תגית: בית

הקיץ מוציא אותנו החוצה מהבתים.

זה לא משנה אם יש לנו מיזוג בבית או שאין לנו; זה לא משנה אם יש לנו רק מרפסת צפופה – וגם זה אם יש לכם מזל – בדירה עירונית צפופה או חצר ואפילו גינה רחבת ידיים; העונה הארוכה הזו קורא לנו לצאת החוצה מתחת לשמיים ולנשום את הקיץ באוויר. לפעמים נדמה לי שבערב הקריאה של הקיץ חזקה יותר ואי אפשר לעמוד בפניה. כשהחום נשבר מעט והחושך יורד אני חייב לצאת החוצה מהבית.

לי יש מזל. אני גר מחוץ לעיר ובחצר של הבית השכור שלנו יש פרגולה שמספקת לנו את המסגרת הנחוצה לערבי הקיץ הארוכים. ומסגרת צריך: משהו שיסמן את הגבולות כדי שלא נרגיש חופשיים יותר מדי ונאבד את עצמנו. אתם רואים כמה הקיץ מוציא ממני את הפואטיקה החבויה בתוכי?

לפעמים אני לבד בחוץ עם הבירה שלי. אבל הקיץ גם גורם לי להיות יותר חברותי ואז אפשר להעביר את הערב עם חברים. כל דבר שעושים בחוץ נותן הרגשה שונה לגמרי מכל הפעמים האחרות שבהן עשינו את אותו הדבר בבית.

משחקי לוח, למשל, מה שקוראים גם משחקי חברה.

בימינו, עם משחקי המחשב ושאר הפלאים הטכנולוגיים של העולם המודרני, משחקי הלוח איבדו הרבה מהקסם שלהם. הקיץ הוא הזדמנות מעולה לחזור אליהם ולהיזכר למה כל כך נהנינו מהם פעם. קחו למשל את השבץ-נא, המשחק המיתולוגי. ככה זה נראה אצלנו אחרי שעתיים זה של משחק זוגי.

בהחלט ייתכן שחלק מההנאה קשור לוויסקי ולבירה ולחברה הטובה, אבל גם המשחק עצמו הוא לא רע בכלל. חשוב לדעת שככל ששותים יותר אלכוהול גם היכולת הקוגניטיבית נפגעת – זאת אומרת שיותר ויותר קשה למצוא מילים ובסופו של דבר גם האותיות הולכות לאיבוד.

משחק אחר שהולך יותר טוב עם חוסר רצינות כללי הוא רמיקוב. נדמה לי שיש כאלה בינינו שקצת חוששים מהתדמית הלא כל כך גברית של השבץ-נא. הרמיקוב, כיוון שהוא מזכיר קצת משחקי קלפים "גבריים" יותר יכול להתאים לאלה מביננו שקצת חוששים לגבריות שלהם.

הקיץ הוא הזדמנות להתחיל דברים חדשים והיציאה החוצה יכולה לתת לנו את ההתלהבות הנוספת שצריך בשביל הדברים החדשים. אני מנצל את הקיץ הזה כדי לחזור אל הטאי-צ'י. זה מרגיע, זה מנקה את הראש וזה הולך נהדר עם האוויר של הלילה והריח של הקיץ.

.

התמונה הזו פשוט נראית הרבה יותר טוב ממני כשאני עושה את התנועות המיוחדות האלה. ואם טאי-צ'י נראה לכם רגוע מדי אתם תמיד יכולים ללכת לכיוון של אמנויות לחימה יותר אגרסיביות.

.

ואם אנחנו כבר מדברים על סרטים, אפשר גם לראות סרטים בחוץ. כדי לעשות זאת יש שלוש אפשרויות. האפשרות הראשונה היא לקנות מערכת קולנוע שנועדה לגינה. אבל לכמה מאיתנו יש כסף בשביל זה? האפשרות השנייה היא לבנות בעצמנו מערכת קולנוע כזו – מעין קולנוע באוויר הפתוח. עבור מי שמעוניין מצאתי שני סרטונים שמסבירים איך. בחלק הראשון רואים איך בונים מסך:

ובחלק השני רואים איך בונים את המקרן:

אני מודה שזה נראה קצת מסובך ולכן אפילו לא ניסיתי בעצמי. אבל אולי מישהו אחר ייקח על עצמו את הפרויקט ואז הוא יזמין אותי לראות אצלו סרטים.

אבל יש דרך יותר פשוטה, אם יורשה לי להעיז ולומר: קחו כבל מאריך ושקע כפול. הוסיפו לזה שולחן יציב וכמה כיסאות. עכשיו שימו לב: הניחו את השולחן במקום נוח וסדרו מסביב במרחק נכון כיסאות וכורסאות, מזרונים וכריות, מחצלות ושטיחים. עכשיו הוציאו את הטלביזיה ואת ה-DVD מהבית. חברו את הכבל המאריך לשקע בתוך הבית ומשכו אותו החוצה. כעת חברו את הטלביזיה וה-DVD אליו והפלא ופלא; אתם יכולים לראות סרט בגינה.

ומה עם ספורט? האולימפיאדה תיכף נגמרת אבל תמיד אפשר למצוא איזשהו אירוע ספורטיבי שאפשר לראות. באותה השיטה המהפכנית שהצעתי לכם, רק בלי ה-DVD, אפשר לשבת בחוץ וליהנות מהמשחק – למרות שכולנו יודעים שאנחנו נהנים יותר מהבירה, מהפיצוחים, מהבדיחות ויותר מכל – למרבה הבושה – מהקללות ומהצעקות.

הייתי יכול להמשיך ולכתוב אבל בחוץ הערב יורד ואני כבר מרגיש איך הוא קורא לי לצאת החוצה.

***

מוגש בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים.

בבתים רבים החצר היא המשכו של הבית, כשבעונות הטובות (בלי גשמים או חמסינים) אנחנו לפעמים מבלים שם יותר מאשר בבית. החצר משמשת אותנו למשחק, לישיבה נינוחה עם חברים, לטיפוח צמחי הגן ועוד.

בדרך כלל משפחות עם ילדים מעדיפות בית עם חצר "בשביל הילדים", כי החזון הישראלי אומר שהילדים זקוקים לבילוי "בחוץ" כדי לגדול טוב. אז צריך נדנדה או בריכה, דשא, ערוגות של צמחי תבלין, ואולי אפילו צב או ארנבת שיגורו בגינה. הבעיה מתחילה כאשר המבוגרים רוצים שהגינה תיראה יפה ואסתטית ומטופחת, אבל הילדים דווקא ממש רוצים אותה שימושית למשחקים לא שקטים במיוחד. על הפרגולה נתלה כדורסל, נעליים עם בוץ תקועים באמצע שביל החצץ המושקע שלנו, וזה עוד לפני שדיברנו על אופניים.

אז איך משלבים בין הצרכים השונים של הדורות השונים בחצר קטנה אחת?

אם אתם בונים בית עם חצר משלכם, יש לתכנן את הדברים מראש. מבחינה אסתטית, על מנת ליצור המשכיות וזרימה בין חצר לבית, רעיון טוב הוא ליצור "חלון צרפתי" שבעצם מהווה דלת זכוכית מהסלון או המטבח לחצר. דרך הדלת נוח להביט החוצה על הילדים המשחקים, ומבחינה אסתטית מדובר בתוספת עניין, תאורה וחיבור בין הבית לחוץ.

