הכל משדרגים היום – טלפונים ניידים, מחשבים ואפילו בגדים! אחת הדרכים הכי נחמדות לשדרג בגדי ילדים הוא להוסיף להם אפליקציות. כמעט לכל ילד יש בארון חולצה חלקה, גופיית סבא או בגד אחר שאפשר להוסיף לו משהו צבעוני ומשמח. זוהי פעילות נחמדה שאפשר להכין ביחד בחופש, בבית, במזגן…
ילדים בגילאי 5 כבר יכולים לשרטט ולגזור בעצמם את הצורות, וכמובן לבחור את הצבעים. מגיל 8-9 אפשר אפילו ללמד אותם לתפור בעזרת מחט לתפירה ביד. קחו את זה בקלילות אם האלמנטים לא יוצאים מדוייקים, זה חלק מהיופי בעבודות יד.
וטיפ קטן לפני שמתחילים – האפליקציה יכולה גם לשמש להסתרת כתמים שלא ירדו בכביסה…
מה צריך?
גזרות של חלקי הפרוייקט
בגד לשדרוג – חולצה, גופייה, שמלה וכד'
פיסות של בדי לבד צבעוניים (אפשר להשתמש אפילו בשאריות. בדי לבד בכמויות קטנות אפשר להשיג בחנויות היצירה)
חוטי תפירה
מחט לתפירה ביד
סיכות תפירה
מספריים
עט או עיפרון לשרטוט
אופן ההכנה:
1. בוחרים בגד המתאים להוסיף עליו אפליקציה
2. לפני שמתחילים כדאי להכניס בתוך הבגד קרטון או ספר שיפריד בין שני הצדדים של הבגד כדי שבזמן התפירה לא נתפור בטעות את שני צידי הבגד ביחד.
3. בוחרים אפליקציה מתוך ארבעת האפליקציות המתוקות שהכנתי לכם. עושים save picture as לגזרת האפליקציה שבחרתם, מדפיסים וגוזרים את החלקים שלה.
4. את חלקי האפליקציה מניחים על בד הלבד, משרטטים וגוזרים.
5. מסדרים על הבגד את חלקי האפליקציה במקום הרצוי ומצמידים בסיכות.
6. תופרים בעדינות את החלקים לבגד בעזרת מחט לתפירה ביד. רצוי להשחיל במחט חוט תפירה כפול ולהתאים את צבעי החוטים לצבעי הבדים.
7. כדאי ואף מומלץ להשתולל ולהוסיף קישוטים נוספים. תתחדשו!
בשנים האחרונות הטרנד הירוק הולך ונעשה פופולארי יותר ויותר. כולנו משתדלים למחזר בקבוקים ונייר, ואנו מודעים יותר ויותר לשמירה על הכדור – נפלא!
אחת הדרכים העיקריות לשמירה על הסביבה היא שימוש חוזר במוצרים. בעולם הצרכני מלא הפרסומות שבו אנו חיים, אנו ממהרים לרוץ ולקנות כמעט כל פריט שאנו צריכים אבל שוכחים שפריטים חדשים הם "יקרים" גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה סביבתית: הייצור שלהם עולה במים ואנרגיה ולאחר מכן, בזבל. לכן מומלץ וכדאי לעשות שימוש חוזר בפריטים.
את העיקרון הזה אני מנסה ליישם בחיים בכלל ובמלתחה בפרט: כשמציעים לי בגדים יד שנייה, אני לא פוסלת אלא תחילה אני מודדת ובוחנת. אם מתאים לי, אני מקבלת, ואם לא – מעבירה הלאה. יש המון פריטים שיכולים לשרת אותי ולהצטרף לארוני בשמחה, ותמיד כיף לקבל בגדים בחינם.
סוד ראשון: מקור הפריטים
בלוק הזה בחרתי רק בפריטים יד שניה. השמלה, החולצה והנעליים היו של גיסתי, והועברו אלי.
שמלה ארוכה וצמודה, מחמיאה לנשים קטנות שכמוני: היא מאריכה את הגוף ומדגישה את הנתונים הרזים שלי. הבד של השמלה ממש משגע (ואם הופכים אותו מגלים שהוא באמת עשוי טלאים-טלאים ולא הדפס).
הנעל נותנת גובה ומשלימה מבחינה צבעונית את הלוק. החולצה מסתירה מה שצריך, מפתח הצוואר הגבוה שלה משמש כרקע למחשוף העמוק של השמלה. הטבעת מוסיפה לאווירת ילדת הפרחים.
המחסום הפסיכולוגי שיש לרבות מאיתנו בקשר לבגדים יד שניה מונע מאיתנו להנות מבגדים נהדרים בחינם. שימוש חוזר בבגדים הוא לא רק אופנתי אלא גם ירוק. אם נפתח את הראש נבין שהזבל של אחת יכול להיות האוצר של אחרת, ואולי שלנו.
לא צריך לקחת כל מה שמציעים לנו, אלא רק מה שמתאים ונכון, את השאר אפשר להעביר הלאה. צריך לדעת להגיד "לא" לפריטים שלא מתאימים, אבל חשוב גם לדעת להגיד "כן" למה שנכון לנו. אז בואו נשחרר את העכבות, ונעשיר את הארון בפריטים יד שניה.
יותר ויותר זוגות נשואים מתגרשים בכל שנה – כך אומרת הסטטיסטיקה היבשה. מאחורי המספרים עומדים אלפי זוגות שעברו תהליך משברי קשה ביותר. אבל כשיש במשפחה ילדים, כל העניין מקבל פרופורציות אחרות. מוסכם על כולם שהצד הנפגע העיקרי בתהליך גירושין זה הילדים.
כמעט בכל משפחה עם ילדים, בני הזוג (אם מדובר בהורים נורמטיביים) מתלבטים ארוכות בשאלה "האם להישאר ביחד בגלל הילדים". בעבר, השאלה הזו לרוב נענתה בחיוב, וזוגות רבים נשארו ביחד רק בגלל שזה היה, לדעת ההורים והסביבה, לטובת הילדים. לפעמים העניין עבד ומשבר הנישואין חלף, אבל פעמים רבות היה מדובר בשנים של סבל קשה עבור כל הצדדים.
