הפסקת קפה

בהרבה תחומים בחיים אני הולכת "הפוך". כשאני תופרת, לדוגמא, אני תמיד מתחילה בקניה של בד שאני אוהבת, בלי לדעת מה הוא יהיה. אח"כ אני מחליטה מה חסר לי בארון ואז מנסה למצוא גזרה שתתאים לאופי הבד וגודלו. כשאני מתלבשת אני בד"כ מתחילה מהנעליים או מהתכשיטים. היום, לדוגמא, נורא רציתי לנעול את הכתומות הניאוניות. מייד הבנתי שהעגילים הכתומים הם מתבקשים ורק אז בחרתי את הבגדים.

סוד ראשון: למה זה עובד

שחור-לבן מתאים לכל צבע ומהווה רקע ניטראלי לאביזרים בולטים. כשמסתכלים על הלוק מייד שמים לב לנעליים והעגילים הכתומים, בדיוק כפי שרציתי.
החצאית אומנם קצת ארוכה מדי לרגלי הקצרות, אך הבד שקוף ולכן היא עדיין מחמיאה. הגופייה משלבת דוגמאות שונות של שחור ולבן ובכך יוצרת עניין ויזואלי.

סוד שני: הגופייה

את הגופייה אני תפרתי, משאריות בדים. כ-10 ש"ח ו-3 שעות עבודה.

סוד שלישי: עלות הפריטים

נעליים – 50 ש"ח, חובבי ציון 31 – חנות נעליים ללא שם.
חצאית – 139 ש"ח, TNT
עגילים – 12.20$ בHappyLI
טבעת – קיבלתי מתנה

עלות כוללת: 249 ש"ח ו-3 שעות.

אם הפריטים בארון שלכן מתאימים ומחמיאים לכן, לא חייבים להתחיל ולבנות לוק דווקא בבגדים; אפשר להתחיל מנעל, תכשיט או תיק.
במקרה שבו הפריט שאיתו התחלתן הוא מאד בולט, תמיד אפשר לבחור לו רקע ניטראלי, הבנוי מהצבעים שחור ולבן. כמובן שעדיין חשוב שהפריטים יתאימו זה לזה.
כמו כן הצעות לתרגום נאות בעברית למילה "לוק" תתקבלנה בברכה ("מראה" נשמע לי קצת מאולץ).

אם יש לכם ילדים ואתם קוראים את הכתבה הזו, יש לכם לבטח מחשב ומסך. הבעיה בשילוב שני הגורמים האלה במשק בית אחד היא המפגש בין השניים. התינוקת שלי פיתחה אובססיה לכפתור ההפעלה של המחשב שלי שנמצא למרבה נוחיותה, בדיוק בגובה העיניים. כחלחל, בוהק ומהבהב. נראה לכם שלמי שעיצב את הכפתור הזה יש ילדים?

הפתרון שמצאנו להפסקת החשמל הקטנה והמתוקה שלנו הוא לא אלגנטי אך אפקטיבי. קרטון וסרט דביק חזק והנה, אין יותר אור כחול.

כשהילדים גדלים מעט, גדלות איתם גם הבעיות. חיפוש קצר בגוגל יעלה פורומים רבים ובהם השאלה הנואשת כיצד להסיר כתמי טושים או גירים מעל מסך המחשב.

להסרת כתמי גירים או טושים מהמחשב חשוב לזכור דבר אחד. לא לשפשף את המסך! מסכי ה-LCD הם עדינים ביותר ולא ישרדו שפשופים חזקים, חומרי ניקוי אלימים או בדים מחוספסים. קחו בחשבון שאם האמן הצעיר שלכם הפעיל לחץ רב על המסך בעת הציור, יש סיכוי שהמסך כבר נפגע. ובכל זאת, פתרון פשוט אחד הוא לגשת לחנות מחשבים מתמחה ולקנות בד וחומר ניקוי מיוחדים למסך. רוצים פתרון תוצרת בית? נסו את הטריקים הבאים:

• קחו לכם מטלית מיקרופייבר או מטפחת כותנה ישנה ורכה (אפשר משאריות חולצת טי). הבד צריך להיות נקי, רך ויבש. עכשיו טבלו את הבד בתמיסה העשוייה מחצי כמות חומץ לבן וחצי כמות מים מזוקקים (אתם לא רוצים אבנית על המסך שלכם). נגבו את הכתמים בעדינות, מבלי להפעיל לחץ.
• האינטרנט מלא בסיפורי הצלחה של הורים נואשים שהורידו קשקושים מהמסך בעזרת מחק. נסו בעצמכם.
• בפורום מתמחה אחד, מצאתי שניים שנשבעו שהדפים של המייבש מורידים כתמי גירים מהמסך כשמנגבים אותו בצורה סיבובית. לא ניסינו אבל מה יש לכם להפסיד?

  אם הטוש בו השתמש פיקסו הקטן שלכם הוא טוש לא מחיק, נסו לעבור על הקווים קודם בטוש מחיק. זה טריק שעבד עבורי בעבר על לוחות לבנים בבית הספר והוא עשוי לעבוד גם כאן.

איך לנקות מקלדת?

