הפסקת קפה

המומחית לענייני בלוגים ומדיה חברתית, בת' היידן, מסבירה כיצד לכתוב (ולא לכתוב) הצעה לפוסט אורח בבלוג פופולרי, מה שיביא לכם פרסום ותנועה.

לאחרונה פנתה אלי אישה וכתבה שברצונה לכתוב פוסט אורח בבלוג שלי. היא הציגה את עצמה, ולמרות שהנישה שלה בכלל לא עסקה בבלוגים או ברשתות חברתיות, לא פסלתי אותה על הסף. בהמשך היא הציעה לכתוב פוסט אורח בבלוג שלי והוסיפה קישור לאתר שלה. לאחר מכן שאלה, "תוכלי בבקשה לשלוח לי נושאים עליהם תרצי שאכתוב פוסט אורח"?

המממ.

מספר ימים מאוחר יותר, קיבלתי בקשה אחרת. האישה הזו כתבה פתיחה דומה ושאלה האם אשקול לפרסם פוסט אורח שלה בבלוג שלי. היא המשיכה ונתנה לי רעיון נהדר לנושא לפוסט, ומדוע לדעתה הוא יתאים לאתר שלי. היה ברור לחלוטין שהיא עשתה שיעורי בית וחשבה היטב על פרטי הפנייה שלה.

את מי אתם חושבים שבחרתי כבלוגר אורח?

בוודאי – בחרתי בזו שהגיעה אלי עם רעיון מגובש.

אם אתם רוצים לכתוב פוסט אורח, אל תצפו מהבלוגר המארח לעשות את כל העבודה ולבחור עבורכם נושא. הכינו מספר רעיונות טובים לפוסטים ושלחו אותם עם הבקשה. הבהירו לבלוגר שאתם מכירים את הבלוג שלו היטב ובמיוחד איזה תוכן מתאים (ומה לא) לאתר.

המפתח להצלחה בקבלת הזדמנות לכתוב פוסטים אורחים הוא פשוט רעיונות מגניבים לפוסטים.

כן, אני חושבת שזה חשוב לבנות מערכת יחסים עם הבלוגר אחריו אתם "מחזרים". אני חושבת שזה חשוב בצורה יוצאת מן הכלל לתרגל כתיבה עד כמה שאפשר ולהיות כותבים טובים יותר.

אני גם חושבת שבלוגר פופולרי יתרגש הרבה יותר מהצעתכם לכתוב פוסט אורח בבלוג שלו אם יש לכם רעיון מצוין.

הנה מה שאני מציעה:

• עשו שיעורי בית. קראו את הבלוג בצורה יסודית עד שתכירו היטב את הנושא, את טון הכתיבה ואת סוג הפוסטים שמצליחים יותר באתר (חפשו טוויטים, לייקים ותגובות כהוכחה לפופולריות).
• אחרי שקראתם והבנתם, כתבו את הבקשה. כתבו בקצרה.
• השתמשו בפסקה הראשונה בכדי להציג את עצמכם. בקצרה. אחר כך אמרו "הייתי שמח לכתוב פוסט אורח בבלוג (הפופולרי והמגניב) שלך. הנה מספר רעיונות לפוסטים שאוכל לכתוב…."
• אז רשמו את הנושאים האפשריים. מקסימום של חמישה נושאים. אתם לא רוצים להציף את הבלוגר.

עם קצת מזל, תשמעו מהבלוגר בקרוב משהו בסגנון "כן! אשמח מאוד אם תכתוב פוסט על מצב החסה בשטחים. אנא שלחו לי את הפוסט בתאריך X ואם הוא יתאים, אפרסם אותו."

אם לא, ובכן….חזרו לשולחן העבודה. אם תמשיכו לקרוא את הבלוג הזה ולשלוח אליו נושאים מקוריים וממוקדים, לבסוף תקבלו תשובה חיובית.

זקוקים לרעיונות לפוסטים? נסו להוריד את הדו"ח המדהים הזה מ- Copyblogger ועברו על הנוסחאות הבלתי מנוצחות שלו ליצירת כותרות. התחילו רשימה משלכם לרעיונות לפוסטים והמשיכו להוסיף אליה רעיונות.

רוצים לקפוץ למים? שלחו בקשה קצרה לכתיבת פוסט אורח לבלוגר אצלו הייתם שמחים לכתוב. ודאו שהבקשה כתובה קצר ולעניין ומכילה רק רעיונות, לא פוסטים שלמים. שלחו רעיונות טובים וכאלו שמתאימים לנושא הבלוג.

נשמח לשמוע את הסיפור שלכם!

בת' היידן היא מומחית לשיווק במדיה חברתית, מרצה ומאמנת טכנולוגית שהדריכה ואימנה סופרים מצליחים, מרצים באוניברסיטה ויועצים פוליטיים. מלבד הבלוג המצליח שלה Bloggingwithbeth, היא כותבת ספרים בתחום ורשומות בבלוגים מתמחים אחרים כמו Copyblogger. לעוד מאמרים מאירי עיניים בתחום הבלוגים והאינטרנט, קפצו לבלוג שלה ואולי תלמדו משהו.

***

מוגש בחסות אביב יועצים – חברת אביב יועצים מתמחה ביעוץ שיווקי, יעוץ ארגוני וקידום אתרים אורגני.

עשר עצות להתמודדות חיובית בעולם מטורף, או מעט על משבר הגירושין.

חלק א' 

לפני שבוע ישבתי במפגש שכנות עם כמה חברות חד-הוריות. שתינו יין, אכלנו עוגיות וצחקנו. שמעתי את הסיפורים שלהן, סיפרתי את שלי, וניסיתי ללמוד על המשותף לנו, על הדרכים בהן אנחנו חיות את חיינו ועל התהליכים שמביאים אותנו לבסוף לסטאטוס המפוקפק "חד הורית". העובדה שכל הנוכחות היו יפהפיות, חכמות, צעירות, מושכות, רהוטות וכן הלאה, לא מאוד הקלה עליי את מלאכתי. המסקנה היחידה שאפשר להסיק – זה יכול לקרות לכל אחת, ולמעשה, אי אפשר לדעת לאן יתגלגלו החיים.

לפי הסטטיסטיקה, כשליש מהמשפחות במדינתנו מתפרקות, הרוב ביוזמת האישה. אבל עלינו המספר הזה לא עושה שום רושם. כל אחת מרגישה שהיא החריגה היחידה בנוף המשפחות השלמות והמאושרות סביבה. לכן אנחנו מנסות להתחבר זו לזו – כדי להפסיק לרגע להרגיש כיצורים שנחתו מהירח.

יש כאן פן נוסף ייחודי למדינת ישראל: העובדה שתהליך הגירושין אצלנו הוא אחד הארוכים והקשים בעולם, מסובך בנורמות דתיות ובמערכת משפטית עמוסה מדי, מקשה מאוד על היציאה מהמשבר. הקשיים הביורוקראטיים, המשפטיים והכלכליים גורמים הן לאווירה מאוד קשה ששוררת בין בני הזוג לשעבר, והן למצב רוח ירוד ביותר והתארכות תהליך האבל, חוסר האונים והדיכאון.