בשלב הבא נתיחס לתכנונה של החצר: נחשוב על משטחי הישיבה, עצי פרי, דשא וערוגות, אבל אם יש בבית ילדים, חשוב להתיחס גם לשטחי פעולה ומשחק. תכננו איך ייראו הגדר והשער – וזכרו את נושא הבטיחות.

לבסוף, חשוב להקדיש תשומת לב להצללה. בארץ שטופת השמש שלנו, רוב השנה כמעט ולא ניתן להשתמש בחצר שאין בה הצללה. ההצללה הפופולרית ביותר היא, כמובן, פרגולה, בדרך כלל מעץ. היתרונות שלה לא מבוטלים: היא יפה, אסתטית, מעניקה נופך ביתי וכפרי ויחד עם זאת פרקטית מאוד, מגנה על המרפסת מבלאי ולכלוך, ועל יושבי הבית – מהשמש והגשם. היום מקובלות גם פרגולות מחומרים אחרים, דוגמת אלומיניום. ולקוראינו הדתיים נשמח להזכיר שכאשר אתם בונים פרגולה, נסו לחשוב כיצד היא הופכת לסוכה כשרה בחג הסוכות, זה יחסוך לכם טונות של כאב ראש כל שנה. 

לאלה מאתנו ששוכרים את ביתנו, יש פחות אפשרויות מראש, וצריך להסתגל למה שבנה בעל הבית. אבל עדיין ניתן להתאים את השטח לצרכים שלכם, עם קצת דמיון, יצירתיות והשקעה. קנו רהיטים ומשחקים (אפשר גם פשוטים או יד שנייה, או לקבל מחברים דברים שהם כבר לא צריכים!), בריכה מתנפחת ועוד חפצים שניתן אח"כ לקפל ולהעביר לבית אחר – לדוגמה, שולחן פינג פונג! אפילו בריכת תינוקות יכולה להיות חפץ כייפי בחצר קטנה – אפשר לעשות בה תחרות סירות צעצוע, למלא רובי מים, לערוך "ניסויים" ועוד.

גם בחצר בבית שכור, רבים מאתנו ישמחו להשקיע ברהיטים, אביזרים יפים וצמחיית נוי –נכון שזה פחות מעניין את הילדים, אבל גם ההורים הם בני אדם. אפשר לחלק את החצר "לשטחי שליטה", ואחת הפינות תהיה מעוצבת בצורה נאה כמו שאימא רוצה, גם אם לילדים זה לא ממש מועיל… כי אימא שיכולה לשבת בערב עם חברות על כוס תה צמחים בחצר, היא אימא שמחה ונינוחה, כך שבסופו של דבר כולם מרוויחים.

רעיון נוסף הוא לחלק את השטח ל"ממלכת היום וממלכת הלילה". כלומר, אם אתם עושים משטח ישיבה מרוצף, ביום אפשר להניח עליו מחצלת ופופים לבילוי של ילדים, ובערב להביא כריות, שולחן קטן עם פירות ופיצוחים, להדליק נרות ולשים דלי קרח קטן למשקאות, והנה, יש לכם אחלה "זולה" למבוגרים שרוצים לארח באווירה טובה. תכננו את המשטח כך שהוא יתאים לכמה מטרות, ותרווחו כפליים.

אם החצר קטנה ואין מקום להתפרע עם עצים ומדשאות, תמיד, אבל תמיד, יש בה מקום לאדנית. אל תוותרו על החלום; אין לכם מושג כמה כיף, יופי ושמחה יכולה להביא אדנית אחת קטנה עם כמה צמחים פעוטים. באדנית או בערוגה קטנה אפשר לגדל ירקות או צמחי תבלין טובים ביחד עם ילדים. זה בילוי משותף שיכול להיות מאוד כייפי ומקרב. טיפ: חצו כמה עגבניות שרי וטמנו אותן באדמה. רבים מחברינו, חסרים כל ניסיון בחקלאות, הצליחו לגדל באופן כזה שיח של עגבניות שרי טעימות ואורגניות! הן זקוקות רק למים ושמש, ולגיזום פעם אחת – יש לקטום את ראש השיח כשהוא צומח לגובה.

לבעלי החצר משלהם, חשוב לשים לב לפן נוסף – החגיגות והאירועים בחצר. מיום הולדת לפעוט ועד מסיבת אירוסין מושקעת לבתכם הבוגרת, אירועים בחצר הם אלטרנטיבה זולה, נחמדה ומשפחתית. חצר שמתוכננת היטב כך

שניתן לארח בה עד 20-30 איש, יכולה לסדר אתכם עם אירועים משפחתיים לשנים רבות.

לסיכום, גם חצר קטנה יכולה להיות מקור לעונג רב, אם רק מוכנים להיות יצירתיים, מתכננים את הדברים מראש ואוהבים להשקיע. ובישראל שבה יש כל-כך הרבה ימי שמש בשנה, שמתאימים להתרווחות נעימה בחצר, ההשקעה הזו בהחלט משתלמת.

התמונות באדיבות:

אלינה גור

אלכסנדרה ולאסובה

***

נכתב בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים.

אם יש לך ילדים, את יודעת בדיוק מה זה "אופס". אם יש לך ילדים גדולים בחופש הגדול (או בכל זאת אחר…), את לומדת לפחד מה"אופס". למשל:

"אופס… רק רציתי להכין חביתה, והביצה נפלה לי מהיד…"

"אופס… לא ראיתי שיש לי בוץ על הנעליים"…

"אופס… מה, הצבע לא יורד מהבגדים?"

"אופס… אה… אימא… אני יודעת שזו הייתה החולצה האהובה עלייך"…

נישואין בימינו הם, כמו שאומרים ברחוב, לא קיר. זוגות שנישאים ברוב פאר והדר מתגרשים לאחר שהתעוררו אל תוך המציאות וגילו שאושר ועושר יש רק באגדות וילדים ומשכנתא ועבודה וחמות הן לרוב נחלתו של הזוג הנשוי.

אז זה אומר שאין תקווה לאהבה? מה פתאום. גם אם שמעתם את זה אלף פעם, דעו לכם שנישואין הם כמו רכב – הם לא יגיעו רחוק בלי דלק, טיפולים שוטפים, מילוי שמן ותחזוקה שוטפת. אהבה לבדה לא תחזיק אותנו יחד וכמו עם המכונית, נמצא את הזוגיות מקרטעת, מפונצ'רת ונטושה בצד הכביש. אך גם אם נעזוב את הגרוטאה ונמצא לעצמנו מערכת יחסים חדשה ונוצצת, ללא תחזוקה גורלה עלול להיות כגורל קודמתה ומהר משחשבנו.

הפתרון? ובכן, אספנו עבורכם את מיטב הטיפים לשיפור חיי הנישואין שלכם שהרשת יכולה להציע, מכל קצוות הגלובוס ותפיסות החיים. לקרוא וליישם כי אף פעם לא מאוחר מדי.

.

.

