תגית: משפחה

הקיץ מוציא אותנו החוצה מהבתים.

זה לא משנה אם יש לנו מיזוג בבית או שאין לנו; זה לא משנה אם יש לנו רק מרפסת צפופה – וגם זה אם יש לכם מזל – בדירה עירונית צפופה או חצר ואפילו גינה רחבת ידיים; העונה הארוכה הזו קורא לנו לצאת החוצה מתחת לשמיים ולנשום את הקיץ באוויר. לפעמים נדמה לי שבערב הקריאה של הקיץ חזקה יותר ואי אפשר לעמוד בפניה. כשהחום נשבר מעט והחושך יורד אני חייב לצאת החוצה מהבית.

לי יש מזל. אני גר מחוץ לעיר ובחצר של הבית השכור שלנו יש פרגולה שמספקת לנו את המסגרת הנחוצה לערבי הקיץ הארוכים. ומסגרת צריך: משהו שיסמן את הגבולות כדי שלא נרגיש חופשיים יותר מדי ונאבד את עצמנו. אתם רואים כמה הקיץ מוציא ממני את הפואטיקה החבויה בתוכי?

לפעמים אני לבד בחוץ עם הבירה שלי. אבל הקיץ גם גורם לי להיות יותר חברותי ואז אפשר להעביר את הערב עם חברים. כל דבר שעושים בחוץ נותן הרגשה שונה לגמרי מכל הפעמים האחרות שבהן עשינו את אותו הדבר בבית.

משחקי לוח, למשל, מה שקוראים גם משחקי חברה.

בימינו, עם משחקי המחשב ושאר הפלאים הטכנולוגיים של העולם המודרני, משחקי הלוח איבדו הרבה מהקסם שלהם. הקיץ הוא הזדמנות מעולה לחזור אליהם ולהיזכר למה כל כך נהנינו מהם פעם. קחו למשל את השבץ-נא, המשחק המיתולוגי. ככה זה נראה אצלנו אחרי שעתיים זה של משחק זוגי.

בהחלט ייתכן שחלק מההנאה קשור לוויסקי ולבירה ולחברה הטובה, אבל גם המשחק עצמו הוא לא רע בכלל. חשוב לדעת שככל ששותים יותר אלכוהול גם היכולת הקוגניטיבית נפגעת – זאת אומרת שיותר ויותר קשה למצוא מילים ובסופו של דבר גם האותיות הולכות לאיבוד.

משחק אחר שהולך יותר טוב עם חוסר רצינות כללי הוא רמיקוב. נדמה לי שיש כאלה בינינו שקצת חוששים מהתדמית הלא כל כך גברית של השבץ-נא. הרמיקוב, כיוון שהוא מזכיר קצת משחקי קלפים "גבריים" יותר יכול להתאים לאלה מביננו שקצת חוששים לגבריות שלהם.

הקיץ הוא הזדמנות להתחיל דברים חדשים והיציאה החוצה יכולה לתת לנו את ההתלהבות הנוספת שצריך בשביל הדברים החדשים. אני מנצל את הקיץ הזה כדי לחזור אל הטאי-צ'י. זה מרגיע, זה מנקה את הראש וזה הולך נהדר עם האוויר של הלילה והריח של הקיץ.

.

 

התמונה הזו פשוט נראית הרבה יותר טוב ממני כשאני עושה את התנועות המיוחדות האלה. ואם טאי-צ'י נראה לכם רגוע מדי אתם תמיד יכולים ללכת לכיוון של אמנויות לחימה יותר אגרסיביות.

.

 

ואם אנחנו כבר מדברים על סרטים, אפשר גם לראות סרטים בחוץ. כדי לעשות זאת יש שלוש אפשרויות. האפשרות הראשונה היא לקנות מערכת קולנוע שנועדה לגינה. אבל לכמה מאיתנו יש כסף בשביל זה? האפשרות השנייה היא לבנות בעצמנו מערכת קולנוע כזו – מעין קולנוע באוויר הפתוח. עבור מי שמעוניין מצאתי שני סרטונים שמסבירים איך. בחלק הראשון רואים איך בונים מסך:

ובחלק השני רואים איך בונים את המקרן:

אני מודה שזה נראה קצת מסובך ולכן אפילו לא ניסיתי בעצמי. אבל אולי מישהו אחר ייקח על עצמו את הפרויקט ואז הוא יזמין אותי לראות אצלו סרטים.

