מדינת ישראל שואפת להיות גם דמוקרטית וגם יהודית – אך לא תמיד שני העקרונות הללו מתיישבים זה עם זה, כאשר אחת הזירות (ואולי העיקרית שבהן) שבה המתח הזה בא לידי ביטוי, הוא תחום דיני האישות – ובראשם מוסד הנישואין והגירושין.
בישראל, נישואין וגירושין נערכים לפי הדין הדתי שחל על בני הזוג (בין אם יהודים או מוסלמים או נוצרים). בהתאם, כאשר מדובר ביהודים, נישואין ייערכו ברבנות. גירושין ייערכו בבית הדין הרבני. המשמעות היא שישנה הכפפה של הדין הדתי על דיני האישות בישראל, דבר שפוגע בזכויות בסיסיות. הדין הדתי הוא שמרני מאוד, הוא מקפח נשים במובנים מסוימים (גם אם כיום בתי הדין עושים מאמץ רב להימנע מכך), והוא ארכאי ולא בהכרח תואם את העולם המודרני.
מכאן, בתור עורך דין גירושין בחולון, מצאתי לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו אבחן את תפקידו של בית הדין הרבני, את הסמכויות הנתונות בידו ואת ההליכים שהוא מנהל – תוך הצגת העקרונות שמנחים את עבודתו, והאתגרים שכרוכים בפנייה אליו. יוער, כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין גירושין בחולון.
מהו בעצם בית הדין הרבני?
בית הדין הרבני הוא מוסד שיפוטי לכל דבר, אך בשונה מבתי המשפט הכלליים, הוא פועל לפי עקרונות ההלכה היהודית. סמכותו מעוגנת בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953. באשר לבתי הדין הדתיים האחרים בישראל, קיים דבר חקיקה עוד מימי המנדט, שנקרא "דבר המלך במועצתו". דבר החקיקה הזה מקנה לשאר העדות הדתיות בישראל, את הסמכות הבלעדית לשפוט בדיני אישות. כך למשל, מוסלמים אזרחי ישראל, מתגרשים בבית הדין השרעים, נוצרים – בבית דין כנסייתי, ודרוזים בבית דין ייעודי לעדה הדרוזית.
ועתה, בחזרה לבית הדין הרבני. הדין בישראל הוא כי בכל תיק נישואין או גירושין בין יהודים, הסמכות הבלעדית נתונה לבית הדין הרבני. בד בבד, לבית הדין הרבני יש גם סמכות לעסוק בדיני מזונות כסמכות מקבילה, אך אין לו סמכות למשל לעסוק בתביעות הנוגעות להסדרי שהות של ילדים ורכוש, אלא אם תביעת הגירושין כורכת עמה את שאר הנושאים האמורים. בנקודה זו חשוב להעיר כי האפשרות לכרוך תביעת גירושין עם נושאים נוספים, שנמצאים באופן רגיל בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, יוצרת מתח עם בית המשפט לענייני משפחה, וגם יוצרת מרוץ סמכויות.
כלומר, לעיתים צד לגירושין מבקש להגיש תביעה כרוכה, ואילו השני מבקש להפריד בין התביעות. מי זוכה? ככלל, הזוכה הוא מי שמקדים להגיש את תביעתו ולקנות סמכות. אגב, חשוב להעיר כי לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות לעסוק בכל תחום הנוגע לדיני המשפחה בישראל, למעט תביעות לגירושין ונישואין, שכן זו סמכות בית הדין הרבני.
מבחינה טכנית, בבית הדין הרבני שופטים דיינים, הנבחרים בוועדה לבחירת דיינים. בישראל ישנם 12 בתי דין אזוריים, ומעליהם בית דין רבני גדול בירושלים, המהווה ערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים. ניתן לעתים, במקרים של סתירה לעקרונות יסוד או הפרת דין ברורה (אזרחי), לעתור נגד בית הדין הרבני הגדול, לבית המשפט העליון. בין שתי הערכאות קיימת היסטוריה ענפה של מחלוקות ועתירות, שיצרו תקדימים חשובים בתחום דיני המשפחה בישראל.
ניהול הליך גירושין בבית הדין הרבני:
אחת הסיבות לכך שבבתי הדין הרבניים יש לעיתים קיפוח של נשים (ובכלל שהמשפט העברי אינו תואם את המציאות המודרנית), היא למשל הצורך בהוכחה של עילת גירושין. כאשר אדם מבקש להתגרש בבית הדין הרבני, עליו להוכיח קיומה של עילת גירושין, מבין העילות המוכרות בדין העברי–דתי.
מהן למשל עילות גירושין? בגידה (של האישה בלבד), מעשה כיעור (גם של האישה בלבד), "עוברת על דת יהודית", עקרות, אי סיפוק וקיום מיני ויש עוד עילות רבות. אין ספק שאלו עילות שיש בהן מן הארכאיות, אבל מי שמבקש להתגרש, צריך כאמור להוכיח עילת גירושין. היה ותביעת הגירושין אושרה, בית הדין יורה על מתן גט.
בד בבד, במסגרת הליך גירושין, אפשר גם להתגרש בהסכמה. כלומר, בני הזוג יגישו הסכם גירושין לאישור בית הדין הרבני. במקרה כזה, הליך הגירושין יהיה קל וכמובן מהיר יותר.
לסיום: למה חשוב ליווי משפטי בבית הדין הרבני?
ניהול תיק בבית הדין הרבני, שונה משמעותית מניהול הליך בבית משפט אזרחי. הכללים, השפה, הגישה והערכים – כולם ייחודיים. בבית הדין, השאלה שעולה הרבה פעמים, היא מה הדין ההלכתי קובע במקרים כאלו. לכן, הידע המשפטי הנדרש מעורך דין גירושין בחולון במקרים כאלו, אינו רק ידע משפטי, אלא גם ידע הלכתי. מעבר לכך, ייצוג משפטי הינו נדרש וקריטי בכלל הליך הגירושין (לרבות התביעות הנלוות להליך הגירושין).
לכן, עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובפרט בגירושין מול בתי הדין הרבניים, הוא הרבה יותר מאדם שמייצג אתכם בנאמנות, אלא שהוא המפתח לניווט נכון בין הדת, החוק והמציאות האישית שלך.