נתחיל עם חוכמה יהודית עתיקה: לדון לכף זכות

הניחו תמיד, תמיד שכוונותיו או מניעיו של בן/בת הזוג שלכם הם טובים. האמינו בטוב ופקפקו ברע. לא התחתנתם איתה כי היא מכשפה ולא איתו כי הוא יעשה הכל בכדי להיות עצלן. צאו מנקודת הנחה שהצד השני התכוון לטוב ותגובתכם כבר תהיה מתונה ונעימה יותר. נהגו כמו זוג חברים מקסימים שיש לי ותלו כף גדולה במטבח כתזכורת תמידית לכלל הבסיסי הזה.

.

.

כשעוצרים לחשוב על כך, מדהים כיצד כולנו שומרים על אדיבות בפני אנשים זרים, ויורים מהמותן מבלי לחשוב על האנשים הקרובים אלינו ביותר.

לאחר כמה חודשי נישואין, קל לנו מאוד להוריד את המסכות ופשוט להפסיק להתאמץ ולהיות נחמדים. טעות!! גם לאהובי ליבנו מגיע לראות מדי פעם את הצד הנחמד והמתחשב שלנו. גם אם זה יראה לכם מאולץ, נסו ותראו כיצב תגובת הצד השני תעלה לכם את המוטיבציה להמשיך. פעם שמעתי מישהו בטלביזיה אומר שמטרתו היא לגרום לאישתו להרגיש כאישה אליה מתייחסים הכי יפה בחדר מלא אנשים, בכל רגע נתון.

.

.

תצחקו קצת.

לאחר תקופה, רוב הזוגות מתקשרים בעיקר בענייני לוגיסטיקה – מי אוסף את הילדים, מי קונה חלב ומתי הולכים לבנק. זוגיות לא יכולה להתקיים על לוגיסטיקה. תשפריצו אחד על השני מים במקום. תשתטו.

.

.

.

היא צריכה אותך שם כמו חבר קרוב.

ספר לה על מה אתה חושב, גם אם זה נראה לך לא קשור לכלום. היא צריכה להרגיש שהיא קרובה אליך, לליבך, למחשבותיך.

היי המעודדת שלו.

הוא צריך אותך בתור קרן האור הפרטית שלו. חייכי אליו ונשקי אותו כשהוא נכנס הביתה. נסי לשמור מולו על גישה חיובית. אמרי לו שאת מאמינה ביכולתו לנצח.

כשאתם מתווכחים, נסו להקשיב אחד לשני בכדי להבין ולא בכדי למצוא נשק.

בזוגיות אי אפשר לנצח על ידי דריסת מישהו אחר, במיוחד אם זה אותו המישהו שיכול לאפשר לכם לישון עוד חצי שעה בשבת בבוקר.

הנישואין שלכם היו שם לפני הולדת הילדים והם יהיו שם לאחר שהם יעזבו את הבית.

מערכת הנישואין שלכם חשובה לא פחות מהילדים שלכם. שימו אותה ואת ההשקעה בה במקום הראוי.

אל תדברו סרה בבן/בת זוגכן מול אף אחד.

.

.

ויותר מכך, הפכו את שיבוח התכונות האהובות בבן/בת הזוג לנושא שיחה נפוץ עם חברים, עם הילדים ועם בני משפחה, במיוחד כשהצד השני נמצא בטווח שמיעה. החנופה תשתלם לכם ובגדול.

לא הכל צריך להגיד.

הטיפ של לספור עד עשר תקף גם בזוגיות בוגרת ובמערכת יחסים אליה נכנסנו בכוונה להישאר לנצח. יש הרבה דברים קטנים שעדיף פשוט לא להגיד, אם אם ממש בא לנו.

אל תנסו לשנות אחד את השני.

זוגות מאושרים מקבלים את השוני בין בני הזוג כביטוי לדבר בו הם התאהבו מלכתחילה. הוא זורק גרביים על הרצפה? נסי לראות זאת כביטוי לאישיות הרגועה שמשכה אותך כשהכרתם. היא לא מפסיקה לדבר? זכור כמה אהבת את שמחת החיים שלה. אנחנו לא אומרים לכם לא לנסות ולמצוא פשרה בדברים שחשובים לכם אלא להיזכר בדברים שמשכו אתכם מלכתחילה בבני הזוג. הפכים נמשכים וזאת עובדה.

.

.

גברים, לא הכל נמדד בכסף.

אישה אחת ברשת אמרה "פעם בעלי קנה לי צמיד יהלום ובמקום להתעלף מהתרגשות, לא הפסקתי לחשוב על כמה זה עלה. אני מעדיפה שירקוד איתי במטבח גם אם אין מוסיקה, שיפתח דלתות עבורי ושיתקשר אלי באמצע היום. פיקניק זוגי אני בכלל אוהבת וזה לא עולה מליונים." אתם הבנתם את זה?

.

.

סקס.

היו נדיבים. היו הרפתקנים. היו פתוחים אחד עם השני. המיטה זה לא מקום לסגור בו חשבונות וקרבה פיזית עם בן/בת הזוג תעשה פלאים ליחסים בניכם. ויש לה אפילו יתרונות בריאותיים!

.

.

***

המאמר נכתב בחסות עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

יש הרבה דרכים לחמם את הבית: תנורים למיניהם, רדיאטורים וגם מערכות מיזוג. כעת ניתן להוסיף מערכת חימום נוספת לרשימה: משאבת חום – לחימום ביתי (בעזרת מערכת צינורות מים תת-רצפתית), לחימום מים, לחימום בריכות שחיה ועוד.

מה זה? איך זה עובד? למה זה טוב? ננסה להסביר זאת בשורות הבאות.
.

איך עובדת משאבת חום?

הדבר הראשון שכדאי לזכור הוא זה: גם כשבחוץ קר, יש חום באוויר. מה זאת אומרת? גם באוויר קר יש אנרגיה, דהיינו חום – למעשה, כל עוד הטמפרטורה של משהו היא מעל 273- מעלות צלסיוס (האפס המוחלט) הרי שיש בו חום. אם רק נצליח להוציא אותו מהאוויר ולרכז אותו הרי שגם נרגיש את החום הזה. זה מה שמשאבת חום עושה: היא "שואבת" את החום מהאוויר ומעבירה אותו למקום שבו הוא נחוץ.

הדבר השני שכדאי לדעת הוא שהחום מקפיד לנסוע ממקומות חמים למקומות קרים. מה זאת אומרת? שהחום נע תמיד, אם הוא יכול, ממקום שבו הטמפרטורה גבוהה למקום שבו הטמפרטורה נמוכה; ממש כמו מים שזורמים ממקום גבוה למקום נמוך מבלי שנצטרך לסייע להם בכך.

משאבת חום, בעזרת כמות קטנה של אנרגיה, הופכת את התהליך הזה: היא גורמת לחום לעזוב מקום קר (האוויר בחוץ) ולעבור למקום חם יותר (פנים הבית, למשל) – תנועה מ"מקור חום" אל "אגן חום."

המערכת של משאבת חום מבוססת על כמה מרכיבים שביחד עושים את מעשה הקסמים הזה – עד כמה שטכנולוגיה מתקדמת היא קסם.

מרכיב חשוב ראשון הוא החומר המתווך שעליו מתבססת המערכת – הגז/נוזל. זהו חומר שהופך מגז לנוזל ובחזרה בתוך המערכת והוא זה שמסיע את החום מהאוויר (המחמם) אל המים (המתחממים, כמו שנראה בהמשך.) עלינו לבחור – כדי להגביר את יעילות המערכת – בגז שנקודת הרתיחה שלו (הטמפרטורה שבה הוא הופך מגז לנוזל) היא נמוכה ככל האפשר. מים רותחים בטמפרטורה של מאה מעלות צלזיוס, אבל ישנם גזים שמגיעים לרתיחה בטמפרטורות נמוכות מאוד – הליום, למשל, מגיע לרתיחה בטמפרטורה של 269- מעלות!

