קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה פנאי

שש דרכים מהנות להעסיק ילדים עם פנס

ערבי קיץ הם זמן נהדר לשחק בחוץ עם הילדים מבלי לחשוש לדרגת הצלייה. השמש שקעה, כבר לא כל-כך חם, ואם ביליתם במזגן כל אחר הצהריים, הילדים יהנו להוציא קצת אנרגיה בחוץ. רוצים בכל זאת להישאר בבית? משחקים עם פנס אפשר לשחק גם בפנים, במקום סיפור לפני השינה.

ילדים אוהבים פנסים והעולם נראה אחרת בחושך. נסו את הפעילויות הבאות כפעילות ערב עם הילדים ותהנו:

1. מחבואים עם פנס: תנו לילד אחד פנס ואת תפקיד ה"עומד". קבעו מטרה ידועה לכולם כעמוד, עץ או אובייקט גדול ומרכזי אחר. כשעוצם העומד את העיניים, כל השאר מתחבאים. כשמסיים העומד לספור עד 15, נניח, כולם מנסים להגיע אל היעד מבלי שייתפסו באור הפנס. מי שנתפס יוצא מהמשחק והראשון שמגיע ליעד מקבל את תפקיד העומד וכמובן את הפנס.

2. חפש את המטמון בחושך. גם החצר המוכרת נראית אחרת ללא אור.

בית מואר בלילה

החביאו חבילות קטנות עם ממתקים, כדור משחק או כל דבר אחר בחצר מאחורי שיח, עץ נדנדה וכו. תנו לילדים פנסים ושלחו אותם לצוד אחר המטמון. מי שמוצא, זוכה! גרסה נוספת היא לתת את שרביט האחריות לאחד הילדים. הילד האחראי מחביא צעצוע, והשאר מחפשים. המוצא מחביא בתורו את הצעצוע במקום אחר וחוזר חלילה.

3.חקר הגוף: ילדים יהנו להאיר בפנס לתוך הפה למשל ולראות כיצד הוא נראה מבפנים. מה קורה לאצבעות כשמאירים עליהם מקרוב?

.


4. צעצועים קמים לתחייה: קחו צעצועים כמו דינוזאור, בובה, טרקטור, כלב צעצוע ועוד. האירו בפנס דרכם על קיר לבן וראו כיצד הם קמים לתחייה. עודדו את הילדים להמציא סיפורים ולהמחיז אותם בעזרת הצעצועים.

דינוזאור בחושך

5.תפוס את האור: ישעשע פעוטות עד אין קץ. פשוט האירו על הדשא או הקיר ובקשו מהקטן לתפוס את האור. אתם, כמובן, מזיזים את אלומת האור ברגע האחרון. צחקוקים מובטחים. תנו לקטנים לנצח מדי פעם והחליפו איתם תפקידים. הם יהנו להפעיל אתכם ולהריץ אתכם אחרי האור.

6. בקשו מהילדים להאיר על קיר הבית וצרו חיות צל בעזרת אצבעות הידיים. הקישור הבא
.

 

ידריך אתכם כיצד ליצור כמה דמויות בסיסיות. כיף לספר סיפור או לשיר שיר מוכר ולהמחיזו בעזרת הידיים. השפן הקטן יקבל פן משעשע במיוחד כשיתעטש מולם בשידור חי. ילדים גדולים יותר יכולים לנסות ליצור חיות משל עצמם.

משחקי צללים עם ילדים

ערב טוב!

***

מוגש בחסות LIGHOSCOPE – לייטוסקופ הינו גוף מוביל בישראל במתן פתרונות תאורה מהמתקדמים והחדשניים ביותר המבוססים על טכנולוגיית ה-LED. לייטוסקופ משיקה את סדרת היוקרה –LEDOX הייחודי לה. הסדרה המהפכנית כוללת מבחר נורות LED איכותיות כתחליף לנורות קיימות בטכנולוגיה מתקדמת.

תאורת לדים

קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה

משמורת משותפת

 לפני כמה עשרות שנים המהפכה הפמיניסטית הביאה, במיוחד בארה"ב וארצות מערב אירופה, ליצירת מציאות חדשה –  אבות שרצו במשמורת על הילדים אחרי הגירושין לא משום שהאם אינה כשירה או אינה נורמטיבית, אלא משום שפשוט רצו להמשיך להיות ההורה המשמעותי עבור הילדים. השאיפה הזו הולידה את המושג המשפטי "משמורת משותפת", כשבפועל מדובר בהורות משותפת שמנהלים שני בני זוג שגרושים זה מזה.

משמרת משותפת בישראל

בארץ, משמורת משותפת על הילדים היא עדיין בגדר יוצא דופן, ורוב השופטים וגם ההורים ועורכי הדין חשדניים מעט כלפי מושג זה. כדי לאשר משמורת משותפת, השופט צריך להיווכח שאכן מדובר בטובת הילדים, וששני ההורים מסוגלים לעמוד במחויבות ובאחריות שהמצב יטיל עליהם. בית המשפט גם בודק עד כמה הזוג ערוך לקיים את המשמורת המשותפת בפועל. על כן, פסיקה כזו היא עדיין יחסית נדירה בארץ. עם זאת יש לא מעט הורים שזו הבחירה שלהם, ויש להם סיבות טובות לכך.

היבט נוסף של הנושא שהוא ספציפי למדינת ישראל, הוא מה שנקרא "חזקת הגיל הרך". מדובר בחוק הקובע שילדים מתחת לגיל 6 נמצאים בחזקת האם, אלא אם יש סיבות טובות מאוד להעביר אותם לחזקת האב. מכיוון שבדרך כלל לא מפרידים בין האחים, הרי שגם אם יש רק ילד אחד שהוא מתחת לגיל 6, רוב השופטים יקבעו שהמשמורת תישאר אצל האם. כדי שהשופט יפסוק משמורת משותפת גם כשהילדים צעירים, זו צריכה להיות יוזמה של ההורים, כאשר שניהם מביעים רצון להיות משמורנים ולשתף פעולה בגידול הילדים.

 איך זה קורה בפועל?

 לעתים, הבקשה למשמורת משותפת תבוא מצד זוג הורים שנותרו ביחסים טובים אחרי הגירושין ומסוגלים ורוצים לגדל את הילדים בשותפות, למרות שהזוגיות התפרקה. אך לפעמים מדובר, למעשה, בפשרה, כי בתחילת התהליך שני ההורים תובעים משמורת לעצמם, ורק כעבור זמן החליטו להתפשר על "חצי חצי". במקרים כאלה, לכולם יקח קצת יותר זמן ומאמץ להסתגל לשיטה.

 אז כיצד זה עובד, האם זה בכלל עובד, מה היתרונות והחסרונות של המשמורת המשותפת על פני הורה אחד משמורן?

אם הילדים נמצאים במשמורת משותפת, הפירוש הוא חלוקה שווה של הטיפול השוטף בין שני ההורים. זה שונה ממצב שבו יש הורה משמורן, והקשר של ההורה השני עם הילדים מתקיים על ידי הסדרי ראיה, בד"כ פעם עד פעמיים בשבוע, כל סוף שבוע שני וכן הלאה.

למעשה, המציאות שנוצרת היא שלילדים במשמורת משותפת יש למעשה שני בתים.

הקושי של המצב הזה הוא בעיקר קושי לוגיסטי, לכן לרוב המשמורנים צריכים לגור קרוב מאוד זה לזה. משום כך, השיטה עובדת הכי טוב כשההורים גרם באותו ישוב, שכונה, מושב וכן הלאה. עם זאת ניתן לקיים משמורת משותפת גם במקרה שההורים גרים במרחק נסיעה סביר זה מזה, כגון באותה העיר אך בשכונות שונות, או בישובים סמוכים.

 כיצד לסדר את השבוע במשמורת המשותפת?

 מבחינה פרקטית, עדיף שהילדים יבלו חצי שבוע אצל הורה אחד ועוד חצי אצל הורה אחר, ולא יחליפו בתים כל יום. מלבד זאת, חשוב שההורים יגורו במרחק קצת מבית הספר או הגן. הקושי הלוגיסטי הנוסף הוא מקום הימצאותם של חפצים כמו ספרי לימוד, תלבושת ספורט ועוד. הפיתרון הנוח ביותר, גם אם הוא קצת בעייתי כלכלית, הוא שבכל בית יהיה כל מה שכל ילד זקוק לו. כלומר, יהיו שני עותקים של ספרי לימוד, שתי תלבושות של חוג ג'ודו וכדומה.

