תגית: הדרכה מצולמת

ראשית, חבריי, כבוד למי שעדיין מחזיק מעמד בחום הזה ומתמודד באומץ עם העובדה שהילדים שלו, חסרי מסגרת יותר מדי זמן והיפראקטיביים מרוב ג'אנק פוד, גירויים ומסכים, עדיין זקוקים לתעסוקה עד סוף החופש.

לבני המזל בינינו שיש להם חצר או מרפסת (או הורים/קרובים/חברים עם חצר או מרפסת), נביא עוד כמה רעיונות להעסקת הילדים בגינה בחוץ וגם – מה שלא פחות חשוב – לגמרי חינם. שוב נזכיר, כמובן, שכל פעילות עם ילדים בחוץ בעונת הקיץ חייבת להתבצע במקום מוצל, יחד עם הגנה נוספת מהשמש: קרם, כובעים והרבה שתייה.

ולמקרה שפספסתם – איך להעסיק את הילדים בימים האחרונים של החופש – חלק א'

1. יום בישולי שדה.

עבור ילדים, כל אמגזית יכולה מיד להפוך למוקד של תחרות מאסטר שף לבישולי שדה, אבל אפילו לא תמיד צריך אמגזית. מספיק להוציא החוצה מיקסר, כמה קערות ולהכין קינוח, גלידה, כדורי שוקולד אלמותיים או כל דבר אחר שבא לכם ולהם. אם יש לכם חבר שיודע לארגן טאבון, בקשו ממנו חצי שעה עזרה ותקבלו יום של אפיית פיתות בגינה שלכם. מה שטוב בבצק זה שהתעסוקה לוקחת המון זמן ומאוד מתישה… גם את הילדים, לא רק אתכם. הבונוס: המטבח נשאר נקי. החיסרון: קצת חול בכדורי שוקולד…
.

 

הכנת עוגה בחוץ. אז יש קצת קורי עכביש בבצק, אז מה??

 2. מחאת האוהלים.

כיתוב: מי מאתנו לא חלם בילדותו על בית משלו בחצר? אבל אפשר גם להסתפק באוהל…

 אני לגמרי רצינית: תוציאו החוצה אוהל ותקימו מחנה. הבלגן העיקרי זה בהקמה ובפירוק, אבל זה באמת יכול לספק שעות של תעסוקה כייפית לצופים הצעירים. טיפ: שימו קצת גבולות לגבי מה שמותר להוציא לאוהל, אחרת הם יעבירו לשם גם את המחשב. תרמו להם שמיכות ישנות, חומרי בנייה שונים כמו ארגזי קרטון, חבלים (רק לילדים בגיל 8-9, שכבר יודעים לא להסתכן עם זה), ועוד. ושלא ישכחו לשתות.

 3. הכדור הוא עגול.

 קיץ זה זמן נהדר להחליט שכדור הוא לא רק לכדורגל או כדורסל, יש לו כ"כ הרבה שימושים!
.

כיתוב: השירים, המשחקים, איפה הם עכשיו? זה הזמן להיזכר איך משחקים בכדור…

נסו להיזכר בכמה מהמשחקים ששיחקתם כשהייתם קטנים, ובקשו מהילדים ללמד אתכם כמה משחקים שהם אוהבים, ואפשר גם להמציא משחק משלכם (אצלנו, נניח, מקובל לשחק "ארץ עיר" על זמן תוך כדי כדרור מוצלב בשתי ידיים… נשמע חננה? אל תאמינו למשמע אוזניכם, אלא נסו בעצמכם. תאמינו לי, צריך להיות לברון ג'יימס בשביל זה…)

בשעה מצוקה (ואמצע אוגוסט זו בהחלט שעת מצוקה), כל חומר זמין יכול להפוך ליצירה. תוציאו את הגואש, את הדבק, את הנצנצים. אספו עלים יבשים, חלוקי נחל, קונכיות חילזון עזובות, נוצות ציפור וכן הלאה. עכשיו תכינו קולאז'. אפשר גם להכין חלוקי נחל צבועי גואש כקישוט לערוגה או לעציצים. באופן כללי, כל חומר טבעי שתמצאו, אפשר להשתמש בדמיון ולנצלו ליצירה מקורית. וכמו שכבר הזכרנו, הבונוס – הגואש לא מרוח על כל הבית.
.

כיתוב: יצירה עם חומרים זמינים בחצר: אבנים, מקלות, עלים.

זה דורש קצת הכנה והשקעה, אבל זה עשוי לעניין גם אתכם. מקדישים 20 דקות לכל אחד מהחושים! תזדקקו למטפחת כהה כדי לקשור את העיניים במבחנים שונים. בסך הכול זה יצא לכם מאה דקות הפעלה וזה לא הולך ברגל, ולפעמים הילדים רוצים להאריך את המשחק.

חוש הראיה: תחרות "אני רואה". כל אחד צריך לחשוב על משהו שהוא רואה, האחרים שואלים שאלות וצריכים לנחש לפי תשובות "כן" ו"לא". עוד משחק: תחרות זיכרון חזותי. מניחים לפני הילד 5 חפצים, לחמש שניות, אחר-כך הוא צריך להסתובב ולהיזכר מה היו החפצים.

חוש השמיעה: אפשר לקשור למישהו עיניים והוא יצטרך לזהות את בני המשפחה או החברים לפי לחישה. משחק אחר: מישהו מזמזם שיר והאחרים צריכים לנחש מה השיר. חוש הקצב: אם יש דרבוקה השתמשו בה, אם לא, כל סיר עם כף יעשו את העבודה. על המנחה להקיש קצב מסוים ועל הילד הנבחר לחזור עליו במדויק.

חוש המישוש: לעבוד במשהו מגעיל. בצק מלח, למשל. המתכון: קילו קמח, קילו מלח ומעט מים כדי ליצור בצק. להוסיף צבע מאכל והוא יהיה ורוד. אחרי סיום הפעילות, להשאיר את היצירות ליבוש בגינה בשמש, זה יספיק להן להתקשות.

חוש הריח: אפשר לדרג את הפרחים בגינה לפי הריח. אפשר לעשות מבחני ריח: להריח עם עיניים עצומות קפה, סבון, שמן זית, קקאו.

חוש הטעם: מבחני טעם בעיניים עצומות והכנת ארטיקים בטעמים.
.

כיתוב: לעבוד עם כל החושים. בצק מלח – המצאת האמהות העייפות.

בהצלחה במשימה, ותזכרו שאו-טו-טו זה נגמר!

***

מוגש בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים.

היה הייתה אישה צעירה ללא ילדים. האישה הזו הייתה אני. לפני היותי אמא, ישיבה במטוס בקרבה מיידית למרחב מחייתו של תינוק גרמה לי להתקף חרדה ברור ומיידי. הוא יבכה! הוא יפלוט עלי! הוא יעשה בחיתול! ומה אם יבקשו ממני להחזיק אותו? מכל הרחמים העצמיים האלו, שכחתי לעצור לרגע ולרחם על ההורה.