היום המצב בגזרה מורכב יותר: הפסיכולוגיה המודרנית היא מאוד אמביוולנטית לגבי השאלה מהי טובת הילד במצב כזה. הדבר נכון במיוחד במקרים של זוג שלא מסוגל להסתדר או בנישואין שכרוכים בסבל משמעותי לבני הזוג, או אפילו לאחד מהם. מסתבר שלראות הורים סובלים זה לא תמיד לטובת הילד. מכל מקום, היום זוגות רבים מחליטים להתגרש, למרות המשבר שזה יגרום לילדיהם, בין היתר מכיוון שכבר לא מדובר בעניין חריג כ"כ בחברה.
היום, הפסיכולוגים טוענים שאפשר להפחית מטראומת הגירושין של ילדים, אם הזוג שומר על כללים בסיסיים במהלך הפרידה ואחריה. כיצד נודיע לילדים על מה שעומד להתרחש בחייהם? נביא פה מספר המלצות כלליות עבור כל הורה מתגרש. חשוב רק לסייג שיחד עם הכרת הכללים וקבלתם, יש להקשיב לאינטואיציה ההורית שלכם. מובן שכל ילד שונה מחברו, ואפילו באותה המשפחה הילדים יכולים להגיב באופן שונה ולא תמיד צפוי. לכן חשוב להעביר כל עיקרון דרך המסננת האישית של היכרותכם את ילדכם ותחושות הבטן שלכם.
מה מומלץ לעשות?
על ההורים לספר לילדים שהם החליטו להתגרש בעצמם. חשוב ביותר ששני ההורים וכל הילדים, בלי קשר לגילם, יהיו נוכחים בשיחה. אם מספרים לכל ילד בנפרד, יתכן שהוא פשוט יישאר בודד מול צערו כשהוא לא מסוגל להרגיש שאחיו שותפים לתחושותיו. לעתים קרובות אחד ההורים לא מעוניין בגירושין. חשוב ביותר שיבין שכרגע לא מדובר בו, אלא בילדים, והם צריכים לראות ששני ההורים מסכימים לתהליך ולוקחים אחריות עליו ועל המשך התפקוד שלהם ביחס לילדים. גם אם אחד הצדדים מאוד פגוע, עובר משבר קשה וגם מאוד כועס, חשוב שיגלה אחריות הורית וישים את רגשותיו בצד למשך השיחה עם הילדים, כדי שיוכל לדבר איתם בצורה רגועה ובטוחה.
יחד עם זאת, יש הורים רבים שבסופו של דבר מנהלים את השיחה מול הילדים לבדם, מכיוון שבן הזוג לא מוכן או לא מסוגל לשתף פעולה. זה לא אידיאלי, אבל לפעמים זה מה שיש. אל תהיו אכולי אשמה ואל תחשבו שיכולתם לעשות את זה יותר טוב – זה לא ממש מועיל לאף אחד. בעיקרון, בתהליך הגירושין יהיו לא מעט רגעים שתצטרכו פשוט לעשות במיטב יכולתכם, ולעבור הלאה.
זכרו שהילדים עלולים להאשים את עצמם בגירושין. נכון שזה לא נשמע הגיוני, אבל זה מה שעושים רוב הילדים – כך עולה ממחקרים שונים. לכן במהלך השיחה תחזרו כמה פעמים על העובדה הפשוטה שהם לא אשמים, והמשבר כלל לא קשור אליהם.
נהלו את השיחה הכי קרוב שאפשר למועד הפרידה. אל תתנו להם יותר מכמה ימים לעכל את העניין, לפני שאחד מבני הזוג עוזב את הבית: זה מבלבל אותם. מובן מאליו שאין לשוחח עם ילדים על משהו שטרם הוחלט סופית. רוב ההורים יעדיפו לנהל את השיחה רק אחרי שכבר יש סידור כלשהו לבן הזוג שעוזב את הבית.
אם אפשר שהילדים לא ידעו מי יזם את הגירושין – זה בפירוש עדיף. אם הם ישמעו מכם שמדובר בהחלטה משותפת (גם אם זה לא מדויק), זה יקל עליהם. הידיעה שיש הורה אחד ש"אשם" בגירושין, גורמת להם לכעוס על ההורה ה"נוטש" ולרחם על ההורה השני. כל הסיבוך הזה גורם לכל-כך הרבה רגשות אשם, שאם אפשר לחסוך אותו, זה בפירוש לטובת הילדים. ככל שהם יהיו פחות מודעים לסערות הרגשיות של ההורים, כך הם יישארו מוגנים יותר.
דברו איתם על העניינים הפרקטיים: איפה הם יגורו ועם מי, באיזו תדירות יפגשו עם ההורה הלא-משמורן, מי יסיע אותם לבית הספר או לחוגים, ועוד. הסבירו להם ששניכם ממשיכים להיות ההורים שלהם במאה אחוז, ושאף אחד מההורים לא מתגרש מהילדים שלו – זו רק פרידה בין בני הזוג.
אל תצפו לתגובה מסוימת. יש ילדים שיבכו, יש כאלה שיתחננו שתשנו את דעתכם, ויש ילדים שיסתגרו בתוך עצמם. עליכם להכיל את מגוון התגובות גם אם זה מאוד לא קל, אבל זה תפקידכם כהורים. העצב והצער שלהם לגיטימיים, אז עשו כל מאמץ לשים רגע בצד את מה שאתם מרגישים, ולתת לרגשות של הילדים מקום של כבוד. אפשרו להם לשאול שאלות, אבל היו זהירים עם התשובות. אם אין לכם מושג למה הילד שואל את השאלה, פשוט תגידו "כרגע אני לא יודע, אני אחשוב על התשובה ונדבר על כך מאוחר יותר", וקחו את הזמן להבין מה עובר להם בראש.
אם הילדים עוברים דירה בגלל הפרידה של ההורים (דבר שבעיקרון עדיף להימנע ממנו), חייבים לתת להם זמן לעכל את החדשות, לקחת אותם לראות את הדירה מראש, להכיר להם את השכנים, לאפשר לבחור באיזה חדר הם יגורו, או לסדר אותו כראות עיניהם. כל זה יחזיר מעט סדר ושליטה לבלגן שכרגע הם מרגישים ששולט בחייהם.