כל מה שעלינו לעשות, אם כן, הוא למצוא נוזל שירתח בטמפרטורה נמוכה מאוד כך שאפילו האוויר הקר שבחוץ יביא אותו לרתיחה ויגרום לו להפוך מנוזל לגז. דרך אגב, ישנן משאבות חום שמבוססות על שימוש בחום שנמצא בתוך האדמה או במאגרי מים – לא במקומות שיש בהם פעילות געשית אלא כל אדמה וכל אגם. אבל בואו נתרכז במשאבות חום אוויר-מים.

אילו עוד מרכיבים נחוצים לנו? אוויר, משאבה, מדחס, צינורות ומים.

וככה זה עובד במשאבת חום שנועדה לחמם בית באמצעות צינורות מים חמים:

1. הנוזל המתווך נמצא בתוך מערכת צינורות או סלילים שנמצאת במגע עם האוויר שבחוץ. משאבה מתאימה מניעה את הנוזל בתוך הצינורות כך שהוא נמצא בתנועה מתמדת.
   
2. האוויר בא במגע עם הצינורות שבהם זורם הנוזל. הטמפרטורה של הנוזל נמוכה מהטמפרטורה של האוויר ולכן החום עובר (נוסע) מהאוויר אל הנוזל.
   
3. הנוזל מתחמם ומגיע לרתיחה; הוא הופך לגז.
   
4. הגז עובר דרך מדחס. המדחס מסייע להתחממות שלו: הוא דוחס אותו וכאשר דוחסים חומר הוא מתחמם. כך עולה עוד הטמפרטורה של הגז.
   
5. הגז החם ממשיך בדרכו בצינורות ומגיע אל מחליף חום שנמצא בחיבור עם צנרת המים שבבית. למעשה, הצינורות שבבית מתחממים על ידי החום שמועבר מהגז החם של משאבת החום.
   
6. החום שמועבר אל המים, גורם לגז החם להתקרר ולשנות את מצבו מגז לנוזל.
   
7. הנוזל עושה את דרכו החוצה כדי לבוא שוב במגע עם האוויר ואילו המים המחוממים עושים את דרכם לחמם את החדרים השונים.
   
8. חשוב לזכור: גם המים וגם הנוזל המתווך נעים בתוך מערכות סגורות כך שאין אובדן של חומר בדרך.
   

.

פה תוכלו לצפות בסרטון שמראה איך המערכת עובדת ופה תמצאו תרשים-נע שיעזור לכם להבין את מה שקראתם עד עכשיו.

מה כל כך טוב במשאבת חום?

הדבר הכי טוב הוא שהיא חסכונית בחשמל וידידותית לסביבה.

המערכת לא יכולה לפעול בלי חשמל – הוא נחוץ להפעלת המדחס שמניעה את הנוזל המתווך ולהפעלת המאווררים שמכניסים ומוציאים אוויר אל תוך המערכת ומחוץ לה. עם זאת הניצול של החשמל הוא גבוה מאוד וחסכוני הרבה יותר מכל מערכת אחרת.

ניקח לדוגמה חימום מים.

"חימום מים התבצע בעיקר על ידי תנורי הסקה המוסקים בסולר/גפ"מ" מסביר ניר עמרמי, מנכ"ל גדיר מערכות בע"מ (באתר החברה: http://www.gadir-systems.co.il/). "שיטת חימום זאת בזבזנית באנרגיה, בעלת מקדם יעילות אנרגטית נמוך יחסית (C.O.P ~ 0.9) ומזהמת את הסביבה ע"י פליטת גז CO2. לעומת זאת, משאבות חום פועלות ביעילות אנרגטית גבוהה של C.O.P 3 עד 5." למי שלא הבין אפשר לומר זאת בפשטות: מערכת היא יעילה מבחינה אנרגטית אם היא מייצרת יותר חום (או קור) באמצעות פחות אנרגיה (שמושגת על ידי שימוש בחשמל, דלק וכל מקור אחר.) או, כמו שמסביר מנכ"ל גדיר מערכות בע"מ: "כ-80% מהחום המופק מתקבל מהאוויר ורק כ-20% מצריכת אנרגיה מגיעים מהחשמל המושקע בתהליך החימום."

אז מה ההבדל בין משאבות חום למזגנים?

ההבדל הוא פשוט: מזגנים מחממים אוויר ואילו משאבות חום מחממות מים.

המזגן הוא מערכת פשוטה יותר וגם "קצרה" יותר: האוויר נכנס אל תוך המערכת, מתחמם ויוצא מהצד השני – אצלנו בבית, למשל, בחלל שאנחנו מחממים. כשמכבים את המזגן האוויר מתקרר די מהר ולכן החום לא נשמר. לעומת זאת במשאבות חום האוויר מחמם מים: הוא נכנס אל המערכת והחום שבו עובר – דרך הגז המתווך – אל המים שמתחממים. כשמכבים את המערכת החום במים איננו נעלם מהר כמו החום שבאוויר ולכן החום נשמר ליותר זמן. יתרון נוסף הוא שהאוויר החם שמוציא המזגן מייבש את חלל הבית ואילו המים מחממים מבלי ליצור אוויר יבש בתוך הבית.
.

כפי שהסברתי קודם, משאבות חום "שואבות" חום מהאוויר עצמו. בארצות שבהן החורף קר בצורה קיצונית והאוויר לכן קר מאוד, הן יעילות באופן חלקי בלבד. לעומת זאת, באקלים הים-תיכוני שלנו שבו החורפים אינם קרים בצורה קיצונית – גם אם לפעמים נדמה לנו שהם כן – מערכת החימום הזו יעילה במיוחד.

אז מצאנו דירה, הצלחנו לא להתעלף בעת חתימת החוזה, ואפילו ארזנו את רוב תכולת הבית בארגזים, שקיות ומזוודות. מחר מגיע המוביל, והלחץ יהיה בשיאו, עד שנתמקם בביתנו החדש ונחזור לשגרה. אז איך שורדים את יום המעבר? מה צריך לעשות כדי שהוא לא יהרוס לנו את הבריאות? ובאופן כללי – אימאל'ה, הצילו, מחר עוברים דירה, איך אפשר להתכונן לזה נפשית?

אכן אפשר, וזה מה שננסה לעשות: להלן טיפים ועצות למעבר דירה רגוע.
.

אתם יודעים מה הפטנט העיקרי להישרדות בבית המשוגעים שביתכם הנחמד הפך להיות ביום שבו הוחלט לעבור דירה? רשימות, רשימות ושוב רשימות. לקחת טוש ועט ומחברת מיוחדת שתיקרא "מחברת המעבר". לכתוב שם הכול: מה עוד צריך לעשות, מה לא לשכוח, טלפונים חשובים.

