תגית: נסיעות עם ילדים

עומדים לצאת לחופשה עם המשפחה המורחבת? עבור אנשים רבים, חופשה עם המשפחה המורחבת יכולה להיות עניין מאתגר למדי. הקירבה הצמודה אל בני משפחה יכולה להוביל לריבים וסכסוכים.

זה קורה לכם כל פעם מחדש: ברגע שאתם מתניעים את הרכב ומתחילים לנסוע, התינוק שלכם פורץ בבכי קורע לב בסלקל וכל הנסיעה הופכת לסיוט.

בשנים האחרונות תפסה בארץ תאוצה מגמת הטיולים המשפחתיים במקומות אקזוטיים ומרוחקים (החל מתאילנד ווייטנאם וכלה בכל מיני ארצות שבקושי שמעתם עליהם כמו אזרבייג'ן ואו זנזיבר). אין ספק שזו חוויה מדהימה, להורים ולילדים, ואלה שעשו את זה טוענים שזה הרבה פחות מפחיד או מסובך ממה שזה נשמע. ההסתייגות היחידה היא שיש המלצה גורפת לא לקחת ילדים מתחת לגיל שנתיים למקומות בהם אין מענה רפואי טוב ומהיר מספיק, כלומר, לאזורים נידחים או לארצות שנחשבות נחשלות. לעומת זאת, באזורים מרכזיים ומערביים מבחינת רמת הרפואה, בדרך כלל יש את כל התנאים לטיול עם תינוקות בכל גיל.

בית קטן לבובה שניתן לקחת לדרך כך שלילדים יהיה במה לשחק בשעת הנסיעה ברכב ולנו הנוהגים יהיה קל להתרכז בדרך.

הבית בנוי מקופסה בגודל הבובה, ניתן למחזר קופסת מתכת של עוגיות, או קופסה אחרת שיש בנמצא או לקנות בחנויות לכלי בית. אם אין, ניתן להשתמש גם בקופסת קרטון של נעליים לדוגמה.

היתרון הוא שמכניסים את הבובה לקופסה ולוקחים אותה לדרך ארוזה.

החומרים הדרושים:

לבד או שאריות פליז – היתרון הוא שאין צורך בתפירת הבדים האלה פשוט לגזור במספרי זיג זג אם יש כדי ליצור גימור יפה.

דבק

חתיכה קטנה של סרט צבעוני משהו כמו 30 ס"מ (לקשירת הווילון)

קופסת מתכת בגודל הבובה או קצת יותר גדולה ממנה

מעט מילוי כריות

מספריים רגילות ומספרי זיג-זג לבד

ההדרכה היא לקופסה במידה של 20 ס"מ על 13 ס"מ.

נתחיל בגזירת הסדין, הכרית והשמיכה במספרי זיג-זג:

מידות הסדין 19 ס"מ על 13 ס"מ

מידות השמיכה 13 ס"מ על 12 ס"מ

מידות הכרית 8 ס"מ על 6 ס"מ – נגזור שני חלקים ונתפור אותם יחד

אפשר לגזור קישוטים קטנים מלבד לקישוט השמיכה.

נתפור את שני חלקי הכרית יחד, נשאיר פתח קטן דרכו נכניס את המילוי לכרית ולאחר מכן נתפור את הכרית סביב עד הסוף.

נקפל את קצה השמיכה כסנטימטר כלפי חוץ ונתפור במכונה (ניצור אשליה של שמיכה מקופלת), נדביק בעזרת דבק את הקישוטים לשמיכה.

נסדר את המיטה של הבובה: נניח את הסדין, הכרית ומעל את השמיכה

נגזור את חלקי הוילון:

החלון בלבן – 10 ס"מ על 9 ס"מ

הווילונות – 5 ס"מ על 11 ס"מ

והחלק העליון של הווילון – 2 ס"מ על 12 ס"מ

נדביק את חלקי הווילון לצד העליון של הקופסה

יצרנו עוד משחק לדרך, תעסוקה לילדים בשעת הנסיעה – לנסיעה שקטה ובטוחה!

אהבתם?

