קטגוריות
יום יום מה חדש

חוקי תנועה מוזרים בארצות הברית

כמו רבים מחברי, גם אני מתלונן מדי פעם על חוקי התנועה. אמנם המכונית שלי לא אוהבת לנסוע במהירות של יותר מתשעים קמ"ש אבל מדי פעם נופלת לידי (ולרגלי) ההזדמנות לנהוג במכונית חדשה יותר שלא סובלת מבעיות התנהגות קשות. במקרים הללו אני מתחיל לתהות מדוע אסור לי לעבור את המהירות המותרת לפי החוק שנראית לא מתאימה למכוניות החדשות והמשוכללות של ימינו.

לחוק הקובע מהירות מוגבלת ולעוד הרבה מחוקי התנועה שיש מי שמתלונן עליהם ניתן תמיד למצוא הסבר הגיוני. מי שעובר על החוקים האלה אולי גם יצליח למצוא עורך דין מומחה לענייני תעבורה שימצא הסבר הגיוני לכך שהוא עבר על החוק בצורה לא הגיונית. אבל הייתי רוצה לבחון חוקי תנועה שהם באמת מוזרים. בואו נצא לסיור קצר בין חוקי התעבורה המוזרים שניתן למצוא בעולם.

נתרכז הפעם בארצות הברית, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שמספקת כמה וכמה חוקי תנועה מוזרים שיכולים לגרום לתגובה שנעה בין הרמת גבה מנומסת לצחוק בלתי נשלט:

מי שיש בבעלותו מכונית שחורה אולי עדיף לו לוותר על מגורים בדנוור, בירת קולוראדו: החוק שם קבוע שאסור לנהוג במכונית שחורה בימי ראשון. במסצ'וסטס ובמיניאפוליס אין הגבלות על מכוניות שחורות אבל אסור לנהוג במכונית אדומה ברחובות מסוימים. בארקדיה שבקליפורניה מותר לנהוג במכונית שחורה או אדומה בכל יום בשבוע אבל יש לתת זכות קדימה לטווסים שחוצים את הכביש. דוגמה למצב שכזה בסרטון הבא:

בעיר טמולקה שבקליפורניה, לעומת זאת, זכות קדימה ניתנת לברווזים בלבד וגם זאת רק ברחוב אחד בעיר.

במסצ'וסטס לנהגי מוניות אסור להתעלס במושב הקדמי בשעה שהם עובדים. מושבים אחוריים הם כבר עניין אחר אבל עדיין צריך לתהות למה יש אפליה כזו כנגד נהגי מוניות. מצד שני בערים אחרות בארצות הברית ישנו חוק האוסר על הצצה לתוך מכוניות כך שממילא אי אפשר לראות מה הנהג עושה במכונית. יש מקום להתייעץ עם עו"ד לגבי מה מותר בקלינטון שבאוקלהומה: החוק שם קובע חד-משמעית (?) שאסור להתעלל במכוניות. בפורט-תומאס שבקנטאקי החוק נוגע, כנראה, רק לחיות מחמד: נאסר עליהן להציק למכוניות.

בסן-פרנסיסקו אסור לנגב את המכונית עם תחתונים משומשים; מה קורה אם ניגבת את במכונית בתחתונים שהפכו מלוכלכים תוך כדי ניגוב? עוד חוק תעבורה חשוב בעיר הזו, וחשוב להכיר אותו לפני שבאים לבקר שם, הוא החוק שקובע שאם אתם מוצאים לטיול את פיל המחמד שלכם עליו להיות קשור ברצועה. אם אנשים היו מקפידים על כך ייתכן וניתן היה להימנע ממצבים כמו זה שמתואר בסרטון הבא:


ורק שתדעו עוד משהו לגבי פילים: אם אתם קושרים פיל ליד מדחן בפלורידה יהיה עליכם לשלם בדיוק כאילו החניתם את המכונית שלכם במקום.

חוק שנשמע מאוד הגיוני הוא החוק ביוריקה, קליפורניה שקובע שאסור לישון תוך כדי נסיעה. מי שייתפס עובר על החוק הזה (וישרוד עד המשפט) מסתכן בקנס של אלף דולרים – יקר בהרבה מלא מעט מלונות יוקרה ברחבי העולם. החוק הזה מופיע גם בספר החוקים של טנסי. בעיר יונגסטון שבאוהיו, לעומת זאת, מותר אולי לישון תוך כדי נסיעה אבל בתנאי שלא נגמר לכם הדלק: לפי החוק שם אסור לנהוג במכונית שנגמר לה הדלק.

ומה ללבוש כשנוהגים? יש מדינות שמבקשות לעזור לנהג המתלבט: באלבאמה, למשל, אסור לנהוג ברגליים יחפות או בעיניים מכוסות ובקליפורניה אסור לאישה לנהוג כשהיא לובשת חלוק בית.

ובשאר העולם? על כך בפעם הבאה.

***

נכתב בחסות משרד עורכי דין לתעבורה משה רבי – מתמחה בתחום דיני התעבורה ועוסק בתחום זה מזה כ-20 שנה.

עו"ד תעבורה

 

קטגוריות
אופנה מה חדש פנאי

חרוזים, חריזה ומה שביניהם – לא כל הנוצץ יהלום

ב-1675 הוסיף ג'ורג' רייבנסקרופט, יצרן זכוכית אנגלי, תחמוצת עופרת לזכוכית וקרא לתוצאה "קריסטל-עופרת", או, בשם העברי, בדולח. בדולח הוא בעצם זכוכית המכילה מתכת כבדה, לרוב עופרת, הגורמת לעליית מקדם השבירה (השפעת החומר על מעבר אור דרכו) ותהליך הנפיצה (התהליך שמביא ליצירת קשת בענן למשל) של הזכוכית.

הבדולח מוזכר בתנ"ך : וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹׁהַם .
וגם: " וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח."

בתרבויות שונות מסמלים כלי הבדולח עושר ואפילו נעמי שמר השתמשה בבדולח לציון עושר:
"חרפים שבעה חיכינו לך

לא קראת – אבל ענינו לך
ובהבל-פה בנינו לך
מגדלים של בדולח וזהב" ("מתוך שלגיה" )

גם המשורר הלאומי שלנו כתב עליו :
וּבְלֶכְתָּם יִנְעֲרוּ אֶת-נִטְפֵי הַטַּל מִן-הַדְּשָׁאִים, וּנְפוֹצוֹת

הָרְסִיסִים הַזַּכִּים כִּבְדֹלַח
מַתִּיזִים נִיצוֹצוֹת, נִיצוֹצוֹת. (מתוך גמדי ליל, ביאליק)

רכיב העופרת בריכוז מקסימלי של 33% בזכוכית מרכך אותה, מגדיל את מקדם השבירה שלה, מקל על חיתוך הזכוכית אך מסבך את שלב הניפוח והעיבוד. מכאן שאחוז תחמוצת העופרת בקריסטל מעיד על מיומנות היצרן; ככל שהוא גבוה יותר כך היצרן מיומן יותר.