.

הבהרה: איני אשת מקצוע מהתחום הטיפולי או המשפטי, וכל מה שיש לי הוא ניסיון חיים שלי ושל חברות במצבי. לכן במאמר הזה אנסה להביא מניסיוני ומניסיון של אחרות כמה עצות מעשיות שעוזרות באמת, לפני שהולכים לפסיכולוג (וחשוב ללכת כשצריך) ולפני שניגשים לסיוע תרופתי (שגם אותו חשוב לא לשלול בעת הצורך).

במסורת היהודית, לאבלים יש שבוע לעכל את העובדה שהקרוב שלהם נפטר. גירושין, לפי דעתם של רוב הפסיכולוגים, זה המשבר השני בחומרתו אחרי אבדן של קרוב משפחה. אבל לנו אין אפילו שבע דקות לחשוב על זה, שלא לדבר על שבעה ימים. אין חופשת גירושין בעבודה, והילדים צריכים לחזור הביתה בזמן, שלא לדבר על זה שגם הם שרויים במשבר קשה ביותר…

הדבר שעוזר באותו הרגע, זה לא לחשוב על העבר ובטח שלא על העתיד. רק להתמקד במה שאתה עושה כרגע, ובמה שעושים היום. אם המצב ממש קשה, פשוט להתרכז בפעולה הבאה. אם כבר קצת יצאתם מזה, לתכנן את היום עד הערב – להתמקד בהווה ורק בו.
.

2. לתת לעצמך זמן ומקום להתאבל, לכעוס ולהרגיש. זה יכול להיות טיפול פסיכולוגי, שיחה עם חברה או גם וגם, ואפילו זמן עם עצמך – להיות עצובים. יש לא מעט גרושים שמרגישים הקלה עצומה כי חיי הנישואים בתקופה של טרום-הגירושים היו בלתי נסבלים. יתכן שבהתחלה הם דווקא יחוו אופוריה מסוימת. מה שחשוב זה שכאשר תגיע התגובה של האבל, הכעס, העצב – הם יצליחו לתת לזה מקום ולהקדיש לזה את הזמן. מדובר בתהליך לא פשוט, בתהליך כואב, באכזבה קשה. לנסות לשחק אותה כאילו הכול בסדר רק ידחה את ההחלמה.

לי אישית היה קושי רציני לבקש עזרה, כל הזמן הרגשתי שאף אחד לא צריך לסבול מזה שהחלטתי להתגרש. אבל מהר מאוד הבנתי שאנשים לא סובלים מלהושיט עזרה לחברים – בדרך כלל זה הפוך, הם פשוט שמחים לעזור.

החדשות הטובות לקונטרול-פריקים שבינינו: אתם לא תמיד תהיו במצב כזה. כרגע הכול נראה גדול עליכם בכמה מספרים, וזה הזמן, לדוגמה, למצוא חברה שתוכל לעזור לכם לאסוף את הילד ביום שאתם עובדים עד שעה מאוחרת, עד שתמצאו בייביסיטר טובה. אבל התוהו ובוהו נגמר, החיים נכנסים לשגרה ולמסלול. תרשו לעצמכם להסתייע במשפחה, בחברים ובשכנים – זה לא יעזור לאף אחד שתנסו לפתור הכול לבד ותקרסו.

מצאו שיטה בה נוח לכם לרשום את כל מה שעליכם לעשות, בחרו מהרשימה את המטלות הדחופות עם עדיפות גבוהה. נסו לבחור גם כמה כאלה שאתם יכולים להוריד מעצמכם; לדוגמה, לבקש מהורה אחד להחליף אתכם בוועד ההורים של הכיתה. אתם בזמן חירום – תורידו כל מה שלא חיוני.

השתדלו להספיק מדי שבוע לטפל בכמה עניינים דחופים ולא להיכנע לדחיינות, ואל תשכחו לשבח את עצמכם על כל מה שהצלחתם לעשות, גם אם לא הצלחתם לסיים את כל הרשימה.

הישארו בקשר עם מי שתומך ועושה לכם טוב, חפשו רשת תמיכה של אמהות חד-הוריות אחרות בסביבתכם, וסננו את כל מה שלא מתאים לכם.
.

***

על עצמי: בת 37, אימא לחמישה, פרודה מזה 3 שנים, מתגוררת בירושלים.

***

המאמר נכתב בשיתוף משרד עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

היה הייתה אישה צעירה ללא ילדים. האישה הזו הייתה אני. לפני היותי אמא, ישיבה במטוס בקרבה מיידית למרחב מחייתו של תינוק גרמה לי להתקף חרדה ברור ומיידי. הוא יבכה! הוא יפלוט עלי! הוא יעשה בחיתול! ומה אם יבקשו ממני להחזיק אותו? מכל הרחמים העצמיים האלו, שכחתי לעצור לרגע ולרחם על ההורה.

לאחר שלושה ילדים ומספר לא מבוטל של טיסות משפחתיות טרנס אטלנטיות, הגעתי למסקנה שבהחלט אפשר לטוס עם ילדים קטנים, רק שעדיף שלא. אם צפוי לכם רילוקיישן, ביקור מולדת, ארוע משפחתי ושאר בלתמ"ים המחייבים אתכם לטוס עם הקטנים, ליבי עמכם.

ניסיתם פעם לאכול ממגשיות האוכל המלאות בצורה בלתי רציונלית ברוטב בזמן מערבולת אויר? עכשיו נסו לעשות את אותו הדבר ולאזן בחיקכם תינוק מתפתל.

כשטסים עם תינוקות, מגלים במהירות שלא כל חברות התעופה נולדו שוות. בטיסתי האחרונה לבד עם תינוקת, יכולתי בקלות להקפיא מחדש את מגשית הרוטב שלי עם היחס המקפיא שקיבלתי מהצוות. אחרי המחיר השערורייתי ששילמתי עבור הזכות המפוקפקת לטוס עם תינוקת על הברכיים, ציפיתי לפחות למעט נימוס. אתם יודעים מה? לעזאזל הנימוס. כשאתם טסים לבד עם תינוק תזדקקו לכל האנושיות שתוכלו לקבל. ולכל הדיילים והדיילות אי שם: אלו תינוקות למען השם; הם לא מבינים את הצורך שלכם להעמיד פנים של בני אצולה.

בימים כתיקונם, התינוקת שלי ישנה טוב. אני מודעת לזה שכרגע רבע מכם מאחלים לי להזדקק לתרומת כליה אבל בחיי שהיא הולכת לישון, לבד במיטה ומבלי לעשות עניין. חלוקת התפקידים היא ברורה: אחרי סבב בקבוק-שיר ערש-חיבוק-ולילה טוב, אני משאירה אותה בעריסה ויוצאת מהחדר. היא ממלמלת לבובים שלה עד שהיא נרדמת. גן עדן. הצד האפל של האושר הזה הם המצבים בהם אין לה פינה שקטה להרדם בה. רק נסו להרדים אותה בחיקכם בציבור ותיווכחו שגרמלינים קיימים לא רק בסרט. ציפור הלילה הקטנה שלי הוכיחה פעמים רבות שגם ללא שמץ קפאין היא תחזיק מעמד כאחרון הטייסים.