בואו לקרוא את האוסף המלא שלנו : הפעלות ומשחקים לילדים לדרך.

***

מוגש בחסות חברת אביטל השכרת רכב בע"מ – שירותי השכרת רכב ללקוחות פרטיים, עסקיים, ומוסדיים, תוך התמחות מיוחדת במגזר הדתי.

קודם כל, שיהיה ברור: הילדים הפרטיים שלי הם לא יותר טובים מילדים אחרים, מבחינת המודעות שלהם לזהירות בדרכים לפחות. הם רחפנים כמו כולם וקלי דעת כמו כולם. לכן אני כל הזמן שוברת את הראש איך לגרום להם להיזהר יותר, והמאמר הזה הוא תוצאה של מה שלמדתי. כל מה שאני אומרת לכם כאן – אני אומרת גם לעצמי.

ובכן, להלן המסקנות, העצות והרעיונות:
.

החוק שאוסר על ילדים צעירים מגיל 9 לחצות כביש לבד, לא נולד סתם. לפי המחקרים, לילדים שעוד לא הגיעו לגיל 8-9 אכן יש קושי להעריך את המרחק מהמכונית, את המהירות שבה היא נוסעת, ובכלל לשים לב לכל הפרטים ולנתח אותם מהר מספיק ובצורה מהימנה כדי לקבל החלטה נכונה. תהליך הפעלת שיקול הדעת של ילדים בני 6-7 עדיין לא בשל מספיק! זה לא קשור לחינוך אלא להתפתחות.

לכן חשוב כל-כך ללמד אתם להקפיד על הכלל הזה. אם ילד צעיר מגיל 9 חוזר הביתה מבית הספר ללא ליווי ויש לו כביש לחצות – תלמדו אותו לחכות עד שיבוא מבוגר ולחצות רק ביחד איתו, ותשביעו אותו בכל דרך אפשרית (כולל איומים בעונשים ובילוש אקראי) שהוא אכן עושה זאת.
.

כשהם יוצאים עם אופניים, יש לוודא שמלבד העובדה שחייבים לרכב אך ורק על המדרכה (ולחבוש קסדה כמו בתמונה!), לפני שיורדים למעבר חציה – עוצרים ומביטים.

נכון שזה יותר קשה ואפילו מעצבן לעצור תוך כדי רכיבה, לרדת מהאופניים ולהביט לצדדים, ואז לעלות שוב על האופניים – מאשר רק להציץ בכביש ולהמשיך את הרכיבה במעבר חציה. אבל זה אחד המקומות המסוכנים ביותר! הנהג לא מספיק לשים לב לילד על אופניים כי הוא נע יותר מהר מילד שהולך ברגל ואפילו מילד שרץ. ולצערנו לא כולם מאטים מספיק לפני מעבר חציה. אז לא חוצים תוך כדי נסיעה אלא עוצרים. חזרו איתם על זה שוב ושוב ותסבירו את הסיבות.
.

כן, ניחשתם, אני הולכת לדבר על דוגמה אישית. כי אם ההורים לא מתנהגים בכביש בצורה בטוחה, לא יעזור שום דבר. אתם לא תלמדו אותם משהו שאתם לא עושים בעצמכם – זה אחד הכללים הבסיסיים בהורות. כל הדיבורים לא שווים אם אתם בעצמכם לא זהירים מספיק.

אז פשוט שימו לב איפה אתם חוצים כשאתם עם הילדים, ואל תעגלו פינות, כן, אף פעם. אין פלאפון בזמן הנהיגה ואין לחצות "מהר מהר" איפה שאין מעבר חציה, אין לגנוב רמזור כתום ועוד. כן, זה מבאס, אבל זו הדרך היחידה. ילדים "חננות" שתמיד עושים הכול לפי החוק, גדלים רק אצל הורים שהם בעצמם כאלה.
.

גם ילדים גדולים שכבר יודעים את הכללים לפעמים עושים שטויות בכביש. כדי להסביר למה חייבים למצוא מעבר חציה, רצוי מרומזר, ולא סתם לחצות איפה שבא להם, רצוי לתת להם נקודת מבט של הנהג על הכביש! פשוטו כמשמעו.

