קטגוריות
אופנה יום יום יצירה מה חדש משפחה פנאי

שדרגו את זה – אפליקציות לבגדי ילדים

הקדמה

הכל משדרגים היום – טלפונים ניידים, מחשבים ואפילו בגדים! אחת הדרכים הכי נחמדות לשדרג בגדי ילדים הוא להוסיף להם אפליקציות. כמעט לכל ילד יש בארון חולצה חלקה, גופיית סבא או בגד אחר שאפשר להוסיף לו משהו צבעוני ומשמח. זוהי פעילות נחמדה שאפשר להכין ביחד בחופש, בבית, במזגן…

ילדים בגילאי 5 כבר יכולים לשרטט ולגזור בעצמם את הצורות, וכמובן לבחור את הצבעים. מגיל 8-9 אפשר אפילו ללמד אותם לתפור בעזרת מחט לתפירה ביד. קחו את זה בקלילות אם האלמנטים לא יוצאים מדוייקים, זה חלק מהיופי בעבודות יד.

וטיפ קטן לפני שמתחילים – האפליקציה יכולה גם לשמש להסתרת כתמים שלא ירדו בכביסה…

גופיה עם אפליקציה

מה צריך?

גזרות של חלקי הפרוייקט

בגד לשדרוג – חולצה, גופייה, שמלה וכד'

פיסות של בדי לבד צבעוניים (אפשר להשתמש אפילו בשאריות. בדי לבד בכמויות קטנות אפשר להשיג בחנויות היצירה)

חוטי תפירה

מחט לתפירה ביד

סיכות תפירה

מספריים

עט או עיפרון לשרטוט

אופן ההכנה:

1. בוחרים בגד המתאים להוסיף עליו אפליקציה

בוחרים בגד מתאים

2. לפני שמתחילים כדאי להכניס בתוך הבגד קרטון או ספר שיפריד בין שני הצדדים של הבגד כדי שבזמן התפירה לא נתפור בטעות את שני צידי הבגד ביחד.

גופייה עם קרטון בפנים

3. בוחרים אפליקציה מתוך ארבעת האפליקציות המתוקות שהכנתי לכם. עושים save picture as לגזרת האפליקציה שבחרתם, מדפיסים וגוזרים את החלקים שלה.

ערכה מספר 1

ערכה מספר 2

4. את חלקי האפליקציה מניחים על בד הלבד, משרטטים וגוזרים.

חלקי האפליקציה

5. מסדרים על הבגד את חלקי האפליקציה במקום הרצוי ומצמידים בסיכות.

אפליקציה ממוקמת על הגופייה

6. תופרים בעדינות את החלקים לבגד בעזרת מחט לתפירה ביד. רצוי להשחיל במחט חוט תפירה כפול ולהתאים את צבעי החוטים לצבעי הבדים.

תופרים את האפליקציה למקום

7. כדאי ואף מומלץ להשתולל ולהוסיף קישוטים נוספים. תתחדשו!

המוצר הגמור

לסיום:

גופיות מקסימות עם אפליקציות

והפתעה קטנה לסיום,

קישור להורדת ההדרכה והגזרות: קישור

***

 על המעצבת:

מור יעקובינסקי כץ – "גיזרה פרטית"

מעצבת אביזרי אופנה מבדים, מנחת סדנאות יצירה וכותבת ספרי יצירה דיגיטלים

גרה בגדרה, נשואה ליאיר ואמא של אלונה בת ה-3.5

החנות: http://market.marmelada.co.il/privatefigure

הבלוג: http://blog.tapuz.co.il/privatefigure

גיזרה פרטית

קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה

כיצד להודיע לילדים שההורים מתגרשים

יותר ויותר זוגות נשואים מתגרשים בכל שנה – כך אומרת הסטטיסטיקה היבשה. מאחורי המספרים עומדים אלפי זוגות שעברו תהליך משברי קשה ביותר. אבל כשיש במשפחה ילדים, כל העניין מקבל פרופורציות אחרות. מוסכם על כולם שהצד הנפגע העיקרי בתהליך גירושין זה הילדים.

דברו איתם

כמעט בכל משפחה עם ילדים, בני הזוג (אם מדובר בהורים נורמטיביים) מתלבטים ארוכות בשאלה "האם להישאר ביחד בגלל הילדים". בעבר, השאלה הזו לרוב נענתה בחיוב, וזוגות רבים נשארו ביחד רק בגלל שזה היה, לדעת ההורים והסביבה, לטובת הילדים. לפעמים העניין עבד ומשבר הנישואין חלף, אבל פעמים רבות היה מדובר בשנים של סבל קשה עבור כל הצדדים.

היום המצב בגזרה מורכב יותר: הפסיכולוגיה המודרנית היא מאוד אמביוולנטית לגבי השאלה מהי טובת הילד במצב כזה. הדבר נכון  במיוחד במקרים של זוג שלא מסוגל להסתדר או בנישואין שכרוכים בסבל משמעותי לבני הזוג, או אפילו לאחד מהם. מסתבר שלראות הורים סובלים זה לא תמיד לטובת הילד. מכל מקום, היום זוגות רבים מחליטים להתגרש, למרות המשבר שזה יגרום לילדיהם, בין היתר מכיוון שכבר לא מדובר בעניין חריג כ"כ בחברה.

היום, הפסיכולוגים טוענים שאפשר להפחית מטראומת הגירושין של ילדים, אם הזוג שומר על כללים בסיסיים במהלך הפרידה ואחריה. כיצד נודיע לילדים על מה שעומד להתרחש בחייהם? נביא פה מספר המלצות כלליות עבור כל הורה מתגרש. חשוב רק לסייג שיחד עם הכרת הכללים וקבלתם, יש להקשיב לאינטואיציה ההורית שלכם. מובן שכל ילד שונה מחברו, ואפילו באותה המשפחה הילדים יכולים להגיב באופן שונה ולא תמיד צפוי. לכן חשוב להעביר כל עיקרון דרך המסננת האישית של היכרותכם את ילדכם ותחושות הבטן שלכם.

מה מומלץ לעשות?