בשנת 1892 המציא דניאל סברובסקי מכונה מיוחדת לחיתוך קריסטלים וייסד בשנת 1895, בבוהמיה שבאוסטריה, את החברה שהפכה ליצרנית הקריסטלים הגדולה בעולם.

.


לאן שלא נסתכל – נמצא קריסטל. קריסטל-סברובסקי נמצא באביזרי בית שונים (שנדלרים, אריחי פסיפס, כוסות וכלים וכד'), בבגדים, במשקפיים, בבקבוקי בושם, בקישוטי ציפורניים, בתכשיטים כמובן ועוד.

.

.

.

.

.

 


בשנים האחרונות מתהדרים סלבס רבים בתכשיטי סברובסקי (גם בבגדים)

.

.


בארץ, המשווקת הרשמית של סברובסקי הינה חברת א. ילון.

כאמור, לסברובסקי מוצרים רבים, בתחום החריזה ומחוצה לו אבל החרוז הכי שימושי לחורזים, הוא קריסטל אחד קטנטן שנראה לעיתים, לעין בלתי מזוינת, כמו יהלום של ממש – הביקון.

.


מגוון רחב של צורות וחיתוכים מתוחכמים, מעל 100 צבעים (שאינם דוהים) ו-15 אפקטים, כולל צבעי האופנה האחרונה, הופכים את החרוז הזה לפריט פופולארי ביותר לעיצוב תכשיטים.

צמיד חרוזים מרהיב

לביקונים אפיון ייחודי – קצוות מעוגלים של חורי ההשחלה המגנים על החוט ומקלים על עבודת החריזה.
בשל צורתם, הם אינם נעימים במגע ישיר עם העור ולכן, בתכשיטים רבים הם נחרזים מעל שכבת חריזה נוספת (כמו למשל מעל קריסטלים צ'כים – "מולטיקאט").
בנוסף חורזים רבים חורזים ביקונים עם חוט כפול, כי לעיתים הם חותכים את החוט.

 גדלי הביקונים נעים מ-2 מ"מ ועד 8 מ"מ והם מוסיפים עושר, שיק ומראה נהדר לכל תכשיט בו הם לוקחים חלק. להבדיל מהגדלים האחרים, החרוזים בגודל 2 מ"מ, צורתם עגולה ומשמשים בעיקר להכניס highlight לעבודה.

חרוזי סברובסקי ניתן לקנות, לרבות בילון, בחנויות רבות בארץ, בחנויות וירטואליות בארץ ובחול ועוד. הקוריוז הוא, שמי שיבקר בסברובסקי אוסטריה, לא יוכל לקנות שם חרוזים.

קיימים חרוזי קריסטלים גם בחברות אחרות. חברת פרסיוזה למשל, מייצרת/משווקת ביקוני קריסטלים. למען ההגינות אומר שמעולם לא קניתי, לא ראיתי ולא השתמשתי בהם. בנוסף, ישנם קריסטלים צ'כים שצורתם אינה כביקון והם נקראים בעגת החורזים "מולטיקאט" , Fire polished,  faceted ועוד. הם איכותיים ונעימים לעור הגוף ולכן משמשים פעמים רבות כבסיס לעבודה. מעליהם נשתמש בקריסטלים של סברובסקי.

חרוזים בליטוש אש

http://pinterest.com/search/?q=fire+polish+beads

"יהלומים הם חבריה בטובים של האישה", שרה מרלין מונרו בסרט "גברים מעדיפים בלונדיניות".
אין ספק – ( אחרי בעלי) הסברובסקי הוא חברי הטוב ביותר!

סוזי שארקי

קטגוריות
אופנה יצירה מה חדש

נקודה למחשבה

לא יודעת מה יש בהן, בנקודות, שגורמות לי לאהוב אותן כ"כ. כמעט בכל פעם שאני קונה בדים, יש לי בד מנוקד. אני אוהבת נקודות, הן משמחות אותי, ולכן בלוק של השבוע בחרתי להראות לכן פריט מנוקד מארוני (ותראו את החיוך על פני):


סוד ראשון – למה זה עובד

זה אדום, זה מנוקד, ומבחינתי זה פשוט עושה את העבודה. אי אפשר להתעלם ממני כשאני הולכת בשמלה הזו, וכל מי שראה אותי ככה העלה חיוך על פניו.
השילוב בין שמלה מנוקדת לנעליים מנוקדות אולי נראה מוגזם, אבל עושה רושם (בדיוק כמו שאני אוהבת). גם מהצמיד אי אפשר להתעלם; הוא מזכיר לי corsage. תוסיפו לזה לק אדום ברגליים ושרשרת אדומה על הצוואר ותקבלו מראה בלתי נשכח.

נעליים מנוקדותצמיד יוצא דופן

סוד שני – השמלה

תפרתי אותה לאחרונה. זו שמלת בלון – מאוד פשוטה להכנה. עלות משוערת: 20 ש"ח, זמן – כ-3 שעות.

סוד שלישי – עלות הפריטים

נעליים – 150 ש"ח, גלי

שרשרת – 10 ש"ח, שוק ראש העין

צמיד – 15 ש"ח, מרסלה

עלות כוללת: 195 ש"ח ו-3 שעות

 

אם יש הדפס שעושה לכן את זה אל תהססו ללכת איתו עד הסוף, מהשמלה ועד לנעליים. 

אין כמו ללכת ברחוב ולקבל חיוכים מהעוברים והשבים. כשיש לך חיוך מרוצה על הפנים, מי יכול להגיד לך לא?

קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה

משמורת משותפת

 לפני כמה עשרות שנים המהפכה הפמיניסטית הביאה, במיוחד בארה"ב וארצות מערב אירופה, ליצירת מציאות חדשה –  אבות שרצו במשמורת על הילדים אחרי הגירושין לא משום שהאם אינה כשירה או אינה נורמטיבית, אלא משום שפשוט רצו להמשיך להיות ההורה המשמעותי עבור הילדים. השאיפה הזו הולידה את המושג המשפטי "משמורת משותפת", כשבפועל מדובר בהורות משותפת שמנהלים שני בני זוג שגרושים זה מזה.

