תגית: יצירה

הילדים שלי כמעט נולדו במטבח (תרתי משמע…). הגדול כבר ממש שף קטן, האמצעי סו-שף קטן והקטנה עדיין בבטן שלי נהנית מהטעמים דרכי…
למרות העבודה המהנה ביותר שלי (עיצוב עוגות ועוגיות), אנחנו מאוד נהנים להכין מגוון של מאכלים. לדעתי, עצמאות במטבח מובילה את הילדים לעצמאות במקומות אחרים ותורמת לתחושת ה"צריכים אותי" בבית. (גם אם צריך לנקות אחר כך קצת יותר…)

 בחופש הגדול יש את כל הזמן שבעולם להכנה, המתנה ו-זלילה! שבלולי הפיצה הן פיתרון נהדר לקיץ מבחינתי – אני מכינה כמות של 4 רולדות בפעם אחת ומקפיאה אותן. כשצריך ארוחה "ניידת" (לבריכה, לים או לכל טיול אחר) או אם מגיעים חברים "מעכשיו לעכשיו", זה בדיוק הזמן להוציא מהמקפיא, לפרוס, להכניס לתנור וליהנות מארוחה טעימה.

 קודם כל מכינים את בצק השמרים (רצוי כשעתיים לפני כן):

מצרכים:
1 ק"ג קמח

3 כפות שמרים יבשים

1 כף מלח

1 כף סוכר

1 מאג שמן

½ 1 כוס מים חמימים

מיקסר עם וו לישה (ל') + מכסה הגנה לילדים

 אופן ההכנה:

מכניסים את הקמח והשמרים ומערבלים כדקה עד שלא רואים יותר את השמרים. עוצרים את הערבול ומוסיפים את המלח והסוכר ומערבבים טוב עד להטמעה.
במהלך הערבול מוסיפים את השמן ומערבלים כדקה במהירות בינונית. לא עוצרים ומוסיפים את המים החמימים. מערבלים עוד כ-8 דקות (עד שחתיכת בצק נמתחת לנו בין האצבעות כיריעת רשת חזקה שלא נקרעת בקלות).

משאירים את הבצק לתפיחה בקערה, מכוסה במגבת לחה, במקום חמים, עד להכפלת הנפח (בין שעה לשעתיים בקיץ ויותר מזה בחורף).
אם מחכים יותר מדי זמן – הבצק עשוי להחמיץ.
ניתן לעכב תפיחה במקרר (מוסיפים עוד שעתיים בערך…).

בזמן הכנת הבצק או ההמתנה לתפיחתו, מכינים את רוטב הפיצה.

מצרכים:

100 גרם רסק עגבניות

חצי כוס קטשופ (או לפי הטעם)

אורגנו, תבלין לפיצה, מלח, פלפל

 מערבבים הכל יחד בקערית. אפשר לשמור במקרר עד השימוש.

 כאשר הבצק מוכן, מכינים את הרולדות:

מרדדים לעלה מלבני גדול, חוצים אותו לשניים עם סכין חדה או גלגלת פיצה, מורחים על שני המלבנים רוטב פיצה (משאירים פס "נקי" לאורך השול העליון), מפזרים גבינה צהובה מגורדת וכל תוספת אחרת שאוהבים (אנחנו הוספנו טבעות זיתים).

מגלגלים את הרולדות וצובטים בסוף את השול העליון ה"נקי" לרולדה המלאה בכל טוב.

 את הרולדות מומלץ להניח במקרר/מקפיא לפני החיתוך, כדי שיהיה יותר נוח. חותכים לטבעות של כ-1 ס"מ, מניחים על תבנית מרופדת, מורחים מעל חלבון של ביצה (עם מעט מלח למי שאוהב), ומכניסים לתנור שחומם מראש ל175 מעלות לכ-18 דקות עד להזהבה אחידה (לא בטורבו).

בתיאבון!!!

 

***

המתכון באדיבות  שריתוקה

054-5574170

www.sarituka.co.il

 

הוזמנתן לברית או בריתה? הגיע הזמן לחשוב על מתנה. מתנה מוצלחת לא רק תשמח את ההורים הטריים אלה גם תשמש אותם זמן רב לאחר האירוע.

אז נכון, הכי קל ללכת לאחת מהרשתות הרבות למוצרי תינוקות ולאפשר למוכרת למכור לכם מוצר יקר. אבל יותר כיף ונחמד להביא מתנה אישית, כזו שתראה שהשקעתם זמן ומחשבה.

מתנה קנויה

לא כולנו תופרות, סורגות או מציירות, ולכן המתנה תהיה קנויה. אני מאמינה שגם במתנה קנויה אפשר לתת משהו עם אמירה אישית.
אם אתם כבר הורים בעצמכם, תוכלו לתת להורים החדשים מוצרים שאתם ממליצים עליהם ושנהניתם מהם בעצמכם:
אפשר למשל לקנות סל (שישמש גם כאחסון אחר כך) ולמלא אותו במוצרים שימושיים כגון חיתולי טטרה, סבון לתינוק, שמן למסאז' וכד'. הורים טריים ימצאו סל כזה שימושי ונוח.
אם החלטתם ללכת על מתנה יותר צפויה כמו דובי או בגד, לכו על מוצרים מקוריים, עבודת יד. תוכלו למצוא כאלו באתרים כמו etsy ומרמלדה. בצורה זו גם נתתם מתנה מקורית מהלב וגם פירנסתם יוצר\ת מוכשר\ת.
אני בהחלט ממליצה להביא דברים שמתאימים גם לגיל יותר מבוגר; זכרו שהזוג יקבל המון מתנות שמתאימות לגיל 0, ואפס מתנות שמתאימות לגיל שנה…
אנחנו לדוגמא קיבלנו מתנות שמתאימות לגיל שתיים, דבר שבדיעבד שימח אותנו מאד.