למשל, אם תוך כדי נסיעה שלכם עם ילדים, מישהו עושה דבר מסוכן בכביש (לא חסר מקרים כאלה, לצערנו), מיד להסב את תשומת לבם למקרה ולהסביר מה היה עלול לקרות. להראות להם, כשנוסעים בחושך, שלא רואים הולכים רגל שלבושים בבגדים כהים, וכדומה. כשהם קולטים מה זה לנהוג (בגילאי 17 ומעלה…) הם בדרך כלל מתחילים להתנהג אחרת גם בתור הולכי רגל, אבל עד אז, אתם צריכים לתווך בשבילם את נקודת מבטו של הנהג שגם הוא רק בן אדם ולא רובוט, ויש לו מגבלות.

אז תזהרו בכביש, ורק בריאות!

***

מוגש בחסות לילך – לימוד תיאוריה מודרך. המלחה מובטחת כבר מהמבחן הראשון.

המכונית היא כמעט הבית השני שלנו, והיא נוטה להתלכלך בקלות: שאריות אוכל של הילדים, כתמי בוץ, והמון המון בלאגן. הרבה יותר נעים לנסוע במכונית נקייה ומסודרת, וכמובן שזה גם בטיחותי יותר. קחו יוזמה, קחו את המכונית לניקוי יסודי, מיינו את כל החפצים שהיא מכילה, והשתמשו בטיפים הבאים לשמירה על המכונית נקייה ומסודרת להבא.

1. פח אשפה ברכב הוא חובה! מקמו אותו במושב האחורי והנחו את הילדים לזרוק לשם את הזבל שלהם. אל תשכחו לרוקן אותו בכל פעם שאתם עוצרים למלא דלק.
   .

   .

    

2. תמיד שימרו ברכב חבילת טישו וחבילה של מגבונים לחים, למקרה שמשהו יישפך או יתלכלך (ואם יש לכם ילדים, זה יקרה מהר מאוד…)
3. את החפצים שבהם משתמשים בתדירות הכי גבוהה, כמו משקפי שמש והמכשיר הסלולארי, יש למקם באזורים הנגישים ביותר – למשל בתאים המיועדים לכך באזור הנהג.
   .

   .

    

4. השתמשו בתא הכפפות לאחסון חפצים חשובים ושימושיים, שצריכים להיות ברכב באופן קבוע, כגון מדריך הרכב, פרטי הרישיון והביטוח, פנס קטן, תיק עזרה ראשונה ורשימת טלפונים לשעת חירום.
   .

   .

    

5. חפצים קטנים שבהם משתמשים רק לפעמים, כמו מכשירי כתיבה, כדאי לאחסן בשקיות ריצרץ' ולמקם בתא הכפפות.
6. את הכסף הקטן אחסנו בשקית ריצרץ' גם כן, או במיכל קטן עם מכסה, ושימרו בתא הצד של דלת הנהג, לגישה נוחה וקלה.
7. שימרו מפות וספרי טיולים בתא הצד של דלת הנוסע הקדמי.
8. אוהבים לשמוע מוזיקה בזמן הנהיגה? במקום שהדיסקים שלכם יסתובבו בכל רחבי המכונית, אחסנו אותם במתקן דיסקים קטן מבד או מפלסטיק

.

.

.

בהצלחה בשמירה על הניקיון!

***

מוגש בחסות חברת אביטל השכרת רכב בע"מ – שירותי השכרת רכב ללקוחות פרטיים, עסקיים, ומוסדיים, תוך התמחות מיוחדת במגזר הדתי.

בכל הסרטים האמריקאים, כשרואים משפחה נוסעת ברכב, זה נראה נהדר. הילדים חגורים יפה ויושבים בנוחות ובמרחב של המיניוואן המשפחתי הנוצץ. מיותר לציין שהמציאות אצלנו בישראל קצת שונה. המכוניות קטנות עקב יוקר הדלק ובעיית חנייה, והמשפחות עדיין גדולות יחסית לאירופה. כתוצאה מכך יש לנו צפיפות, בלגן במושב האחורי וילדים ששונאים לחגור…
.

