הפסקת קפה

עציץ ורוד משעם

עד היום טרם הצלחתי לגדל עציץ בלי להרוג אותו. השיא שלי עומד על קקטוס מסכן ששרד 3 שנים לפני שמת גם הוא. מה לעשות שאין לי דיבור עם עציצים, פשוט אין לי את האנרגיות הנכונות (ואולי זה קשור לזה שאני שוכחת להשקות?). תוסיפו לזה את אהבתי למיחזור והרי לכם מתכון מושלם ליצירת עציץ שאינו זקוק לחום ואהבה, אבל משמח לבב אנוש (וגם מציל ממוות את עולם הצומח). רוצים את המתכון? הנה זה בא:

החומרים:

פקקי שעם (כ-10)
אבנים (או צדפים) שאספתם בטיול עם הילדים ולא ידעתם מה לעשות איתם
מעט חרוזים
חוט מתכת (צריך כ-10 מטר, מתוכם לפחות 5 מטר של חוט מתכת שנקרא אלפקה, השאר יכולים להיות חוטים דקים יותר)
גבס
כלי יפה, עדיף לא שקוף (אני בחרתי בקופסת שימורים)

כלים:

קאטר (מַחְתֵּךְ בעברית)
פלייר
(מֶלְקַחַת בעברית)
דקר (או מסרגה דקה)

אופן ההכנה:

נתחיל בלמלא את הכלי בגבס. בשלב זה ממלאים רק חצי מהכלי בגבס

ומערבבים עם מים עד לקבלת מרקם אחיד וסמיך

נותנים לגבס להתייבש לגמרי.

בינתיים מכינים את הענפים: גוזרים בעזרת הקאטר את חוטי המתכת לאורך של 50 ס"מ (כ-20 ענפים).

מאגדים אותם בעזרת גומייה, ומקפלים את הקצוות כדי שיתקבל בסיס שיכול לעמוד בתוך הכלי

לאחר שהגבס התייבש, מניחים את חוטי המתכת בתוך הכלי

מערבבים עוד גבס עם מים בכלי נוסף ומוזגים מעל לחוטי המתכת (לא לדאוג מהלכלוך: קל להסיר את הגבס גם לאחר שהתייבש)

מניחים בצד ומחכים שהגבס יתייבש.
בזמן שממתינים מחוררים את פקקי השעם במרכזם בעזרת הדקר (או המסרגה):

לאחר שהגבס התייבש ניתן להתחיל לבנות את העציץ. השתמשו בעט כדי לסלסל את חוטי המתכת

השחילו פקק שעם בחור שיצרתם ורק אז גלגלו את חוט המתכת מסביבו

צרו ענפים בעלי אלמנטים משולבים לדוגמא של סלסול ופקק:

בענפים אחרים השחילו חרוזים. שימו לב כי לפני השחלת החרוז יש לעשות לולאה בחוט המתכת, ולולאת נוספת בסיום ההשחלה, ניתן לעשות זאת בעזרת הפלייר

המשיכו ועשו זאת בשאר הענפים

לאחר שסיימתם שימו את האבנים (או הצדפים) על גבי הגבס וסדרו את הענפים בצורה אחידה מסביב (זה הזמן לנקות את שאריות הגבס מהכלי)

והרי לכם עציץ קופצני ודינאמי שאינו זקוק להשקיה או שמש, אך מעטר את ביתי ולא מת לעולם.

ריבת משמשים מהירה במיקרוגל

מי שלא אוהב ריבה משובחת שירים את היד (לא שאני אראה, אבל אתם מבינים את הכוונה). הבעייה עם ריבות תוצרת בית היא בדרך כלל השורה במתכון שמדברת על חמישה קילו פרי, על עיקור שמונה צנצנות או אולי בעצם זה איזכור כמויות הסוכר. מי שיש לו ילדים יבין גם מדוע סירים מבעבעים עם סוכר רותח בבית זה לא רעיון חכם.

במתכון הריבה שלי לא תמצאו כמויות אדירות של פירות או סוכר ובשביל צנצנת אחת גם לא צריך לעקר שום דבר. קניתם סלסלה מיותרת של משמשים? עושים משהו אחר בבית במשך חצי שעה? שמרתם צנצנת ריקה של ריבה אחרת כי "אולי נצטרך" ? יש לכם מיקרוגל? המתכון הזה בשבילכם.
אפשר בהחלט לנסות פירות אחרים וחכם לקנות בעונה ובמיוחד כשהפירות כבר חצי מצ'וקמקים ובמבצע.

ריבת משמשים מהירה במיקרוגל

4 כוסות משמשים בשלים, חצויים וללא גלעינים (הזדמנות מצויינת ללמד את הילדים שלכם לשחק בגוגואים. כן, אני זקנה. אף אחד לא מושלם.)
2 כוסות סוכר חום
מיץ מחצי לימון

ערבבו הכל בקערת זכוכית או פיירקס גדולה וחסינת מיקרוגל. ככה:

בשלו במיקרו כחצי שעה, עם עצירה לערבוב כל חמש דקות. הריבה תהיה מוכנה כשהנוזלים מתחילים להסמיך. דרך טובה לדעת אם הגעתם לשם היא לשים צלוחית במקרר בתחילת התהליך וטפטוף הנוזל החם עליה. אם הנוזל מתקשה על הצלוחית ולא זולג ממנה בהטייה, סיימתם. זיכרו שתמיד עדיף ריבה נוזלית מדי מאשר ריבה נוקשה ולא אכילה.