 יתרונות וחסרונות מבחינה רגשית

 מבחינה רגשית, יש יתרונות לא מועטים למשמורת המשותפת. שני ההורים נותרים משמעותיים ומעורבים ובעצם ממשיכים לגדל את הילדים, גם אם במתכונת או במינון שונים מעט מאלה שהיו לפני הגירושין. אך האחריות השווה והמקום השווה שיש להם בחיי הילדים, משאירים להורים רבים ולילדים רבים תחושה טובה הרבה יותר מאשר המצב שבו יש רק הורה משמורן אחד.

החסרונות של המשמורת המשותפת, מלבד הקושי הלוגיסטי, נוצרים כאשר למעשה אין שיתוף פעולה טוב בין ההורים. לכן גם אם מדובר בגירושין קשים ולשני הצדדים יש המון כעסים ורגשות שליליים כלפי האקס, חשוב ביותר ליצור מחדש יחסים יעילים וקשר אופרטיבי סביר. לא חייבים להיות חברים טובים (אם כי זה לא מזיק), אבל חייבים לפעול יחד, בשיתוף פעולה, במשך שנים ארוכות. אני כמעט ולא מכירה זוגות שאצלם זה לא חורק מדי פעם, אך לרוב מי שבאמת מעוניין בכך, מצליח לקיים שגרת טיפול וקשר רציף לטובת הילדים.

תחשבו על הילדים

 ההיבט הכלכלי

 בנושא הכלכלי, רוב הפסיקות היום מדברות על מזונות מופחתים במקרה של משמורת משותפת, כאשר מדובר ב25% פחות מהמזונות הקבועים בחוק כשהמשמורת אצל האם. זאת משום שגם אם ביתו של האב משמש לילדים בית לכל דבר במשך מחצית השבוע, רוב התשלומים על החינוך, הבריאות, הביגוד וכדומה, עדיין מוטלים על האם.

 כמה טיפים להורים שמתכננים להיות במשמורת משותפת:

  •  שנו פאזה. הסכסוך שלכם, קשה ככל שיהיה, לא רלוונטי כרגע לעבודה שלכם כהורים, ועליכם בפירוש לעשות עבודה רגשית על עצמכם כדי להיות מסוגלים ליצור הורות משותפת ועקבית עם בן זוגכם לשעבר. מצאו מקום לפרוק את הכעסים – אצל חברים, משפחה מורחבת, מטפל ועוד – והוציאו אותם לגמרי מסביבת הילד.
  • קיימו תקשורת קבועה ושגרתית. לא חייבים להיפגש, ואולי יהיו תקופות שיהיה לכם קל יותר לתקשר דרך הודעות SMS או מייל. מה שחשוב זה שתהיה תקשורת יעילה והדברים לא יפלו בין הכיסאות.
  • ברור שלפעמים יהיו מחלוקות ושלא תמיד תסכימו. מה שחשוב זה שתהיו קשובים ותרצו למצוא פיתרון שיהיה מקובל על שניכם. חשוב לא פחות לא לעורר שוב את סכסוך הגירושין בכל מחלוקת שעולה בשנים הבאות בעניין הילדים ("אתה תמיד היית כל-כך קשה, בדיוק בגלל זה התגרשנו!")
  • שימו לב שאין פערים משמעותיים ומהותיים בין מערכת החוקים והכללים של שני הבתים. סכמו שעות שינה, סדר יום ואת הגבולות והקווים של "אסור ומותר". הימענו ממצב שבו יש הורה אחד מתירן והורה שני קשוח; זה לא בריא לאף אחד, והילדים זקוקים לעקביות ולמסר חינוכי ברור. זכרו זאת כשבא לכם לאפשר למתבגר שלכם לחזור הביתה ב-2 בלילה כדי להיות טובים בעיניו, למרות שההורה השני ממש מתעקש על שעת חזרה סבירה.
  • היו גמישים. לא תמיד הכול ילך כפי שרציתם ולא הכול תמיד מסתדר כמתוכנן. אל תהפכו כל חריגה או מעידה לויכוח רב משמעות. לא תצאו מזה לעולם. פשוט למדו לעגל פינות.
  • נהלו רשימות. הורות תמיד כרוכה בלא מעט לוגיסטיקה, אבל הורות שמתחלקת בין שני בתים, כרוכה בלוגיסטיקה מסובכת פי מיליון. אז אל תסמכו על הזיכרון. ממש ניהלו יומן ילדים – מי צריך מתי את התלבושת, את תיקיית האמנות, להחזיר את הספרים לספריה, למי יש תור לרופא ומי מההורים אמור לקחת טופס 17 מקופת חולים. יחד עם זאת, וותרו על הפרפקציוניזם. בסופו של דבר, גם אם הילד שכח פעם את הספר באנגלית אצל אבא, ספק אם נגרם נזק רציני למישהו. שמרו על פרופורציות, וכך גם הילדים לא יהיו לחוצים.
  • רוב המריבות בין הורים גרושים נוצרות סביב הנושא הכלכלי. נסו גם בזה להיות משתפי פעולה, קשובים ומכילים, גם אם זה לא פשוט. המנעו בכל דרך מ"תחרות מתנות" וכל סוג של יריבות כלכלית במלחמה על נפש הילד. זה הרסני בצורה שאי אפשר לתאר במילים.
  • היתרון הגדול של משמורת משותפת הוא… ערבים חופשיים שיש לכל אחד מההורים. תהנו מהם, נצלו אותם כדי להחליף כוחות, לצאת ולבלות. זה חשוב מאוד כדי למנוע שחיקה.

 לסיכום, השגרה שיוצרת המציאות של "שני בתים" היא לא תמיד פשוטה ולפעמים מתסכלת ורוויית קונפליקטים בין ההורים. אך אם מצליחים ליצור אווירה של שיתוף פעולה (שלא חייבת להיות לבבית… מספיק שתהיה מעשית ונייטרלית), כל הצדדים עשויים להרוויח מכך שהקשר המשמעותי עם שני האנשים המשמעותיים ביותר בחיי הילדים, נשמר גם אחרי הגירושין.

 (הכותבת היא פרודה מזה שלוש שנים ואימא לחמישה ילדים בגילאי 6-16)

 ***

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עו"ד גירושין יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושין. ובשיתוף משרדה של חיה לזר עורך דין גירושין.

 עו"ד גירושין

קטגוריות
יום יום יצירה מה חדש משפחה מתכונים פנאי

שבלולי פיצה

הילדים שלי כמעט נולדו במטבח (תרתי משמע…). הגדול כבר ממש שף קטן, האמצעי סו-שף קטן והקטנה עדיין בבטן שלי נהנית מהטעמים דרכי…
למרות העבודה המהנה ביותר שלי (עיצוב עוגות ועוגיות), אנחנו מאוד נהנים להכין מגוון של מאכלים. לדעתי, עצמאות במטבח מובילה את הילדים לעצמאות במקומות אחרים ותורמת לתחושת ה"צריכים אותי" בבית. (גם אם צריך לנקות אחר כך קצת יותר…)

 בחופש הגדול יש את כל הזמן שבעולם להכנה, המתנה ו-זלילה! שבלולי הפיצה הן פיתרון נהדר לקיץ מבחינתי – אני מכינה כמות של 4 רולדות בפעם אחת ומקפיאה אותן. כשצריך ארוחה "ניידת" (לבריכה, לים או לכל טיול אחר) או אם מגיעים חברים "מעכשיו לעכשיו", זה בדיוק הזמן להוציא מהמקפיא, לפרוס, להכניס לתנור וליהנות מארוחה טעימה.

 קודם כל מכינים את בצק השמרים (רצוי כשעתיים לפני כן):

חומרים להכנת בצק השמרים

מצרכים:
1 ק"ג קמח

3 כפות שמרים יבשים

1 כף מלח

1 כף סוכר

1 מאג שמן

½ 1 כוס מים חמימים

מיקסר עם וו לישה (ל') + מכסה הגנה לילדים

 אופן ההכנה:

הכנת הבצק

מכניסים את הקמח והשמרים ומערבלים כדקה עד שלא רואים יותר את השמרים. עוצרים את הערבול ומוסיפים את המלח והסוכר ומערבבים טוב עד להטמעה.
במהלך הערבול מוסיפים את השמן ומערבלים כדקה במהירות בינונית. לא עוצרים ומוסיפים את המים החמימים. מערבלים עוד כ-8 דקות (עד שחתיכת בצק נמתחת לנו בין האצבעות כיריעת רשת חזקה שלא נקרעת בקלות).

משאירים את הבצק לתפיחה בקערה, מכוסה במגבת לחה, במקום חמים, עד להכפלת הנפח (בין שעה לשעתיים בקיץ ויותר מזה בחורף).
אם מחכים יותר מדי זמן – הבצק עשוי להחמיץ.
ניתן לעכב תפיחה במקרר (מוסיפים עוד שעתיים בערך…).

בזמן הכנת הבצק או ההמתנה לתפיחתו, מכינים את רוטב הפיצה.