עשה זאת בעצמך

אם את יוצרת ואומנית בנשמה, תוכלי ליצור מתנה במיוחד בשביל הרך הנולד.
הנה כמה דוגמאות:

שמיכה

אפשר לתפור עליה את שם הרך הנולד או אפליקציה מיוחדת

פריט לבוש

אפשר עם הדפס מיוחד (גזרות חינם לפרטי תינוקות אפשר למצוא ברשת, לדוגמה פה ופה)

צעצוע

בובה גדולה או קטנה, בעיצוב שאתם בחרתם.

והנה משהו שמתאים לגיל מבוגר יותר וישמח זוג שכבר יש לו ילדים גדולים

תיק

תיק שיתאים לעגלה או למיטה, שיוכל להכיל ציוד תינוקות או צעצועים

ציור לחדר ילדים

ציור צבעוני ומשעשע שיתאים לחדר הילדים

ציור לחדר הילדים

 

בשביל למצוא עוד רעיונות תוכלו להציץ פה, ולטייל ברחבי הרשת.

לסיכום

מתנה לתינוק צריכה להיות אישית ושימושית גם לילד וגם להורים. לילד שלי (בן שנתיים וחצי) יש בובות שהוא מאד אוהב, שקיבלנו במתנה ביום שהוא נולד. הוא תמיד שואל אותי "מי קנה זה?" ואוהב לשמוע את התשובות.
תלושי מתנה זה נחמד ועוזר, אבל לא משאיר את הטעם הטוב שמשאירה מתנה אישית – כזו שנעשתה ב-10 אצבעות, או נקנתה מתוך מחשבה ואהבה.

הכותבת היא אמא לילד מקסים בן שנתיים וחצי, בת זוג לאיש מקסים ותומך, יוצרת ואומנית בנשמה ובחיים.נ

***

כתבה נכתבה בחסות גן אירועים ערוגות הבושם – אירועים בניחוח אחר.

 

הקדמה

הכל משדרגים היום – טלפונים ניידים, מחשבים ואפילו בגדים! אחת הדרכים הכי נחמדות לשדרג בגדי ילדים הוא להוסיף להם אפליקציות. כמעט לכל ילד יש בארון חולצה חלקה, גופיית סבא או בגד אחר שאפשר להוסיף לו משהו צבעוני ומשמח. זוהי פעילות נחמדה שאפשר להכין ביחד בחופש, בבית, במזגן…

ילדים בגילאי 5 כבר יכולים לשרטט ולגזור בעצמם את הצורות, וכמובן לבחור את הצבעים. מגיל 8-9 אפשר אפילו ללמד אותם לתפור בעזרת מחט לתפירה ביד. קחו את זה בקלילות אם האלמנטים לא יוצאים מדוייקים, זה חלק מהיופי בעבודות יד.

וטיפ קטן לפני שמתחילים – האפליקציה יכולה גם לשמש להסתרת כתמים שלא ירדו בכביסה…

מה צריך?

גזרות של חלקי הפרוייקט

בגד לשדרוג – חולצה, גופייה, שמלה וכד'

פיסות של בדי לבד צבעוניים (אפשר להשתמש אפילו בשאריות. בדי לבד בכמויות קטנות אפשר להשיג בחנויות היצירה)

חוטי תפירה

מחט לתפירה ביד

סיכות תפירה

מספריים

עט או עיפרון לשרטוט

אופן ההכנה:

1. בוחרים בגד המתאים להוסיף עליו אפליקציה

2. לפני שמתחילים כדאי להכניס בתוך הבגד קרטון או ספר שיפריד בין שני הצדדים של הבגד כדי שבזמן התפירה לא נתפור בטעות את שני צידי הבגד ביחד.

3. בוחרים אפליקציה מתוך ארבעת האפליקציות המתוקות שהכנתי לכם. עושים save picture as לגזרת האפליקציה שבחרתם, מדפיסים וגוזרים את החלקים שלה.

4. את חלקי האפליקציה מניחים על בד הלבד, משרטטים וגוזרים.

5. מסדרים על הבגד את חלקי האפליקציה במקום הרצוי ומצמידים בסיכות.

6. תופרים בעדינות את החלקים לבגד בעזרת מחט לתפירה ביד. רצוי להשחיל במחט חוט תפירה כפול ולהתאים את צבעי החוטים לצבעי הבדים.

7. כדאי ואף מומלץ להשתולל ולהוסיף קישוטים נוספים. תתחדשו!

לסיום:

והפתעה קטנה לסיום,

קישור להורדת ההדרכה והגזרות: קישור

***

 על המעצבת:

מור יעקובינסקי כץ – "גיזרה פרטית"

מעצבת אביזרי אופנה מבדים, מנחת סדנאות יצירה וכותבת ספרי יצירה דיגיטלים

גרה בגדרה, נשואה ליאיר ואמא של אלונה בת ה-3.5

החנות: http://market.marmelada.co.il/privatefigure

הבלוג: http://blog.tapuz.co.il/privatefigure

באנגלית קוראים לו SEED BEAD, בצרפתית הוא נקרא rocalies/roc, בהונגרית מכנים אותו gyöngy וברוסית  biser ורק בעברית לא הקדישו לו מילה ייחודית.