גם לאחר השיחה יכולות להיות לילדים תגובות שונות: חלק מהילדים יפתחו התנהגות פראית, התפרצויות זעם, חלק יהיו אדישים ויזלזלו בלימודים, אבל חלק דווקא ינסו להיות "טובים" ומרצים, בגלל תקווה שזה יגרום להורים להשלים או מתוך חשש לאבד את אהבת ההורה העוזב. זכרו שכולם צריכים טיפול מיוחד ותשומת לב, גם אלה "הטובים". חשוב ביותר לשוחח עם הגננת או המחנכת של הילד ולהודיע להם על מה שצפוי לקרות. כך גם הם ידעו להתייחס נכון לשינוי התנהגותי שעלול לצוץ.
לסיכום חשוב לי להדגיש את חשיבות הגישה החיובית. אם ההורים לא יתיחסו לכל עניין כאל אסון, ויחד עם הניסיון הכן להכיל את רגשות הילדים (ואת רגשותיהם הלא פשוטים שלהם עצמם), יהיו בטוחים בכך שיש מקום לאופטימיות ויש יתרונות בכל מצב, גם הילדים יפנימו את התחושה הזו ויהיה להם קל יותר לעבור את המשבר בצורה מועצמת.
(הכותבת היא פרודה מזה שלוש שנים ואימא לחמישה ילדים בגילאי 6-16)
הקיץ החם והעובדה שיש לי ילד הביאו אותי לסיטואציה ההזויה שלפניכם.
לא, אתם לא טועים, זו אני בתוך מזרקה של מים, מוכיחה לבן שלי שאין מה לפחד ושלהירטב זה כיף.
בראש-העין הקימו טיילת בשם "צלילי המוזיקה" שבה האטרקציה המרכזית היא המזרקה הזו שיוצאת ממש מהאדמה. בד"כ המקום מלא ילדים בבגדי ים, אבל אני הצלחתי לתפוס רגע לבד.
סוד ראשון: למה זה עובד
חוצמזה שאני רטובה, דבר סקסי לכשעצמו, אורך החצאית הקצר בשילוב של הנעליים (המזכירים כפכפי סבא), מחמיא לי.
שילוב הצבעים שחור-אפור ורוד מחמם את האוירה הרטובה. שימו לב לפיזור של השחור: למטה, בנעליים. במרכז, חגורה. ולמעלה, שרשרת. מה שיוצר תחושה של איזון.
הצמיד
סוד שני: החצאית
תוצרת בית. מדובר על שאריות בד וגומי. עלות משוערת: 20 ש"ח, שלוש שעות תפירה. רמת תפירה: קלה.
יש לנו גינה! בתור התחלה בואו נסכים שזה עניין חיובי. לפני רכישת ביתנו הראשון, חלמתי תמיד על גינה משלנו ומראש ידעתי שאני הולכת להשקיע בגינה חסכונית במים. משטחי דשא טבעי נראים לי כבזבוז נוראי עליו מתחילים גם קנדים מבטן ולידה להניד ראש, וקנסות המים על גינות ביתיות וציבוריות שיכנעו אותי עוד יותר בצדקת דרכי.
לפני שהגענו לשכונה, חשבתי שדשא מלאכותי הוא משהו שמתאים בעיקר לאיי תנועה. היה בו משהו קצת… איך לומר – מלאכותי. דעתי נשארה מוצקה עד חמש דקות לאחר שהוזמנתי לגינתה של השכנה, שם ראיתי את התוצאה של שלוש שנות אושר סינטטי. במקרה של שכנתי, הדשא היה באמת ירוק יותר.
שכנתי שרון התקינה דשא מלאכותי בביתה לפני כשלוש שנים ולא מתחרטת לרגע. לאחר ביקורים ומנגלים לרוב, הבנתי שאם הילדים שלי לא הצליחו להשמיד אותו, זה כנראה פיתרון עמיד במיוחד. ביתה של שרון הוא מסוג המקומות המזמינים ששואבים אליהם את כל ילדי השכונה. בכל זמן נתון אפשר למצוא שם גדוד ילדים בגילאים שונים, ואת שרון לוגמת קפה בעין הסערה, בשלווה סטואית. הדשא הסינטטי של שכניי נמצא מסביב לפינת ישיבה, בית על העץ, ערסלים ועוד מיני אביזרים המצביעים על כך שהגינה שלהם נמצאת בשימוש אינטנסיבי. את הזיתים שנושרים מהעץ המקסים שצומח להם באמצע הגינה הם מברישים באמצעות מטאטא.
חיות מחמד יכולות לנצל את ההזדמנות ולהשתמש בדשא כפינת נוחיות. במקרים האלו נחמד להיזכר שדשא סינטטי אפשר לנקות עם צינור!
שיחה עם הגננ(ית) החביבה שהתקינה שם את הדשא הבהירה לי ששכנתי דווקא לא בחרה בסוג היקר ביותר וכך שמה סוף לתירוץ הכלכלי שהתחלתי לבשל עוד לפני שהספקתי לצייץ.
למרות שאני אוהבת את הגינה של השכנים, שתי הבעיות העיקריות בשלהן עוד לא התקנו דשא מלאכותי בגינתנו הן העלות והצורך בצל. דשא מלאכותי יקר משמעותית פר מטר מרובע מדשא רגיל ובגינה גדולה כמו שלנו זו הוצאה ניכרת. דשא מלאכותי מתחמם בשמש הישראלית לכ-70 מעלות ולפני שנשקול התקנת דשא כזה אנחנו צריכים למצוא זמן ומשאבים ולדאוג לגינה מוצלת.
מהם היתרונות של דשא סינתטי?
– דשא סינטטי אין צורך להשקות ובימינו, לשפוך מים זה לא מוסרי.
– דשא סינטטי אין צורך לכסח, אין לי מכסחת דשא ובעיקר אין לי זמן.
– דשא סינטטי אין צורך לזבל, לרסס לעשב ולטפל, אין לי חשק לשכור בשביל זה גנן ואם עוד לא ציינתי את זה קודם, יש לי גינה! רק אין לי זמן.