משמרת משותפת בישראל

בארץ, משמורת משותפת על הילדים היא עדיין בגדר יוצא דופן, ורוב השופטים וגם ההורים ועורכי הדין חשדניים מעט כלפי מושג זה. כדי לאשר משמורת משותפת, השופט צריך להיווכח שאכן מדובר בטובת הילדים, וששני ההורים מסוגלים לעמוד במחויבות ובאחריות שהמצב יטיל עליהם. בית המשפט גם בודק עד כמה הזוג ערוך לקיים את המשמורת המשותפת בפועל. על כן, פסיקה כזו היא עדיין יחסית נדירה בארץ. עם זאת יש לא מעט הורים שזו הבחירה שלהם, ויש להם סיבות טובות לכך.

היבט נוסף של הנושא שהוא ספציפי למדינת ישראל, הוא מה שנקרא "חזקת הגיל הרך". מדובר בחוק הקובע שילדים מתחת לגיל 6 נמצאים בחזקת האם, אלא אם יש סיבות טובות מאוד להעביר אותם לחזקת האב. מכיוון שבדרך כלל לא מפרידים בין האחים, הרי שגם אם יש רק ילד אחד שהוא מתחת לגיל 6, רוב השופטים יקבעו שהמשמורת תישאר אצל האם. כדי שהשופט יפסוק משמורת משותפת גם כשהילדים צעירים, זו צריכה להיות יוזמה של ההורים, כאשר שניהם מביעים רצון להיות משמורנים ולשתף פעולה בגידול הילדים.

 איך זה קורה בפועל?

 לעתים, הבקשה למשמורת משותפת תבוא מצד זוג הורים שנותרו ביחסים טובים אחרי הגירושין ומסוגלים ורוצים לגדל את הילדים בשותפות, למרות שהזוגיות התפרקה. אך לפעמים מדובר, למעשה, בפשרה, כי בתחילת התהליך שני ההורים תובעים משמורת לעצמם, ורק כעבור זמן החליטו להתפשר על "חצי חצי". במקרים כאלה, לכולם יקח קצת יותר זמן ומאמץ להסתגל לשיטה.

 אז כיצד זה עובד, האם זה בכלל עובד, מה היתרונות והחסרונות של המשמורת המשותפת על פני הורה אחד משמורן?

אם הילדים נמצאים במשמורת משותפת, הפירוש הוא חלוקה שווה של הטיפול השוטף בין שני ההורים. זה שונה ממצב שבו יש הורה משמורן, והקשר של ההורה השני עם הילדים מתקיים על ידי הסדרי ראיה, בד"כ פעם עד פעמיים בשבוע, כל סוף שבוע שני וכן הלאה.

למעשה, המציאות שנוצרת היא שלילדים במשמורת משותפת יש למעשה שני בתים.

הקושי של המצב הזה הוא בעיקר קושי לוגיסטי, לכן לרוב המשמורנים צריכים לגור קרוב מאוד זה לזה. משום כך, השיטה עובדת הכי טוב כשההורים גרם באותו ישוב, שכונה, מושב וכן הלאה. עם זאת ניתן לקיים משמורת משותפת גם במקרה שההורים גרים במרחק נסיעה סביר זה מזה, כגון באותה העיר אך בשכונות שונות, או בישובים סמוכים.

 כיצד לסדר את השבוע במשמורת המשותפת?

 מבחינה פרקטית, עדיף שהילדים יבלו חצי שבוע אצל הורה אחד ועוד חצי אצל הורה אחר, ולא יחליפו בתים כל יום. מלבד זאת, חשוב שההורים יגורו במרחק קצת מבית הספר או הגן. הקושי הלוגיסטי הנוסף הוא מקום הימצאותם של חפצים כמו ספרי לימוד, תלבושת ספורט ועוד. הפיתרון הנוח ביותר, גם אם הוא קצת בעייתי כלכלית, הוא שבכל בית יהיה כל מה שכל ילד זקוק לו. כלומר, יהיו שני עותקים של ספרי לימוד, שתי תלבושות של חוג ג'ודו וכדומה.

 יתרונות וחסרונות מבחינה רגשית

 מבחינה רגשית, יש יתרונות לא מועטים למשמורת המשותפת. שני ההורים נותרים משמעותיים ומעורבים ובעצם ממשיכים לגדל את הילדים, גם אם במתכונת או במינון שונים מעט מאלה שהיו לפני הגירושין. אך האחריות השווה והמקום השווה שיש להם בחיי הילדים, משאירים להורים רבים ולילדים רבים תחושה טובה הרבה יותר מאשר המצב שבו יש רק הורה משמורן אחד.

החסרונות של המשמורת המשותפת, מלבד הקושי הלוגיסטי, נוצרים כאשר למעשה אין שיתוף פעולה טוב בין ההורים. לכן גם אם מדובר בגירושין קשים ולשני הצדדים יש המון כעסים ורגשות שליליים כלפי האקס, חשוב ביותר ליצור מחדש יחסים יעילים וקשר אופרטיבי סביר. לא חייבים להיות חברים טובים (אם כי זה לא מזיק), אבל חייבים לפעול יחד, בשיתוף פעולה, במשך שנים ארוכות. אני כמעט ולא מכירה זוגות שאצלם זה לא חורק מדי פעם, אך לרוב מי שבאמת מעוניין בכך, מצליח לקיים שגרת טיפול וקשר רציף לטובת הילדים.

תחשבו על הילדים

 ההיבט הכלכלי

 בנושא הכלכלי, רוב הפסיקות היום מדברות על מזונות מופחתים במקרה של משמורת משותפת, כאשר מדובר ב25% פחות מהמזונות הקבועים בחוק כשהמשמורת אצל האם. זאת משום שגם אם ביתו של האב משמש לילדים בית לכל דבר במשך מחצית השבוע, רוב התשלומים על החינוך, הבריאות, הביגוד וכדומה, עדיין מוטלים על האם.