חומרים לרוטב הפיצה

מצרכים:

100 גרם רסק עגבניות

חצי כוס קטשופ (או לפי הטעם)

אורגנו, תבלין לפיצה, מלח, פלפל

 מערבבים הכל יחד בקערית. אפשר לשמור במקרר עד השימוש.

 כאשר הבצק מוכן, מכינים את הרולדות:

מרדדים לעלה מלבני גדול, חוצים אותו לשניים עם סכין חדה או גלגלת פיצה, מורחים על שני המלבנים רוטב פיצה (משאירים פס "נקי" לאורך השול העליון), מפזרים גבינה צהובה מגורדת וכל תוספת אחרת שאוהבים (אנחנו הוספנו טבעות זיתים).

מגלגלים את הרולדות וצובטים בסוף את השול העליון ה"נקי" לרולדה המלאה בכל טוב.

הכנת הרולדה

 את הרולדות מומלץ להניח במקרר/מקפיא לפני החיתוך, כדי שיהיה יותר נוח. חותכים לטבעות של כ-1 ס"מ, מניחים על תבנית מרופדת, מורחים מעל חלבון של ביצה (עם מעט מלח למי שאוהב), ומכניסים לתנור שחומם מראש ל175 מעלות לכ-18 דקות עד להזהבה אחידה (לא בטורבו).

השבלולים לפני האפייה

בתיאבון!!!

 שבלולי פיצה

שבלולי פיצה מוכנים

***

המתכון באדיבות  שריתוקה

054-5574170

www.sarituka.co.il

 העוגות של שרית

קטגוריות
בית מה חדש משפחה

מתחתנים! בבית?

את יום חתונתנו חגגנו בחצר על הדשא. נשמע פשוט? ארגון אירוע בחצר הבית יעמיד אתכם בפני לוגיסטיקה לא פשוטה. אולמות אירועים דואגים למיני פרטים קטנטנים ומעצבנים בשבילנו מאחורי הקלעים ועד שלא התמודדנו מולם לבד, לא הערכנו את היקף הדברים שצריך "לסדר": מחשמלאי ועד גנן, מחברת קייטרינג עד פינות זולה, ממנקה לשירותים ועד חותמות כשרות. באירוע בבית אתם לבד במערכה. ובכל זאת, אנחנו לא מתחרטים לרגע. את ההיבט הלוגיסטי של ארגון חתונה בדשא, ולבד, תוכלו למצוא כאן. במאמר הזה אתרכז בהיבט האנושי, באורחים ובאוכל. למה בחרנו לחגוג בבית, מהם כאבי הראש שבהם נתקלנו ומדוע בכל זאת זה היה שווה.

פשוט ואמיתי

כשהתחתנו, האהוב ואני, החלטנו שאת החתונה אנחנו עושים בשביל עצמנו ולא בשביל אף אחד אחר. אהובי אמר בחוכמה שחתונה נועדה לחגיגת אהבתנו עם חברים ומשפחה ולא על מנת לעשות רושם. אני יודעת שאני בדעת מיעוט, אבל את החתונה שלנו לא יצאנו לארגן כאירוע רב פעלולים. שבירת חסכונות בכדי לצנוח מלימוזינה, לשייט במסוק ולזקק זיקוקים נראית לי מופרעת ומופרכת ובנוסף אני גם אלרגית לתקליטנים שמכריזים על בוא החתן והכלה.

שליטה באופי האירוע: מזג האוויר

מלבד הרצון לחגוג בחיק המשפחה והחברים, התחתנו בבית גם בגלל שמרבית גני האירועים מסרבים כבר בספטמבר לערוך אירועים בחוץ. מסתבר שגני אירועים סוגרים את שעריהם כבר בסוף אוגוסט מחשש מוצדק והגיוני שהגשם שמטפטף על ארצנו פעם בשנה, יטפטף דווקא בערב החתונה. אני כעקשנית ידועה סירבתי להתחתן בתוך אולם וכך הגענו עד הלום.

צ'ק אין

כשהתחתנו בבית, לא עשינו זאת בשביל לחסוך בכסף. לצורך הארוע קנינו ושכרנו, בררנו ושילמנו כמו כל זוג אחר ולשמחתנו לא קיפחו אותנו האורחים. סלסלה שהוצבה בכניסה תפקדה ככספת ואספה אליה את נדיבותם של כל אלה שהגיעו. למיטב זכרוני, הוצב אחי הקטן כאחראי הסלסלה. כדאי למנות מישהו לטובת העניין ולא להסתכן בגניבות ועוגמת נפש.

סלסלה למעטפות

הגודל כן קובע

עם כאב הראש של את מי להזמין ומי יושב ליד מי צריך להתמודד כל זוג. במקרה שלנו, הדשא הספיק  לכ-130 אורחים בלבד. מצד אחד, אפשר לראות זאת כפוטנציאל להעלבת הרבה אנשים. מצד שני צריך לזכור שאנחנו מתחתנים פה, ולא איריס מהמשרד. את חתונתנו רצינו לחגוג במעגל מצומצם של חברים ואהובים וכך היה. שווה לזכור שבכל מקרה מוזמנים אותם אנחנו מזמינים "כי צריך" גם באים "כי צריך" ואנחנו סרבנו לברך בכניסה אנשים אותם לא נזהה ברחוב.

כמות האורחים

ובכל זאת

בכדי לערוך אירוע משפחתי בסדר גודל של חתונה בבית, אתם תזדקקו לכל התמיכה שתוכלו להשיג: פיזית, רוחנית, מוראלית וכלכלית. אם ההורים שלכם מתנגדים נחרצות, אני ממליצה שתשכנעו אותם, או שתלכו בתלם. אירוע משפחתי צריך לשמח את כולם וזה לא הזמן למריבות משפחתיות.

סידור הישיבה

אם כבר נון-קונפורמיסטי, אז עד הסוף. במקום לשבור את הראש איפה להושיב את סבתא שלי ועל ידי מי ישב הידיד מהצבא, החלטנו שאורחינו הם אנשים מבוגרים. החברה ששכרנו ציידה אותנו בריהוט גן מקסים, משולחנות וכיסאות בר ועד לפינות זולה. כל אורח הושיב את עצמו היכן ומתי שרצה ותקוותי לאירוע דינמי, בו האורחים מטיילים בין משקה על הבר לשיחה על הדשא התגשמה במלואה. ברור שלסבתא דאגתי לשולחן נוח במיקום מרכזי וכך היה גם עם שאר בני גיל הזהב. ההבדל הוא שכאן ניתנה לאורחים האופציה לבחור.

ריהוט גן

הגשה ואוכל

בהתאם לחלל המצומצם ולאופי הרגוע שקיווינו לשוות לחתונה, הלכנו על אירוע קוקטייל. בין עוונותיה מונה הכלה שנאה לתורים למזון וקוצים בישבן שמונעים ממנה ליהנות כל הערב מסביב לאותו השולחן. כחובבת אוכל תמיד העדפתי מגוון מנות ראשונות מעניינות על מנה עיקרית ותפוחי אדמה ולכן מצאה חן בעיני הגשת הקוקטייל. מלצרים הסתובבו ללא הרף בין האורחים עם מנות קטנות, יצירתיות וטעימות והאמינו לי שאף אחד לא נשאר רעב.

מנות קוקטייל בחתונה

קול חתן וקול כלה

כשאני מתחתנת, אני אוהבת לשמוע את עצמי חושבת. אחד היתרונות של ארגון החתונה אצלנו על הדשא הייתה השליטה האבסולוטית במוסיקה ובווליום; לא עוד אכילה ברעש מחריש אזניים. מוסיקת הרקע שמרה על מקומה מאחורי הקלעים ואפשרה לכולם לדבר, לאכול ולשמוח ללא צורך באטמי אזניים.

ידידותי למשפחות

הדשא שלנו אמנם הפך לגן אירועים לערב אחד, אבל שמר על יתרונותיו כדשא. מי שרצה וביקש להביא ילדים, אדרבא. יחסית לאולם, הדשא בחצר מאפשר לקטנים להתרוצץ, ללא חשש שיישברו משהו או יעלמו ברחוב זר. רק זיכרו שקטנטנים גם הם בני אדם וקחו אותם בחשבון בספירת הראשים.

לא לבעלי לב חלש

עם כל החיבה שלי לאירועים מיוחדים, להליכה מחוץ לתלם ולמקוריות, את החתונה שלי ארגנתי בבית בחיפוש אחרי פשטות. לא רציתי הפקות גרנדיוזיות אבל לפשטות יש לעיתים גם מחיר. ארגון אירוע של פעם בחיים בחצר הבית לא נועד לבעלי לב חלש או עצבים רופפים. יש להניח שתתקלו בהתנגדויות רבות, באינספור "אי-אפשר"  ושתצטרכו לכופף את המערכת. מרבית האירועים המשפחתיים כמו חתונה , ברית או בר מצווה אינם נערכים בבית והמערכת פשוט אינה בנוייה לזה. אם תחליטו שלא ללכת בתלם, גייסו לצידכם סבלנות ואורך רוח. וזיכרו: אין דבר כזה שאין דבר כזה.

