קטגוריה: פנאי

מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי להתעסק בעבודות יד: רקמה, סריגה, תפירה ועוד.

אימי, שהייתה מפרגנת מאוד, נאלצה "לסבול" כל קפריזה חדשה שלי: בשנות השבעים היא נאלצה לקנות מלאי עציצים ע"מ להשתמש במתלים שיצרתי במקרמה. מי העלה על דעתו ששלושים או ארבעים שנה אחר כך יהיה על בעלי (שכמו אימי, מפרגן מאוד) לסבול את מלאי החוטים והחרוזים הפזורים בכל חלקה טובה בבית?

המקרמה הוא טכניקה של הכנת טקסטיל באמצעות קשרים.

ערש המקרמה הוא באורגים ערביים מהמאה ה-13 אשר קשרו את שאריות החוטים בשולי הבדים (שנעשו ביד) והפכו אותם לדקורטיביים. לאחר הכבוש הספרדי של האימפריה המוסלמית הובאה אמנות זו לספרד ומשם התפשטה לאירופה. במאה ה-17 הוכנס המקרמה לאנגליה ולחצרה של המלכה מרי השנייה.

במאה ה-19, השתמשו מלחים בריטים ואמריקאים במקרמה ע"מ להכין חפצים וקישוטים שנמכרו או הוחלפו בסחורה אחרת. כך הופצה אמנות זו גם למחוזות אחרים כמו סין ו"העולם החדש". בתקופה הויקטוריאנית הפך המקרמה לפופולארי מאוד ומרבית הבתים הויקטוריאניים עוטרו ע"י אמנות זו.

בתחילת שנות ה-70 זכתה אמנות המקרמה לפופולריות מחודשת והשתמשו בה ע"מ להכין שטיחים, פרטי לבוש, מתלים לצמחים, וילונות, מפות ועוד. תכשיטי המקרמה הפכו לפופולאריים בשנים אלה בקרב ההיפים ומרבית התכשיטים שובצו בחרוזים, עצמות, צדפים וקונכיות.

.

 

בשנים האחרונות משגשג המיקרו-מקרמה ותכשיטים רבים נעשים בשיטה זו.

.

מיקרו-מקרמה (מקרמה בקטן) משתמש באותם קשרים וטכניקות של המקרמה המסורתי אולם הוא שונה ממנו בשל החומרים איתם עובדים. החוטים שמשתמשים בהם במיקרו-מקרמה הינם דקים הרבה יותר, בד"כ לא עבים מ-2 מ"מ והחרוזים קטנים הרבה יותר. השימוש בחוטים במקום חבלים, מצריך שליטה גדולה יותר, כישורים וידע .ע"מ להכין תכשיט (או כל יצירה אחרת) במיקרו-מקרמה, עלינו להכיר ולדעת את סוגי הקשרים הבסיסים במקרמה. ברשת קיימים אינספור קישורים ללימוד הקשרים ומספיק לכתוב macramé או micro macramé ע"מ להתחיל ללמוד.

הצמידים שמאוד פופולאריים היום בקרב בצעירות (וגם לא) הם הצמידים שנעשים בקשר שלמה (Square Knot).

.

 

צמידים אלו מצוינים ע"מ להתחיל ללמוד וליצור תכשיטים במיקרו מקרמה שכן קשר שלמה (עם הוריאציות שלו) הוא אחד הקשרים היסודיים והשימושיים ביותר.

.

.

 

בעבודות מסובכות ומורכבות יותר, מתיחה היא מילת המפתח. כדי להצליח בעבודה צריך לקבע את החוטים ולמתוח אותם. הקיבוע נעשה בסיכות תפירה (בד"כ) אל לוח שעם או כל משטח אחר מתאים (אני משתמשת בכרית ספה קטנה). אפשר לקשור את החוטים למוט, לחישוק או למסגרת כשלהי.

כאמור, החוטים איתם עובדים במיקרו-מקרמה הם דקים מעבודת מקרמה רגילה. ישנם כמה סוגים ועוביים – תלוי בסוג העבודה/תכשיט.

בצמידים שהוזכרו לעיל, משתמשים בחוטי שעווה.

.

 

בעבודות אחרות ניתן להשתמש בחוטי רקמה למיניהם, חוטי משי ועוד.

השלב הראשון בעבודת מקרמה בדרך כלל הוא חישוב מס' החוטים, האורך הדרוש לכל חוט וחיתוכם. החישוב תלוי כמובן ברוחב העבודה ועובי החוט, באורך העבודה הגמורה, בסוג הדוגמא, בצפיפות הקשרים ומומלץ למתחילים להכין דוגמיות.

נהוג להכפיל את אורך העבודה ב-4 (ובד"כ עובדים עם חוט כפול, אז יש לכפול ב-8) ולאורך המתקבל רצוי להוסיף 10-20 ס"מ כמקדם בטחון.

אם אנו רוצים לשלב חרוזים יש לקחת בחשבון את החרוזים שנצליח להשחיל לחוט.

.

 

 

 

לעבודה עם חוטי שעווה החרוזים צריכים להיות עם חור מספיק גדול ע"מ שניתן יהיה להשחילם.

לסיום, בואו נהנה עוד קצת מתכשיטי מיקרו מקרמה נהדרים

.

.

.

 

סוזי שארקי

קנינו חרוזים, הצטיידנו בחוטים, עשינו מנוי למגזין זה או אחר, קיבלנו חשק ענק וההשראה משתוללת. אבל כמו זאטוט בן 6 או 7, שעולה לכיתה א' (עם ילקוט חדש וקלמר מלא טושים) ועדיין לא יודע ממש קרוא וכתוב, איננו יודעים עדיין לחרוז.