לאחר שלושה ילדים ומספר לא מבוטל של טיסות משפחתיות טרנס אטלנטיות, הגעתי למסקנה שבהחלט אפשר לטוס עם ילדים קטנים, רק שעדיף שלא. אם צפוי לכם רילוקיישן, ביקור מולדת, ארוע משפחתי ושאר בלתמ"ים המחייבים אתכם לטוס עם הקטנים, ליבי עמכם.

ניסיתם פעם לאכול ממגשיות האוכל המלאות בצורה בלתי רציונלית ברוטב בזמן מערבולת אויר? עכשיו נסו לעשות את אותו הדבר ולאזן בחיקכם תינוק מתפתל.

כשטסים עם תינוקות, מגלים במהירות שלא כל חברות התעופה נולדו שוות. בטיסתי האחרונה לבד עם תינוקת, יכולתי בקלות להקפיא מחדש את מגשית הרוטב שלי עם היחס המקפיא שקיבלתי מהצוות. אחרי המחיר השערורייתי ששילמתי עבור הזכות המפוקפקת לטוס עם תינוקת על הברכיים, ציפיתי לפחות למעט נימוס. אתם יודעים מה? לעזאזל הנימוס. כשאתם טסים לבד עם תינוק תזדקקו לכל האנושיות שתוכלו לקבל. ולכל הדיילים והדיילות אי שם: אלו תינוקות למען השם; הם לא מבינים את הצורך שלכם להעמיד פנים של בני אצולה.

בימים כתיקונם, התינוקת שלי ישנה טוב. אני מודעת לזה שכרגע רבע מכם מאחלים לי להזדקק לתרומת כליה אבל בחיי שהיא הולכת לישון, לבד במיטה ומבלי לעשות עניין. חלוקת התפקידים היא ברורה: אחרי סבב בקבוק-שיר ערש-חיבוק-ולילה טוב, אני משאירה אותה בעריסה ויוצאת מהחדר. היא ממלמלת לבובים שלה עד שהיא נרדמת. גן עדן. הצד האפל של האושר הזה הם המצבים בהם אין לה פינה שקטה להרדם בה. רק נסו להרדים אותה בחיקכם בציבור ותיווכחו שגרמלינים קיימים לא רק בסרט. ציפור הלילה הקטנה שלי הוכיחה פעמים רבות שגם ללא שמץ קפאין היא תחזיק מעמד כאחרון הטייסים.

הפתרון לכאורה פשוט. למה לא להושיב את האם והתינוקת לצד מושב ריק (אם יש, ותמיד יש)? התינוקת תוכל לנוח, אמא לא תזדקק לפיזיותרפיה של שרירי הזרוע וכל המטוס יוכל לישון בשקט? נסיונות העבר שלי להסביר את זה לצוות המטוס היו בגדר מלחמות דון-קישוט בתחנות הרוח. פשוט לא היה עם מי לדבר.

ברוב המטוסים כיום ישנן עריסות: מעין מתקנים תלויי קיר המציעים לכם שלווה תמוכת ברגים בה יכול התינוק שלכם לישון בעת הצורך. הבעיה מתחילה כשחלק מחברות התעופה נוהג בעריסות כמנהג הטבח הצבאי בארוחת הצהריים. כל הקודם זוכה, אין אפשרות לשמור מראש וכל נסיון להסביר להן ששינת תינוק היא לא מותרות העביר אותי למענה הקולי. מישהו יכול להסביר לי כיצד בעידן אלקטרוני בו אפשר להזמין כרטיסים לאופרה בברלין דרך הפייסבוק ישנן עוד חברות תעופה שמסרבות להתחייב מראש על מקום בעריסה?

ואם באחת מחברות התעופה העוינות האלה עסקינן, רחמיי. ביום מן הימים אשלים מספיק שעות שינה בכדי לפתוח במרד צרכנים נגד היחס המחפיר בו נתקלות מדי יום נוסעות המטופלות בתינוק ובינתיים, שמישהו ילמד את האנשים האלה איך מכינים קפה.

אם אתם בכל זאת עומדים לטוס עם התינוק שלכם, הנה מספר עצות:

1. קחו איתכם מוצצים. ברבים. קפסולות השלווה הקטנות מגומי נוטות להעלם בשניות מתחת לים של רגליים זרות, ולא בכדי לשוב. הצטיידו ולא תתחרטו.

2. קחו איתכם אחד מהתיקים הגאוניים על גלגלים שיכולים לשמש גם כתיק גב. זה אידאלי למי שטס(ה) לבד, עם קטנטן שרוצה על הידיים שבריר שנייה אחרי שנלחם על זכותו לרדת. תיק גב יפנה לכם את הידיים לדברים החשובים באמת.

3. קחו את הזמן למדוד את האוכל לתינוק. אם הקטנים שלכם צורכים פורמולה או דייסה, עשו לעצמכם טובה והביאו מספר מחלקי מנות – מיכלים קטנים עם כמות מדודה מראש. את המיכל מרוקנים לתוך הבקבוק, מבקשים מהדיילת מים ובא לציון גואל. נער והגש.

4. קחו אוכל אצבעות. אף פעם אל תסמכו על האוכל בטיסה. הביאו אתכם שקיות או מיכלים קטנים מלאים בנשנושים יבשים שהקטנים יכולים לכרסם. דגני בוקר, ביסקוויטים או כל חטיף אחר שאתם והגמד יכולים להסכים עליו. אני ממליצה לכם לאכסן את החטיפים בקופסת פלסטיק או שקית שאפשר לסגור ולפתוח פעמים רבות. שקית פתוחה בחיקכם או בתיק רק תבטיח לכם להגיע בריח במבה אל היעד.

5. ישנם קטנים שסובלים ביותר מלחץ באזניים בזמן המראה או נחיתה. מוצץ, ציצי, בקבוק, כוס עם פייה לתינוק או מסטיק וסוכריה על מקל לגדולים יותר יקלו על האזניים שלהם ושל כל המטוס.

6. בגדים להחלפה. לא משנה אם הם יצאו מהבית כמו פרסומת לשילב, הם יגיעו מעוכים ומלוכלכים. וגם אתם. ארזו לכל נוסע לפחות סט אחד של בגדים להחלפה ולא תתחרטו.

 

7. מגבונים לחים וג'ל לחיטוי ללא שטיפה יצילו אתכם מידיים דביקות, אסונות חמגשית וכשהקטן ישלוף מסטיק לעוס מכיס המושב שלפניכם.