אבל יש דרך יותר פשוטה, אם יורשה לי להעיז ולומר: קחו כבל מאריך ושקע כפול. הוסיפו לזה שולחן יציב וכמה כיסאות. עכשיו שימו לב: הניחו את השולחן במקום נוח וסדרו מסביב במרחק נכון כיסאות וכורסאות, מזרונים וכריות, מחצלות ושטיחים. עכשיו הוציאו את הטלביזיה ואת ה-DVD מהבית. חברו את הכבל המאריך לשקע בתוך הבית ומשכו אותו החוצה. כעת חברו את הטלביזיה וה-DVD אליו והפלא ופלא; אתם יכולים לראות סרט בגינה.

ומה עם ספורט? האולימפיאדה תיכף נגמרת אבל תמיד אפשר למצוא איזשהו אירוע ספורטיבי שאפשר לראות. באותה השיטה המהפכנית שהצעתי לכם, רק בלי ה-DVD, אפשר לשבת בחוץ וליהנות מהמשחק – למרות שכולנו יודעים שאנחנו נהנים יותר מהבירה, מהפיצוחים, מהבדיחות ויותר מכל – למרבה הבושה – מהקללות ומהצעקות.

הייתי יכול להמשיך ולכתוב אבל בחוץ הערב יורד ואני כבר מרגיש איך הוא קורא לי לצאת החוצה.

***

מוגש בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים.

 

בבתים רבים החצר היא המשכו של הבית, כשבעונות הטובות (בלי גשמים או חמסינים) אנחנו לפעמים מבלים שם יותר מאשר בבית. החצר משמשת אותנו למשחק, לישיבה נינוחה עם חברים, לטיפוח צמחי הגן ועוד.

בדרך כלל משפחות עם ילדים מעדיפות בית עם חצר "בשביל הילדים", כי החזון הישראלי אומר שהילדים זקוקים לבילוי "בחוץ" כדי לגדול טוב. אז צריך נדנדה או בריכה, דשא, ערוגות של צמחי תבלין, ואולי אפילו צב או ארנבת שיגורו בגינה. הבעיה מתחילה כאשר המבוגרים רוצים שהגינה תיראה יפה ואסתטית ומטופחת, אבל הילדים דווקא ממש רוצים אותה שימושית למשחקים לא שקטים במיוחד. על הפרגולה נתלה כדורסל, נעליים עם בוץ תקועים באמצע שביל החצץ המושקע שלנו, וזה עוד לפני שדיברנו על אופניים.

אז איך משלבים בין הצרכים השונים של הדורות השונים בחצר קטנה אחת?

אם אתם בונים בית עם חצר משלכם, יש לתכנן את הדברים מראש. מבחינה אסתטית, על מנת ליצור המשכיות וזרימה בין חצר לבית, רעיון טוב הוא ליצור "חלון צרפתי" שבעצם מהווה דלת זכוכית מהסלון או המטבח לחצר. דרך הדלת נוח להביט החוצה על הילדים המשחקים, ומבחינה אסתטית מדובר בתוספת עניין, תאורה וחיבור בין הבית לחוץ.

בשלב הבא נתיחס לתכנונה של החצר: נחשוב על משטחי הישיבה, עצי פרי, דשא וערוגות, אבל אם יש בבית ילדים, חשוב להתיחס גם לשטחי פעולה ומשחק. תכננו איך ייראו הגדר והשער – וזכרו את נושא הבטיחות.

לבסוף, חשוב להקדיש תשומת לב להצללה. בארץ שטופת השמש שלנו, רוב השנה כמעט ולא ניתן להשתמש בחצר שאין בה הצללה. ההצללה הפופולרית ביותר היא, כמובן, פרגולה, בדרך כלל מעץ. היתרונות שלה לא מבוטלים: היא יפה, אסתטית, מעניקה נופך ביתי וכפרי ויחד עם זאת פרקטית מאוד, מגנה על המרפסת מבלאי ולכלוך, ועל יושבי הבית – מהשמש והגשם. היום מקובלות גם פרגולות מחומרים אחרים, דוגמת אלומיניום. ולקוראינו הדתיים נשמח להזכיר שכאשר אתם בונים פרגולה, נסו לחשוב כיצד היא הופכת לסוכה כשרה בחג הסוכות, זה יחסוך לכם טונות של כאב ראש כל שנה. 