קיימות טכניקות חריזה רבות, במאמר זה אתן לכן טעימה קטנה מהטכניקות הבסיסיות והפופולאריות ביותר וכאלו שדורשות עבודה עם חוט ומחט.

ברשת תמצאו אינספור הסברים, תרשימים, הדרכות מצולמות וסרטוני וידאו לתכים/טכניקות שנקראים בד"כ באנגלית beading stitches. לכל תך/טכניקה מרקם אופייני וכיוון חרוזים במשטח הנוצר שאופייני לו. לחלק מהתכים שיפורטו בהמשך יש גרסאות שטוחות, מעגליות ותלת ממדיות.

נתחיל בטכניקה הפשוטה ביותר – השחלה stringing : בשיטה זו אנו משחילים חרוזים/אלמנטים ליצירת תכשיט. למרות פשטותה של השיטה, משחק הצבעים, סוגי וגדלי החרוזים יוצרים תכשיטים יפיפיים ויש מגזינים שלמים שמתמקדים רק בשיטה זו.

.

.

 

פיוטה Peyote: משום מה, תך זה נקרא ע"ש קקטוס ממנו מופק סם חזק ומעורר הזיות. קקטוס זה מכונה בין היתר גם "פטריית השטן", "מזון האלים" ועוד.
.

 

בחריזה משתמשים בתך זה למשטחים שטוחים, לגלילים, לספיראלות, לתכשיטים בסגנון חופשי (ללא תרשים/סקיצה מוכנה) ועוד.

תרשים לתכשיט בפיוטה יראה משהו דומה לזה:

.

 

לתך/טכניקה זו כמה גרסאות עיקריות:

– פיוטה שטוחה (2 סוגים: זוגי ואי זוגי) flat peyote
– פיוטה מעגלית circular peyote
– פיוטה טיובלארית (נוצר גליל)

הרינגבון Herringbone:

תך זה נקרא ע"ש אדרת הדג בשל המרקם שנוצר בעזרתו.

הרינגבון אינו רק שיטת חריזה. הוא גם מוכר ברקמה, בטקסטיל ועוד. הוא מוכר גם בשם נדבלה (ndebele אלוהים יודע איך מבטאים את זה) ע"ש שבט בדרום אפריקה שמשתמש בתך זה לקליעת סלים ומשתמש במוטיב לצביעת בתים.

.

התך הוא עתיק ושימש במקור לשזירת תיקים ושזירה בכלל הרבה לפני שאומץ לחריזה.
מוטיב ההרינגבון נמצא אפילו בתכשיטים ובדים מצריים עתיקים.

גם לתך זה גרסאות מספר כמו: שטוח, מעגלי, ספירלה ועוד.

תרשים לתך זה יראה בד"כ כזה:

.

תך הלבנים brick stitch

תך זה, כשמו כן הוא – במשטח שנוצר מסודרים החרוזים כמו לבני הכותל. תך זה משמש בד"כ כסיומת לתכשיטים (משום שבצורתו הטבעית הוא הולך וקטן באלכסון).

הבריק סטיץ' דומה בצורתו הסופית לפיוטה אך הוא תך קשיח יותר ומתאים מאוד לדמויות/צורות תלת ממדיות. בעיקרון, כל דוגמא בפיוטה יכולה להתאים לבריק-סטיץ.

ההבדל בין 2 השיטות הוא שהעבודה בפיוטה הינה אנכית והעבודה בבריק סטיץ הינה אופקית. כמו כן בפיוטה השורות הבאות נבנות תוך כדי כניסה לחרוזים בשורה הקודמת. בבריק סטיץ הכניסה היא בתך שמחבר את החרוזים בשורה הקודמת ולכן מומלץ לעבוד עם חרוזים בעלי חור קטן .

תך זה שמקורו לא ידוע, היה נפוץ שנים רבות אצל הילידים באמריקה והם השתמשו בו לקשט תיקים, לעריסות, לקישוטי ידיים ושיער ועוד. עבודות חרוזים מאפריקה והמזרח התיכון כללו אף הם תך זה.
.

תך הריבועים Square stitch

תך זה משמש בד"כ כבסיס לעבודות או כחלק מינורי בתהליך העבודה (מעין תך מעבר). תך זה יכול להחליף את האריגה בנול ולכן כל תרשים של נול יכול להתאים לתך זה.

.

.

 

תך בזווית ישרה Right angle weave

RAW (בקיצור) הוא התך האהוב עלי ביותר ולטעמי בעל השימושים הרחב ביותר. ניתן להשתמש בו באינספור וריאציות. התך נקרא כך מכיוון שבכל שלב יש לשמור על כיוון של זווית ישרה.

.

משום מה, תך זה מהלך אימים גם על חורזים ותיקים בעיקר משום שבמהלך העבודה כיוון החריזה משתנה כל הזמן.

גרסה, פרימיטיבית משהו שלו, היא ההצלבות או התך היפני. מרבית התרשימים ביפנית הינם בהצלבות.

.

 

לתך זה גרסה שטוחה, מעלית, טיובולארית, cubic raw ועוד אינספור.

בבלוג שלי תוכלו למצוא כמה סדנאות על תך זה:

http://susies-harkie.blogspot.co.il/2011/11/raw-cubic-raw.html

 תך הרישות/רשת Netting

כשמו כן הוא – המשטח הנוצר הינו רשת.

רישות חרוזים אפשר למצוא עוד במצרים העתיקה ואף מוקדם יותר. ניתן למצוא אותו בכל התרבויות.
רישות סיבים נעשה כבר משחר ההיסטוריה והיה פופולארי בין הדייגים שעשו בו רשתות דיג. רישות חרוזים נעשה פופולארי בעיקר בתקופה הויקטוריאנית, בד"כ עם פנינים ואבני jet.
רישות חרוזים יכול להיות בצורות רבות, תלוי בשיטה בה מרשתים. חרוזים בצורות וגדלים שונים (אפילו צדפים) יכולים להוות אפקטים מיוחדים.