  • על ההורים לספר לילדים שהם החליטו להתגרש בעצמם. חשוב ביותר ששני ההורים וכל הילדים, בלי קשר לגילם, יהיו נוכחים בשיחה. אם מספרים לכל ילד בנפרד, יתכן שהוא פשוט יישאר בודד מול צערו כשהוא לא מסוגל להרגיש שאחיו שותפים לתחושותיו. לעתים קרובות אחד ההורים לא מעוניין בגירושין. חשוב ביותר שיבין שכרגע לא מדובר בו, אלא בילדים, והם צריכים לראות ששני ההורים מסכימים לתהליך ולוקחים אחריות עליו ועל המשך התפקוד שלהם ביחס לילדים. גם אם אחד הצדדים מאוד פגוע, עובר משבר קשה וגם מאוד כועס, חשוב שיגלה אחריות הורית וישים את רגשותיו בצד למשך השיחה עם הילדים, כדי שיוכל לדבר איתם בצורה רגועה ובטוחה.
  • יחד עם זאת, יש הורים רבים שבסופו של דבר מנהלים את השיחה מול הילדים לבדם, מכיוון שבן הזוג לא מוכן או לא מסוגל לשתף פעולה. זה לא אידיאלי, אבל לפעמים זה מה שיש. אל תהיו אכולי אשמה ואל תחשבו שיכולתם לעשות את זה יותר טוב – זה לא ממש מועיל לאף אחד. בעיקרון, בתהליך הגירושין יהיו לא מעט רגעים שתצטרכו פשוט לעשות במיטב יכולתכם, ולעבור הלאה.
  • זכרו שהילדים עלולים להאשים את עצמם בגירושין. נכון שזה לא נשמע הגיוני, אבל זה מה שעושים רוב הילדים – כך עולה ממחקרים שונים. לכן במהלך השיחה תחזרו כמה פעמים על העובדה הפשוטה שהם לא אשמים, והמשבר כלל לא קשור אליהם.
  • נהלו את השיחה הכי קרוב שאפשר למועד הפרידה. אל תתנו להם יותר מכמה ימים לעכל את העניין, לפני שאחד מבני הזוג עוזב את הבית: זה מבלבל אותם. מובן מאליו שאין לשוחח עם ילדים על משהו  שטרם הוחלט סופית. רוב ההורים יעדיפו לנהל את השיחה רק אחרי שכבר יש סידור כלשהו לבן הזוג שעוזב את הבית.
  • אם אפשר שהילדים לא ידעו מי יזם את הגירושין – זה בפירוש עדיף. אם הם ישמעו מכם שמדובר בהחלטה משותפת (גם אם זה לא מדויק), זה יקל עליהם. הידיעה שיש הורה אחד ש"אשם" בגירושין, גורמת להם לכעוס על ההורה ה"נוטש" ולרחם על ההורה השני. כל הסיבוך הזה גורם לכל-כך הרבה רגשות אשם, שאם אפשר לחסוך אותו, זה בפירוש לטובת הילדים. ככל שהם יהיו פחות מודעים לסערות הרגשיות של ההורים, כך הם יישארו מוגנים יותר.
  • דברו איתם על העניינים הפרקטיים: איפה הם יגורו ועם מי, באיזו תדירות יפגשו עם ההורה הלא-משמורן, מי יסיע אותם לבית הספר או לחוגים, ועוד. הסבירו להם ששניכם ממשיכים להיות ההורים שלהם במאה אחוז, ושאף אחד מההורים לא מתגרש מהילדים שלו – זו רק פרידה בין בני הזוג.
  • אל תצפו לתגובה מסוימת. יש ילדים שיבכו, יש כאלה שיתחננו שתשנו את דעתכם, ויש ילדים שיסתגרו בתוך עצמם. עליכם להכיל את מגוון התגובות גם אם זה מאוד לא קל, אבל זה תפקידכם כהורים. העצב והצער שלהם לגיטימיים, אז עשו כל מאמץ לשים רגע בצד את מה שאתם מרגישים, ולתת לרגשות של הילדים מקום של כבוד. אפשרו להם לשאול שאלות, אבל היו זהירים עם התשובות. אם אין לכם מושג למה הילד שואל את השאלה, פשוט תגידו "כרגע אני לא יודע, אני אחשוב על התשובה ונדבר על כך מאוחר יותר", וקחו את הזמן להבין מה עובר להם בראש.

  • אם הילדים עוברים דירה בגלל הפרידה של ההורים (דבר שבעיקרון עדיף להימנע ממנו), חייבים לתת להם זמן לעכל את החדשות, לקחת אותם לראות את הדירה מראש, להכיר להם את השכנים, לאפשר לבחור באיזה חדר הם יגורו, או לסדר אותו כראות עיניהם. כל זה יחזיר מעט סדר ושליטה לבלגן שכרגע הם מרגישים ששולט בחייהם.
  • גם לאחר השיחה יכולות להיות לילדים תגובות שונות: חלק מהילדים יפתחו התנהגות פראית, התפרצויות זעם, חלק יהיו אדישים ויזלזלו בלימודים, אבל חלק דווקא ינסו להיות "טובים" ומרצים, בגלל תקווה שזה יגרום להורים להשלים או מתוך חשש לאבד את אהבת ההורה העוזב. זכרו שכולם צריכים טיפול מיוחד ותשומת לב, גם אלה "הטובים". חשוב ביותר לשוחח עם הגננת או המחנכת של הילד ולהודיע להם על מה שצפוי לקרות. כך גם הם ידעו להתייחס נכון לשינוי התנהגותי שעלול לצוץ.
    גירושין וילדים

 לסיכום חשוב לי להדגיש את חשיבות הגישה החיובית. אם ההורים לא יתיחסו לכל עניין כאל אסון, ויחד עם הניסיון הכן להכיל את רגשות הילדים (ואת רגשותיהם הלא פשוטים שלהם עצמם), יהיו בטוחים בכך שיש מקום לאופטימיות ויש יתרונות בכל מצב, גם הילדים יפנימו את התחושה הזו ויהיה להם קל יותר לעבור את המשבר בצורה מועצמת.

 (הכותבת היא פרודה מזה שלוש שנים ואימא לחמישה ילדים בגילאי 6-16)

 ***

המאמר נכתב בחסות עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

 עו"ד גירושין

קטגוריות
בית מה חדש משפחה

מעבר אל מעבר לים: איך להקל על הילדים

רילוקיישן זה לא קל לאף אחד. בייחוד לא לילדים שלא תמיד מבינים לעומק מה אנחנו עושים ולמה. כשחזרנו ארצה משהות ארוכה בחו"ל, גררנו בעלי ואני איתנו תינוקת קטנה שבכל מקרה הכירה רק את אמא-אבא, ילדה בת ארבע וחצי שהתרגשה מלגור ליד סבתא וילד בן שנתיים שהרגיש את כל השינויים, רק לא הבין שום דבר.

מה מכל הדברים שניסינו להסביר לשני "הגדולים" אכן לא יצא מהאוזן השנייה לא אוכל לומר לכם אבל לפחות כשעלינו על המטוס הם ידעו לאן אנחנו נוסעים. אני לא כאן בכדי לספר לכם שזה קל אבל מניסיוני ילדים מסתגלים מהר ביותר למצבים חדשים. ובכל זאת, הנה כמה דחיפות הקטנות בכיוון הנכון שעזרו למשפחה שלנו:

דברו איתם, ולא משנה באיזה גיל הם נמצאים או כמה מזה באמת נכנס. ספרו להם על המקום החדש אליו הם נוסעים, דברו איתם על הבית החדש, הסבירו להם שעוד מעט כבר נהיה שם, שאלו אותם מה הם רוצים בחדר החדש שלהם. מילת המפתח היא לדבר איתם ולתת להם לדבר. אנחנו הסברנו לקטנים שלנו שמעבר למטוס מחכה להם בית חדש ולידו גן ילדים חדש ובו יכירו חברים חדשים. תיארנו את גן השעשועים הגדול

גן שעשועים

 ואת זה שרוב הזמן חם בחוץ. כמי שנולדו במקום בו רוב הזמן ירד שלג, הם התרגשו מלשחק הרבה בחצר. נסו למצוא נקודות חיוביות שידברו אל הילדים שלכם ונסו לגרום להם להתרגש מזה, כמו יציאה אל הרפתקה חדשה.

מקומות משחק חדשים

אם זה אפשרי, הראו להם תמונות של הבית החדש שלהם. אנחנו קנינו את הבית בו אנחנו מתגוררים בעת כתיבת שורות אלה בזמן חופשת מולדת קצרצרה ותהליך טרנס אטלנטי ממושך. את הבית ראינו פעם וחצי, במהירות וכשהוא מלא בזאטוטים ורהיטים מקיר לקיר. אנחנו מודעים לכך שרוב האנשים השפויים חשבו שנפלנו על הראש אבל הפן החיובי בעניין היה שכשנחתנו, חיכה לנו בית. בביקורנו החטוף בנכס החדש, צילם בעלי מספר תמונות אותן הראנו לילדים שוב ושוב לפני החזרה ארצה. אם יש לכם תמונות כאלה, אני ממליצה שתעשו את אותו הדבר.

בית חדש בארץ חדשה

 הניחו לילדיכם להתיידד עם הבית החדש עוד לפני שתיכנסו אליו, גם אם אין לכם תמונות או גם אם אין לכם עוד בית. תנו להם לפנטז על החדר החדש, על הגינה או הטלביזיה. מה שמדבר אליהם.

רעיון נחמד נוסף הוא לשלב אותם בעבודת האריזה. הילדים ירגישו פחות כצופים ויותר כמשתתפים בתהליך המטריד של ריקון הבית אם תשתפו אותם. תנו להם ארגז ובקשו מהם לשים בתוכו את הצעצועים שהם רוצים להביא איתם ועוד ארגז בו ישימו דברים שמיועדים לנתינה למישהו אחר. כך תרוויחו פעמיים:, גם תתבייתו על הפריטים אליהם באמת בדיוק קשור הילד וגם תעשו סדר בצעצועים.

תנו להם לבחור את הצעצועים

אני לא אשכח איך מכל התהליך הארוך והקשה, מה שהטריד יותר מכל את בן השנתיים הפרטי שלי זה להיכן נעלמו התמונות מהקירות. שתפו אותם. גם אם הם לא בדיוק מבינים מה קורה, הם יפנימו את התהליך תוך כדי עשייה.

