לפני כמה עשרות שנים המהפכה הפמיניסטית הביאה, במיוחד בארה"ב וארצות מערב אירופה, ליצירת מציאות חדשה – אבות שרצו במשמורת על הילדים אחרי הגירושין לא משום שהאם אינה כשירה או אינה נורמטיבית, אלא משום שפשוט רצו להמשיך להיות ההורה המשמעותי עבור הילדים. השאיפה הזו הולידה את המושג המשפטי "משמורת משותפת", כשבפועל מדובר בהורות משותפת שמנהלים שני בני זוג שגרושים זה מזה.
משמרת משותפת בישראל
בארץ, משמורת משותפת על הילדים היא עדיין בגדר יוצא דופן, ורוב השופטים וגם ההורים ועורכי הדין חשדניים מעט כלפי מושג זה. כדי לאשר משמורת משותפת, השופט צריך להיווכח שאכן מדובר בטובת הילדים, וששני ההורים מסוגלים לעמוד במחויבות ובאחריות שהמצב יטיל עליהם. בית המשפט גם בודק עד כמה הזוג ערוך לקיים את המשמורת המשותפת בפועל. על כן, פסיקה כזו היא עדיין יחסית נדירה בארץ. עם זאת יש לא מעט הורים שזו הבחירה שלהם, ויש להם סיבות טובות לכך.
היבט נוסף של הנושא שהוא ספציפי למדינת ישראל, הוא מה שנקרא "חזקת הגיל הרך". מדובר בחוק הקובע שילדים מתחת לגיל 6 נמצאים בחזקת האם, אלא אם יש סיבות טובות מאוד להעביר אותם לחזקת האב. מכיוון שבדרך כלל לא מפרידים בין האחים, הרי שגם אם יש רק ילד אחד שהוא מתחת לגיל 6, רוב השופטים יקבעו שהמשמורת תישאר אצל האם. כדי שהשופט יפסוק משמורת משותפת גם כשהילדים צעירים, זו צריכה להיות יוזמה של ההורים, כאשר שניהם מביעים רצון להיות משמורנים ולשתף פעולה בגידול הילדים.
איך זה קורה בפועל?
לעתים, הבקשה למשמורת משותפת תבוא מצד זוג הורים שנותרו ביחסים טובים אחרי הגירושין ומסוגלים ורוצים לגדל את הילדים בשותפות, למרות שהזוגיות התפרקה. אך לפעמים מדובר, למעשה, בפשרה, כי בתחילת התהליך שני ההורים תובעים משמורת לעצמם, ורק כעבור זמן החליטו להתפשר על "חצי חצי". במקרים כאלה, לכולם יקח קצת יותר זמן ומאמץ להסתגל לשיטה.
אז כיצד זה עובד, האם זה בכלל עובד, מה היתרונות והחסרונות של המשמורת המשותפת על פני הורה אחד משמורן?
אם הילדים נמצאים במשמורת משותפת, הפירוש הוא חלוקה שווה של הטיפול השוטף בין שני ההורים. זה שונה ממצב שבו יש הורה משמורן, והקשר של ההורה השני עם הילדים מתקיים על ידי הסדרי ראיה, בד"כ פעם עד פעמיים בשבוע, כל סוף שבוע שני וכן הלאה.
למעשה, המציאות שנוצרת היא שלילדים במשמורת משותפת יש למעשה שני בתים.
הקושי של המצב הזה הוא בעיקר קושי לוגיסטי, לכן לרוב המשמורנים צריכים לגור קרוב מאוד זה לזה. משום כך, השיטה עובדת הכי טוב כשההורים גרם באותו ישוב, שכונה, מושב וכן הלאה. עם זאת ניתן לקיים משמורת משותפת גם במקרה שההורים גרים במרחק נסיעה סביר זה מזה, כגון באותה העיר אך בשכונות שונות, או בישובים סמוכים.
כיצד לסדר את השבוע במשמורת המשותפת?
מבחינה פרקטית, עדיף שהילדים יבלו חצי שבוע אצל הורה אחד ועוד חצי אצל הורה אחר, ולא יחליפו בתים כל יום. מלבד זאת, חשוב שההורים יגורו במרחק קצת מבית הספר או הגן. הקושי הלוגיסטי הנוסף הוא מקום הימצאותם של חפצים כמו ספרי לימוד, תלבושת ספורט ועוד. הפיתרון הנוח ביותר, גם אם הוא קצת בעייתי כלכלית, הוא שבכל בית יהיה כל מה שכל ילד זקוק לו. כלומר, יהיו שני עותקים של ספרי לימוד, שתי תלבושות של חוג ג'ודו וכדומה.
יתרונות וחסרונות מבחינה רגשית
מבחינה רגשית, יש יתרונות לא מועטים למשמורת המשותפת. שני ההורים נותרים משמעותיים ומעורבים ובעצם ממשיכים לגדל את הילדים, גם אם במתכונת או במינון שונים מעט מאלה שהיו לפני הגירושין. אך האחריות השווה והמקום השווה שיש להם בחיי הילדים, משאירים להורים רבים ולילדים רבים תחושה טובה הרבה יותר מאשר המצב שבו יש רק הורה משמורן אחד.