כך נראית הריבה אחרי בישול של 5 דקות:

ואחרי 15 דקות:

25 דקות:

שלושים דקות!

אכסנו בצנצנת נקייה ויבשה ולעולם אל תכניסו לריבה כפיות לא נקיות. צנצנת אחת לא תחזיק מספיק זמן במקרר להצדיק הרתחות ועיקורים. בתאבון!

***

אילה היא בלוגרית אוכל, כותבת תוכן וכותבת בכלל. בזמנה הפנוי היא מלהטטת שלושה ילדים ועסק עצמאי. כשכבר יש לה זמן, היא שותה קפה בגינה. כשתהיה גדולה היא רוצה להיות מתכונאית – שזה כמו מכונאית, רק עם שמן זית.
saltandpaprika –  הוא בלוג באנגלית, על אוכל ועל בכלל. וכן, תמונת הרקע שם כדי להישאר.
בישול איטי  הוא בלוג המוקדש לבישול מהיר בסיר לבישול איטי. סתירה לוגית? כנסו וראו.
בישול מהיר הוא בלוג  המוקדש לבישול מועט שלבים ועתיר טעם וצבע.

סגול עם הפתעה

והפעם בארון של לירון נדון בצבעים

הצבע האהוב עלי בכל הזמנים הוא ללא ספק הסגול. אצל בנות אחרות צבע הבסיס בארון הוא שחור, אצלי הוא סגול. כשאני יוצאת לשופינג, אני כמעט תמיד חוזרת עם פריט סגול חדש, שמשתלב באופן טבעי בארוני הסגול ממילא. בשנה האחרונה פיתחתי אהבה חדשה לצבעים אחרים ביניהם כתום וצהוב, אבל עדיין יש פינה חמימה בלב לצבע הסגול.

לכן החלטתי שאם כבר אני מתייחסת לסגול כאל צבע "בסיס" למה לא לשלב אותו עם צבעים אחרים שמחמיאים לו כמו, למשל, כתום? לא כל סגול הולך עם כל כתום, אבל גיליתי שיש גוונים מסוימים שעובדים טוב ביחד. ואם כבר כתום, אז עדיף כתום ניאון, המככב בחנויות הקיץ ועושה לי טוב על הלב.

סוד ראשון: למה זה עובד

לכאורה עשיתי פה הרבה דברים ש"אסור" לגובה מטר ואסימון: לבשתי מכנסי שלושת רבעי וחולצה מחוץ למכנסיים (big no no), אבל מפני ששני הפריטים הם באותו הצבע נוצרת אשליה של אורך (בניגוד לשני צבעים שונים שהיו חותכים את הגוף ומקצרים אותו). חשוב לציין גם, שאם המכנסיים לא היו צמודים זה לא היה עובד.

נעלי סירה על עקבים תמיד מאריכות את הרגל וגם נותנות מראה יותר סקסי ללוק יום יומי (אם הייתי נועלת כפכפים זה היה נראה שלוכי). הנעליים כאן הם הקריצה השובבה לניאון הטרנדי והן מיד מושכות תשומת לב.
המחשוף של הטי-שירט הוא מאד גבוה ולא כ"כ מחמיא, פתרתי את זה ע"י הוספת שרשרת שיוצרת אשליה של קו המחשוף הרצוי. להשלמת המראה הסגול הוספתי צמיד שמאזן את הלוק הכולל.

סוד שני: הצמיד

זהו מעשה ידיה של אמא שלי והוא מהמם!!

סוד שלישי: מחיר הפריטים

חולצה: 60 ש"ח מפוקס
מכנסיים: 100 ש"ח (אי שם בירושלים)
שרשרת: 10 ש"ח בסגול (חובבי ציון 15, פתח תקווה)
נעליים: 50 ש"ח בחנות ללא שם (חובבי ציון 35), ממש השבוע

עלות כוללת: 220 ש"ח ואמא מוכשרת

אז נכון שיש "חוקים" לסטיילינג נכון, אבל לפעמים אפשר לשבור אותם, אם יודעים לעשות זאת בצורה חכמה. אני מאמינה שכל אחת יכולה ללבוש כל דבר (כמעט), אם היא יודעת לעשות זאת נכון. השתעשעו בבגדים, ואל תשכחו להכניס קצת אופנה עכשווית, גם אם בקטנה. והכי חשוב – ליהנות, ליהנות, ליהנות!

חדר בנות – מקשטים בעצמנו ובתקציב קטן

שתי בנותיי, בנות 14 ו-6, מתגוררת יחד בחדרון לא גדול, אבל מאוד נעים. בדרך כלל הוא מבולגן למופת, אבל יש לו גם אופי וחן משלו, שרובו, לדעתי, בזכות האקססוריז והקישוטים, שאת רובם עיצבנו במו ידינו. הנה כמה הצעות לשדרוג העיצוב של חדר בנות, את הכול ניסינו בבית וזה עובד נהדר. בכוונה איני מביאה רעיונות שדורשים רכישה של חומרים או אביזרים יקרים, כי לקנות אהיל מקסים במאות שקלים זו חכמה מאוד קטנה… נסו ליצור דברים לבד מחומרים זולים יחסית שקל להשיג, ותראו שהסיפוק גדול פי מאה והתוצאה ביתית, חמודה ונינוחה – כזאת שיוצרת אווירה כייפית.