צורן וחמצן נקשרים ליצירת צורן דו חמצני (סיליקה) שהוא המרכיב העיקרי שבחול. בטמפרטורה של כ- 1700 מעלות הסיליקה מותכת לנוזל ובתהליך ההתקררות נוצרים גבישים. כשהתהליך קורה באופן טבעי נוצר קוורץ.בתהליך התקררות מהיר יותר מתקבל חומר קשה וחלק – הלא היא הזכוכית. בסוף  המאה ה-13 הוכתרה ונציה כבירת ייצור הזכוכית.ב-1291 נצטוו כל יצרני הזכוכית של ונציה לעבור לאי מורנו כדי להקטין את סכנת השריפות.במאה ה-14 החל האי להתפרסם ולייצא חרוזי זכוכית ומראות ועם הזמן הפך לייצרן הזכוכית הגדול באירופה.

בואו נעשה הכרה חפוזה עם השחקן הראשי בכל יצירת חריזה ובעולם של החורזים – החרוז.

 אם נחפש בגוגל את המילה חרוז, מרבית הקישורים שנמצא מתייחסים לחרוז בשירה. אמנם לא בשירה עסקינן, אולם כמו שהמשורר חורז  שירים בחרוזיו, כך החורז טווה בהם את יצירותיו.

מאז ימי מורנו, עברו מים רבים בתעלות של ונציה וחרוז הזכוכית של אז נראה היום אחרת לגמרי.להלן, מעט נתונים טכניים יבשים ומשעמים משהו, אולם הכרחיים.

Seed bead (זרע – sead ) הוא שם גנרי לכל חרוז קטן, בד"כ עגול, עשוי זכוכית.החרוזים  מעוצבים בד"כ באופן אחיד והם נעים מגודל של 1 מ"מ ועד מ"מ אחדים.הגדלים של החרוזים מסומנים בד"כ כך: N/0  , כאשר N  יכול להיות מס' מ-1 ועד 24.ככל שהמספר N  קטן יותר, כך החרוז גדול יותר והוא בעצם מסמן כמה חרוזים באותו גודל נכנסים באינץ' (או מידה אחרת).

חרוזים בגודל 5/0-6/0 נקראים לעיתים Pony bead. במרבית עבודות החריזה המסורתיות עובדים עם חרוזים הנעים מ-8/0 ל-15/0
 לחרוזים של היום שלושה מקורות עיקריים:

חרוזים סיניים, בצבעים נהדרים אולם באיכות גרועה ולא מומלץ לעבוד איתם בעבודות חריזה (אולי למעט רקמת חרוזים או תכשיטים סרוגים).הם אינם אחידים בגודל (גם תחת ה-N/0 המתאים) והחור שלהם קטן מדי.

חרוזים צ'כיים, גם הם בצבעים נהדרים, איכותם טובה יותר מהסיניים אולם עדיין לא מספיק טובה.

חרוזים יפניים (מכמה חברות יפניות)  הם החרוזים האיכותיים ביותר: צורתם אחידה, החור שלהם גדול מספיק (גם הקטנים ביותר) ומחירם בהתאם.

בנוסף ל-Seed bead  נכנסו בעשורים האחרונים לשוק החרוזים, חרוזים מסוג אחר והפכו עד מהרה לפופולאריים מאוד בקרב החורזים בעולם.

Cylinder beads

חרוזים שצורתם צילינדרית והם מיוצרים ביפן.

הם הומצאו ע"י Masayoshi Katsuoka מחברת Miyuki Shoji.
החרוזים שאינם עגולים כמו ה-seed beads, ידועים באיכותם, באחידות צורתם ובחור הגדול שלהם (גם בקטנים ביותר). הקצוות השטוחים שלהם נותנים מרקם שטוח, חלק ואחיד.הם גם הרבה יותר יקרים מה-seed beads.

החרוזים הצילינדריים מגיעים בגדלים הנעים מ-15/0 ועד 8/0

כיום יש 3 וריאציות של חרוזים צילינדריים:

–          Delica , מיוצר ע"י חברת Miyuki ובגדלים: 15/0, 11/0 10/0 ו-8/0

–          Treasures חרוזים המיוצרים ע"י חברת Toho  היפנית

–          Aiko מיוצר ע"י Toho המגיע במאות צבעים והוצג לראשונה ב-2005

 את החרוזים מחלקים לעיתים גם לפי צבע  וגימור:

–          Color lined ציפוי צבע בתוך החרוז, לעיתים לא מאוד עמיד והצבע עשוי להשתנות במשך הזמן (לעיתים תוך כדי עבודה.)

–          Transparent – צבע שקוף, ניתן לראות את הזכוכית דרכו.

–          Translucent – שקוף למחצה. ניתן לראות אור דרך החרוז.

–           Opaque – אטום. צבע אחיד ולא ניתן לראות אור דרכו.

–          Matte –   מרקם ברמה מיקרוסקופית ע"מ להגיע לאפקט המט.

–          Silver-lined – ציפוי כסף המשקף אור בחלק הפנימי של החרוז (בדומה למראה).

–          Copper-lined – ציפוי נחושת שמשקף אור אדמדם, בחלק הפנימי של החרוז.