תרשים אופייני של נטינג יראה בסגנון הזה:

.

תך השברון Chevron

זהו מקרה פרטי של תך הרישות ושמו הלועזי ניתן לו מצרפתית: Chevron הינה קורת גג, מהקורות המשופעות היוצרות את המסגרת של הגג. הטכניקה הזו נקראת כך משום שהיא מזכירה את הפסים האלה.
מוטיב CHEVRON מופיע בתכי רקמה, בחרוזים, בקווילט ועוד. הוא גם מוכר בשם תך זיג-זג.

המוטיב הוא עתיק והופיע כקישוט על חרסים מהתקופה העתיקה.
הוא מופיע על חרוזי זכוכית בתרבויות רבות ועתיקות.

.

http://pinterest.com/pin/233131718180743253/

תך סולם ladder stitch

תך זה משמש בעיקר כבסיס לתכים אחרים, כמו לתך ההרינגבון או כמשטח בסיס עליו עובדים בטכניקות נוספות

.

 

אם נהפוך את העבודה נבין מדוע הוא נקרא כך.
.

.

 

תך השיבולים Saint Petersburg

טכניקה זו נקראת ע"ש סנט פטרסבורג ברוסיה
.

הוא מכונה בעברית תך השיבולים בשל הדמיון של המשטח הנוצר לשיבולת

 זה מספיק לשעור הראשון.

נתראה בשבוע הבא

סוזי שארקי

 חלק א'

נותרו שבועיים עד סוף החופש הגדול.

מיצינו את הבריכה, את הים, את הקניון, את האופניים, את הג'ימבורי ואפילו את תערוכת הדינוזאורים במחיר שערורייתי. פשטנו את הרגל, חטפנו כאב ראש שהולך ומחמיר, והצאצאים משועממים ומטפסים על הקירות ועל העצבים המרוטים שלנו. מה עכשיו? איך עוברים את השבועיים בלי להשתגע ובלי שהילדים יהיו דבוקים למסך 24/7?

להלן חמישה רעיונות שתוכלו לממש בשבוע הקרוב ממש בגינה או בחצר של הבית בלי להוציא אגורה. חשוב להדגיש שכל פעילות בקיץ בחוץ עם ילדים חייבת להתבצע במקום מוצל, גם אם אתם מגנים על הילדים עם קרם הגנה וכובע. תיהנו! או לפחות תנשמו עמוק לכמה רגעים כשהטף עסוקים.

1. משחקי מים. זו הנאה אינסופית לכל גיל – עוד לא נולדו הילדים שלא נהנים מקצת משחק במים קרים בגינה מוצלת ביום חם! אז רק צריך להיות יצירתיים: אם מדובר בפעוטות די לשים גיגית, לתת להם מגוון כלים ריקים – קופסאות, כוסות, כפיות – ולא להפריע. לפעמים אפשר לתת להם רעיון כמו להעביר מים בכפית מכוס לקופסא.

כשמדובר בילדים יותר גדולים, זה יותר מורכב וצריך ממש בריכה קטנה כי הגיגית לא תספיק. אבל זה עדיין יכול להיות מאוד מהנה: אפשר לערוך תחרות ירי באקדחי מים, לארגן מכבסה של פעם עם בגדי בובות בגיגית, ואפשר לערוך גם ניסויים מדעיים: כגון, איזה חומר טובע ואיזה חומר צף? אפשר להשתמש בכל מיני חומרים אקזוטיים יותר מפלסטיק (כמו פקקי שעם), וגם לשגע את הילדים עם השאלה – מדוע בורג מברזל טובע, אבל ספינה שגם היא מברזל – לא? (להורים שזה מאתגר את מוחם הנמס מחום, רמז: לא רק החומר משפיע אלא גם הצורה). ניסוי נוסף שנורא כייפי הוא איזה חומר נמס במים ואיזה לא. ובין לבין, אפשר סתם להשפריץ ולשכשך.

2. כל מה שמלכלך מדי בשביל לשחק בו בבית. חמר עם גואש, לדוגמה. או קולאז' עם המון גזירות קטנות ודבק. אפשר לעשות יצירות מלכלכות בחצר, ליהנות מאוד, לשטוף את הידיים (והרגליים, וכל מה שביניהם) בחוץ, ולהציל את הבית. אפשר גם לשתול עציצים, ולהתמרח כמה שרוצים באדמה ומים. הילדים ישמחו מטוב לבה של האימא שפתאום לא אכפת לה מהבוץ, וזה אכן יעסיק אותם למספיק דקות כדי שצלילי "משעמם לי" יפסיקו לצלצל לך באוזניים.

3. רטרו. נסו להיזכר בכל המשחקים שאהבתם בילדותכם. כן, אלה: חבל, קלאס, גומי ושוטרים וגנבים. למדו את הילדים לשחק! אתם ודאי תיהנו מהזיכרונות, ותתפלאו – רוב הילדים ממש נהנים מהמשחקים הישנים ובעיקר מזה שאימא שלהם או אבא שלהם משחקים איתם בהתלהבות. זה יותר מזמן איכות, זה פשוט משהו שהם לא רואים כל יום: אימא שנהנית ממשהו כמו ילדה קטנה. זה גם יכול לעורר שיחות כיפיות של העלאת זיכרונות, ותאמינו לי שעוד לא נולד ילד שלא נהנה לשמוע חוויות ילדות משעשעות של ההורים, במיוחד אם תוכלו להוסיף תמונות מהשנים ההם שהילדים עוד לא ראו.

