כפי שהבישול הישראלי מושפע מהמטבח המערבי, מושפעות זו מזו מסורות המטבח באירופה ובכלל. המטבח האיטלקי והסיני מתווכחים על זכות הבכורה בגילוי האיטריות, לסלט היווני גירסאות אינספור בארצות הבלקן השכנות והקפה הקטן בכוס הזכוכית נקרא טורקי או יווני, תלוי מאיזה צד של הגבול אתם מסתכלים.

המטבח הקרואטי אף הוא לא חסין השפעות מהסביבה. הניוקי האיטלקיים מככבים בגירסה מקומית ליד מנות בקר. הבקר הוא בחירה פופולרית במיוחד בקרואטיה ומופיע שוב ושוב על השולחן, בעיקר כצלי בקר מלא רוטב בסגנון הגולש ההונגרי.

צלי בקר הונגרי נאכל במשפחתי מאז ומתמיד ולאבי גירסאות אינספור, כל אחת טעימה יותר מאחותה. הפעם אביא לכם את הגירסה הנפוצה ביותר אצלי במטבח, ואותה אני מכינה בסיר חשמלי לבישול איטי. כן, זה שמכינים בו חמין. סיר לבישול איטי הוא כלי נהדר למטבח. לא מחמם את הסביבה, לא דורש בייביסיטר ובעצם מבשל את האוכל בשבילכם. למה אתם מחכים?

בישול איטי – צלי בקר הונגרי

מצרכים:

קילו עד קילו וחצי קוביות בשר בקר לצלי

2 פלפלים ירוקים מנוקים מגרעינים

2 שיני שום קלופות

2 בצלים קלופים

2 קופסאות רסק עגבניות (200 גרם סה"כ)

כפית פפריקה מתוקה

כפית פלפל שחור

חצי כף מלח

1/3 כוס שמן קנולה

1/2 כוס מים

ולעבודה!

1. בבלנדר או מעבד מזון לטחון יחד את כל המרכיבים חוץ מהבשר למשחה אחידה וריחנית.

2. להניח את קוביות הבשר בסיר לבישול איטי ולשפוך מעל את המשחה שהכנתם. לערבב היטב.

3. לסגור מכסה ולבשל כשמונה עד עשר שעות בחום נמוך או כארבע עד חמש שעות על חום גבוה.

4. אם רוצים להסמיך מעט את הרוטב, מערבבים (הכי טוב בידיים) 2 כפות קורנפלור עם שתי כפות מים קרים ושופכים לסיר כשעה לפני שהצלי מוכן.

נפלא!

***

מוגש בחסות סביב עולם – תיירות ללא גבולות בארץ ובעולם.

לא על הבשר לבדו או איך להכין סלטים ביתיים לצד הגריל (ובלי להתאמץ)

הקצב שלכם מכין את הקציצות הטעימות ביותר, לסטייק ונקניקיות אין צורך במתכון ואת המרינדה הסודית שלכם בין כה וכה לא תגלו לאף אחד. מתכונים לבשר על האש יש כחול אשר על שפת הים והיום לא ניכנס לאיך מכינים קבב. בשורות הבאות מככבים מתכונים לירקות ולסלטים אשר מצטנעים בפינת השולחן אך מהווים חלק בלתי נפרד מכל חגיגת "על האש". אל תסתפקו בקנויים מהסופר! ישנם מתכונים קלים וטעימים לסלטים ביתיים אשר ישדרגו לכם את המנגל הבא, יחמיאו לאיזה סוג בשר שתבחרו וישמחו את לב הצמחונים שבחבורה שהסתפקו עד כה בחומוס ופיתה.

קרשי חיתוך, הכן!

סלט מלפפונים הונגרי

סלט חמצמץ ומרענן, במיוחד ליד כמויות של בשר. תחליף נהדר לחמוצים מקופסה!

5 מלפפונים
בצל בינוני
כף מלח גס
כפית סוכר
רבע כוס חומץ לבן פשוט
חצי כוס מים

לפרוס את הפלפפונים והבצל לפרוסות דקות ולהניח על צלחת גדולה או מגש. להמליח ולהניח להם למשך כחצי שעה לפחות, שיגירו נוזלים.

בינתיים לערבב את חומרי הרוטב בכלי ההגשה או בקופסת פלסטיק המיועדת למקרר.
לשפוך את הנוזלים המיותרים שהגירו הירקות לכיור ולהוסיף את המלפפונים והבצל לרוטב. לערבב ולטעום ורק אם חסר מלח, להוסיף.
להשהות לחצי שעה לספיגת טעמים ולהגיש.

סלט תירס פשוט וטעים

קופסת שימורי תירס מסוננת
2 כפות מיונז
כפית מלח גס
בצל קטנטן קצוץ דק מאוד
גמבה גדולה ואדומה קצוצה לקוביות קטנות
3 מלפפונים חמוצים חתוכים לקוביות בגודל קוביות הגמבה
חופן שמיר, עירית או כוסברה (או שילוב) קצוצים דק-דק

לערבב, להשהות כשעה ולהנות.

ירקות קלויים

האמת שזה בכלל לא מתכון אלא רק דרך הכנה. הירקות האלה טעימים חמים, קרים ובכלל, בפני עצמם או בתוך סנדוויץ.