–          Bronze-lined – ציפוי ברונזה המשקף אור חום בהיר, בחלק הפנימי של החרוז.

–          Luster – צבע במשטח החיצוני של החרוז, נותן אפקט פנינה.

–          AB – aurora borealis (הזוהר הצפוני), צבע על המשטח החיצוני של החרוז, אפקט צבעי הקשת.

  ה-seed beads וה-cylinder beads הם אמנם השחקנים הראשיים, אך אינם היחידים על הבמה.

במאמרים הבאים נכיר את הקריסטלים, הפנינים המלאכותיות ועוד.

לסיום הנה שני תכשיטים שנעשו – אחד ב-seed bead והשני ב-cylinder

 

תמונות החרוזים בחסות  Yalon – crystals, fashion & home deco

סוזי שארקי – עוד על חרוזים וחריזה ניתן לקרוא בבלוג של סוזי.

בשנים האחרונות הטרנד הירוק הולך ונעשה פופולארי יותר ויותר. כולנו משתדלים למחזר בקבוקים ונייר, ואנו מודעים יותר ויותר לשמירה על הכדור – נפלא!

אחת הדרכים העיקריות לשמירה על הסביבה היא שימוש חוזר במוצרים. בעולם הצרכני מלא הפרסומות שבו אנו חיים, אנו ממהרים לרוץ ולקנות כמעט כל פריט שאנו צריכים אבל שוכחים שפריטים חדשים הם "יקרים" גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה סביבתית: הייצור שלהם עולה במים ואנרגיה ולאחר מכן, בזבל. לכן מומלץ וכדאי לעשות שימוש חוזר בפריטים.
את העיקרון הזה אני מנסה ליישם בחיים בכלל ובמלתחה בפרט: כשמציעים לי בגדים יד שנייה, אני לא פוסלת אלא תחילה אני מודדת ובוחנת. אם מתאים לי, אני מקבלת, ואם לא – מעבירה הלאה. יש המון פריטים שיכולים לשרת אותי ולהצטרף לארוני בשמחה, ותמיד כיף לקבל בגדים בחינם. 

סוד ראשון: מקור הפריטים

בלוק הזה בחרתי רק בפריטים יד שניה. השמלה, החולצה והנעליים היו של גיסתי, והועברו אלי.

סוד שני : הנעליים

את הנעליים שיפצתי וצבעתי. תוכלו לקרוא על זה כאן.

סוד שלישי: למה זה עובד

שמלה ארוכה וצמודה, מחמיאה לנשים קטנות שכמוני: היא מאריכה את הגוף ומדגישה את הנתונים הרזים שלי. הבד של השמלה ממש משגע (ואם הופכים אותו מגלים שהוא באמת עשוי טלאים-טלאים ולא הדפס).
הנעל נותנת גובה ומשלימה מבחינה צבעונית את הלוק. החולצה מסתירה מה שצריך, מפתח הצוואר הגבוה שלה משמש כרקע למחשוף העמוק של השמלה. הטבעת מוסיפה לאווירת ילדת הפרחים.

סוד רביעי: עלות הפריטים

שמלה, חולצה ונעליים – בחינם

טבעת – 11.25$, HappiLI

עלות כוללת: 11.25$

המחסום הפסיכולוגי שיש לרבות מאיתנו בקשר לבגדים יד שניה מונע מאיתנו להנות מבגדים נהדרים בחינם. שימוש חוזר בבגדים הוא לא רק אופנתי אלא גם ירוק. אם נפתח את הראש נבין שהזבל של אחת יכול להיות האוצר של אחרת, ואולי שלנו.

לא צריך לקחת כל מה שמציעים לנו, אלא רק מה שמתאים ונכון, את השאר אפשר להעביר הלאה. צריך לדעת להגיד "לא" לפריטים שלא מתאימים, אבל חשוב גם לדעת להגיד "כן" למה שנכון לנו. אז בואו נשחרר את העכבות, ונעשיר את הארון בפריטים יד שניה.

אם אתם קוראים פוסט זה, מן הסתם בחרתם להתעלם מהאזהרה של הפוסט הקודם. אז, ברוך בואכם לעולם החריזה, החרוזים ומה שביניהם. ורק שתדעו: אתם עומדים להיכנס  לקהילה חובקת עולם: בני כל המינים, הגזעים, הגילאים, העיסוקים, הדתות, המדינות, המגדרים.

עוד לפני שתחליטו מה אתם אוהבים בחריזה (יש עשרות אם לא מאות תכים, שיטות, סגנונות), עוד לפני שתתחילו לגהץ את כרטיס האשראי – קחו לכם זמן ושוטטו ברשת האינטרנט: האינטרנט הוא הכלי החשוב והשימושי ביותר לחורזים בכל רחבי העולם. למען האמת – קרוב לודאי שבלעדיו לא תצליחו להשחיל אף לא חרוז אחד. (טוב, אולי קצת הגזמתי…) בזכות האינטרנט חלה התעוררות של ממש באמנות החריזה: המוני בלוגים, אתרים, אתרי קניות, אתרים ללימוד עצמי, אתרים לשיתוף ועוד – וכולם בנושא החריזה.

אחד הכלים החשובים ביותר שתשתמשו בו יהיה מנוע החיפוש של גוגל. 
ברשת, תמצאו הסברים רבים איך תוכלו להשתמש ביעילות בתיבת החיפוש ובאפשרויות המגוונות של מנוע החיפוש. תוכלו לכתוב, למשל,  בתיבת החיפוש – "איך לחפש נכון בגוגל" ותקבלו המון קשורים, סרטונים וכד' שיעזרו לכם.