שתפו את הילדים בתהליך

בתי בת הארבע מאוד התרגשה מתיק גב קטנטן וורוד שקיבלה במתנה ואותו דחסה במחברת ועט, צעצוע אהוב ומטבעות שוקולד. תנו להם תיק מסע משלהם אליו יוכלו להיצמד. זה יעסיק אותם בטיסה, בעיקר אם תחביאו בו הפתעות, וייתן להם תחושה שיש דברים עליהם הם שולטים ובהם הם מחליטים.

אם אתם עוברים למקום בה מדוברת שפה אותה הילד שלכם לא מכיר, אני מציעה בחום לחשוף אותו בעדינות לשפה החדשה לפני הנסיעה. בין אם זה בצחוק, תוך כדי ארוחת ערב, ובין אם זה בסרטי דיסני למשל בשפה החדשה. למדו אותם איך אומרים שלום ואיך מציגים את עצמם. השאפתניים שמביננו יכולים להרחיק לכת ולשכור את שירותיו של מורה פרטי שיקל (אולי) על ילדכם את המעבר לשפה החדשה.

אם ביעדכם החדש קיימים כבר חברים ובני משפחה שהילד שלכם מכיר, כדאי להגביר לפני הנסיעה את קצב ההתקשרות עמם. אם זה בטלפון או בסקייפ, הפכו את האנשים האלו לחלק מהחיים שלהם כבר מעכשיו. ולהבדיל, אם הילדים שלכם חרדים מניתוק מגע עם סבתא או חברים אהובים, הבטיחו (והדגימו!) להם עד כמה זה קל לשמור על קשר דרך האינטרנט.

לשמור על קשר דרך האינטרנט

אם ילדכם ביקרו בעבר ביעד אליו אתם נוסעים, כדאי להראות להם תמונות של עצמם בביקור הקודם. אצלי נהנו לראות את עצמם משחקים עם סבתא, או הדוד האהוב. הסבירו להם שמחכים להם שם.

אם לסכם בקיצור את מה שאני אומרת: נסו ליצור להם המשכיות. ילדים יתרגלו בסופו של דבר לסביבה החדשה וגם אנחנו. הוכיחו להם, וגם לעצמכם, שהשד אינו נורא כל-כך.

***

את המאמר הזה אני כותבת כאחת שעברה בשנים האחרונות מישראל ליפן ובחזרה, מחיפה למונטריאול, מציביליזציה קנדית במיטבה למגורים בגרסה האינדיאנית לקוטב הצפוני, אלפי קילומטרים מהסופרמרקט הקרוב. גם בשממה הקפואה נדדנו בין שני כפרים ורק אז חזרה לארצנו. את חלק מהמעברים האלה שרדנו גם עם ילדים. הטיפים שחלקתי אתכם הם מנסיוני האישי וכמו שאומרים באמריקה, "Take it or leave it"

 ***

המאמר נכתב בחסות חברת TDY שירותי שילוח בינלאומי בע"מ – מהחברות הוותיקות והמנוסות ביותר בישראל בתחום השילוח הבינלאומי.

 שילוח בינלאומי

קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה

מצבי מעבר – כיצד פרחי באך יכולים לעזור?

האם יש מישהו מאיתנו שאיננו מחפש איזון והרמוניה בחיים שלו? נדמה לי שכולנו מסכימים שאין הרבה דברים יותר חשובים בחיים. הבעיה היא שנדמה לי, לפעמים, שככל שאנחנו מחפשים אחריהם יותר ככה הם מתרחקים מאתנו.

זה קורה לנו במיוחד במצבים של מעבר ושל שינוי: החלפת מסגרת, עבודה חדשה, מעבר דירה ועוד הרבה מצבים דומים שבהם אנחנו צריכים להתחיל משהו חדש ולהתרגל אליו. המעברים יכולים להיות משמחים – עלייה לכיתה א' או כניסה לאוניברסיטה או מעבר לבית משלך או תחילת חיים משותפים עם אהוב. השינויים יכולים להיות גם טראומטיים – כמו גירושין, פיטורין או הגירה לארץ אחרת. יש גם מצבי שינוי שהם פשוט חלק מהחיים של כל אחד מאיתנו: הגעה לגיל ההתבגרות, התמודדות עם גיל המעבר אצל נשים וגם שינויים קטנים שבהם אנחנו נתקלים בחיי היום-יום.

ילדים ומצבי מעבר

מה שמשותף לכל המצבים האלה הוא שהם מפרים את האיזון שלנו ואנחנו נכנסים לסטרס. ההתמודדות של הגוף שלנו עם הלחץ מביאה איתה תופעות לוואי לא נעימות ולא תמיד בריאות. תופעות הלוואי עלולות להיות רבות: מכאבי בטן עד נדודי שינה והתקפי חרדה. גם מי שלא מרגיש את תופעות הלוואי הגופניות, ודאי מכיר היטב את הלחץ הנפשי שנובע מהצורך להסתגל במהירות למצב שהשתנה.

קשיי ההסתגלות לשינויים מתבטאים בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. במיוחד אני רואה את השוני הזה מתבטא אצל הילדים. חלק מילדיי הם סתגלנים מלידה, אבל אחד מהם דווקא מתקשה מאוד בכל מעבר הכי קטן, גם אם מדובר במעבר משמח. אך אני בספק אם אלה שנראית כ"זיקית אנושית" ומיד "שוחים" במים החדשים, עוברים משבר פחות קשה. אולי הם פחות יודעים לבטא אותו ואולי הם פשוט עוברים אותו אחרת, אבל השינוי מערער את כולנו – ככה זה אצל בני האדם. לפעמים דווקא לאלה שפחות מביעים את הקושי, יהיו תופעות לוואי גופניות ונפשיות שנובעות ממתח כבוש.

פרחי באך

 אחת השיטות המסייעת לנו להתגבר על המתח המערער ולחזור לאיזון וליציבות, היא שיטת פרחי באך.

ד"ר אדוארד באך, רופא אנגלי, הומיאופת וחוקר (1886-1936) הרגיש בשלב מסוים בקריירה שלו כרופא שידה של הרפואה וגם של ההומיאופתיה קצרות מלסייע לחולה משום שרוב המחלות נעוצות בבעיות נפשיות ואישיותיות של האדם. הוא החל לפתח שיטה של טיפול נפשי-אנרגטי המבוסס על תמציות צמחים, וזכה על כך לבוז וללעג מכל הקהילה הרפואית סביבו. יש לציין שהוא לא נרתע, והביא לכדי שלמות את שיטתו שמכונה היום "פרחי באך". ד"ר באך ראה בשיטה כלי לטיפול עצמי לא פחות מאשר כלי לרופא או למטפל. תמציות של צמחים שמשמשים בשיטה הזו מופקות בצורה מיוחדת, בעזרת אלכוהול, אור שמש ועוד, ולא נוגדות שום טיפול תרופתי או טבעי אחר.

 פרחי באך

 התמצית שעליה המליץ ד"ר באך עבור אלה שנמצאים במצבי מעבר, נקראת תמצית אגוז. כמו כל תמצית בשיטת פרחי באך, היא מתאימה לאנשים מסוימים בכל מצב בחיים, ולכל האנשים במצבים מסוימים בחיים. במקרה שלנו, נדבר על ההתאמה שלה למצבי משבר.

 תמצית אגוז

תמצית אגוז מתאימה באופן מושלם למצב שבו הילד או המבוגר צריכים להתאקלם בסביבה חדשה ולא מוכרת. זה יכול להיות מצב נקודתי כמו של ילד שעולה לכיתה א' או נכנס לגן חדש; זה יכול להיות במצב מתמשך כמו גיל ההתבגרות שעובר על הילד בצורה סוערת. למבוגרים זו יכולה להיות תמצית שתעזור לעבור את הימים הראשונים הקשים אחרי הגירושין, אחרי הגירה לארץ חדשה, מעבר לבית חדש, ואפילו במצב קשה מנשוא כמו מותו של אדם קרוב שהיה חולה ותלוי בנו זמן רב. מומלץ גם להיעזר בתמצית כשיש שינוי בעבודה, לא משנה אם הוא חיובי כמו קידום, או שלילי כמו פיטורין, כיוון שעבור הגוף מדובר במצב של שינוי ובערעור של האיזון.