הסוד הוא להניח כל ירק על תבנית תנור משלו כי זמן ההכנה משתנה מירק לירק. לאוהבים ירקות חרוכים נמליץ להפעיל את התנור למצב גריל בדקות האחרונות של האפייה.

קישואים פרוסים לרוחב
פלפלים צבעוניים חתוכים למקלות
ברוקולי חתוך לפרחים
גזר חתוך למקלות או פרוסות

שמן זית
מלח גס

לחמם את התנור לחום של כ-200 מעלות. לסדר ירקות על תבנית אפיה

לפזר מעל כל מגש שמן זית ומלח גס בנדיבות, לעשות לירקות מסאז' עם השמן ולהכניס לתנור לכרבע שעה או עד שקצוות הירקות משחימים ומקבלים צבע נהדר. אפשר וכדאי להדליק את הגריל בתנור ולהשחים אותם עוד קצת. להגיש חם, קר או בטמפרטורת החדר.

עכשיו לכו להדליק את המנגל!

נכתב על ידי אילה וייס-טרמבליי, בלוגרית אוכל ומתכונאית – שזה כמו מכונאית, רק עם שמן זית.

***

מוגש בחסות איסמור – איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר מוצרים אלה כוללים, בין היתר דשא סנטטי, ג`קוזי(ספא), סאונות, ברביקיו בנוי, מתקני שעשועים לילדים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.

למי שלא יודע כיצד לאכול עם המתקנים האסייתים המוזרים האלה, המשימה נדמית כמעט בלתי אפשרית. ובכלל, מי המציא את השטויות האלו? לא קל יותר פשוט לאכול עם מזלג מאשר לאזן בזהירות באוויר פיסות מזון עם שני מקלות עץ לא מחוברים? החדשות הטובות רבותי, הן שכמו שהסרטונים שלפניכם יציגו, כל אחד יכול ללמוד לאכול עם מקלות אכילה, ולא משנה באיזה גיל. לאחר שנים של שימוש בצ'ופסטיקס אני יכולה להישבע שהאוכל גם יותר טעים ככה.

הסינית

בסרטון הראשון תלמד אתכם סינית אמריקאית כיצד לאכול עם מקלות אכילה, לכבוד השנה הסינית החדשה. מעניין שבניגוד ליפני החנוט בחליפה בוידאו הבא אחריו, הבחורונת חוזרת ואומרת שבסך הכל, תעשו מה שעובד עבורכם והעיקר שהאוכל יגיע לפה. הוידאו חמוד וצבעוני, השמלה סינית מסורתית והגרפיקה נחמדה.

היפני

הסרטון הבא הוא דוגמה קלאסית להומור היפני. היפנים צוחקים על עצמם ועל הכללים הנוקשים עד כדי גיחוך שהם גיבשו לכל דבר בחיים. למרות שסביר להניח שאתם לא מדברים יפנית, הסרטון ויזואלי ומסביר את עצמו. מומלץ!

משחק ילדים

עכשיו תראו שתי ילדות אמריקאיות בנות שש ושלוש נותנות לנו בראש ומראות שכל אחד יכול לאכול עם צ'ופסטיקס, גם אלו מאיתנו שלא עוברים את גובה השולחן. אם לא הייתי יודעת שזה בלתי אפשרי, הייתי נשבעת שחייב להיות קשר דם בין הפושטקית הקטנה והחמודה בסוף לבין ההוריקן הפרטי שאני מגדלת בבית.

ועכשיו ברצינות

ההדרכה הבאה היא סרטון רציני שיסביר לכם, אמנם באנגלית, איך מחזיקים ואוכלים עם צ'ופסטיקס. לא צריך אפילו להבין אנגלית בכדי לעקוב אחריו. התמונות מדברות בעד עצמן.

התייאשתם?

סמכו על המלוכסנים שימציאו פתרון גם למאותגרי האצבעות. עד שהם לומדים לאחוז במקלות כמו שצריך, ילדים סינים ויפנים משתמשים בצ'ופסטיקס למתחילים המחוברים בקצה, כמו שאפשר לראות בפינטרסט הזה:

.

ועוד קטנה בסוף:

זה מה שקורה כשלוקחים את סבתא למסעדה סינית.

.

איטדקימס! (בתאבון ביפנית)

***

מוגש בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

הילדים שלי כמעט נולדו במטבח (תרתי משמע…). הגדול כבר ממש שף קטן, האמצעי סו-שף קטן והקטנה עדיין בבטן שלי נהנית מהטעמים דרכי…
למרות העבודה המהנה ביותר שלי (עיצוב עוגות ועוגיות), אנחנו מאוד נהנים להכין מגוון של מאכלים. לדעתי, עצמאות במטבח מובילה את הילדים לעצמאות במקומות אחרים ותורמת לתחושת ה"צריכים אותי" בבית. (גם אם צריך לנקות אחר כך קצת יותר…)

 בחופש הגדול יש את כל הזמן שבעולם להכנה, המתנה ו-זלילה! שבלולי הפיצה הן פיתרון נהדר לקיץ מבחינתי – אני מכינה כמות של 4 רולדות בפעם אחת ומקפיאה אותן. כשצריך ארוחה "ניידת" (לבריכה, לים או לכל טיול אחר) או אם מגיעים חברים "מעכשיו לעכשיו", זה בדיוק הזמן להוציא מהמקפיא, לפרוס, להכניס לתנור וליהנות מארוחה טעימה.