עליכם לזכור בשלב ראשון מילה אחת ויחידה שתפתח לכם צוהר לעולם החריזה והחרוזים – Beading או beads. אם תקישו בעברית "חריזה" או "חרוזים" תקבלו המון קישורים העוסקים בחריזה, אולם עניינם מילים ושירים ולא beads.

כלי נוסף  שיעזור לכם להיכנס לעניינים הוא "פיקסה" (Picasa).

פיקסה היא תוכנה חינמית של גוגל המציעה דרך לשיתוף, ניהול ועריכת תמונות ואלבומים באינטרנט. המשתמש מקבל חינם שטח אחסון תמונות בגודל של 250MB . כיום, השימוש בפיקסה כשטח אחסון, פתוח רק לבעלי חשבון בגוגל
אולם החיפוש בו פתוח לכולם. פשוט תקישו https://picasaweb.google.com/home בתיבת הכתובת של המחשב שלכם ותכנסו.
בפיקסה ניתן למצוא אינספור אלבומים, תמונות של תכשיטים, ספרים, תרשימים ועוד בנושא חריזה.
גם כאן, ישנה תיבת חיפוש אם כי הרבה פחות מפותחת. אם יש לכם שם משתמש בגוגל וברצונכם לפתוח פיקסה משלכם, פשוט רשמו בתיבת החיפוש של גוגל: "פיקסה בעברית להורדה חינם".

כלי שימושי נוסף הוא ה-You Tube שם תוכלו למצוא אינספור סרטוני הדרכה להכנת תכשיטים, ללימוד חריזה, להשראה ומה לא.

You tube הוא אתר אינטרנט המאפשר למשתמשים. ע"מ להיכנס ל-You tube, יש להקיש את הכתובת http://www.youtube.com/ בשורת הכתובת במחשב שלכם.

בפייסבוק תוכלו לחפש "משוגעים לעניין" כמוכם, החל מיוצרים של ממש בתחום ועד חורזים מתחילים או סתם מתעניינים.

לאחרונה התוודעתי לרשת חברתית נוספת שנקראת pinterest. זוהי רשת חברתית המתפתחת בקצב המהיר בעולם והיא מבוססת כולה על תמונות. הרשת עלתה לאוויר ב-2010 ובינואר 2012 כבר היו רשומים בה קרוב ל-12 מיליון משתמשים. הרשת סובבת סביב רעיון ה- pin (נעיצת סיכה).

משתמשים אשר אוהבים תמונה מסוימת יכולים ל"נעוץ" אותה על הקיר שלהם. תמונות הופכות לפופולאריות בהתאם לכמות הנעיצות וניתן לאחד מקבץ תמונות (או סרטונים או אפילו דיונים) תחת נושא מסוים (מכאן החצי השני של שם האתר המגיע מן המילה interest.).
גם כאן, יש אפשרות חיפוש אולם מוגבלת למדי.ברשת זו תוכלו למצוא אינספור תכשיטים, ענייני חריזה, הדרכות וכד'. איך נכנסים? פשוט רושמים http://pinterest.com/ בכתובת.

אם בא לכם לבזבז כסף על תכשיטים מוכנים, לקנות תרשימים/הסברים או סתם לקבל השראה, תוכלו להיכנס ל-Etsy; עוד אתר שגיליתי לאחרונה.

זהו אתר מסחרי אלקטרוני המתבסס  על מגוון רחב ביותר של פריטים הכולל: אמנות, צילום, ביגוד, תכשיטים, דברי מאכל, מוצרי טיפוח, שמיכות, קישוטים, צעצועים ועוד.

האתר מתנהג כיריד אמנות באינטרנט ונותן למוכרים אפשרות  מכירה. אטסי מציע מגוון אפשרויות לתשלום עבור מוצרים, כולל כרטיסי אשראי, העברות כסף ותשלום בפייפאל. גם באתר זה אפשרויות חיפוש. וזו  הכתובת על מנת להכנס ל-etsy: http://www.etsy.com/

אז קחו לכם פסק זמן משגרת יומכם, תגגלו Beading, תגלשו ונתראה בפוסט הבא

סוזי שארקי

מדי עונה אנחנו נחשפים לאופנה חדשה. החנויות מציעות את הפריטים הכי חמים, וכולנו פוגשים בהם בכל מסע שופינג. למרות אהבתי לאופנה, בד"כ קשה לי להתחבר לטרנדים חדשים. לוקח לי שנה שנתיים להתרגל לרעיון, ובינתיים הטרנד כבר מתחלף.

השנה קרה אירוע נדיר והתחברתי לטרנד החם בדיוק בזמן: הניאון. אולי זה בגלל שזה קצת מזכיר לי את הילדות שלי (שנות ה-80), או בגלל אהבתי לצבעים בוהקים וחזקים; הניאון מתחבר לי למקום בנשמה שאוהב להתבלט אופנתית.