תמצית האגוז "חוסמת" השפעות סביבתיות שליליות שלא מתאימות לנו ומאפשרת לנו מי שאנחנו באמת. לכן היא גם מתאימה לאלה שמסתגלים "יותר מדי טוב", מאמצים את מנהגי הסביבה וכתוצאה מכך מרגישים שהם מאבדים את עצמם וכבר לא יודעים מי הם, בעצם.

 פרחי באך

 אפשר להיעזר בתמצית גם כששמחים, אבל מוצפים ברגשות גועשים – למשל, בתחילת היריון, אחרי לידה, חתונה, או במהלך ההסתגלות במעבר למגורים משותפים עם בן זוג. תמצית האגוז "שומרת" עלינו מאוזנים, מונעת מצבי רוח קיצוניים ומשתנים, מנטרלת את ההיאחזות הנוסטאלגית הלא בריאה בעבר ומסייעת להתחיל ברגל ימין.

השימוש בפרחי באך קל מאוד: התמצית מגיעה בבקבוקון זכוכית עם טפטפת. יש לטפטף מספר טיפות לכוס מים כל כמה שעות, לפחות 4 פעמים ביום, ולשתות. כמעט ואין לזה טעם לוואי כלשהו, מלבד טעם קל ביותר של אלכוהול שבו נמהלות התמציות.

מכיוון שמדובר בתמצית שהיום קל להשיג כמעט בכל בית מרקחת, ניתן להמליץ עליה גם לטיפול עצמי: פשוט לטפטף כמה טיפות בכוס מים כשעוברים דירה, מסתגלים לעבודה חדשה או מתמודדים עם כל משבר ו/או שינוי אחר.

אם אין שיפור במצב או שהוא מחריף, כדאי לפנות למטפל בפרחי באך; הוא יוכל להרכיב בשבילכם תמצית אישית מורכבת מכמה תמציות שונות ומתאימה לכם באופן מושלם.

***

נכתב בחסות טיפול בגלי הלם  – הטיפול בגלי הלם הינו טיפול חדשני, מוכח מדעית ואפקטיבי ביותר, אך עם זאת הוא חייב להתבצע ע”י אנשי מקצוע. הטיפולים מתקיימים ב”מרפאת מומחים משולבת” המתמחה בכאב ומאגדת בתוכה את מיטב הרופאים המומחים בצפון הארץ ביניהם אורתופדים מומחים, נוירולוגים, כירופרקטים ועוד מטפלים רבים ושונים.

טיפול בגלי הלם ודורבן בעקב

קטגוריות
בית יום יום מה חדש משפחה

מדריך קיפול כביסה

קוראים לי טלי ואני מודה: אני לא אוהבת לקפל כביסה.

ניסיתי בזמן האחרון את השיטה של לתלות את הבגדים אחרי הכביסה ופשוט לתת לבני הבית לקחת את מה שהם צריכים ישירות מהמתלה בלי שהיא אפילו תגיע לארון, אבל זה לא ממש עבד… אני גם חושבת שאולי העובדה שכולנו לבשנו בגדים באותו צבע וחזרנו שוב ושוב על אותה מלתחה גרמה להרמת כמה וכמה גבות אצל המשפחה הקרובה

כשהבנתי שזה לא עובד ניסיתי את השיטה של לתת לכביסה להתרבות. הרי תמיד יש לי הר של כביסה שממתין להיכנס למכונה והר של כביסה שכבר יצא מהמכונה. תהיתי מה יקרה אם ננסה לעשות השוואת גדלים ולראות איזה הר ינצח. בסוף החתולה ניצחה. היא מילאה את שתי הערמות בשערות והפכה אותן למשכן הפרטי שלה.

אני חושבת ששלב השבירה היה כשהילדים גדלו מעט וקיפלנו את הלול. הלול לא באמת שימש את הילדים – הוא פשוט מנע מהכביסה הנקייה לזלוג לרצפה, היווה כלא מצוין שמנע מהכביסה הנקייה לברוח ובודד אותה מחיות בית, תינוקות זוחלים וכל השאר: האופציה המושלמת לכלי קיבול ענק.

בצר לי הבנתי שאין ברירה וצריך לקפל כביסה. החלטתי שאם כבר עושים את זה אז עדיף שזה יהיה בדרך הקלה ביותר והיעילה ביותר. היה לי גם ברור שאני לא מתכוונת לגהץ את כל הערימה כמו חמותי שתחיה; אני לא אתפלא אם גם תחתונים עוברים אצלה גיהוץ והיא מזועזעת כל פעם מחדש שהסדינים שלי לא עוברים גיהוץ…

דרך אגב, זה הרגע להזכיר שאומרים שבשעה של עבודות בית – בישול, קיפול כביסה, סידור חדרים וכן הלאה – שורפים 200 קלוריות, מעורר מוטיבציה, לא?

אז פנו את המיטה ויישרו את הסדין, מצאו בטלוויזיה איזו סדרה שלא צריך להתעמק בה, קחו את הר הכביסה והניחו לידיכן, והתחילו לקפל!

קיפול כביסה של ילדים

כשקמים בבוקר זה לא בדיוק הזמן לנסות להתחיל לזהות חליפות ולהתאים צבעים. יש גם את התופעה הנפוצה של אבות חסרי יכולת התאמה שיכולים לשלוח את הבן לגן עם שמלה. למען שעות בוקר יעילות יותר מצאתי שתי שיטות קיפול טובות:

הראשונה – לקפל את החולצה בתוך המכנס: מקפלים את החולצה כרגיל, שמים אותה בתוך הרגל של המכנס ועל זה מקפלים את הרגל השנייה.

השנייה – דומה אך שונה – לקפל את המכנס בתוך החולצה: זה מאוד דומה למה שעושים בחנות. מקפלים רק את צידי החולצה, שמים עליה את המכנס המקופל ואז מקפלים את החולצה לחצי כרגיל.

מצעים של ילדים: אני נוהגת לקפל הכול ואז להכניס לתוך ציפת הכרית שהיא קטנה ויעילה. את כל הסט שומרים ביחד בארון .
ואם מדברים על מצעים: כשאתם תולים מצעים, בייחוד של הילדים, נסו לתלות אותם אחד ליד השני לפי הסט לו הם שייכים ולנער מעט על מנת שהכול יהיה מתוח וללא קמטים כשיתייבש. בנוסף, מצעים יש לקפל ישירות מהחבל: כך הם ישמרו על מראה חלק ונקי.

קיפול כביסת בוגרים

אם יש לכם ילדים בוגרים יותר בבית הם בטח ישמחו לעזור לכם לקפל לפי הסרטון הבא
זה מגניב (היי…זה ביוטיוב!) וזה כל כך מהיר שזה נראה כמו קסם.

תוספת אישית שלי: החלק האחרון משאיר את השרוול בחוץ אלא אם אתם מקפלים שוב לחצי. זה גם חוסך מקום בארון וגם יוצר קיפול יפה. למי שסקפטי אני רוצה לומר שאפילו מישהי בעלת שתי ידיים שמאליות כמוני כמוני הצליחה בקיפול.

קיפול כביסת הורים

למזלי, בן זוגי לא הולך מכופתר – רק ג'ינס וחולצת T ולפעמים עושה טובה ולובש T עם צווארון. כך שאני מתמודדת עם קיפול חולצות טריקו בלבד.

ראשית, כאשר אתם תולים את החולצות נערו אותן בשתי ידיים וודאו כי השוליים יחסית חופפים. כך מקבלים בד ללא קמטים וחולצה ישרה יחסית במקום גוש חסר צורה.

ולמלאכת הקיפול עצמה: גם כאן ניתן לקפל כמו בסרטון המצורף.

