קטגוריה: יום יום

אם אי פעם תהיתם כיצד להסיר תוכנות לא רצויות מהמחשב שלכם, ההדרכה הזו היא בשבילכם. היום נסביר כיצד להסיר התקנה של תוכנה מהמחשב שלכם, במערכת ההפעלה חלונות (ווינדוס) 7. במערכות הפעלה ישנות יותר כמו ווינדוס XP או ויסטה התהליך די זהה, רק שהמסכים מעט שונים ויזואלית. אם תקפידו לקרוא מה כתוב בכל חלון, אני בטוחה שתסתדרו מצויין.

הצורך להסיר תוכנה מהמחשב עולה לעיתים כשהמחשב איטי מאוד וזקוק ל"נקיון פסח" שיפנה בו מעט מקום או כשיש תוכנה ספציפית ממנה אתם רוצים להיפטר. לפעמים מחשב שקיבלתם ממישהו או מחשב המשמש מספר אנשים סובל מעודף תוכנות מיותרות ומכבידות שהצטברו בו עם השנים. תופעה מעצבנת נוספת היא תוכנות שמתקינות את עצמן על המחשב שלנו ללא רשות, כמו סרגלי חיפוש ויזואלים ומיותרים. החזירו את השליטה לידכם!

עקבו אחרי ההדרכה המצולמת הבאה ותלמדו כיצד לבדוק אילו תוכנות מותקנות במחשב שלכם וכיצד להיפטר מאילו שנס ליחן.

1. בשולחן העבודה (Desktop) של המחשב שלכם, לחצו בעזרת המקש השמאלי של העכבר על אייקון ה"התחל", או (Start). זוהי הצלמית העגולה והצבעונית בפינה הימנית התחתונה של התמונה שלפניכם.

2. לחצתם? יפתח לפניכם התפריט הבא. מצד שמאל תופיע האופציה "לוח הבקרה" או (Control Panel). לחצו עליה עם המקש השמאלי של העכבר.

3. לוח הבקרה נראה כך. האופציה הימנית התחתונה נקראת "תוכניות" או (Programs) ותפקידה לאפשר לכם להתקין או להסיר תוכנות מהמחשב. לחצו עליה בעזרת המקש השמאלי.

4. האופציה הראשונה ברשימה שלפניכם נקראית "תוכניות ותכונות", או (Programs and Features). לחצו עליה ותגיעו תגיעו לרשימת התוכנות המותקנות במחשב שלכם.

5. ברשימת התוכנות תוכלו לראות את שם התוכנה, מפרסם התוכנה, את התאריך בה הותקנה על המחשב שלכם, גודל התוכנה ומספר הגירסה. בעזרת גלגלת העכבר, עלו ורדו במסך עד שתאתרו את התוכנה אותה ברצונכם להסיר.

6. לחצו עליה פעם אחת עם המקש השמאלי, עד שתואר בכחול, כמו בתמונה מתחת.

7. כשבחרתם את התוכנה הרצויה, לחצו על כפתור ה"הסר התקנה" או (Uninstall) המסומן בתמונה בצהוב.

8. לחצתם? המחשב שלכם יפתח חלונית ובה יוודא שאתם באמת מעוניינים להסיר את התוכנה הזו מהמחשב שלכם. התבלבלתם? בחרו ב"בטל" או (Cancel). זו התכנית הנכונה? בחרו ב-Uninstall.

זהו! המחשב יודיע לכם כשתסתיים הסרת התוכנה. עכשיו לכו והיו גאים בעצמכם!

***

מוגש בחסות Reut One החופש לבחור את הטוב והמתאים ביותר. Reut One הינה בית פתרונות בתחום מערכות CRM המתמחה ביישום, פיתוח והטמעת מערכות CRM.

 

רילוקיישן של משפחה מעבר לים זה לא עניין פעוט וכשצריך לארוז בית שלם, קשה לדעת מאיפה להתחיל. לפעמים בחירה בין הקיצ'נאייד לספה בסלון משולה לשאלה איזה ילד אנחנו אוהבים יותר. עם השנים כולנו אוספים דברים. הרבה דברים, ומעברים מסוג זה הם הזדמנות מצויינת לקלוט עד כמה אנחנו נקשרים לחפצים דוממים. את הסידור שלכם עם חברות השילוח נעזוב כרגע, וטיפים לאריזת הספה עדיף שתשאירו למובילים. היום נדבר על איך להחליט מה להביא איתנו, מה להשאיר מאחור ומאיפה לעזאזל, כדאי להתחיל.