גלאס דקו

אלה צבעי זכוכית שקל יחסית ללמוד לצייר בהם. בדרך כלל יש הצעות לתמונות בחבילה, אבל אפשר כמובן להוריד מהאינטרנט את התמונות שמעניינות את הבת, עם הדמויות האהובות כמו דורה, למשל. בעזרת גלאס דקו אפשר ליצור מעין מדבקת סיליקון שנצמדת לחלון. אפשר להחליף אותן אם רוצים, ליצור מדבקות קישוט לחגים כמו חנוכה ופורים, בקיצור כל מה שבא. לקטנים צריך לעזור עם זה, כי השימוש קצת מאתגר את המוטוריקה העדינה. חשוב לתת למדבקה להתייבש עד הסוף לפני שמסירים אותה מהשקף ומצמידים לחלון, אחרת זה נמרח ונהרס. הייבוש לוקח די הרבה שעות – סבלנות!

 אלמנט חוזר – פרפרים

 אפשר לעצב כמה פריטים עם אלמנט חוזר שהבת בוחרת. אצלנו היה קצת קשה להגיע לקונסנזוס בגלל פער הגילאים של הנערות, אבל לבסוף עוצבו מספר פריטים עם פרפרים.

 אפשר לתפור עם חוט שקוף כמה פרפרים לוילון: זה מעניק לו חן וייחודיות גם אם הוא מאוד פשוט. התאמת הצבעים חשובה כדי לא ליצור חדר "רועש וזועק". עדיף שהפריטים יהיו בצבעי פסטל עדינים או בסולם צבעים אחד – נניח ורדרד-אפרסק וירוק-פיסטוק.

 

תמונת אוריגמי עם פרפרים.

לוקחים מסגרת ישנה, אפשר לצבוע אותה עם צבעיים אקריליים. בוחרים נייר רקע. יוצרים כמה פרפרים מניירות אוריגמי – יש הוראות באינטרנט וזה ממש לא מסובך למי שיש לו תפיסה גיאומטרית סבירה! מצמידים את הפרפרים לנייר רקע, אפשר להוסיף פריטים נוספים כמו פיסות תחרה וליצור קולאז'… ואז רק מכסים בזכוכית ומכניסים למסגרת ותולים. את התמונה שלנו עשתה חברתי אלינה גור שהיא אמנית אוריגמי, אבל זה משהו שבהחלט ניתן לעצב בכוחות עצמכם.

 הדבקת מפיות

 מלאכה שימושית אחרת שניתן להשתמש בה, היא הדבקת מפיות. הנה צד של מדף שעיצבנו עם הבנות, בעזרת הדבקת מפיות עם פרחים, ציפורים ופרפרים:

 

 עוד כמה מילים על הדבקת מפיות: מדובר בתחביב יקר יחסית, אבל אם יש לכם חיבה לסגנון רטרו וכמה רהיטים או פריטים ישנים מעץ, אפשר לעשות דברים כל-כך מופלאים שזה שווה כל שקל. לוקח קצת זמן עד שהתוצאה יוצאת כמו שצריך, בהתחלה הכול נקרע ונדבק לידיים. אל יאוש, בסוף כולם לומדים וזה באמת מקסים. בקשו הדרכה בחנות תחביבים, או שתסתכלו פה על המדריך המוצלח. תתחילו מפריטים קטנים יחסית, ובחרו לקה פשוטה בשביל ההתחלה. את כל החומרים המושקעים יותר עם האפקטים תוכלו לרכוש בהמשך אם תראו שאתם באמת אוהבים את התוצאות.

 תיבת תכשיטים מעוצבת עם מפיות וחרוזי זכוכית (מה אני אגיד, בנות זה בנות…):

 

  ציורי קיר עם שבלונות

האמת שזה משהו שלי אישית קצת מפריע, כי אי אפשר לשנות ולגוון כל הזמן. אז הסתפקנו במדבקות קיר. מצד שני, יש המון כיף בלעצב תמונות על הקיר בשבלונות, וזה משהו שגם ילדים צעירים יהנו ממנו מאוד. שוב, כדאי לחשוב מראש על בחירת צבעים חכמה ורגועה, אחרת יהיה קשה להיות בחדר ולהישאר רגועים לאורך זמן. צבעי דיסני צעקניים לא מתאימים לציורי קיר וגם לא למדבקות.

 מכיוון שיש גם בנות שמתעניינות לא רק בפיות ונסיכות, הנה מדבקות קיר בנושא החלל שזוהרות בחושך:

 

 וטיפ אחרון – לעולם, אבל לעולם, אל תנסו לעשות משהו בעיצוב חדרה של הבת בלי לשתף את יורשת העצר. גם אם נראה לכם שזו הפתעה נחמדה, רוב הסיכויים שהיא תהיה מאוכזבת. גם אם זה מאריך, מסרבל ומייקר את התהליך, תעשו הכול ביחד.

כחלק מה"מייקאובר" שהחצר שלי עברה, היא זכתה בקישוטים תלויים תוצרת בית. היום נלמד כיצד להכין קישוטים כאלה באמצעות חומרים זמינים, שתי ידיים שמאליות וחמש דקות פנויות… את הרעיון קיבלתי כשטסתי לכנס סדנאות סקראפ (יצירה בנייר) באיטליה, בהשראת יוצרת בשם לורי (Lory Bucaria) אשר הכינה אלבומי תמונות בסגנון דומה. פישטתי את הרעיון וכך נולדה ההדרכה הקלילה הזו.

מוכנים להדרכה מצולמת, שלב אחר שלב? אין פשוט מזה, מבטיחה!

הציוד הדרוש:

רגע לפני שנתחיל להביא אל השולחן את החומרים, צפירת הרגעה:

אני מודעת לכך שלא כולם עוסקים ביצירה, לכן לצד רשימת החומרים תמצאו גם רשימת תחליפים, למקרה שאין לכם בבית.