הרכבים בישראל לא מותאמים לגודל המשפחות – זו אכן בעיה – אבל עדיין, איך מלמדים אותם לחגור כמו שצריך? מלבד כלל הברזל "לא נוסעים עד שכולם חגורים", הפעלתי עוד כמה שיטות כדי להתגבר על בעיית החגורות, ואשמח לחלוק אותן איתכם במאמר הזה.
.

ילדים צעירים, עד גיל 7-8 – פשוט תחגרו אותם, גם אם הם כבר יודעים לעשות את זה לבד. אין מה לעשות, עד גיל מסוים הם לרוב פשוט לא מספיק אחראיים ומודעים, גם אם הסברתם את הסכנות שוב ושוב. אם יש כיסא בוסטר איכותי, כמו בתמונה, זה כמובן עדיף, אבל גם בוסטר פשוט יעשה את העבודה, אם הילד חגור כראוי והחגורה לא מסובבת. לכן חשוב לחגור אותם בעצמנו ואין ברירה. את העצמאות תפתחו להם בתחום אחר, שפחות קשור לשמירה על החיים שלהם.
.

כשישנים, יש נטייה להימרח ואז לא חגורים כמו שצריך. יש פטנטים נחמדים כמו בתמונה, ואפשר סתם לארגן כריות ושמיכות אם יודעים שמצפה לנו נסיעה ארוכה. והעיקר לוודא שהישיבה נוחה ובטוחה ושאין איזו בעיה שתגרום להם בסתר להתיר את החגורה תוך כדי נסיעה (אם יש משהו שמוציא ממני, בחורה רגועה וסבלנית ברוב ימות השנה, צרחות איומות עד לב השמיים – זה המצב הזה…)
.

מלמדים לחגור תוך כדי משחק:

1. לנצל את התחרותיות הטבעית של הילדים ואת הרצון שלהם לקבל צ'ופר: "מי שחוגר ראשון, הוא הראשון באייפון של אימא!" (ראו את הבעת האושר בתמונה…)
   
2. לילדים צעירים יותר מתאים שיר או דקלום שאומרים בכל פעם, וזה הסימן לא לשכוח לחגור. אצלנו זה היה הסלוגן הבלתי נשכח: "מדליק מי שמקליק", שדוקלם בהטעמה.
   
3. להתאמן על התזמון של הקליק. ילדים אוהבים להפגין מיומנויות: שיתאמנו על חגירה בן-זמנית, בספירה "אחת-שתיים-שלוש-לחגור!" לילד יחיד – להתאמן בהקלקה מתואמת עם ההורה.

.

ראי קטן להצצה – לא רק לתינוקות. הוא חיוני כדי לוודא שאכן כולם חגרו, כולם יושבים בצורה בטוחה ואף אחד לא פתח את החגורה, להורים לילדים שטרם הגיעו לגיל המודעות, שזה בערך גיל 8. זה פיתרון מעולה שבעזרתו תוכלו להיות בשליטה על "ממלכת המושב האחורי", וזה בפירוש מונע הרבה התחכמויות של אלה שהחגורה פתאום "לא נוחה להם".

שתהיה נסיעה טובה ובטוחה לכולם!

***

נכתב בחסות משרד עורכי דין לתעבורה משה רבי – מתמחה בתחום דיני התעבורה ועוסק בתחום זה מזה כ-20 שנה.

אם שכרתם רכב בחו"ל או שאתם מתכננים לנסוע לאילת, ילדים באוטו הם אתגר לא קטן. לרוב הקטנים, הבינוניים והגדולים אין סבלנות לשבת במשך שעות ארוכות בכסא אחד ובכדי שזה לא יגמר בבכי, כדאי למצוא דרכים לשמור עליהם עסוקים, שבעים ומרוצים.