מכיוון שהם גדולים ויקרים, בואו נתחיל ממכשירי החשמל.

התנור, המדיח, מכונת הכביסה והמייבש, המקרר והטלוויזיה; כולם מכשירים אהובים שמקלים עליכם את החיים כרגע וגם ביעד הבא. רגע לפני שקוראים למוביל, כדאי להביא בחשבון את הגורמים הבאים:

סטנדרט:

מכשירי חשמל סטנדרטים בצפון אמריקה שונים בגודלם מאלו האירופאים והמתח החשמלי בישראל שונה מזה שבארה"ב. לפני שתחליטו לגרור אתכם את המקרר הענק, וודאו שגודלו מתאים לבית הבא שלכם, ואם עוד אין לכם כזה, שגדלים כאלה קיימים בכלל בארץ היעד. מתח חשמלי אפשר אכן לשנות, אבל לא בכל מכשיר. בדקו היטב שהמכשיר שלכם יעבוד בארץ היעד ואם לאו, חשבו כמה יעלו לכם מתאמים והאם העלות שווה את המחיר.

בגדים:

נושא רגיש לכל הדעות. ולפני שאתחיל לצעוד בשדה מוקשים, אני מציעה שתחשבו על זה כעל הזדמנות להיות לבושים במיטב בגדיכם, כל הזמן. בחרו את הפריטים הטובים באמת בארון והיפטרו מאלה שמהם אתם בדרך כלל מתעלמים.

מזג אויר:

הטמפרטורות שונות בצורה קיצונית מארץ לארץ ומה שמקובל בניו-יורק בספטמבר לא יילבש בישראל גם בפברואר. בכל מקרה תצטרכו לקנות שם בגדים וחבל שתסחבו אתכם את מה שלא תלבשו. אם עוד לא השתכנעתם, חשבו על זה שככה יש לכם תירוץ מצוין לעשות קניות…

צעצועים לילדים :

בואו נודה בזה: יש להם יותר מדי וכדאי להעביר הלאה את אלו שכבר לא מתאימים לגילם, שחסרים להם חלקים או צעצועים בהם הם לא משחקים בלאו הכי. נסו לבקש מהם "לארוז" בעצמם ולמלא בקופסא את מה שהם רוצים לקחת איתם לבית החדש. צעד מסוג זה יאפשר לילדים להיות חלק מהמעבר ולהצביע על הדברים אליהם הם באמת קשורים.

כלי מיטה:

חזרה לנושא הסטנדרט. בדקו היטב מה מקובל בארץ היעד שלכם מבחינת גודל ושאתם לא אורזים משהו שישכב בארון. בקנדה למשל אכן קר מאוד בחורף אך הבתים מחוממים כל כך, שסדיני הפלנל שלכם לאו דווקא יהיו שימושיים.

מבחן הנוסחה:

ישנם פריטים יקרי ערך שכדאי להביא איתכם בכל מקרה, ולא, אני לא מתכוונת לתכשיטים. ספרים למשל הם אמנם כבדים אבל עוברים לרוב את מבחן הנוסחא. המבחן הזה הוא חישוב פשוט של עלות הקנייה מחדש, מול שוויו הנוכחי של כל פריט פלוס עלויות המשלוח. אם אתם עוברים לחו"ל, הביאו אתכם ספרים לילדים (ולעצמכם!) בעברית – אלו שכבר יש לכם וחדשים לשנה הבאה. לוקח זמן להתרגל ולקרוא בשפה אחרת וספרים הם יקרים ביותר למשלוח בדואר.

דוגמאות טובות נוספות הם פאזלים טובים: הם לא תופסים מקום אם תוציאו אותם מהקופסא ומהווים עיסוק שאפשר לעשות אותו שוב ושוב.

אנחנו סחבנו איתנו גם כלי מטבח איכותיים ויקרי ערך כמו סכינים מקצועיות ומגרדות מיקרופליין שקיבלנו מתנה, וגם מטחנות מלח ופלפל יוקרתיות שלבטח עלו לנותן המתנה כמו משכנתא שנייה. יש דברים שאין להם תחליף ראוי.