הפתרון לכאורה פשוט. למה לא להושיב את האם והתינוקת לצד מושב ריק (אם יש, ותמיד יש)? התינוקת תוכל לנוח, אמא לא תזדקק לפיזיותרפיה של שרירי הזרוע וכל המטוס יוכל לישון בשקט? נסיונות העבר שלי להסביר את זה לצוות המטוס היו בגדר מלחמות דון-קישוט בתחנות הרוח. פשוט לא היה עם מי לדבר.

ברוב המטוסים כיום ישנן עריסות: מעין מתקנים תלויי קיר המציעים לכם שלווה תמוכת ברגים בה יכול התינוק שלכם לישון בעת הצורך. הבעיה מתחילה כשחלק מחברות התעופה נוהג בעריסות כמנהג הטבח הצבאי בארוחת הצהריים. כל הקודם זוכה, אין אפשרות לשמור מראש וכל נסיון להסביר להן ששינת תינוק היא לא מותרות העביר אותי למענה הקולי. מישהו יכול להסביר לי כיצד בעידן אלקטרוני בו אפשר להזמין כרטיסים לאופרה בברלין דרך הפייסבוק ישנן עוד חברות תעופה שמסרבות להתחייב מראש על מקום בעריסה?

ואם באחת מחברות התעופה העוינות האלה עסקינן, רחמיי. ביום מן הימים אשלים מספיק שעות שינה בכדי לפתוח במרד צרכנים נגד היחס המחפיר בו נתקלות מדי יום נוסעות המטופלות בתינוק ובינתיים, שמישהו ילמד את האנשים האלה איך מכינים קפה.

אם אתם בכל זאת עומדים לטוס עם התינוק שלכם, הנה מספר עצות:

1. קחו איתכם מוצצים. ברבים. קפסולות השלווה הקטנות מגומי נוטות להעלם בשניות מתחת לים של רגליים זרות, ולא בכדי לשוב. הצטיידו ולא תתחרטו.

2. קחו איתכם אחד מהתיקים הגאוניים על גלגלים שיכולים לשמש גם כתיק גב. זה אידאלי למי שטס(ה) לבד, עם קטנטן שרוצה על הידיים שבריר שנייה אחרי שנלחם על זכותו לרדת. תיק גב יפנה לכם את הידיים לדברים החשובים באמת.

3. קחו את הזמן למדוד את האוכל לתינוק. אם הקטנים שלכם צורכים פורמולה או דייסה, עשו לעצמכם טובה והביאו מספר מחלקי מנות – מיכלים קטנים עם כמות מדודה מראש. את המיכל מרוקנים לתוך הבקבוק, מבקשים מהדיילת מים ובא לציון גואל. נער והגש.

4. קחו אוכל אצבעות. אף פעם אל תסמכו על האוכל בטיסה. הביאו אתכם שקיות או מיכלים קטנים מלאים בנשנושים יבשים שהקטנים יכולים לכרסם. דגני בוקר, ביסקוויטים או כל חטיף אחר שאתם והגמד יכולים להסכים עליו. אני ממליצה לכם לאכסן את החטיפים בקופסת פלסטיק או שקית שאפשר לסגור ולפתוח פעמים רבות. שקית פתוחה בחיקכם או בתיק רק תבטיח לכם להגיע בריח במבה אל היעד.

5. ישנם קטנים שסובלים ביותר מלחץ באזניים בזמן המראה או נחיתה. מוצץ, ציצי, בקבוק, כוס עם פייה לתינוק או מסטיק וסוכריה על מקל לגדולים יותר יקלו על האזניים שלהם ושל כל המטוס.

6. בגדים להחלפה. לא משנה אם הם יצאו מהבית כמו פרסומת לשילב, הם יגיעו מעוכים ומלוכלכים. וגם אתם. ארזו לכל נוסע לפחות סט אחד של בגדים להחלפה ולא תתחרטו.

7. מגבונים לחים וג'ל לחיטוי ללא שטיפה יצילו אתכם מידיים דביקות, אסונות חמגשית וכשהקטן ישלוף מסטיק לעוס מכיס המושב שלפניכם.

8. קחו תיק תעסוקה לקטנים. חפשו צעצועים ועיסוקים שלא תופסים מקום, לא עושים רעש, לא מלכלכים ולא יגרמו לכם לבכות אם (בטוח) יאבדו בדרך חלקים. הפופולרים אצלנו? אלבום תמונות קטן של בני משפחה אהובים, מחברת קטנטנה עם 2-3 עפרונות צבעוניים ומדבקות. בובות אצבע. תינוקות יהנו ממשחק בצרור מפתחות או טלפון סלולרי ישן. הידעתם שישיבה (כליאה) במטוס היא זמן נהדר ללמד פעוטות איך קושרים נעליים? הביאו איתכם סנדל קטן אחד עם אבזם שאפשר לתרגל או נעל תינוקות עם שרוכים שאפשר לנסות ולקשור. תתפלאו כמה זה יעסיק אותם. אתגרו אותם להביא חתיכות מזון לפה עם אטבי כביסה. מכוניות צעצוע אפשר גם להסיע על מגש האוכל במטוס ושתי קשיות שתייה יכולות להעיף ביניכם כדורית נייר מעוך (על גבי המגש) לכדורגל מאולתר ומשעשע. תנו להם קוביות קרח! תהיו יצירתיים ונסו להנות ממה שיש מסביב.

9. אם יש באמתחתכם סמארטפון, טאבלט ושאר מיני מסכים, שימרו עליהם מבעוד מועד משחק ילדים או שניים וסרטונים המתאימים לגילם של הגמדים. לא, זה לא חינוכי וכן, אתם תודו לי בסוף.

10. קחו בתיק תרופות מורידות חום. לכם ולקטנים. לכל מקרה שלא יהיה.

11. קחו את שמיכי. כשיקרה כבר הנס והם ילכו לישון, עזרו למזל לעמוד לצדכם והביאו מהבית חפץ מעבר שיקל על הקטנטן להרדם. דובי אהוב, מוצץ, שמיכי; חפץ מוכר ומנחם מהבית.

12. קחו נשימה עמוקה. החדשות הטובות הן שהטיסה מוגבלת בזמן. גם אם זה לא נראה כך באותו רגע, זה יגמר בסוף. תתעודדו! לפחות אתם לא צריכים ללבוש את המדים המגוחכים האלה בפומבי.

טיסה נעימה!

***

מוגש בחסות חברת TDY שירותי שילוח בינלאומי בע"מ – מהחברות הוותיקות והמנוסות ביותר בישראל בתחום השילוח הבינלאומי.