ונעבור לקורס זריז בדשאולוגיה. כמה טיפים בסיסיים:
– באופן כללי ניתן לומר שככל שהדשא רך וצפוף יותר, איכותו גבוהה יותר.
– דשא מתחת ל-20 מ"מ גובה לא שווה את כספכם
– קיימים בשוק דשאים בגוונים שונים, מירוק אחיד ועד סוגים המשלבים אפילו גווני חום וצהוב, למראה טבעי.
– חשוב לבדוק שסוג הדשא אינו פולט חומרים רעילים בשמש ושהוא אינו ניתן לתלישה או מתחמם יתר על המידה. כיום קיימים אפילו סוגים עם מסנני קרינה.
כשאמצא את הכסף הדרוש לפרוייקטים בגינה אני רוצה דשא מלאכותי.
***
המאמר נכתב בחסות איסמור – איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר מוצרים אלה כוללים, בין היתר דשא סנטטי, ג`קוזי(ספא), סאונות, ברביקיו בנוי, מתקני שעשועים לילדים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.
האם יש מישהו מאיתנו שאיננו מחפש איזון והרמוניה בחיים שלו? נדמה לי שכולנו מסכימים שאין הרבה דברים יותר חשובים בחיים. הבעיה היא שנדמה לי, לפעמים, שככל שאנחנו מחפשים אחריהם יותר ככה הם מתרחקים מאתנו.
זה קורה לנו במיוחד במצבים של מעבר ושל שינוי: החלפת מסגרת, עבודה חדשה, מעבר דירה ועוד הרבה מצבים דומים שבהם אנחנו צריכים להתחיל משהו חדש ולהתרגל אליו. המעברים יכולים להיות משמחים – עלייה לכיתה א' או כניסה לאוניברסיטה או מעבר לבית משלך או תחילת חיים משותפים עם אהוב. השינויים יכולים להיות גם טראומטיים – כמו גירושין, פיטורין או הגירה לארץ אחרת. יש גם מצבי שינוי שהם פשוט חלק מהחיים של כל אחד מאיתנו: הגעה לגיל ההתבגרות, התמודדות עם גיל המעבר אצל נשים וגם שינויים קטנים שבהם אנחנו נתקלים בחיי היום-יום.
מה שמשותף לכל המצבים האלה הוא שהם מפרים את האיזון שלנו ואנחנו נכנסים לסטרס. ההתמודדות של הגוף שלנו עם הלחץ מביאה איתה תופעות לוואי לא נעימות ולא תמיד בריאות. תופעות הלוואי עלולות להיות רבות: מכאבי בטן עד נדודי שינה והתקפי חרדה. גם מי שלא מרגיש את תופעות הלוואי הגופניות, ודאי מכיר היטב את הלחץ הנפשי שנובע מהצורך להסתגל במהירות למצב שהשתנה.
קשיי ההסתגלות לשינויים מתבטאים בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. במיוחד אני רואה את השוני הזה מתבטא אצל הילדים. חלק מילדיי הם סתגלנים מלידה, אבל אחד מהם דווקא מתקשה מאוד בכל מעבר הכי קטן, גם אם מדובר במעבר משמח. אך אני בספק אם אלה שנראית כ"זיקית אנושית" ומיד "שוחים" במים החדשים, עוברים משבר פחות קשה. אולי הם פחות יודעים לבטא אותו ואולי הם פשוט עוברים אותו אחרת, אבל השינוי מערער את כולנו – ככה זה אצל בני האדם. לפעמים דווקא לאלה שפחות מביעים את הקושי, יהיו תופעות לוואי גופניות ונפשיות שנובעות ממתח כבוש.
אחת השיטות המסייעת לנו להתגבר על המתח המערער ולחזור לאיזון וליציבות, היא שיטת פרחי באך.
ד"ר אדוארד באך, רופא אנגלי, הומיאופת וחוקר (1886-1936) הרגיש בשלב מסוים בקריירה שלו כרופא שידה של הרפואה וגם של ההומיאופתיה קצרות מלסייע לחולה משום שרוב המחלות נעוצות בבעיות נפשיות ואישיותיות של האדם. הוא החל לפתח שיטה של טיפול נפשי-אנרגטי המבוסס על תמציות צמחים, וזכה על כך לבוז וללעג מכל הקהילה הרפואית סביבו. יש לציין שהוא לא נרתע, והביא לכדי שלמות את שיטתו שמכונה היום "פרחי באך". ד"ר באך ראה בשיטה כלי לטיפול עצמי לא פחות מאשר כלי לרופא או למטפל. תמציות של צמחים שמשמשים בשיטה הזו מופקות בצורה מיוחדת, בעזרת אלכוהול, אור שמש ועוד, ולא נוגדות שום טיפול תרופתי או טבעי אחר.
התמצית שעליה המליץ ד"ר באך עבור אלה שנמצאים במצבי מעבר, נקראת תמצית אגוז. כמו כל תמצית בשיטת פרחי באך, היא מתאימה לאנשים מסוימים בכל מצב בחיים, ולכל האנשים במצבים מסוימים בחיים. במקרה שלנו, נדבר על ההתאמה שלה למצבי משבר.
תמצית אגוז מתאימה באופן מושלם למצב שבו הילד או המבוגר צריכים להתאקלם בסביבה חדשה ולא מוכרת. זה יכול להיות מצב נקודתי כמו של ילד שעולה לכיתה א' או נכנס לגן חדש; זה יכול להיות במצב מתמשך כמו גיל ההתבגרות שעובר על הילד בצורה סוערת. למבוגרים זו יכולה להיות תמצית שתעזור לעבור את הימים הראשונים הקשים אחרי הגירושין, אחרי הגירה לארץ חדשה, מעבר לבית חדש, ואפילו במצב קשה מנשוא כמו מותו של אדם קרוב שהיה חולה ותלוי בנו זמן רב. מומלץ גם להיעזר בתמצית כשיש שינוי בעבודה, לא משנה אם הוא חיובי כמו קידום, או שלילי כמו פיטורין, כיוון שעבור הגוף מדובר במצב של שינוי ובערעור של האיזון.