 קודם כל מכינים את בצק השמרים (רצוי כשעתיים לפני כן):

מצרכים:
1 ק"ג קמח

3 כפות שמרים יבשים

1 כף מלח

1 כף סוכר

1 מאג שמן

½ 1 כוס מים חמימים

מיקסר עם וו לישה (ל') + מכסה הגנה לילדים

 אופן ההכנה:

מכניסים את הקמח והשמרים ומערבלים כדקה עד שלא רואים יותר את השמרים. עוצרים את הערבול ומוסיפים את המלח והסוכר ומערבבים טוב עד להטמעה.
במהלך הערבול מוסיפים את השמן ומערבלים כדקה במהירות בינונית. לא עוצרים ומוסיפים את המים החמימים. מערבלים עוד כ-8 דקות (עד שחתיכת בצק נמתחת לנו בין האצבעות כיריעת רשת חזקה שלא נקרעת בקלות).

משאירים את הבצק לתפיחה בקערה, מכוסה במגבת לחה, במקום חמים, עד להכפלת הנפח (בין שעה לשעתיים בקיץ ויותר מזה בחורף).
אם מחכים יותר מדי זמן – הבצק עשוי להחמיץ.
ניתן לעכב תפיחה במקרר (מוסיפים עוד שעתיים בערך…).

בזמן הכנת הבצק או ההמתנה לתפיחתו, מכינים את רוטב הפיצה.

מצרכים:

100 גרם רסק עגבניות

חצי כוס קטשופ (או לפי הטעם)

אורגנו, תבלין לפיצה, מלח, פלפל

 מערבבים הכל יחד בקערית. אפשר לשמור במקרר עד השימוש.

 כאשר הבצק מוכן, מכינים את הרולדות:

מרדדים לעלה מלבני גדול, חוצים אותו לשניים עם סכין חדה או גלגלת פיצה, מורחים על שני המלבנים רוטב פיצה (משאירים פס "נקי" לאורך השול העליון), מפזרים גבינה צהובה מגורדת וכל תוספת אחרת שאוהבים (אנחנו הוספנו טבעות זיתים).

מגלגלים את הרולדות וצובטים בסוף את השול העליון ה"נקי" לרולדה המלאה בכל טוב.

 את הרולדות מומלץ להניח במקרר/מקפיא לפני החיתוך, כדי שיהיה יותר נוח. חותכים לטבעות של כ-1 ס"מ, מניחים על תבנית מרופדת, מורחים מעל חלבון של ביצה (עם מעט מלח למי שאוהב), ומכניסים לתנור שחומם מראש ל175 מעלות לכ-18 דקות עד להזהבה אחידה (לא בטורבו).

בתיאבון!!!

 

***

המתכון באדיבות  שריתוקה

054-5574170

www.sarituka.co.il

 

כשזה מגיע לאכילת סושי ביפן, לא משנה כמה סשימי טחנתם עד עכשיו, האם אתם יודעים לגלגל אינסייד אאוט ואפילו אם אתם גרים מעל סושיה; כשתדרוך רגלכם בפעם הראשונה בבית סושי יפני אמיתי תרגישו כאילו דרכתם על מאדים. למרות הטכנולוגיה והקידמה, התיירות והקהילה העסקית, יפן הייתה ונשארה מאוד מאוד יפנית. גם במעוזי האטרקציות התיירותיות ביותר, אתם תרגישו לרוב כזרים היחידים. לאחר מספר שבועות של שהייה ביפן יש להניח שתנעצו מבטים כאחרון היפנים כשראש בלונדיני יציץ מתוך קהל הראשים השחורים בתחנת הרכבת.

מרבית הסושיות היפניות אינן דומות בשום צורה לאלו מן המערב. מלבד מפלצות פיוז'ן פה ושם, מרבית הסושיות היפניות על תפריטיהן שמרניות כמו טנקה-סאן מהשולחן הסמוך ולעולם לא יתפסו עם חילולי קודש בסגנון "ספייסי טונה" ברפרטואר. ישנן סושיות ביפן ששוות את משקל קשקשיהן בזהב אבל הפורמט הנפוץ והפופולרי ביותר חייב להיות הקרוסלה – בר סושי מסתובב. כסטודנטים, אכלנו ארוחות קרוסלה לרוב ומלבד כמות מסחרית של דגים נאים בוואסאבי, צרכנו גם חוויה תרבותית. עד שתרגישו כבני בית בארץ מקור השמש, אתם יכולים ללמוד מהשטויות שעשינו חבריי ואני בימינו הראשונים בטוקיו.

למה קרוסלה ומתי חוסר בתקשורת הוא דבר חיובי?