קנינו חרוזים, הצטיידנו בחוטים, עשינו מנוי למגזין זה או אחר, קיבלנו חשק ענק וההשראה משתוללת. אבל כמו זאטוט בן 6 או 7, שעולה לכיתה א' (עם ילקוט חדש וקלמר מלא טושים) ועדיין לא יודע ממש קרוא וכתוב, איננו יודעים עדיין לחרוז.

קיימות טכניקות חריזה רבות, במאמר זה אתן לכן טעימה קטנה מהטכניקות הבסיסיות והפופולאריות ביותר וכאלו שדורשות עבודה עם חוט ומחט.

ברשת תמצאו אינספור הסברים, תרשימים, הדרכות מצולמות וסרטוני וידאו לתכים/טכניקות שנקראים בד"כ באנגלית beading stitches. לכל תך/טכניקה מרקם אופייני וכיוון חרוזים במשטח הנוצר שאופייני לו. לחלק מהתכים שיפורטו בהמשך יש גרסאות שטוחות, מעגליות ותלת ממדיות.

נתחיל בטכניקה הפשוטה ביותר – השחלה stringing : בשיטה זו אנו משחילים חרוזים/אלמנטים ליצירת תכשיט. למרות פשטותה של השיטה, משחק הצבעים, סוגי וגדלי החרוזים יוצרים תכשיטים יפיפיים ויש מגזינים שלמים שמתמקדים רק בשיטה זו.

.

.

פיוטה Peyote: משום מה, תך זה נקרא ע"ש קקטוס ממנו מופק סם חזק ומעורר הזיות. קקטוס זה מכונה בין היתר גם "פטריית השטן", "מזון האלים" ועוד.
.

בחריזה משתמשים בתך זה למשטחים שטוחים, לגלילים, לספיראלות, לתכשיטים בסגנון חופשי (ללא תרשים/סקיצה מוכנה) ועוד.

תרשים לתכשיט בפיוטה יראה משהו דומה לזה:

.

לתך/טכניקה זו כמה גרסאות עיקריות:

– פיוטה שטוחה (2 סוגים: זוגי ואי זוגי) flat peyote
– פיוטה מעגלית circular peyote
– פיוטה טיובלארית (נוצר גליל)

הרינגבון Herringbone:

תך זה נקרא ע"ש אדרת הדג בשל המרקם שנוצר בעזרתו.

הרינגבון אינו רק שיטת חריזה. הוא גם מוכר ברקמה, בטקסטיל ועוד. הוא מוכר גם בשם נדבלה (ndebele אלוהים יודע איך מבטאים את זה) ע"ש שבט בדרום אפריקה שמשתמש בתך זה לקליעת סלים ומשתמש במוטיב לצביעת בתים.

.

התך הוא עתיק ושימש במקור לשזירת תיקים ושזירה בכלל הרבה לפני שאומץ לחריזה.
מוטיב ההרינגבון נמצא אפילו בתכשיטים ובדים מצריים עתיקים.

גם לתך זה גרסאות מספר כמו: שטוח, מעגלי, ספירלה ועוד.

תרשים לתך זה יראה בד"כ כזה:

.

תך הלבנים brick stitch

תך זה, כשמו כן הוא – במשטח שנוצר מסודרים החרוזים כמו לבני הכותל. תך זה משמש בד"כ כסיומת לתכשיטים (משום שבצורתו הטבעית הוא הולך וקטן באלכסון).

הבריק סטיץ' דומה בצורתו הסופית לפיוטה אך הוא תך קשיח יותר ומתאים מאוד לדמויות/צורות תלת ממדיות. בעיקרון, כל דוגמא בפיוטה יכולה להתאים לבריק-סטיץ.

ההבדל בין 2 השיטות הוא שהעבודה בפיוטה הינה אנכית והעבודה בבריק סטיץ הינה אופקית. כמו כן בפיוטה השורות הבאות נבנות תוך כדי כניסה לחרוזים בשורה הקודמת. בבריק סטיץ הכניסה היא בתך שמחבר את החרוזים בשורה הקודמת ולכן מומלץ לעבוד עם חרוזים בעלי חור קטן .

תך זה שמקורו לא ידוע, היה נפוץ שנים רבות אצל הילידים באמריקה והם השתמשו בו לקשט תיקים, לעריסות, לקישוטי ידיים ושיער ועוד. עבודות חרוזים מאפריקה והמזרח התיכון כללו אף הם תך זה.
.

תך הריבועים Square stitch

תך זה משמש בד"כ כבסיס לעבודות או כחלק מינורי בתהליך העבודה (מעין תך מעבר). תך זה יכול להחליף את האריגה בנול ולכן כל תרשים של נול יכול להתאים לתך זה.

.

.

תך בזווית ישרה Right angle weave

RAW (בקיצור) הוא התך האהוב עלי ביותר ולטעמי בעל השימושים הרחב ביותר. ניתן להשתמש בו באינספור וריאציות. התך נקרא כך מכיוון שבכל שלב יש לשמור על כיוון של זווית ישרה.

.

משום מה, תך זה מהלך אימים גם על חורזים ותיקים בעיקר משום שבמהלך העבודה כיוון החריזה משתנה כל הזמן.

גרסה, פרימיטיבית משהו שלו, היא ההצלבות או התך היפני. מרבית התרשימים ביפנית הינם בהצלבות.

.

לתך זה גרסה שטוחה, מעלית, טיובולארית, cubic raw ועוד אינספור.

בבלוג שלי תוכלו למצוא כמה סדנאות על תך זה:

http://susies-harkie.blogspot.co.il/2011/11/raw-cubic-raw.html

 תך הרישות/רשת Netting

כשמו כן הוא – המשטח הנוצר הינו רשת.

רישות חרוזים אפשר למצוא עוד במצרים העתיקה ואף מוקדם יותר. ניתן למצוא אותו בכל התרבויות.
רישות סיבים נעשה כבר משחר ההיסטוריה והיה פופולארי בין הדייגים שעשו בו רשתות דיג. רישות חרוזים נעשה פופולארי בעיקר בתקופה הויקטוריאנית, בד"כ עם פנינים ואבני jet.
רישות חרוזים יכול להיות בצורות רבות, תלוי בשיטה בה מרשתים. חרוזים בצורות וגדלים שונים (אפילו צדפים) יכולים להוות אפקטים מיוחדים.

תרשים אופייני של נטינג יראה בסגנון הזה:

.

תך השברון Chevron

זהו מקרה פרטי של תך הרישות ושמו הלועזי ניתן לו מצרפתית: Chevron הינה קורת גג, מהקורות המשופעות היוצרות את המסגרת של הגג. הטכניקה הזו נקראת כך משום שהיא מזכירה את הפסים האלה.
מוטיב CHEVRON מופיע בתכי רקמה, בחרוזים, בקווילט ועוד. הוא גם מוכר בשם תך זיג-זג.

המוטיב הוא עתיק והופיע כקישוט על חרסים מהתקופה העתיקה.
הוא מופיע על חרוזי זכוכית בתרבויות רבות ועתיקות.