ההתמסרות לטרנד התחילה כשקניתי נעליים בצבעי ניאון: כתום וצהוב (2 ב-100, איך אפשר לסרב?), ובאותו הרגע נפרץ הסכר והמון פרטים חדשים בצבע ניאון צצו בארוני. עכשיו, כשאני מתבוננת בפריטים הזוהרים, אני פשוט מאושרת! גם אם תוך עונה או שתיים זה כבר יהיה out, צריך ליהנות כל עוד אפשר…

סוד ראשון: למה זה עובד

החולצה והנעליים הן חברות טובות בלוק הזה, ולא אכפת לי שזה matchy matchy, בעיני זה מקסים. הבד האוורירי של החולצה ביחד עם החיתוכים עושים לי את זה ובגדול. המכנס השחור מחמיא לניאון הצהוב, והולך נהדר עם נעלי עקב סירה. טבעת ה-over size הזהובה מתאימה לניטים הזהובים שעל החולצה, ומשדרת, שוב מסר של wow.

סוד שני: המכנסיים

את המכנסיים אני תפרתי. עלות הבד כ-20 ₪ ולזה צריך להוסיף חמש שעות עבודה. רמת תפירה: בינונית.

סוד שלישי: עלות הפריטים:

חולצה: 50 ש"ח, ZOL ראש העין

נעליים: 50 ש"ח, חנות ללא שם – חובבי ציון 31

טבעת: 10 ש"ח, שוק ראש העין

עלות כוללת: 115 ש"ח ו-5 שעות

 

טרנדים חדשים לא תמיד קלים לעיכול. חשוב ללבוש את מה שמתאים לנו ולאו דווקא מה שאופנתי. אני מאמינה שכמעט בכל טרנד אפשר למצוא את הפריט שיתאים לנו מבחינת מבנה הגוף והטעם האישי, אבל לא תמיד חייבים לאמץ טרנד חדש; אפשר לדבוק בפריטים הקלאסיים ולחכות לעונה הבאה. ומי שתופרת, כמוני, יכולה להמשיך וליצור בגדים לפי טעמה ומידתה, ללא קשר לסחורה בחנויות.

ימי הקיץ הם מעיקים לא רק בגלל החום הרב והכבד – אלא בעיקר מכיוון שהילדים יוצאים לחופש וצריך למצוא מה לעשות איתם במהלך רוב שעות היום. אז נכון, בדרך כלל הזאטוטים הקטנים הולכים לקייטנות, אבל מה עם הילדים היותר "גדולים"? הרי בהגיע גיל 11 המופלא אי אפשר לשלוח אותו לקייטנה ולרוב נמצא אותו ואת חבריו מול אחד ממסכי הבית המרצדים כשמדי פעם הם צצים עם התלונות המוכרות: "אמא משעמם לי, אמא אני רעב"

אז הנה – פתרון נהדר לשתי התלונות בבת אחת: למה שלא תהפכו את השעמום והרעב לפעילות אחר צהריימית מהנה לכל המשפחה? לפניכם מספר רעיונות לבילוי משותף לכם ולילדיכם במטבח.

פסטה ברוטב עגבניות

ארוחת צהריים מהירה וקלה להכנה, אהובה מאוד על ילדים (בעיקר על כאלה שלא אוהבים בצל באוכל שלהם) ובריאה.

מצרכים

• 8 עגבניות בשלות
  
• 2 שיני שום
  
• 4 עלי בזיליקום
  
• מלח, פלפל
  
• שמן זית.
  

אופן ההכנה

• מומלץ להתחיל לחמם מים לפסטה כבר עכשיו כיוון שהכנת הרוטב די מהירה
  
• חולטים את העגבניות במים רותחים כ- 5 דקות.
  
• מוציאים אותן בזהירות ולאחר 2 דקות התקררות מקלפים את העגבניות (בזכות החליטה העגבניות יתקלפו בקלילות)
  
• חותכים אותן לחתיכות גסות.
  
• בסיר קטן מחממים שמן זית.
  
• כשהשמן חם (יודעים שהוא חם כשריח שמן הזית הנפלא מתחיל להתפשט במטבח) מכניסים בזהירות רבה את העגבניות.
  
• מטגנים אותן כ-5 דקות על אש בינונית-גבוהה.
  
• כותשים פנימה את 2 שיני השום ומטגנים עוד דקה.
  
• חותכים את עלי הבזיליקום לפרוסות לאורך (לא לקצוץ!) ומוסיפים לסיר.
  
• מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.
  
• מוסיפים עוד רבע-חצי כוס מים.
  
• מביאים לרתיחה.
  
• מנמיכים את האש ומבשלים 8-10 דקות.
  
• מוכן! בתאבון!
  

כדורי שוקולד

הממתק הקלאסי שאפילו ילדים ממש קטנים יכולים להשתתף בהכנה. חוצמזה הוא מצוין כדי ללמד את הקטנים לעשות שימוש חוזר במוצרים ישנים.

מצרכים

• 250 גרם ביסקוויטים \ עוגה יבשה \ עוגיות משבוע שעבר
  
• חצי כוס שמנת מתוקה (לפחות 32%)
  
• 50 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
  
• 200 גרם שוקולד מריר איכותי (עדיף 60% מוצקי קקאו, אפשר גם רגיל – מה שיש בבית)
  

לקישוט

• אבקת קקאו \ סוכריות צבעוניות של עוגה \ אבקת קוקוס
  

אופן ההכנה

• גורסים את הביסקוויטים \ העוגה \ העוגיות במעבד מזון (אפשר גם לשים בשקית ולכתוש עם פטיש שניצלים או לגרור בפומפייה) ושמים את הפרורים בקערה גדולה.
  
• שוברים את טבלאות השוקולד לחתיכות קטנטנות.
  
• שמים סיר קטן על אש מאוד נמוכה ומכניסים את השמנת עם החמאה.
  