במסעדות סושי מסתובב, מתיישב הלקוח מול דלפק עגול עליו מונח מסוע המשנע צלוחיות סושי קטנות סחור סחור, עד לאימוצן על ידי לקוחות רעבים. במרכז המעגל עומד לשירותכם איש צוות. מה שטוב למשפחות יפניות, סטודנטים ממהרים, אנשי עסקים בהפסקת צהריים וקשישים בפנסיה מלוכסנת יהיה טוב גם לכם. "קאיטן סושי" כפי שהוא נקרא ביפן דווקא מתאים מאוד לזרים מכיוון שאין בו תפריט כתוב. אין צורך כמעט בתקשורת מילולית עם הצוות ואפשר להצביע או פשוט לקחת את מה שמגרה לכם את החושים. אלא אם אתם כבר מדברים יפנית ברחוב, סביר להניח שגם אם שיננתם מספר מילים בסיסיות, ההתרגשות והמבטא עלולים לדאוג לכך שבכל מקרה לא יבינו אתכם. אפילו בטוקיו, האנגלית של רוב היפנים היא, איך לומר, לא קיימת. קאיטן סושי הוא גם קונספט חסכוני. כבר לא רעבים? מפסיקים לקחת צלחות. עוד מקום בבטן? נסו צלוחית חדשה.

מקלות אכילה- עשה ואל תעשה

כשאמא שלי נסעה לבקר ביפן, נאבקתי לשכנע אותה שכן, היא חייבת לדעת להשתמש בצ'ופסטיקס. רוב המקומות לא מחזיקים במזלגות ואלא אם אתם יודעים לבקש זאת ביפנית, שוב גדול הסיכוי שלא יבינו מה אתם רוצים. למרבה המזל, סושי אפשר לאכול גם עם הידיים, כל עוד זוכרים לטבול בסויה את הצד עם הדג ולהמנע מלהרים באצבעות סשימי. שימוש במקלות עץ להרמת פיסת דג חלקלקה המאוזנת על גבעת אורז היא מיומנות שלא נלמדת בין לילה.

רוצים להתכונן מראש? התאמנו בלהרים עדשים משוקולד בעזרת מקלות האכילה ולהביא אותם אל הפה. זה לא חובה אבל מובטחים לכם צחוקים. בכל מקרה, הימנעו מלגרור אליכם צלוחיות בעזרת מקלות האכילה. אם תתבקשו להעביר פיסת מזון אל שותפכם לארוחה הפכו לשם כך את המקלות לצידם הנקי ולעולם אל תתקעו אותם זקופים בתוך הקערה. זה מזכיר ליפנים ריטואל הגשת אורז לזכר המתים ומי רוצה להיזכר בז"לים באמצע האוכל.

חקה את שכנך או איפה הוואסאבי?

לאחר שתפסתם את מקומכם מאחורי הדלפק, התבוננו סביב. בהישג ידכם אמור להיות כל מה שתזדקקו לו לצורך אכילת הסושי. מפיות, מקלות במבוק חד פעמיים, רוטב סויה, ג'ינג'ר כבוש וואסאבי. בביקורי הראשון במסעדת סושי זכיתי לראות יפני מחויט וחמור סבר מצחקק כשהעמיס חברי בביטחון אבקת תה ירוק לצלוחית הסויה שלו וטבל בו את האוכל, רק בכדי לגלות שלא, זה אינו הוואסאבי. תה ירוק, מים חמים וקרים וגם כוסות מונחים בהגשה עצמית לידכם. אם אינכם בטוחים מה עושים עם כל דבר, הציצו בגניבה אל שכניכם לדלפק. אתם תתפסו את העניין במהירות.

במבטא יפני כבד

רוצים בכל זאת לבקש משהו? אם אינכם יודעים את המילה היפנית המתאימה או אינכם מוצאים את המבוקש לכם על הדלפק או בתפריט התמונות הנפוץ בכמעט כל מסעדה,

נסו להגות את המילה האנגלית הרצוייה במבטא יפני כבד. היפנים עושים את זה כל הזמן וכך למשל הפך "Coffee" ל-"Cohee". רק מילת אזהרה אחת, אם תרצו לבקש חשבון, המילה "Bill" אינה הבחירה הנכונה. בכל פעם שיצאנו כקבוצה, תמיד היה זה שביקש "Biru" מהמלצרית בניסיון לשלם את החשבון וקיבל לקול צחוקם של האחרים כוס בירה קרה. אם אינכם זוכרים את המילה היפנית לחשבון (OAISO), הסתפקו ב- "Checku".

קולות רמים

אם מוגש במסעדה שלכם מרק, אל תחפשו את הכף. קעריות מרק אמורות להאחז בין כפות הידיים ותוכנן (הלוהט בדרך כלל) אמור להישאב אל הפה תוך השמעת קולות שאיבה רמים. זה מקרר את המרק ומביע עונג מהאוכל.

אמא שלכם תתחלחל מזה אבל זו אכן דרך יעילה לשתות מרק לוהט, ובמהירות. קולות אכילה אינם נחשבים לגסי רוח ביפן אבל קינוח אף בציבור, דווקא כן. אם אין לכם ברירה, גשו לשירותים כשעולה הצורך בטישו או לפחות כסו את הנוף בכף ידכם וותרו על הסאונד.