.

http://pinterest.com/pin/233131718180743253/

תך סולם ladder stitch

תך זה משמש בעיקר כבסיס לתכים אחרים, כמו לתך ההרינגבון או כמשטח בסיס עליו עובדים בטכניקות נוספות

.

אם נהפוך את העבודה נבין מדוע הוא נקרא כך.
.

.

תך השיבולים Saint Petersburg

טכניקה זו נקראת ע"ש סנט פטרסבורג ברוסיה
.

הוא מכונה בעברית תך השיבולים בשל הדמיון של המשטח הנוצר לשיבולת

 זה מספיק לשעור הראשון.

נתראה בשבוע הבא

סוזי שארקי

 חלק א'

נותרו שבועיים עד סוף החופש הגדול.

מיצינו את הבריכה, את הים, את הקניון, את האופניים, את הג'ימבורי ואפילו את תערוכת הדינוזאורים במחיר שערורייתי. פשטנו את הרגל, חטפנו כאב ראש שהולך ומחמיר, והצאצאים משועממים ומטפסים על הקירות ועל העצבים המרוטים שלנו. מה עכשיו? איך עוברים את השבועיים בלי להשתגע ובלי שהילדים יהיו דבוקים למסך 24/7?

להלן חמישה רעיונות שתוכלו לממש בשבוע הקרוב ממש בגינה או בחצר של הבית בלי להוציא אגורה. חשוב להדגיש שכל פעילות בקיץ בחוץ עם ילדים חייבת להתבצע במקום מוצל, גם אם אתם מגנים על הילדים עם קרם הגנה וכובע. תיהנו! או לפחות תנשמו עמוק לכמה רגעים כשהטף עסוקים.

1. משחקי מים. זו הנאה אינסופית לכל גיל – עוד לא נולדו הילדים שלא נהנים מקצת משחק במים קרים בגינה מוצלת ביום חם! אז רק צריך להיות יצירתיים: אם מדובר בפעוטות די לשים גיגית, לתת להם מגוון כלים ריקים – קופסאות, כוסות, כפיות – ולא להפריע. לפעמים אפשר לתת להם רעיון כמו להעביר מים בכפית מכוס לקופסא.

כשמדובר בילדים יותר גדולים, זה יותר מורכב וצריך ממש בריכה קטנה כי הגיגית לא תספיק. אבל זה עדיין יכול להיות מאוד מהנה: אפשר לערוך תחרות ירי באקדחי מים, לארגן מכבסה של פעם עם בגדי בובות בגיגית, ואפשר לערוך גם ניסויים מדעיים: כגון, איזה חומר טובע ואיזה חומר צף? אפשר להשתמש בכל מיני חומרים אקזוטיים יותר מפלסטיק (כמו פקקי שעם), וגם לשגע את הילדים עם השאלה – מדוע בורג מברזל טובע, אבל ספינה שגם היא מברזל – לא? (להורים שזה מאתגר את מוחם הנמס מחום, רמז: לא רק החומר משפיע אלא גם הצורה). ניסוי נוסף שנורא כייפי הוא איזה חומר נמס במים ואיזה לא. ובין לבין, אפשר סתם להשפריץ ולשכשך.

2. כל מה שמלכלך מדי בשביל לשחק בו בבית. חמר עם גואש, לדוגמה. או קולאז' עם המון גזירות קטנות ודבק. אפשר לעשות יצירות מלכלכות בחצר, ליהנות מאוד, לשטוף את הידיים (והרגליים, וכל מה שביניהם) בחוץ, ולהציל את הבית. אפשר גם לשתול עציצים, ולהתמרח כמה שרוצים באדמה ומים. הילדים ישמחו מטוב לבה של האימא שפתאום לא אכפת לה מהבוץ, וזה אכן יעסיק אותם למספיק דקות כדי שצלילי "משעמם לי" יפסיקו לצלצל לך באוזניים.

3. רטרו. נסו להיזכר בכל המשחקים שאהבתם בילדותכם. כן, אלה: חבל, קלאס, גומי ושוטרים וגנבים. למדו את הילדים לשחק! אתם ודאי תיהנו מהזיכרונות, ותתפלאו – רוב הילדים ממש נהנים מהמשחקים הישנים ובעיקר מזה שאימא שלהם או אבא שלהם משחקים איתם בהתלהבות. זה יותר מזמן איכות, זה פשוט משהו שהם לא רואים כל יום: אימא שנהנית ממשהו כמו ילדה קטנה. זה גם יכול לעורר שיחות כיפיות של העלאת זיכרונות, ותאמינו לי שעוד לא נולד ילד שלא נהנה לשמוע חוויות ילדות משעשעות של ההורים, במיוחד אם תוכלו להוסיף תמונות מהשנים ההם שהילדים עוד לא ראו.

4. מחבואים. אם יש גינה גדולה עם הרבה צל ומקומות מוסתרים אפשר להחביא כל מיני חפצים ולחפש, לעשות קר-חם, או לשאול שאלות על החפץ המוחבא והמקום (כשמותר לענות רק בכן ולא). ועם ילדים צעירים מאוד גם סתם מחבואים באים בחשבון. עם קצת יותר גדולים – אפשר לעשות "חפש את המטמון" עם כתב סתרים (אם אין לכם כוח להמציא חפשו אחד באינטרנט). המטמון המומלץ – ארטיקים. הפרס להורה היצירתי – קפה קררררר.

5. הפרויקט התיאטרלי. לוקחים ספר ילדים שכולם מכירים ואוהבים, נניח "אליעזר והגזר". מוציאים החוצה נייר ומספריים ומכינים תלבושות מאולתרות (אוזניים של חתול, פפיון בשביל הסבא) ואביזרים. אפשר גם להשתמש בתחפושות מפורים. ובכל מיני גרוטאות שיש בבית. לאחר מכן עושים חזרות ולבסוף יש הצגת בכורה של "סבא אליעזר שחם לו נורא". אם חסרים שחקנים, תזמינו את הילדים של השכנים. אפשר להוסיף ליווי מוזיקלי, אם מישהו מהטף מנגן שני תווים בחלילית או יודע להרביץ לדרבוקה. נכון שזו הצעה קצת בומבסטית, אבל היא מעסיקה אותם לפחות לשעתיים וזו חוויה נורא כייפית. אחרי זה שימו להם סרט בלי שום ייסורי מצפון ותתעלפו.

***

מוגש בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים.

ערבי קיץ הם זמן נהדר לשחק בחוץ עם הילדים מבלי לחשוש לדרגת הצלייה. השמש שקעה, כבר לא כל-כך חם, ואם ביליתם במזגן כל אחר הצהריים, הילדים יהנו להוציא קצת אנרגיה בחוץ. רוצים בכל זאת להישאר בבית? משחקים עם פנס אפשר לשחק גם בפנים, במקום סיפור לפני השינה.