בכתבה קודמת עסקנו באיך לשעשע אותם (וגם פה) והיום נעסוק באוכל. כל מי שנסע באוטו עם ילדים יודע שהקטנים הופכים רעבים בשנייה שיוצאים מהחנייה. הנטייה הטבעית של כולנו היא לאפשר להם לאכול מה שהם רוצים, העיקר שיתנו לנו לנהוג בשקט. מנסיוני, זו טעות אסטרטגית. ילדים המלאים בסוכר וכימיקלים מחטיפים חסרי ערך תזונתי הופכים קשים ותזזיתיים יותר. בטן מלאה ג'אנק לא תהפוך אותם למאושרים יותר ולבטח תגרום לכם חור בכיס.

לכן אספתי עבורכם רעיונות לנשנושים פשוטים ובריאים יחסית שהילדים שלכם יהנו לאכול תוך כדי נסיעה ולא יאלצו אתכם לקרצף את האוטו בסיומה.
.

1. זה אמנם נראה מוזר, אבל באמריקה זה להיט גדול. מקלוני סלרי בחמאת בוטנים היא דרך נהדרת לגרום להם לצרוך ירקות וחלבונים גם יחד. ארזו לכל ילד צנצנת פלסטיק ובה מספר כפות חמאת בוטנים, עדיף טבעית וללא תוספת סוכר ובה תקועים מספר מקלוני סלרי שטופים, נקיים, יבשים ומקולפים (אם הם קשים וסיביים). סגרו מכסה וארזו בתיק. הגישו בעת הצורך ותהנו מרבע שעה של שקט נפשי.
.

2. ארזו פירות וירקות קטנטנים בקופסת פלסטיק מחולקת לתאים או בסתם קופסה פושטית ובה מספר מנז'טים. ערמו בכל מנז'ט עגבניות שרי, ענבים ומקלוני גזר. גם פלחי תפוחים (טפטפו עליהם מיץ לימון למנוע מהם להשחיר) הולך. התמקדו בירקות ופירות שאין צורך לקלף. זה צבעוני, זה בריא וזה טעים.
.

3. פירות יבשים ואגוזים. אם הילדים שלכם מעל גיל חמש, שילוב של אגוזים ופירות יבשים הוא טעים בצורה יוצאת דופן. ארזו אותם בבקבוקים ריקים כמו כאן (התעלמו מהג'אנק שבתמונה)
.

וכך בכל פעם שהילד הופך לתוך ידו את הבקבוק הוא יקבל תערובת הפתעה של גודיז מתוקים ומזינים. נסו שילובים של שקדים, צימוקים, אגוזי מלך וחמוציות. כל פרי יבש שאתם אוהבים יתאים כאן. לצ'ופר הוסיפו לתערובת חופן של שוקולד צ'יפס. יאמי.
.

4. דגני בוקר. זה טעים, ניתן בקלות לאריזה בשקיות אישיות ולא מלכלך. בחרו בדגנים מלאים ולא באלה המלאים סוכר וצבעי מאכל. כשהרעב יתקוף אותם באוטו, "זה מה יש" זה טיעון מנצח. ארזו קורנפלקס פושטי, מולטי צ'יריוס, אורז תפוח ועוד דגנים כמה שפחות מעובדים.
.

5. ואחרון חביב, הפתרון הכמעט מתבקש. כריכים. הפכו את הסנדוויצ'ים לאטרקציה בכך שתחתכו אותם קטן. אין לכם חותכן צורות מגניב? השתמשו בכוס ליצירת עיגולים, בסכין חדה ליצירת משולשים או במספריים ליצירת איזה צורה שתרצו. סנדוויצ'ונים קטנים בצורות מדליקות הם תמיד נוסחא מנצחת.

בתאבון ונסיעה טובה.

***

מוגש בחסות חברת אביטל השכרת רכב בע"מ – שירותי השכרת רכב ללקוחות פרטיים, עסקיים, ומוסדיים, תוך התמחות מיוחדת במגזר הדתי.

מי לא מכיר את הנסיעות האלה לצפון או לאילת ברכב המשפחתי, עם כמה זאטוטים מצווחים מאחור, שהופכות להתחלה די סיוטית לחופשה? הילדים מתחילים להשתעמם, נמאס להם לישון, נמאס להם לנשנש, בא להם לריב, ולכם בא להישבע לעצמכם שתשארו מעכשיו תמיד רק בבית, ומקסימום נסיעה שתסכימו לספוג, זה לפארק העירוני הקרוב לביתכם.