מזוג לי ואמזוג לך

יפנים אוהבים לצאת ולאכול בקבוצה. מרבית מסעדות הסושי כוללות שולחנות במקביל לדלפק, מסביבם אפשר לאכול ולהנות. יציאה קבוצתית ביפן תכלול לרוב גם שתיית אלכוהול. שתייה חריפה מאפשרת לחברינו המלוכסנים להשתחרר טיפה מהכבלים החברתיים הנוקשים האופפים אותם בדרך קבע, אך ביפן כמו ביפן, גם לעד-לא-ידע יש מספר חוקים. בירה, סאקה ומשקאות אחרים יוגשו בדרך כלל לשולחן בבקבוקים או קנקנים מרכזיים המלווים בכוסות קטנות. מנומס לחכות שחבר לשולחן ימלא את כוסכם או להקדים ולהציע למזוג לשלהם. מזוג לי ואמזוג לך הוא ריטואל חברתי קטן ומענג המתרחש מסביב לשולחן בכל פעם שאחד הסועדים סיים את כוסו. זהירות! כוסות קטנות מצטברות מהר אם לא שמים לב, במיוחד כשלא אנחנו שולטים במה נמזג לנו לכוס. שתיתם מספיק? התאפקו והשאירו את כוסכם מלאה.

טיפ טיפה וזהו

כמו כוסיות הבירה הבלתי נגמרות, גם צלוחיות סושי עלולות להצטבר. אם שמתם פעמיכם למסעדת קרוסלה בכדי לחסוך כמה יינים, שימו לב טוב-טוב לתמחור הצלחות שבדרך כלל יופיע על קיר הכניסה. לרוב יופיעו המנות הזולות יותר בצלחות לבנות פשוטות וככל שעולה רמת העיטור, עולה עימה גם המחיר. החדשות הטובות הן שביפן אין צורך להשאיר טיפ. בסוף הארוחה יספרו פרנסי המסעדה את מספר הצלחות שכיסחתם בכדי להגיע לחשבון הסופי, זאת אם הצלחתם לזכור איך מבקשים חשבון ולא קיבלתם במקומו בירה.

איטאדאקימס!

***

כתבה נכתבה בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

 

סושי הוא חלק בלתי נפרד מתרבות האוכל היפנית. לרוב הוא גם הייצוג היחיד של המטבח המפואר הזה במערב. גם אצלנו בישראל, אין כמעט עיר בה לא נפתחה עוד סושייה והאמיצים ביננו גם מגלגלים אצות, אורז ודגים לבד בבית.

ביפן, אכלתי סושי עם סטודנטים תפרנים ואנשי עסקים, בהתכנסויות מפוארות ומסיבות כיתה. עקרות בית אורזות מגשיות "בנטו" ליקיריהן וממלאות אותן בסושי קנוי או תוצרת בית. כשהתארחנו אצל משפחה יפנית, כך גם קיבלו את פנינו

מגש סושי הוא ארוחה בפני עצמה, ולרוב, מסתפקים היפנים בשילוב המענג של דגים טריים ואורז רך. הרולים המתוחכמים והיצירתיים הפופולריים כל כך במערב אינם קיימים בכלל ביפן, מה שלא גורע מכמה שהם טעימים. כשזה נוגע לסושי שלו, היפני נוטה להיות מינימליסטי. דגים משובחים, אורז איכותי, ולא הרבה מסביב. מה שמוגש לצד הסושי לא גונב את ההצגה מהכוכב האמיתי.

אלכוהול ושתייה

היפני ילווה לרוב את הסושי שלו בנוזל המיועד לשיפור מצב הרוח: אלכוהול, והרבה ממנו.

בירה קרה היא משקה-לצד-האוכל פופולרי ביותר ביפן.

ומוגשת למיטב זכרוני אף יותר מהסאקה, יין האורז המקומי הנהדר. בקיץ מוגש הסאקה קר כקרח ובחורף, חם.

תה ירוק יפני יוגש לכם לרוב חינם אין כסף כתוספת לכל מזון שהוא. בסושיות הפשוטות אליהן נהגתי ללכת כסטודנטית, עמדו שורות-שורות של מיחמי מים רותחים לצד מיכלי אבקת תה ירוק, בשיטת ההגשה העצמית.

רוטב סויה
את הסושי או הסשימי נהוג לטבול בקערית רוטב סויה אבל גם כאן נבדל המקומי מהמערבי. יפני מסורתי לעולם לא יניח לאורז הצחור לגעת ברוטב הסויה או לספוג אותו אליו. האורז נחשב כטוב ביותר במצבו הטהור והמקורי והוספת מלח, רוטב סויה או כל נותן טעם אחר אליו תחשב (כמעט) לעלבון לטבח. מלבד זאת, היפנים מעקמים את האף מול קערית רוטב סויה המנוקדת בגרגרי אורז שלבטח יצנחו אליהם אם יורטבו. את נתח הסושי שלו יטבול היפני מצד הדג בלבד.