כלי מטבח:

מלבד פריטים יקרי ערך כמו הסכינים שלעיל, בררו טוב טוב מה סטנדרט הבישול בארץ היעד לפני שתסחבו איתכם תבניות לתנור. תבניות התנור והאינגליש קייק הנפוצות כל-כך בארץ לא נמצאות כמעט בשימוש בצפון אמריקה ובארץ פחות משתמשים בפיירקסים המלבניים והמרובעים שנפוצים שם. עשו שיעורי בית וזכרו שדברים כאלה אפשר תמיד לקנות בחנויות המקומיות.

מדיה, דיסקים וקלטות:

אספנים אולי יעקמו את האף, אבל בעידן הדיגיטלי לא הייתי ממליצה לסחוב אריזות די.וי.די או וידאו, מקוריים או לא. למי שדחוק במקום הייתי ממליצה להשתמש או לרכוש זיכרון קשיח חיצוני ולהעביר אליו בפורמט דיגיטלי את כל התמונות והסרטים. למרות בעיות החשמל והמתח, שיקלו להביא אתכם מכשיור די.וי.די מארץ המוצא. יצרני הסרטים המציאו קידוד לכל אזור בעולם וכך תוכלו להשתמש בתקליטורים המקוריים שלכם, אם תחליטו להביא אותם.

הפקטור הרגשי:

אני בהחלט בעד חסכון במקום וצמצום עלויות אבל חפצים וקישוטים בעלי ערך ריגשי שעוזרים לכם להרגיש בבית שווה להביא, ולעזאזל המחיר. אנחנו סחבנו איתנו כפית (!) קטנה ואדומה לצנצנת הקפה כי היא שלנו מאז שהיכרנו, כוס חרסינה לכלי הבישול שעלתה לי דולר ועושה לי טוב על הלב ואוספים של חפצי אמנות מקומיים מכל מסעותינו שמזכירים לנו מאין הגענו ולאן אנחנו הולכים. אין לזלזל בערך הרגשי המוסף שיש לחפצים שהם שלנו. בגבול הטעם הטוב, הביאו אתכם את מה שעושה לכם טוב על הלב.

את המאמר הזה אני כותבת כאחת שעברה בשנים האחרונות מישראל ליפן ובחזרה, מחיפה למונטריאול, מציביליזציה קנדית במיטבה למגורים בגרסה האינדיאנית לקוטב הצפוני, אלפי קילומטרים מהסופרמרקט הקרוב. גם בשממה הקפואה נדדנו בין שני כפרים ורק אז חזרה לארצנו. את חלק מהמעברים האלה שרדנו גם עם ילדים. הטיפים שחלקתי אתכם הם מנסיוני האישי וכמו שאומרים באמריקה, "Take it or leave it"

***

מוגש בחסות TDY שירותי שילוח בינלאומי בע"מ – מהחברות הוותיקות והמנוסות ביותר בישראל בתחום השילוח הבינלאומי.

 

 

נוסעים לאילת? הדודה הזמינה אליה לחג? איך שלא תסובבו את זה, אתם עומדים לחגור את הילדים ולהיכנס איתם לרכב לכמה שעות. אכן, מחשבה מפחידה. ממרום שלושת ילדיי, הנה הטיפים והרעיונות הפשוטים והאפקטיביים ביותר להעסקת ילדים ופעוטות בנסיעות ארוכות. אם יש לכם בני-עשרה, אתם לא צריכים אותי. הם ישחקו באיי-פון שלהם ויזדקקו לכם רק כשהרעב תוקף.

1. נצלו את הנסיעה לתקשר עם הילדים. הפעילו אותם ושחקו משחקים כמו: ארץ עיר, כן-לא-שחור לבן, "מי רואה ראשון" דברים בחוץ כמו סוסים, פרות, דגל וכו', לגלות דמויות בעננים, לבחור צבע ולחפש בחוץ כל מה שבאותו צבע. שירו ביחד שירים.
זמן איכות.