בנוסף אני נוהגת לקפל את החולצה בצורה צרה יחסית (כמו בחנות בגדים) כדי לחסוך במקום בתוך הארון. שימו לב שהיום נוטים לעשות מדפים צרים יותר וארונות צרים יותר מבעבר וחבל לתפוס כל כך הרבה מקום. שימו את הבגדים שאינם בשימוש יום יומי מאחור ואת הבגדים האהובים מקדימה כך שיהיו זמינים. זה ימנע יצירת בלגאן בארון כשמחפשים בגדים. סדרו את הארון לפי צבעים, כדי שיהיה קל יותר לחפש את החולצה הכחולה שאוהבים, למשל. עוד יתרון הוא שתגדילו ככה את הסיכוי שתהיה לכם כביסה מלוכלכת סביב אותו גוון ותוכלו למלא מכונה בקלות.

לפחות אחת לשנה עברו על הבגדים, בייחוד של הילדים, וראו במה לא השתמשתם. יש הרבה אנשים שישמחו לקבל את הבגדים ובכל עיר ישנם מרכזי חלוקה ו/או מיחזור שמחכים לתת לבגדים שלכם בית חם. גם לנעליים לא בלויות במצב טוב ימצא בית חם וגם לתיקי בית הספר של הילדים: ככה גם חסכתם מקום וגם עשיתם מצווה.

קיפול מצעים מגבות ושאר מיני חתיכות בדים גדולות

רצוי לציין שמצעים חשוב לקפל טוב ונכון לא רק בשביל למנוע קמטים, אלה דבר ראשון על מנת לחסוך מקום בארון. סדין או ציפה של שמיכה שאינם מקופלים נכון יכולים לתפוס אפילו יותר מפי שניים מקום וחבל.
רצוי להתחיל כבר בשלב תליית המצעים. כמו במצעי ילדים, גם כאן רצוי לתלות אותם אחד ליד השני על מנת שהסטים כבר יהיו לנו מוכנים ולא נתחיל לנבור ולנסות לזהות מה שייך למי. בנוסף, מצעים זוגיים או בודדים קפלו קיפול אחד או שניים, נערו היטב ותלו את זה כבר חצי מקופל מה ששומר על צורה יפה ונעימה גם לאחר הייבוש ומקל על הקיפול כמובן.

קיפול סדיני גומי – אני חושבת שאלה הסדינים הכי נפוצים היום ופחות ופחות משתמשים בסדינים הגדולים ללא הגומי אשר דורשים תופסנים מיוחדים או אנשים מוכשרים שלא זזים בלילה (לא אני, בקיצור.)

מתחו את הסדין בידיים כך שתקבלו קצה מול קצה. הכניסו פינה אחת לתוך השנייה. חזרו על זה עם כל 4 הפינות בצורה מסודרת אחת לתוך השנייה. החליקו עם היד ויישרו את שארית הסדין לאורך שיהיה מסודר מה שבעצם נותן לנו מלבן ענק עם חלק אחד מעוגל של הפינות.
המוכשרים בינינו יעשו זאת באוויר… הרוב יניחו על המיטה או השולחן ואת הקצה המעוגל מקפלים פנימה בערך שליש מהרוחב וכך אנו מקבלים מלבן ארוך יפה ולא מעוגל שניתן לקפל בקלות.

למי שלא הבין והסתבך מצ"ב קישור המסביר זאת אמנם באנגלית אבל באופן ברור ויפה.

טיפ נוסף שאינו מוזכר בסרטון – לאחר שקיפלתם את הסדין ואת הציפה של השמיכה הכניסו הכול לתוך הציפה של הכרית וכך יש לכם סט מסודר מוכן לשליפה בארון בלי לחפש התאמות מיותרות.

עוד סרטון בנושא – קצת יותר תואם לקלמזיות שלי אבל התוצאה זהה. והכי חשוב שימו לב לארון המקופל המסודר מאחוריה:

גם פה, מומלץ לקפל הכול ואז להכניס לתוך ציפת הכרית. את כל הסט שומרים ביחד בארון.

תראו כמה מעט מקום תופס ארון מצעים שלם שמקופל בצורה זו:

קיפול מצעים יעיל

 

קיפול מגבות – אני יודעת שהרבה פשוט מקפלים מגבות לחצי ושוב לחצי ושוב עד שנשארים עם משהו קטן שכזה. אם תשאלו את אמא שלי, היא תגיד לכם שזה ממה לא חוקי.
השיטה שלה שאומצה על ידי, כי פשוט אחרת אני מרגישה שאני לא ממצה את מלוא פוטנציאל קיפול הכביסה שלי, היא לקפל כל מגבת לשליש ורק אז לקפל חצי וחצי.

אופציה שנייה שגורמת לנו לא להתבאס מהגודל הבלתי אחיד של המגבות שלנו הוא לקפל את כל המגבות לאותו הרוחב בלבד ואז להתחיל לגלגל את זה כמו רולדה. ככה יש לנו רולדות יפות וצבעוניות מסודרות על המדף.
אם מקפלים בצורה קצת קשה לשים לב מה הגודל הסופי של המגבת – כולן באותו הרוחב – ולכן מומלץ לשים מגבות פנים, גוף, וידיים במדפים שונים.


ואם עדיין הכול לא מצליח לכם. לא מניסיון אבל ממה שראיתי ברשת אולי המכשיר הבא זה יעשה את העבודה, למרות שבגדול זה דומה לכלא שקיות הניילון שיש לי במטבח…

זהו זה. מוכנים? למקומות, היכון, קפל!

***

המאמר הוגש בחסות מטפחת – חנות המטפחות ברשת

[kml_flashembed publishmethod="static" fversion="8.0.0" movie="https://www.coffetime.co.il/wp-content/uploads/banner_mitpachat_300_250.swf" width="300" height="250" targetclass="flashmovie"]

[/kml_flashembed]

 

 

קטגוריות
אופנה בית יום יום יצירה מה חדש משפחה

עולמו של הנסיך הקטן – חדרי ילדים

עולמו של הנסיך הקטן – חדרי ילדים

יש לי שלושה חדרי ילדים בבית. כזו אני, ברוכת ילדים. מה שמיוחד בחדרי הילדים – מלבד העובדה שהם תמיד מבולגנים משום מה – זה שגרים בהם, נכון, ילדים. אנשים בעלי גובה קטן, בעלי הרבה תחומי עניין מפתיעים ואישיות שלא תמיד קל לרַצות. במיוחד כשמדובר בכמה ילדים שגרים באותו חדר.

בגלל גודל הדירות הקטן-יחסית, וגודל המשפחות הגדול-יחסית בישראל, מקובל ומאוד שכיח אצלנו ששניים (ובמגזרים מסוימים – גם שלושה) ילדים מתגוררים באותו חדר. גם אם מדובר בילדים בני אותו מין והפרש גילאים קטן, המצב הזה אינו תמיד פשוט. אחרי הכול, הם אמורים להסתדר עם שותף לחדר שיתכן מאוד ששונה מהם באישיותו, העדפותיו, וגם, לא לשכוח, מדובר באח שלו, כלומר, במתחרה הקבוע על תשומת הלב של ההורה.

מרחב אישי לכל ילד

כל הרגשות האלה פעמים רבות קובעים את סגנון החדר יותר מאשר פנג שווי או כל תורת עיצוב אחרת. למעשה, לפעמים אין ברירה אלא ליצור באותו חלל שני מרחבים שונים, מרחב אישי לכל ילד. יש כמה שיטות לעשות את זה:

חצי-חצי. כל ילד מקבל חצי חדר, עם מיטה, שולחן וארונית, כאשר בד"כ יש ארון בגדים משותף וגם, נניח, שטיח משותף. כל אחד מהילדים מביא לאזור שלו את ההעדפות שלו: צעצועים, פריטים, קישוטים וחפצים אישיים.

למעלה ולמטה. במקרה של מיטת קומתיים או מיטת גלריה, יש אפשרות לתלות מדף גבוה ליד המיטה לילד שישן למעלה ואז יש לו מרחב משלו שהילד שישן למטה (הצעיר יותר בד"כ) לא מגיע אליו. מתאים למשפחות גדולות וחדרים קטנים.

שילוב. הריהוט משותף והמרחב לא מחולק, אבל מבחינת העדפות, כולם מקבלים יחס שווה. נניח, יהיו פוסטרים עם דינוזאורים כי הגדול מחבב דינוזאורים (או הארי פוטר, או טיסנים), אבל המנורה תהיה דווקא בצורת מיקי מאוס כי הצעיר מעדיף אותה. יהיה מאוורר תקרה כי לגדול חם, ואור קטן ליד המיטה של כל אחד מהילדים, כי לקטן מפריע האור כשהגדול קורא ספר במיטה.