אם אתם או הילדים אוכלים ליד המחשב, רוב הסיכויים שהמקלדת שלכם נראית כמו אזור אסון. מקשים דביקים, בצבע בלתי מזוהה ופירורים שעושים "קראנץ!" מתחת למקשים בכל פעם שלוחצים עליהם. על הצלת מקלדת שנרטבה ממשקה שנשפך נדבר בכתבה אחרת אבל האינטרנט מלא בטריקים וטיפים לניקוי בסיסי של מקלדות. הנה כמה מהמוצלחים:

דבר ראשון, נתקו את המקלדת והפכו אותה. נערו מעט בכדי להוציא ממנה את כל הפירורים. עכשיו אפשר להמשיך הלאה.

ג'ל לניקוי אבק. מוצר קטן וגאוני שמועכים לתוך המקלדת וחריציה (עדיף לנתק את המקלדת קודם או לעבוד כשהמחשב כבוי) ומוציאים כמקשה אחת עם כל האבק והפירורים.
.

פה תוכלו למצוא את הג'ל.

נייר דבק פושטי. הכניסו סרט דביק אחד בין חריצי המקלדת ושלפו החוצה עם כל האבק.

 
.

מגבוני תינוקות יעזרו לכם להוריד כתמים דביקים מהמקלדת והמקשים. אין לכם מגבונים? השתמשו בסמרטוט כותנה נקי טבול בחומץ רגיל. החומץ יהרוג את המיקרובים שהצטברו לכם מתחת לאצבעות ויפטרו מכל משקע דביק או בלתי מזוהה.

מקל אזניים ומברשת שיניים ישנה ונקייה יעזרו לכם להבריש החוצה פירורים עקשנים.
.

ילדים זה שמחה!

***

מוגש בחסות זברה CRM – מערכת הזברה הינה מערכת CRM המסופקת על גבי תשתית האינטרנט ומאפשרת למשתמשיה גישה ועבודה מכל עמדה המחוברת לרשת האינטרנט.

אתחיל מהעובדה שהיא, לדעתי, חשובה ביותר להבנה לכל מי שמנסה להיות הורה מודע ולפעול לטובת ילדיו במציאות של גירושין. כמו שאמר טולסטוי: "כל משפחה אומללה, אומללה על פי דרכה", לכן אף אחד לא באמת יכול ללמד אתכם מה זה להיות הורה גרוש לילד שלכם. בסופו של דבר, את הכול תצטרכו ללמוד אתם, על בשרכם, בעצמכם. אבל אפשר לנצל ניסיון של אחרים כדי לקבל תובנה כלשהי, לעלות על רעיון או לראות מה השגיאה שעשינו. זה עדיין לא עושה את העבודה, אבל זה בפירוש עשוי להועיל.

בדיוק לשם כך נועדה הרשימה הזו. אלה עשרת הדברות האישיות שלי, שבניתי לעצמי. את חלקן כבר השמעתי באוזני חברות גרושות אחרות, ואת חלקן אני מנסחת פה לראשונה. כולי תקווה שזה יעזור למישהו, בבחינת הארה או הערה או תובנה.

ובכן, הנה הרשימה:

1. האקס או האקסית הם נתון שאי-אפשר לשנות. כשמנסחים את זה ככה, זה נשמע מובן מאליו, אבל תתפלאו עד כמה קשה לקלוט את העובדה הפשוטה הזו. "למה הוא חייב תמיד…!", "למה היא מתנהגת ככה שוב!", וגם "בלעדיו היה לי הרבה יותר קל…", ועוד אמירות בסגנון הזה שפשוט מייסרות אותנו בגלל שהאקס שלנו הוא מי שהוא.

אז תרדו מהעץ הזה. זה מה יש. זה ההורה השני של הילד שלכם. לא ניתן לשנות אותו ולא ניתן לקנות לילד אבא חדש משופר, או אימא חדשה ופחות עקשנית ומעצבנת. ברגע שתשלימו עם קיומו של האקס בחיי הילד, עם אישיותו על יתרונותיו וחסרונותיו, ותנסו לראות את זה כחלק מהנוף של חייכם, יהיה לכם כל-כך הרבה יותר קל להתנהל מולו, שזה מדהים.

2. אל תדבר סרה על האקס או האקסית בנוכחות הילדים.

זה כלל שכל הפסיכולוגים תמיד אומרים, כלל שכל הורה גרוש שמע אותו מאה פעמים, אבל גם עבר עליו לפחות פעם אחת בחייו. כמובן שעדיף בכלל לוותר על הכעסים שרק הורסים לך את הבריאות ולא מזיזים לו כהוא זה, אבל אם זה בלתי אפשרי, אז לפחות להוציא אותם רק באוזניים אוהדות של חברים, ממש לא כשהילדים בסביבה (כן, בחדר ליד כשאת מדברת בטלפון, נחשב "בסביבה". אוזניים לכותל.) לפעמים אני שומעת אמהות שבטוחות שאם הילד לא ישמע "את האמת" על אבא שלו, הוא "לא יהיה בצד שלהן". המציאות היא בדיוק הפוכה. תוקפנות מילולית כלפי האקס בנוכחות הילד תגרום לו רק כאב, צער ובושה, ואף רצון לגונן על הצד המותקף. אז פשוט לא תעשו את זה – ככלל מוחלט ואבסולוטי שלא עוברים עליו אף פעם, בשום מקרה.

3. אל תחשוש למקומך בנפש הילד.

ההורה השני לא יתפוס את המשבצת שלך גם אם תהיה לארג' איתו פה ושם. זה משום מה חשש שמלווה המון הורים, והוא לגמרי לא רציונאלי. הורה זה הורה. גם אם ראינו אותו פעמיים בשבוע, הוא אחת משתי הדמויות המשמעותיות ביותר עבורנו, לפחות עד שמתחתנים ומולידים ילדים. השקיעו בלבנות קשר יציב ופתוח עם הילד, ופחות במריבות על חצי השעה הנוספת שהוא בילה אצל האקס. את הכלל הזה צריך להזכיר לעצמנו במיוחד כשיש לנו ילד מתבגר שכבר פחות זקוק, לכאורה, להורים ביום-יום, והרבה פעמים מעדיף לבלות עם החבר'ה. אז לא, אבא יקר, הוא לא יוותר על מקומך בחייו גם אם הוא מבלה אצל החברים ואז בא לישון אצל האימא ב"לילה החוקי" שלך כי היה לו יותר קרוב להגיע אליה בשלוש לפנות בוקר כשאין תחבורה. תרגיע!

4. אל תקנא בתשומת הלב שהילד מרעיף על ההורה השני.

אני שומעת המון אמהות שממש קשה להן עם זה שהילד כרוך אחרי האבא. לפעמים יש הורה שהוא יותר "ותרן" והילד מטיח בהורה ה"קפדן" ביקורת על כך ש"אבל אבא היה מרשה לי" או "אבל אימא מסכימה לקנות לי". אני מבינה כמה זה יכול להיות כואב ומעצבן, אבל חשוב לקחת נשימה עמוקה ולהגיב בצורה עניינית. לשם כך, קודם כל צריך לזכור שלילד הזה יש שני הורים, ושקשר טוב עם אחד מהם לא מבטל בשום אופן קשר טוב עם ההורה השני. חשוב גם לצאת מהחרדות "הוא יגדל ולא ירצה לגור איתי, הוא ילך לגור איתו כי הוא מוותר לו ואני קשוחה תמיד". זה כל-כך לא מה שקורה בד"כ, ובאופן כללי חבל לבזבז על זה את תאי המוח – אין לכם מושג, למעשה, מה יקרה כשהילד יגדל. כרגע טובתו היא שתציבו לו גבולות כמו שאתם מבינים, לא תיכנעו למניפולציות ("אולי אני ארשה לו למרות שלא נראה לי, כי אבא מרשה לו…"), אבל גם לא תתנו לו להרגיש אשם על אהבתו או געגועיו להורה השני.

5. תתגמשו כמה שאפשר, אך תעמדו איתן על מה שהוא טובת הילד.

רק קודם יש לבדוק שמדובר באמת בטובת הילד ולא ביצר הנקמה הטבעי והמובן שלך כלפי הצד השני וכמובן, המרושע… אי-אפשר לנהל הורות משותפת (גם אם לא מדובר במשמורת משותפת) בלי קצת גמישות, אבל גם אי-אפשר לוותר על הקווים האדומים שלדעתנו יגרמו נזק לילד. כדי להפעיל בצורה נכונה את הכלל הזה, חשוב להפריד לגמרי בין עצמך לבין הילד שלך, ולא לערב את הרגשות שלך, טבעיים ומוצדקים ככל שיהיו, בשיקולים בקשר להתנהלות הילד ויחסיו עם ההורה השני. המדד הכי טוב כאן הוא מצב הילד. אם הוא סובל מחרדות או מגיב בצורה שמאותתת מצוקה – יש לעצור ולחשוב מחדש מה עושים עם הסדרי ראיה, כיצד עדיף שיתנהל הקשר שלו עם ההורה השני, ועוד. אך אם הילד בסך הכול מאושר, מתפקד טוב ושמח רוב הזמן, זה בסדר, אפשר להירגע ולתת לו לבלות עם ההורה השני גם אם התפקוד שלו לא בדיוק לרוחכם, ולהתגמש במידת הצורך. זכרו שגם אתם תזדקקו לאותה הגמישות ממנו, ביום מן הימים.

הכותבת היא פרודה, אם לחמישה, מתגוררת בירושלים

***

המאמר נכתב בשיתוף משרדו של עורך דין דיני משפחה יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.

אם שכרתם רכב בחו"ל או שאתם מתכננים לנסוע לאילת, ילדים באוטו הם אתגר לא קטן. לרוב הקטנים, הבינוניים והגדולים אין סבלנות לשבת במשך שעות ארוכות בכסא אחד ובכדי שזה לא יגמר בבכי, כדאי למצוא דרכים לשמור עליהם עסוקים, שבעים ומרוצים.

בכתבה קודמת עסקנו באיך לשעשע אותם (וגם פה) והיום נעסוק באוכל. כל מי שנסע באוטו עם ילדים יודע שהקטנים הופכים רעבים בשנייה שיוצאים מהחנייה. הנטייה הטבעית של כולנו היא לאפשר להם לאכול מה שהם רוצים, העיקר שיתנו לנו לנהוג בשקט. מנסיוני, זו טעות אסטרטגית. ילדים המלאים בסוכר וכימיקלים מחטיפים חסרי ערך תזונתי הופכים קשים ותזזיתיים יותר. בטן מלאה ג'אנק לא תהפוך אותם למאושרים יותר ולבטח תגרום לכם חור בכיס.

לכן אספתי עבורכם רעיונות לנשנושים פשוטים ובריאים יחסית שהילדים שלכם יהנו לאכול תוך כדי נסיעה ולא יאלצו אתכם לקרצף את האוטו בסיומה.
.

1. זה אמנם נראה מוזר, אבל באמריקה זה להיט גדול. מקלוני סלרי בחמאת בוטנים היא דרך נהדרת לגרום להם לצרוך ירקות וחלבונים גם יחד. ארזו לכל ילד צנצנת פלסטיק ובה מספר כפות חמאת בוטנים, עדיף טבעית וללא תוספת סוכר ובה תקועים מספר מקלוני סלרי שטופים, נקיים, יבשים ומקולפים (אם הם קשים וסיביים). סגרו מכסה וארזו בתיק. הגישו בעת הצורך ותהנו מרבע שעה של שקט נפשי.
.

2. ארזו פירות וירקות קטנטנים בקופסת פלסטיק מחולקת לתאים או בסתם קופסה פושטית ובה מספר מנז'טים. ערמו בכל מנז'ט עגבניות שרי, ענבים ומקלוני גזר. גם פלחי תפוחים (טפטפו עליהם מיץ לימון למנוע מהם להשחיר) הולך. התמקדו בירקות ופירות שאין צורך לקלף. זה צבעוני, זה בריא וזה טעים.
.

3. פירות יבשים ואגוזים. אם הילדים שלכם מעל גיל חמש, שילוב של אגוזים ופירות יבשים הוא טעים בצורה יוצאת דופן. ארזו אותם בבקבוקים ריקים כמו כאן (התעלמו מהג'אנק שבתמונה)
.

וכך בכל פעם שהילד הופך לתוך ידו את הבקבוק הוא יקבל תערובת הפתעה של גודיז מתוקים ומזינים. נסו שילובים של שקדים, צימוקים, אגוזי מלך וחמוציות. כל פרי יבש שאתם אוהבים יתאים כאן. לצ'ופר הוסיפו לתערובת חופן של שוקולד צ'יפס. יאמי.
.

4. דגני בוקר. זה טעים, ניתן בקלות לאריזה בשקיות אישיות ולא מלכלך. בחרו בדגנים מלאים ולא באלה המלאים סוכר וצבעי מאכל. כשהרעב יתקוף אותם באוטו, "זה מה יש" זה טיעון מנצח. ארזו קורנפלקס פושטי, מולטי צ'יריוס, אורז תפוח ועוד דגנים כמה שפחות מעובדים.
.

5. ואחרון חביב, הפתרון הכמעט מתבקש. כריכים. הפכו את הסנדוויצ'ים לאטרקציה בכך שתחתכו אותם קטן. אין לכם חותכן צורות מגניב? השתמשו בכוס ליצירת עיגולים, בסכין חדה ליצירת משולשים או במספריים ליצירת איזה צורה שתרצו. סנדוויצ'ונים קטנים בצורות מדליקות הם תמיד נוסחא מנצחת.

בתאבון ונסיעה טובה.

***

מוגש בחסות חברת אביטל השכרת רכב בע"מ – שירותי השכרת רכב ללקוחות פרטיים, עסקיים, ומוסדיים, תוך התמחות מיוחדת במגזר הדתי.

דווקא הדברים הקטנים של החיים, עושים אותם יפים יותר: קפה על הבוקר, אוכל במסעדה, ניחוח עוגה אפויה שמתפשט בבית, ערב חופשי בלי הילדים, ארוחה רומנטית, ניצן של פרח, משק כנפי פרפר, ה-US הראשון של הילד…
אושר נמצא באיכות כל רגע ורגע בחיים, הוא נמצא בפרטים הקטנים.
לא קשה להשיג אותם – פשוט צריך להעריך אותם וליהנות מהם.
כי אלה הם החיים – הדברים הפשוטים השגרתיים והיפים שמלווים את חיינו מרגע לרגע, דווקא שם נמצאות ההנאות הגדולות.

לא בכדי נקראת הפינה שלי חרוזים, חריזה ומה שביניהם.
הרי כמעט כל דבר מסביבנו יכול לעורר בנו השראה, על אחת כמה וכמה אמנות, אופנה, עיצוב וכד'.
בגד יפה שתראו, תמונה יפה על הקיר, בד ריפוד של הספה, צבע קירות ועוד – יכולים לעורר בכם השראה ליצירת התכשיט הבא שלכם.
ולהפך – תכשיט יפה שיצרתם או ראיתם, יכול לעורר בכם השראה לעיצוב בבית, לשמלה חדשה, לאלמנט קישוטי ועוד. אין סוף לאפשרויות ולהשראה מכל הכיוונים ולכל הכיוונים.

אני מוצאת שההגדרה Pretty Little Things מתאימה להפליא לאותם seed beads , חרוזים קטנטנים, צבעוניים ויפים.

הפעם אחרוג ממנהגי ואתמקד יותר בחלק של "מה שביניהם".
אכיר לכם 2 אתרים , שנתקלתי בהם בשיטוטיי ב-Pinterest.

Pretty Little Things הוא בלוג של כל הדברים היפים שהופכים כל יום ליפה: אופנה, עיצוב בית, חתונות וכל הדברים היפים שביניהם.

Lori Marie Pretty Little Things הוא אתר של לורי מארי, אמנית ומעצבת טקסטיל.

בשל מגבלות של זכויות יוצרים אני מנועה מלהביא תמונות מהאתרים ממש, רק דרך ה-Pinterest.
אז ליקטתי כמה עבורכם.

תיהנו!
.

 
.

 
.

 
.

 
.

 
.

 
.

 
.

 
.

 
.

זכרו – "כל הדברים הטובים סופם להיעלם , בכדי לפנות את מקומם לדברים יפים יותר…"

סוזי שרקי

כיצד להכין כרטיס ברכה עם פרח מאוריגמי – הוראות הפעלה   

ובכן, אחרי שסיימתם לקשט את הסוכה והילדים עדיין במצב רוח יצירתי, אפשר להכין איתם כרטיס ברכה שמשולב בו פריט אוריגמי (אמנות קיפול נייר יפנית). כמובן שהכרטיס מתאים גם לחגים ומועדים אחרים – וגם לימי הולדת של סבתא ועוד. בקיצור, המון נחת בטכניקה פשוטה יחסית.

תזדקקו לציוד פשוט שיש בכל בית כמו שאתם רואים בתמונה: שני דפי נייר מרובעים (בגודל 8.5/8.5 ס"מ) צבעוניים לפרח (ניתן לשלב בין שני צבעים, כמו בתמונה) וריבוע אחד ירוק לעלים, מספריים ודבק. מומלץ להצטייד גם בטושים או עפרונות צבעוניים לכתיבת ברכות וקישוטים נוספים.

1. קפלו את ריבוע הנייר לשניים – אנא דייקו, זה חשוב. אחר-כך פתחו אותו, ככה שתקבלו ריבוע עם קו באמצע.

2. סובבו את הדף וחזרו על הפעולה – קפלו את הנייר שוב לחצי, ופתחו שוב. קיבלתם ריבוע שמחולק לארבעה חלקים שווים.

3 חתכו את הדף לארבע על פי הקווים שנוצרו מהקיפול. קיבלתם ארבעה ריבועים קטנים.

4. קחו את הריבועים הקטנים וקפלו בכל ריבוע שתי פינות פנימה כמו בתמונה.

5. הפכו את ה"עלה" שלכם עם הצד החלק למעלה. זהו; מודול אחד מוכן. עכשיו חזרו על הפעולה הקודמת על כל 11 הריבועים הנותרים.

6. הפכו את המודול חזרה ומרחו מעט דבק באיזור המסומן בעיגול האדום.

7. עכשיו צרו פרח מהחלקים שיצרתם: הדביקו את ה"עלים" המוכנים כמו בתמונה 7. שימו לב, כדי להדביק את העלה האחרון יש להרים מעט את העלה הראשון ולהכניס את החלק האחרון באופן חלקי מתחתיו (תמונה 8).

8. מארבעת הריבועים הקטנים הירוקים צרו עלים ומקמו אותם בזוגות מתחת לפרח. ציירו גבעול עם טוש ירוק והוסיפו קישוטי פרח לטעמכם האישי.
9. את הנייר עם הפרח המודבק, מדביקים על גבי בריסטול כך שהוא יצור מסגרת סביב הדף הלבן. השאירו מקום לכתוב ברכה.

10. הכרטיס שלכם מוכן. אפשר להכניס אותו למעטפה ולשלוח בדואר כמו פעם! ואפשר להעניק לסבתא וסבא שבאים לביקור בסוכה. חג שמח!

11. לגיוון: ניתן לעשות פרח עם פחות או יותר עלי כותרת. כמו כן, ניתן להוסיף פרחים נוספים קטנים או גדולים יותר. תנו לדמיון שלכם יד חופשית.

התמונות והדרכת האוריגמי באדיבות אלינה גור, קצרין.

***

מוגש בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים

מי לא מכיר את הנסיעות האלה לצפון או לאילת ברכב המשפחתי, עם כמה זאטוטים מצווחים מאחור, שהופכות להתחלה די סיוטית לחופשה? הילדים מתחילים להשתעמם, נמאס להם לישון, נמאס להם לנשנש, בא להם לריב, ולכם בא להישבע לעצמכם שתשארו מעכשיו תמיד רק בבית, ומקסימום נסיעה שתסכימו לספוג, זה לפארק העירוני הקרוב לביתכם.

נכון שמאז שהומצא הדי-וי-די הנייד והאייפונים למיניהם, הבעיה הפכה לפחות מציקה. ועדיין, לילדים עם מערכת וסטיבולרית רגישה קשה להסתכל על מסך תוך כדי נסיעה והם מתחילים לחוש בחילה, לבכות ולנדנד. חוץ מזה, מדובר בזמן שאפשר לנצל אותו לגיבוש משפחתי במקום לעוד בהיה בעוד מסך ומריבות על מה לראות או אצל מי האייפון עכשיו.

מכיוון שהוריי, שיחיו, מתגוררים במרחק כמעט 4 שעות נסיעה מהבית שלי, אני מכירה את הבעיה הזו מכל כיוון שלא תסתכלו עליה, ואשמח לחלוק איתכם חמישה משחקים שבהם אנחנו משחקים בדרך כדי להעביר את הזמן בצורה שתהיה גם מעניינת, גם כייפית, גם מפתחת (!) ואפילו לא כרוכה בבהיה במסך כלשהו. האתגר הנוסף הוא שהמשחקים צריכים להתאים לכל גיל ולעניין את כולם, מהמתבגר העייף-תמידית ועד לפיצית הקפצנית בת השש.

"מזכיר לי"

משחק אסוציאציות – השחקן הראשון אומר מילה והבא אחריו אומר מה זה מזכיר לו.

דוגמה: "ים". – "ים… מזכיר לי… חופש". – "חופש… מזכיר לי… קיץ" וכן הלאה. הכלל הוא שאסור לחזור על המילים שכבר היו.

התועלת ההתפתחותית: מתרגל שיום ושליפה (מושגים של קלינאיות תקשורת שפירושם היכולת של המוח שלנו לאפסן באופן יעיל את המידע, במקרה הזה – מילה, ולשלוף אותה ברגע מתאים). מעשיר את אוצר המילים של הקטנים יותר. מתרגל דימיון וחשיבה יצירתית – אצל הגדולים שכבר מבינים שאסוציאציות מצחיקות ומיוחדות זה יותר כיף ממשהו בנאלי.

מזכיר: טיפול פסיכולוגי. בונוס להורים: לפעמים אפשר להבין כל מיני דברים על הילדים תוך כדי משחק.

"נחש דמות"

משחק שבו אחד השחקנים חושב על דמות והאחרים צריכים לנחש מי הדמות. זה יכול להיות, כמובן, כל דבר החל מהשכנה מלמעלה וכלה בגיבור משנה של סדרת טלוויזיה אהובה ואפילו דמות מפרסומות (התינוק של במבה).

למנחשים מותר לשאול רק שאלות של כן ולא, לדוגמה:

-האם זה בן?

-כן.

-האם הוא גיבור ספר?

-לא.

התועלת ההתפתחותית: חשיבה יצירתית והיגיון, ושוב חשיבה יצירתית והיגיון. משהו שלא לומדים בבית הספר.

מזכיר: יש משחק קופסא דומה וגם אתר אינטרנט שבו הג'יני מנחש את הדמות שלכם.

בונוס להורים: להכיר לילדים את גיבורי התרבות שלכם. כמו קישקשתא.

"אני רואה"

משחק ניחושים שמתאים לנסיעות איטיות יחסית בדרך מעניינת או לא מוכרת, לדוגמה, בנסיעות בחו"ל, בכבישים צרים בירידות לכינרת ובגליל, באזור מצפה רמון. אחד השחקנים צריך לומר משפט כמו "אני רואה משהו גבוה" או "אני רואה משהו אדום", כשהוא מתכוון לאחד העצמים מעבר לחלון. האחרים צריכים לנחש במה מדובר. מותר להם, כמו במשחק הקודם, לשאול שאלות של כן ולא:

• האם זה צומח?
• לא.
• האם זה קשור לכללי התנועה?
• כן.

יתרונות התפתחותיים: הילדים פשוט מתחילים לשים לב למה שקורה מעבר לחלון, לנוף, לעצמים נפרדים בנוף, לבעלי חיים, צמחיה, ובכלל. האלטרנטיבה החיובית והיעילה ל"תסתכלו איזה יופי! גמל!" – "איפה?" – "שם! שם! אוף… עברנו!"

מזכיר: שירים של יהונתן גפן. בונוס להורים: אפשר לשתף גם ילדים צעירים עם אוצר מילים קטן יחסית. מספיק שיודעים להגיד צבעים, גדול-קטן, גבוה-נמוך, וכבר אפשר לשחק.

"ערים באותיות"

מדובר למעשה במשחק רוסי עתיק שפשוט עיברתנו אותו. השחקן הראשון אומר שם של עיר כלשהי – נניח העיר שאנחנו גרים בה או העיר שנוסעים אליה. השחקן השני צריך לומר שם של עיר בארץ או בעולם, שמתחילה באות האחרונה של העיר שאמר שחקן שלפניו. זה יוצר שרשרת כזו, לדוגמה:

"אילת" – "תל אביב" – "באה שבע" – "ערד" – "דימונה" – "הרצליה" – "האג" – "גבעתיים" – "מדריד" – "דלהי" – "יפו" – "וונקובר" – "רחובות" וכן הלאה… כמובן שאין לחזור על עיר שכבר השתמשו בשמה.

אפשר להקל קצת על הקטנים ולהרשות לומר גם שם של ישוב או של ארץ כלשהי או של מקום גיאוגרפי אחר ("מדבר סהרה", "אוורסט").

תועלת התפתחותית: לימוד גיאוגרפיה, כתיב נכון ושיום-שליפה, הכול בחבילה אחת.

מזכיר: ארץ-עיר. בונוס להורים: זה קשה גם לגדולים, תראו את הסנובים האלה מסתבכים קצת.

"זמזם לי זימזום"

השחקן הראשון מזמזם משפט מוזיקלי משיר, נניח, "שנה הלכה, שנה הבאה". אפשר מאמצע השיר כדי שיהיה קשה יותר! האחרים צריכים לנחש מה הוא זמזם. מי שמנחש ראשון, מקבל את זכות הזמזום הבא.

תועלת התפתחותית: שמיעה מוזיקלית וזיכרון מוזיקלי.

מזכיר: את האודישנים של "כוכב נולד" – לפחות בזיופים. בונוס להורים: לאלה שאוהבים שירה בציבור אפשר להאריך ולשיר בצוותא כל שיר שהצלחנו לנחש. חוץ מזה, שירה, להבדיל מדיבור, מאזנת את המערכת הווסטיבולרית ועוזרת לאלה שסובלים מבחילות בנסיעות.

אני מקווה שעד שסיימתם לשחק בכל זה, כבר הגעתם ליעד או לפחות עייפתם את הטף מספיק כדי שהם ישתקו קצת ויתנו לכם לשמוע את עצמכם חושבים. סעו בזהירות ודרך צלחה!

התמונות באדיבות ורד דור, ענבל קפלן רוזנברג ואורית אדר

***

נכתב בחסות משרד עורכי דין לתעבורה משה רבי – מתמחה בתחום דיני התעבורה ועוסק בתחום זה מזה כ-20 שנה.

חם בחוץ. ורשמית או שלא רשמית, עונת המנגל התחילה כבר ביום העצמאות. אם אתם כמונו, רוב הסיכויים שלפחות פעם בשבוע, מישהו במעגל המשפחתי שלכם מוצא תירוץ טוב לעשות על האש.

רוב עם ישראל מתחיל את העל האש שלו בצורה הבאה: סלטים לרוב, פיתות ושתייה קלה, בירות וחטיפים לבינתיים, עד שיגיע הבשר. כשמתחמם כבר הגריל, מגיעים למטרה לשמה התכנסנו. הבעייה מתחילה כשאת הגחלים פוגשים קודם קרובי משפחה נחותים כמו כנפיים, נקניקיות וקציצות, כפתיחה לדבר האמיתי. כך אוכלים כולם ומתמלאים ועד שמגיעים לפרגיות ולכוכב האמיתי: הסטייק,

רובנו כבר משחררים כפתור במכנסיים. התוצאה הישירה של העניין הזה היא שאריות. הרבה שאריות. כשפותחים את המקרר בבוקר שאחרי, רוב הסיכויים שמציצה אליכם מושבה של בשר עם קצוות חרוכים. אם נמאס לכם לאכול בשר צרוב מהמקרר במשך שלושה ימים, אנחנו כאן בכדי להראות לכם מה עוד אפשר לעשות עם הבשר הזה, להנאת כולם.

מוקפץ בסגנון אסייתי עם בשר וירקות

איספו אליכם שאריות של בשר שאפשר לפרוס ולשים במרינדה. יתאימו לזה סטייקים, פרגיות, חזה עוף או הודו. פרסו את הבשר לפרוסות דקות, ככה:

או לחתוך לקוביות קטנות, ככה:

בקופסת פלסטיק בעלת מכסה הרמטי, ערבבו רוטב סויה, רוטב צ'ילי מתוק, מיץ תפוזים טבעי (ביתי או קנוי) ומעט שמן שומשום.

הכמויות ישתנו על פי כמויות הבשר שהתעקשתם לקנות ועל פי הטעם האישי והסבילות לחריף. נסו ותטעמו. ערבבו פנימה את פרוסות הבשר, סגרו מכסה והיידה, למקרר לכמה שעות.

כשמגיעה שעת הארוחה, הקפיצו במחבת עם מעט שמן פרוסות בצל ופלפלים צבעוניים. כשהירקות מתרככים מעט, הוסיפו את תכולת הקופסה וערבבו עד שהכל חם ומריח נהדר.

הגישו מעל נודלס או אורז ותהנו!

נכתב על ידי אילה וייס-טרמבליי, מתכונאית ובלוגרית אוכל

***

מוגש בחסות איסמור – איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר מוצרים אלה כוללים, בין היתר דשא סנטטי, ג`קוזי(ספא), סאונות, ברביקיו בנוי, מתקני שעשועים לילדים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.

כשאתם אורזים את החיים שלכם לטובת מעבר מעבר לים חשוב להיות מסודרים. לאחר מספר רילוקיישנים שעברנו בשנים האחרונות, החלטתי להביא לטובת העומדים בפני טלטלה שכזו כמה טיפים ויזואליים שהקלו עלינו את סיום התקופה הנארזת וריככו עבורנו את זו בה עסקנו בפירוק ובנייה מחדש. ספות ומקררים לא ארזתי לבד ואני לא ממליצה גם לכם. בשורות הבאות אסביר לכם איך לארוז בצורה חכמה את הדברים הקטנים, שיתפסו כמה שפחות מקום ומשקל ויימצאו בקלות כשכבר תעצרו לנשום אויר לאחר המעבר.

שם המשחק הוא סדר והקטנת נפחים. קופסאות ומארזים גדולים יתפסו מקום בלתי נחוץ וממילא יתקמטו לבלי הכר במסע. קחו לדוגמא אריזת פאזל אחת מיני רבים בביתנו:

הנה אותו הפאזל לאחר הדיאטה:

תכשיטים ודברי ערך נוח ובטוח לארוז דווקא בגרביים וכן, חשוב שהן יהיו מכובסות. תכשיטים אפשר לדחוס בגרביים על פי נושא, לסגור ולשים בקופסת נעליים. את הקופסא כדאי לסגור היטב בעזרת סרט דביק.

דברים קטנים שרוצים לשמור יחדיו נוח לשים בקופסאות פלסטיק של מטבח. הן קשיחות, יגנו על התכולה ומכיוון שהן שקופות נוח לראות דרכן מה יש בפנים. הבונוס בעניין הזה הוא תוספת קופסת פלסטיק לאוסף שיהיה לכם במטבח. אני לא יודעת איך זה אצלכם בבית, אצלי לעולם אין מספיק קופסאות.