2. חנויות הכל בשקל. קנו לכל ילד צעצועון בשקל לכל חצי שעה או שעה מהמסע. זה לא יקר, תוכלו להעיף אותם אחר כך ללא רגשות אשמה ולקטנים תהיה הפתעה חדשה בכל פעם. הגדילו לעשות ועטפו את המתנות באריזת מתנה. הקטנים יתרגשו בכל פעם מחדש.
.

 

3. פלסטלינה. אל דאגה, אני לא דנה אתכם לדיג של בצק מעוך מכל חריץ במושב. פעוטות ותינוקות אוהבים לשחק בפלסטלינה אך היקף ההרס עלול להיות מרשים. הפתרון שלי? עטפו גוש פלסטלינה בשקית סנדוויץ סגורות היטב או בשכבת ניילון נצמד והגישו להם. הם יהנו למעוך ולעצב את הפלסטלינה לצורות שונות ואתם לא תצטרכו לשאוב את הריפוד. רק שימו לב שהם לא קורעים את הניילון עם השיניים ואוכלים את הפלסטלינה.

4. נוסעים בערב? פנס כיס או מקלות זרחניים (לגדולים יותר) יעסיקו את הקטנים שלכם לפחות לחצי שעה.
.
.

 

5. לוחות מחיקים וטושים מתאימים, מהסוג הלבן שתולים על המקרר יאפשרו לאמן הקטן שלכם לצייר ולמחוק כאוות נפשו. לא רוצים להתחכם? גם סתם חוברת צביעה או מחברת ריקה יספיקו.
.

 

6. מגש או תבנית מתכתית קטנה ומגנטים יקנו לכם כמה דקות של שקט.
.

 

החל ממגנטים לתרגול אותיות ומספרים וכלה ביצירות כמו שתראו בקישור, השמיים הם הגבול. ניתן למצוא בחנויות צעצועים וספרים גם אריזות קטנות של משחקי חברה מגנטיים כמו סולמות ונחשים, איקס עיגול וכדומה.

7. השתמשו במדפסת הביתית שלכם והדפיסו טבלה ובה ייצוג ויזואלי של מכוניות בצבעים שונים, טרקטור, אוטובוס ומשאית. תנו לכל ילד עפרון וטבלה מודפסת להשעין על גבי ספר או לוח קשיח והתחילו בתחרות: מי שמאתר ראשון בחוץ את כל הרכבים שבטבלה, מנצח. לא בקטע של כלי רכב? עשו במקום טבלה ובה דברים שאפשר לראות בדרך. אנשים, תמרורים, גשרים, עצים. השתמשו בדמיון או הדפיסו מהאינטרנט.
.

 

8. אלבומים. ילדים יהנו להסתכל על תמונות ישנות שלכם, של עצמם ושל אחיהם. זה תמיד משעשע, מעלה שאלות ומעורר נוסטלגיה. הנה רעין חמוד לאלבום מנויילן לתינוקות שמצאתי באינטרנט אבל כל אלבום קטן יתאים.
.

 

9. אוכל. ארזו להם אריזות קטנות של מזון שהם יכולים לצרוך בישיבה על הכסא. אסכולות האמהות באינטרנט מתחלקות בין הדוגלות במזון בריא גם במצבי נסיעה, ובין כאלו המוכנות לשחד את הילדים במעט ג'אנק אהוב בכדי לשמור על השקט.
.

 

לשיקולכם.

10. אם כלו כל הקיצים, השתמשו בטריק הישן והטוב – טלוויזיה. קנו/מצאו/השאילו די.וי.די נייד לרכב והרשו לכל ילד לבחור מראש סרט בו הוא רוצה לצפות. לאפקט ההפתעה, רכשו/קנו/השאילו לטובת המסע סרטים חדשים אותם הם עוד לא ראו.

נסיעה טובה!

***

מוגש בחסות חברת אביטל השכרת רכב בע"מ – שירותי השכרת רכב ללקוחות פרטיים, עסקיים, ומוסדיים, תוך התמחות מיוחדת במגזר הדתי.