 

אופן ההכנה:

1. מוציאים דוילי (מפית נייר) ובודקים מה ההיקף של החלק הפנימי שלה. אני השתמשתי בדוילים קטנים, אולם אפשר להשתמש בדוילים בינוניים או גדולים.

2. מוצאים בבית כוס או צלוחית שיכסו פחות או יותר את הגודל הזה.

3. נהפוך את אחד הדפים ונשתמש בצדו האחורי.

4. נשרטט עיגול מסביב לכוס. (כדאי להצמיד את הכוס קרוב לקצה הדף, כדי שנוכל להמשיך ולהשתמש בשאריות הדף הזה גם בעתיד)

 

5. נגזור את העיגול; לא חובה לגזור במדויק.

 

6. נמרח דבק על צדו האחורי של העיגול שזה עתה גזרנו (שימו לב שהדבק מרוח בצורה אחידה ועל כל המשטח)

7. נדביק את העיגול במרכז הדוילי. (וכאן אני שוב מוכיחה שדיוק הוא לא הצד החזק שלי, ואין לי שום בעיה עם זה!)

8. נקפל את הדוילי כלפי פנים, ונניח אותה בצד.

9. באותו אופן נכין גם את שאר המפיות. ניתן להכין בין 3-6 מפיות, תלוי כמה צפוף תרצו את הקישוט.

10. ניקח שני דוילים ונצמיד אותם גב אל גב.

11. נחבר עם שדכן בשלוש נקודות מגע (שימו לב לחבר רק צד אחד! חצי עיגול אחד לחצי העיגול השני! כשתסיימו צריך להיות לכם צד אחד מחובר וצד אחד פתוח)

12. קחו את הדוילי הבא, הצמידו לצד הפתוח וחברו גם אותו ע"י שדכן.

13. המשיכו וחברו את כל הדוילים זה לזה, למעט האחרון!

14. שנייה לפני שסוגרים את הקישוט מכל הכיוונים, פותחים את הצד הפתוח שלו לרווחה.

15. מניחים את הסרט בפנים, בין הקפלים (אני אוהבת להשאיר גם שוונץ סרט מלמטה)

הקישוט מוכן!

16. מחברים עם שדכן את הפתח האחרון, כולל הסרט הכלוא בפנים.

17. מכינים עוד כמה קישוטים כאלה, בגדלים ובאורכים משתנים.. תולים את הקישוט לצד חבריו….

כמה שאנחנו נהנים ממנו כשהוא מתעופף ומסתובב לו ברוח!

———————————————————————————————————————-

יפית כחלון, כותבת את בלוג העיצוב "חלום ילדות" ובעלת חלום ילדות: סדנאות ימי הולדת לילדות, שהופכות למעצבות ליום אחד!

חופשה עם ילדים במלון מיליון הכוכבים

כן, ניחשתם נכון, היום נדבר על איך יוצאים עם חמישה ילדים לקמפינג. כלומר, מה "יוצאים"? יוצאת. אני, אישה, לבד. שני אוהלים. רכב אחד גדול יחסית. כמה שקי שינה, כמה מזרונים מבודדים. צידניות אוכל. מה עוד צריך? שום דבר! רק מצב רוח טוב. כלומר, מצב רוח מספיק טוב שבזכותו תשכחי שיצאת מהבית לחיק הטבע ליומיים עם חמישה חבר'ה שהגדול מהם טרם מלאו לו 14, לבדך. אז פשוט תהני מזה. אלכוהול וחומרים דומים לא באים בחשבון, אז צריך מצב רוח ממקור טהור, פנימי וטבעי. אפשר לנסות יוגה.

חוץ מזה, ממש לא צריך כלום. אולי רק פנסים, בגדים להחלפה, חיתולים, מגבונים, בגדי ים, מגבות, חמש מברשות שיניים, סבון, אקמול, פלסטר, תחבושות, סנו-די. בעצם "די" זו מילה די נחוצה גם כן. אה, וצריך כלים חד פעמיים וכלים לבישול שדה. נשנושים. משחקים. כובעים. קרם הגנה. בקיצור, ארזתי חצי בית. אולי שישים אחוז של בית, לא בדקתי. פלוס-מינוס. כמו שאמרתי, חמישה ילדים. ויצאנו.

אחרי ארבע שעות ו-14 מריבות אימא-הוא-עשה-לי, אנחנו מגיעים למקום הלינה המסודר. שם אנחנו מגלים שהוא יקר להחריד. אבל אין מה לעשות. כבר נסענו ארבע שעות, שנחזור? לא בא בחשבון. מחפשים מקום לאוהל עם צל, רחוק מהשירותים  (שלא יסריח) אבל לא רחוק מדי (שלא נצטרך כל פעם להיגרר לשם באמצע הלילה דרך חצי קמפינג). חם להם, הם רעבים. מה אתם חושבים, לי לא חם? כן, חם לי, אני רוצה מקלחת, אינטרנט ולישון. אבל אני שולפת אמגזית והגדול מראה לי מה הוא למד להכין במחנה הסיירים. שמעתם פעם על טונה מעושנת שעושים מקופסת טונה במים?

אחרי האוכל הם כבר לא רעבים, אבל עדיין חם להם ומשעמם להם. מוציאים בגדי ים, שולפים משחקים, מצופים, מגבות, כובעים, משקפות, והופה לשחות. האמת? זה הקטע שבשבילו שווה הכול. האושר שלהם במפגש עם המים הקרירים, האושר שלי במפגש עם המים הקרירים ועם עוד 100 זאטוטים מצווחים. סתם, סתם. זה באמת נורא כיף. לא רואים?