• מחממים תוך כדי ערבוב עד שהחמאה נמסה.
  
• מגבירים את האש ומביאים את התערובת כמעט לרתיחה (לא להרתיח!!!) ומכבים מיד את האש.
  
• מוסיפים את חתיכות השוקולד ומערבבים עד שהכול נמס ומתאחד.
  
• שופכים את התערובת לקערה שבה שמנו את הפרורים ומערבבים.
  
• נותנים לילדים לגלגל כדורים בידיים.
  
• מצפים בקקאו או סוכריות או מה שבא לכם.
  
• מכניסים למקרר לשעתיים.
  

בואיקוס

בואיקוס הן לחמניות טעימות מאוד שרצוי מאוד לקחת איתכם לפיקניק. אם בא לכם להכין משהו ואז לצאת לברכה או סתם לפארק – זה המתכון בשבילכם.

מצרכים

• 100 גרם חמאה.
  
• 350 גרם קמח תופח
  
• כוס גבינת קצ'קבל מגוררת (על החלק הגס של הפומפייה)
  
• 250 גר' גבינה לבנה 9%
  
• גביע אחד של שמנת חמוצה 9%
  
• זיתים מגולענים (שחורים או ירוקים ואפילו גם וגם)
  

אופן ההכנה:

• שמים בקערה את כל החומרים לפי הסדר הבא, ואומרים לילדים ללוש יפה (מי שמתעצל – אפשר מאוד להשתמש במיקסר):
  
  • חמאה עם הגבינה והשמנת
    
  • גבינת הקשקבל
    
  • הזיתים
    
  • קמח
    
• לשים היטב היטב היטב.
  
• אחרי שנוצרת תערובת סמיכה ואחידה מפסיקים ללוש.
  
• מסדרים נייר אפיה בתבנית.
  
• מחממים תנור ל180 מעלות.
  
• בידיים לחות או בעזרת 2 כפות יוצרים כדורים קטנים ושמים בתבנית במרווחים של לפחות 3 ס"מ מכל כיוון. (אם אין מקום בתבנית אז תעשו כמה סיבובי אפייה)
  
• מכניסים את התבנית לתנור ל 15-18 דקות (עד שהבואיקוס מתחילים להזהיב).
  
• מוציאים ומעבירים בזהירות את הבואיקוס לרשת ונותנים 10-15 דקות קירור. זהו – מוכן. מומלץ לא לתת להם לחכות יותר משעה או שעתיים. הכי טעים טרי!
  

***

הכותב, אסף כהן, שף דרגה ראשונה מנהל בלוג אוכל "טעימאוד" ומאמין שאין מתכונים שאי אפשר להכין.

אזהרה 

אתם עומדים להיכנס לתחום שישאב אתכם פנימה, כמו חור שחור.

תחום שימלא כל שעה פנויה שלכם.

אתם תחשבו עליו, תחלמו עליו, תתמכרו לו.

אתם תנשמו , תחיו, תרצו אותו, תזדקקו לו ותחוו איתו רגעי אושר ויצירה לצד תסכולים ועצבנות. הוא יהפוך לדרך חייכם.

תחום זה ימלא חייכם בשלל צבעים, צורות וטקסטורות.

אתם עומדים לקחת חלק באמנות ששורשיה עתיקים כמעט כמו המין האנושי, חוצה גבולות, עמים, תרבויות, תקופות, מינים, מגדרים, גילאים ועוד.

ההיסטוריה של החרוזים והחריזה (beading), היא ספור על השפעה חברתית וכלכלית שבו מעורבים תושבי העולם כולו. הוא מספר על תרבות, תשוקה, תככים, אובססיה ותחייתם של רעיונות ישנים בתוך חדשים.

מרבית תרבויות העולם השתמשו בטכניקות חריזה לתכשיטים, בגדים, חפצי דת, קמעות ועוד. ישנן עדויות ארכיאולוגיות המעידות על טכניקות חריזה, החל משנת 3000 לפני הספירה. האדם הקדמון מצא צדף, חלוק אבן, או עצם והשחיל אותם על שריג, ענף או סיב שמצא וענד סביב צווארו, כהגנה מפני כוחות הרשע ומסיבות מיסטיות ורוחניות אחרות. הרומאים, למשל, השתמשו בהם גם כקישוט וגם כמטבע סחיר.

לאורך ההיסטוריה, צברה החריזה פופולאריות, איבדה את אהבת הקהל, מתה ושבה, בכל פעם, עם מראה חדש. אם נסתכל על ההיסטוריה הקרובה יותר לזמננו אז נלמד שבשנים שבין 1800 לתחילת 1900, אמנות החריזה עם חרוזים קטנים הייתה בשיאה. לאחר תקופת ביניים הם שבו וב-1950 החרוזים הקטנים הפכו לפופולאריים בעיצוב בגדים ותיקים. שנות השישים הביאו חרוזי אהבה ובשנות השבעים הם העדיפו חרוזים גדולים יותר, בעבודות מקרמה ורקמת חרוזים.

עד אמצע שנות ה-80 הם שמשו בעיקר לקישוט כמעט מבלי לתת את הדעת להיבט ההיסטורי שלהם ושל אמנות החריזה. פיטר פרנסיס, חוקר חרוזים (יש דבר כזה מסתבר) ידוע, היה אחד האנשים הראשונים שהתחיל להתעניין בהיסטוריה של החרוזים והחריזה והוא החל במחקר מקיף שכלל קיטלוג של סוגי החרוזים.