 

האינטרנט הוא לא התהום האנונימית שנדמה לכם ואלא אם אתם טורחים לפתוח אימייל פיקטיבי לפני כל תגובה שאתם משאירים, שביל המילים שכתבתם יעקוב אחריכם לזמן רב. לפני שאתם לוחצים על "השאר תגובה" קחו חמש דקות וקראו את העצות שאספנו עבורכם. ככה עושים את זה נכון:

1. לא לקידום עצמי חסר בושה. השאירו את כתובת האתר שלכם בשדה השמור לכך אבל לא בגוף התגובה. תגובות המושארות רק בכדי לקדם את הבלוג שלכם או למכור מוצרים הן שקופות ומבאסות לבלוגר ולכם. אתם לא רוצים להיתפס כספאמרים.

מאת יעל מיכאלי

חבוי בחיקו של צוק הכרמל, לא רחוק מקיבוץ מעגן מיכאל, מסתתר לו אחד הבוסתנים המרתקים בארץ.

כאשר יש כל כך הרבה בלוגים של אמנים מסביב, זו פשוט תעלומה:, איך חלק מהבלוגים מתבלטים והופכים להצלחה? ובכן, בלוגים אמנותיים מוצלחים הם לא רק אלו שמציעים אמנות נפלאה, אלא גם אלו שבעליהם מבינים דבר אחד או שניים בשיווק. אמנים צריכים לחשוב על עצמם כעל בעלי עסק קטן, שמתבסס על אמון ומיתוג ייחודי.

כיצד תגרמו לבלוג שלכם להתבלט? הנה כמה טיפים שימצבו אתכם בתודעה, לקראת השנה החדשה:

היו נועזים – מה הופך אתכם לייחודים? האם יש לכם הצהרה אמנותית נועזת? רשמו על עצמכם ועל האמנות שלכם בלהט וללא פחד והקוראים יישאבו פנימה.

שוב המומחית לענייני בלוגים ומדיה חברתית, בת' היידן, והפעם עם שיטה פשוטה וערמומית לניהול נכון של הזמן שלנו. קבלו אותה:

במשך חודשים נאבקתי בכדי "להספיק דברים". ניסיתי לערוך רשימת מטלות, פיתחתי שיטות שונות לארגן את תיבת הדוא"ל, הקשבתי למוסיקה מרגיעה תוך כדי עבודה וקראתי מגוון ספרים על התייעלות והספק.

אך רשימת המטלות שלי הלכה וגדלה והרצון שלי לסיים את המטלות הרשומות הלך והצטמק.

אז גיליתי כלי קטן להתייעלות ששינה את חיי. זהו טיימר קטן בצורת עגבנייה.

למי שלא יודע כיצד לאכול עם המתקנים האסייתים המוזרים האלה, המשימה נדמית כמעט בלתי אפשרית. ובכלל, מי המציא את השטויות האלו? לא קל יותר פשוט לאכול עם מזלג מאשר לאזן בזהירות באוויר פיסות מזון עם שני מקלות עץ לא מחוברים? החדשות הטובות רבותי, הן שכמו שהסרטונים שלפניכם יציגו, כל אחד יכול ללמוד לאכול עם מקלות אכילה, ולא משנה באיזה גיל. לאחר שנים של שימוש בצ'ופסטיקס אני יכולה להישבע שהאוכל גם יותר טעים ככה.

הסינית

בסרטון הראשון תלמד אתכם סינית אמריקאית כיצד לאכול עם מקלות אכילה, לכבוד השנה הסינית החדשה. מעניין שבניגוד ליפני החנוט בחליפה בוידאו הבא אחריו, הבחורונת חוזרת ואומרת שבסך הכל, תעשו מה שעובד עבורכם והעיקר שהאוכל יגיע לפה. הוידאו חמוד וצבעוני, השמלה סינית מסורתית והגרפיקה נחמדה.

היפני

הסרטון הבא הוא דוגמה קלאסית להומור היפני. היפנים צוחקים על עצמם ועל הכללים הנוקשים עד כדי גיחוך שהם גיבשו לכל דבר בחיים. למרות שסביר להניח שאתם לא מדברים יפנית, הסרטון ויזואלי ומסביר את עצמו. מומלץ!

משחק ילדים

עכשיו תראו שתי ילדות אמריקאיות בנות שש ושלוש נותנות לנו בראש ומראות שכל אחד יכול לאכול עם צ'ופסטיקס, גם אלו מאיתנו שלא עוברים את גובה השולחן. אם לא הייתי יודעת שזה בלתי אפשרי, הייתי נשבעת שחייב להיות קשר דם בין הפושטקית הקטנה והחמודה בסוף לבין ההוריקן הפרטי שאני מגדלת בבית.