אז הנה אנחנו רחוקים מהציוויליזציה ומשירותים ומקלחת נורמליים, אמת מים קטנה זורמת ממש ליד האוהל שכבר הצלחנו להציב. עם השני עוד ממשיכים להילחם. האמת, זה לא עד כדי כך קשה, האוהלים המודרניים האלה נועדו לעירוניים מפונקים. אחרי שכולם אכלו ונרגעו, זה אפילו די כיף. הקטע הזה של הטבע, של הבילוי המשפחתי ושל החוויה, מתחיל להישמע לי פחות מטורף.

בלילה, אחרי מקלחת מאולתרת מאוד, הם בסוף נרדמים, ואני יושבת לי בצד עם האוזניות והתה מהאמגזית, ומחייכת למיליון הכוכבים בשמיים. זה משהו שלא רואים כל יום, כן? אז נכון שיותר נוח בבית מלון, אבל אני בטוחה שאת החופשה הזו הילדים שלי יזכרו לתמיד, ולטובה.

אבל לא רק הילדים מתלהבים. למרות כל הקיטורים, אני חייבת לציין שיש בחופשה כזו משהו אחר גם בשבילי כאימא. משהו מעצים, רומנטי והרפתקני, נוגע ללב, וגם מקרב בין ההורה לבין הילדים. זה מלמד אותך לאלתר, למצוא כוחות, להיות מאוד יצירתית ואוהבת, לזרום, לקחת בכיף את הפשטות ולהתנתק מקצב המטורף שבו את חיה בדרך כלל. בקיצור, מאוד נהניתי… רק אל תספרו לאף אחד.

וטיפים למי שהגיע עד כה:

• מזרוני בידוד טובים הם חובה, עם כל הכבוד לשקי שינה.
• לשישה אנשים מספיקים בכיף שני אוהלים שכל אחד מהם מיועד לארבעה.
• אם יש לכם בנים, אין לצאת לקמפינג ללא כדור, פלסטרים ותחבושות. בעצם, גם אם יש לכם בנות.
• אם יש כמה ילדים קטנים אפשר לפרוש שמיכה זוגית מעל המזרנים ושכולם ישנו עליה. זה יותר נוח מאשר להשחיל כל אחד מהם לשק שינה.
• אל תתחילו עם בישולי שדה כבר בצהריים. תכינו הרבה סנדוויצ'ים ופירות ודחו את התענוג לערב.
• הסנו-די ילך לאיבוד ויתושים יאכלו אתכם, הסוללות בפנס  ובמצלמה ייגמרו והגפרורים יירטבו. מסקנה: קחו שני פריטים מכל דבר שהוא קריטי.
• אל תנסו להבין בערב איפה השמש תהיה בבוקר, זה אף פעם לא מצליח. תשלימו עם זה שבשש יש השכמה. שמש, ציפורים, ילדים של אחרים, ובכלל לא באנו לקמפינג כדי לישון.
• למען השם, אם את או אתה הורה יחיד שיוצא עם הילדים לבד, תמצא חברים, משפחה עם ילדים בגילאים דומים או אימא חד הורית נוספת. שניים או שלושה מבוגרים לעומת מבוגר אחד, זה כל-כך הרבה יותר קל, שזה לא יאמן.

איך שדרגתי את החצר ב-24 שעות? מאת יפית כחלון

 לפני כארבע שנים קנינו בית קרקע ישן… הגשמנו חלום!

כשראינו כמה שיפוצים הבית הזה דורש, החלטנו שאנחנו לא קופצים מעל הפופיק: לא משפצים בכסף שאין לנו אלא שבכל פעם אנחנו מטפלים בחלק אחר של הבית. החצר נשארה בעדיפות שנייה או שלישית… (והמטבח עדיין מחכה לתורו!)

בשלב ראשון העמדנו גדר ושער, ושנה אחר כך רוצף שביל יפה. אחר כך אז קנינו מרבדי דשא סינטטי (35 שקלים למטר בשוק עלייה בת"א). למה דשא סינטטי? כדי לחסוך במים וגם מתוך הכרה בחסרון שלנו: אנחנו לא מצליחים לשמור על עציץ חי אפילו שבוע.

ואז החצר פרחה…

טוב, לא בדיוק פרחה במובן הפרחוני… יותר בכיוון של עשבים שוטים וחמציצים. כך החצר נראתה באביב:

צילמתי את התמונות האלה ביום אחד שבו הייתי נחושה למצוא משהו חיובי או ציורי בחצר שלי…

היא הייתה עזובה ומוזנחת. עלובה. אף אחד כמעט לא יצא לשחק בה, ואנחנו לא היינו יושבים לקפה בגינה…

בדיעבד הבנתי למה… כי לא היה איפה לשבת!

שנאתי את כסאות הפלסטיק המהוהים שלקחנו בהשאלה מההורים ומעולם לא החזרנו, שנאתי לשבת תחת השמש הקופחת… כשהגעתי הביתה עם הילדים ברחתי למזגן ואמרתי תודה על כל שנייה שהם לא ביקשו לשחק בחוץ. בשלב כלשהו הייתה לנו רשת צל אבל כמה שהיא הייתה מכוערת! בגשם וברוח היא נקרעה (נראה לכם שהורדתי אותה עם בוא החורף?)…

ממש חצר רפאים… אז בשביל מה קנינו בית קרקע??