8. קחו תיק תעסוקה לקטנים. חפשו צעצועים ועיסוקים שלא תופסים מקום, לא עושים רעש, לא מלכלכים ולא יגרמו לכם לבכות אם (בטוח) יאבדו בדרך חלקים. הפופולרים אצלנו? אלבום תמונות קטן של בני משפחה אהובים, מחברת קטנטנה עם 2-3 עפרונות צבעוניים ומדבקות. בובות אצבע. תינוקות יהנו ממשחק בצרור מפתחות או טלפון סלולרי ישן. הידעתם שישיבה (כליאה) במטוס היא זמן נהדר ללמד פעוטות איך קושרים נעליים? הביאו איתכם סנדל קטן אחד עם אבזם שאפשר לתרגל או נעל תינוקות עם שרוכים שאפשר לנסות ולקשור. תתפלאו כמה זה יעסיק אותם. אתגרו אותם להביא חתיכות מזון לפה עם אטבי כביסה. מכוניות צעצוע אפשר גם להסיע על מגש האוכל במטוס ושתי קשיות שתייה יכולות להעיף ביניכם כדורית נייר מעוך (על גבי המגש) לכדורגל מאולתר ומשעשע. תנו להם קוביות קרח! תהיו יצירתיים ונסו להנות ממה שיש מסביב.

9. אם יש באמתחתכם סמארטפון, טאבלט ושאר מיני מסכים, שימרו עליהם מבעוד מועד משחק ילדים או שניים וסרטונים המתאימים לגילם של הגמדים. לא, זה לא חינוכי וכן, אתם תודו לי בסוף.

10. קחו בתיק תרופות מורידות חום. לכם ולקטנים. לכל מקרה שלא יהיה.

11. קחו את שמיכי. כשיקרה כבר הנס והם ילכו לישון, עזרו למזל לעמוד לצדכם והביאו מהבית חפץ מעבר שיקל על הקטנטן להרדם. דובי אהוב, מוצץ, שמיכי; חפץ מוכר ומנחם מהבית.

12. קחו נשימה עמוקה. החדשות הטובות הן שהטיסה מוגבלת בזמן. גם אם זה לא נראה כך באותו רגע, זה יגמר בסוף. תתעודדו! לפחות אתם לא צריכים ללבוש את המדים המגוחכים האלה בפומבי.

טיסה נעימה!

***

מוגש בחסות חברת TDY שירותי שילוח בינלאומי בע"מ – מהחברות הוותיקות והמנוסות ביותר בישראל בתחום השילוח הבינלאומי.

 

קנינו חרוזים, הצטיידנו בחוטים, עשינו מנוי למגזין זה או אחר, קיבלנו חשק ענק וההשראה משתוללת. אבל כמו זאטוט בן 6 או 7, שעולה לכיתה א' (עם ילקוט חדש וקלמר מלא טושים) ועדיין לא יודע ממש קרוא וכתוב, איננו יודעים עדיין לחרוז.

קיימות טכניקות חריזה רבות, במאמר זה אתן לכן טעימה קטנה מהטכניקות הבסיסיות והפופולאריות ביותר וכאלו שדורשות עבודה עם חוט ומחט.

ברשת תמצאו אינספור הסברים, תרשימים, הדרכות מצולמות וסרטוני וידאו לתכים/טכניקות שנקראים בד"כ באנגלית beading stitches. לכל תך/טכניקה מרקם אופייני וכיוון חרוזים במשטח הנוצר שאופייני לו. לחלק מהתכים שיפורטו בהמשך יש גרסאות שטוחות, מעגליות ותלת ממדיות.

נתחיל בטכניקה הפשוטה ביותר – השחלה stringing : בשיטה זו אנו משחילים חרוזים/אלמנטים ליצירת תכשיט. למרות פשטותה של השיטה, משחק הצבעים, סוגי וגדלי החרוזים יוצרים תכשיטים יפיפיים ויש מגזינים שלמים שמתמקדים רק בשיטה זו.

.

.

 

פיוטה Peyote: משום מה, תך זה נקרא ע"ש קקטוס ממנו מופק סם חזק ומעורר הזיות. קקטוס זה מכונה בין היתר גם "פטריית השטן", "מזון האלים" ועוד.
.

 

בחריזה משתמשים בתך זה למשטחים שטוחים, לגלילים, לספיראלות, לתכשיטים בסגנון חופשי (ללא תרשים/סקיצה מוכנה) ועוד.

תרשים לתכשיט בפיוטה יראה משהו דומה לזה:

.

 

לתך/טכניקה זו כמה גרסאות עיקריות:

– פיוטה שטוחה (2 סוגים: זוגי ואי זוגי) flat peyote
– פיוטה מעגלית circular peyote
– פיוטה טיובלארית (נוצר גליל)

הרינגבון Herringbone:

תך זה נקרא ע"ש אדרת הדג בשל המרקם שנוצר בעזרתו.

הרינגבון אינו רק שיטת חריזה. הוא גם מוכר ברקמה, בטקסטיל ועוד. הוא מוכר גם בשם נדבלה (ndebele אלוהים יודע איך מבטאים את זה) ע"ש שבט בדרום אפריקה שמשתמש בתך זה לקליעת סלים ומשתמש במוטיב לצביעת בתים.

.

התך הוא עתיק ושימש במקור לשזירת תיקים ושזירה בכלל הרבה לפני שאומץ לחריזה.
מוטיב ההרינגבון נמצא אפילו בתכשיטים ובדים מצריים עתיקים.

גם לתך זה גרסאות מספר כמו: שטוח, מעגלי, ספירלה ועוד.

תרשים לתך זה יראה בד"כ כזה:

.

תך הלבנים brick stitch

תך זה, כשמו כן הוא – במשטח שנוצר מסודרים החרוזים כמו לבני הכותל. תך זה משמש בד"כ כסיומת לתכשיטים (משום שבצורתו הטבעית הוא הולך וקטן באלכסון).

הבריק סטיץ' דומה בצורתו הסופית לפיוטה אך הוא תך קשיח יותר ומתאים מאוד לדמויות/צורות תלת ממדיות. בעיקרון, כל דוגמא בפיוטה יכולה להתאים לבריק-סטיץ.

ההבדל בין 2 השיטות הוא שהעבודה בפיוטה הינה אנכית והעבודה בבריק סטיץ הינה אופקית. כמו כן בפיוטה השורות הבאות נבנות תוך כדי כניסה לחרוזים בשורה הקודמת. בבריק סטיץ הכניסה היא בתך שמחבר את החרוזים בשורה הקודמת ולכן מומלץ לעבוד עם חרוזים בעלי חור קטן .

תך זה שמקורו לא ידוע, היה נפוץ שנים רבות אצל הילידים באמריקה והם השתמשו בו לקשט תיקים, לעריסות, לקישוטי ידיים ושיער ועוד. עבודות חרוזים מאפריקה והמזרח התיכון כללו אף הם תך זה.
.

תך הריבועים Square stitch

תך זה משמש בד"כ כבסיס לעבודות או כחלק מינורי בתהליך העבודה (מעין תך מעבר). תך זה יכול להחליף את האריגה בנול ולכן כל תרשים של נול יכול להתאים לתך זה.