וואסאבי
אבקת (או משחת) הוואסאבי הירוקה והזוהרת היא החריף של היפנים. וואסאבי יוגש לכם בכל סושייה וסושייה, וזה נכון גם לטוקיו וגם לנס ציונה. כל סועד מערבב בקערית ייעודית רוטב סויה ו-וואסאבי לפי סיבולת החריף שלו אך – הידעתם? – שומרי המסורת היפנית ימנעו מלטבול את הסושי שלהם בתערובת; זאת מהסיבה הפשוטה שאת תיבולו של כל סוש וסוש הם משאירים לשף. סשימי שהוא נתחים של דג נא, אפשר ורצוי לטבול בתערובת וואסאבי-סויה, עד דלא ידע.

היפנים משוגעים על חמוצים מכל הסוגים והמטבח היפני שופע בהם. לצד הסושי נהוג להגיש את אותם פתיתים ורודים זרחניים שאתם מכירים מהסושיות בארץ. זה חמוץ, זה מתקתק, וזה טעים. אם היפני היה צרפתי הוא היה מסביר לכם שג'ינג'ר כבוש מנקה את החיך ומרענן אותו לקראת הביס הבא.

מרק מיסו
הפתיחה (או המלווה, היפנים מגישים את כל מרכיבי הארוחה בעת ובעונה אחת) היפנית לכמעט כל ארוחה. למרות שלא זכור לי שהזמנו קעריות מיסו בסושיות יפניות, לדעתי זו הפתיחה המושלמת שתכין את החיך שלכם למסע ליפן. מרק מיסו הוא קליל ומנחם בעת ובעונה אחת ולי אף פעם לא נמאס ממנו.

בשבילי, עצם ההתענגות על מיניאטורות צבעוניות וטעימות שהגיעו אלינו מצידו השני של העולם כבר נותנת לארוחת סושי הרגשה של אירוע מיוחד. לא משנה באילו תוספות הוא מלווה, אני תמיד מוכנה לאכול סושי. הכינו את מקלות האכילה!

***

הכתבה נכתבה בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

בעלי מחזיק נחרצות בדעה שעונת המנגל מתחילה ברגע שכבר לא יורד גשם. מבחינתו, שנתכבד ונשב בחוץ עם מעיל כי ככה גידלו אותו בבית וזה שהוא נולד להורים קנדים ובא מהכפור זה לא תירוץ. בעלי אוהב לעשות על האש ולדעתו כל אירוע הוא אמתלה לחרוך מיני בשר. ההמבורגרים שלו הם שם דבר, הוא מצליח לצלות דגים בצורה מושלמת והעוף שלו נמס בפה.

אין מאושר היה מבעלי כשעברנו לשכונה חדשה, רק כדי לגלות ששתי דלתות שמאלה, גר בחור עם אובססיה דומה לעשן ריחני. השניים מיהרו לפתוח קבוצת תמיכה למכורי גריל ומקפידים להיפגש לתמיכה הדדית לפחות פעם בשבוע. את התוצאות כולנו אוכלים.

מתכון המרינדה של בעלי לחזה עוף על האש הפכה אצלנו לקלאסיקה. מי שחושב שחזה עוף הוא בשר יבש, שינסה את המתכון הזה. הוא מעולה ישר מהגריל וטעים כל כך פרוס קר שלפעמים אנחנו מכינים כמות מראש לכל השבוע.

לגבי המתכון, לא להיבהל מהכמויות. המרינדה הזו מיועדת ל-6 חצאי חזות עוף כאלו

נסו למצוא נתחים בעובי של כשני סנטימטרים. בעלי טוען שזה העובי המושלם.

ועכשיו למרינדה:

המרינדה הסודית של אדם לחזה עוף על האש

תזדקקו ל:

1/2 כוס חרדל דיז'ון
1/2 כוס דבש
1/2 כוס שמן קנולה
1/2 כוס שמן זית
כף שום כתוש
2 כפות חומץ בן יין אדום
2 כפות תערובת עשבים יבשים: אורגנו, טימין, או מה שאתם אוהבים. יש בסופר תערובות תיבול איטלקיות נחמדות.
כפית מלח גס

בקערה גדולה שימו את הדבש והחרדל

הוסיפו את שאר המצרכים לקערה

ערבבו היטב.

כפי שתראו כאן, החומרים עוד לא התאחדו לגמרי.

המשיכו לערבב!

זהו. כשהמרינדה אחידה וקרמית, טבלו בה כף נקייה ותטעמו. אם תרצו, המרינדה של אדם יכולה לככב גם כרוטב מוצלח לסלט ירוק. טעים!

טבלו את נתחי חזה העוף במרינדה ואשפזו במקרר למשך כמה שעות. עדיף אפילו ללילה שלם. ככל שיבלו שם יותר זמן, העוף יהיה יותר עסיסי וטעים.

מכיוון שהגריל זה הטריטוריה של האיש, הבאתי כאן את ההסבר שלו לגבי צליית הבשר:

• כל גריל הוא שונה ויש לשים לב לבשר שלא יחרך
• לא צולים בשר על אש ישירה או חום גבוה. מחכים שהגחלים ילחשו או מכוונים את גריל הגז לחום בינוני
• צולים את נתחי העוף השלמים עד שהצד שנוגע ישירות ברשת הגריל נראה צלוי עד חצי מגובה הנתח. שימו לב לזמן. או אז הופכים וצולים למשך אותו הזמן את הצד השני. הערכה גסה תהיה 7-8 דקות לכל צד.
• לא בטוחים? עצרו וחתכו חתיכה אחת כדי לוודא. עוף מוכן הוא לבנבן, שקוף ועסיסי. עוף לבן אפרפר ואטום הוא מבושל מדי וחבל.