תמצית האגוז "חוסמת" השפעות סביבתיות שליליות שלא מתאימות לנו ומאפשרת לנו מי שאנחנו באמת. לכן היא גם מתאימה לאלה שמסתגלים "יותר מדי טוב", מאמצים את מנהגי הסביבה וכתוצאה מכך מרגישים שהם מאבדים את עצמם וכבר לא יודעים מי הם, בעצם.
אפשר להיעזר בתמצית גם כששמחים, אבל מוצפים ברגשות גועשים – למשל, בתחילת היריון, אחרי לידה, חתונה, או במהלך ההסתגלות במעבר למגורים משותפים עם בן זוג. תמצית האגוז "שומרת" עלינו מאוזנים, מונעת מצבי רוח קיצוניים ומשתנים, מנטרלת את ההיאחזות הנוסטאלגית הלא בריאה בעבר ומסייעת להתחיל ברגל ימין.
השימוש בפרחי באך קל מאוד: התמצית מגיעה בבקבוקון זכוכית עם טפטפת. יש לטפטף מספר טיפות לכוס מים כל כמה שעות, לפחות 4 פעמים ביום, ולשתות. כמעט ואין לזה טעם לוואי כלשהו, מלבד טעם קל ביותר של אלכוהול שבו נמהלות התמציות.
מכיוון שמדובר בתמצית שהיום קל להשיג כמעט בכל בית מרקחת, ניתן להמליץ עליה גם לטיפול עצמי: פשוט לטפטף כמה טיפות בכוס מים כשעוברים דירה, מסתגלים לעבודה חדשה או מתמודדים עם כל משבר ו/או שינוי אחר.
אם אין שיפור במצב או שהוא מחריף, כדאי לפנות למטפל בפרחי באך; הוא יוכל להרכיב בשבילכם תמצית אישית מורכבת מכמה תמציות שונות ומתאימה לכם באופן מושלם.
***
נכתב בחסות טיפול בגלי הלם – הטיפול בגלי הלם הינו טיפול חדשני, מוכח מדעית ואפקטיבי ביותר, אך עם זאת הוא חייב להתבצע ע”י אנשי מקצוע. הטיפולים מתקיימים ב”מרפאת מומחים משולבת” המתמחה בכאב ומאגדת בתוכה את מיטב הרופאים המומחים בצפון הארץ ביניהם אורתופדים מומחים, נוירולוגים, כירופרקטים ועוד מטפלים רבים ושונים.
ניסיתי בזמן האחרון את השיטה של לתלות את הבגדים אחרי הכביסה ופשוט לתת לבני הבית לקחת את מה שהם צריכים ישירות מהמתלה בלי שהיא אפילו תגיע לארון, אבל זה לא ממש עבד… אני גם חושבת שאולי העובדה שכולנו לבשנו בגדים באותו צבע וחזרנו שוב ושוב על אותה מלתחה גרמה להרמת כמה וכמה גבות אצל המשפחה הקרובה
כשהבנתי שזה לא עובד ניסיתי את השיטה של לתת לכביסה להתרבות. הרי תמיד יש לי הר של כביסה שממתין להיכנס למכונה והר של כביסה שכבר יצא מהמכונה. תהיתי מה יקרה אם ננסה לעשות השוואת גדלים ולראות איזה הר ינצח. בסוף החתולה ניצחה. היא מילאה את שתי הערמות בשערות והפכה אותן למשכן הפרטי שלה.
אני חושבת ששלב השבירה היה כשהילדים גדלו מעט וקיפלנו את הלול. הלול לא באמת שימש את הילדים – הוא פשוט מנע מהכביסה הנקייה לזלוג לרצפה, היווה כלא מצוין שמנע מהכביסה הנקייה לברוח ובודד אותה מחיות בית, תינוקות זוחלים וכל השאר: האופציה המושלמת לכלי קיבול ענק.
בצר לי הבנתי שאין ברירה וצריך לקפל כביסה. החלטתי שאם כבר עושים את זה אז עדיף שזה יהיה בדרך הקלה ביותר והיעילה ביותר. היה לי גם ברור שאני לא מתכוונת לגהץ את כל הערימה כמו חמותי שתחיה; אני לא אתפלא אם גם תחתונים עוברים אצלה גיהוץ והיא מזועזעת כל פעם מחדש שהסדינים שלי לא עוברים גיהוץ…
דרך אגב, זה הרגע להזכיר שאומרים שבשעה של עבודות בית – בישול, קיפול כביסה, סידור חדרים וכן הלאה – שורפים 200 קלוריות, מעורר מוטיבציה, לא?
אז פנו את המיטה ויישרו את הסדין, מצאו בטלוויזיה איזו סדרה שלא צריך להתעמק בה, קחו את הר הכביסה והניחו לידיכן, והתחילו לקפל!
קיפול כביסה של ילדים
כשקמים בבוקר זה לא בדיוק הזמן לנסות להתחיל לזהות חליפות ולהתאים צבעים. יש גם את התופעה הנפוצה של אבות חסרי יכולת התאמה שיכולים לשלוח את הבן לגן עם שמלה. למען שעות בוקר יעילות יותר מצאתי שתי שיטות קיפול טובות:
הראשונה – לקפל את החולצה בתוך המכנס: מקפלים את החולצה כרגיל, שמים אותה בתוך הרגל של המכנס ועל זה מקפלים את הרגל השנייה.
השנייה – דומה אך שונה – לקפל את המכנס בתוך החולצה: זה מאוד דומה למה שעושים בחנות. מקפלים רק את צידי החולצה, שמים עליה את המכנס המקופל ואז מקפלים את החולצה לחצי כרגיל.
מצעים של ילדים: אני נוהגת לקפל הכול ואז להכניס לתוך ציפת הכרית שהיא קטנה ויעילה. את כל הסט שומרים ביחד בארון .
ואם מדברים על מצעים: כשאתם תולים מצעים, בייחוד של הילדים, נסו לתלות אותם אחד ליד השני לפי הסט לו הם שייכים ולנער מעט על מנת שהכול יהיה מתוח וללא קמטים כשיתייבש. בנוסף, מצעים יש לקפל ישירות מהחבל: כך הם ישמרו על מראה חלק ונקי.