ת"ש לחתן ולכלה

מטבע הדברים, אירוע כל-כך לא רשמי השאיר בידינו, החתן והכלה, את האופציה לעשות את מה שהכתיב לנו ליבנו באותו הרגע. "המומחים" יקראו לזה "קז'ואל". שום כוריאוגרפיה מאחורי הקלעים לא סחפה אותנו לריקוד "רומנטי" אפוף עשן סגול באמצע האולם וכמי שסובלת כרונית מפחד קהל, החופה סיפקה לי מספיק זרקורים. בחתונה שלי שמחו המלצרים לראות חתן וכלה ליד הבר, מקשקשים עם חברים בפינת הזולה ואפילו דוגמים מנת קוקטייל מעוצבת פה ושם מהמגשים האינסופיים שחלפו מסביבנו.

חווית הארגון של חתונתנו בעצמנו, ובדשא של ההורים הייתה חוויה מאתגרת, מתסכלת, מעניינת, מסובכת ומקסימה. בסופו של יום, הלכנו עם הלב שלנו ואני מקווה שכל החתנים והכלות אי שם נהנו מיום חתונתם כמונו. אנחנו יצאנו לדרך נחושים בדעתנו לעשות חיים, וחיים אכן עשינו. ופלצני או לא, בילינו את הערב היפה ביותר בחיינו.

בשביל זה התאספנו

 ***

כתבה נכתבה בחסות גן אירועים ערוגות בושם – אירועים בניחוח אחר.

גן אירועים בשרון

קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה

כיצד להודיע לילדים שההורים מתגרשים

יותר ויותר זוגות נשואים מתגרשים בכל שנה – כך אומרת הסטטיסטיקה היבשה. מאחורי המספרים עומדים אלפי זוגות שעברו תהליך משברי קשה ביותר. אבל כשיש במשפחה ילדים, כל העניין מקבל פרופורציות אחרות. מוסכם על כולם שהצד הנפגע העיקרי בתהליך גירושין זה הילדים.

דברו איתם

כמעט בכל משפחה עם ילדים, בני הזוג (אם מדובר בהורים נורמטיביים) מתלבטים ארוכות בשאלה "האם להישאר ביחד בגלל הילדים". בעבר, השאלה הזו לרוב נענתה בחיוב, וזוגות רבים נשארו ביחד רק בגלל שזה היה, לדעת ההורים והסביבה, לטובת הילדים. לפעמים העניין עבד ומשבר הנישואין חלף, אבל פעמים רבות היה מדובר בשנים של סבל קשה עבור כל הצדדים.

היום המצב בגזרה מורכב יותר: הפסיכולוגיה המודרנית היא מאוד אמביוולנטית לגבי השאלה מהי טובת הילד במצב כזה. הדבר נכון  במיוחד במקרים של זוג שלא מסוגל להסתדר או בנישואין שכרוכים בסבל משמעותי לבני הזוג, או אפילו לאחד מהם. מסתבר שלראות הורים סובלים זה לא תמיד לטובת הילד. מכל מקום, היום זוגות רבים מחליטים להתגרש, למרות המשבר שזה יגרום לילדיהם, בין היתר מכיוון שכבר לא מדובר בעניין חריג כ"כ בחברה.

היום, הפסיכולוגים טוענים שאפשר להפחית מטראומת הגירושין של ילדים, אם הזוג שומר על כללים בסיסיים במהלך הפרידה ואחריה. כיצד נודיע לילדים על מה שעומד להתרחש בחייהם? נביא פה מספר המלצות כלליות עבור כל הורה מתגרש. חשוב רק לסייג שיחד עם הכרת הכללים וקבלתם, יש להקשיב לאינטואיציה ההורית שלכם. מובן שכל ילד שונה מחברו, ואפילו באותה המשפחה הילדים יכולים להגיב באופן שונה ולא תמיד צפוי. לכן חשוב להעביר כל עיקרון דרך המסננת האישית של היכרותכם את ילדכם ותחושות הבטן שלכם.

מה מומלץ לעשות?

  • על ההורים לספר לילדים שהם החליטו להתגרש בעצמם. חשוב ביותר ששני ההורים וכל הילדים, בלי קשר לגילם, יהיו נוכחים בשיחה. אם מספרים לכל ילד בנפרד, יתכן שהוא פשוט יישאר בודד מול צערו כשהוא לא מסוגל להרגיש שאחיו שותפים לתחושותיו. לעתים קרובות אחד ההורים לא מעוניין בגירושין. חשוב ביותר שיבין שכרגע לא מדובר בו, אלא בילדים, והם צריכים לראות ששני ההורים מסכימים לתהליך ולוקחים אחריות עליו ועל המשך התפקוד שלהם ביחס לילדים. גם אם אחד הצדדים מאוד פגוע, עובר משבר קשה וגם מאוד כועס, חשוב שיגלה אחריות הורית וישים את רגשותיו בצד למשך השיחה עם הילדים, כדי שיוכל לדבר איתם בצורה רגועה ובטוחה.
  • יחד עם זאת, יש הורים רבים שבסופו של דבר מנהלים את השיחה מול הילדים לבדם, מכיוון שבן הזוג לא מוכן או לא מסוגל לשתף פעולה. זה לא אידיאלי, אבל לפעמים זה מה שיש. אל תהיו אכולי אשמה ואל תחשבו שיכולתם לעשות את זה יותר טוב – זה לא ממש מועיל לאף אחד. בעיקרון, בתהליך הגירושין יהיו לא מעט רגעים שתצטרכו פשוט לעשות במיטב יכולתכם, ולעבור הלאה.
  • זכרו שהילדים עלולים להאשים את עצמם בגירושין. נכון שזה לא נשמע הגיוני, אבל זה מה שעושים רוב הילדים – כך עולה ממחקרים שונים. לכן במהלך השיחה תחזרו כמה פעמים על העובדה הפשוטה שהם לא אשמים, והמשבר כלל לא קשור אליהם.
  • נהלו את השיחה הכי קרוב שאפשר למועד הפרידה. אל תתנו להם יותר מכמה ימים לעכל את העניין, לפני שאחד מבני הזוג עוזב את הבית: זה מבלבל אותם. מובן מאליו שאין לשוחח עם ילדים על משהו  שטרם הוחלט סופית. רוב ההורים יעדיפו לנהל את השיחה רק אחרי שכבר יש סידור כלשהו לבן הזוג שעוזב את הבית.
  • אם אפשר שהילדים לא ידעו מי יזם את הגירושין – זה בפירוש עדיף. אם הם ישמעו מכם שמדובר בהחלטה משותפת (גם אם זה לא מדויק), זה יקל עליהם. הידיעה שיש הורה אחד ש"אשם" בגירושין, גורמת להם לכעוס על ההורה ה"נוטש" ולרחם על ההורה השני. כל הסיבוך הזה גורם לכל-כך הרבה רגשות אשם, שאם אפשר לחסוך אותו, זה בפירוש לטובת הילדים. ככל שהם יהיו פחות מודעים לסערות הרגשיות של ההורים, כך הם יישארו מוגנים יותר.
  • דברו איתם על העניינים הפרקטיים: איפה הם יגורו ועם מי, באיזו תדירות יפגשו עם ההורה הלא-משמורן, מי יסיע אותם לבית הספר או לחוגים, ועוד. הסבירו להם ששניכם ממשיכים להיות ההורים שלהם במאה אחוז, ושאף אחד מההורים לא מתגרש מהילדים שלו – זו רק פרידה בין בני הזוג.
  • אל תצפו לתגובה מסוימת. יש ילדים שיבכו, יש כאלה שיתחננו שתשנו את דעתכם, ויש ילדים שיסתגרו בתוך עצמם. עליכם להכיל את מגוון התגובות גם אם זה מאוד לא קל, אבל זה תפקידכם כהורים. העצב והצער שלהם לגיטימיים, אז עשו כל מאמץ לשים רגע בצד את מה שאתם מרגישים, ולתת לרגשות של הילדים מקום של כבוד. אפשרו להם לשאול שאלות, אבל היו זהירים עם התשובות. אם אין לכם מושג למה הילד שואל את השאלה, פשוט תגידו "כרגע אני לא יודע, אני אחשוב על התשובה ונדבר על כך מאוחר יותר", וקחו את הזמן להבין מה עובר להם בראש.