כשנתחי העוף מוכנים, ערמו אותם על מגש יפה, והגישו לאנשים רעבים.

בתאבון!

***

המתכון נכתב בחסות איסמור – איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר מוצרים אלה כוללים, בין היתר,ג`קוזי(ספא), סאונות, ברביקיו בנוי, מתקני שעשועים לילדים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.

ימי הקיץ הם מעיקים לא רק בגלל החום הרב והכבד – אלא בעיקר מכיוון שהילדים יוצאים לחופש וצריך למצוא מה לעשות איתם במהלך רוב שעות היום. אז נכון, בדרך כלל הזאטוטים הקטנים הולכים לקייטנות, אבל מה עם הילדים היותר "גדולים"? הרי בהגיע גיל 11 המופלא אי אפשר לשלוח אותו לקייטנה ולרוב נמצא אותו ואת חבריו מול אחד ממסכי הבית המרצדים כשמדי פעם הם צצים עם התלונות המוכרות: "אמא משעמם לי, אמא אני רעב"

אז הנה – פתרון נהדר לשתי התלונות בבת אחת: למה שלא תהפכו את השעמום והרעב לפעילות אחר צהריימית מהנה לכל המשפחה? לפניכם מספר רעיונות לבילוי משותף לכם ולילדיכם במטבח.

פסטה ברוטב עגבניות

ארוחת צהריים מהירה וקלה להכנה, אהובה מאוד על ילדים (בעיקר על כאלה שלא אוהבים בצל באוכל שלהם) ובריאה.

מצרכים

• 8 עגבניות בשלות
  
• 2 שיני שום
  
• 4 עלי בזיליקום
  
• מלח, פלפל
  
• שמן זית.
  

אופן ההכנה

• מומלץ להתחיל לחמם מים לפסטה כבר עכשיו כיוון שהכנת הרוטב די מהירה
  
• חולטים את העגבניות במים רותחים כ- 5 דקות.
  
• מוציאים אותן בזהירות ולאחר 2 דקות התקררות מקלפים את העגבניות (בזכות החליטה העגבניות יתקלפו בקלילות)
  
• חותכים אותן לחתיכות גסות.
  
• בסיר קטן מחממים שמן זית.
  
• כשהשמן חם (יודעים שהוא חם כשריח שמן הזית הנפלא מתחיל להתפשט במטבח) מכניסים בזהירות רבה את העגבניות.
  
• מטגנים אותן כ-5 דקות על אש בינונית-גבוהה.
  
• כותשים פנימה את 2 שיני השום ומטגנים עוד דקה.
  
• חותכים את עלי הבזיליקום לפרוסות לאורך (לא לקצוץ!) ומוסיפים לסיר.
  
• מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.
  
• מוסיפים עוד רבע-חצי כוס מים.
  
• מביאים לרתיחה.
  
• מנמיכים את האש ומבשלים 8-10 דקות.
  
• מוכן! בתאבון!
  

כדורי שוקולד

הממתק הקלאסי שאפילו ילדים ממש קטנים יכולים להשתתף בהכנה. חוצמזה הוא מצוין כדי ללמד את הקטנים לעשות שימוש חוזר במוצרים ישנים.

מצרכים

• 250 גרם ביסקוויטים \ עוגה יבשה \ עוגיות משבוע שעבר
  
• חצי כוס שמנת מתוקה (לפחות 32%)
  
• 50 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
  
• 200 גרם שוקולד מריר איכותי (עדיף 60% מוצקי קקאו, אפשר גם רגיל – מה שיש בבית)
  

לקישוט

• אבקת קקאו \ סוכריות צבעוניות של עוגה \ אבקת קוקוס
  

אופן ההכנה

• גורסים את הביסקוויטים \ העוגה \ העוגיות במעבד מזון (אפשר גם לשים בשקית ולכתוש עם פטיש שניצלים או לגרור בפומפייה) ושמים את הפרורים בקערה גדולה.
  
• שוברים את טבלאות השוקולד לחתיכות קטנטנות.
  
• שמים סיר קטן על אש מאוד נמוכה ומכניסים את השמנת עם החמאה.
  
• מחממים תוך כדי ערבוב עד שהחמאה נמסה.
  
• מגבירים את האש ומביאים את התערובת כמעט לרתיחה (לא להרתיח!!!) ומכבים מיד את האש.
  
• מוסיפים את חתיכות השוקולד ומערבבים עד שהכול נמס ומתאחד.
  
• שופכים את התערובת לקערה שבה שמנו את הפרורים ומערבבים.
  
• נותנים לילדים לגלגל כדורים בידיים.
  
• מצפים בקקאו או סוכריות או מה שבא לכם.
  
• מכניסים למקרר לשעתיים.
  

בואיקוס

בואיקוס הן לחמניות טעימות מאוד שרצוי מאוד לקחת איתכם לפיקניק. אם בא לכם להכין משהו ואז לצאת לברכה או סתם לפארק – זה המתכון בשבילכם.