כיום, כאשר מדברים על חריזה מדברים בעיקר על עבודה עם חרוזים קטנטנים, ע"מ ליצור מרקם שיהווה קישוט דקורטיבי. רוב צורות החריזה משמשות לייצור חפצי הלבשה (בגדים, נעליים, ארנקים וכד') ותכשיטים, אולם משתמשים בחריזה גם ביצירת יצירות אמנות, קישוט מבנים ופסלים.

האינטרנט קבע שלב חדש בעולם החרוזים והסיבים. חובבי החרוזים והחריזה יכולים לחלוק מידע, לקנות חרוזים, לקרוא ספרים, מגזינים, ללמוד טכניקות חדשות לצד עתיקות וללמוד יותר על התרבויות מהן מגיעים החרוזים והיצירות. חברות חרוזים צצות חדשות לבקרים בכל העולם ורק בארה"ב יש מעל 50 חברות כאלו. הרשת מלאה באתרים, בלוגים, פורומים בנושא חרוזים וחריזה, מכל העולם, בכל הדתות והשפות. כיום, עם ההתקדמות הטכנולוגית, פותחו חרוזים ברמה גבוהה, במגוון רחב של גדלים, צורות, צבעים וציפויים. טכניקות חריזה שונות פותחות לרמה מתודית של ממש.

תעשיית החריזה והחרוזים חובקת עולם והולכת ומתפתחת: החל ביצור/מכירה של חרוזים בגדלים וסוגים רבים ומגוונים, חוטים וסיבים מתאימים, עזרים נלווים, אביזרי אחסון, ספרים, מגזינים, מכירת תרשימים ותכשיטים, סדנאות למידה, כנסים עולמיים ועוד.

במאמרים הבאים נרחיב ונדבר על הדברים הרבים שאפשר לעשות עם חרוזים.

סוזי שארקי – חרוזים, חריזה ומה שבינהם

לקריאה נוספת:
Karen Vertigan Pope, A brief history of beading
History of beading, Tracy Stillman

 

עציץ ורוד משעם

עד היום טרם הצלחתי לגדל עציץ בלי להרוג אותו. השיא שלי עומד על קקטוס מסכן ששרד 3 שנים לפני שמת גם הוא. מה לעשות שאין לי דיבור עם עציצים, פשוט אין לי את האנרגיות הנכונות (ואולי זה קשור לזה שאני שוכחת להשקות?). תוסיפו לזה את אהבתי למיחזור והרי לכם מתכון מושלם ליצירת עציץ שאינו זקוק לחום ואהבה, אבל משמח לבב אנוש (וגם מציל ממוות את עולם הצומח). רוצים את המתכון? הנה זה בא:

החומרים:

פקקי שעם (כ-10)
אבנים (או צדפים) שאספתם בטיול עם הילדים ולא ידעתם מה לעשות איתם
מעט חרוזים
חוט מתכת (צריך כ-10 מטר, מתוכם לפחות 5 מטר של חוט מתכת שנקרא אלפקה, השאר יכולים להיות חוטים דקים יותר)
גבס
כלי יפה, עדיף לא שקוף (אני בחרתי בקופסת שימורים)

כלים:

קאטר (מַחְתֵּךְ בעברית)
פלייר
(מֶלְקַחַת בעברית)
דקר (או מסרגה דקה)

אופן ההכנה:

נתחיל בלמלא את הכלי בגבס. בשלב זה ממלאים רק חצי מהכלי בגבס

ומערבבים עם מים עד לקבלת מרקם אחיד וסמיך

נותנים לגבס להתייבש לגמרי.

בינתיים מכינים את הענפים: גוזרים בעזרת הקאטר את חוטי המתכת לאורך של 50 ס"מ (כ-20 ענפים).

מאגדים אותם בעזרת גומייה, ומקפלים את הקצוות כדי שיתקבל בסיס שיכול לעמוד בתוך הכלי

לאחר שהגבס התייבש, מניחים את חוטי המתכת בתוך הכלי

מערבבים עוד גבס עם מים בכלי נוסף ומוזגים מעל לחוטי המתכת (לא לדאוג מהלכלוך: קל להסיר את הגבס גם לאחר שהתייבש)

מניחים בצד ומחכים שהגבס יתייבש.
בזמן שממתינים מחוררים את פקקי השעם במרכזם בעזרת הדקר (או המסרגה):

לאחר שהגבס התייבש ניתן להתחיל לבנות את העציץ. השתמשו בעט כדי לסלסל את חוטי המתכת

השחילו פקק שעם בחור שיצרתם ורק אז גלגלו את חוט המתכת מסביבו

צרו ענפים בעלי אלמנטים משולבים לדוגמא של סלסול ופקק:

בענפים אחרים השחילו חרוזים. שימו לב כי לפני השחלת החרוז יש לעשות לולאה בחוט המתכת, ולולאת נוספת בסיום ההשחלה, ניתן לעשות זאת בעזרת הפלייר

המשיכו ועשו זאת בשאר הענפים

לאחר שסיימתם שימו את האבנים (או הצדפים) על גבי הגבס וסדרו את הענפים בצורה אחידה מסביב (זה הזמן לנקות את שאריות הגבס מהכלי)

והרי לכם עציץ קופצני ודינאמי שאינו זקוק להשקיה או שמש, אך מעטר את ביתי ולא מת לעולם.