כמו כן, חייבים, אבל חייבים, לרשום בקצרה רשימת תכולה על הארגזים (כלומר "מברשות שיער, שמפואים, מגבות" ולא סתם "חדר אמבטיה"). כל מה שלא תרשמו ויישכח או ייאבד – זה הסוף שלו. אם רשמתם סתם – אז מקסימום רשמתם סתם ולא קרה כלום. לא תאמינו כמה אנשים טוענים שהרשימות המדוקדקות בעת המעבר חסכו להם עוגמת נפש אדירה.

 
.

ביום המעבר עצמו, קודם כול, חשוב לאכול ארוחת בוקר, כי רוב הסיכויים שזו הארוחה הנורמאלית היחידה שלכם ביום הזה.

כמו כן, ארזו מראש בנפרד את מה שתזדקקו לו ביום הזה. זה כולל הכול – כמו למשל כדורים נגד כאב ראש.

אין עוררין על כך שאם יש לכם ילדים קטנים, עדיף שביום הזה הם יבלו אצל סבא וסבתא. אבל לא תמיד זה אפשרי, אז תארזו גם בשבילם כל מה שצריך, כולל תעסוקה: צבעים, נגן מוזיקה עם אוזניות, ספרים. ילדים שמסתובבים בין הרגליים של הסבלים כי משעמם להם, זה רעיון ממש גרוע.

חשבו גם על הדרך לדירה החדשה, וגם על השעות של ההעמסה והפריקה של הארגזים, וכמובן על כל מה שתזדקקו לו בערב בבית החדש. למשל, לא כדאי לעשות את השטות הזו של לזרוק את מברשות השיניים אי שם בין חפצי האמבטיה הנידחים… וטיפ נוסף ממני: תכינו בצד כמה כוסות חד פעמיים, קפה וסוכר, ואולי קרטון קטן של חלב עמיד. אחרת יהיה לכם קשה מאוד להתחיל את הבוקר למחרת המעבר.

בחרו מראש את החפצים הנחוצים שלא אורזים בארגזים, ותארזו אותם בנפרד בתיק נסיעות. עדיף לעשות את זה כמה ימים לפני ובהדרגה להוסיף לשם דברים שאתם נזכרים בהם. למשל: בובת פרווה אהובה שהילד לא יכול להירדם בלעדיה, שמוצאת את עצמה בארגז אחד עם כל מיני משחקים ובובות שלא נפרוק מיד, זה אירוע העלול לגרום לטרגדיה אמיתית. ואל תשכחו שגם ככה מעבר דירה זה מצב לא פשוט לילד. כל מה שיכול לעזור לו – דובי, פיג'מה אהובה, ספר אהוב – הולך איתכם לתיק ולא לארגזים.
.

כן, ככה זה נראה בסוף היום של המעבר, במקרה הטוב. כל החיים שלכם כאן בערימת הארגזים והבלגן, לא מוצאים את הידיים והרגליים, והשגרה המבורכת נראית רחוקה יותר מהמאדים. והעצה שלי?פשוט תנשמו עמוק ואל תיכנסו לפאניקה. ככה זה אצל כולם ואין מה לעשות. תוך כמה ימים הכול מסתדר במקומות והשגרה חוזרת, גם אם עוד יהיו לכם כמה ארגזים ש"ייתקעו" עד שתמצאו זמן לפרוק גם אותם.

ועוד עצה שנשמעת נדושה ומצחיקה (ואולי מעצבנת) אבל היא עובדת מצוין: שתו הרבה מים לאורך כל היום. תתנו גם לילדים לשתות. משום מה, הפעולה הפשוטה של שתיית מים מוציאה את הגוף מהלחץ.
.

המטרה הראשונה שלכם בסוף היום היא שבערב יהיה לכולם מיטה, או לפחות מזרון עם מצעים נקיים. אפשר לאכול לארוחת ערב פיצה מהקרטון בישיבה על הרצפה, אבל ללכת לישון באמצע הלילה על מזרון ריק עם שמיכה דקה מדי כי אלוהים יודע איפה המצעים בבלגן הזה – זה כבר לגמרי מבאס. ארזו את המצעים בתוך משהו שיבלוט מספיק, כמו מזוודה, תיק או ארגז צבעוני.

עכשיו מותר לכם להתמוטט. לילה טוב, ושיהיה ישוב טוב וחיים חדשים מוצלחים במקום החדש.

***

מוגש בחסות TDY Moving: הובלות במרכז בסטנדרטים אמריקאיים

עשר עצות להתמודדות חיובית בעולם מטורף או מעט על משבר הגירושין

חלק ב'

החיים הקודמים קרסו. החיים החדשים בקושי התחילו. איך מתמודדים?

במאמר הקודם ניסיתי לתת מספר עצות מניסיוני ומניסיון של חברות שלי להתמודדות עם משבר גירושין.

ברשימה הזו אוסיף כמה נקודות ותובנות שנוגעות לאותו עניין, ומקווה שזה יהיה לכם לעזר. גם אם משהו לא נראה לכם הגיוני כרגע, נסו לזכור את זה ולחזור לשם מאוחר יותר. יכול להיות שבשלב אחר בחיים העצה הזו תהיה מאוד מעשית ומועילה.

6. למנף את המשבר להעצמה. זה נשמע כמו איזה משפט בומבסטי מספרי פסיכולוגיה בחמישים שקל מסטימצקי, אבל זה אפשרי ואפילו חיוני. בתרגום משפת המטפלים והמאמנים, מדובר בהזדמנות לברר מי אתם ומה אתם באמת אוהבים ורוצים, בלי שתצטרכו להתחשב במישהו אחר.

תתחילו מגלידה. איזו גלידה אתם אוהבים? לא הילדים, לא האקס; אתם, באופן אישי. משם תתקדמו לדברים אחרים. מהר מאוד תגלו שמדובר במסע מרתק שהמחיר שלו, נכון, הוא בדידות, שלפעמים היא מאוד קשה, אבל תתייחסו לזה כמו לתרופה מרה שהיא חלק מהטיפול. המחקרים אומרים שהיכולת לקיים מערכת יחסים טובה בהצלחה בפרק ב' תלויה לגמרי בתהליך ההעצמה וההתבגרות שעוברים בתקופה שאחרי הגירושים.

7. להיפתר מרגשות אשם – הם רק גורמים נזק. אני יודעת שזה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית, אז אל תתחילו מרגשות שקשה לשלוט בהם, תתחילו ממחשבות. ברגע שאתם תופסים את עצמכם חושבים "אני אימא איומה, איך עשיתי את זה לילדים שלי", פשוט תעצרו את המחשבה הזו. תגידו לה "סטופ. אני לא מוכנה שתסתובבי לי בראש. צאי. את רק מזיקה".

ההרגל לעצור את המחשבות הכפייתיות שנגרמות מרגשות אשם יעזור לכם מאוד, כי העול הרגשי ילך ויפחת. כדי לחזק אתכם, אני מודיעה באופן חד משמעי שרגשות אשם מעולם לא גרמו לאף אחד להיות הורה יותר טוב או אדם יותר טוב. הם מיותרים ומזיקים. אז שימו שומר חזק בראש שעוצר את המסתננים. אין כניסה למחשבות "אני כל-כך לא בסדר" למועדון התודעה של המתגרש, פשוט אין.

מי שחושבת שהיא אימא טובה מספיק, גם הילדים קולטים אותה כאימא טובה מספיק. הילדים חשים ברגשות אשם של ההורים ונוטים לדאוג בגללם.