 כמה טיפים להורים שמתכננים להיות במשמורת משותפת:

  •  שנו פאזה. הסכסוך שלכם, קשה ככל שיהיה, לא רלוונטי כרגע לעבודה שלכם כהורים, ועליכם בפירוש לעשות עבודה רגשית על עצמכם כדי להיות מסוגלים ליצור הורות משותפת ועקבית עם בן זוגכם לשעבר. מצאו מקום לפרוק את הכעסים – אצל חברים, משפחה מורחבת, מטפל ועוד – והוציאו אותם לגמרי מסביבת הילד.
  • קיימו תקשורת קבועה ושגרתית. לא חייבים להיפגש, ואולי יהיו תקופות שיהיה לכם קל יותר לתקשר דרך הודעות SMS או מייל. מה שחשוב זה שתהיה תקשורת יעילה והדברים לא יפלו בין הכיסאות.
  • ברור שלפעמים יהיו מחלוקות ושלא תמיד תסכימו. מה שחשוב זה שתהיו קשובים ותרצו למצוא פיתרון שיהיה מקובל על שניכם. חשוב לא פחות לא לעורר שוב את סכסוך הגירושין בכל מחלוקת שעולה בשנים הבאות בעניין הילדים ("אתה תמיד היית כל-כך קשה, בדיוק בגלל זה התגרשנו!")
  • שימו לב שאין פערים משמעותיים ומהותיים בין מערכת החוקים והכללים של שני הבתים. סכמו שעות שינה, סדר יום ואת הגבולות והקווים של "אסור ומותר". הימענו ממצב שבו יש הורה אחד מתירן והורה שני קשוח; זה לא בריא לאף אחד, והילדים זקוקים לעקביות ולמסר חינוכי ברור. זכרו זאת כשבא לכם לאפשר למתבגר שלכם לחזור הביתה ב-2 בלילה כדי להיות טובים בעיניו, למרות שההורה השני ממש מתעקש על שעת חזרה סבירה.
  • היו גמישים. לא תמיד הכול ילך כפי שרציתם ולא הכול תמיד מסתדר כמתוכנן. אל תהפכו כל חריגה או מעידה לויכוח רב משמעות. לא תצאו מזה לעולם. פשוט למדו לעגל פינות.
  • נהלו רשימות. הורות תמיד כרוכה בלא מעט לוגיסטיקה, אבל הורות שמתחלקת בין שני בתים, כרוכה בלוגיסטיקה מסובכת פי מיליון. אז אל תסמכו על הזיכרון. ממש ניהלו יומן ילדים – מי צריך מתי את התלבושת, את תיקיית האמנות, להחזיר את הספרים לספריה, למי יש תור לרופא ומי מההורים אמור לקחת טופס 17 מקופת חולים. יחד עם זאת, וותרו על הפרפקציוניזם. בסופו של דבר, גם אם הילד שכח פעם את הספר באנגלית אצל אבא, ספק אם נגרם נזק רציני למישהו. שמרו על פרופורציות, וכך גם הילדים לא יהיו לחוצים.
  • רוב המריבות בין הורים גרושים נוצרות סביב הנושא הכלכלי. נסו גם בזה להיות משתפי פעולה, קשובים ומכילים, גם אם זה לא פשוט. המנעו בכל דרך מ"תחרות מתנות" וכל סוג של יריבות כלכלית במלחמה על נפש הילד. זה הרסני בצורה שאי אפשר לתאר במילים.
  • היתרון הגדול של משמורת משותפת הוא… ערבים חופשיים שיש לכל אחד מההורים. תהנו מהם, נצלו אותם כדי להחליף כוחות, לצאת ולבלות. זה חשוב מאוד כדי למנוע שחיקה.

 לסיכום, השגרה שיוצרת המציאות של "שני בתים" היא לא תמיד פשוטה ולפעמים מתסכלת ורוויית קונפליקטים בין ההורים. אך אם מצליחים ליצור אווירה של שיתוף פעולה (שלא חייבת להיות לבבית… מספיק שתהיה מעשית ונייטרלית), כל הצדדים עשויים להרוויח מכך שהקשר המשמעותי עם שני האנשים המשמעותיים ביותר בחיי הילדים, נשמר גם אחרי הגירושין.

 (הכותבת היא פרודה מזה שלוש שנים ואימא לחמישה ילדים בגילאי 6-16)

 ***

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עו"ד גירושין יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושין. ובשיתוף משרדה של חיה לזר עורך דין גירושין.

 עו"ד גירושין

קטגוריות
מה חדש פנאי

מקומות ששווה לבקר בהם בקרואטיה

בקיץ, כשחם מדי בבית, נעים לחלום על מקומות רחוקים ועל מסעות ברחבי העולם. קרואטיה היא יעד פופולארי על ישראלים רבים בגלל שילוב של כמה מרכיבים: המרחק, המחירים ומגוון החוויות שמחכות שם. כדי לדעת לאן כדאי לנסוע בקרואטיה הכנתי רשימה של כמה מקומות יחד עם כמה סרטונים כדי שהנוסע יידע לאן פניו מועדות (או יכולות להיות מועדות…)

זאגרב

עיר הבירה של קרואטיה ובה מגוון אתרים היסטוריים לצד חיים תוססים ומודרניים. הסרטון היפהפה הבא צולם ממסוק ונותן לכם מושג איך העיר הזו נראית:

והסרטון הבא לוקח אתכם לטיול על פני האדמה ובו תוכלו לראות כמה מנקודות העניין שיש לעיר להציע (באנגלית):


פליטביצה

הפארק הלאומי הגדול ביותר בקרואטיה ובו נופים מדהימים, מסלולי טיול רבים והמון אגמים, נהרות, עצים וחיות בר. בסרטון הבא ניתן "לטייל" מעט בפארק ולטעום ממנו:

ובסרטון הבא יש כמה מראות עוצרי נשימה שמפתים אותי לעזוב את הכתיבה ולנסוע לשם מיד:

חצי האי איסטריה

חצי האי הגדול ביותר בים האדריאטי שמכונה לפעמים טוסקנה הקרואטית. למה? הביטו בסרטון הבא ותבינו:



דוברובניק

אחת הערים היפות ביותר באירופה. עיר נמל העתיקה שיושבת בקצה הדרומי של קרואטיה על חוף הים האדריאטי. אם העיר איננה יפה מספיק בשבילכם אז יש גם חופים מדהימים ואפשרויות לטייל באיים מקסימים באזור.



ספליט

עיר בדרום קרואטיה, מוקפת בערים ובנוף עוצר נשימה. בעיר ישנם שרידים חשובים מימי הרומאים כמו שניתן לראות בסרטון הבא:


דרך אגב, גם מי שלא אוהב רומאים ולא מתעניין בעתיקות יוכל למצוא עניין בעיר העתיקה והיפה הזו.

רייקה

עיר נמל בצפון קרואטיה על חוף הים האדריאטי שפחות מוכרת לתיירים אבל מושכת אליה אותם בעיקר בגלל הפסטיבל השנתי שמתקיים בה מזה מאות שנים:


העיר , כמו כל כך הרבה ערים בקרואטיה, מציעה נוף, רחובות עתיקים, שייט וים ועוד. אבל אין ספק שהקרנבל הוא נקודת העניין העיקרית בה:

אז מתי נוסעים?

***

מוגש בחסות סביב עולם – תיירות ללא גבולות.