נכון שמאז שהומצא הדי-וי-די הנייד והאייפונים למיניהם, הבעיה הפכה לפחות מציקה. ועדיין, לילדים עם מערכת וסטיבולרית רגישה קשה להסתכל על מסך תוך כדי נסיעה והם מתחילים לחוש בחילה, לבכות ולנדנד. חוץ מזה, מדובר בזמן שאפשר לנצל אותו לגיבוש משפחתי במקום לעוד בהיה בעוד מסך ומריבות על מה לראות או אצל מי האייפון עכשיו.

מכיוון שהוריי, שיחיו, מתגוררים במרחק כמעט 4 שעות נסיעה מהבית שלי, אני מכירה את הבעיה הזו מכל כיוון שלא תסתכלו עליה, ואשמח לחלוק איתכם חמישה משחקים שבהם אנחנו משחקים בדרך כדי להעביר את הזמן בצורה שתהיה גם מעניינת, גם כייפית, גם מפתחת (!) ואפילו לא כרוכה בבהיה במסך כלשהו. האתגר הנוסף הוא שהמשחקים צריכים להתאים לכל גיל ולעניין את כולם, מהמתבגר העייף-תמידית ועד לפיצית הקפצנית בת השש.

"מזכיר לי"

משחק אסוציאציות – השחקן הראשון אומר מילה והבא אחריו אומר מה זה מזכיר לו.

דוגמה: "ים". – "ים… מזכיר לי… חופש". – "חופש… מזכיר לי… קיץ" וכן הלאה. הכלל הוא שאסור לחזור על המילים שכבר היו.

התועלת ההתפתחותית: מתרגל שיום ושליפה (מושגים של קלינאיות תקשורת שפירושם היכולת של המוח שלנו לאפסן באופן יעיל את המידע, במקרה הזה – מילה, ולשלוף אותה ברגע מתאים). מעשיר את אוצר המילים של הקטנים יותר. מתרגל דימיון וחשיבה יצירתית – אצל הגדולים שכבר מבינים שאסוציאציות מצחיקות ומיוחדות זה יותר כיף ממשהו בנאלי.

מזכיר: טיפול פסיכולוגי. בונוס להורים: לפעמים אפשר להבין כל מיני דברים על הילדים תוך כדי משחק.

"נחש דמות"

משחק שבו אחד השחקנים חושב על דמות והאחרים צריכים לנחש מי הדמות. זה יכול להיות, כמובן, כל דבר החל מהשכנה מלמעלה וכלה בגיבור משנה של סדרת טלוויזיה אהובה ואפילו דמות מפרסומות (התינוק של במבה).

למנחשים מותר לשאול רק שאלות של כן ולא, לדוגמה:

-האם זה בן?

-כן.

-האם הוא גיבור ספר?

-לא.

התועלת ההתפתחותית: חשיבה יצירתית והיגיון, ושוב חשיבה יצירתית והיגיון. משהו שלא לומדים בבית הספר.

מזכיר: יש משחק קופסא דומה וגם אתר אינטרנט שבו הג'יני מנחש את הדמות שלכם.

בונוס להורים: להכיר לילדים את גיבורי התרבות שלכם. כמו קישקשתא.

"אני רואה"

משחק ניחושים שמתאים לנסיעות איטיות יחסית בדרך מעניינת או לא מוכרת, לדוגמה, בנסיעות בחו"ל, בכבישים צרים בירידות לכינרת ובגליל, באזור מצפה רמון. אחד השחקנים צריך לומר משפט כמו "אני רואה משהו גבוה" או "אני רואה משהו אדום", כשהוא מתכוון לאחד העצמים מעבר לחלון. האחרים צריכים לנחש במה מדובר. מותר להם, כמו במשחק הקודם, לשאול שאלות של כן ולא:

• האם זה צומח?
• לא.
• האם זה קשור לכללי התנועה?
• כן.