4. מחבואים. אם יש גינה גדולה עם הרבה צל ומקומות מוסתרים אפשר להחביא כל מיני חפצים ולחפש, לעשות קר-חם, או לשאול שאלות על החפץ המוחבא והמקום (כשמותר לענות רק בכן ולא). ועם ילדים צעירים מאוד גם סתם מחבואים באים בחשבון. עם קצת יותר גדולים – אפשר לעשות "חפש את המטמון" עם כתב סתרים (אם אין לכם כוח להמציא חפשו אחד באינטרנט). המטמון המומלץ – ארטיקים. הפרס להורה היצירתי – קפה קררררר.

5. הפרויקט התיאטרלי. לוקחים ספר ילדים שכולם מכירים ואוהבים, נניח "אליעזר והגזר". מוציאים החוצה נייר ומספריים ומכינים תלבושות מאולתרות (אוזניים של חתול, פפיון בשביל הסבא) ואביזרים. אפשר גם להשתמש בתחפושות מפורים. ובכל מיני גרוטאות שיש בבית. לאחר מכן עושים חזרות ולבסוף יש הצגת בכורה של "סבא אליעזר שחם לו נורא". אם חסרים שחקנים, תזמינו את הילדים של השכנים. אפשר להוסיף ליווי מוזיקלי, אם מישהו מהטף מנגן שני תווים בחלילית או יודע להרביץ לדרבוקה. נכון שזו הצעה קצת בומבסטית, אבל היא מעסיקה אותם לפחות לשעתיים וזו חוויה נורא כייפית. אחרי זה שימו להם סרט בלי שום ייסורי מצפון ותתעלפו.

 

***

מוגש בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים.

ערבי קיץ הם זמן נהדר לשחק בחוץ עם הילדים מבלי לחשוש לדרגת הצלייה. השמש שקעה, כבר לא כל-כך חם, ואם ביליתם במזגן כל אחר הצהריים, הילדים יהנו להוציא קצת אנרגיה בחוץ. רוצים בכל זאת להישאר בבית? משחקים עם פנס אפשר לשחק גם בפנים, במקום סיפור לפני השינה.

ילדים אוהבים פנסים והעולם נראה אחרת בחושך. נסו את הפעילויות הבאות כפעילות ערב עם הילדים ותהנו:

1. מחבואים עם פנס: תנו לילד אחד פנס ואת תפקיד ה"עומד". קבעו מטרה ידועה לכולם כעמוד, עץ או אובייקט גדול ומרכזי אחר. כשעוצם העומד את העיניים, כל השאר מתחבאים. כשמסיים העומד לספור עד 15, נניח, כולם מנסים להגיע אל היעד מבלי שייתפסו באור הפנס. מי שנתפס יוצא מהמשחק והראשון שמגיע ליעד מקבל את תפקיד העומד וכמובן את הפנס.

2. חפש את המטמון בחושך. גם החצר המוכרת נראית אחרת ללא אור.

החביאו חבילות קטנות עם ממתקים, כדור משחק או כל דבר אחר בחצר מאחורי שיח, עץ נדנדה וכו. תנו לילדים פנסים ושלחו אותם לצוד אחר המטמון. מי שמוצא, זוכה! גרסה נוספת היא לתת את שרביט האחריות לאחד הילדים. הילד האחראי מחביא צעצוע, והשאר מחפשים. המוצא מחביא בתורו את הצעצוע במקום אחר וחוזר חלילה.

3.חקר הגוף: ילדים יהנו להאיר בפנס לתוך הפה למשל ולראות כיצד הוא נראה מבפנים. מה קורה לאצבעות כשמאירים עליהם מקרוב?

.

4. צעצועים קמים לתחייה: קחו צעצועים כמו דינוזאור, בובה, טרקטור, כלב צעצוע ועוד. האירו בפנס דרכם על קיר לבן וראו כיצד הם קמים לתחייה. עודדו את הילדים להמציא סיפורים ולהמחיז אותם בעזרת הצעצועים.

5.תפוס את האור: ישעשע פעוטות עד אין קץ. פשוט האירו על הדשא או הקיר ובקשו מהקטן לתפוס את האור. אתם, כמובן, מזיזים את אלומת האור ברגע האחרון. צחקוקים מובטחים. תנו לקטנים לנצח מדי פעם והחליפו איתם תפקידים. הם יהנו להפעיל אתכם ולהריץ אתכם אחרי האור.

6. בקשו מהילדים להאיר על קיר הבית וצרו חיות צל בעזרת אצבעות הידיים. הקישור הבא
.

 

ידריך אתכם כיצד ליצור כמה דמויות בסיסיות. כיף לספר סיפור או לשיר שיר מוכר ולהמחיזו בעזרת הידיים. השפן הקטן יקבל פן משעשע במיוחד כשיתעטש מולם בשידור חי. ילדים גדולים יותר יכולים לנסות ליצור חיות משל עצמם.

ערב טוב!

***

מוגש בחסות LIGHOSCOPE – לייטוסקופ הינו גוף מוביל בישראל במתן פתרונות תאורה מהמתקדמים והחדשניים ביותר המבוססים על טכנולוגיית ה-LED. לייטוסקופ משיקה את סדרת היוקרה –LEDOX הייחודי לה. הסדרה המהפכנית כוללת מבחר נורות LED איכותיות כתחליף לנורות קיימות בטכנולוגיה מתקדמת.

מי שמכיר, יודע שפינטרסט הוא אבן שואבת לרעיונות מדהימים, וביותר ממובן אחד. דרך נהדרת להשחית אחר הצהריים שלם בעבודה היא להיכנס ולשוטט שם. לדוגמא, הקליקו על הקישור הבא ושכחו מהשעתיים הקרובות בחיים שלכם.

http://pinterest.com/ygantman/great-ideas/

ממכר!