ילדים אוהבים פנסים והעולם נראה אחרת בחושך. נסו את הפעילויות הבאות כפעילות ערב עם הילדים ותהנו:

1. מחבואים עם פנס: תנו לילד אחד פנס ואת תפקיד ה"עומד". קבעו מטרה ידועה לכולם כעמוד, עץ או אובייקט גדול ומרכזי אחר. כשעוצם העומד את העיניים, כל השאר מתחבאים. כשמסיים העומד לספור עד 15, נניח, כולם מנסים להגיע אל היעד מבלי שייתפסו באור הפנס. מי שנתפס יוצא מהמשחק והראשון שמגיע ליעד מקבל את תפקיד העומד וכמובן את הפנס.

2. חפש את המטמון בחושך. גם החצר המוכרת נראית אחרת ללא אור.

החביאו חבילות קטנות עם ממתקים, כדור משחק או כל דבר אחר בחצר מאחורי שיח, עץ נדנדה וכו. תנו לילדים פנסים ושלחו אותם לצוד אחר המטמון. מי שמוצא, זוכה! גרסה נוספת היא לתת את שרביט האחריות לאחד הילדים. הילד האחראי מחביא צעצוע, והשאר מחפשים. המוצא מחביא בתורו את הצעצוע במקום אחר וחוזר חלילה.

3.חקר הגוף: ילדים יהנו להאיר בפנס לתוך הפה למשל ולראות כיצד הוא נראה מבפנים. מה קורה לאצבעות כשמאירים עליהם מקרוב?

.

4. צעצועים קמים לתחייה: קחו צעצועים כמו דינוזאור, בובה, טרקטור, כלב צעצוע ועוד. האירו בפנס דרכם על קיר לבן וראו כיצד הם קמים לתחייה. עודדו את הילדים להמציא סיפורים ולהמחיז אותם בעזרת הצעצועים.

5.תפוס את האור: ישעשע פעוטות עד אין קץ. פשוט האירו על הדשא או הקיר ובקשו מהקטן לתפוס את האור. אתם, כמובן, מזיזים את אלומת האור ברגע האחרון. צחקוקים מובטחים. תנו לקטנים לנצח מדי פעם והחליפו איתם תפקידים. הם יהנו להפעיל אתכם ולהריץ אתכם אחרי האור.

6. בקשו מהילדים להאיר על קיר הבית וצרו חיות צל בעזרת אצבעות הידיים. הקישור הבא
.

ידריך אתכם כיצד ליצור כמה דמויות בסיסיות. כיף לספר סיפור או לשיר שיר מוכר ולהמחיזו בעזרת הידיים. השפן הקטן יקבל פן משעשע במיוחד כשיתעטש מולם בשידור חי. ילדים גדולים יותר יכולים לנסות ליצור חיות משל עצמם.

ערב טוב!

***

מוגש בחסות LIGHOSCOPE – לייטוסקופ הינו גוף מוביל בישראל במתן פתרונות תאורה מהמתקדמים והחדשניים ביותר המבוססים על טכנולוגיית ה-LED. לייטוסקופ משיקה את סדרת היוקרה –LEDOX הייחודי לה. הסדרה המהפכנית כוללת מבחר נורות LED איכותיות כתחליף לנורות קיימות בטכנולוגיה מתקדמת.

מי שמכיר, יודע שפינטרסט הוא אבן שואבת לרעיונות מדהימים, וביותר ממובן אחד. דרך נהדרת להשחית אחר הצהריים שלם בעבודה היא להיכנס ולשוטט שם. לדוגמא, הקליקו על הקישור הבא ושכחו מהשעתיים הקרובות בחיים שלכם.

http://pinterest.com/ygantman/great-ideas/

ממכר!

עונת הקיץ היא עונת הנסיעות, ולכבוד האורזים את המזוודות, הנה מאמר מדליק שכתבה דיילת אחת יעילה (וננעץ בפינטרסט על ידי בלוגרית אחרת) על איך לארוז בגדים שיספיקו לכם ל-10 ימים במזוודה הקטנה ההיא שמותר להכניס איתכם למטוס.

הרעיון הוא פשוט, במקום לקפל את הבגדים, גלגלו אותם! הפריטים הקשיחים כמו נעליים נדחסים בצידי התיק, הג'ינסים והבדים העבים מגולגלים והולכים לתחתית המזוודה והפריטים הרכים מונחים מעל הכל. כל הפריטים המגולגלים הדוקות נדחקים למזוודה בצפיפות.

תראו את כמות הדברים שהאשה הזו מצליחה לדחוס למזוודונת אחת:
.

.

הרשימה המרשימה שלה כוללת:

• שלושה זוגות מכנסיים קצרים
• שלושה זוגות מכנסיים אלגנטיים
• חצאית אחת
• שלושה זוגות ג'ינס
• שלוש כותנות לילה
• שלושה בגדי ים
• סארונג אחד
• שלושה סריגים
• ארבע שמלות
• 10 חולצות ליומיום
• שש חולצות אלגנטיות
• תיק ערב קטן
• תיק כלי רחצה
• 2 זוגות נעליים.

תזכרו, היא אורזת ל 10 ימים.

בקיפול רגיל של הבגדים, הייתם מקבלים מזוודה מתפקעת כזו:
.

.

בשיטת הגלגול, לעומת זאת, הכל נכנס, ובקלות.

 
.

במאמר הבא תלמדו על דרך קלה ומהירה לפרסם אוטומטית את תוכן הבלוג שלכם בפייסבוק בכל פעם שהוא מתעדכן ומדוע, מצד שני, ממש לא כדאי לכם לעשות את זה. הבלוגרית בת' היידן מסבירה:

אין יום שעובר מבלי שאני נשאלת את אותה השאלה: "איך לייבא את הבלוג שלי לפייסבוק כך שהרשומות יתפרסמו שם בצורה אוטומטית?"

פייסבוק כללה בעבר דרך קלה לייבא אליה בלוגים דרך"Facebook Notes" , אך השירות הזה יצא משימוש ולא מעט בלוגרים נאבקים כעת על מציאת דרך קלה לייבא את רשומות הבלוג שלהם הישר לפרופיל ולעמודי הפייסבוק שלהם.

לחלל שנוצר נכנסה אפליקציית NetworkedBlogs המתמחה ביבוא הבלוג שלכם ישירות לפרופיל או לעמודי פייסבוק.

בקישור הבא תוכלו לצפות במומחית הפייסבוק אנדראה ואל המסבירה לכם (באנגלית) כיצד ליבא את הבלוג שלכם אל תוך אפליקציית NetworkedBlogs ומשם להפיץ אותו אל עמוד או פרופיל הפייסבוק. הסרטון כבר בן כמה שנים אך הרעיון הבסיסי לא השתנה – נא לא להיבהל אם כמה מהשלבים נראים קצת שונים ממה שתראו על המסך. שמרו על קור רוח ופשוט המשיכו הלאה.

עכשיו, כשהסברתי לכם כיצד ליבא את הבלוג שלכם לפייסבוק, הרשו לי להגיד לכם מדוע לא כדאי לכם.