  • אם הילדים עוברים דירה בגלל הפרידה של ההורים (דבר שבעיקרון עדיף להימנע ממנו), חייבים לתת להם זמן לעכל את החדשות, לקחת אותם לראות את הדירה מראש, להכיר להם את השכנים, לאפשר לבחור באיזה חדר הם יגורו, או לסדר אותו כראות עיניהם. כל זה יחזיר מעט סדר ושליטה לבלגן שכרגע הם מרגישים ששולט בחייהם.
  • גם לאחר השיחה יכולות להיות לילדים תגובות שונות: חלק מהילדים יפתחו התנהגות פראית, התפרצויות זעם, חלק יהיו אדישים ויזלזלו בלימודים, אבל חלק דווקא ינסו להיות "טובים" ומרצים, בגלל תקווה שזה יגרום להורים להשלים או מתוך חשש לאבד את אהבת ההורה העוזב. זכרו שכולם צריכים טיפול מיוחד ותשומת לב, גם אלה "הטובים". חשוב ביותר לשוחח עם הגננת או המחנכת של הילד ולהודיע להם על מה שצפוי לקרות. כך גם הם ידעו להתייחס נכון לשינוי התנהגותי שעלול לצוץ.
    גירושין וילדים

 לסיכום חשוב לי להדגיש את חשיבות הגישה החיובית. אם ההורים לא יתיחסו לכל עניין כאל אסון, ויחד עם הניסיון הכן להכיל את רגשות הילדים (ואת רגשותיהם הלא פשוטים שלהם עצמם), יהיו בטוחים בכך שיש מקום לאופטימיות ויש יתרונות בכל מצב, גם הילדים יפנימו את התחושה הזו ויהיה להם קל יותר לעבור את המשבר בצורה מועצמת.

 (הכותבת היא פרודה מזה שלוש שנים ואימא לחמישה ילדים בגילאי 6-16)

 ***

המאמר נכתב בחסות עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

 עו"ד גירושין

קטגוריות
בית מה חדש משפחה

מעבר אל מעבר לים: איך להקל על הילדים

רילוקיישן זה לא קל לאף אחד. בייחוד לא לילדים שלא תמיד מבינים לעומק מה אנחנו עושים ולמה. כשחזרנו ארצה משהות ארוכה בחו"ל, גררנו בעלי ואני איתנו תינוקת קטנה שבכל מקרה הכירה רק את אמא-אבא, ילדה בת ארבע וחצי שהתרגשה מלגור ליד סבתא וילד בן שנתיים שהרגיש את כל השינויים, רק לא הבין שום דבר.

מה מכל הדברים שניסינו להסביר לשני "הגדולים" אכן לא יצא מהאוזן השנייה לא אוכל לומר לכם אבל לפחות כשעלינו על המטוס הם ידעו לאן אנחנו נוסעים. אני לא כאן בכדי לספר לכם שזה קל אבל מניסיוני ילדים מסתגלים מהר ביותר למצבים חדשים. ובכל זאת, הנה כמה דחיפות הקטנות בכיוון הנכון שעזרו למשפחה שלנו:

דברו איתם, ולא משנה באיזה גיל הם נמצאים או כמה מזה באמת נכנס. ספרו להם על המקום החדש אליו הם נוסעים, דברו איתם על הבית החדש, הסבירו להם שעוד מעט כבר נהיה שם, שאלו אותם מה הם רוצים בחדר החדש שלהם. מילת המפתח היא לדבר איתם ולתת להם לדבר. אנחנו הסברנו לקטנים שלנו שמעבר למטוס מחכה להם בית חדש ולידו גן ילדים חדש ובו יכירו חברים חדשים. תיארנו את גן השעשועים הגדול

גן שעשועים

 ואת זה שרוב הזמן חם בחוץ. כמי שנולדו במקום בו רוב הזמן ירד שלג, הם התרגשו מלשחק הרבה בחצר. נסו למצוא נקודות חיוביות שידברו אל הילדים שלכם ונסו לגרום להם להתרגש מזה, כמו יציאה אל הרפתקה חדשה.

מקומות משחק חדשים

אם זה אפשרי, הראו להם תמונות של הבית החדש שלהם. אנחנו קנינו את הבית בו אנחנו מתגוררים בעת כתיבת שורות אלה בזמן חופשת מולדת קצרצרה ותהליך טרנס אטלנטי ממושך. את הבית ראינו פעם וחצי, במהירות וכשהוא מלא בזאטוטים ורהיטים מקיר לקיר. אנחנו מודעים לכך שרוב האנשים השפויים חשבו שנפלנו על הראש אבל הפן החיובי בעניין היה שכשנחתנו, חיכה לנו בית. בביקורנו החטוף בנכס החדש, צילם בעלי מספר תמונות אותן הראנו לילדים שוב ושוב לפני החזרה ארצה. אם יש לכם תמונות כאלה, אני ממליצה שתעשו את אותו הדבר.

בית חדש בארץ חדשה

 הניחו לילדיכם להתיידד עם הבית החדש עוד לפני שתיכנסו אליו, גם אם אין לכם תמונות או גם אם אין לכם עוד בית. תנו להם לפנטז על החדר החדש, על הגינה או הטלביזיה. מה שמדבר אליהם.

רעיון נחמד נוסף הוא לשלב אותם בעבודת האריזה. הילדים ירגישו פחות כצופים ויותר כמשתתפים בתהליך המטריד של ריקון הבית אם תשתפו אותם. תנו להם ארגז ובקשו מהם לשים בתוכו את הצעצועים שהם רוצים להביא איתם ועוד ארגז בו ישימו דברים שמיועדים לנתינה למישהו אחר. כך תרוויחו פעמיים:, גם תתבייתו על הפריטים אליהם באמת בדיוק קשור הילד וגם תעשו סדר בצעצועים.

תנו להם לבחור את הצעצועים

אני לא אשכח איך מכל התהליך הארוך והקשה, מה שהטריד יותר מכל את בן השנתיים הפרטי שלי זה להיכן נעלמו התמונות מהקירות. שתפו אותם. גם אם הם לא בדיוק מבינים מה קורה, הם יפנימו את התהליך תוך כדי עשייה.

שתפו את הילדים בתהליך

בתי בת הארבע מאוד התרגשה מתיק גב קטנטן וורוד שקיבלה במתנה ואותו דחסה במחברת ועט, צעצוע אהוב ומטבעות שוקולד. תנו להם תיק מסע משלהם אליו יוכלו להיצמד. זה יעסיק אותם בטיסה, בעיקר אם תחביאו בו הפתעות, וייתן להם תחושה שיש דברים עליהם הם שולטים ובהם הם מחליטים.

אם אתם עוברים למקום בה מדוברת שפה אותה הילד שלכם לא מכיר, אני מציעה בחום לחשוף אותו בעדינות לשפה החדשה לפני הנסיעה. בין אם זה בצחוק, תוך כדי ארוחת ערב, ובין אם זה בסרטי דיסני למשל בשפה החדשה. למדו אותם איך אומרים שלום ואיך מציגים את עצמם. השאפתניים שמביננו יכולים להרחיק לכת ולשכור את שירותיו של מורה פרטי שיקל (אולי) על ילדכם את המעבר לשפה החדשה.

אם ביעדכם החדש קיימים כבר חברים ובני משפחה שהילד שלכם מכיר, כדאי להגביר לפני הנסיעה את קצב ההתקשרות עמם. אם זה בטלפון או בסקייפ, הפכו את האנשים האלו לחלק מהחיים שלהם כבר מעכשיו. ולהבדיל, אם הילדים שלכם חרדים מניתוק מגע עם סבתא או חברים אהובים, הבטיחו (והדגימו!) להם עד כמה זה קל לשמור על קשר דרך האינטרנט.

לשמור על קשר דרך האינטרנט

אם ילדכם ביקרו בעבר ביעד אליו אתם נוסעים, כדאי להראות להם תמונות של עצמם בביקור הקודם. אצלי נהנו לראות את עצמם משחקים עם סבתא, או הדוד האהוב. הסבירו להם שמחכים להם שם.

אם לסכם בקיצור את מה שאני אומרת: נסו ליצור להם המשכיות. ילדים יתרגלו בסופו של דבר לסביבה החדשה וגם אנחנו. הוכיחו להם, וגם לעצמכם, שהשד אינו נורא כל-כך.

***

את המאמר הזה אני כותבת כאחת שעברה בשנים האחרונות מישראל ליפן ובחזרה, מחיפה למונטריאול, מציביליזציה קנדית במיטבה למגורים בגרסה האינדיאנית לקוטב הצפוני, אלפי קילומטרים מהסופרמרקט הקרוב. גם בשממה הקפואה נדדנו בין שני כפרים ורק אז חזרה לארצנו. את חלק מהמעברים האלה שרדנו גם עם ילדים. הטיפים שחלקתי אתכם הם מנסיוני האישי וכמו שאומרים באמריקה, "Take it or leave it"

 ***

המאמר נכתב בחסות חברת TDY שירותי שילוח בינלאומי בע"מ – מהחברות הוותיקות והמנוסות ביותר בישראל בתחום השילוח הבינלאומי.