עונת הקיץ היא עונת הנסיעות, ולכבוד האורזים את המזוודות, הנה מאמר מדליק שכתבה דיילת אחת יעילה (וננעץ בפינטרסט על ידי בלוגרית אחרת) על איך לארוז בגדים שיספיקו לכם ל-10 ימים במזוודה הקטנה ההיא שמותר להכניס איתכם למטוס.

הרעיון הוא פשוט, במקום לקפל את הבגדים, גלגלו אותם! הפריטים הקשיחים כמו נעליים נדחסים בצידי התיק, הג'ינסים והבדים העבים מגולגלים והולכים לתחתית המזוודה והפריטים הרכים מונחים מעל הכל. כל הפריטים המגולגלים הדוקות נדחקים למזוודה בצפיפות.

תראו את כמות הדברים שהאשה הזו מצליחה לדחוס למזוודונת אחת:
.

.

הרשימה המרשימה שלה כוללת:

• שלושה זוגות מכנסיים קצרים
• שלושה זוגות מכנסיים אלגנטיים
• חצאית אחת
• שלושה זוגות ג'ינס
• שלוש כותנות לילה
• שלושה בגדי ים
• סארונג אחד
• שלושה סריגים
• ארבע שמלות
• 10 חולצות ליומיום
• שש חולצות אלגנטיות
• תיק ערב קטן
• תיק כלי רחצה
• 2 זוגות נעליים.

תזכרו, היא אורזת ל 10 ימים.

בקיפול רגיל של הבגדים, הייתם מקבלים מזוודה מתפקעת כזו:
.

.

בשיטת הגלגול, לעומת זאת, הכל נכנס, ובקלות.

 
.

ב-1675 הוסיף ג'ורג' רייבנסקרופט, יצרן זכוכית אנגלי, תחמוצת עופרת לזכוכית וקרא לתוצאה "קריסטל-עופרת", או, בשם העברי, בדולח. בדולח הוא בעצם זכוכית המכילה מתכת כבדה, לרוב עופרת, הגורמת לעליית מקדם השבירה (השפעת החומר על מעבר אור דרכו) ותהליך הנפיצה (התהליך שמביא ליצירת קשת בענן למשל) של הזכוכית.

הבדולח מוזכר בתנ"ך : וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹׁהַם .
וגם: " וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח."

בתרבויות שונות מסמלים כלי הבדולח עושר ואפילו נעמי שמר השתמשה בבדולח לציון עושר:
"חרפים שבעה חיכינו לך
לא קראת – אבל ענינו לך
ובהבל-פה בנינו לך
מגדלים של בדולח וזהב" ("מתוך שלגיה" )

גם המשורר הלאומי שלנו כתב עליו :
וּבְלֶכְתָּם יִנְעֲרוּ אֶת-נִטְפֵי הַטַּל מִן-הַדְּשָׁאִים, וּנְפוֹצוֹת
הָרְסִיסִים הַזַּכִּים כִּבְדֹלַח
מַתִּיזִים נִיצוֹצוֹת, נִיצוֹצוֹת. (מתוך גמדי ליל, ביאליק)

רכיב העופרת בריכוז מקסימלי של 33% בזכוכית מרכך אותה, מגדיל את מקדם השבירה שלה, מקל על חיתוך הזכוכית אך מסבך את שלב הניפוח והעיבוד. מכאן שאחוז תחמוצת העופרת בקריסטל מעיד על מיומנות היצרן; ככל שהוא גבוה יותר כך היצרן מיומן יותר.

בשנת 1892 המציא דניאל סברובסקי מכונה מיוחדת לחיתוך קריסטלים וייסד בשנת 1895, בבוהמיה שבאוסטריה, את החברה שהפכה ליצרנית הקריסטלים הגדולה בעולם.

.

לאן שלא נסתכל – נמצא קריסטל. קריסטל-סברובסקי נמצא באביזרי בית שונים (שנדלרים, אריחי פסיפס, כוסות וכלים וכד'), בבגדים, במשקפיים, בבקבוקי בושם, בקישוטי ציפורניים, בתכשיטים כמובן ועוד.
.

.

.

.

.

 

בשנים האחרונות מתהדרים סלבס רבים בתכשיטי סברובסקי (גם בבגדים)
.

.

בארץ, המשווקת הרשמית של סברובסקי הינה חברת א. ילון.

כאמור, לסברובסקי מוצרים רבים, בתחום החריזה ומחוצה לו אבל החרוז הכי שימושי לחורזים, הוא קריסטל אחד קטנטן שנראה לעיתים, לעין בלתי מזוינת, כמו יהלום של ממש – הביקון.

.

מגוון רחב של צורות וחיתוכים מתוחכמים, מעל 100 צבעים (שאינם דוהים) ו-15 אפקטים, כולל צבעי האופנה האחרונה, הופכים את החרוז הזה לפריט פופולארי ביותר לעיצוב תכשיטים.

לביקונים אפיון ייחודי – קצוות מעוגלים של חורי ההשחלה המגנים על החוט ומקלים על עבודת החריזה.
בשל צורתם, הם אינם נעימים במגע ישיר עם העור ולכן, בתכשיטים רבים הם נחרזים מעל שכבת חריזה נוספת (כמו למשל מעל קריסטלים צ'כים – "מולטיקאט").
בנוסף חורזים רבים חורזים ביקונים עם חוט כפול, כי לעיתים הם חותכים את החוט.