.

.

 

תך בזווית ישרה Right angle weave

RAW (בקיצור) הוא התך האהוב עלי ביותר ולטעמי בעל השימושים הרחב ביותר. ניתן להשתמש בו באינספור וריאציות. התך נקרא כך מכיוון שבכל שלב יש לשמור על כיוון של זווית ישרה.

.

משום מה, תך זה מהלך אימים גם על חורזים ותיקים בעיקר משום שבמהלך העבודה כיוון החריזה משתנה כל הזמן.

גרסה, פרימיטיבית משהו שלו, היא ההצלבות או התך היפני. מרבית התרשימים ביפנית הינם בהצלבות.

.

 

לתך זה גרסה שטוחה, מעלית, טיובולארית, cubic raw ועוד אינספור.

בבלוג שלי תוכלו למצוא כמה סדנאות על תך זה:

http://susies-harkie.blogspot.co.il/2011/11/raw-cubic-raw.html

 תך הרישות/רשת Netting

כשמו כן הוא – המשטח הנוצר הינו רשת.

רישות חרוזים אפשר למצוא עוד במצרים העתיקה ואף מוקדם יותר. ניתן למצוא אותו בכל התרבויות.
רישות סיבים נעשה כבר משחר ההיסטוריה והיה פופולארי בין הדייגים שעשו בו רשתות דיג. רישות חרוזים נעשה פופולארי בעיקר בתקופה הויקטוריאנית, בד"כ עם פנינים ואבני jet.
רישות חרוזים יכול להיות בצורות רבות, תלוי בשיטה בה מרשתים. חרוזים בצורות וגדלים שונים (אפילו צדפים) יכולים להוות אפקטים מיוחדים.

תרשים אופייני של נטינג יראה בסגנון הזה:

.

תך השברון Chevron

זהו מקרה פרטי של תך הרישות ושמו הלועזי ניתן לו מצרפתית: Chevron הינה קורת גג, מהקורות המשופעות היוצרות את המסגרת של הגג. הטכניקה הזו נקראת כך משום שהיא מזכירה את הפסים האלה.
מוטיב CHEVRON מופיע בתכי רקמה, בחרוזים, בקווילט ועוד. הוא גם מוכר בשם תך זיג-זג.

המוטיב הוא עתיק והופיע כקישוט על חרסים מהתקופה העתיקה.
הוא מופיע על חרוזי זכוכית בתרבויות רבות ועתיקות.

.

http://pinterest.com/pin/233131718180743253/

תך סולם ladder stitch

תך זה משמש בעיקר כבסיס לתכים אחרים, כמו לתך ההרינגבון או כמשטח בסיס עליו עובדים בטכניקות נוספות

.

 

אם נהפוך את העבודה נבין מדוע הוא נקרא כך.
.

.

 

תך השיבולים Saint Petersburg

טכניקה זו נקראת ע"ש סנט פטרסבורג ברוסיה
.

הוא מכונה בעברית תך השיבולים בשל הדמיון של המשטח הנוצר לשיבולת

 זה מספיק לשעור הראשון.

נתראה בשבוע הבא

סוזי שארקי

ערבי קיץ הם זמן נהדר לשחק בחוץ עם הילדים מבלי לחשוש לדרגת הצלייה. השמש שקעה, כבר לא כל-כך חם, ואם ביליתם במזגן כל אחר הצהריים, הילדים יהנו להוציא קצת אנרגיה בחוץ. רוצים בכל זאת להישאר בבית? משחקים עם פנס אפשר לשחק גם בפנים, במקום סיפור לפני השינה.

ילדים אוהבים פנסים והעולם נראה אחרת בחושך. נסו את הפעילויות הבאות כפעילות ערב עם הילדים ותהנו:

1. מחבואים עם פנס: תנו לילד אחד פנס ואת תפקיד ה"עומד". קבעו מטרה ידועה לכולם כעמוד, עץ או אובייקט גדול ומרכזי אחר. כשעוצם העומד את העיניים, כל השאר מתחבאים. כשמסיים העומד לספור עד 15, נניח, כולם מנסים להגיע אל היעד מבלי שייתפסו באור הפנס. מי שנתפס יוצא מהמשחק והראשון שמגיע ליעד מקבל את תפקיד העומד וכמובן את הפנס.

2. חפש את המטמון בחושך. גם החצר המוכרת נראית אחרת ללא אור.

החביאו חבילות קטנות עם ממתקים, כדור משחק או כל דבר אחר בחצר מאחורי שיח, עץ נדנדה וכו. תנו לילדים פנסים ושלחו אותם לצוד אחר המטמון. מי שמוצא, זוכה! גרסה נוספת היא לתת את שרביט האחריות לאחד הילדים. הילד האחראי מחביא צעצוע, והשאר מחפשים. המוצא מחביא בתורו את הצעצוע במקום אחר וחוזר חלילה.

3.חקר הגוף: ילדים יהנו להאיר בפנס לתוך הפה למשל ולראות כיצד הוא נראה מבפנים. מה קורה לאצבעות כשמאירים עליהם מקרוב?

.

4. צעצועים קמים לתחייה: קחו צעצועים כמו דינוזאור, בובה, טרקטור, כלב צעצוע ועוד. האירו בפנס דרכם על קיר לבן וראו כיצד הם קמים לתחייה. עודדו את הילדים להמציא סיפורים ולהמחיז אותם בעזרת הצעצועים.

5.תפוס את האור: ישעשע פעוטות עד אין קץ. פשוט האירו על הדשא או הקיר ובקשו מהקטן לתפוס את האור. אתם, כמובן, מזיזים את אלומת האור ברגע האחרון. צחקוקים מובטחים. תנו לקטנים לנצח מדי פעם והחליפו איתם תפקידים. הם יהנו להפעיל אתכם ולהריץ אתכם אחרי האור.

6. בקשו מהילדים להאיר על קיר הבית וצרו חיות צל בעזרת אצבעות הידיים. הקישור הבא
.

 

ידריך אתכם כיצד ליצור כמה דמויות בסיסיות. כיף לספר סיפור או לשיר שיר מוכר ולהמחיזו בעזרת הידיים. השפן הקטן יקבל פן משעשע במיוחד כשיתעטש מולם בשידור חי. ילדים גדולים יותר יכולים לנסות ליצור חיות משל עצמם.

ערב טוב!

***

מוגש בחסות LIGHOSCOPE – לייטוסקופ הינו גוף מוביל בישראל במתן פתרונות תאורה מהמתקדמים והחדשניים ביותר המבוססים על טכנולוגיית ה-LED. לייטוסקופ משיקה את סדרת היוקרה –LEDOX הייחודי לה. הסדרה המהפכנית כוללת מבחר נורות LED איכותיות כתחליף לנורות קיימות בטכנולוגיה מתקדמת.