ועכשיו ברצינות

ההדרכה הבאה היא סרטון רציני שיסביר לכם, אמנם באנגלית, איך מחזיקים ואוכלים עם צ'ופסטיקס. לא צריך אפילו להבין אנגלית בכדי לעקוב אחריו. התמונות מדברות בעד עצמן.

התייאשתם?

סמכו על המלוכסנים שימציאו פתרון גם למאותגרי האצבעות. עד שהם לומדים לאחוז במקלות כמו שצריך, ילדים סינים ויפנים משתמשים בצ'ופסטיקס למתחילים המחוברים בקצה, כמו שאפשר לראות בפינטרסט הזה:

.

ועוד קטנה בסוף:

זה מה שקורה כשלוקחים את סבתא למסעדה סינית.

.

איטדקימס! (בתאבון ביפנית)

***

מוגש בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

לוגו יפה, מושך ומקורי ימשוך את הלקוחות שלכם ולא משנה אם מדובר בבגדי מעצבים, בית קפה חדש או חברת שרברבות. אם תבחרו בלוגו סתמי הלקוחות הפוטנציאליים שלכם יפספסו אתכם.

יש להקדיש מחשבה רבה לעיצוב ולבחירת לוגו. הלוגו שתבחרו עומד ללוות אתכם זמן רב, כך שבוודאי אינכם רוצים להיתקע עם לוגו כעור וסתמי. תרצו לבחור לוגו, שיראה נהדר גם על הניירת המשרדית, גם על מודעה בעיתון וגם על שלט ענק בכניסה למשרד.

לפניכם כמה עצות חשובות, לבחירה ועיצוב לוגו:

עשר עצות להתמודדות חיובית בעולם מטורף או מעט על משבר הגירושין

חלק ב'

החיים הקודמים קרסו. החיים החדשים בקושי התחילו. איך מתמודדים?

במאמר הקודם ניסיתי לתת מספר עצות מניסיוני ומניסיון של חברות שלי להתמודדות עם משבר גירושין.

ברשימה הזו אוסיף כמה נקודות ותובנות שנוגעות לאותו עניין, ומקווה שזה יהיה לכם לעזר. גם אם משהו לא נראה לכם הגיוני כרגע, נסו לזכור את זה ולחזור לשם מאוחר יותר. יכול להיות שבשלב אחר בחיים העצה הזו תהיה מאוד מעשית ומועילה.

6. למנף את המשבר להעצמה. זה נשמע כמו איזה משפט בומבסטי מספרי פסיכולוגיה בחמישים שקל מסטימצקי, אבל זה אפשרי ואפילו חיוני. בתרגום משפת המטפלים והמאמנים, מדובר בהזדמנות לברר מי אתם ומה אתם באמת אוהבים ורוצים, בלי שתצטרכו להתחשב במישהו אחר.

תתחילו מגלידה. איזו גלידה אתם אוהבים? לא הילדים, לא האקס; אתם, באופן אישי. משם תתקדמו לדברים אחרים. מהר מאוד תגלו שמדובר במסע מרתק שהמחיר שלו, נכון, הוא בדידות, שלפעמים היא מאוד קשה, אבל תתייחסו לזה כמו לתרופה מרה שהיא חלק מהטיפול. המחקרים אומרים שהיכולת לקיים מערכת יחסים טובה בהצלחה בפרק ב' תלויה לגמרי בתהליך ההעצמה וההתבגרות שעוברים בתקופה שאחרי הגירושים.

7. להיפתר מרגשות אשם – הם רק גורמים נזק. אני יודעת שזה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית, אז אל תתחילו מרגשות שקשה לשלוט בהם, תתחילו ממחשבות. ברגע שאתם תופסים את עצמכם חושבים "אני אימא איומה, איך עשיתי את זה לילדים שלי", פשוט תעצרו את המחשבה הזו. תגידו לה "סטופ. אני לא מוכנה שתסתובבי לי בראש. צאי. את רק מזיקה".