אור קטן ליד המיטה של כל אחד מהילדים

וניגש למספר עצות מעשיות:

  • ספקו לכל ילד מקום איחסון לחפצים קטנים ויקרים ללבו. זו יכולה להיות קופסא יפה או אחת המגירות בשידה. אחרת כל האוצרות האלה יתפזרו על פני כל החדר
  • יש היום המון גופי תאורה יפים, איכותיים ולא יקרים במיוחד לחדרי ילדים. התאורה המיטבית חשובה מאוד לבריאות העיניים, אבל גם משרה אווירה טובה בחדר.
  • וילונות ושטיח: רצוי וילון חצי שקוף שאור השמש עובר דרכו בקלות, ושטיח בצבעי פסטל מרגיעים, אבל אפשר גם לתת ביטוי לטעם האישי של הילד (לדוגמה וילון עם הדפס צבעוני או שטיח זברה).
  • קירות: אני מאוד אוהבת שיש קיר אחד בצבע יותר "שמח", אבל זה אומר שכמות הקישוטים על הקירות צריכה להיות מתונה, אחרת החדר יצור רושם של "בלגן בעיניים". עוד אופציה: אפשר להשאיר חדר בצבע בהיר ואחיד, ולהשתמש בשבלונות כדי ליצור ציורי קיר נחמדים.
  • קחו בחשבון שכיסוי המיטה המקסים שקניתם לילד עלול למצוא את עצמו זרוק על הרצפה רוב היום, שהקופסאות המתוקות יאבדו את המכסים ובאופן כללי שבקושי יראו את החדר מתחת לבלגן, במיוחד אם מדובר בחדר של מתבגר. עכשיו תנשמו, קחו את זה בקלות ותזכרו שהעיקר זה בני האדם ולא החפצים, וששום אסתטיקה לא שווה מריבות אינסופיות.

כולם מקבלים יחס שווה

לסיכום, אני רוצה לספר משהו אישי. סבתי שהיא היום כמעט בת 90, זוכרת עד היום את הטפט שהיה בחדר הילדים שלה: בדוגמה של בובות וצעצועים כמו דובי או קטר רכבת צעצוע. והמסר? חוויות ויזואליות שהילד יספוג היום ילוו אותו שנים ארוכות. לכן חשוב שיאהב את החדר שלו גם מבחינה חזותית. אם הוא גדול מספיק, רצוי להתייעץ איתו וגם לתת לו תפקיד בצביעה, בסידור או בהכנת הקישוטים ותלייתם.

כדאי לשתף את הילדים בהכנת הקישוטים ותלייתם


קטגוריות
יום יום מה חדש משפחה פנאי

אילת עם ילדים בשלושה ימים

 כולם שואלים אותי: למה דווקא אילת? חם וצפוף ורחוק ונדוש. התשובה שלי היא שאלו בדיוק הסיבות לחזור תמיד לאילת: אין מקום שבו מרגיש יותר בחופשה מאשר באילת. אם זה לא מספיק אז תמיד אפשר להזכיר את הים, את ההרים האדומים, את האווירה – אין כמו אילת. ההוכחה הטובה ביותר לזה היא שהילדים שלי ממשיכים לספר על הטיול לאילת שנה ושנתיים אחרי שהוא מתרחש. בשנה השלישית, אני לוקחת אותם שוב לאילת.

חופשה באילת

 ולמה דווקא שלושה ימים? דבר ראשון, כי לא תמיד אפשר יותר: יש מגבלות של חופשה, עבודה, תקציב. חוץ מזה, לאחר מחקר של שנים נראה לי ששלושה ימים הם בדיוק מה שצריך בשביל אילת: לא יותר מדי ולא פחות מדי.

אז מה אפשר להספיק באילת בשלושה ימים, עם חבורה של ילדים בגילאים שונים, כשהדרישה היא להעניק להם "חוויית אילת" טובה ומספקת?

 יום ראשון: פארק תמנע או עמודי שלמה – הרי אילת.

 אין שום דבר שדומה לחוויית טיול בהרי אילת. הצבע הנחושתי המדהים, הנוף הבראשיתי, הכול יוצר תחושה חזקה של קסם. את המסלולים קטונתי מלתאר (אבל אפשר למצוא אותם בקלות רבה, למשל כאן). אני רוצה להמליץ על מסלול שנעשה עוד לפני שנגיע לאילת – מסלול מעגלי ונחמד בפארק תמנע שיהיה אפשרי מבחינת כל הילדים. יש כמה מסלולים בפרק – נדמה לי שאין מי שלא מכיר את עמודי שלמה. מלבד נסיעה קצת מאתגרת על דרך חצץ, מדובר בהמון הנאה במחיר של חצי שעה הליכה מתונה ברגל!

בפרק תמנע יש גם לא מעט אטרקציות מלבד הטיול עצמו. אם הגעתם לאזור אילת כבר בשעות מוקדמות יחסית, במיוחד אם מוקדם מדי לקבל את החדר במלון, כדאי לנצל את ההזדמנות ולבדוק את כל הדברים שהפארק מציע. אני, בתור דחיינית כרונית שאף פעם לא מספיקה כלום נוטה להגיע לאילת בשעה ארבע במקרה הטוב, ולכן בוחרת במשהו פחות יומרני. טיול רגלי לא ארוך הוא כל מה שצריך אחרי נהיגה מייגעת של שעות על גבי שעות.

דרך אגב, הפארק גם שימש השראה למשחק מאוד מוצלח שיכול להעסיק את כל המשפחה במהלך הנסיעה ושהפך למסורת משפחתית. יש לנו משחק דימיון שמבוסס על הצורות המדהימות שקיבלו ההרים בדרך לאילת במהלך מאות אלפי שנים של רוח וגשם. אחד מאתנו צריך לבחור הר והיתר מנסים לנחש למה הוא דומה, למשל – גמל, עוגה, פטרייה.

אולי לא צריך להזכיר אבל אני אזכיר בכל זאת: מים, מים ומים, וגם מי שלא צמא חייב לשתות. וגם קרם שיזוף, כובעים לכולם ומשקפי שמש כי השמש פה מאוד לא רחמנית. ודבר אחרון: אם השעה מאפשרת אפשר גם לארוז סל לפיקניק ולאכול ממש על סלע אדום שמזכיר שולחן.

פארק תמנע

יום שני: עיר המלכים, הטיילת והחוף

 עיר המלכים היא אטרקציה חדשה יחסית. זה נכון שהיא לא ממש זולה וגם קצת עמוסה (ויש כאלה שיגידו שהיא עמוסה מדי.) אבל למרות החסרונות עדיין אפשר לבלות שם יום שלם, "להיתקע" באגפים שאהבתם במיוחד, והילדים יהנו מהחויות המגוונות שעיר המלכים מציעה. אנחנו נהנינו שם, אבל אני לא בטוחה אם יש טעם לחזור לשם בפעם השנייה. אני גם לא בטוחה שזה מתאים לילדים צעירים מאוד – הם מתעייפים מהר מעודף גירויים. קחו בחשבון שאפשר לאכול שם רק במתחם המזון ותיערכו בהתאם מבחינת הארוחות. לעומת זאת, יש חניה בשפע ובחינם – בשביל מי שמגיע מתל אביב מדובר בחוויה ששווה בעצמה את כל הנסיעה…

עיר המלכים

אם כבר אנחנו נמצאים בלגונה המזרחית, כדאי לעשות סיבוב בטיילת ולרדת לחוף עם בגדי ים ומגבות. כמה שעות רגיעה על שפת הים יעשו טוב להורים ולילדים.(פה תוכלו למצוא מידע טוב על החופים באילת). כמעט תמיד עמוס שם – אפילו לא בעונה – אבל עדיין נחמד מאוד, כי כמעט תמיד המים שקטים והאווירה האופיינית של חופש תמידי עושה פלאים לנפש עייפה. לאורך הטיילת יש כמה מקומות נחמדים מאוד לאכול בהם ארוחת ערב. תנסו להתרחק מהחנויות, הדוכנים והרוכלים – הצאצאים עלולים לדרוש שתקנו להם מזכרות… כדי להימנע ממריבות מיותרות סכמו מראש איזה סכום כל אחד יכול לבזבז ועל מה – זה הזמן להיזכר שגם בחופש יש לקבוע גבולות.