מי שמכיר, יודע שפינטרסט הוא אבן שואבת לרעיונות מדהימים, וביותר ממובן אחד. דרך נהדרת להשחית אחר הצהריים שלם בעבודה היא להיכנס ולשוטט שם. לדוגמא, הקליקו על הקישור הבא ושכחו מהשעתיים הקרובות בחיים שלכם.

http://pinterest.com/ygantman/great-ideas/

ממכר!

עונת הקיץ היא עונת הנסיעות, ולכבוד האורזים את המזוודות, הנה מאמר מדליק שכתבה דיילת אחת יעילה (וננעץ בפינטרסט על ידי בלוגרית אחרת) על איך לארוז בגדים שיספיקו לכם ל-10 ימים במזוודה הקטנה ההיא שמותר להכניס איתכם למטוס.

הרעיון הוא פשוט, במקום לקפל את הבגדים, גלגלו אותם! הפריטים הקשיחים כמו נעליים נדחסים בצידי התיק, הג'ינסים והבדים העבים מגולגלים והולכים לתחתית המזוודה והפריטים הרכים מונחים מעל הכל. כל הפריטים המגולגלים הדוקות נדחקים למזוודה בצפיפות.

תראו את כמות הדברים שהאשה הזו מצליחה לדחוס למזוודונת אחת:
.

.

הרשימה המרשימה שלה כוללת:

• שלושה זוגות מכנסיים קצרים
• שלושה זוגות מכנסיים אלגנטיים
• חצאית אחת
• שלושה זוגות ג'ינס
• שלוש כותנות לילה
• שלושה בגדי ים
• סארונג אחד
• שלושה סריגים
• ארבע שמלות
• 10 חולצות ליומיום
• שש חולצות אלגנטיות
• תיק ערב קטן
• תיק כלי רחצה
• 2 זוגות נעליים.

תזכרו, היא אורזת ל 10 ימים.

בקיפול רגיל של הבגדים, הייתם מקבלים מזוודה מתפקעת כזו:
.

.

בשיטת הגלגול, לעומת זאת, הכל נכנס, ובקלות.

 
.

מילים שנזרקות לאוויר אינן יוצרות שירה. המשורר יוצר שירה. הוא מחבר מילים/חרוזים בעזרת מצלול, משקלים, אותיות חיבור, סימני פיסוק ועוד.

בדים גזורים אינם גרדרובה. החייט מחבר/תופר אותם בחוט ומחט/מכונת תפירה ע"מ ליצור שמלה, מכנס, בגד.

גם חרוזים, יהיו יפים ונוצצים ככול שיהיו, אינם יוצרים תכשיט. החורז משתמש בחומרים/כלים נוספים ע"מ ליצור יצירת חריזה.

במאמר זה נטפל בשני כלים עיקריים – החוט והמחט.

החוט

בחריזה משתמשים בכמה סוגי חרוזים – תלוי בסוג התכשיט/יצירה, בהעדפות החורז ובכיס.
אני אפרט כמה סוגים, השימושיים ביותר.

חוט דיג
מתאים לטבעות, תליונים, קישוטים למחזיק מפתחות/ניידים ועוד. אינו מומלץ בעבודות הדורשות גמישות. זהו חוט חזק מאוד שנמצא בשוק בעוביים שונים. השימוש בחוט דיג בד"כ אינו מצריך עבודה עם מחט אולם מצריך שימוש ברכיבים נוספים בגימור (למשל חרוזי מעיכה, מסתיר קשרים ועוד).
.

 

נימו/ KO/ C-lon ודומיהם
חוטים המשווקים במגוון גדול של צבעים. חזקים מאוד. הם יחסית זולים מאוד ויש בהם להספיק לכמות יפה של תכשיטים. הם מגיעים בסלילים קטנים. חלקם מתפצלים תוך כדי עבודה, מה שמקשה לעיתים על העבודה. בחוטים אלו נשתמש להשחלה במחט מתאימה והחלפת חוט באמצע העבודה ו/או גימורים. אינם מצריכים אלמנטים נוספים. התכשיטים הנחרזים בעזרת חוטים אלו הם גמישים מאוד.

.

 

פיירליין

נחשב לחוט האיכותי ביותר אולם אינו מתאים לכל עבודה ומחירו יקר בהרבה משאר חבריו.
גם הכמות קטנה בהרבה.

החוט אינו מתפצל ומאוד חזק. זהו למעשה חוט דיג מצופה והוא מגיע במספר מצומצם מאוד של צבעים ובכמה עוביים. אחרי חיזוק וניקוי העבודה ישנו סיכוי קלוש ביותר שהחיזוק יפתח/ייפרם. מצד שני קל לפרום קטעים שנחרזו איתו, גם אם החוט עדיין מושחל במחט.
אבל, כמו שהזכרתי קודם, הוא יקר מאוד יחסית לשאר החוטים ולעניות דעתי ללא סיבה.

.

 

חוטי מתכת Wire

חוטים אלו מגיעים במגוון גדול של צבעים ובמספר עוביים. הם משמשים לסריגת תכשיטים, השחלות, ליפופים ועוד.

.

 

חוטי שעווה

מתאימים לתכשיטי מיקרו-מקרמה וניתן למצוא אותם בעוביים וצבעים רבים.

.

 

החוטים עבים יחסית ולא תצליחו להשחיל במחט חריזה ולהכניס לתוך החרוזים הקטנים. בגלל צבעוניותם, חוזקם, יופיים ומגוון העוביים הם פופולאריים בעבודות מקרמה ומיקרו-מקרמה.

המחט

למעט עבודה עם חוט דיג, חוטי שעווה ומתכת, נצטרך להשתמש במחט ע"מ לחרוז.

תשכחו ממחטי תפירה ומחטי רקמה תשאירו לגובלנים. המחטים אמורות לעבוד בחרוזים הקטנים ביותר כשחוט מושחל בהם ולכן הן הרבה יותר דקות והקוף שלהן כל כך זעיר, שלעיתים אי אפשר להבחין בו בעין בלתי מזויינת.
המחט שלך היא חלק חשוב מאוד ביצירות עם חרוזים זעירים . שימוש בגודל ובסוג הנכון תהפוך את העבודה למהנה הרבה יותר וגם תמזער בעיות (כמו חרוזים שבורים). במרבית התרשימים של התכשיטים, מציינים היוצרים את גודל המחט המומלצת.

אחד הסיוטים הגדולים ביותר של החורז הוא השחלת החוט לקוף המחט. המציאו אפילו דרכים ושיטות להקל על העבודה. יוצרים ממליצים בעבודותיהם לעבוד עם כמה גדלים של מחטים ורק כשאין ברירה להשתמש במחט הדקה ביותר.
חורזים, ביניהם אני, משתמשים בחוט ארוך מדי רק ע"מ לצמצם את הפעמים שצריך להשחיל חוט חדש; מה שיוצר בעיות אחרות (קשרים שאי אפשר להתיר, פיצול החוט ועוד).