טיסות לקרואטיה

 


קטגוריות
יום יום מה חדש פנאי

באוזניים מתנפנפות: נוסעים עם הכלב במכונית

בפוסט קודם כתבתי על הבעיות שעימן מתמודדים בעלי כלבים שרוצים לקחת את הכלב שלהם לנסיעה במכונית. מכיוון שמדובר בנושא שחשוב להרבה בעלי כלבים, וכיוון שמדובר בנושא שאי אפשר למצות אותו בפוסט אחד, אמשיך לדון בעוד היבטים של הנסיעה עם כלב במכונית. הפעם אדבר על ענייני בטיחות.

הכלב שלנו, בין שלל המעלות שלו, הוא נוסע נהדר. הוא יושב מאחורה, רגוע ולא משתולל וגם לא מנסה לעבור אלינו קדימה. לשכנים שלנו, לעומת זאת, יש כלבה שמתעקשת לשבת מקדימה על הרגליים של הנהג. זוהי דוגמה מצוינת לאחת הבעיות הגדולות שיש בנסיעה עם כלבים: בעיות בטיחות.

בעיות בטיחות עם כלבים ברכב

לפי מחקר שראיתי פעם המון תאונות נגרמות בגלל כלבים – וחיות מחמד בכלל. כמו שהטלפון הנייד מסיט את תשומת הלב שלנו מהנהיגה ומסכן אותנו, גם הכלב יכול למשוך את תשומת הלב שלנו: אנחנו מדברים איתו, מלטפים אותו, מסתכלים מה עושה וכן הלאה. קשה מאוד להימנע מהדברים האלה – אני מודה שאני לא נמנע מכך למרות שאני יודע שזה מסוכן – אבל ההמלצה היא להימנע מליטופים והסתובבויות. מוטב להסתפק בדיבור אל הכלב מבלי להוריד את העיניים מהכביש והידיים מההגה. מלה טובה יכולה לפעמים להספיק. אפשר לסדר מראה שדרכה נוכל לשלוח מבטים אל הכלב בצורה פחות מסוכנת.

כלבים שמבקשים לשבת על ברכי הנהג זה כבר עניין אחר: צריך למנוע את זה בצורה מוחלטת כיוון שמדבר בסכנה גדולה לכם ולכלב. זוהי התנהגות פסולה של הכלב שיש לטפל בה כמו בכל התנהגות פסולה.

מי שרוצה לשפר את הבטיחות יכול לקשור את הכלב ברצועה. בסרטון הבא תוכלו לראות איך עושים את זה:


שוב, אני לא קושר את הכלב במכונית למרות שאני מסכים שזה רעיון מצוין. למי שיש כלב בעייתי ייתכן וזהו דבר שאי אפשר להימנע ממנו.

מה לגבי נסיעה עם חלון פתוח? סיזר מילאן, הידוע בכינויו "הלוחש לכלבים" ממליץ בספרו לא לתת לכלב להוציא את הראש מהחלון כיוון שאבק או דברים אחרים שעפים ברוח עלולים להיכנס אל העין של הכלב ולגרום נזק. הוא ממליץ להשאיר חריץ קטן יחסית בחלון ולהסתפק בכך שהכלב יריח את מה שיש בחוץ אבל לא יוכל להוציא את הראש מהחלון.

באוזניים מתנפנפות

עם כל הכבוד שיש לי לסיזר מילאן, אני לא מצליח לעמוד בהמלצה הזאת. המראה של הכלב שלי מוציא ראש מהחלון ואוזניו מתנפנפות ברוח הוא אחד מהמראות האהובים עלי. האם אני מסכן אותו? עד היום לא שמעתי על כלב שנפגע מנסיעה בחלון פתוח אז ייתכן והסיכון הוא קטן. הכלב נראה כמי שמאוד נהנה מהעניין – עד כמה שאפשר להבין את הכלב. אני משער שכלבים עם בעיות עיניים צריכים לנסוע עם חלון סגור. לגבי הכלבים האחרים על כל אחד מבעלי הכלבים להחליט בעצמו.

גם כשיוצאים מהמכונית צריך לחשוב על בטיחות ולא תת לכלב לקפוץ החוצה מייד. צריך להיזהר ממכוניות אחרות אם נמצאים ליד כביש. כמו כן, אם יש איזושהי אטרקציה הוא עלול לברוח לנו מבלי שנספיק להחזיק אותו. הכלב שלנו, למשל, מאוד אוהב לרדוף אחרי חתולים ויש גם כמה כלבים בישוב שהוא שונא. באחת מהנסיעות הראשונות, ברגע שהדלת נפתחה הוא זינק החוצה ותקף כלב שנוא עליו שבדיוק עבר במקום. זה סיבך אותנו קשות עם שכן שכבר ככה לא אוהב אותנו, בלשון המעטה.

חשוב מאוד להרגיל את הכלב לכך שהוא לא מזנק החוצה ברגע שהדלת נפתחת. הוא יושב ומחכה עד ששמים לו רצועה ואומרים לו לרדת.

עד כאן להפעם. סעו עם הכלב, אבל בזהירות!

***

נכתב בחסות משרד עורכי דין לתעבורה משה רבי – מתמחה בתחום דיני התעבורה ועוסק בתחום זה מזה כ-20 שנה.

עו"ד תעבורה

 

קטגוריות
יום יום יצירה מה חדש משפחה מתכונים פנאי

שבלולי פיצה

הילדים שלי כמעט נולדו במטבח (תרתי משמע…). הגדול כבר ממש שף קטן, האמצעי סו-שף קטן והקטנה עדיין בבטן שלי נהנית מהטעמים דרכי…
למרות העבודה המהנה ביותר שלי (עיצוב עוגות ועוגיות), אנחנו מאוד נהנים להכין מגוון של מאכלים. לדעתי, עצמאות במטבח מובילה את הילדים לעצמאות במקומות אחרים ותורמת לתחושת ה"צריכים אותי" בבית. (גם אם צריך לנקות אחר כך קצת יותר…)

 בחופש הגדול יש את כל הזמן שבעולם להכנה, המתנה ו-זלילה! שבלולי הפיצה הן פיתרון נהדר לקיץ מבחינתי – אני מכינה כמות של 4 רולדות בפעם אחת ומקפיאה אותן. כשצריך ארוחה "ניידת" (לבריכה, לים או לכל טיול אחר) או אם מגיעים חברים "מעכשיו לעכשיו", זה בדיוק הזמן להוציא מהמקפיא, לפרוס, להכניס לתנור וליהנות מארוחה טעימה.