 גדלי הביקונים נעים מ-2 מ"מ ועד 8 מ"מ והם מוסיפים עושר, שיק ומראה נהדר לכל תכשיט בו הם לוקחים חלק. להבדיל מהגדלים האחרים, החרוזים בגודל 2 מ"מ, צורתם עגולה ומשמשים בעיקר להכניס highlight לעבודה.

חרוזי סברובסקי ניתן לקנות, לרבות בילון, בחנויות רבות בארץ, בחנויות וירטואליות בארץ ובחול ועוד. הקוריוז הוא, שמי שיבקר בסברובסקי אוסטריה, לא יוכל לקנות שם חרוזים.

קיימים חרוזי קריסטלים גם בחברות אחרות. חברת פרסיוזה למשל, מייצרת/משווקת ביקוני קריסטלים. למען ההגינות אומר שמעולם לא קניתי, לא ראיתי ולא השתמשתי בהם. בנוסף, ישנם קריסטלים צ'כים שצורתם אינה כביקון והם נקראים בעגת החורזים "מולטיקאט" , Fire polished,  faceted ועוד. הם איכותיים ונעימים לעור הגוף ולכן משמשים פעמים רבות כבסיס לעבודה. מעליהם נשתמש בקריסטלים של סברובסקי.

http://pinterest.com/search/?q=fire+polish+beads

"יהלומים הם חבריה בטובים של האישה", שרה מרלין מונרו בסרט "גברים מעדיפים בלונדיניות".
אין ספק – ( אחרי בעלי) הסברובסקי הוא חברי הטוב ביותר!

סוזי שארקי

בקיץ, כשחם מדי בבית, נעים לחלום על מקומות רחוקים ועל מסעות ברחבי העולם. קרואטיה היא יעד פופולארי על ישראלים רבים בגלל שילוב של כמה מרכיבים: המרחק, המחירים ומגוון החוויות שמחכות שם. כדי לדעת לאן כדאי לנסוע בקרואטיה הכנתי רשימה של כמה מקומות יחד עם כמה סרטונים כדי שהנוסע יידע לאן פניו מועדות (או יכולות להיות מועדות…)

זאגרב

עיר הבירה של קרואטיה ובה מגוון אתרים היסטוריים לצד חיים תוססים ומודרניים. הסרטון היפהפה הבא צולם ממסוק ונותן לכם מושג איך העיר הזו נראית:

והסרטון הבא לוקח אתכם לטיול על פני האדמה ובו תוכלו לראות כמה מנקודות העניין שיש לעיר להציע (באנגלית):

פליטביצה

הפארק הלאומי הגדול ביותר בקרואטיה ובו נופים מדהימים, מסלולי טיול רבים והמון אגמים, נהרות, עצים וחיות בר. בסרטון הבא ניתן "לטייל" מעט בפארק ולטעום ממנו:

ובסרטון הבא יש כמה מראות עוצרי נשימה שמפתים אותי לעזוב את הכתיבה ולנסוע לשם מיד:

חצי האי איסטריה

חצי האי הגדול ביותר בים האדריאטי שמכונה לפעמים טוסקנה הקרואטית. למה? הביטו בסרטון הבא ותבינו:

דוברובניק

אחת הערים היפות ביותר באירופה. עיר נמל העתיקה שיושבת בקצה הדרומי של קרואטיה על חוף הים האדריאטי. אם העיר איננה יפה מספיק בשבילכם אז יש גם חופים מדהימים ואפשרויות לטייל באיים מקסימים באזור.

ספליט

עיר בדרום קרואטיה, מוקפת בערים ובנוף עוצר נשימה. בעיר ישנם שרידים חשובים מימי הרומאים כמו שניתן לראות בסרטון הבא:

דרך אגב, גם מי שלא אוהב רומאים ולא מתעניין בעתיקות יוכל למצוא עניין בעיר העתיקה והיפה הזו.

רייקה

עיר נמל בצפון קרואטיה על חוף הים האדריאטי שפחות מוכרת לתיירים אבל מושכת אליה אותם בעיקר בגלל הפסטיבל השנתי שמתקיים בה מזה מאות שנים:

העיר , כמו כל כך הרבה ערים בקרואטיה, מציעה נוף, רחובות עתיקים, שייט וים ועוד. אבל אין ספק שהקרנבל הוא נקודת העניין העיקרית בה:

אז מתי נוסעים?

***

מוגש בחסות סביב עולם – תיירות ללא גבולות.

 

בפוסט קודם כתבתי על הבעיות שעימן מתמודדים בעלי כלבים שרוצים לקחת את הכלב שלהם לנסיעה במכונית. מכיוון שמדובר בנושא שחשוב להרבה בעלי כלבים, וכיוון שמדובר בנושא שאי אפשר למצות אותו בפוסט אחד, אמשיך לדון בעוד היבטים של הנסיעה עם כלב במכונית. הפעם אדבר על ענייני בטיחות.

הכלב שלנו, בין שלל המעלות שלו, הוא נוסע נהדר. הוא יושב מאחורה, רגוע ולא משתולל וגם לא מנסה לעבור אלינו קדימה. לשכנים שלנו, לעומת זאת, יש כלבה שמתעקשת לשבת מקדימה על הרגליים של הנהג. זוהי דוגמה מצוינת לאחת הבעיות הגדולות שיש בנסיעה עם כלבים: בעיות בטיחות.