חשוב לקבוע גבולות

יום שלישי: המצפה התת ימי וריף הדולפינים.

מבחינתי, המצפה התת-ימי הוא גולת הכותרת של אילת והוא תמיד יישאר בראש הרשימה, גם אם יבנו בה עוד עשרה "ערי מלכים". נוסעים דרומה, חונים ליד המצפה ונכנסים לעולם הכי קסום שאפשר להעלות על הדעת. הילדים שמגיעים לשם לראשונה, פשוט מסתובבים עם פה פעור אל מול האלמוגים, הדגים, הצבים וכל יתר תושבי המצפה. ההדרכות מעולות – בררו מתי מאכילים כרישים ותזכו להדרכה מרתקת ומחזה מרשים.

המצפה התת ימי

מי שמעדיף יונקים ימיים על פני דגים יכול למצוא אותם חיים להם בנחת בריף הדולפינים הסמוך למצפה התת ימי. מחיר הכניסה אמנם שערורייתי, אבל זה עדיין שווה כדי לראות ולו פעם אחת את מבטו של הדולפין שמזנק מהמים כדי לתפוס דג. התנועות והקולות והאנרגיות של הדולפינים כל-כך ייחודיים ומדהימים, שראיתי במו עיניי איך הילדים הכי אנרגטיים והכי פרועים פשוט נרגעים מהשהייה בריף.

ריף הדולפינים

ובערב היום השלישי, אם נהיגת הלילה לא מפחידה את ההורים, יוצאים לדרך חזרה הביתה, עם טעם של עוד.

***

המאמר נכתב בחסות סביב עולם – תיירות ללא גבולות בארץ ובעולם.

 טיולים מאורגנים

קטגוריות
אופנה בית יצירה מה חדש משפחה

חדר בנות – מקשטים בעצמנו ובתקציב קטן

חדר בנות – מקשטים בעצמנו ובתקציב קטן

שתי בנותיי, בנות 14 ו-6, מתגוררת יחד בחדרון לא גדול, אבל מאוד נעים. בדרך כלל הוא מבולגן למופת, אבל יש לו גם אופי וחן משלו, שרובו, לדעתי, בזכות האקססוריז והקישוטים, שאת רובם עיצבנו במו ידינו. הנה כמה הצעות לשדרוג העיצוב של חדר בנות, את הכול ניסינו בבית וזה עובד נהדר. בכוונה איני מביאה רעיונות שדורשים רכישה של חומרים או אביזרים יקרים, כי לקנות אהיל מקסים במאות שקלים זו חכמה מאוד קטנה… נסו ליצור דברים לבד מחומרים זולים יחסית שקל להשיג, ותראו שהסיפוק גדול פי מאה והתוצאה ביתית, חמודה ונינוחה – כזאת שיוצרת אווירה כייפית.

גלאס דקו

אלה צבעי זכוכית שקל יחסית ללמוד לצייר בהם. בדרך כלל יש הצעות לתמונות בחבילה, אבל אפשר כמובן להוריד מהאינטרנט את התמונות שמעניינות את הבת, עם הדמויות האהובות כמו דורה, למשל. בעזרת גלאס דקו אפשר ליצור מעין מדבקת סיליקון שנצמדת לחלון. אפשר להחליף אותן אם רוצים, ליצור מדבקות קישוט לחגים כמו חנוכה ופורים, בקיצור כל מה שבא. לקטנים צריך לעזור עם זה, כי השימוש קצת מאתגר את המוטוריקה העדינה. חשוב לתת למדבקה להתייבש עד הסוף לפני שמסירים אותה מהשקף ומצמידים לחלון, אחרת זה נמרח ונהרס. הייבוש לוקח די הרבה שעות – סבלנות!

 אלמנט חוזר – פרפרים

 אפשר לעצב כמה פריטים עם אלמנט חוזר שהבת בוחרת. אצלנו היה קצת קשה להגיע לקונסנזוס בגלל פער הגילאים של הנערות, אבל לבסוף עוצבו מספר פריטים עם פרפרים.

 אפשר לתפור עם חוט שקוף כמה פרפרים לוילון: זה מעניק לו חן וייחודיות גם אם הוא מאוד פשוט. התאמת הצבעים חשובה כדי לא ליצור חדר "רועש וזועק". עדיף שהפריטים יהיו בצבעי פסטל עדינים או בסולם צבעים אחד – נניח ורדרד-אפרסק וירוק-פיסטוק.

 

תמונת אוריגמי עם פרפרים.

לוקחים מסגרת ישנה, אפשר לצבוע אותה עם צבעיים אקריליים. בוחרים נייר רקע. יוצרים כמה פרפרים מניירות אוריגמי – יש הוראות באינטרנט וזה ממש לא מסובך למי שיש לו תפיסה גיאומטרית סבירה! מצמידים את הפרפרים לנייר רקע, אפשר להוסיף פריטים נוספים כמו פיסות תחרה וליצור קולאז'… ואז רק מכסים בזכוכית ומכניסים למסגרת ותולים. את התמונה שלנו עשתה חברתי אלינה גור שהיא אמנית אוריגמי, אבל זה משהו שבהחלט ניתן לעצב בכוחות עצמכם.

 הדבקת מפיות

 מלאכה שימושית אחרת שניתן להשתמש בה, היא הדבקת מפיות. הנה צד של מדף שעיצבנו עם הבנות, בעזרת הדבקת מפיות עם פרחים, ציפורים ופרפרים:

 

 עוד כמה מילים על הדבקת מפיות: מדובר בתחביב יקר יחסית, אבל אם יש לכם חיבה לסגנון רטרו וכמה רהיטים או פריטים ישנים מעץ, אפשר לעשות דברים כל-כך מופלאים שזה שווה כל שקל. לוקח קצת זמן עד שהתוצאה יוצאת כמו שצריך, בהתחלה הכול נקרע ונדבק לידיים. אל יאוש, בסוף כולם לומדים וזה באמת מקסים. בקשו הדרכה בחנות תחביבים, או שתסתכלו פה על המדריך המוצלח. תתחילו מפריטים קטנים יחסית, ובחרו לקה פשוטה בשביל ההתחלה. את כל החומרים המושקעים יותר עם האפקטים תוכלו לרכוש בהמשך אם תראו שאתם באמת אוהבים את התוצאות.

 תיבת תכשיטים מעוצבת עם מפיות וחרוזי זכוכית (מה אני אגיד, בנות זה בנות…):

 

  ציורי קיר עם שבלונות

האמת שזה משהו שלי אישית קצת מפריע, כי אי אפשר לשנות ולגוון כל הזמן. אז הסתפקנו במדבקות קיר. מצד שני, יש המון כיף בלעצב תמונות על הקיר בשבלונות, וזה משהו שגם ילדים צעירים יהנו ממנו מאוד. שוב, כדאי לחשוב מראש על בחירת צבעים חכמה ורגועה, אחרת יהיה קשה להיות בחדר ולהישאר רגועים לאורך זמן. צבעי דיסני צעקניים לא מתאימים לציורי קיר וגם לא למדבקות.

 מכיוון שיש גם בנות שמתעניינות לא רק בפיות ונסיכות, הנה מדבקות קיר בנושא החלל שזוהרות בחושך:

 מדבקות קיר בנושא החלל שזוהרות בחושך

 וטיפ אחרון – לעולם, אבל לעולם, אל תנסו לעשות משהו בעיצוב חדרה של הבת בלי לשתף את יורשת העצר. גם אם נראה לכם שזו הפתעה נחמדה, רוב הסיכויים שהיא תהיה מאוכזבת. גם אם זה מאריך, מסרבל ומייקר את התהליך, תעשו הכול ביחד.