 שילוח בינלאומי

קטגוריות
אופנה בית מה חדש

פתרונות אחסון במטבח: חלק שני

כבר אחרי החלק הראשון הרגשתי איך חוקי מרפי מאבדים את כוחם במטבח שלי. אבל כשאיבדתי את סיר הלחץ נכנסתי ללחץ ומיד החלטתי לכתוב את החלק השני שלפניכם.

עקרון ראשון: מה לשים במגירות

צאו מהארון והיכנסו למגירות! המגירות הן מקום אחסון נוח ונגיש המכיל את כל מה שאנחנו צריכים בחיי היומיום שלנו. אם הייתי מתכננת מטבח, סביר להניח שהייתי שמה הרבה מגירות ובכל מקום אפשרי, הנה דוגמא מעניינת למגירה פינתית

מגירה פינתית

http://www.thekitchn.com/corner-cabinet-solution-really-strangely-shaped-drawers-164967

והנה דוגמא למגירות שעוצבו במיוחד לתבלינים

מגירת תבלינים

http://www.durasupreme.com/storage-solutions/spice-accessories

מגירת תבלינים

http://www.durasupreme.com/storage-solutions/spice-accessories

אפילו אם מספר המגירות מצומצם ואתם גרים בדירה שכורה ללא מטבח מעוצב באופק, תוכלו להיות יצירתיים ולאחסן דברים לא צפויים במגירות כמו כוסות או צלחות:

אחסון יעיל

http://designingyourdreamhome.blogspot.co.il/2009/03/storing-glasses-in-drawer.html

והנה דוגמא למעצב מטבחים יצירתי במיוחד שיצר מגירה מעניינת:

מגירת אחסון יצרתיתי

http://howtogrowbud.com/htgb

 עקרון שני: לנצל את שטח המקרר

במקום להדביק על המקרר עוד ועוד פרסומות של בעלי מלאכה, או ציורים של הילדים, אפשר לנצל אותו כשטח אחסון. תראו את הרעיון המדליק הזה לאחסון תבלינים על המקרר:

אחסון תבלינים על המקרר

http://www.interiordesigning.net/10-magnetic-spice-storage-solutions/

 עקרון שלישי: תליה על התקרה

מעצב המטבח שלפנינו הבין שחבל לבזבז את שטח התקרה. הוא לקח גלגל של אופניים והפך אותו למתלה סירים (ומאז הילד שלו הולך ברגל לבית הספר):

תליה על התקרה

http://www.shelterpop.com/2009/07/20/i-need-a-place-to-put-my-pots/

ואם אתם חסים על האופניים (והילד) אפשר לעשות את זה גם כך:

תליה על התקרה

http://www.apartmenttherapy.com/storage-solution-where-to-stor-55970

אין לכם כ"כ הרבה מקום? הנה פתרון דקורטיבי תלוי שאינו תופש הרבה מקום:

פתרון דקורטיבי תלוי

http://www.countryhome.com/projects/cooljunk/inthekitchen_1.html

 הגענו לסיומו של חלק ב', מקווה שנהנתם כמו שאני נהניתי. ומה מרפי היה אומר? הוא בטח היה מוצא משהו שיכול להשתבש בכל היופי הזה (אתם חושבים שמרפי היה פולני?). אבל אנחנו לא ניתן יד לפסימיות ונייעל את מטבחינו לאלתר! יאללה לעבודה.

***

את החלק הראשון של הכתבה ניתן למצוא כאן: פתרונות אחסון במטבח – חלק ראשון

***

המאמר נכתב בחסות סטודיו אחד לאחד – עיצוב עד הפרט האחרון

סטודיו "אחד לאחד" מתמחה בעיצוב ויצור של מטבחים ופרטי ריהוט בסגנונות שונים ובאיכות גבוהה, מטבחים כפריים מעץ מלא בעבודת יד, צביעה אומנותית וחומרים טבעיים שונים.

מטבחים כפריים

קטגוריות
אופנה בית יום יום מה חדש משפחה פנאי

הדשא של השכנה ירוק יותר או למה אני רוצה דשא סינטטי

יש לנו גינה! בתור התחלה בואו נסכים שזה עניין חיובי. לפני רכישת ביתנו הראשון, חלמתי תמיד על גינה משלנו ומראש ידעתי שאני הולכת להשקיע בגינה חסכונית במים. משטחי דשא טבעי נראים לי כבזבוז נוראי עליו מתחילים גם קנדים מבטן ולידה להניד ראש, וקנסות המים על גינות ביתיות וציבוריות שיכנעו אותי עוד יותר בצדקת דרכי.

לפני שהגענו לשכונה, חשבתי שדשא מלאכותי הוא משהו שמתאים בעיקר לאיי תנועה. היה בו משהו קצת… איך לומר – מלאכותי. דעתי נשארה מוצקה עד חמש דקות לאחר שהוזמנתי לגינתה של השכנה, שם ראיתי את התוצאה של שלוש שנות אושר סינטטי. במקרה של שכנתי, הדשא היה באמת ירוק יותר.

דשא סינטטי

שכנתי שרון התקינה דשא מלאכותי בביתה לפני כשלוש שנים ולא מתחרטת לרגע. לאחר ביקורים ומנגלים לרוב, הבנתי שאם הילדים שלי לא הצליחו להשמיד אותו, זה כנראה פיתרון עמיד במיוחד. ביתה של שרון הוא מסוג המקומות המזמינים ששואבים אליהם את כל ילדי השכונה. בכל זמן נתון אפשר למצוא שם גדוד ילדים בגילאים שונים, ואת שרון לוגמת קפה בעין הסערה, בשלווה סטואית. הדשא הסינטטי של שכניי נמצא מסביב לפינת ישיבה, בית על העץ, ערסלים ועוד מיני אביזרים המצביעים על כך שהגינה שלהם נמצאת בשימוש אינטנסיבי. את הזיתים שנושרים מהעץ המקסים שצומח להם באמצע הגינה הם מברישים באמצעות מטאטא.

חתולים על דשא סינטטי

חיות מחמד יכולות לנצל את ההזדמנות ולהשתמש בדשא כפינת נוחיות. במקרים האלו נחמד להיזכר שדשא סינטטי אפשר לנקות עם צינור!

שיחה עם הגננ(ית) החביבה שהתקינה שם את הדשא הבהירה לי ששכנתי דווקא לא בחרה בסוג היקר ביותר וכך שמה סוף לתירוץ הכלכלי שהתחלתי לבשל עוד לפני שהספקתי לצייץ.

למרות שאני אוהבת את הגינה של השכנים, שתי הבעיות העיקריות בשלהן עוד לא התקנו דשא מלאכותי בגינתנו הן העלות והצורך בצל. דשא מלאכותי יקר משמעותית פר מטר מרובע מדשא רגיל ובגינה גדולה כמו שלנו זו הוצאה ניכרת. דשא מלאכותי מתחמם בשמש הישראלית לכ-70 מעלות ולפני שנשקול התקנת דשא כזה אנחנו צריכים למצוא זמן ומשאבים ולדאוג לגינה מוצלת.

מהם היתרונות של דשא סינתטי?

–          דשא סינטטי אין צורך להשקות ובימינו, לשפוך מים זה לא מוסרי.

–          דשא סינטטי אין צורך לכסח, אין לי מכסחת דשא ובעיקר אין לי זמן.

–          דשא סינטטי אין צורך לזבל, לרסס לעשב ולטפל, אין לי חשק לשכור בשביל זה גנן ואם עוד לא ציינתי את זה קודם, יש לי גינה! רק אין לי זמן.

ונעבור לקורס זריז בדשאולוגיה. כמה טיפים בסיסיים:

–          באופן כללי ניתן לומר שככל שהדשא רך וצפוף יותר, איכותו גבוהה יותר.

–          דשא מתחת ל-20 מ"מ גובה לא שווה את כספכם

–          קיימים בשוק דשאים בגוונים שונים, מירוק אחיד ועד סוגים המשלבים אפילו גווני חום וצהוב, למראה טבעי.

–          חשוב לבדוק שסוג הדשא אינו פולט חומרים רעילים בשמש ושהוא אינו ניתן לתלישה או מתחמם יתר על המידה. כיום קיימים אפילו סוגים עם מסנני קרינה.

כשאמצא את הכסף הדרוש לפרוייקטים בגינה אני רוצה דשא מלאכותי.