 קודם כל מכינים את בצק השמרים (רצוי כשעתיים לפני כן):

חומרים להכנת בצק השמרים

מצרכים:
1 ק"ג קמח

3 כפות שמרים יבשים

1 כף מלח

1 כף סוכר

1 מאג שמן

½ 1 כוס מים חמימים

מיקסר עם וו לישה (ל') + מכסה הגנה לילדים

 אופן ההכנה:

הכנת הבצק

מכניסים את הקמח והשמרים ומערבלים כדקה עד שלא רואים יותר את השמרים. עוצרים את הערבול ומוסיפים את המלח והסוכר ומערבבים טוב עד להטמעה.
במהלך הערבול מוסיפים את השמן ומערבלים כדקה במהירות בינונית. לא עוצרים ומוסיפים את המים החמימים. מערבלים עוד כ-8 דקות (עד שחתיכת בצק נמתחת לנו בין האצבעות כיריעת רשת חזקה שלא נקרעת בקלות).

משאירים את הבצק לתפיחה בקערה, מכוסה במגבת לחה, במקום חמים, עד להכפלת הנפח (בין שעה לשעתיים בקיץ ויותר מזה בחורף).
אם מחכים יותר מדי זמן – הבצק עשוי להחמיץ.
ניתן לעכב תפיחה במקרר (מוסיפים עוד שעתיים בערך…).

בזמן הכנת הבצק או ההמתנה לתפיחתו, מכינים את רוטב הפיצה.

חומרים לרוטב הפיצה

מצרכים:

100 גרם רסק עגבניות

חצי כוס קטשופ (או לפי הטעם)

אורגנו, תבלין לפיצה, מלח, פלפל

 מערבבים הכל יחד בקערית. אפשר לשמור במקרר עד השימוש.

 כאשר הבצק מוכן, מכינים את הרולדות:

מרדדים לעלה מלבני גדול, חוצים אותו לשניים עם סכין חדה או גלגלת פיצה, מורחים על שני המלבנים רוטב פיצה (משאירים פס "נקי" לאורך השול העליון), מפזרים גבינה צהובה מגורדת וכל תוספת אחרת שאוהבים (אנחנו הוספנו טבעות זיתים).

מגלגלים את הרולדות וצובטים בסוף את השול העליון ה"נקי" לרולדה המלאה בכל טוב.

הכנת הרולדה

 את הרולדות מומלץ להניח במקרר/מקפיא לפני החיתוך, כדי שיהיה יותר נוח. חותכים לטבעות של כ-1 ס"מ, מניחים על תבנית מרופדת, מורחים מעל חלבון של ביצה (עם מעט מלח למי שאוהב), ומכניסים לתנור שחומם מראש ל175 מעלות לכ-18 דקות עד להזהבה אחידה (לא בטורבו).

השבלולים לפני האפייה

בתיאבון!!!

 שבלולי פיצה

שבלולי פיצה מוכנים

***

המתכון באדיבות  שריתוקה

054-5574170

www.sarituka.co.il

 העוגות של שרית

קטגוריות
אופנה יצירה מה חדש משפחה פנאי

בשעה טובה – מתנות מקוריות לאירועים

הוזמנתן לברית או בריתה? הגיע הזמן לחשוב על מתנה. מתנה מוצלחת לא רק תשמח את ההורים הטריים אלה גם תשמש אותם זמן רב לאחר האירוע.

אז נכון, הכי קל ללכת לאחת מהרשתות הרבות למוצרי תינוקות ולאפשר למוכרת למכור לכם מוצר יקר. אבל יותר כיף ונחמד להביא מתנה אישית, כזו שתראה שהשקעתם זמן ומחשבה.

מתנה קנויה

לא כולנו תופרות, סורגות או מציירות, ולכן המתנה תהיה קנויה. אני מאמינה שגם במתנה קנויה אפשר לתת משהו עם אמירה אישית.
אם אתם כבר הורים בעצמכם, תוכלו לתת להורים החדשים מוצרים שאתם ממליצים עליהם ושנהניתם מהם בעצמכם:
אפשר למשל לקנות סל (שישמש גם כאחסון אחר כך) ולמלא אותו במוצרים שימושיים כגון חיתולי טטרה, סבון לתינוק, שמן למסאז' וכד'. הורים טריים ימצאו סל כזה שימושי ונוח.
אם החלטתם ללכת על מתנה יותר צפויה כמו דובי או בגד, לכו על מוצרים מקוריים, עבודת יד. תוכלו למצוא כאלו באתרים כמו etsy ומרמלדה. בצורה זו גם נתתם מתנה מקורית מהלב וגם פירנסתם יוצר\ת מוכשר\ת.
אני בהחלט ממליצה להביא דברים שמתאימים גם לגיל יותר מבוגר; זכרו שהזוג יקבל המון מתנות שמתאימות לגיל 0, ואפס מתנות שמתאימות לגיל שנה…
אנחנו לדוגמא קיבלנו מתנות שמתאימות לגיל שתיים, דבר שבדיעבד שימח אותנו מאד.

סל מתנות אישי

עשה זאת בעצמך

אם את יוצרת ואומנית בנשמה, תוכלי ליצור מתנה במיוחד בשביל הרך הנולד.
הנה כמה דוגמאות:

שמיכה

אפשר לתפור עליה את שם הרך הנולד או אפליקציה מיוחדת

שמיכה בעיצוב אישי

פריט לבוש

אפשר עם הדפס מיוחד (גזרות חינם לפרטי תינוקות אפשר למצוא ברשת, לדוגמה פה ופה)

חולצה בהדפס אישי

צעצוע

בובה גדולה או קטנה, בעיצוב שאתם בחרתם.

בובות רכות לקטנטנים

והנה משהו שמתאים לגיל מבוגר יותר וישמח זוג שכבר יש לו ילדים גדולים

מתנה נהדרת לכל גיל

תיק

תיק שיתאים לעגלה או למיטה, שיוכל להכיל ציוד תינוקות או צעצועים

תיק חיתולים

ציור לחדר ילדים

ציור צבעוני ומשעשע שיתאים לחדר הילדים

ציור לחדר ילדים

ציור לחדר הילדים

 

בשביל למצוא עוד רעיונות תוכלו להציץ פה, ולטייל ברחבי הרשת.

לסיכום

מתנה לתינוק צריכה להיות אישית ושימושית גם לילד וגם להורים. לילד שלי (בן שנתיים וחצי) יש בובות שהוא מאד אוהב, שקיבלנו במתנה ביום שהוא נולד. הוא תמיד שואל אותי "מי קנה זה?" ואוהב לשמוע את התשובות.
תלושי מתנה זה נחמד ועוזר, אבל לא משאיר את הטעם הטוב שמשאירה מתנה אישית – כזו שנעשתה ב-10 אצבעות, או נקנתה מתוך מחשבה ואהבה.