ההרגל לעצור את המחשבות הכפייתיות שנגרמות מרגשות אשם יעזור לכם מאוד, כי העול הרגשי ילך ויפחת. כדי לחזק אתכם, אני מודיעה באופן חד משמעי שרגשות אשם מעולם לא גרמו לאף אחד להיות הורה יותר טוב או אדם יותר טוב. הם מיותרים ומזיקים. אז שימו שומר חזק בראש שעוצר את המסתננים. אין כניסה למחשבות "אני כל-כך לא בסדר" למועדון התודעה של המתגרש, פשוט אין.

מי שחושבת שהיא אימא טובה מספיק, גם הילדים קולטים אותה כאימא טובה מספיק. הילדים חשים ברגשות אשם של ההורים ונוטים לדאוג בגללם.

8. חפשו את היתרונות. זו עצה בעיקר לאלה שהגירושין היו הבחירה של בן או בת הזוג ולא הבחירה שלהם. המצב נכפה עליכם, ואתם ודאי כועסים מאוד ועצובים מאוד, אבל תצליחו לצאת מהמשבר רק אם תחפשו בכוח נקודות קטנות חיוביות במה שקרה.

ישנם אבות שטוענים שאחרי הגירושים הם בעצם מבלים יותר זמן איכות עם הילדים שלהם בגלל הסדרי ראיה שמחייבים אותם לצאת מהעבודה מוקדם פעמיים בשבוע. יש אמהות שבגלל המצב הכלכלי אחרי הגירושין נאלצו לצאת לעבוד במשרה מלאה – ולפתע גילו שהן אוהבות את הקריירה שלהן ואת העובדה שהן מרוויחות יותר. וחוץ מזה, כולם מסכימים שנוח מאוד לישון באלכסון.

זה נשמע לכם עלוב? אולי, אבל הרבה יותר מסוכן לשקוע בדיכאון בלי לנסות להתרומם. הניסיונות לראות את חצי הכוס המלאה ולהישאר אופטימיים ולו קצת, לעתים קרובות מצילים את האדם מלהיכנס למשבר קשה. בכל אופן, אני בטוחה ששווה לנסות.

9. ארגנו לכם פסקי זמן מהנים. כן, זה סוד ההישרדות. אם בן או בת הזוג מתחלקים איתכם בזמן הילדים, יש לכם לפחות ערב חופשי אחד בשבוע. נצלו אותו לבילוי שאתם אוהבים, לכו לפגוש חברים, השקיעו מאמץ ותיהנו מהחיים. נסו להיזכר מה היה התחביב שלכם לפני שהתחתנתם, או מה תמיד רציתם לעשות ואף פעם לא יצא לכם. חוג ריקודי בטן? ערב פוקר ובירה עם החבר'ה הרווקים מהעבודה? לכו על זה. מה שמחזיק אותנו על פני המים אלה הרגשות החיוביים והחוויות החיוביות. דאגו למלא את המצברים, כי הנסיעה שלכם היא ארוכה ובהתחלה היא מתנהלת בכביש תלול ומשובש מאוד…

10. מחר יהיה יום חדש. המשפט האלמותי של סקארלט או'הארה היפה צריך להפוך למוטו שלכם. גם אם היום שוב דבר לא הלך, הילדים שוב עשו לכם את המוות, רבתם עם האקס, הבוס צעק עליכם כי אתם לא מאוד מרוכזים בעבודה (זה באמת מפתיע, כי הרי אתם במצב רוח כל כך מזהיר לאחרונה…), סירבו לתת לכם הנחה בעוד מוסד ציבורי ובנוסף הגיעו חשבונות מנופחים וטלפון מהבנק – זה באמת עובר ומחר באמת יהיה יום חדש. ועם כל יום, המצב ילך וישתפר. משבר הגירושין לא נמשך לנצח, יש לו סוף נראה לעין, גם אלה שלוקחים את זה מאוד קשה מתאוששים תוך פרק זמן מוגדר כלשהו. מחר יהיה יום חדש והאושר יחזור לחייכם. מבטיחה.

 

תזכרו שעם כל יום שעובר, האיזון קרוב יותר והחיים הופכים לשפויים יותר.

***

על עצמי: בת 37, אימא לחמישה, פרודה מזה 3 שנים, מתגוררת בירושלים.

***

המאמר נכתב בשיתוך משקדו של  עורך דין משפחה יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.