קטגוריות
מה חדש משפחה פנאי

חופשה עם ילדים במלון מיליון הכוכבים

חופשה עם ילדים במלון מיליון הכוכבים

כן, ניחשתם נכון, היום נדבר על איך יוצאים עם חמישה ילדים לקמפינג. כלומר, מה "יוצאים"? יוצאת. אני, אישה, לבד. שני אוהלים. רכב אחד גדול יחסית. כמה שקי שינה, כמה מזרונים מבודדים. צידניות אוכל. מה עוד צריך? שום דבר! רק מצב רוח טוב. כלומר, מצב רוח מספיק טוב שבזכותו תשכחי שיצאת מהבית לחיק הטבע ליומיים עם חמישה חבר'ה שהגדול מהם טרם מלאו לו 14, לבדך. אז פשוט תהני מזה. אלכוהול וחומרים דומים לא באים בחשבון, אז צריך מצב רוח ממקור טהור, פנימי וטבעי. אפשר לנסות יוגה.

חוץ מזה, ממש לא צריך כלום. אולי רק פנסים, בגדים להחלפה, חיתולים, מגבונים, בגדי ים, מגבות, חמש מברשות שיניים, סבון, אקמול, פלסטר, תחבושות, סנו-די. בעצם "די" זו מילה די נחוצה גם כן. אה, וצריך כלים חד פעמיים וכלים לבישול שדה. נשנושים. משחקים. כובעים. קרם הגנה. בקיצור, ארזתי חצי בית. אולי שישים אחוז של בית, לא בדקתי. פלוס-מינוס. כמו שאמרתי, חמישה ילדים. ויצאנו.

אחרי ארבע שעות ו-14 מריבות אימא-הוא-עשה-לי, אנחנו מגיעים למקום הלינה המסודר. שם אנחנו מגלים שהוא יקר להחריד. אבל אין מה לעשות. כבר נסענו ארבע שעות, שנחזור? לא בא בחשבון. מחפשים מקום לאוהל עם צל, רחוק מהשירותים  (שלא יסריח) אבל לא רחוק מדי (שלא נצטרך כל פעם להיגרר לשם באמצע הלילה דרך חצי קמפינג). חם להם, הם רעבים. מה אתם חושבים, לי לא חם? כן, חם לי, אני רוצה מקלחת, אינטרנט ולישון. אבל אני שולפת אמגזית והגדול מראה לי מה הוא למד להכין במחנה הסיירים. שמעתם פעם על טונה מעושנת שעושים מקופסת טונה במים?

אחרי האוכל הם כבר לא רעבים, אבל עדיין חם להם ומשעמם להם. מוציאים בגדי ים, שולפים משחקים, מצופים, מגבות, כובעים, משקפות, והופה לשחות. האמת? זה הקטע שבשבילו שווה הכול. האושר שלהם במפגש עם המים הקרירים, האושר שלי במפגש עם המים הקרירים ועם עוד 100 זאטוטים מצווחים. סתם, סתם. זה באמת נורא כיף. לא רואים?

אז הנה אנחנו רחוקים מהציוויליזציה ומשירותים ומקלחת נורמליים, אמת מים קטנה זורמת ממש ליד האוהל שכבר הצלחנו להציב. עם השני עוד ממשיכים להילחם. האמת, זה לא עד כדי כך קשה, האוהלים המודרניים האלה נועדו לעירוניים מפונקים. אחרי שכולם אכלו ונרגעו, זה אפילו די כיף. הקטע הזה של הטבע, של הבילוי המשפחתי ושל החוויה, מתחיל להישמע לי פחות מטורף.

בלילה, אחרי מקלחת מאולתרת מאוד, הם בסוף נרדמים, ואני יושבת לי בצד עם האוזניות והתה מהאמגזית, ומחייכת למיליון הכוכבים בשמיים. זה משהו שלא רואים כל יום, כן? אז נכון שיותר נוח בבית מלון, אבל אני בטוחה שאת החופשה הזו הילדים שלי יזכרו לתמיד, ולטובה.

אבל לא רק הילדים מתלהבים. למרות כל הקיטורים, אני חייבת לציין שיש בחופשה כזו משהו אחר גם בשבילי כאימא. משהו מעצים, רומנטי והרפתקני, נוגע ללב, וגם מקרב בין ההורה לבין הילדים. זה מלמד אותך לאלתר, למצוא כוחות, להיות מאוד יצירתית ואוהבת, לזרום, לקחת בכיף את הפשטות ולהתנתק מקצב המטורף שבו את חיה בדרך כלל. בקיצור, מאוד נהניתי… רק אל תספרו לאף אחד.

וטיפים למי שהגיע עד כה:

  • מזרוני בידוד טובים הם חובה, עם כל הכבוד לשקי שינה.
  • לשישה אנשים מספיקים בכיף שני אוהלים שכל אחד מהם מיועד לארבעה.
  • אם יש לכם בנים, אין לצאת לקמפינג ללא כדור, פלסטרים ותחבושות. בעצם, גם אם יש לכם בנות.
  • אם יש כמה ילדים קטנים אפשר לפרוש שמיכה זוגית מעל המזרנים ושכולם ישנו עליה. זה יותר נוח מאשר להשחיל כל אחד מהם לשק שינה.
  • אל תתחילו עם בישולי שדה כבר בצהריים. תכינו הרבה סנדוויצ'ים ופירות ודחו את התענוג לערב.
  • הסנו-די ילך לאיבוד ויתושים יאכלו אתכם, הסוללות בפנס  ובמצלמה ייגמרו והגפרורים יירטבו. מסקנה: קחו שני פריטים מכל דבר שהוא קריטי.
  • אל תנסו להבין בערב איפה השמש תהיה בבוקר, זה אף פעם לא מצליח. תשלימו עם זה שבשש יש השכמה. שמש, ציפורים, ילדים של אחרים, ובכלל לא באנו לקמפינג כדי לישון.
  • למען השם, אם את או אתה הורה יחיד שיוצא עם הילדים לבד, תמצא חברים, משפחה עם ילדים בגילאים דומים או אימא חד הורית נוספת. שניים או שלושה מבוגרים לעומת מבוגר אחד, זה כל-כך הרבה יותר קל, שזה לא יאמן.
קטגוריות
מה חדש משפחה מתכונים פנאי

פשטידת תירס שילדים אוהבים

שלום לכם, אני  מהבלוג "כשיצירה פוגשת חיים".המתכון הזה מלווה את המשפחה שלי כבר מספר שנים, בערך מהשלב שהקטן התחיל לאכול אוכל מוצק והתחלתי בחיפוש אחרי מאכלים שהוא יכול להחזיק ביד, שלא יהיו מלכלכים מדי, שיהיו משביעים, שיהיו בעלי ערך בראותי כלשהו, והכי חשוב מאכלים שהוא גם יסכים לאכול.

אני לא יודעת מה מקור המתכון, הוא הגיע אלי עם פשטידה שאמא שלי הכינה ומאז עבר במשפחתינו כמה וכמה שינויים.

אז קבלו אותו,
פשטידת תירס שילדים אוהבים , או יותר נכון:

מתכון לפשטידות תירס אישיות שילדים אוהבים (וגם מסכימים לאכול) ושגם מבוגרים לא יגידו להן לא

 

חומרים
קופסת תירס לילדים (מסונן)
3 ביצים
1 כוס חלב
3 כפות קמח תופח
3 כפות שמן
150 גרם גבינה מגורדת (עמק, גלבוע זה לא באמת משנה)
קמצוץ זעיר של מלח
קמצוץ של אגוז מוסקט
תבנית פשטידות/מאפינס אישיות.

הערות:

  • אל תחסכו על הגבינה המגורדת.
  • שווה להשקיע (עוד שקל) ולקנות את התירס לילדים. הוא פריך יותר והמתקתקות שלו מורגשת גם אחרי האפייה ומשדרגת את המתכון בצורה רצינית.

 

הוראות ההכנה

מחממים תנור ל 180 מעלות.

מערבבים את כל החומרים בקערה (כולל הגבינה המגורדת)

מחלקים בעזרת מצקת וכף לתבניות האישיות

מכניסים את התבנת לתנור שחומם מראש ל 180 מעלות ואופים כ 30 דקות (אצלי צריך לסובב את התבנית אחרי 15 דקות כדי שיצא אפוי אחיד מכל הכיוונים).

מוציאים מהתנור.

נותנים לזה להתקרר מעט

ונהנים

בתאבון!