הכותבת היא אמא לילד מקסים בן שנתיים וחצי, בת זוג לאיש מקסים ותומך, יוצרת ואומנית בנשמה ובחיים.נ

***

כתבה נכתבה בחסות גן אירועים ערוגות הבושם – אירועים בניחוח אחר.

גן אירועים בשרון

 

קטגוריות
מה חדש פנאי

קרוסלה יפנית – המדריך למבקר בסושייה מסתובבת

כשזה מגיע לאכילת סושי ביפן, לא משנה כמה סשימי טחנתם עד עכשיו, האם אתם יודעים לגלגל אינסייד אאוט ואפילו אם אתם גרים מעל סושיה; כשתדרוך רגלכם בפעם הראשונה בבית סושי יפני אמיתי תרגישו כאילו דרכתם על מאדים. למרות הטכנולוגיה והקידמה, התיירות והקהילה העסקית, יפן הייתה ונשארה מאוד מאוד יפנית. גם במעוזי האטרקציות התיירותיות ביותר, אתם תרגישו לרוב כזרים היחידים. לאחר מספר שבועות של שהייה ביפן יש להניח שתנעצו מבטים כאחרון היפנים כשראש בלונדיני יציץ מתוך קהל הראשים השחורים בתחנת הרכבת.

מרבית הסושיות היפניות אינן דומות בשום צורה לאלו מן המערב. מלבד מפלצות פיוז'ן פה ושם, מרבית הסושיות היפניות על תפריטיהן שמרניות כמו טנקה-סאן מהשולחן הסמוך ולעולם לא יתפסו עם חילולי קודש בסגנון "ספייסי טונה" ברפרטואר. ישנן סושיות ביפן ששוות את משקל קשקשיהן בזהב אבל הפורמט הנפוץ והפופולרי ביותר חייב להיות הקרוסלה – בר סושי מסתובב. כסטודנטים, אכלנו ארוחות קרוסלה לרוב ומלבד כמות מסחרית של דגים נאים בוואסאבי, צרכנו גם חוויה תרבותית. עד שתרגישו כבני בית בארץ מקור השמש, אתם יכולים ללמוד מהשטויות שעשינו חבריי ואני בימינו הראשונים בטוקיו.

טוקיו

למה קרוסלה ומתי חוסר בתקשורת הוא דבר חיובי?

במסעדות סושי מסתובב, מתיישב הלקוח מול דלפק עגול עליו מונח מסוע המשנע צלוחיות סושי קטנות סחור סחור, עד לאימוצן על ידי לקוחות רעבים. במרכז המעגל עומד לשירותכם איש צוות. מה שטוב למשפחות יפניות, סטודנטים ממהרים, אנשי עסקים בהפסקת צהריים וקשישים בפנסיה מלוכסנת יהיה טוב גם לכם. "קאיטן סושי" כפי שהוא נקרא ביפן דווקא מתאים מאוד לזרים מכיוון שאין בו תפריט כתוב. אין צורך כמעט בתקשורת מילולית עם הצוות ואפשר להצביע או פשוט לקחת את מה שמגרה לכם את החושים. אלא אם אתם כבר מדברים יפנית ברחוב, סביר להניח שגם אם שיננתם מספר מילים בסיסיות, ההתרגשות והמבטא עלולים לדאוג לכך שבכל מקרה לא יבינו אתכם. אפילו בטוקיו, האנגלית של רוב היפנים היא, איך לומר, לא קיימת. קאיטן סושי הוא גם קונספט חסכוני. כבר לא רעבים? מפסיקים לקחת צלחות. עוד מקום בבטן? נסו צלוחית חדשה.

מקלות אכילה- עשה ואל תעשה

מקלות אכילה

כשאמא שלי נסעה לבקר ביפן, נאבקתי לשכנע אותה שכן, היא חייבת לדעת להשתמש בצ'ופסטיקס. רוב המקומות לא מחזיקים במזלגות ואלא אם אתם יודעים לבקש זאת ביפנית, שוב גדול הסיכוי שלא יבינו מה אתם רוצים. למרבה המזל, סושי אפשר לאכול גם עם הידיים, כל עוד זוכרים לטבול בסויה את הצד עם הדג ולהמנע מלהרים באצבעות סשימי. שימוש במקלות עץ להרמת פיסת דג חלקלקה המאוזנת על גבעת אורז היא מיומנות שלא נלמדת בין לילה.

ניגירי סושי

רוצים להתכונן מראש? התאמנו בלהרים עדשים משוקולד בעזרת מקלות האכילה ולהביא אותם אל הפה. זה לא חובה אבל מובטחים לכם צחוקים. בכל מקרה, הימנעו מלגרור אליכם צלוחיות בעזרת מקלות האכילה. אם תתבקשו להעביר פיסת מזון אל שותפכם לארוחה הפכו לשם כך את המקלות לצידם הנקי ולעולם אל תתקעו אותם זקופים בתוך הקערה. זה מזכיר ליפנים ריטואל הגשת אורז לזכר המתים ומי רוצה להיזכר בז"לים באמצע האוכל.

חקה את שכנך או איפה הוואסאבי?

לאחר שתפסתם את מקומכם מאחורי הדלפק, התבוננו סביב. בהישג ידכם אמור להיות כל מה שתזדקקו לו לצורך אכילת הסושי. מפיות, מקלות במבוק חד פעמיים, רוטב סויה, ג'ינג'ר כבוש וואסאבי. בביקורי הראשון במסעדת סושי זכיתי לראות יפני מחויט וחמור סבר מצחקק כשהעמיס חברי בביטחון אבקת תה ירוק לצלוחית הסויה שלו וטבל בו את האוכל, רק בכדי לגלות שלא, זה אינו הוואסאבי. תה ירוק, מים חמים וקרים וגם כוסות מונחים בהגשה עצמית לידכם. אם אינכם בטוחים מה עושים עם כל דבר, הציצו בגניבה אל שכניכם לדלפק. אתם תתפסו את העניין במהירות.

במבטא יפני כבד

רוצים בכל זאת לבקש משהו? אם אינכם יודעים את המילה היפנית המתאימה או אינכם מוצאים את המבוקש לכם על הדלפק או בתפריט התמונות הנפוץ בכמעט כל מסעדה,

תפריט תמונות

נסו להגות את המילה האנגלית הרצוייה במבטא יפני כבד. היפנים עושים את זה כל הזמן וכך למשל הפך "Coffee" ל-"Cohee". רק מילת אזהרה אחת, אם תרצו לבקש חשבון, המילה "Bill" אינה הבחירה הנכונה. בכל פעם שיצאנו כקבוצה, תמיד היה זה שביקש "Biru" מהמלצרית בניסיון לשלם את החשבון וקיבל לקול צחוקם של האחרים כוס בירה קרה. אם אינכם זוכרים את המילה היפנית לחשבון (OAISO), הסתפקו ב- "Checku".