8. חפשו את היתרונות. זו עצה בעיקר לאלה שהגירושין היו הבחירה של בן או בת הזוג ולא הבחירה שלהם. המצב נכפה עליכם, ואתם ודאי כועסים מאוד ועצובים מאוד, אבל תצליחו לצאת מהמשבר רק אם תחפשו בכוח נקודות קטנות חיוביות במה שקרה.

ישנם אבות שטוענים שאחרי הגירושים הם בעצם מבלים יותר זמן איכות עם הילדים שלהם בגלל הסדרי ראיה שמחייבים אותם לצאת מהעבודה מוקדם פעמיים בשבוע. יש אמהות שבגלל המצב הכלכלי אחרי הגירושין נאלצו לצאת לעבוד במשרה מלאה – ולפתע גילו שהן אוהבות את הקריירה שלהן ואת העובדה שהן מרוויחות יותר. וחוץ מזה, כולם מסכימים שנוח מאוד לישון באלכסון.

זה נשמע לכם עלוב? אולי, אבל הרבה יותר מסוכן לשקוע בדיכאון בלי לנסות להתרומם. הניסיונות לראות את חצי הכוס המלאה ולהישאר אופטימיים ולו קצת, לעתים קרובות מצילים את האדם מלהיכנס למשבר קשה. בכל אופן, אני בטוחה ששווה לנסות.

9. ארגנו לכם פסקי זמן מהנים. כן, זה סוד ההישרדות. אם בן או בת הזוג מתחלקים איתכם בזמן הילדים, יש לכם לפחות ערב חופשי אחד בשבוע. נצלו אותו לבילוי שאתם אוהבים, לכו לפגוש חברים, השקיעו מאמץ ותיהנו מהחיים. נסו להיזכר מה היה התחביב שלכם לפני שהתחתנתם, או מה תמיד רציתם לעשות ואף פעם לא יצא לכם. חוג ריקודי בטן? ערב פוקר ובירה עם החבר'ה הרווקים מהעבודה? לכו על זה. מה שמחזיק אותנו על פני המים אלה הרגשות החיוביים והחוויות החיוביות. דאגו למלא את המצברים, כי הנסיעה שלכם היא ארוכה ובהתחלה היא מתנהלת בכביש תלול ומשובש מאוד…

10. מחר יהיה יום חדש. המשפט האלמותי של סקארלט או'הארה היפה צריך להפוך למוטו שלכם. גם אם היום שוב דבר לא הלך, הילדים שוב עשו לכם את המוות, רבתם עם האקס, הבוס צעק עליכם כי אתם לא מאוד מרוכזים בעבודה (זה באמת מפתיע, כי הרי אתם במצב רוח כל כך מזהיר לאחרונה…), סירבו לתת לכם הנחה בעוד מוסד ציבורי ובנוסף הגיעו חשבונות מנופחים וטלפון מהבנק – זה באמת עובר ומחר באמת יהיה יום חדש. ועם כל יום, המצב ילך וישתפר. משבר הגירושין לא נמשך לנצח, יש לו סוף נראה לעין, גם אלה שלוקחים את זה מאוד קשה מתאוששים תוך פרק זמן מוגדר כלשהו. מחר יהיה יום חדש והאושר יחזור לחייכם. מבטיחה.

תזכרו שעם כל יום שעובר, האיזון קרוב יותר והחיים הופכים לשפויים יותר.

***

על עצמי: בת 37, אימא לחמישה, פרודה מזה 3 שנים, מתגוררת בירושלים.

***

המאמר נכתב בשיתוך משקדו של  עורך דין משפחה יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

ראשית, חבריי, כבוד למי שעדיין מחזיק מעמד בחום הזה ומתמודד באומץ עם העובדה שהילדים שלו, חסרי מסגרת יותר מדי זמן והיפראקטיביים מרוב ג'אנק פוד, גירויים ומסכים, עדיין זקוקים לתעסוקה עד סוף החופש.

לבני המזל בינינו שיש להם חצר או מרפסת (או הורים/קרובים/חברים עם חצר או מרפסת), נביא עוד כמה רעיונות להעסקת הילדים בגינה בחוץ וגם – מה שלא פחות חשוב – לגמרי חינם. שוב נזכיר, כמובן, שכל פעילות עם ילדים בחוץ בעונת הקיץ חייבת להתבצע במקום מוצל, יחד עם הגנה נוספת מהשמש: קרם, כובעים והרבה שתייה.

ולמקרה שפספסתם – איך להעסיק את הילדים בימים האחרונים של החופש – חלק א'

1. יום בישולי שדה.

עבור ילדים, כל אמגזית יכולה מיד להפוך למוקד של תחרות מאסטר שף לבישולי שדה, אבל אפילו לא תמיד צריך אמגזית. מספיק להוציא החוצה מיקסר, כמה קערות ולהכין קינוח, גלידה, כדורי שוקולד אלמותיים או כל דבר אחר שבא לכם ולהם. אם יש לכם חבר שיודע לארגן טאבון, בקשו ממנו חצי שעה עזרה ותקבלו יום של אפיית פיתות בגינה שלכם. מה שטוב בבצק זה שהתעסוקה לוקחת המון זמן ומאוד מתישה… גם את הילדים, לא רק אתכם. הבונוס: המטבח נשאר נקי. החיסרון: קצת חול בכדורי שוקולד…
.

הכנת עוגה בחוץ. אז יש קצת קורי עכביש בבצק, אז מה??

 2. מחאת האוהלים.

כיתוב: מי מאתנו לא חלם בילדותו על בית משלו בחצר? אבל אפשר גם להסתפק באוהל…

 אני לגמרי רצינית: תוציאו החוצה אוהל ותקימו מחנה. הבלגן העיקרי זה בהקמה ובפירוק, אבל זה באמת יכול לספק שעות של תעסוקה כייפית לצופים הצעירים. טיפ: שימו קצת גבולות לגבי מה שמותר להוציא לאוהל, אחרת הם יעבירו לשם גם את המחשב. תרמו להם שמיכות ישנות, חומרי בנייה שונים כמו ארגזי קרטון, חבלים (רק לילדים בגיל 8-9, שכבר יודעים לא להסתכן עם זה), ועוד. ושלא ישכחו לשתות.

 3. הכדור הוא עגול.

 קיץ זה זמן נהדר להחליט שכדור הוא לא רק לכדורגל או כדורסל, יש לו כ"כ הרבה שימושים!
.

כיתוב: השירים, המשחקים, איפה הם עכשיו? זה הזמן להיזכר איך משחקים בכדור…

נסו להיזכר בכמה מהמשחקים ששיחקתם כשהייתם קטנים, ובקשו מהילדים ללמד אתכם כמה משחקים שהם אוהבים, ואפשר גם להמציא משחק משלכם (אצלנו, נניח, מקובל לשחק "ארץ עיר" על זמן תוך כדי כדרור מוצלב בשתי ידיים… נשמע חננה? אל תאמינו למשמע אוזניכם, אלא נסו בעצמכם. תאמינו לי, צריך להיות לברון ג'יימס בשביל זה…)

בשעה מצוקה (ואמצע אוגוסט זו בהחלט שעת מצוקה), כל חומר זמין יכול להפוך ליצירה. תוציאו את הגואש, את הדבק, את הנצנצים. אספו עלים יבשים, חלוקי נחל, קונכיות חילזון עזובות, נוצות ציפור וכן הלאה. עכשיו תכינו קולאז'. אפשר גם להכין חלוקי נחל צבועי גואש כקישוט לערוגה או לעציצים. באופן כללי, כל חומר טבעי שתמצאו, אפשר להשתמש בדמיון ולנצלו ליצירה מקורית. וכמו שכבר הזכרנו, הבונוס – הגואש לא מרוח על כל הבית.
.