לאלה מאתנו ששוכרים את ביתנו, יש פחות אפשרויות מראש, וצריך להסתגל למה שבנה בעל הבית. אבל עדיין ניתן להתאים את השטח לצרכים שלכם, עם קצת דמיון, יצירתיות והשקעה. קנו רהיטים ומשחקים (אפשר גם פשוטים או יד שנייה, או לקבל מחברים דברים שהם כבר לא צריכים!), בריכה מתנפחת ועוד חפצים שניתן אח"כ לקפל ולהעביר לבית אחר – לדוגמה, שולחן פינג פונג! אפילו בריכת תינוקות יכולה להיות חפץ כייפי בחצר קטנה – אפשר לעשות בה תחרות סירות צעצוע, למלא רובי מים, לערוך "ניסויים" ועוד.

גם בחצר בבית שכור, רבים מאתנו ישמחו להשקיע ברהיטים, אביזרים יפים וצמחיית נוי –נכון שזה פחות מעניין את הילדים, אבל גם ההורים הם בני אדם. אפשר לחלק את החצר "לשטחי שליטה", ואחת הפינות תהיה מעוצבת בצורה נאה כמו שאימא רוצה, גם אם לילדים זה לא ממש מועיל… כי אימא שיכולה לשבת בערב עם חברות על כוס תה צמחים בחצר, היא אימא שמחה ונינוחה, כך שבסופו של דבר כולם מרוויחים.

רעיון נוסף הוא לחלק את השטח ל"ממלכת היום וממלכת הלילה". כלומר, אם אתם עושים משטח ישיבה מרוצף, ביום אפשר להניח עליו מחצלת ופופים לבילוי של ילדים, ובערב להביא כריות, שולחן קטן עם פירות ופיצוחים, להדליק נרות ולשים דלי קרח קטן למשקאות, והנה, יש לכם אחלה "זולה" למבוגרים שרוצים לארח באווירה טובה. תכננו את המשטח כך שהוא יתאים לכמה מטרות, ותרווחו כפליים.

אם החצר קטנה ואין מקום להתפרע עם עצים ומדשאות, תמיד, אבל תמיד, יש בה מקום לאדנית. אל תוותרו על החלום; אין לכם מושג כמה כיף, יופי ושמחה יכולה להביא אדנית אחת קטנה עם כמה צמחים פעוטים. באדנית או בערוגה קטנה אפשר לגדל ירקות או צמחי תבלין טובים ביחד עם ילדים. זה בילוי משותף שיכול להיות מאוד כייפי ומקרב. טיפ: חצו כמה עגבניות שרי וטמנו אותן באדמה. רבים מחברינו, חסרים כל ניסיון בחקלאות, הצליחו לגדל באופן כזה שיח של עגבניות שרי טעימות ואורגניות! הן זקוקות רק למים ושמש, ולגיזום פעם אחת – יש לקטום את ראש השיח כשהוא צומח לגובה.

לבעלי החצר משלהם, חשוב לשים לב לפן נוסף – החגיגות והאירועים בחצר. מיום הולדת לפעוט ועד מסיבת אירוסין מושקעת לבתכם הבוגרת, אירועים בחצר הם אלטרנטיבה זולה, נחמדה ומשפחתית. חצר שמתוכננת היטב כך

שניתן לארח בה עד 20-30 איש, יכולה לסדר אתכם עם אירועים משפחתיים לשנים רבות.

לסיכום, גם חצר קטנה יכולה להיות מקור לעונג רב, אם רק מוכנים להיות יצירתיים, מתכננים את הדברים מראש ואוהבים להשקיע. ובישראל שבה יש כל-כך הרבה ימי שמש בשנה, שמתאימים להתרווחות נעימה בחצר, ההשקעה הזו בהחלט משתלמת.

התמונות באדיבות:

אלינה גור

אלכסנדרה ולאסובה

***

נכתב בחסות סוככי תבל – סוככים איכותיים מכל הסוגים ולמגוון תקציבים.

 

יש אנשים של חורף, יש אנשים של קיץ, יש אנשים של יום ויש אנשים של לילה. אני בהחלט מאנשי החורף. אין בעיני משהו יפה ומחיה יותר מגשם. אך לחורף יש גם חסרונות – כן, כן, חסרונות… פקקי התנועה, שכבות של בגדים וחושך משעה מוקדמת של היום. ולמה אני מספרת לכם את כל זה? עקב געגועי לחורף התחלתי להרהר על יתרונותיו וחסרונותיו מהפן ההתפתחותי והחלטתי שכדאי לשתף אתכם.

באירוע מיוחד כמו חתונה או בר מצווה, לכל אחד יש תפקיד – בדיוק כמו בחיים. בתכנון חתונה, החתן והכלה אמונים על הארגון שלה והורי החתן על ארגון השבת חתן – לכל אחד יש תפקיד. ארגון והכנה של שבת חתן הוא משימה לא פשוטה, אך זוהי משימה שההורים לא יוותרו עליה בקלות. היא חלק ממסורת ומנהג ארוך שנים ולא משנה מהי העדה אליה משתייכים בני הזוג.