לפי מחקר שראיתי פעם המון תאונות נגרמות בגלל כלבים – וחיות מחמד בכלל. כמו שהטלפון הנייד מסיט את תשומת הלב שלנו מהנהיגה ומסכן אותנו, גם הכלב יכול למשוך את תשומת הלב שלנו: אנחנו מדברים איתו, מלטפים אותו, מסתכלים מה עושה וכן הלאה. קשה מאוד להימנע מהדברים האלה – אני מודה שאני לא נמנע מכך למרות שאני יודע שזה מסוכן – אבל ההמלצה היא להימנע מליטופים והסתובבויות. מוטב להסתפק בדיבור אל הכלב מבלי להוריד את העיניים מהכביש והידיים מההגה. מלה טובה יכולה לפעמים להספיק. אפשר לסדר מראה שדרכה נוכל לשלוח מבטים אל הכלב בצורה פחות מסוכנת.

כלבים שמבקשים לשבת על ברכי הנהג זה כבר עניין אחר: צריך למנוע את זה בצורה מוחלטת כיוון שמדבר בסכנה גדולה לכם ולכלב. זוהי התנהגות פסולה של הכלב שיש לטפל בה כמו בכל התנהגות פסולה.

מי שרוצה לשפר את הבטיחות יכול לקשור את הכלב ברצועה. בסרטון הבא תוכלו לראות איך עושים את זה:


שוב, אני לא קושר את הכלב במכונית למרות שאני מסכים שזה רעיון מצוין. למי שיש כלב בעייתי ייתכן וזהו דבר שאי אפשר להימנע ממנו.

מה לגבי נסיעה עם חלון פתוח? סיזר מילאן, הידוע בכינויו "הלוחש לכלבים" ממליץ בספרו לא לתת לכלב להוציא את הראש מהחלון כיוון שאבק או דברים אחרים שעפים ברוח עלולים להיכנס אל העין של הכלב ולגרום נזק. הוא ממליץ להשאיר חריץ קטן יחסית בחלון ולהסתפק בכך שהכלב יריח את מה שיש בחוץ אבל לא יוכל להוציא את הראש מהחלון.

עם כל הכבוד שיש לי לסיזר מילאן, אני לא מצליח לעמוד בהמלצה הזאת. המראה של הכלב שלי מוציא ראש מהחלון ואוזניו מתנפנפות ברוח הוא אחד מהמראות האהובים עלי. האם אני מסכן אותו? עד היום לא שמעתי על כלב שנפגע מנסיעה בחלון פתוח אז ייתכן והסיכון הוא קטן. הכלב נראה כמי שמאוד נהנה מהעניין – עד כמה שאפשר להבין את הכלב. אני משער שכלבים עם בעיות עיניים צריכים לנסוע עם חלון סגור. לגבי הכלבים האחרים על כל אחד מבעלי הכלבים להחליט בעצמו.

גם כשיוצאים מהמכונית צריך לחשוב על בטיחות ולא תת לכלב לקפוץ החוצה מייד. צריך להיזהר ממכוניות אחרות אם נמצאים ליד כביש. כמו כן, אם יש איזושהי אטרקציה הוא עלול לברוח לנו מבלי שנספיק להחזיק אותו. הכלב שלנו, למשל, מאוד אוהב לרדוף אחרי חתולים ויש גם כמה כלבים בישוב שהוא שונא. באחת מהנסיעות הראשונות, ברגע שהדלת נפתחה הוא זינק החוצה ותקף כלב שנוא עליו שבדיוק עבר במקום. זה סיבך אותנו קשות עם שכן שכבר ככה לא אוהב אותנו, בלשון המעטה.

חשוב מאוד להרגיל את הכלב לכך שהוא לא מזנק החוצה ברגע שהדלת נפתחת. הוא יושב ומחכה עד ששמים לו רצועה ואומרים לו לרדת.

עד כאן להפעם. סעו עם הכלב, אבל בזהירות!

***

נכתב בחסות משרד עורכי דין לתעבורה משה רבי – מתמחה בתחום דיני התעבורה ועוסק בתחום זה מזה כ-20 שנה.

 

הילדים שלי כמעט נולדו במטבח (תרתי משמע…). הגדול כבר ממש שף קטן, האמצעי סו-שף קטן והקטנה עדיין בבטן שלי נהנית מהטעמים דרכי…
למרות העבודה המהנה ביותר שלי (עיצוב עוגות ועוגיות), אנחנו מאוד נהנים להכין מגוון של מאכלים. לדעתי, עצמאות במטבח מובילה את הילדים לעצמאות במקומות אחרים ותורמת לתחושת ה"צריכים אותי" בבית. (גם אם צריך לנקות אחר כך קצת יותר…)

 בחופש הגדול יש את כל הזמן שבעולם להכנה, המתנה ו-זלילה! שבלולי הפיצה הן פיתרון נהדר לקיץ מבחינתי – אני מכינה כמות של 4 רולדות בפעם אחת ומקפיאה אותן. כשצריך ארוחה "ניידת" (לבריכה, לים או לכל טיול אחר) או אם מגיעים חברים "מעכשיו לעכשיו", זה בדיוק הזמן להוציא מהמקפיא, לפרוס, להכניס לתנור וליהנות מארוחה טעימה.

 קודם כל מכינים את בצק השמרים (רצוי כשעתיים לפני כן):

מצרכים:
1 ק"ג קמח

3 כפות שמרים יבשים

1 כף מלח

1 כף סוכר

1 מאג שמן

½ 1 כוס מים חמימים

מיקסר עם וו לישה (ל') + מכסה הגנה לילדים

 אופן ההכנה:

מכניסים את הקמח והשמרים ומערבלים כדקה עד שלא רואים יותר את השמרים. עוצרים את הערבול ומוסיפים את המלח והסוכר ומערבבים טוב עד להטמעה.
במהלך הערבול מוסיפים את השמן ומערבלים כדקה במהירות בינונית. לא עוצרים ומוסיפים את המים החמימים. מערבלים עוד כ-8 דקות (עד שחתיכת בצק נמתחת לנו בין האצבעות כיריעת רשת חזקה שלא נקרעת בקלות).