קיימים 2 סוגים עיקריים של מחטים: Big eye ומחט שנראית כמו מחט תפירה.

Big Eye
מחט שנפתחת לאורכה ומקלה על ההשחלה של החוט. מתאימה מאוד לגימורים ולעבודה עם חרוזים גדולים ו/או בעבודות שבהן לא צריך להיכנס בחרוז מספר פעמים.

.

 

מחטי חריזה

מחט תפירה לא תתאים לחריזה מכיוון שלא נצליח להשחיל אותה דרך החרוזים הקטנים.
ישנן חברות רבות שמייצרות מחטי חריזה, המגיעות בגדלים שונים ומחירים סבירים מאוד.
במחטי חריזה ככל שהגודל קטן יותר המחט עבה יותר.

המחטים השימושיות ביותר מיוצרות באנגליה. הן גמישות, חזקות, זולות וכאמור מגיעות במגוון גדלים. ניתן למצוא אותן בכל חנות שמוכרת מוצרי חריזה וחרוזים ובחנויות באינטרנט.

.

 

מה שנותר לכם עכשיו לעשות, זה לקחת חוט ומחט ולהתחיל לנסות להשחיל. אם לא הצלחתם (עם הזמן תגלו שהמשימה לא כל כך נוראית) תוכלו למצוא כאן מעט טיפים שיעזרו לכם

http://beadwork.about.com/od/otherresources/a/tips_for_threading_your_needle.htm

 

השחלה נעימה.

סוזי שארקי

בקיץ, כשחם מדי בבית, נעים לחלום על מקומות רחוקים ועל מסעות ברחבי העולם. קרואטיה היא יעד פופולארי על ישראלים רבים בגלל שילוב של כמה מרכיבים: המרחק, המחירים ומגוון החוויות שמחכות שם. כדי לדעת לאן כדאי לנסוע בקרואטיה הכנתי רשימה של כמה מקומות יחד עם כמה סרטונים כדי שהנוסע יידע לאן פניו מועדות (או יכולות להיות מועדות…)

זאגרב

עיר הבירה של קרואטיה ובה מגוון אתרים היסטוריים לצד חיים תוססים ומודרניים. הסרטון היפהפה הבא צולם ממסוק ונותן לכם מושג איך העיר הזו נראית:

והסרטון הבא לוקח אתכם לטיול על פני האדמה ובו תוכלו לראות כמה מנקודות העניין שיש לעיר להציע (באנגלית):

פליטביצה

הפארק הלאומי הגדול ביותר בקרואטיה ובו נופים מדהימים, מסלולי טיול רבים והמון אגמים, נהרות, עצים וחיות בר. בסרטון הבא ניתן "לטייל" מעט בפארק ולטעום ממנו:

ובסרטון הבא יש כמה מראות עוצרי נשימה שמפתים אותי לעזוב את הכתיבה ולנסוע לשם מיד:

חצי האי איסטריה

חצי האי הגדול ביותר בים האדריאטי שמכונה לפעמים טוסקנה הקרואטית. למה? הביטו בסרטון הבא ותבינו:

דוברובניק

אחת הערים היפות ביותר באירופה. עיר נמל העתיקה שיושבת בקצה הדרומי של קרואטיה על חוף הים האדריאטי. אם העיר איננה יפה מספיק בשבילכם אז יש גם חופים מדהימים ואפשרויות לטייל באיים מקסימים באזור.

ספליט

עיר בדרום קרואטיה, מוקפת בערים ובנוף עוצר נשימה. בעיר ישנם שרידים חשובים מימי הרומאים כמו שניתן לראות בסרטון הבא:

דרך אגב, גם מי שלא אוהב רומאים ולא מתעניין בעתיקות יוכל למצוא עניין בעיר העתיקה והיפה הזו.

רייקה

עיר נמל בצפון קרואטיה על חוף הים האדריאטי שפחות מוכרת לתיירים אבל מושכת אליה אותם בעיקר בגלל הפסטיבל השנתי שמתקיים בה מזה מאות שנים:

העיר , כמו כל כך הרבה ערים בקרואטיה, מציעה נוף, רחובות עתיקים, שייט וים ועוד. אבל אין ספק שהקרנבל הוא נקודת העניין העיקרית בה:

אז מתי נוסעים?

***

מוגש בחסות סביב עולם – תיירות ללא גבולות.

 

הילדים שלי כמעט נולדו במטבח (תרתי משמע…). הגדול כבר ממש שף קטן, האמצעי סו-שף קטן והקטנה עדיין בבטן שלי נהנית מהטעמים דרכי…
למרות העבודה המהנה ביותר שלי (עיצוב עוגות ועוגיות), אנחנו מאוד נהנים להכין מגוון של מאכלים. לדעתי, עצמאות במטבח מובילה את הילדים לעצמאות במקומות אחרים ותורמת לתחושת ה"צריכים אותי" בבית. (גם אם צריך לנקות אחר כך קצת יותר…)

 בחופש הגדול יש את כל הזמן שבעולם להכנה, המתנה ו-זלילה! שבלולי הפיצה הן פיתרון נהדר לקיץ מבחינתי – אני מכינה כמות של 4 רולדות בפעם אחת ומקפיאה אותן. כשצריך ארוחה "ניידת" (לבריכה, לים או לכל טיול אחר) או אם מגיעים חברים "מעכשיו לעכשיו", זה בדיוק הזמן להוציא מהמקפיא, לפרוס, להכניס לתנור וליהנות מארוחה טעימה.

 קודם כל מכינים את בצק השמרים (רצוי כשעתיים לפני כן):

מצרכים:
1 ק"ג קמח

3 כפות שמרים יבשים

1 כף מלח

1 כף סוכר

1 מאג שמן

½ 1 כוס מים חמימים

מיקסר עם וו לישה (ל') + מכסה הגנה לילדים

 אופן ההכנה:

מכניסים את הקמח והשמרים ומערבלים כדקה עד שלא רואים יותר את השמרים. עוצרים את הערבול ומוסיפים את המלח והסוכר ומערבבים טוב עד להטמעה.
במהלך הערבול מוסיפים את השמן ומערבלים כדקה במהירות בינונית. לא עוצרים ומוסיפים את המים החמימים. מערבלים עוד כ-8 דקות (עד שחתיכת בצק נמתחת לנו בין האצבעות כיריעת רשת חזקה שלא נקרעת בקלות).

משאירים את הבצק לתפיחה בקערה, מכוסה במגבת לחה, במקום חמים, עד להכפלת הנפח (בין שעה לשעתיים בקיץ ויותר מזה בחורף).
אם מחכים יותר מדי זמן – הבצק עשוי להחמיץ.
ניתן לעכב תפיחה במקרר (מוסיפים עוד שעתיים בערך…).