כל העובדות מצביעות על כך שפייסבוק מתעסק עם כל מיני דברים בתוך המערכת שלו ושיש לו את היכולת להעלים מכם תוכן מסויים ולהדגיש אחר. פייסבוק נוטה לקבל החלטות שרירותיות לגבי התוכן שנבחר עבורכם. נראה שהוא מבסס את ההחלטות שלו על בסיס האינטראקציה שלכם עם משתמשים אחרים בפייסבוק.

משמעות העניין הזה עבורנו כמוציאים לאור של תוכן היא שעלינו לעשות הכל בכדי לנטרל את הקונצים של פייסבוק ולוודא שהרשומות והעדכונים שלנו יגיעו בכל זאת לאנשים אליהם אנחנו רוצים להגיע.

השורה התחתונה היא שלמרות שאתם יכולים לייבא את הבלוג שלכם לתוך פייסבוק אוטומטית, עדיף שלא תעשו זאת.

במקום, פרסמו באופן ידני קישורית לכל אחת מהרשומות שלכם בחלון עדכון הסטטוס שלכם בפייסבוק. בתוך שלושים שניות מקסימום אתם יכולים לכתוב עדכון סטטוס ולהדביק לתוכו קישור לרשומה החדשה בבלוג שלכם.

הסיבה לבחור בדרך הידנית במקום להסתמך על NetworkedBlogs או כלים אחרים היא שכשאתם מייבאים את תוכן הבלוג שלכם לפייסבוק בצורה אוטומטית, הרשומות שלכם ייהנו מפחות שיתוף ופחות לייקים. הרבה פחות. משמעות הדבר היא פחות תנועה עבורכם. הנה מאמר ובו מחקר שיגבה את העצות שלי.

עצתי לכם היא: עשו את מה שמתאים לכם ולעסק שלכם. התקינו את NetworkedBlogs בפרופיל הפייסבוק שלכם וייבאו דרכו את הבלוג שלכם או הוסיפו לרשימת המטלות שלכם סעיף קטן – "לפרסם קישורית לרשומה החדשה בפייסבוק".

מה דעתכם? עוד מישהו הבחין בצניחה בתנועה אחרי שימוש באפליקציה חיצונית לפרסום רשומות הבלוג שלו בפייסבוק?

הכתבה במקור, למי שרוצה לקרוא באנגלית

בת' היידן היא מומחית לשיווק במדיה חברתית, מרצה ומאמנת טכנולוגית שהדריכה ואימנה סופרים מצליחים, מרצים באוניברסיטה ויועצים פוליטיים. מלבד הבלוג המצליח שלה bloggingwithbeth, היא כותבת ספרים בתחום ורשומות בבלוגים מתמחים אחרים כמו copyblogger. לעוד מאמרים מאירי עיניים בתחום הבלוגים והאינטרנט, קפצו לבלוג שלה ואולי תלמדו משהו.

***

מוגש בחסות אביב יועצים – חברת אביב יועצים מתמחה ביעוץ שיווקי, יעוץ ארגוני וקידום אתרים אורגני.

מילים שנזרקות לאוויר אינן יוצרות שירה. המשורר יוצר שירה. הוא מחבר מילים/חרוזים בעזרת מצלול, משקלים, אותיות חיבור, סימני פיסוק ועוד.

בדים גזורים אינם גרדרובה. החייט מחבר/תופר אותם בחוט ומחט/מכונת תפירה ע"מ ליצור שמלה, מכנס, בגד.

גם חרוזים, יהיו יפים ונוצצים ככול שיהיו, אינם יוצרים תכשיט. החורז משתמש בחומרים/כלים נוספים ע"מ ליצור יצירת חריזה.

במאמר זה נטפל בשני כלים עיקריים – החוט והמחט.

החוט

בחריזה משתמשים בכמה סוגי חרוזים – תלוי בסוג התכשיט/יצירה, בהעדפות החורז ובכיס.
אני אפרט כמה סוגים, השימושיים ביותר.

חוט דיג
מתאים לטבעות, תליונים, קישוטים למחזיק מפתחות/ניידים ועוד. אינו מומלץ בעבודות הדורשות גמישות. זהו חוט חזק מאוד שנמצא בשוק בעוביים שונים. השימוש בחוט דיג בד"כ אינו מצריך עבודה עם מחט אולם מצריך שימוש ברכיבים נוספים בגימור (למשל חרוזי מעיכה, מסתיר קשרים ועוד).
.

נימו/ KO/ C-lon ודומיהם
חוטים המשווקים במגוון גדול של צבעים. חזקים מאוד. הם יחסית זולים מאוד ויש בהם להספיק לכמות יפה של תכשיטים. הם מגיעים בסלילים קטנים. חלקם מתפצלים תוך כדי עבודה, מה שמקשה לעיתים על העבודה. בחוטים אלו נשתמש להשחלה במחט מתאימה והחלפת חוט באמצע העבודה ו/או גימורים. אינם מצריכים אלמנטים נוספים. התכשיטים הנחרזים בעזרת חוטים אלו הם גמישים מאוד.

.

פיירליין

נחשב לחוט האיכותי ביותר אולם אינו מתאים לכל עבודה ומחירו יקר בהרבה משאר חבריו.
גם הכמות קטנה בהרבה.

החוט אינו מתפצל ומאוד חזק. זהו למעשה חוט דיג מצופה והוא מגיע במספר מצומצם מאוד של צבעים ובכמה עוביים. אחרי חיזוק וניקוי העבודה ישנו סיכוי קלוש ביותר שהחיזוק יפתח/ייפרם. מצד שני קל לפרום קטעים שנחרזו איתו, גם אם החוט עדיין מושחל במחט.
אבל, כמו שהזכרתי קודם, הוא יקר מאוד יחסית לשאר החוטים ולעניות דעתי ללא סיבה.

.

חוטי מתכת Wire

חוטים אלו מגיעים במגוון גדול של צבעים ובמספר עוביים. הם משמשים לסריגת תכשיטים, השחלות, ליפופים ועוד.

.

חוטי שעווה

מתאימים לתכשיטי מיקרו-מקרמה וניתן למצוא אותם בעוביים וצבעים רבים.

.

החוטים עבים יחסית ולא תצליחו להשחיל במחט חריזה ולהכניס לתוך החרוזים הקטנים. בגלל צבעוניותם, חוזקם, יופיים ומגוון העוביים הם פופולאריים בעבודות מקרמה ומיקרו-מקרמה.

המחט

למעט עבודה עם חוט דיג, חוטי שעווה ומתכת, נצטרך להשתמש במחט ע"מ לחרוז.

תשכחו ממחטי תפירה ומחטי רקמה תשאירו לגובלנים. המחטים אמורות לעבוד בחרוזים הקטנים ביותר כשחוט מושחל בהם ולכן הן הרבה יותר דקות והקוף שלהן כל כך זעיר, שלעיתים אי אפשר להבחין בו בעין בלתי מזויינת.
המחט שלך היא חלק חשוב מאוד ביצירות עם חרוזים זעירים . שימוש בגודל ובסוג הנכון תהפוך את העבודה למהנה הרבה יותר וגם תמזער בעיות (כמו חרוזים שבורים). במרבית התרשימים של התכשיטים, מציינים היוצרים את גודל המחט המומלצת.