קיפול כביסת בוגרים
אם יש לכם ילדים בוגרים יותר בבית הם בטח ישמחו לעזור לכם לקפל לפי הסרטון הבא
זה מגניב (היי…זה ביוטיוב!) וזה כל כך מהיר שזה נראה כמו קסם.
תוספת אישית שלי: החלק האחרון משאיר את השרוול בחוץ אלא אם אתם מקפלים שוב לחצי. זה גם חוסך מקום בארון וגם יוצר קיפול יפה. למי שסקפטי אני רוצה לומר שאפילו מישהי בעלת שתי ידיים שמאליות כמוני כמוני הצליחה בקיפול.
קיפול כביסת הורים
למזלי, בן זוגי לא הולך מכופתר – רק ג'ינס וחולצת T ולפעמים עושה טובה ולובש T עם צווארון. כך שאני מתמודדת עם קיפול חולצות טריקו בלבד.
ראשית, כאשר אתם תולים את החולצות נערו אותן בשתי ידיים וודאו כי השוליים יחסית חופפים. כך מקבלים בד ללא קמטים וחולצה ישרה יחסית במקום גוש חסר צורה.
ולמלאכת הקיפול עצמה: גם כאן ניתן לקפל כמו בסרטון המצורף.
בנוסף אני נוהגת לקפל את החולצה בצורה צרה יחסית (כמו בחנות בגדים) כדי לחסוך במקום בתוך הארון. שימו לב שהיום נוטים לעשות מדפים צרים יותר וארונות צרים יותר מבעבר וחבל לתפוס כל כך הרבה מקום. שימו את הבגדים שאינם בשימוש יום יומי מאחור ואת הבגדים האהובים מקדימה כך שיהיו זמינים. זה ימנע יצירת בלגאן בארון כשמחפשים בגדים. סדרו את הארון לפי צבעים, כדי שיהיה קל יותר לחפש את החולצה הכחולה שאוהבים, למשל. עוד יתרון הוא שתגדילו ככה את הסיכוי שתהיה לכם כביסה מלוכלכת סביב אותו גוון ותוכלו למלא מכונה בקלות.
לפחות אחת לשנה עברו על הבגדים, בייחוד של הילדים, וראו במה לא השתמשתם. יש הרבה אנשים שישמחו לקבל את הבגדים ובכל עיר ישנם מרכזי חלוקה ו/או מיחזור שמחכים לתת לבגדים שלכם בית חם. גם לנעליים לא בלויות במצב טוב ימצא בית חם וגם לתיקי בית הספר של הילדים: ככה גם חסכתם מקום וגם עשיתם מצווה.
קיפול מצעים מגבות ושאר מיני חתיכות בדים גדולות
רצוי לציין שמצעים חשוב לקפל טוב ונכון לא רק בשביל למנוע קמטים, אלה דבר ראשון על מנת לחסוך מקום בארון. סדין או ציפה של שמיכה שאינם מקופלים נכון יכולים לתפוס אפילו יותר מפי שניים מקום וחבל.
רצוי להתחיל כבר בשלב תליית המצעים. כמו במצעי ילדים, גם כאן רצוי לתלות אותם אחד ליד השני על מנת שהסטים כבר יהיו לנו מוכנים ולא נתחיל לנבור ולנסות לזהות מה שייך למי. בנוסף, מצעים זוגיים או בודדים קפלו קיפול אחד או שניים, נערו היטב ותלו את זה כבר חצי מקופל מה ששומר על צורה יפה ונעימה גם לאחר הייבוש ומקל על הקיפול כמובן.
קיפול סדיני גומי – אני חושבת שאלה הסדינים הכי נפוצים היום ופחות ופחות משתמשים בסדינים הגדולים ללא הגומי אשר דורשים תופסנים מיוחדים או אנשים מוכשרים שלא זזים בלילה (לא אני, בקיצור.)
מתחו את הסדין בידיים כך שתקבלו קצה מול קצה. הכניסו פינה אחת לתוך השנייה. חזרו על זה עם כל 4 הפינות בצורה מסודרת אחת לתוך השנייה. החליקו עם היד ויישרו את שארית הסדין לאורך שיהיה מסודר מה שבעצם נותן לנו מלבן ענק עם חלק אחד מעוגל של הפינות.
המוכשרים בינינו יעשו זאת באוויר… הרוב יניחו על המיטה או השולחן ואת הקצה המעוגל מקפלים פנימה בערך שליש מהרוחב וכך אנו מקבלים מלבן ארוך יפה ולא מעוגל שניתן לקפל בקלות.
למי שלא הבין והסתבך מצ"ב קישור המסביר זאת אמנם באנגלית אבל באופן ברור ויפה.
טיפ נוסף שאינו מוזכר בסרטון – לאחר שקיפלתם את הסדין ואת הציפה של השמיכה הכניסו הכול לתוך הציפה של הכרית וכך יש לכם סט מסודר מוכן לשליפה בארון בלי לחפש התאמות מיותרות.
עוד סרטון בנושא – קצת יותר תואם לקלמזיות שלי אבל התוצאה זהה. והכי חשוב שימו לב לארון המקופל המסודר מאחוריה:
גם פה, מומלץ לקפל הכול ואז להכניס לתוך ציפת הכרית. את כל הסט שומרים ביחד בארון.
תראו כמה מעט מקום תופס ארון מצעים שלם שמקופל בצורה זו:
קיפול מגבות – אני יודעת שהרבה פשוט מקפלים מגבות לחצי ושוב לחצי ושוב עד שנשארים עם משהו קטן שכזה. אם תשאלו את אמא שלי, היא תגיד לכם שזה ממה לא חוקי.
השיטה שלה שאומצה על ידי, כי פשוט אחרת אני מרגישה שאני לא ממצה את מלוא פוטנציאל קיפול הכביסה שלי, היא לקפל כל מגבת לשליש ורק אז לקפל חצי וחצי.