בזמן הכנת הבצק או ההמתנה לתפיחתו, מכינים את רוטב הפיצה.

מצרכים:

100 גרם רסק עגבניות

חצי כוס קטשופ (או לפי הטעם)

אורגנו, תבלין לפיצה, מלח, פלפל

 מערבבים הכל יחד בקערית. אפשר לשמור במקרר עד השימוש.

 כאשר הבצק מוכן, מכינים את הרולדות:

מרדדים לעלה מלבני גדול, חוצים אותו לשניים עם סכין חדה או גלגלת פיצה, מורחים על שני המלבנים רוטב פיצה (משאירים פס "נקי" לאורך השול העליון), מפזרים גבינה צהובה מגורדת וכל תוספת אחרת שאוהבים (אנחנו הוספנו טבעות זיתים).

מגלגלים את הרולדות וצובטים בסוף את השול העליון ה"נקי" לרולדה המלאה בכל טוב.

 את הרולדות מומלץ להניח במקרר/מקפיא לפני החיתוך, כדי שיהיה יותר נוח. חותכים לטבעות של כ-1 ס"מ, מניחים על תבנית מרופדת, מורחים מעל חלבון של ביצה (עם מעט מלח למי שאוהב), ומכניסים לתנור שחומם מראש ל175 מעלות לכ-18 דקות עד להזהבה אחידה (לא בטורבו).

בתיאבון!!!

 

***

המתכון באדיבות  שריתוקה

054-5574170

www.sarituka.co.il

 

כשזה מגיע לאכילת סושי ביפן, לא משנה כמה סשימי טחנתם עד עכשיו, האם אתם יודעים לגלגל אינסייד אאוט ואפילו אם אתם גרים מעל סושיה; כשתדרוך רגלכם בפעם הראשונה בבית סושי יפני אמיתי תרגישו כאילו דרכתם על מאדים. למרות הטכנולוגיה והקידמה, התיירות והקהילה העסקית, יפן הייתה ונשארה מאוד מאוד יפנית. גם במעוזי האטרקציות התיירותיות ביותר, אתם תרגישו לרוב כזרים היחידים. לאחר מספר שבועות של שהייה ביפן יש להניח שתנעצו מבטים כאחרון היפנים כשראש בלונדיני יציץ מתוך קהל הראשים השחורים בתחנת הרכבת.

מרבית הסושיות היפניות אינן דומות בשום צורה לאלו מן המערב. מלבד מפלצות פיוז'ן פה ושם, מרבית הסושיות היפניות על תפריטיהן שמרניות כמו טנקה-סאן מהשולחן הסמוך ולעולם לא יתפסו עם חילולי קודש בסגנון "ספייסי טונה" ברפרטואר. ישנן סושיות ביפן ששוות את משקל קשקשיהן בזהב אבל הפורמט הנפוץ והפופולרי ביותר חייב להיות הקרוסלה – בר סושי מסתובב. כסטודנטים, אכלנו ארוחות קרוסלה לרוב ומלבד כמות מסחרית של דגים נאים בוואסאבי, צרכנו גם חוויה תרבותית. עד שתרגישו כבני בית בארץ מקור השמש, אתם יכולים ללמוד מהשטויות שעשינו חבריי ואני בימינו הראשונים בטוקיו.

למה קרוסלה ומתי חוסר בתקשורת הוא דבר חיובי?

במסעדות סושי מסתובב, מתיישב הלקוח מול דלפק עגול עליו מונח מסוע המשנע צלוחיות סושי קטנות סחור סחור, עד לאימוצן על ידי לקוחות רעבים. במרכז המעגל עומד לשירותכם איש צוות. מה שטוב למשפחות יפניות, סטודנטים ממהרים, אנשי עסקים בהפסקת צהריים וקשישים בפנסיה מלוכסנת יהיה טוב גם לכם. "קאיטן סושי" כפי שהוא נקרא ביפן דווקא מתאים מאוד לזרים מכיוון שאין בו תפריט כתוב. אין צורך כמעט בתקשורת מילולית עם הצוות ואפשר להצביע או פשוט לקחת את מה שמגרה לכם את החושים. אלא אם אתם כבר מדברים יפנית ברחוב, סביר להניח שגם אם שיננתם מספר מילים בסיסיות, ההתרגשות והמבטא עלולים לדאוג לכך שבכל מקרה לא יבינו אתכם. אפילו בטוקיו, האנגלית של רוב היפנים היא, איך לומר, לא קיימת. קאיטן סושי הוא גם קונספט חסכוני. כבר לא רעבים? מפסיקים לקחת צלחות. עוד מקום בבטן? נסו צלוחית חדשה.

מקלות אכילה- עשה ואל תעשה

כשאמא שלי נסעה לבקר ביפן, נאבקתי לשכנע אותה שכן, היא חייבת לדעת להשתמש בצ'ופסטיקס. רוב המקומות לא מחזיקים במזלגות ואלא אם אתם יודעים לבקש זאת ביפנית, שוב גדול הסיכוי שלא יבינו מה אתם רוצים. למרבה המזל, סושי אפשר לאכול גם עם הידיים, כל עוד זוכרים לטבול בסויה את הצד עם הדג ולהמנע מלהרים באצבעות סשימי. שימוש במקלות עץ להרמת פיסת דג חלקלקה המאוזנת על גבעת אורז היא מיומנות שלא נלמדת בין לילה.

רוצים להתכונן מראש? התאמנו בלהרים עדשים משוקולד בעזרת מקלות האכילה ולהביא אותם אל הפה. זה לא חובה אבל מובטחים לכם צחוקים. בכל מקרה, הימנעו מלגרור אליכם צלוחיות בעזרת מקלות האכילה. אם תתבקשו להעביר פיסת מזון אל שותפכם לארוחה הפכו לשם כך את המקלות לצידם הנקי ולעולם אל תתקעו אותם זקופים בתוך הקערה. זה מזכיר ליפנים ריטואל הגשת אורז לזכר המתים ומי רוצה להיזכר בז"לים באמצע האוכל.

חקה את שכנך או איפה הוואסאבי?

לאחר שתפסתם את מקומכם מאחורי הדלפק, התבוננו סביב. בהישג ידכם אמור להיות כל מה שתזדקקו לו לצורך אכילת הסושי. מפיות, מקלות במבוק חד פעמיים, רוטב סויה, ג'ינג'ר כבוש וואסאבי. בביקורי הראשון במסעדת סושי זכיתי לראות יפני מחויט וחמור סבר מצחקק כשהעמיס חברי בביטחון אבקת תה ירוק לצלוחית הסויה שלו וטבל בו את האוכל, רק בכדי לגלות שלא, זה אינו הוואסאבי. תה ירוק, מים חמים וקרים וגם כוסות מונחים בהגשה עצמית לידכם. אם אינכם בטוחים מה עושים עם כל דבר, הציצו בגניבה אל שכניכם לדלפק. אתם תתפסו את העניין במהירות.