אירוח בגינה או במרפסת מתחת לפרגולה – זה האירוח הישראלי האולטימטיבי בימי הקיץ. בין הערביים, כשהחום יורד (ובחלק מהמקומות בארץ אפילו מתחילים לחוש בבריזה נעימה), בכל מקום צצות חבורות של אורחים המתמקמות בגינה או במרפסת של בעלי הבית הנדיבים, מתחת לפרגולה, ליד שולחן עמוס כל טוב או אפילו ליד המנגל.

הדרישה שהחיים מציבים בפני אימא חד הורית, היא לא פחות ולא יותר מלהיות סופר-וומן – כלומר, סופר-מן במשרה וחצי, ובדרך, גם לספק לילדייך תזונה בריאה ומגוונת.

 התלבטתי רבות ביני לבין עצמי לפני שהחלטתי לגעת בנושא רגיש זה. ישנם הורים, אנשי מקצוע לסוגיהם ועוברי אורח כאלו ואחרים שיגידו שכל תינוק מתפתח בקצב שלו ואל לנו להתערב, הרי בסוף כולם ילכו.

האם גם כשהתינוק שלנו גדל ועכשיו הוא כבר ילד בגיל ביה"ס היסודי, אנחנו נותנים לו להתפתח בקצב שלו? תודו שזאת נקודה למחשבה.

כל מי שהחליט להתגרש, יודע בוודאות מה היה הרגע שבו נפלה ההחלטה ומה היה הקש ששבר את גב הגמל. בדרך כלל לא מדובר באירוע חריג כלשהו, אלא ברגע שבו האדם לפתע מבין שהגיעו מים עד נפש – זה לא עובד ולא יעבוד, ומוטב שנגמור עם זה. כמובן, רוב הזוגות מגיעים לרגע הזה אחרי תהליך ארוך ומאוד לא פשוט שבו מנסים לגרום לנישואים לעבוד, להתעורר, להשתפר.

איך שהחלטתי ביני לבין עצמי לכתוב על "בעד ונגד" המוצץ, העליתי חיוך על פני. מניסיוני אין נושא אשר "מעורר מחלוקת" כמו הדיון על "בעד ונגד" השימוש במוצץ. יש אמהות שלא יכולות בלעדיו ויש אמהות שמשתמשות בו לעיתים רחוקות אם בכלל.

כאשר אני משוחחת עם אמהות על הנושא לא פעם הדיון הופך לדיון אמוציונאלי בין האמהות המשתתפות. נדמה שיש קשר נסתר בין מידת השימוש במוצץ להיותי אמא טובה.

ילדיי אף פעם לא הסכימו לקחת מוצץ והאמת שלא ניסיתי יותר מידי (הבכור אכל תמ"ל והשנייה ינקה). היו מוצצים בסביבה אך הם שמשו למשחק וכנשכן. אין ספק שהיו רגעים בחיינו המשותפים שמוצץ היה יכול לעזור אבל בסוף הסתדרנו גם בלעדיו, זאת אומרת היה רצוי אך לא הכרחי.

כמלווה התפתחותית למדתי להשלים עם העובדה שרוב האמהות לא יוותרו על המוצץ כיוון שהוא נותן "רשת של בטחון". אך אותן אמהות בהחלט מוכנות לשנות את המינון וללמוד דרכי הרגעה ורגיעה נוספות שיתנו לתינוק שלהן ולהן כלים התפתחותיים גם להמשך הדרך.

ישנם מקרים שאני מעדיפה שההורים ישתמשו במוצץ. לדוגמא: כשתינוק בוכה וצורח ברכב, אין אפשרות לעצור בצד ולהרגיע בשוליים (לא בטיחותי) וגם אסור להוציא את התינוק מהסלקל אפילו לרגע בעת נסיעה (אל תתפתו, תאונות קורות בשניות). עדיף כרגע לייצר שקט ע"י מוזיקה, מתן מוצץ ו/או כל דבר אחר. הורה אשר נמצא במצב לחץ אינו יכול באמת לנהוג.

אז למה לא מוצץ?

1. ישנם הורים אשר הפכו להיות תלויים במוצץ. אם המוצץ הלך לאיבוד ואין אחר בנמצא
ההורים נהיים לחוצים ומייד מחפשים את החנות הקרובה. אם במקרה הם מחוץ לבית,
אף אחד כבר לא נהנה מהבילוי המשפחתי.