קולות רמים

אם מוגש במסעדה שלכם מרק, אל תחפשו את הכף. קעריות מרק אמורות להאחז בין כפות הידיים ותוכנן (הלוהט בדרך כלל) אמור להישאב אל הפה תוך השמעת קולות שאיבה רמים. זה מקרר את המרק ומביע עונג מהאוכל.

קערית מרק

אמא שלכם תתחלחל מזה אבל זו אכן דרך יעילה לשתות מרק לוהט, ובמהירות. קולות אכילה אינם נחשבים לגסי רוח ביפן אבל קינוח אף בציבור, דווקא כן. אם אין לכם ברירה, גשו לשירותים כשעולה הצורך בטישו או לפחות כסו את הנוף בכף ידכם וותרו על הסאונד.

מזוג לי ואמזוג לך

יפנים אוהבים לצאת ולאכול בקבוצה. מרבית מסעדות הסושי כוללות שולחנות במקביל לדלפק, מסביבם אפשר לאכול ולהנות. יציאה קבוצתית ביפן תכלול לרוב גם שתיית אלכוהול. שתייה חריפה מאפשרת לחברינו המלוכסנים להשתחרר טיפה מהכבלים החברתיים הנוקשים האופפים אותם בדרך קבע, אך ביפן כמו ביפן, גם לעד-לא-ידע יש מספר חוקים. בירה, סאקה ומשקאות אחרים יוגשו בדרך כלל לשולחן בבקבוקים או קנקנים מרכזיים המלווים בכוסות קטנות. מנומס לחכות שחבר לשולחן ימלא את כוסכם או להקדים ולהציע למזוג לשלהם. מזוג לי ואמזוג לך הוא ריטואל חברתי קטן ומענג המתרחש מסביב לשולחן בכל פעם שאחד הסועדים סיים את כוסו. זהירות! כוסות קטנות מצטברות מהר אם לא שמים לב, במיוחד כשלא אנחנו שולטים במה נמזג לנו לכוס. שתיתם מספיק? התאפקו והשאירו את כוסכם מלאה.

בירה ללא סוף

טיפ טיפה וזהו

כמו כוסיות הבירה הבלתי נגמרות, גם צלוחיות סושי עלולות להצטבר. אם שמתם פעמיכם למסעדת קרוסלה בכדי לחסוך כמה יינים, שימו לב טוב-טוב לתמחור הצלחות שבדרך כלל יופיע על קיר הכניסה. לרוב יופיעו המנות הזולות יותר בצלחות לבנות פשוטות וככל שעולה רמת העיטור, עולה עימה גם המחיר. החדשות הטובות הן שביפן אין צורך להשאיר טיפ. בסוף הארוחה יספרו פרנסי המסעדה את מספר הצלחות שכיסחתם בכדי להגיע לחשבון הסופי, זאת אם הצלחתם לזכור איך מבקשים חשבון ולא קיבלתם במקומו בירה.

איטאדאקימס!

***

כתבה נכתבה בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

סושי

 


קטגוריות
אופנה יום יום יצירה מה חדש משפחה פנאי

שדרגו את זה – אפליקציות לבגדי ילדים

הקדמה

הכל משדרגים היום – טלפונים ניידים, מחשבים ואפילו בגדים! אחת הדרכים הכי נחמדות לשדרג בגדי ילדים הוא להוסיף להם אפליקציות. כמעט לכל ילד יש בארון חולצה חלקה, גופיית סבא או בגד אחר שאפשר להוסיף לו משהו צבעוני ומשמח. זוהי פעילות נחמדה שאפשר להכין ביחד בחופש, בבית, במזגן…

ילדים בגילאי 5 כבר יכולים לשרטט ולגזור בעצמם את הצורות, וכמובן לבחור את הצבעים. מגיל 8-9 אפשר אפילו ללמד אותם לתפור בעזרת מחט לתפירה ביד. קחו את זה בקלילות אם האלמנטים לא יוצאים מדוייקים, זה חלק מהיופי בעבודות יד.

וטיפ קטן לפני שמתחילים – האפליקציה יכולה גם לשמש להסתרת כתמים שלא ירדו בכביסה…

גופיה עם אפליקציה

מה צריך?

גזרות של חלקי הפרוייקט

בגד לשדרוג – חולצה, גופייה, שמלה וכד'

פיסות של בדי לבד צבעוניים (אפשר להשתמש אפילו בשאריות. בדי לבד בכמויות קטנות אפשר להשיג בחנויות היצירה)

חוטי תפירה

מחט לתפירה ביד

סיכות תפירה

מספריים

עט או עיפרון לשרטוט

אופן ההכנה:

1. בוחרים בגד המתאים להוסיף עליו אפליקציה

בוחרים בגד מתאים

2. לפני שמתחילים כדאי להכניס בתוך הבגד קרטון או ספר שיפריד בין שני הצדדים של הבגד כדי שבזמן התפירה לא נתפור בטעות את שני צידי הבגד ביחד.

גופייה עם קרטון בפנים

3. בוחרים אפליקציה מתוך ארבעת האפליקציות המתוקות שהכנתי לכם. עושים save picture as לגזרת האפליקציה שבחרתם, מדפיסים וגוזרים את החלקים שלה.

ערכה מספר 1

ערכה מספר 2

4. את חלקי האפליקציה מניחים על בד הלבד, משרטטים וגוזרים.

חלקי האפליקציה

5. מסדרים על הבגד את חלקי האפליקציה במקום הרצוי ומצמידים בסיכות.

אפליקציה ממוקמת על הגופייה

6. תופרים בעדינות את החלקים לבגד בעזרת מחט לתפירה ביד. רצוי להשחיל במחט חוט תפירה כפול ולהתאים את צבעי החוטים לצבעי הבדים.

תופרים את האפליקציה למקום

7. כדאי ואף מומלץ להשתולל ולהוסיף קישוטים נוספים. תתחדשו!

המוצר הגמור

לסיום:

גופיות מקסימות עם אפליקציות

והפתעה קטנה לסיום,

קישור להורדת ההדרכה והגזרות: קישור

***

 על המעצבת:

מור יעקובינסקי כץ – "גיזרה פרטית"

מעצבת אביזרי אופנה מבדים, מנחת סדנאות יצירה וכותבת ספרי יצירה דיגיטלים

גרה בגדרה, נשואה ליאיר ואמא של אלונה בת ה-3.5

החנות: http://market.marmelada.co.il/privatefigure

הבלוג: http://blog.tapuz.co.il/privatefigure

גיזרה פרטית

דילוג לתוכן