ואז הוחלט על המהפך: השנה, יהיה נעים לשבת כאן!

עשבים נעקרו, חמציצים נמצצו, הדשא הוברש במטאטא כביש… ויצאנו לקניות. סיבוב במערב ראשל"צ בתוספת כמה דברים שכבר היו לי בבית, הניבו תוצאות יפות. תוך 24 שעות אי אפשר היה לזהות את החצר שלנו!

שתי הערות לפני שתראו את התמונות:

1. אני לא מבטיחה שהמוצרים עוד במלאי, או שהמבצעים עוד בתוקף. בחלק מהמקרים מדובר בחנויות סטוקים שכדאי לבוא ולראות מה מתחדש בהן.

2. אף אחת מהחנויות האלה לא שילמה לי תמלוגים או טובות הנאה… (וחבל שלא, אני עושה להם שירות די טוב…)

בואו לראות מה עשינו ובכמה קנינו!

 

פינת זולה:

מאד רצינו פינת ישיבה לחצר… נכנסו לכמה חנויות שמתמחות בריהוט גן ויצאנו עוד לפני שהמוכרנים התלבשו עלינו, המחירים הבריחו אותנו החוצה. אלפי שקלים לכל שולחן גינה היו הרבה מעל התקציב שלנו.

אז הגענו לחנות של "כתר". שם כל הסטים מראטן עלו סביב 2000 ש"ח. שנייה לפני שהזמנו את אחד הסטים הללו (מכילים שולחן קטן וארבע ספות עם כריות נוחות), בקצה החנות מצאנו את הכיסאות הסופר-נוחים הללו!

קנינו 4 כסאות פלסטיק דמוי ראטן (180 ש"ח ליחידה) ושולחן דגם קורפו (275 ש"ח)  וכך חסכנו אלף שקל.

כריות: 35 ש"ח ליחידה, נקנו ב"פוקס הום" (עם כרטיס מתנה! איזה כיף!)

קופסת פלסטיק לעיתונים: אפשר להחביא אותה מתחת לאחד הכיסאות ולהוציא בשעת הצורך. 30 ש"ח ב"כתר"

ארגז עץ ירוק: נבנה ע"י איילה ארבל, בעלת סטודיו לנגרות בנס ציונה

רובי מים מפלסטיק: 15 ש"ח בכפר השעשועים

גמדי גינה: 10-25 ש"ח במקס סטוק (את אותם הגמדים ראיתי במקום אחר ב-90 ש"ח. אז שלא יעבדו עליכם…)

שבשבת: 10 ש"ח במקס סטוק

עציץ: מסבתא (ניסינו לגדל בו פעם משהו, והמשהו מת)

פרחים: מלאכותיים, נקנו בששת (14-25 ש"ח לענף, קיבלתי אותם במבצע של 50%)

פח זבל: קניתי מזמן, כעשרים שקלים בקרביץ

גזיבו: 200 ש"ח בהום סנטר עבור גודל 3*3 (ההרכבה קלה אבל מעצבנת, כל רגע מוט אחר בורח החוצה!)

שובך מעץ: נבנה ע"י רויטל וייס, בעלת סטודיו לנגרות בבנימינה

דינוזאור עם כובע טמבל: הוחרם מאוסף הצעצועים של הילדים

דליי פח כחולים: 5 ש"ח ליחידה במקס סטוק

פרחים מלאכותיים: 25 ש"ח לצרור בששת

חלודה על הסורגים: חינם בחסות איתני הטבע

תריס מעוצב: 30 ש"ח במקס סטוק , כולל כל הקישוטים בפנים…

קישוט לתלייה: הכנתי לבד בחמש דקות עבודה עם דברים שהיו לי בבית (בקרוב ההדרכה!)

טה דה!!!!!!!!

הנה התוצאה הסופית!

פינת חמד שנעים להיות בה גם בקיץ! אני מרוצה!

מה דעתכם?

———————————————————————————————————————-

יפית כחלון, כותבת את בלוג העיצוב "חלום ילדות" ובעלת חלום ילדות: סדנאות ימי הולדת לילדות, שהופכות למעצבות ליום אחד!

שמי לירון ואם אני נראית לכם מוכרת זה בגלל שאני מנהלת מספר בלוגים ברשת. בתפוז אני נקראת דודה לירון וזה בלוג היצירה שלי, לאחרונה פתחתי גם בלוג אופנה, וככה הגעתי עד הלום…

לשמחתי קיבלתי כאן במה לדבר על אחת מהתשוקות שלי בחיים: אופנה. מאז שאני זוכרת את עצמי ניסיתי לשנות ולתקן בגדים כך שיתאימו לטעם האופנתי שלי.

לפני מספר שנים למדתי לתפור ומאז אני ממלאת את ארוני גם בבגדים מעשי ידי. אבל גם לפני שידעתי לתפור, תמיד ידעתי למלא את הארון בבגדים שמחמיאים לי במחירים שפויים. הפילוסופיה שלי אומרת שלא צריך לשבור קופת חיסכון כדי להיות אופנתי. יש מספיק מקורות זולים וזמינים שיכולים לעשות את העבודה, אותם אחלוק עמכם פה. מה שחשוב זה להכיר את מבנה הגוף, לדעת מה צריך להדגיש ומה להסתיר, והשאר כבר יבוא בקלות.