במבטא יפני כבד

רוצים בכל זאת לבקש משהו? אם אינכם יודעים את המילה היפנית המתאימה או אינכם מוצאים את המבוקש לכם על הדלפק או בתפריט התמונות הנפוץ בכמעט כל מסעדה,

נסו להגות את המילה האנגלית הרצוייה במבטא יפני כבד. היפנים עושים את זה כל הזמן וכך למשל הפך "Coffee" ל-"Cohee". רק מילת אזהרה אחת, אם תרצו לבקש חשבון, המילה "Bill" אינה הבחירה הנכונה. בכל פעם שיצאנו כקבוצה, תמיד היה זה שביקש "Biru" מהמלצרית בניסיון לשלם את החשבון וקיבל לקול צחוקם של האחרים כוס בירה קרה. אם אינכם זוכרים את המילה היפנית לחשבון (OAISO), הסתפקו ב- "Checku".

קולות רמים

אם מוגש במסעדה שלכם מרק, אל תחפשו את הכף. קעריות מרק אמורות להאחז בין כפות הידיים ותוכנן (הלוהט בדרך כלל) אמור להישאב אל הפה תוך השמעת קולות שאיבה רמים. זה מקרר את המרק ומביע עונג מהאוכל.

אמא שלכם תתחלחל מזה אבל זו אכן דרך יעילה לשתות מרק לוהט, ובמהירות. קולות אכילה אינם נחשבים לגסי רוח ביפן אבל קינוח אף בציבור, דווקא כן. אם אין לכם ברירה, גשו לשירותים כשעולה הצורך בטישו או לפחות כסו את הנוף בכף ידכם וותרו על הסאונד.

מזוג לי ואמזוג לך

יפנים אוהבים לצאת ולאכול בקבוצה. מרבית מסעדות הסושי כוללות שולחנות במקביל לדלפק, מסביבם אפשר לאכול ולהנות. יציאה קבוצתית ביפן תכלול לרוב גם שתיית אלכוהול. שתייה חריפה מאפשרת לחברינו המלוכסנים להשתחרר טיפה מהכבלים החברתיים הנוקשים האופפים אותם בדרך קבע, אך ביפן כמו ביפן, גם לעד-לא-ידע יש מספר חוקים. בירה, סאקה ומשקאות אחרים יוגשו בדרך כלל לשולחן בבקבוקים או קנקנים מרכזיים המלווים בכוסות קטנות. מנומס לחכות שחבר לשולחן ימלא את כוסכם או להקדים ולהציע למזוג לשלהם. מזוג לי ואמזוג לך הוא ריטואל חברתי קטן ומענג המתרחש מסביב לשולחן בכל פעם שאחד הסועדים סיים את כוסו. זהירות! כוסות קטנות מצטברות מהר אם לא שמים לב, במיוחד כשלא אנחנו שולטים במה נמזג לנו לכוס. שתיתם מספיק? התאפקו והשאירו את כוסכם מלאה.

טיפ טיפה וזהו

כמו כוסיות הבירה הבלתי נגמרות, גם צלוחיות סושי עלולות להצטבר. אם שמתם פעמיכם למסעדת קרוסלה בכדי לחסוך כמה יינים, שימו לב טוב-טוב לתמחור הצלחות שבדרך כלל יופיע על קיר הכניסה. לרוב יופיעו המנות הזולות יותר בצלחות לבנות פשוטות וככל שעולה רמת העיטור, עולה עימה גם המחיר. החדשות הטובות הן שביפן אין צורך להשאיר טיפ. בסוף הארוחה יספרו פרנסי המסעדה את מספר הצלחות שכיסחתם בכדי להגיע לחשבון הסופי, זאת אם הצלחתם לזכור איך מבקשים חשבון ולא קיבלתם במקומו בירה.

איטאדאקימס!

***

כתבה נכתבה בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

 

הקדמה

הכל משדרגים היום – טלפונים ניידים, מחשבים ואפילו בגדים! אחת הדרכים הכי נחמדות לשדרג בגדי ילדים הוא להוסיף להם אפליקציות. כמעט לכל ילד יש בארון חולצה חלקה, גופיית סבא או בגד אחר שאפשר להוסיף לו משהו צבעוני ומשמח. זוהי פעילות נחמדה שאפשר להכין ביחד בחופש, בבית, במזגן…

ילדים בגילאי 5 כבר יכולים לשרטט ולגזור בעצמם את הצורות, וכמובן לבחור את הצבעים. מגיל 8-9 אפשר אפילו ללמד אותם לתפור בעזרת מחט לתפירה ביד. קחו את זה בקלילות אם האלמנטים לא יוצאים מדוייקים, זה חלק מהיופי בעבודות יד.

וטיפ קטן לפני שמתחילים – האפליקציה יכולה גם לשמש להסתרת כתמים שלא ירדו בכביסה…

מה צריך?

גזרות של חלקי הפרוייקט

בגד לשדרוג – חולצה, גופייה, שמלה וכד'

פיסות של בדי לבד צבעוניים (אפשר להשתמש אפילו בשאריות. בדי לבד בכמויות קטנות אפשר להשיג בחנויות היצירה)

חוטי תפירה

מחט לתפירה ביד

סיכות תפירה

מספריים

עט או עיפרון לשרטוט

אופן ההכנה:

1. בוחרים בגד המתאים להוסיף עליו אפליקציה

2. לפני שמתחילים כדאי להכניס בתוך הבגד קרטון או ספר שיפריד בין שני הצדדים של הבגד כדי שבזמן התפירה לא נתפור בטעות את שני צידי הבגד ביחד.

3. בוחרים אפליקציה מתוך ארבעת האפליקציות המתוקות שהכנתי לכם. עושים save picture as לגזרת האפליקציה שבחרתם, מדפיסים וגוזרים את החלקים שלה.

4. את חלקי האפליקציה מניחים על בד הלבד, משרטטים וגוזרים.

5. מסדרים על הבגד את חלקי האפליקציה במקום הרצוי ומצמידים בסיכות.

6. תופרים בעדינות את החלקים לבגד בעזרת מחט לתפירה ביד. רצוי להשחיל במחט חוט תפירה כפול ולהתאים את צבעי החוטים לצבעי הבדים.

7. כדאי ואף מומלץ להשתולל ולהוסיף קישוטים נוספים. תתחדשו!

לסיום:

והפתעה קטנה לסיום,

קישור להורדת ההדרכה והגזרות: קישור

***

 על המעצבת:

מור יעקובינסקי כץ – "גיזרה פרטית"

מעצבת אביזרי אופנה מבדים, מנחת סדנאות יצירה וכותבת ספרי יצירה דיגיטלים

גרה בגדרה, נשואה ליאיר ואמא של אלונה בת ה-3.5

החנות: http://market.marmelada.co.il/privatefigure

הבלוג: http://blog.tapuz.co.il/privatefigure