יתרונות התפתחותיים: הילדים פשוט מתחילים לשים לב למה שקורה מעבר לחלון, לנוף, לעצמים נפרדים בנוף, לבעלי חיים, צמחיה, ובכלל. האלטרנטיבה החיובית והיעילה ל"תסתכלו איזה יופי! גמל!" – "איפה?" – "שם! שם! אוף… עברנו!"

מזכיר: שירים של יהונתן גפן. בונוס להורים: אפשר לשתף גם ילדים צעירים עם אוצר מילים קטן יחסית. מספיק שיודעים להגיד צבעים, גדול-קטן, גבוה-נמוך, וכבר אפשר לשחק.

"ערים באותיות"

מדובר למעשה במשחק רוסי עתיק שפשוט עיברתנו אותו. השחקן הראשון אומר שם של עיר כלשהי – נניח העיר שאנחנו גרים בה או העיר שנוסעים אליה. השחקן השני צריך לומר שם של עיר בארץ או בעולם, שמתחילה באות האחרונה של העיר שאמר שחקן שלפניו. זה יוצר שרשרת כזו, לדוגמה:

"אילת" – "תל אביב" – "באה שבע" – "ערד" – "דימונה" – "הרצליה" – "האג" – "גבעתיים" – "מדריד" – "דלהי" – "יפו" – "וונקובר" – "רחובות" וכן הלאה… כמובן שאין לחזור על עיר שכבר השתמשו בשמה.

אפשר להקל קצת על הקטנים ולהרשות לומר גם שם של ישוב או של ארץ כלשהי או של מקום גיאוגרפי אחר ("מדבר סהרה", "אוורסט").

תועלת התפתחותית: לימוד גיאוגרפיה, כתיב נכון ושיום-שליפה, הכול בחבילה אחת.

מזכיר: ארץ-עיר. בונוס להורים: זה קשה גם לגדולים, תראו את הסנובים האלה מסתבכים קצת.

"זמזם לי זימזום"

השחקן הראשון מזמזם משפט מוזיקלי משיר, נניח, "שנה הלכה, שנה הבאה". אפשר מאמצע השיר כדי שיהיה קשה יותר! האחרים צריכים לנחש מה הוא זמזם. מי שמנחש ראשון, מקבל את זכות הזמזום הבא.

תועלת התפתחותית: שמיעה מוזיקלית וזיכרון מוזיקלי.

מזכיר: את האודישנים של "כוכב נולד" – לפחות בזיופים. בונוס להורים: לאלה שאוהבים שירה בציבור אפשר להאריך ולשיר בצוותא כל שיר שהצלחנו לנחש. חוץ מזה, שירה, להבדיל מדיבור, מאזנת את המערכת הווסטיבולרית ועוזרת לאלה שסובלים מבחילות בנסיעות.

אני מקווה שעד שסיימתם לשחק בכל זה, כבר הגעתם ליעד או לפחות עייפתם את הטף מספיק כדי שהם ישתקו קצת ויתנו לכם לשמוע את עצמכם חושבים. סעו בזהירות ודרך צלחה!

התמונות באדיבות ורד דור, ענבל קפלן רוזנברג ואורית אדר

***

נכתב בחסות משרד עורכי דין לתעבורה משה רבי – מתמחה בתחום דיני התעבורה ועוסק בתחום זה מזה כ-20 שנה.

נוסעים לאילת? הדודה הזמינה אליה לחג? איך שלא תסובבו את זה, אתם עומדים לחגור את הילדים ולהיכנס איתם לרכב לכמה שעות. אכן, מחשבה מפחידה. ממרום שלושת ילדיי, הנה הטיפים והרעיונות הפשוטים והאפקטיביים ביותר להעסקת ילדים ופעוטות בנסיעות ארוכות. אם יש לכם בני-עשרה, אתם לא צריכים אותי. הם ישחקו באיי-פון שלהם ויזדקקו לכם רק כשהרעב תוקף.

1. נצלו את הנסיעה לתקשר עם הילדים. הפעילו אותם ושחקו משחקים כמו: ארץ עיר, כן-לא-שחור לבן, "מי רואה ראשון" דברים בחוץ כמו סוסים, פרות, דגל וכו', לגלות דמויות בעננים, לבחור צבע ולחפש בחוץ כל מה שבאותו צבע. שירו ביחד שירים.
זמן איכות.