אופציה שנייה שגורמת לנו לא להתבאס מהגודל הבלתי אחיד של המגבות שלנו הוא לקפל את כל המגבות לאותו הרוחב בלבד ואז להתחיל לגלגל את זה כמו רולדה. ככה יש לנו רולדות יפות וצבעוניות מסודרות על המדף.
אם מקפלים בצורה קצת קשה לשים לב מה הגודל הסופי של המגבת – כולן באותו הרוחב – ולכן מומלץ לשים מגבות פנים, גוף, וידיים במדפים שונים.
ואם עדיין הכול לא מצליח לכם. לא מניסיון אבל ממה שראיתי ברשת אולי המכשיר הבא זה יעשה את העבודה, למרות שבגדול זה דומה לכלא שקיות הניילון שיש לי במטבח…
מדי עונה אנחנו נחשפים לאופנה חדשה. החנויות מציעות את הפריטים הכי חמים, וכולנו פוגשים בהם בכל מסע שופינג. למרות אהבתי לאופנה, בד"כ קשה לי להתחבר לטרנדים חדשים. לוקח לי שנה שנתיים להתרגל לרעיון, ובינתיים הטרנד כבר מתחלף.
השנה קרה אירוע נדיר והתחברתי לטרנד החם בדיוק בזמן: הניאון. אולי זה בגלל שזה קצת מזכיר לי את הילדות שלי (שנות ה-80), או בגלל אהבתי לצבעים בוהקים וחזקים; הניאון מתחבר לי למקום בנשמה שאוהב להתבלט אופנתית.
ההתמסרות לטרנד התחילה כשקניתי נעליים בצבעי ניאון: כתום וצהוב (2 ב-100, איך אפשר לסרב?), ובאותו הרגע נפרץ הסכר והמון פרטים חדשים בצבע ניאון צצו בארוני. עכשיו, כשאני מתבוננת בפריטים הזוהרים, אני פשוט מאושרת! גם אם תוך עונה או שתיים זה כבר יהיה out, צריך ליהנות כל עוד אפשר…
סוד ראשון: למה זה עובד
החולצה והנעליים הן חברות טובות בלוק הזה, ולא אכפת לי שזה matchy matchy, בעיני זה מקסים. הבד האוורירי של החולצה ביחד עם החיתוכים עושים לי את זה ובגדול. המכנס השחור מחמיא לניאון הצהוב, והולך נהדר עם נעלי עקב סירה. טבעת ה-over size הזהובה מתאימה לניטים הזהובים שעל החולצה, ומשדרת, שוב מסר של wow.
סוד שני: המכנסיים
את המכנסיים אני תפרתי. עלות הבד כ-20 ₪ ולזה צריך להוסיף חמש שעות עבודה. רמת תפירה: בינונית.
טרנדים חדשים לא תמיד קלים לעיכול. חשוב ללבוש את מה שמתאים לנו ולאו דווקא מה שאופנתי. אני מאמינה שכמעט בכל טרנד אפשר למצוא את הפריט שיתאים לנו מבחינת מבנה הגוף והטעם האישי, אבל לא תמיד חייבים לאמץ טרנד חדש; אפשר לדבוק בפריטים הקלאסיים ולחכות לעונה הבאה. ומי שתופרת, כמוני, יכולה להמשיך וליצור בגדים לפי טעמה ומידתה, ללא קשר לסחורה בחנויות.
יש אנשים שזוכרים מהטיול שלהם באנגליה את הטיול לביג בן, נהר התמזה או כיכר טרפלגר. אני דווקא זוכרת מלונדון את חנויות הספרים הענקיות ברחוב אוקספורד. בכל חנות כזו יש בית קפה חמוד וקטן, שאתם יכולים לשבת בו בכיף עם הספר שלכם ולשתות קפה. הכל טוב ויפה, עד שאתם שומעים אישה צועקת בהיסטריה, "איציק! 'תה רוצה אספרסו כפול או רגיל? שים כבר ת'דברים שלנו על הכיסא שנתפוס מקום! "
זה מחזיר אותנו לישראל. רוב חנויות הספרים בארץ (ואנחנו לא מדברים על מדינת תל אביב) הן קטנות וצפופות. המנטאליות של החנויות כאן היא "כנסו, קנו ספר ולכו". אפילו בחנויות ספרים גדולות ומרווחות, אין בד"כ כיסא אחד לרפואה!
אם לא מתחשק לכם לעמוד במעבר צפוף של חנות ספרים בקניון הומה אדם, כשמישהי עם עגלה דורסת אתכם והמוכרת שולחת אליכם מבטים חמוצים (כי אתם כבר רבע שעה עומדים ובוהים בספר), תוכלו להזמין את הספר המבוקש מאתר האינטרנט של החנות.
אבל במחשבה שנייה, למה שתעשו את זה? האם הסתכלתם פעם על המחירים של הספרים בארץ? אם אתם נוהגים לרכוש ספרים בארץ, סימן שאינכם מכירים את הפלא הבא שיצא מאנגליה מאז דיוויד בקהאם: חנות הספרים המדהימה Book Depository.
אני שמחה להמליץ לכם על החנות המופלאה הזאת. מאידך, השמחה הזו מהולה בעצב. האם המצב בישראל כל כך רע, שאפילו הספרים שנמכרים באנגליה (אחת המדינות היקרות בעולם), הרבה יותר זולים מאשר בארץ?
לשם השוואה, בואו ניקח כמה ספרים מהאתר של רשת סטימצקי. ספר הילדים החביב "הזחל הרעב" של קרל אריק עולה באתר 62 ₪. לעומת זאת, בחנות הספרים הבריטית מחירו 40 ₪. ספרו של קורט וונגורט, "בזמן שבני תמותה ישנים", עולה באתר 79.90 ₪ ואילו בחנות הבריטית מחירו כ-53 ₪. הספר "דיאטת שבע-עשר הימים" של מורנו מייק עולה באתר 80.75 ₪. בחנות האנגלית – מחירו כ-47 ₪.
פערי המחירים הולכים ותופחים כשזה מגיע במיוחד לספרי אמנות, עיצוב ותחביב. הספר "סריגת וינטאג" של קלייר מונוטוגמרי עולה באתר סטימצקי 125.10. בחנות הבריטית, לעומת זאת, מחירו 60 ₪. דוגמה נוספת: הספר המדליק "עולם הגרפיטי" עולה באתר הישראלי 263.00 ₪, בזמן שבחנות הבריטית הוא מוצע ב-136 ₪.