כיתוב: יצירה עם חומרים זמינים בחצר: אבנים, מקלות, עלים.

זה דורש קצת הכנה והשקעה, אבל זה עשוי לעניין גם אתכם. מקדישים 20 דקות לכל אחד מהחושים! תזדקקו למטפחת כהה כדי לקשור את העיניים במבחנים שונים. בסך הכול זה יצא לכם מאה דקות הפעלה וזה לא הולך ברגל, ולפעמים הילדים רוצים להאריך את המשחק.

חוש הראיה: תחרות "אני רואה". כל אחד צריך לחשוב על משהו שהוא רואה, האחרים שואלים שאלות וצריכים לנחש לפי תשובות "כן" ו"לא". עוד משחק: תחרות זיכרון חזותי. מניחים לפני הילד 5 חפצים, לחמש שניות, אחר-כך הוא צריך להסתובב ולהיזכר מה היו החפצים.

חוש השמיעה: אפשר לקשור למישהו עיניים והוא יצטרך לזהות את בני המשפחה או החברים לפי לחישה. משחק אחר: מישהו מזמזם שיר והאחרים צריכים לנחש מה השיר. חוש הקצב: אם יש דרבוקה השתמשו בה, אם לא, כל סיר עם כף יעשו את העבודה. על המנחה להקיש קצב מסוים ועל הילד הנבחר לחזור עליו במדויק.

חוש המישוש: לעבוד במשהו מגעיל. בצק מלח, למשל. המתכון: קילו קמח, קילו מלח ומעט מים כדי ליצור בצק. להוסיף צבע מאכל והוא יהיה ורוד. אחרי סיום הפעילות, להשאיר את היצירות ליבוש בגינה בשמש, זה יספיק להן להתקשות.

חוש הריח: אפשר לדרג את הפרחים בגינה לפי הריח. אפשר לעשות מבחני ריח: להריח עם עיניים עצומות קפה, סבון, שמן זית, קקאו.

חוש הטעם: מבחני טעם בעיניים עצומות והכנת ארטיקים בטעמים.
.

כיתוב: לעבוד עם כל החושים. בצק מלח – המצאת האמהות העייפות.

בהצלחה במשימה, ותזכרו שאו-טו-טו זה נגמר!

***

מוגש בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים.

עשר עצות להתמודדות חיובית בעולם מטורף, או מעט על משבר הגירושין.

חלק א' 

לפני שבוע ישבתי במפגש שכנות עם כמה חברות חד-הוריות. שתינו יין, אכלנו עוגיות וצחקנו. שמעתי את הסיפורים שלהן, סיפרתי את שלי, וניסיתי ללמוד על המשותף לנו, על הדרכים בהן אנחנו חיות את חיינו ועל התהליכים שמביאים אותנו לבסוף לסטאטוס המפוקפק "חד הורית". העובדה שכל הנוכחות היו יפהפיות, חכמות, צעירות, מושכות, רהוטות וכן הלאה, לא מאוד הקלה עליי את מלאכתי. המסקנה היחידה שאפשר להסיק – זה יכול לקרות לכל אחת, ולמעשה, אי אפשר לדעת לאן יתגלגלו החיים.

לפי הסטטיסטיקה, כשליש מהמשפחות במדינתנו מתפרקות, הרוב ביוזמת האישה. אבל עלינו המספר הזה לא עושה שום רושם. כל אחת מרגישה שהיא החריגה היחידה בנוף המשפחות השלמות והמאושרות סביבה. לכן אנחנו מנסות להתחבר זו לזו – כדי להפסיק לרגע להרגיש כיצורים שנחתו מהירח.

יש כאן פן נוסף ייחודי למדינת ישראל: העובדה שתהליך הגירושין אצלנו הוא אחד הארוכים והקשים בעולם, מסובך בנורמות דתיות ובמערכת משפטית עמוסה מדי, מקשה מאוד על היציאה מהמשבר. הקשיים הביורוקראטיים, המשפטיים והכלכליים גורמים הן לאווירה מאוד קשה ששוררת בין בני הזוג לשעבר, והן למצב רוח ירוד ביותר והתארכות תהליך האבל, חוסר האונים והדיכאון.

.

הבהרה: איני אשת מקצוע מהתחום הטיפולי או המשפטי, וכל מה שיש לי הוא ניסיון חיים שלי ושל חברות במצבי. לכן במאמר הזה אנסה להביא מניסיוני ומניסיון של אחרות כמה עצות מעשיות שעוזרות באמת, לפני שהולכים לפסיכולוג (וחשוב ללכת כשצריך) ולפני שניגשים לסיוע תרופתי (שגם אותו חשוב לא לשלול בעת הצורך).

במסורת היהודית, לאבלים יש שבוע לעכל את העובדה שהקרוב שלהם נפטר. גירושין, לפי דעתם של רוב הפסיכולוגים, זה המשבר השני בחומרתו אחרי אבדן של קרוב משפחה. אבל לנו אין אפילו שבע דקות לחשוב על זה, שלא לדבר על שבעה ימים. אין חופשת גירושין בעבודה, והילדים צריכים לחזור הביתה בזמן, שלא לדבר על זה שגם הם שרויים במשבר קשה ביותר…

הדבר שעוזר באותו הרגע, זה לא לחשוב על העבר ובטח שלא על העתיד. רק להתמקד במה שאתה עושה כרגע, ובמה שעושים היום. אם המצב ממש קשה, פשוט להתרכז בפעולה הבאה. אם כבר קצת יצאתם מזה, לתכנן את היום עד הערב – להתמקד בהווה ורק בו.
.

2. לתת לעצמך זמן ומקום להתאבל, לכעוס ולהרגיש. זה יכול להיות טיפול פסיכולוגי, שיחה עם חברה או גם וגם, ואפילו זמן עם עצמך – להיות עצובים. יש לא מעט גרושים שמרגישים הקלה עצומה כי חיי הנישואים בתקופה של טרום-הגירושים היו בלתי נסבלים. יתכן שבהתחלה הם דווקא יחוו אופוריה מסוימת. מה שחשוב זה שכאשר תגיע התגובה של האבל, הכעס, העצב – הם יצליחו לתת לזה מקום ולהקדיש לזה את הזמן. מדובר בתהליך לא פשוט, בתהליך כואב, באכזבה קשה. לנסות לשחק אותה כאילו הכול בסדר רק ידחה את ההחלמה.

לי אישית היה קושי רציני לבקש עזרה, כל הזמן הרגשתי שאף אחד לא צריך לסבול מזה שהחלטתי להתגרש. אבל מהר מאוד הבנתי שאנשים לא סובלים מלהושיט עזרה לחברים – בדרך כלל זה הפוך, הם פשוט שמחים לעזור.