משאירים את הבצק לתפיחה בקערה, מכוסה במגבת לחה, במקום חמים, עד להכפלת הנפח (בין שעה לשעתיים בקיץ ויותר מזה בחורף).
אם מחכים יותר מדי זמן – הבצק עשוי להחמיץ.
ניתן לעכב תפיחה במקרר (מוסיפים עוד שעתיים בערך…).

בזמן הכנת הבצק או ההמתנה לתפיחתו, מכינים את רוטב הפיצה.

מצרכים:

100 גרם רסק עגבניות

חצי כוס קטשופ (או לפי הטעם)

אורגנו, תבלין לפיצה, מלח, פלפל

 מערבבים הכל יחד בקערית. אפשר לשמור במקרר עד השימוש.

 כאשר הבצק מוכן, מכינים את הרולדות:

מרדדים לעלה מלבני גדול, חוצים אותו לשניים עם סכין חדה או גלגלת פיצה, מורחים על שני המלבנים רוטב פיצה (משאירים פס "נקי" לאורך השול העליון), מפזרים גבינה צהובה מגורדת וכל תוספת אחרת שאוהבים (אנחנו הוספנו טבעות זיתים).

מגלגלים את הרולדות וצובטים בסוף את השול העליון ה"נקי" לרולדה המלאה בכל טוב.

 את הרולדות מומלץ להניח במקרר/מקפיא לפני החיתוך, כדי שיהיה יותר נוח. חותכים לטבעות של כ-1 ס"מ, מניחים על תבנית מרופדת, מורחים מעל חלבון של ביצה (עם מעט מלח למי שאוהב), ומכניסים לתנור שחומם מראש ל175 מעלות לכ-18 דקות עד להזהבה אחידה (לא בטורבו).

בתיאבון!!!

 

***

המתכון באדיבות  שריתוקה

054-5574170

www.sarituka.co.il

 

הוזמנתן לברית או בריתה? הגיע הזמן לחשוב על מתנה. מתנה מוצלחת לא רק תשמח את ההורים הטריים אלה גם תשמש אותם זמן רב לאחר האירוע.

אז נכון, הכי קל ללכת לאחת מהרשתות הרבות למוצרי תינוקות ולאפשר למוכרת למכור לכם מוצר יקר. אבל יותר כיף ונחמד להביא מתנה אישית, כזו שתראה שהשקעתם זמן ומחשבה.

מתנה קנויה

לא כולנו תופרות, סורגות או מציירות, ולכן המתנה תהיה קנויה. אני מאמינה שגם במתנה קנויה אפשר לתת משהו עם אמירה אישית.
אם אתם כבר הורים בעצמכם, תוכלו לתת להורים החדשים מוצרים שאתם ממליצים עליהם ושנהניתם מהם בעצמכם:
אפשר למשל לקנות סל (שישמש גם כאחסון אחר כך) ולמלא אותו במוצרים שימושיים כגון חיתולי טטרה, סבון לתינוק, שמן למסאז' וכד'. הורים טריים ימצאו סל כזה שימושי ונוח.
אם החלטתם ללכת על מתנה יותר צפויה כמו דובי או בגד, לכו על מוצרים מקוריים, עבודת יד. תוכלו למצוא כאלו באתרים כמו etsy ומרמלדה. בצורה זו גם נתתם מתנה מקורית מהלב וגם פירנסתם יוצר\ת מוכשר\ת.
אני בהחלט ממליצה להביא דברים שמתאימים גם לגיל יותר מבוגר; זכרו שהזוג יקבל המון מתנות שמתאימות לגיל 0, ואפס מתנות שמתאימות לגיל שנה…
אנחנו לדוגמא קיבלנו מתנות שמתאימות לגיל שתיים, דבר שבדיעבד שימח אותנו מאד.

עשה זאת בעצמך

אם את יוצרת ואומנית בנשמה, תוכלי ליצור מתנה במיוחד בשביל הרך הנולד.
הנה כמה דוגמאות:

שמיכה

אפשר לתפור עליה את שם הרך הנולד או אפליקציה מיוחדת

פריט לבוש

אפשר עם הדפס מיוחד (גזרות חינם לפרטי תינוקות אפשר למצוא ברשת, לדוגמה פה ופה)

צעצוע

בובה גדולה או קטנה, בעיצוב שאתם בחרתם.

והנה משהו שמתאים לגיל מבוגר יותר וישמח זוג שכבר יש לו ילדים גדולים

תיק

תיק שיתאים לעגלה או למיטה, שיוכל להכיל ציוד תינוקות או צעצועים

ציור לחדר ילדים

ציור צבעוני ומשעשע שיתאים לחדר הילדים

ציור לחדר הילדים

 

בשביל למצוא עוד רעיונות תוכלו להציץ פה, ולטייל ברחבי הרשת.

לסיכום

מתנה לתינוק צריכה להיות אישית ושימושית גם לילד וגם להורים. לילד שלי (בן שנתיים וחצי) יש בובות שהוא מאד אוהב, שקיבלנו במתנה ביום שהוא נולד. הוא תמיד שואל אותי "מי קנה זה?" ואוהב לשמוע את התשובות.
תלושי מתנה זה נחמד ועוזר, אבל לא משאיר את הטעם הטוב שמשאירה מתנה אישית – כזו שנעשתה ב-10 אצבעות, או נקנתה מתוך מחשבה ואהבה.

הכותבת היא אמא לילד מקסים בן שנתיים וחצי, בת זוג לאיש מקסים ותומך, יוצרת ואומנית בנשמה ובחיים.נ

***

כתבה נכתבה בחסות גן אירועים ערוגות הבושם – אירועים בניחוח אחר.