דשא מלאכותי

***

המאמר נכתב בחסות איסמור – איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר מוצרים אלה כוללים, בין היתר דשא סנטטי, ג`קוזי(ספא), סאונות, ברביקיו בנוי, מתקני שעשועים לילדים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.

דשא סנטטי

קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה

מדריך קיפול כביסה

קוראים לי טלי ואני מודה: אני לא אוהבת לקפל כביסה.

ניסיתי בזמן האחרון את השיטה של לתלות את הבגדים אחרי הכביסה ופשוט לתת לבני הבית לקחת את מה שהם צריכים ישירות מהמתלה בלי שהיא אפילו תגיע לארון, אבל זה לא ממש עבד… אני גם חושבת שאולי העובדה שכולנו לבשנו בגדים באותו צבע וחזרנו שוב ושוב על אותה מלתחה גרמה להרמת כמה וכמה גבות אצל המשפחה הקרובה

כשהבנתי שזה לא עובד ניסיתי את השיטה של לתת לכביסה להתרבות. הרי תמיד יש לי הר של כביסה שממתין להיכנס למכונה והר של כביסה שכבר יצא מהמכונה. תהיתי מה יקרה אם ננסה לעשות השוואת גדלים ולראות איזה הר ינצח. בסוף החתולה ניצחה. היא מילאה את שתי הערמות בשערות והפכה אותן למשכן הפרטי שלה.

אני חושבת ששלב השבירה היה כשהילדים גדלו מעט וקיפלנו את הלול. הלול לא באמת שימש את הילדים – הוא פשוט מנע מהכביסה הנקייה לזלוג לרצפה, היווה כלא מצוין שמנע מהכביסה הנקייה לברוח ובודד אותה מחיות בית, תינוקות זוחלים וכל השאר: האופציה המושלמת לכלי קיבול ענק.

בצר לי הבנתי שאין ברירה וצריך לקפל כביסה. החלטתי שאם כבר עושים את זה אז עדיף שזה יהיה בדרך הקלה ביותר והיעילה ביותר. היה לי גם ברור שאני לא מתכוונת לגהץ את כל הערימה כמו חמותי שתחיה; אני לא אתפלא אם גם תחתונים עוברים אצלה גיהוץ והיא מזועזעת כל פעם מחדש שהסדינים שלי לא עוברים גיהוץ…

דרך אגב, זה הרגע להזכיר שאומרים שבשעה של עבודות בית – בישול, קיפול כביסה, סידור חדרים וכן הלאה – שורפים 200 קלוריות, מעורר מוטיבציה, לא?

אז פנו את המיטה ויישרו את הסדין, מצאו בטלוויזיה איזו סדרה שלא צריך להתעמק בה, קחו את הר הכביסה והניחו לידיכן, והתחילו לקפל!

קיפול כביסה של ילדים

כשקמים בבוקר זה לא בדיוק הזמן לנסות להתחיל לזהות חליפות ולהתאים צבעים. יש גם את התופעה הנפוצה של אבות חסרי יכולת התאמה שיכולים לשלוח את הבן לגן עם שמלה. למען שעות בוקר יעילות יותר מצאתי שתי שיטות קיפול טובות:

הראשונה – לקפל את החולצה בתוך המכנס: מקפלים את החולצה כרגיל, שמים אותה בתוך הרגל של המכנס ועל זה מקפלים את הרגל השנייה.

השנייה – דומה אך שונה – לקפל את המכנס בתוך החולצה: זה מאוד דומה למה שעושים בחנות. מקפלים רק את צידי החולצה, שמים עליה את המכנס המקופל ואז מקפלים את החולצה לחצי כרגיל.

מצעים של ילדים: אני נוהגת לקפל הכול ואז להכניס לתוך ציפת הכרית שהיא קטנה ויעילה. את כל הסט שומרים ביחד בארון .
ואם מדברים על מצעים: כשאתם תולים מצעים, בייחוד של הילדים, נסו לתלות אותם אחד ליד השני לפי הסט לו הם שייכים ולנער מעט על מנת שהכול יהיה מתוח וללא קמטים כשיתייבש. בנוסף, מצעים יש לקפל ישירות מהחבל: כך הם ישמרו על מראה חלק ונקי.

קיפול כביסת בוגרים

אם יש לכם ילדים בוגרים יותר בבית הם בטח ישמחו לעזור לכם לקפל לפי הסרטון הבא
זה מגניב (היי…זה ביוטיוב!) וזה כל כך מהיר שזה נראה כמו קסם.

תוספת אישית שלי: החלק האחרון משאיר את השרוול בחוץ אלא אם אתם מקפלים שוב לחצי. זה גם חוסך מקום בארון וגם יוצר קיפול יפה. למי שסקפטי אני רוצה לומר שאפילו מישהי בעלת שתי ידיים שמאליות כמוני כמוני הצליחה בקיפול.

קיפול כביסת הורים

למזלי, בן זוגי לא הולך מכופתר – רק ג'ינס וחולצת T ולפעמים עושה טובה ולובש T עם צווארון. כך שאני מתמודדת עם קיפול חולצות טריקו בלבד.

ראשית, כאשר אתם תולים את החולצות נערו אותן בשתי ידיים וודאו כי השוליים יחסית חופפים. כך מקבלים בד ללא קמטים וחולצה ישרה יחסית במקום גוש חסר צורה.

ולמלאכת הקיפול עצמה: גם כאן ניתן לקפל כמו בסרטון המצורף.

בנוסף אני נוהגת לקפל את החולצה בצורה צרה יחסית (כמו בחנות בגדים) כדי לחסוך במקום בתוך הארון. שימו לב שהיום נוטים לעשות מדפים צרים יותר וארונות צרים יותר מבעבר וחבל לתפוס כל כך הרבה מקום. שימו את הבגדים שאינם בשימוש יום יומי מאחור ואת הבגדים האהובים מקדימה כך שיהיו זמינים. זה ימנע יצירת בלגאן בארון כשמחפשים בגדים. סדרו את הארון לפי צבעים, כדי שיהיה קל יותר לחפש את החולצה הכחולה שאוהבים, למשל. עוד יתרון הוא שתגדילו ככה את הסיכוי שתהיה לכם כביסה מלוכלכת סביב אותו גוון ותוכלו למלא מכונה בקלות.

לפחות אחת לשנה עברו על הבגדים, בייחוד של הילדים, וראו במה לא השתמשתם. יש הרבה אנשים שישמחו לקבל את הבגדים ובכל עיר ישנם מרכזי חלוקה ו/או מיחזור שמחכים לתת לבגדים שלכם בית חם. גם לנעליים לא בלויות במצב טוב ימצא בית חם וגם לתיקי בית הספר של הילדים: ככה גם חסכתם מקום וגם עשיתם מצווה.

קיפול מצעים מגבות ושאר מיני חתיכות בדים גדולות

רצוי לציין שמצעים חשוב לקפל טוב ונכון לא רק בשביל למנוע קמטים, אלה דבר ראשון על מנת לחסוך מקום בארון. סדין או ציפה של שמיכה שאינם מקופלים נכון יכולים לתפוס אפילו יותר מפי שניים מקום וחבל.
רצוי להתחיל כבר בשלב תליית המצעים. כמו במצעי ילדים, גם כאן רצוי לתלות אותם אחד ליד השני על מנת שהסטים כבר יהיו לנו מוכנים ולא נתחיל לנבור ולנסות לזהות מה שייך למי. בנוסף, מצעים זוגיים או בודדים קפלו קיפול אחד או שניים, נערו היטב ותלו את זה כבר חצי מקופל מה ששומר על צורה יפה ונעימה גם לאחר הייבוש ומקל על הקיפול כמובן.

קיפול סדיני גומי – אני חושבת שאלה הסדינים הכי נפוצים היום ופחות ופחות משתמשים בסדינים הגדולים ללא הגומי אשר דורשים תופסנים מיוחדים או אנשים מוכשרים שלא זזים בלילה (לא אני, בקיצור.)

מתחו את הסדין בידיים כך שתקבלו קצה מול קצה. הכניסו פינה אחת לתוך השנייה. חזרו על זה עם כל 4 הפינות בצורה מסודרת אחת לתוך השנייה. החליקו עם היד ויישרו את שארית הסדין לאורך שיהיה מסודר מה שבעצם נותן לנו מלבן ענק עם חלק אחד מעוגל של הפינות.
המוכשרים בינינו יעשו זאת באוויר… הרוב יניחו על המיטה או השולחן ואת הקצה המעוגל מקפלים פנימה בערך שליש מהרוחב וכך אנו מקבלים מלבן ארוך יפה ולא מעוגל שניתן לקפל בקלות.

למי שלא הבין והסתבך מצ"ב קישור המסביר זאת אמנם באנגלית אבל באופן ברור ויפה.