החדשות הטובות לקונטרול-פריקים שבינינו: אתם לא תמיד תהיו במצב כזה. כרגע הכול נראה גדול עליכם בכמה מספרים, וזה הזמן, לדוגמה, למצוא חברה שתוכל לעזור לכם לאסוף את הילד ביום שאתם עובדים עד שעה מאוחרת, עד שתמצאו בייביסיטר טובה. אבל התוהו ובוהו נגמר, החיים נכנסים לשגרה ולמסלול. תרשו לעצמכם להסתייע במשפחה, בחברים ובשכנים – זה לא יעזור לאף אחד שתנסו לפתור הכול לבד ותקרסו.

מצאו שיטה בה נוח לכם לרשום את כל מה שעליכם לעשות, בחרו מהרשימה את המטלות הדחופות עם עדיפות גבוהה. נסו לבחור גם כמה כאלה שאתם יכולים להוריד מעצמכם; לדוגמה, לבקש מהורה אחד להחליף אתכם בוועד ההורים של הכיתה. אתם בזמן חירום – תורידו כל מה שלא חיוני.

השתדלו להספיק מדי שבוע לטפל בכמה עניינים דחופים ולא להיכנע לדחיינות, ואל תשכחו לשבח את עצמכם על כל מה שהצלחתם לעשות, גם אם לא הצלחתם לסיים את כל הרשימה.

הישארו בקשר עם מי שתומך ועושה לכם טוב, חפשו רשת תמיכה של אמהות חד-הוריות אחרות בסביבתכם, וסננו את כל מה שלא מתאים לכם.
.

***

על עצמי: בת 37, אימא לחמישה, פרודה מזה 3 שנים, מתגוררת בירושלים.

***

המאמר נכתב בשיתוף משרד עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

 חלק א'

נותרו שבועיים עד סוף החופש הגדול.

מיצינו את הבריכה, את הים, את הקניון, את האופניים, את הג'ימבורי ואפילו את תערוכת הדינוזאורים במחיר שערורייתי. פשטנו את הרגל, חטפנו כאב ראש שהולך ומחמיר, והצאצאים משועממים ומטפסים על הקירות ועל העצבים המרוטים שלנו. מה עכשיו? איך עוברים את השבועיים בלי להשתגע ובלי שהילדים יהיו דבוקים למסך 24/7?

להלן חמישה רעיונות שתוכלו לממש בשבוע הקרוב ממש בגינה או בחצר של הבית בלי להוציא אגורה. חשוב להדגיש שכל פעילות בקיץ בחוץ עם ילדים חייבת להתבצע במקום מוצל, גם אם אתם מגנים על הילדים עם קרם הגנה וכובע. תיהנו! או לפחות תנשמו עמוק לכמה רגעים כשהטף עסוקים.

1. משחקי מים. זו הנאה אינסופית לכל גיל – עוד לא נולדו הילדים שלא נהנים מקצת משחק במים קרים בגינה מוצלת ביום חם! אז רק צריך להיות יצירתיים: אם מדובר בפעוטות די לשים גיגית, לתת להם מגוון כלים ריקים – קופסאות, כוסות, כפיות – ולא להפריע. לפעמים אפשר לתת להם רעיון כמו להעביר מים בכפית מכוס לקופסא.

כשמדובר בילדים יותר גדולים, זה יותר מורכב וצריך ממש בריכה קטנה כי הגיגית לא תספיק. אבל זה עדיין יכול להיות מאוד מהנה: אפשר לערוך תחרות ירי באקדחי מים, לארגן מכבסה של פעם עם בגדי בובות בגיגית, ואפשר לערוך גם ניסויים מדעיים: כגון, איזה חומר טובע ואיזה חומר צף? אפשר להשתמש בכל מיני חומרים אקזוטיים יותר מפלסטיק (כמו פקקי שעם), וגם לשגע את הילדים עם השאלה – מדוע בורג מברזל טובע, אבל ספינה שגם היא מברזל – לא? (להורים שזה מאתגר את מוחם הנמס מחום, רמז: לא רק החומר משפיע אלא גם הצורה). ניסוי נוסף שנורא כייפי הוא איזה חומר נמס במים ואיזה לא. ובין לבין, אפשר סתם להשפריץ ולשכשך.

2. כל מה שמלכלך מדי בשביל לשחק בו בבית. חמר עם גואש, לדוגמה. או קולאז' עם המון גזירות קטנות ודבק. אפשר לעשות יצירות מלכלכות בחצר, ליהנות מאוד, לשטוף את הידיים (והרגליים, וכל מה שביניהם) בחוץ, ולהציל את הבית. אפשר גם לשתול עציצים, ולהתמרח כמה שרוצים באדמה ומים. הילדים ישמחו מטוב לבה של האימא שפתאום לא אכפת לה מהבוץ, וזה אכן יעסיק אותם למספיק דקות כדי שצלילי "משעמם לי" יפסיקו לצלצל לך באוזניים.

3. רטרו. נסו להיזכר בכל המשחקים שאהבתם בילדותכם. כן, אלה: חבל, קלאס, גומי ושוטרים וגנבים. למדו את הילדים לשחק! אתם ודאי תיהנו מהזיכרונות, ותתפלאו – רוב הילדים ממש נהנים מהמשחקים הישנים ובעיקר מזה שאימא שלהם או אבא שלהם משחקים איתם בהתלהבות. זה יותר מזמן איכות, זה פשוט משהו שהם לא רואים כל יום: אימא שנהנית ממשהו כמו ילדה קטנה. זה גם יכול לעורר שיחות כיפיות של העלאת זיכרונות, ותאמינו לי שעוד לא נולד ילד שלא נהנה לשמוע חוויות ילדות משעשעות של ההורים, במיוחד אם תוכלו להוסיף תמונות מהשנים ההם שהילדים עוד לא ראו.

4. מחבואים. אם יש גינה גדולה עם הרבה צל ומקומות מוסתרים אפשר להחביא כל מיני חפצים ולחפש, לעשות קר-חם, או לשאול שאלות על החפץ המוחבא והמקום (כשמותר לענות רק בכן ולא). ועם ילדים צעירים מאוד גם סתם מחבואים באים בחשבון. עם קצת יותר גדולים – אפשר לעשות "חפש את המטמון" עם כתב סתרים (אם אין לכם כוח להמציא חפשו אחד באינטרנט). המטמון המומלץ – ארטיקים. הפרס להורה היצירתי – קפה קררררר.

5. הפרויקט התיאטרלי. לוקחים ספר ילדים שכולם מכירים ואוהבים, נניח "אליעזר והגזר". מוציאים החוצה נייר ומספריים ומכינים תלבושות מאולתרות (אוזניים של חתול, פפיון בשביל הסבא) ואביזרים. אפשר גם להשתמש בתחפושות מפורים. ובכל מיני גרוטאות שיש בבית. לאחר מכן עושים חזרות ולבסוף יש הצגת בכורה של "סבא אליעזר שחם לו נורא". אם חסרים שחקנים, תזמינו את הילדים של השכנים. אפשר להוסיף ליווי מוזיקלי, אם מישהו מהטף מנגן שני תווים בחלילית או יודע להרביץ לדרבוקה. נכון שזו הצעה קצת בומבסטית, אבל היא מעסיקה אותם לפחות לשעתיים וזו חוויה נורא כייפית. אחרי זה שימו להם סרט בלי שום ייסורי מצפון ותתעלפו.

***

מוגש בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים.