריט בכפות הידיים בכדי להסיר קמטים. כך הערימות גם יהיו יציבות ולא יפלו חזור ונפול. כאימא לשלושה, זה חוסך לי לא מעט זמן.

לכל משפחה סדר יום אחר ומה שמתאים לאחת, לא יעבוד אצל השנייה. ובכל זאת, יש דברים שחוזרים על עצמם בכל בית ועוד לא נולד הכיור שמרוקן את עצמו. אצלנו משתדלים לשמור על חוש ההומור ועל שביל הזהב: לא מוזיאון אבל גם לא דיר. עם השנים אספנו לנו את ההרגלים הקטנים שעושים את ההבדל. נסו גם אתם.

אילה היא בלוגרית אוכל, כותבת תוכן וכותבת בכלל. בזמנה הפנוי היא מלהטטת שלושה ילדים ועסק עצמאי. כשכבר יש לה זמן, היא שותה קפה בגינה. כשתהיה גדולה היא רוצה להיות מתכונאית – שזה כמו מכונאית, רק עם שמן זית.
saltandpaprika –  הוא בלוג באנגלית, על אוכל ועל בכלל. וכן, תמונת הרקע שם כדי להישאר.
בישול איטי  הוא בלוג המוקדש לבישול מהיר בסיר לבישול איטי. סתירה לוגית? כנסו וראו.
בישול מהיר הוא בלוג  המוקדש לבישול מועט שלבים ועתיר טעם וצבע.

קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה

בחינות בגרות – מדריך הישרדות להורה

 בחינות בגרות – מדריך הישרדות להורה

ממש בימים אלו אנחנו, כמו משפחות רבות אחרות בישראל, מתרגשים יחד עם הילד שנבחן בבחינות הבגרות הראשונות שלו. להלן כמה תובנות ועצות שיעזרו לנו לעבור את התקופה המלחיצה.

כולנו מבינים שלחוויה הלימודית שהייתה לנו יש השפעה מהותית על הדרך בה אנחנו תופסים את הלימודים של ילדינו. מי שהיה תלמיד גרוע, סוחב איתו בד"כ את כאב הכישלון גם הלאה, אפילו אם כבר הצליח במישורים אחרים בחיים וחווה גם ניצחונות. אבל גם מי שהיה תלמיד טוב, לפעמים סוחב משקעים ומטען שלילי מתקופת התיכון:  למישהו היו קשיים בהשתלבות חברתית, האחר סבל מיחס פרפקציוניסטי שלו עצמו או של הוריו לבחינות הבגרות, ועוד. כשהילדים שלנו מגיעים לגיל הזה, כל החוויות באות וצפות על פני השטח ולפעמים מפתיעות אותנו בעוצמתן.

חשוב לזכור שהילד שלנו הוא לא אנחנו, להפריד בין מה שעבר עלינו לבין מה שעובר עליו. לשם כך עלינו לזהות תחושות שלנו שעולות כתוצאה מזכרונות וחוויות שהפנמנו, ולהפריד אותן ממה שאנחנו מרגישים כעת וממה שהילד שלנו מרגיש. אז בפעם הבאה כשמפלס הלחץ עולה, פשוט תנסו לבדוק מה בדיוק "מקפיץ לכם את הפיוז": המתכונת באנגלית של התיכוניסט שלכם, או הטראומה מימים עברו.

 המופנם, הלחוץ והבטלן

הילדים, כמובן, שונים מאוד זה מזה – וגם בגיל ההתבגרות כל אחד מהם מגיב למצבי לחץ באופן שונה. ישנן שלוש דרכי התנהגות אופייניות לגיל הזה ש"מטריפות את ההורים". נקרא לזה "המופנם", "הלחוץ" (למרות שבדרך כלל מדובר ב"לחוצה"), ו"הבטלן".

הטיפוס הראשון הוא לאו דווקא ילד שתקן –עם חבריו הוא מקשקש בטלפון כל היום. אבל איתנו, ההורים, הוא לא מוכן לחלוק את החוויות, עונה על השאלות בקצרה ובחוסר חשק, לא מנדב מידע על הלו"ז שלו, ובאופן כללי מאותת "תרדו ממני כבר". זה משגע את ההורים כי הם מרגישים שהילד התרחק מהם, אולי לא סומך עליהם, אולי אין לו תקשורת טובה איתם. זה הזמן לרגשות אשם נוסח "מה עשיתי לא בסדר שהוא לא מדבר איתי".

מה לעשות? אם תלחצו עליו, לא תשיגו הרבה. תנו לו להבין שאתם בסביבה אם הוא ירצה לדבר. אותתו לו שאתם נותנים בו אמון, אבל אכפת לכם. אל תשכחו לשים גבולות ובעיקר אל תתחילו בחקירת שב"כ אם הוא כבר בא ומספר משהו. פשוט תקשיבו ותהיו אוהדים ולא מתערבים. יש  סיכוי שזה יעזור לו לחלוק.