2. חנויות הכל בשקל. קנו לכל ילד צעצועון בשקל לכל חצי שעה או שעה מהמסע. זה לא יקר, תוכלו להעיף אותם אחר כך ללא רגשות אשמה ולקטנים תהיה הפתעה חדשה בכל פעם. הגדילו לעשות ועטפו את המתנות באריזת מתנה. הקטנים יתרגשו בכל פעם מחדש.
.

3. פלסטלינה. אל דאגה, אני לא דנה אתכם לדיג של בצק מעוך מכל חריץ במושב. פעוטות ותינוקות אוהבים לשחק בפלסטלינה אך היקף ההרס עלול להיות מרשים. הפתרון שלי? עטפו גוש פלסטלינה בשקית סנדוויץ סגורות היטב או בשכבת ניילון נצמד והגישו להם. הם יהנו למעוך ולעצב את הפלסטלינה לצורות שונות ואתם לא תצטרכו לשאוב את הריפוד. רק שימו לב שהם לא קורעים את הניילון עם השיניים ואוכלים את הפלסטלינה.

4. נוסעים בערב? פנס כיס או מקלות זרחניים (לגדולים יותר) יעסיקו את הקטנים שלכם לפחות לחצי שעה.
.
.

5. לוחות מחיקים וטושים מתאימים, מהסוג הלבן שתולים על המקרר יאפשרו לאמן הקטן שלכם לצייר ולמחוק כאוות נפשו. לא רוצים להתחכם? גם סתם חוברת צביעה או מחברת ריקה יספיקו.
.

6. מגש או תבנית מתכתית קטנה ומגנטים יקנו לכם כמה דקות של שקט.
.

החל ממגנטים לתרגול אותיות ומספרים וכלה ביצירות כמו שתראו בקישור, השמיים הם הגבול. ניתן למצוא בחנויות צעצועים וספרים גם אריזות קטנות של משחקי חברה מגנטיים כמו סולמות ונחשים, איקס עיגול וכדומה.

7. השתמשו במדפסת הביתית שלכם והדפיסו טבלה ובה ייצוג ויזואלי של מכוניות בצבעים שונים, טרקטור, אוטובוס ומשאית. תנו לכל ילד עפרון וטבלה מודפסת להשעין על גבי ספר או לוח קשיח והתחילו בתחרות: מי שמאתר ראשון בחוץ את כל הרכבים שבטבלה, מנצח. לא בקטע של כלי רכב? עשו במקום טבלה ובה דברים שאפשר לראות בדרך. אנשים, תמרורים, גשרים, עצים. השתמשו בדמיון או הדפיסו מהאינטרנט.
.

8. אלבומים. ילדים יהנו להסתכל על תמונות ישנות שלכם, של עצמם ושל אחיהם. זה תמיד משעשע, מעלה שאלות ומעורר נוסטלגיה. הנה רעין חמוד לאלבום מנויילן לתינוקות שמצאתי באינטרנט אבל כל אלבום קטן יתאים.
.

9. אוכל. ארזו להם אריזות קטנות של מזון שהם יכולים לצרוך בישיבה על הכסא. אסכולות האמהות באינטרנט מתחלקות בין הדוגלות במזון בריא גם במצבי נסיעה, ובין כאלו המוכנות לשחד את הילדים במעט ג'אנק אהוב בכדי לשמור על השקט.
.

לשיקולכם.

10. אם כלו כל הקיצים, השתמשו בטריק הישן והטוב – טלוויזיה. קנו/מצאו/השאילו די.וי.די נייד לרכב והרשו לכל ילד לבחור מראש סרט בו הוא רוצה לצפות. לאפקט ההפתעה, רכשו/קנו/השאילו לטובת המסע סרטים חדשים אותם הם עוד לא ראו.

נסיעה טובה!

***

מוגש בחסות חברת אביטל השכרת רכב בע"מ – שירותי השכרת רכב ללקוחות פרטיים, עסקיים, ומוסדיים, תוך התמחות מיוחדת במגזר הדתי.