ואם כבר בתפירה עסקינן, כמה מילים למי שרוצה אבל חוששת. מאז שאני תופרת גיליתי שיש המון אנשים (אולי מוטב לומר נשים) שאימצו את התפירה כתחביב. התפירה פותחת לי פתח נפלא לעוד תחום שבו ניתן ליצור דברים לעצמי ולטעמי. כשאת תופרת לעצמך את הבגדים, הכול תמיד במידה הנכונה ובצבע האהוב. אמנם, כמו תחביבים אחרים, צריך לפתח מיומנות מסוימת בכדי להגיע לרמה הרצויה, אבל למי שיש את הרצון והכישרון, אני אומרת – לכי על זה.

אז לכבוד הפתיחה החגיגית הכנתי לכן לוק קייצי ומרענן.

סוד ראשון: למה זה עובד?

אורך השמלה, מעל הברך, הוא האורך היחיד שבו מאותגרת גובה שכמותי (מטר ואסימון) יכולה ללכת עם נעליים כאלה, אחרת אני נראית כאילו אין לי רגליים. הצבעים קיציים ושמחים והבד מהמם. גזרת האמפייר של השמלה טובה להרבה מבני גוף, במיוחד למי שרוצה להסתיר את הבטן. צבע הנעליים מחמיא לשמלה, ומשרה אוירה קלילה.

כשהשמלה והנעליים צבעוניים כל כך אין צורך בתכשיטים גדולים; טבעת ושרשרת עדינים וזהובים עושים את העבודה.

סוד שני: תפירת השמלה

הבד עלה כ-50 ש"ח. רמת התפירה הנדרשת היא בינונית. זמן תפירה כ-3 שעות.

סוד שלישי: מחיר הפריטים הקנויים

את השמלה אני תפרתי.

הנעליים עלו 66 ש"ח ונקנו בסוף העונה הקודמת בgreaze

השרשרת עלתה 10 ש"ח בסגול

הטבעת עלתה 40 ש"ח בקסטרו.

עלות כוללת: 166 ש"ח ו-3 שעות.

שופינג זה כיף. אפשר לכתת רגליים בין חנויות הקניון ודוכני השוק, אבל למי שרוצה להיות ייחודית, עם בגד שאין לאף אחת אחרת, תפירה ובגדים self made זה הפתרון המושלם.
כל מה שנדרש זה קצת כישרון, קמצוץ דמיון וקורטוב סבלנות, וגם את יכולה ליהנות ממלתחה שיש רק לך.

על השוקו, הלחמנייה ומה שביניהם.

בימים אלה, סוף חודש יוני, מסתובבים להם ברחבי הארץ המון אנשים בוגרים ועסוקים שנראים כאילו יש להם מיגרנה. המכנה המשותף לכולם: הם הורים לילדים בגילאי 3-12. הסיבה לכאב הראש: החופש הגדול מתקרב.

כשהיינו ילדים אהבנו את החופש הגדול יותר מכל דבר! היינו מתכננים לנו בילויים, ישנים עד מאוחר, יוצאים לחופשות משפחתיות שההורים ארגנו בשבילנו, והדבר היחיד שנדרש מאתנו היה להנות. עכשיו כשהתבגרנו, המשימה הזו הנקראת יולי-אוגוסט לפעמים נראית ממש בלתי אפשרית, לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה לוגיסטית ובעיקר לא מבחינת עצבינו הרופפים ממילא.

כדי לסייע קצת להורים (וגם להרוויח סכומי כסף לא רעים בכלל), קמו להן מאות ואלפי קייטנות, שמציעות להעסיק את הילד לפחות שלושה שבועות מתוך החודשיים. כמובן שזה מבורך מאוד, גם אם לא ממש פותר את הבעיה. אבל עדיין, רוב ההורים מעדיפים לשלוח את הילדים לפחות למחזור אחד של קייטנה, מתוך מחשבה שעדיף שיהיו עסוקים ופעילים, מאשר ירבצו כל היום מול המסך. ובאמת ברוב הקייטנות יציעו לחבר'ה תעסוקה שיהיה לכם, כהורים עובדים, קצת קשה לספק באופן שוטף, אז אולי כבר עדיף לשלם ושיהיו מרוצים, נכון?

מרובוטיקה עד אנגלית: ים של אפשרויות.

יש מגוון רחב של קייטנות, שחלקן קשורות לתחומי עניין שונים וחלקן פשוט התמקמו בצורה כזו שילדים שמכירים זה את זה מהגן, מבית הספר, מהחוג או מהשכונה, יוכלו לבלות יחד בהשגחת המדריכים בפעילות מהנה כלשהי.

סוג אחד של קייטנות הוא הקייטנות שקשורות לתחומי עניין – המגוון שלהן הוא רחב ביותר. נזכיר רק את חמשת הכוכבים של השכונה שלנו: רכיבה על סוסים, קייטנת ספורט, רובוטיקה/טכנולוגיה, סיירות ואנגלית. אלה קייטנות שבד"כ נרשמים אליהם ילדים גדולים יותר, הן יותר יקרות, וכמובן עליכם להתאים את הקייטנה לתחביב של הילד שלכם. לא משנה עד כמה התחביב אזוטרי, תמיד יש סיכוי לא רע שתהיה קייטנה שתשמח את הילד ותעזור לו להתקדם בתחום שמעניין אותו: כבר שמענו על קייטנות "מבוכים ודרקונים", קייטנות הבישול הבריא, קייטנות אוריגמי ומה לא.

חשוב לא לשכוח שעבור רוב המקומות שמפעילים קייטנות כאלה (כגון פינות חי, מועדוני ספורט ועוד), קייטנה זו עוד דרך להרוויח כסף בצורה פשוטה ומהירה יחסית, לכן יש לוודא שהמפעילים יודעים מה הם עושים, שהם חשבו על כל הפרטים הקטנים, שהפעילות מגוונת והילדים אכן מקבלים את הערך המוסף שעליו מתחייב המקום.