מצרכים

• 100 גרם חמאה.
  
• 350 גרם קמח תופח
  
• כוס גבינת קצ'קבל מגוררת (על החלק הגס של הפומפייה)
  
• 250 גר' גבינה לבנה 9%
  
• גביע אחד של שמנת חמוצה 9%
  
• זיתים מגולענים (שחורים או ירוקים ואפילו גם וגם)
  

אופן ההכנה:

• שמים בקערה את כל החומרים לפי הסדר הבא, ואומרים לילדים ללוש יפה (מי שמתעצל – אפשר מאוד להשתמש במיקסר):
  
  • חמאה עם הגבינה והשמנת
    
  • גבינת הקשקבל
    
  • הזיתים
    
  • קמח
    
• לשים היטב היטב היטב.
  
• אחרי שנוצרת תערובת סמיכה ואחידה מפסיקים ללוש.
  
• מסדרים נייר אפיה בתבנית.
  
• מחממים תנור ל180 מעלות.
  
• בידיים לחות או בעזרת 2 כפות יוצרים כדורים קטנים ושמים בתבנית במרווחים של לפחות 3 ס"מ מכל כיוון. (אם אין מקום בתבנית אז תעשו כמה סיבובי אפייה)
  
• מכניסים את התבנית לתנור ל 15-18 דקות (עד שהבואיקוס מתחילים להזהיב).
  
• מוציאים ומעבירים בזהירות את הבואיקוס לרשת ונותנים 10-15 דקות קירור. זהו – מוכן. מומלץ לא לתת להם לחכות יותר משעה או שעתיים. הכי טעים טרי!
  

***

הכותב, אסף כהן, שף דרגה ראשונה מנהל בלוג אוכל "טעימאוד" ומאמין שאין מתכונים שאי אפשר להכין.

ריבת משמשים מהירה במיקרוגל

מי שלא אוהב ריבה משובחת שירים את היד (לא שאני אראה, אבל אתם מבינים את הכוונה). הבעייה עם ריבות תוצרת בית היא בדרך כלל השורה במתכון שמדברת על חמישה קילו פרי, על עיקור שמונה צנצנות או אולי בעצם זה איזכור כמויות הסוכר. מי שיש לו ילדים יבין גם מדוע סירים מבעבעים עם סוכר רותח בבית זה לא רעיון חכם.

במתכון הריבה שלי לא תמצאו כמויות אדירות של פירות או סוכר ובשביל צנצנת אחת גם לא צריך לעקר שום דבר. קניתם סלסלה מיותרת של משמשים? עושים משהו אחר בבית במשך חצי שעה? שמרתם צנצנת ריקה של ריבה אחרת כי "אולי נצטרך" ? יש לכם מיקרוגל? המתכון הזה בשבילכם.
אפשר בהחלט לנסות פירות אחרים וחכם לקנות בעונה ובמיוחד כשהפירות כבר חצי מצ'וקמקים ובמבצע.

ריבת משמשים מהירה במיקרוגל

4 כוסות משמשים בשלים, חצויים וללא גלעינים (הזדמנות מצויינת ללמד את הילדים שלכם לשחק בגוגואים. כן, אני זקנה. אף אחד לא מושלם.)
2 כוסות סוכר חום
מיץ מחצי לימון

ערבבו הכל בקערת זכוכית או פיירקס גדולה וחסינת מיקרוגל. ככה:

בשלו במיקרו כחצי שעה, עם עצירה לערבוב כל חמש דקות. הריבה תהיה מוכנה כשהנוזלים מתחילים להסמיך. דרך טובה לדעת אם הגעתם לשם היא לשים צלוחית במקרר בתחילת התהליך וטפטוף הנוזל החם עליה. אם הנוזל מתקשה על הצלוחית ולא זולג ממנה בהטייה, סיימתם. זיכרו שתמיד עדיף ריבה נוזלית מדי מאשר ריבה נוקשה ולא אכילה.

כך נראית הריבה אחרי בישול של 5 דקות:

ואחרי 15 דקות:

25 דקות:

שלושים דקות!

אכסנו בצנצנת נקייה ויבשה ולעולם אל תכניסו לריבה כפיות לא נקיות. צנצנת אחת לא תחזיק מספיק זמן במקרר להצדיק הרתחות ועיקורים. בתאבון!

***

אילה היא בלוגרית אוכל, כותבת תוכן וכותבת בכלל. בזמנה הפנוי היא מלהטטת שלושה ילדים ועסק עצמאי. כשכבר יש לה זמן, היא שותה קפה בגינה. כשתהיה גדולה היא רוצה להיות מתכונאית – שזה כמו מכונאית, רק עם שמן זית.
saltandpaprika –  הוא בלוג באנגלית, על אוכל ועל בכלל. וכן, תמונת הרקע שם כדי להישאר.
בישול איטי  הוא בלוג המוקדש לבישול מהיר בסיר לבישול איטי. סתירה לוגית? כנסו וראו.
בישול מהיר הוא בלוג  המוקדש לבישול מועט שלבים ועתיר טעם וצבע.