החסרונות של המשמורת המשותפת, מלבד הקושי הלוגיסטי, נוצרים כאשר למעשה אין שיתוף פעולה טוב בין ההורים. לכן גם אם מדובר בגירושין קשים ולשני הצדדים יש המון כעסים ורגשות שליליים כלפי האקס, חשוב ביותר ליצור מחדש יחסים יעילים וקשר אופרטיבי סביר. לא חייבים להיות חברים טובים (אם כי זה לא מזיק), אבל חייבים לפעול יחד, בשיתוף פעולה, במשך שנים ארוכות. אני כמעט ולא מכירה זוגות שאצלם זה לא חורק מדי פעם, אך לרוב מי שבאמת מעוניין בכך, מצליח לקיים שגרת טיפול וקשר רציף לטובת הילדים.
ההיבט הכלכלי
בנושא הכלכלי, רוב הפסיקות היום מדברות על מזונות מופחתים במקרה של משמורת משותפת, כאשר מדובר ב25% פחות מהמזונות הקבועים בחוק כשהמשמורת אצל האם. זאת משום שגם אם ביתו של האב משמש לילדים בית לכל דבר במשך מחצית השבוע, רוב התשלומים על החינוך, הבריאות, הביגוד וכדומה, עדיין מוטלים על האם.
כמה טיפים להורים שמתכננים להיות במשמורת משותפת:
- שנו פאזה. הסכסוך שלכם, קשה ככל שיהיה, לא רלוונטי כרגע לעבודה שלכם כהורים, ועליכם בפירוש לעשות עבודה רגשית על עצמכם כדי להיות מסוגלים ליצור הורות משותפת ועקבית עם בן זוגכם לשעבר. מצאו מקום לפרוק את הכעסים – אצל חברים, משפחה מורחבת, מטפל ועוד – והוציאו אותם לגמרי מסביבת הילד.
- קיימו תקשורת קבועה ושגרתית. לא חייבים להיפגש, ואולי יהיו תקופות שיהיה לכם קל יותר לתקשר דרך הודעות SMS או מייל. מה שחשוב זה שתהיה תקשורת יעילה והדברים לא יפלו בין הכיסאות.
- ברור שלפעמים יהיו מחלוקות ושלא תמיד תסכימו. מה שחשוב זה שתהיו קשובים ותרצו למצוא פיתרון שיהיה מקובל על שניכם. חשוב לא פחות לא לעורר שוב את סכסוך הגירושין בכל מחלוקת שעולה בשנים הבאות בעניין הילדים ("אתה תמיד היית כל-כך קשה, בדיוק בגלל זה התגרשנו!")
- שימו לב שאין פערים משמעותיים ומהותיים בין מערכת החוקים והכללים של שני הבתים. סכמו שעות שינה, סדר יום ואת הגבולות והקווים של "אסור ומותר". הימענו ממצב שבו יש הורה אחד מתירן והורה שני קשוח; זה לא בריא לאף אחד, והילדים זקוקים לעקביות ולמסר חינוכי ברור. זכרו זאת כשבא לכם לאפשר למתבגר שלכם לחזור הביתה ב-2 בלילה כדי להיות טובים בעיניו, למרות שההורה השני ממש מתעקש על שעת חזרה סבירה.
- היו גמישים. לא תמיד הכול ילך כפי שרציתם ולא הכול תמיד מסתדר כמתוכנן. אל תהפכו כל חריגה או מעידה לויכוח רב משמעות. לא תצאו מזה לעולם. פשוט למדו לעגל פינות.
- נהלו רשימות. הורות תמיד כרוכה בלא מעט לוגיסטיקה, אבל הורות שמתחלקת בין שני בתים, כרוכה בלוגיסטיקה מסובכת פי מיליון. אז אל תסמכו על הזיכרון. ממש ניהלו יומן ילדים – מי צריך מתי את התלבושת, את תיקיית האמנות, להחזיר את הספרים לספריה, למי יש תור לרופא ומי מההורים אמור לקחת טופס 17 מקופת חולים. יחד עם זאת, וותרו על הפרפקציוניזם. בסופו של דבר, גם אם הילד שכח פעם את הספר באנגלית אצל אבא, ספק אם נגרם נזק רציני למישהו. שמרו על פרופורציות, וכך גם הילדים לא יהיו לחוצים.
- רוב המריבות בין הורים גרושים נוצרות סביב הנושא הכלכלי. נסו גם בזה להיות משתפי פעולה, קשובים ומכילים, גם אם זה לא פשוט. המנעו בכל דרך מ"תחרות מתנות" וכל סוג של יריבות כלכלית במלחמה על נפש הילד. זה הרסני בצורה שאי אפשר לתאר במילים.
- היתרון הגדול של משמורת משותפת הוא… ערבים חופשיים שיש לכל אחד מההורים. תהנו מהם, נצלו אותם כדי להחליף כוחות, לצאת ולבלות. זה חשוב מאוד כדי למנוע שחיקה.
לסיכום, השגרה שיוצרת המציאות של "שני בתים" היא לא תמיד פשוטה ולפעמים מתסכלת ורוויית קונפליקטים בין ההורים. אך אם מצליחים ליצור אווירה של שיתוף פעולה (שלא חייבת להיות לבבית… מספיק שתהיה מעשית ונייטרלית), כל הצדדים עשויים להרוויח מכך שהקשר המשמעותי עם שני האנשים המשמעותיים ביותר בחיי הילדים, נשמר גם אחרי הגירושין.
(הכותבת היא פרודה מזה שלוש שנים ואימא לחמישה ילדים בגילאי 6-16)
***
המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עו"ד גירושין יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושין. ובשיתוף משרדה של חיה לזר עורך דין גירושין.