טיפ נוסף שאינו מוזכר בסרטון – לאחר שקיפלתם את הסדין ואת הציפה של השמיכה הכניסו הכול לתוך הציפה של הכרית וכך יש לכם סט מסודר מוכן לשליפה בארון בלי לחפש התאמות מיותרות.

עוד סרטון בנושא – קצת יותר תואם לקלמזיות שלי אבל התוצאה זהה. והכי חשוב שימו לב לארון המקופל המסודר מאחוריה:

גם פה, מומלץ לקפל הכול ואז להכניס לתוך ציפת הכרית. את כל הסט שומרים ביחד בארון.

תראו כמה מעט מקום תופס ארון מצעים שלם שמקופל בצורה זו:

קיפול מצעים יעיל

 

קיפול מגבות – אני יודעת שהרבה פשוט מקפלים מגבות לחצי ושוב לחצי ושוב עד שנשארים עם משהו קטן שכזה. אם תשאלו את אמא שלי, היא תגיד לכם שזה ממה לא חוקי.
השיטה שלה שאומצה על ידי, כי פשוט אחרת אני מרגישה שאני לא ממצה את מלוא פוטנציאל קיפול הכביסה שלי, היא לקפל כל מגבת לשליש ורק אז לקפל חצי וחצי.

אופציה שנייה שגורמת לנו לא להתבאס מהגודל הבלתי אחיד של המגבות שלנו הוא לקפל את כל המגבות לאותו הרוחב בלבד ואז להתחיל לגלגל את זה כמו רולדה. ככה יש לנו רולדות יפות וצבעוניות מסודרות על המדף.
אם מקפלים בצורה קצת קשה לשים לב מה הגודל הסופי של המגבת – כולן באותו הרוחב – ולכן מומלץ לשים מגבות פנים, גוף, וידיים במדפים שונים.


ואם עדיין הכול לא מצליח לכם. לא מניסיון אבל ממה שראיתי ברשת אולי המכשיר הבא זה יעשה את העבודה, למרות שבגדול זה דומה לכלא שקיות הניילון שיש לי במטבח…

זהו זה. מוכנים? למקומות, היכון, קפל!

***

המאמר הוגש בחסות מטפחת – חנות המטפחות ברשת

[kml_flashembed publishmethod="static" fversion="8.0.0" movie="https://www.coffetime.co.il/wp-content/uploads/banner_mitpachat_300_250.swf" width="300" height="250" targetclass="flashmovie"]

[/kml_flashembed]

 

 

קטגוריות
בית מה חדש פנאי

יין וג'קוזי: השילוב המושלם, לפעמים

אני אוהב ג'קוזי. בסדר, אולי אוהב זה בלשון המעטה. כשאני יוצא לחופשה בצימר אני מוודא שיהיה שם ג'יקוזי ואם אני יוצא לחו"ל אני משתדל לבחור בית מלון שיש בו או לידו מרכז ספא. גם בבית אני לא יוצא מופסד ואני מקפיד לשכשך בבריכה החצר הקטנה שלי – צנועה וחמודה – בכל פעם שיש לי הזמנות. הדבר היחיד שאני אוהב יותר מאשר להתרגע במים זה לשתות כוס יין תוך כדי. מכירים את התמונה שתמיד שמים כשמפרסמים מערכת ספא? זאת עם הזוג שנהנה מלגימת שמפניה ומערב רומנטי ב ג'קוזי? ככה אני נראה כשאני יושב בבריכה ונהנה.

מערכות ספא לסוגיהן השונים

הניסיון הרחב שלי בהשתכשכות במים ובלגימת יין מאפשר לי להציג בפניכם את המדריך האישי שלי לשתיית יין בבריכה: איזה יין כדאי לשתות בג'קוזי.

נפתח בכמה עצות כלליות:

שתו את מה שאתם אוהבים ולא את מה שאתם חושבים שצריך לשתות: מערכות ספא לסוגיהן השונים נועדו להנאה שלכם ולכן אל תחפשו את היין המרשים שאמור להראות שאתם מביני עניין ואניני טעם. מצאו יין שאתם אוהבים ואל תנסו להרשים אף אחד. העצה הזו נכונה גם לגבי ההמלצות שלי בהמשך. קחו אותן בעירבון מוגבל ואל תכריחו את עצמכם לשבת במים ולסבול מיין שלא מתאים לכם.

אל תגזימו: יותר מדי יין עלול לגרום לכם לכבדות ואפילו להירדמות. לא מומלץ להירדם בתוך המים…

נעבור כעת לסוגי היין. קודם כל, לבן או אדום?

מניסיוני האישי אני יכול להמליץ על כמה יינות שמתאימים במיוחד לבריכת הספא. הנטייה שלי היא להמליץ בעיקר על יינות לבנים ויינות מסוג רוזה (יין סמוק או ורוד.) היין האדום, איכותי ככל שיהיה, מתאים יותר להזדמנויות אחרות ולפי דעתי הוא איננו מתאים להשתכשכות קלילה של אחר צהריים או ערב בג'קוזי. הוא עלול להיות כבד מדי לאווירה הקלילה ופעמים רבות הוא דורש ריכוז גדול יותר כדי שנוכל ליהנות ממנו באמת. כמו כן, המים אמורים להיות חמים ולכן עדיף לשלב איתם יין קר או מצונן שיתאים לסביבה שבה אנחנו שותים. יין אדום עלול להיות "חם" מדי וכבד מדי מכדי שנוכל ליהנות ממנו באמת.

אז אנחנו מחפשים יין קצת צונן. נתחיל, כמובן, עם השמפניה שמקושרת באופן מיידי עם ההשתכשכות במים. אני מתאר לעצמי שיש אנשים שמסוגלים להבדיל בין בקבוק שעולה מאה שקלים ובין כזה שעולה כמה מאות אבל אני לא ממש מצליח להבדיל. במקום להשקיע הרבה כסף בבקבוק יקר, מי שאיננו אנין טעם באופן קיצוני יכול להסתפק במשקאות כדוגמת הקאווה והלמברוסקו.

שמפניה

מדובר ביינות שניתן לקנות יותר בזול והם מהנים ביותר לשתייה, בייחוד לאחר צינון מתאים במקרר. אל תצפו לחוויה קולינרית מדהימה אבל מדובר בהחלט במשקה אלכוהולי מוצלח שממלא את התפקיד שלו בצורה מלאה.

יין דומה שניתן להזכיר כאן הוא המוסקאטו: זהו יין לבן ומבעבע קלות. לרוב הוא בעל אחוז אלכוהול נמוך והוא נשתה בקלות, כמעט כמו מיץ מרענן. שוב, לא מדובר בחוויה קולינרית אייל-שניאית אבל ניתן למצוא יין מסוג כזה במחיר לא גבוה ובעל איכות לא רעה בכלל.

אם אתם מחפשים יין יותר אמיתי אתם יכולים לנסות את השרדונה.
השרדונה

כאן אנחנו כבר מתעסקים עם יין "רציני" יותר וגם יקר יותר. הוא דורש השקעה כספית גבוהה יותר אבל הוא בהחלט נעים לשתיה, מתאים לג'קוזי ומשמח את הלב ואת הגוף. לא כולם אוהבים שרדונה כיוון שמדובר ביין יבש אבל עדיין מדובר ביין די פופולארי.

הזינפנדייל הוא יין סמוק ופחות יבש. הבעיה איתו היא שהוא עלול להיות מתקתק מדי לטעמם של אחדים. מבחינת המחיר הוא לרוב זול יותר מהשרדונה.

הריזלינג הוא אפשרות נוספת. מדובר ביין פירותי מעט פחות מתקתק מזינפנדל ויבש יותר. ניתן למצוא בכמה רמות מחיר והוא מומלץ למי שאוהב יין לבן יבש וחצי יבש.

אחד מהיינות האהובים עלי הוא הגוורצטרמינר. מדובר ביין מאוד איכותי אבל גם לא זול.

יין הגוורצטרמינר

הגוורצטרמינר הוא יין קל אבל בעל עומק מפתיע ויש בו עושר של טעם שלפעמים מזכיר יינות אדומים כבדים יותר. המחיר עלול להרתיע אבל הוא בהחלט שווה ולו ניסיון אחד.

עצה אחרונה בענייני יין לסיום: מי שמזמין אורחים או אפילו מי ששותה לבד ואיננו מכיר עדיין את היינות השונים ינהג בחוכמה אם הוא יכין מגוון של יינות כדי לקלוע לטעמים השונים. חבל להיכנס ל ג'קוזי ולפתוח בקבוק יין רק שביל לגלות שזה לא מה שאנחנו אוהבים.

***

המאמר מוגש בחסות הוט ספרינג: מערכות ספא מהחברות המובילות בעולם.

 מערכות ספא