הטיפוס השני שכיח יותר למצוא בקרב הבנות המתבגרות. הילד או הילדה מתנהגים כאילו כל העולם יתמוטט, אם יכשלו בבחינה כלשהי או אפילו יקבלו ציון פחות טוב מהמצופה. זה יכול לנבוע מפרפקציוניזם, או פשוט ממבנה אישיות קצת לחוץ ודרמטי. הבת שצורחת על כולם בבית שיהיו בשקט כי היא צריכה ללמוד, מסתובבת עצבנית, לא מוכנה להשתתף בשום פעילות משפחתית כי "אתם לא מבינים שיש לי בגרויות?!", או הבן שחוטף בלק-אאוט בבחינה – בכל מקרה זה לא נעים.

מה לעשות? יש לי מילה אחת בשבילכם – "COOL". הדרך היחידה להרגיע את הרוחות מסביב זה להיות רגוע כמו פסגה מושלגת בנפאל. ילד פרפקציוניסט אפשר לנסות להכניס לפרופורציות ולהראות לו שהעולם לא באמת יתמוטט אם יקבל 7 במתמטיקה, אבל בעדינות, שלא יחשוב שאתם חסרי רגישות. ואם מדובר במקרה של חרדת בחינות אמיתית  –  פנו לעזרה המקצועית.

הטיפוס השלישי הוא זה שלוקח בקלות, אבל יותר מדי בקלות. כשכל החבר'ה דוגרים על הסיכומים לפני הבחינה – הוא משחק במחשב בנחת. בניגוד למה שנראה כלפי חוץ, לפעמים אלה הילדים שמפלס החרדה אצלם כל-כך גבוה שהם פשוט בורחים מהצורך להתמודד מול התביעה להצליח. אם מדובר בתלמיד טוב בד"כ, יתכן שהוא פשוט זקוק לשיחת מוטיבציה מרגיעה (ולא מלחיצה!), אך אם גם לפני כן היו לילד בעיות לימודיות, יש חשש כבד שהוא פשוט ויתר מראש על הניסיון להצליח.

מה לעשות? לשים גבולות, אבל בשום אופן לא להתחיל במסכת הצקות. להבהיר שאתם מאמינים בו, וגם אם לא יצליח במשהו, מה שחשוב לכם זה שהוא מנסה לעשות כמיטב יכולתו. לפעמים יעזור לשבת ביחד עם לוח בחינות ולבנות לו"ז לימודים, או אפילו סתם להתחיל להתעניין בחומר הנלמד – כדי לדרבן אותו להתחיל להסתכל בכיוון. אולי יגלה שהשד לא נורא כל-כך ואפשר לפחות לנסות ללמוד משהו. אם הבעיה חמורה באמת, תתייעצו עם המחנך, עם יועץ בית הספר או עם פסיכולוג שמתמחה בבני נוער.

קשב וריקוד

זה הזמן להתיחס לתופעת הילד המאובחן. יתכן שהילד שלכם עבר איבחון בגלל קשיי קשב וריכוז או ליקויי למידה, וקיבל הארכת זמן או הקלות בבחינות, ויתכן שאתם בדיוק עכשיו מגלים שהוא חווה קשיים מעבר למצופה ויתכן שיזדקק לאיבחון לקראת שנה הבאה. מה שחשוב מאוד להבהיר לילד כזה, זה שהאיבחון ואפילו הדיאגנוזה הרשמית "קשיי קשב וריכוז" לא פותרים אותו מהאחריות ללימודיו. שימו לב שהוא לא מתחיל לנצל את הפוזה של "קשה לי, אני מאובחן ויש לי בעיות" כדי להשתמט מחובותיו. הגבולות הם עניין נחוץ ביותר למתבגרים בכלל, ולאלה שיש להם בעיה לארגן את עצמם – על אחת כמה וכמה. תעזרו לו לארגן סדר יום, מצאו דרכים שיכולות לסייע לו להתרכז, אבל אל תוותרו לו ואל תתנו לו לוותר לעצמו.

 "לשמן את המכונה"

עובדה שמתבגרים רבים נוטים לשכוח, היא שהפעילות השכלית קשורה מאוד למצבם הגופני. אז אתם, ההורים, תזכירו להם את זה. תשגיחו שיאכלו אוכל מזין ולא רק חטיפים וג'אנק, ושהם ישנים מספיק שעות, ואולי אפילו שהם יוצאים להתעמל או לנשום אוויר צח. דווקא בזה אפשר להיות "האימא הנודניקית", בלי לחשוש להלחיץ או להרחיק אותם. אל תתנו להם להגזים עם הקפאין, אבל דווקא לבחינה עצמה תמליצו להם לקחת משהו מתוק ושוקולדי – זה באמת עוזר להישאר ערניים ולהתמקד, כי בזמן פעילות אינטלקטואלית מאומצת הגוף מגיע בקלות לירידת סוכר. כמה קוביות שוקולד מריר יחזירו את הערנות.

שיהיה לכולנו בהצלחה!

דילוג לתוכן