לגבי ארגזי ספרים, ההמלצה שלי היא לדחוס כמה שיותר ספרים בקופסאות קרטון קטנות. ממש למלא את הקופסא עד הסוף, כמו לגו, עד שלספרים אין מקום לזוז. טעות נפוצה היא להשאיר בארגזים מקום מיותר למעלה וכך התכולה מיטלטלת ונפגמת. בחרו בארגזים קטנים וחזקים (ארגזים גדולים ישקלו כמו משאית) ומלאו אותם עד אפס מקום. חשוב לזכור ולהדביק את הארגז בסרט דביק מלמעלה ומסביב. סגירה כזו תתמוך בארגז ותכולתו גם אם הוא יפגם במסע.

עוד טיפ טריוויאלי אבל חשוב: לסמן בכתב יד ובגדול מה יש בכל ארגז ע"פ סימנים ברורים כמו: "פריטים מהארון שמשמאל לכיור". כך נדע בדיוק מה יש בכל ארגז ולמי אכפת אם המובילים צוחקים.

תמונות אהובות? פוסטרים רטרו שפשוט אי אפשר להשאיר מאחור? מסגרות יש בכל מקום. הוציאו אותן מהמסגרת, גלגלו יחד בעדינות ודחסו אותן בגלילים של מגבות נייר או בגליל ייעודי.

דרך נהדרת לחסוך במקום ולשמור על בגדים ומעילים נקיים ולא מקומטים הן שקיות ואקום או שקיות אחסון מיוחדות. שקיות ואקום ימנעו מהבגדים לזוז ולהתקמט וימנעו חיככוכים ואבק, מה שישמור על הבגדים שלכם במסע. דחסו שקיות גדולות אלה ע"פ הלובש או על פי נושא, סיגרו ושאבו עם שואב האבק. ו-וואללה! הקטנתם את הנפח לפחות בחצי.

עוד טיפ נחמד הוא להשתמש באריגים שבין כה וכה רוצים להביא כחומרי ריפוד. ציפיות, צעיפים ובגדי ילדים יכולים להיות חומרי ריפוד נהדרים לדברים שבירים או רגישים לשריטות וזאת מבלי לרכוש חומרי ריפוד מיותרים ובו בזמן לחסוך במקום. עטפו את החפץ השביר מכל עבריו בריפוד והשתמשו בדפי עיתון מקומטים או בעוד בדים כריפוד נוסף בין הפריטים:

הטיפים האלו הם רק קצה הקרחון. דברו עם עוד אנשים שעשו את הצעד האמיץ שאתם עומדים לעשות ובקשו מחברת השילוח שלכם עצות והנחיות נוספות. והטיפ החשוב ביותר שאוכל לתת לכם הוא: אל תבזבזו אנרגיות מיותרות באריזה מדוקדקת של מה שלא צריך. חנויות יש גם בארץ היעד שלכם וקניות זה הרבה יותר כיף ממילוי ארגזים.

והעיקר, תשמרו על חוש ההומור.

***

מוגש בחסות TDY שירותי שילוח בינלאומי בע"מ – מהחברות הוותיקות והמנוסות ביותר בישראל בתחום השילוח הבינלאומי.

ראש השנה מאחורינו. החופשה שלי הייתה נהדרת, ושלכם? בראש השנה בחרתי ללכת על שילוב שתמיד מנצח: שחור לבן עם נגיעות של צבע.

סוד ראשון: שילוב הצבעים

שחור ולבן עם נגיעות של צבע, זה השילוב שהכי קל לייצר.
לכולנו יש בארון בגדים בשחור-לבן-אפור, וכשמשלבים צבע אפקט הWOW הוא מיידי.
בלוק הספציפי הזה יכולתי להחליף את הכחול בכל צבע אחר, וזה היה נראה מקסים לא פחות.

סוד שני: למה זה עובד

השמלה הזאת פשוט נוצרה לקטנות מימדים שכמותי. היא קטנה אך מרשימה.
האורך מושלם לרגלי הקצרות. הכריות העדינות בכתפיים מקנות לה מראה אלגנטי.
ההדפס המקושקש יוצר עניין מחד ומסתיר את הבטן הנפוחה מאכילה מתמשכת מאידך (טיפ מצויין לכל מי שרוצה להסתיר בטן קטנה: בחרו בבד עם הדפס).
נגיעות הצבע הכחול יוצרות עניין, ומכניסות שמחה ללב.

סוד שלישי: עלות הפריטים

שמלה – 50 ש"ח, נטלי
נעליים – 66 ש"ח, greaze
שרשרת – 10 ש"ח, מרסלה
טבעת – 10$, HappyLI

עלות כוללת: 166 ש"ח

רגילות להתלבש בצבעים סולידיים? הארון שלכן מלא בבדים שחורים ואפורים?
שדרגו את הלוק שלכן עם אקססוריז צבעוניים. נגיעות של צבע בלוק שחור-לבן עושות רושם ויוצרות תחכום.
זהו טריק שאני מרבה להשתמש בו גם ביום חול וגם ביום חג.
יום כיפור לפנינו – אני מאחלת צום קל (למי שצם), ודיווש בטוח לשאר.

לירון