אין ספק, שהחנות האנגלית מתאימה במיוחד לאומנים, אמנים, מעצבים, אדריכלים, חובבי עבודות יד ועוד – מה גם שרבים מהספרים אינם ניתנים להשגה בארץ.
החסרונות של חנות Book Depository
מופלאה ככל שתהיה, החנות עדיין לא מציעה אופציה של דפדוף וירטואלי בספרים עצמם. זאת, בניגוד לחנויות אחרות כמו אמזון. לכן, אני ממליצה להיכנס קודם לאמזון, לחטט בכמה ספרים ולקרוא את הביקורות של הגולשים (שממליצים או משמיצים בחופשיות). רק לאחר שתגבשו החלטה, תוכלו להזמין את הספרים האלו ב-Book Depository.
אתם בוודאי שואלים: מדוע בעצם לא לקנות כבר באמזון. התשובה לכך, היא שבחנות הבריטית תקבלו יחס אישי, מהיר וחם. תוכלו לשלם באמצעות PayPal והכי חשוב – המשלוח הוא חינם!
גם זמן המשלוח הוא מהיר. תוך שבוע, הספר הנכסף כבר יחכה לכם בסניף הדואר. חסרון קטן, הוא שהספר מגיע בדואר רגיל ולא רשום. מניסיוני אוכל להעיד, שלאורך חמש שנים שבהן הזמנתי ספרים רבים מעולם לא קרה שספר אבד בדואר. ברור שאם דבר מסוג זה קורה (וקרה לי שספר התעכב וטייל קצת בארץ), שירות הלקוחות של החנות ישמח לפצות אתכם ולשגר אליכם במהירות ספר. אגב, מעניין לציין, כי החנות נקנתה השנה על ידי אמזון.
קריאה מהנה!
***
הכתבה נכתבה בחסות דפוס גוליר הפקות בע"מ – כל צרכי הדפוס, השילוט והעיצוב שלך באתר אחד!
בעלי מחזיק נחרצות בדעה שעונת המנגל מתחילה ברגע שכבר לא יורד גשם. מבחינתו, שנתכבד ונשב בחוץ עם מעיל כי ככה גידלו אותו בבית וזה שהוא נולד להורים קנדים ובא מהכפור זה לא תירוץ. בעלי אוהב לעשות על האש ולדעתו כל אירוע הוא אמתלה לחרוך מיני בשר. ההמבורגרים שלו הם שם דבר, הוא מצליח לצלות דגים בצורה מושלמת והעוף שלו נמס בפה.
אין מאושר היה מבעלי כשעברנו לשכונה חדשה, רק כדי לגלות ששתי דלתות שמאלה, גר בחור עם אובססיה דומה לעשן ריחני. השניים מיהרו לפתוח קבוצת תמיכה למכורי גריל ומקפידים להיפגש לתמיכה הדדית לפחות פעם בשבוע. את התוצאות כולנו אוכלים.
מתכון המרינדה של בעלי לחזה עוף על האש הפכה אצלנו לקלאסיקה. מי שחושב שחזה עוף הוא בשר יבש, שינסה את המתכון הזה. הוא מעולה ישר מהגריל וטעים כל כך פרוס קר שלפעמים אנחנו מכינים כמות מראש לכל השבוע.
לגבי המתכון, לא להיבהל מהכמויות. המרינדה הזו מיועדת ל-6 חצאי חזות עוף כאלו
נסו למצוא נתחים בעובי של כשני סנטימטרים. בעלי טוען שזה העובי המושלם.
ועכשיו למרינדה:
המרינדה הסודית של אדם לחזה עוף על האש
תזדקקו ל:
1/2 כוס חרדל דיז'ון
1/2 כוס דבש
1/2 כוס שמן קנולה
1/2 כוס שמן זית
כף שום כתוש
2 כפות חומץ בן יין אדום
2 כפות תערובת עשבים יבשים: אורגנו, טימין, או מה שאתם אוהבים. יש בסופר תערובות תיבול איטלקיות נחמדות.
כפית מלח גס
בקערה גדולה שימו את הדבש והחרדל
הוסיפו את שאר המצרכים לקערה
ערבבו היטב.
כפי שתראו כאן, החומרים עוד לא התאחדו לגמרי.
המשיכו לערבב!
זהו. כשהמרינדה אחידה וקרמית, טבלו בה כף נקייה ותטעמו. אם תרצו, המרינדה של אדם יכולה לככב גם כרוטב מוצלח לסלט ירוק. טעים!
טבלו את נתחי חזה העוף במרינדה ואשפזו במקרר למשך כמה שעות. עדיף אפילו ללילה שלם. ככל שיבלו שם יותר זמן, העוף יהיה יותר עסיסי וטעים.
מכיוון שהגריל זה הטריטוריה של האיש, הבאתי כאן את ההסבר שלו לגבי צליית הבשר:
כל גריל הוא שונה ויש לשים לב לבשר שלא יחרך
לא צולים בשר על אש ישירה או חום גבוה. מחכים שהגחלים ילחשו או מכוונים את גריל הגז לחום בינוני
צולים את נתחי העוף השלמים עד שהצד שנוגע ישירות ברשת הגריל נראה צלוי עד חצי מגובה הנתח. שימו לב לזמן. או אז הופכים וצולים למשך אותו הזמן את הצד השני. הערכה גסה תהיה 7-8 דקות לכל צד.
לא בטוחים? עצרו וחתכו חתיכה אחת כדי לוודא. עוף מוכן הוא לבנבן, שקוף ועסיסי. עוף לבן אפרפר ואטום הוא מבושל מדי וחבל.
כשנתחי העוף מוכנים, ערמו אותם על מגש יפה, והגישו לאנשים רעבים.
בתאבון!
***
המתכון נכתב בחסות איסמור – איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר מוצרים אלה כוללים, בין היתר,ג`קוזי(ספא), סאונות, ברביקיו בנוי, מתקני שעשועים לילדים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.