הסוג השני של הקייטנות הן אלה שמופעלות על ידי גופים גדולים כמו העירייה או המתנ"ס, קייטנות בגנים ובבתי הספר (או אפילו במקום העבודה של ההורים), וקייטנות פרטיות שאין להן נושא מיוחד ושי להן הרבה פעמים כל מיני שמות כמו "קייטנת חזי". הקייטנות האלה בד"כ אוספות ילדים שמכירים זה את זה, לומדים יחד או גרים באותה השכונה, ונותנות להם להנות מפעילות כייפית ומאורגנת, כמו בריכה, משחקיה, יום סיירות ועוד, כיד הדימיון הטובה על המארגנים. בדרך כלל מדובר בקייטנות פחות יקרות, שדורשות פחות ציוד מיוחד, נמצאות קרוב לבית ולכן יש הורים רבים שיבחרו דווקא בהן. הפעילות בקייטנה כזו תהיה מגוונת, אבל אולי לא תתאים לטעם האישי של הילד שלכם. כמובן, יש לוודא שמספר חבריו נרשמו אף הם למחזור הנוכחי של קייטנה.

"חם לי, מגרד לי, משעמם לי"

עם כל הכבוד למדריכים המוכשרים ולמפעילים היצירתיים, זה לא סוד שהיום קשה מאוד לרצות את הילדים. יש להניח שחלק מהצאצאים יתלוננו על הקייטנה שבחרתם או אפילו שהם בעצמם בחרו. יתכן שלדעתם לא עושים שם מספיק דברים כייפיים, או שלפעמים יש ריב בקבוצה. זה קורה, ואפשר להתמודד עם זה כמו עם כל משבר בבית הספר או בחוג – לא תמיד הכול כיף כל הזמן. בקשו מהילד לתאר מה הדברים הנחמדים בקייטנה, והוא ודאי ימצא לא מעט כאלה וזה יסייע לו להתגבר על המשבר.

חשוב רק לזכור שלא לכל ילד מתאים להיות בקייטנה. זה באמת קצת מתיש ורועש, ולהבדיל מבית הספר, קייטנה זו לא חובה.  לכן אם הילד מסרב בתוקף להירשם לקייטנה ומעדיף להישאר לבד בבית, יש לאפשר לו את זה במספר תנאים והגבלות, וכמובן רק אם מדובר בילד גדול ואחראי יחסית (וכאן עליכם לסמוך על ההיכרות שלכם את הילד שלכם. אין גיל אחד שבו כל הילדים בוגרים דיים לבלות לבד בבית במשך ימים שלמים. יש מי שיהיה מוכן לכך בגיל 10, והאחר רק בגיל 14).

מכיוון שהיום התקשורת הרצופה היא כל-כך נגישה, יש רק לדאוג לקבוע גבולות ברורים לגבי המותר, האסור, הבלגן ושאריות המזון, לדאוג לתעסוקה שלא כוללת יותר מ-2-3 שעות מסך ביום (ולחסימה לאתרים בלתי הולמים ברשת), ולהיות בקשר רצוף עם הנוער החופשי והמאושר.

מספר טיפים לסיכום:

• חברים. רוב הילדים לא ישמחו ללכת אפילו לקייטנה הכי מעניינת, אם הם לא מכירים שם אף אחד. ומבחינתם, הם צודקים. לכן ההמלצה היא לרשום כמה חברים ביחד. שלחו כבר עכשיו במייל הכיתתי לכל ההורים שאלה בנוגע להרשמה לקייטנות, עודדו את הילד לדבר על כך עם חבריו הטובים, ותאמו את התכניות שלכם עם ההורים האחרים. זה יהיה כיף לילדים ויקל עליכם גם בלוגיסטיקה של הבאה והחזרה.
• בטיחות. באינטרנט ניתן למצוא לא מעט רשימות שמסבירות מה צריך להיות בקייטנה: ביטוח לכל ילד, חובשים, מאבטחים בפעילויות שונות ועוד. תעברו על זה, כמובן, אך זה לא מספיק בעיניי כי לפעמים על הנייר הכול נראה מעולה והמציאות היא מאוד שונה. אני מציעה לקבל המלצות מהורים שכבר שלחו לקייטנה הזו (בקשו מהמפעילים טלפונים של ממליצים!) ובאופן עקרוני להעדיף קייטנות של גוף מפעיל גדול ומוכר. כמו כן, מומלץ פעם אחת לקפוץ "במקרה" חצי שעה לפני הסיום לראות מה קורה "בפנים" כשרק המדריכים נמצאים עם החניכים. מידה מסוימת של כאוס היא צפויה, אבל בעיקרון, המדריכים אמורים להיראות בשליטה.

• ציוד. לברר מראש אילו פעילויות מתוכננות ומה הציוד שהילדים יזדקקו לו. כבר ראינו הורים שבעשר בלילה מחפשים פנס אצל כל השכנים כי מסתבר שלשני ילדים יש "יום מחנאות" בקייטנה. ברוב הקייטנות מקבלים חולצה וכובע, אבל שימו לב למצב נעלי הספורט שעברו את שנת הלימודים כדי שלא יתפרקו להם במפגש הראשון עם מים. וכמובן, בגד ים, קרם הגנה וכו'.

מאחלים חופש נעים לילדים,

ולהורים – פשוט להוריד את הראש ולזכור שגם זה יעבור…