אחד הסיוטים הגדולים ביותר של החורז הוא השחלת החוט לקוף המחט. המציאו אפילו דרכים ושיטות להקל על העבודה. יוצרים ממליצים בעבודותיהם לעבוד עם כמה גדלים של מחטים ורק כשאין ברירה להשתמש במחט הדקה ביותר.
חורזים, ביניהם אני, משתמשים בחוט ארוך מדי רק ע"מ לצמצם את הפעמים שצריך להשחיל חוט חדש; מה שיוצר בעיות אחרות (קשרים שאי אפשר להתיר, פיצול החוט ועוד).

קיימים 2 סוגים עיקריים של מחטים: Big eye ומחט שנראית כמו מחט תפירה.

Big Eye
מחט שנפתחת לאורכה ומקלה על ההשחלה של החוט. מתאימה מאוד לגימורים ולעבודה עם חרוזים גדולים ו/או בעבודות שבהן לא צריך להיכנס בחרוז מספר פעמים.

.

מחטי חריזה

מחט תפירה לא תתאים לחריזה מכיוון שלא נצליח להשחיל אותה דרך החרוזים הקטנים.
ישנן חברות רבות שמייצרות מחטי חריזה, המגיעות בגדלים שונים ומחירים סבירים מאוד.
במחטי חריזה ככל שהגודל קטן יותר המחט עבה יותר.

המחטים השימושיות ביותר מיוצרות באנגליה. הן גמישות, חזקות, זולות וכאמור מגיעות במגוון גדלים. ניתן למצוא אותן בכל חנות שמוכרת מוצרי חריזה וחרוזים ובחנויות באינטרנט.

.

מה שנותר לכם עכשיו לעשות, זה לקחת חוט ומחט ולהתחיל לנסות להשחיל. אם לא הצלחתם (עם הזמן תגלו שהמשימה לא כל כך נוראית) תוכלו למצוא כאן מעט טיפים שיעזרו לכם

http://beadwork.about.com/od/otherresources/a/tips_for_threading_your_needle.htm

השחלה נעימה.

סוזי שארקי

אני מחלקת את עולם האופנה לשלושה חלקים: בגדי שוק, מותגים ובגדי מעצבים.
בגדי שוק, כשמם כן הם, נמכרים בשווקים או בחנויות שאינן מוכרות, בד"כ ברחובות. הם זולים מאד. ורובם מיוצרים בסין.
מותגים נמכרים בחנויות ורשתות ממותגות. בד"כ הן נמצאות בקניונים. המחירים יותר יקרים מבגדי שוק. גם הם, באופן לא מפתיע, מיוצרים ברובם בסין.
בגדי מעצבים נמכרים בחנויות יוקרתיות, או במפגשים חברתיים המיועדים לכך. הם בד"כ יקרים עד יקרים מאד, ותתפלאו, גם הם בד"כ מיוצרים בסין.

כשאנחנו קונות בגדי שוק, אנחנו משלמות על הבד, התפרים והיבוא.

כשאנחנו קונות מותג, אנחנו משלמות על הארנונה, המזגן, הפרסום והשם של המותג. האיכות של הפריט אינה שונה מהאיכות הנמכרת בשוק, אבל מותגים מנסים לשכנע אותנו ששלהם טוב יותר. יש לי פריטים בארון שמחזיקים כבר שנים בלי להפרם או להתבלות והם נקנו בשוק, לעומתם יש לי פריטים ממותגים שהתפרקו אחרי עונה,
אז שאף אחד לא תספר לי שהיא משלמת יותר על מותג כי הוא איכותי יותר.
אנחנו משלמות יותר על מותג כי אנחנו חיות בעולם צרכני תחת שטיפת מוח תמידית שמספרת לנו כי נהיה מאושרות\יפות\רזות יותר כשנלבש את המותג.

כשאנו קונות בגדי מעצבים אנחנו משלמות בעיקר על העיצוב. בגדי מעצבים הם בד"כ בגדים שהושקעה מחשבה רבה בייצור שלהם, בחירת הבדים והתפירה. גם כאן כמובן יש מעצבים ממותגים יותר וממותגים פחות, ומחיר הפריט נקבע בעיקר בזכות השם ולא בגלל איכותו, או יופיו.

ולמה אני מספרת לכן את כל זה? כי אני מאמינה גדולה בבגדי שוק. אני לא חושבת שצריך להוציא כסף רב על בגדים בסיסיים, ומתנגדת נחרצות לקבל כנורמה חולצה שעולה 200 ₪. בעיקר כשמדובר בפריטים בסיסים כמו חולצה שחורה או גופיית סבא. אין שום סיבה, בעיני, לשלם יותר מ-30 ₪ על פריטים כאלה.
מצד שני, אני לגמרי בעד להשקיע כסף בפריטים יחודיים, כאלה שאנחנו ממש אוהבות. אם ראיתן פריט שיושב בול, הצבע מושלם והגזרה מהממת, אני לגמרי בעד להשקיע בו כסף.

זה מה שקרה לי כשגיליתי את Irregular Choice. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שהסכמתי לשלם כ"כ הרבה כסף על נעל. בכל פעם שאני נועלת את הנעל הזאת אני מרגישה נהדר. פריט שכזה באמת לא תמצאו בשווקים, ועבורו הייתי מוכנה לשלם לא מעט (מישהו אמר משכנתא?). גם השרשרת היא יחודית, ולא תראו כזו על מישהי אחרת.

סוד ראשון: למה זה עובד

כשהולכים עם פריטים כ"כ בולטים כמו הנעליים והשרשרת, חייבים למתן את הבגדים. שמלה שחורה מהווה רקע ובמה לפריטים הייחודיים.

סוד שני: השמלה

אני תפרתי. זו הגזרה הכי שימושית שיש לי, וגזרתי ממנה כבר אינסוף שמלות. קשה לראות בתמונה אבל מדובר במפתח V עמוק ומתחת יש גופיה שחורה, גם מעשה ידי.
עלות משוערת: 40 ₪. זמן כ-7 שעות (לשני הפריטים)

סוד שלישי: עלות הפריטים

שמלה + גופיה – אני תפרתי.

נעליים – 500 ₪, שופרא

שרשרת – 35$, HappyLI

צמיד – קיבלתי מתנה

עלות כוללת: 680 ₪ ו-7 שעות.

שמרו את הכסף שלכן לדברים מועילים. פריטים בסיסיים אפשר לקנות בזול בשווקים ובחנויות רחוב קטנות. מדי פעם אפשר להשקיע בפריטים מיוחדים, כאלו שלא תמצאו בשום מקום אחר. הם ישדרגו לכן את הארון ויהפכו את הסטיילינג למיוחד ומעניין.