2. נוצרת תלות של התינוק במוצץ להירגעות. הוא לומד להירגע ע"י גירוי אוראלי ולא
באמצעות עצמו או הוריו (תלוי בגיל ובשלב ההתפתחותי בו התינוק נמצא).

3. יש תינוקות שמנסים להוציא את המוצץ אך ההורים ו/או הגורם המטפל לא מאפשרים
להם. הם ממשיכים לשים את המוצץ בפי התינוק עד שהוא בלית ברירה מקבל את זה.

4. המוצץ מספק הרגעה ללא כל קשר לסיבת הבכי.

5. הטבע יצר לתינוקות "מוצץ טבעי": האצבעות שלהם. חשוב להדגיש שתינוק שמוצץ
אצבעות לא בהכרח ימצוץ אצבע בהמשך. הכנסת אצבעות לפה היא שלב התפתחותי
חשוב. ההבדל הגדול הוא שכאן התינוק בוחר מתי להכניס את האצבעות ומתי להוציא.

6. בכי של תינוקות הוא שפה. התינוק רוצה לומר לנו משהו, זאת דרכו להסביר לנו מה
הבעיה – כדאי לשמוע אותו!

7. בשביל שהפעוט ידע להפיק צלילים, הברות ובהמשך גם מילים הוא צריך להפיק קול,
להשתמש בפה. תינוקות שרוב היום הם עם מוצץ יכולים להתקשות בכך.

אז למה כן?

לפעמים החיים מזמנים מקרים בהם אנחנו צריכים פתרון יעיל ומהיר. אין לנו בעיה שהפתרון יהיה קצר טווח – זאת מטרתו. לדוגמא: אנחנו במסעדה, סוף -סוף יצאנו מהבית לבלות, נפגשים עם משפחה וחברים. האוכל הגיע והתינוק החליט לבכות. אני זוכרת את ה"הנאה" שלי כאם מאותם רגעים. אם המוצץ מצליח לעזור שיבורך…

אם לא מוצץ אז מה כן? הרבה מתוק!!

מגע תנועה וקול. תינוק שרגיל להירגע על ידי מתוק יידע להרגיע את עצמו בהמשך הדרך. ובתנועה אני לא מתכוונת לנדנוד על הידיים…

לסיום, בחרתם לתת מוצץ? תעשו לי רק שתי טובות:

1. אל תתלו לו את זה על הבגד. באף גיל! לא מדובר באביזר חובה וזה בעיני גם לא הכי בטיחותי.

2. וודאו מידי פעם שהמוצץ לא מתפרק או בלוי. לאחרונה פורסמו מקרים על מוצצים חדשים שהתפרקו.

אני אשמח אם תאמרו לי את דעתכם.

סוף שבוע מקסים
שלכם

שגית
[email protected]
https://www.facebook.com/sagitgafrisweethug

נישואין בימינו הם, כמו שאומרים ברחוב, לא קיר. זוגות שנישאים ברוב פאר והדר מתגרשים לאחר שהתעוררו אל תוך המציאות וגילו שאושר ועושר יש רק באגדות וילדים ומשכנתא ועבודה וחמות הן לרוב נחלתו של הזוג הנשוי.

אז זה אומר שאין תקווה לאהבה? מה פתאום. גם אם שמעתם את זה אלף פעם, דעו לכם שנישואין הם כמו רכב – הם לא יגיעו רחוק בלי דלק, טיפולים שוטפים, מילוי שמן ותחזוקה שוטפת. אהבה לבדה לא תחזיק אותנו יחד וכמו עם המכונית, נמצא את הזוגיות מקרטעת, מפונצ'רת ונטושה בצד הכביש. אך גם אם נעזוב את הגרוטאה ונמצא לעצמנו מערכת יחסים חדשה ונוצצת, ללא תחזוקה גורלה עלול להיות כגורל קודמתה ומהר משחשבנו.

הפתרון? ובכן, אספנו עבורכם את מיטב הטיפים לשיפור חיי הנישואין שלכם שהרשת יכולה להציע, מכל קצוות הגלובוס ותפיסות החיים. לקרוא וליישם כי אף פעם לא מאוחר מדי.

.

.

נתחיל עם חוכמה יהודית עתיקה: לדון לכף זכות

הניחו תמיד, תמיד שכוונותיו או מניעיו של בן/בת הזוג שלכם הם טובים. האמינו בטוב ופקפקו ברע. לא התחתנתם איתה כי היא מכשפה ולא איתו כי הוא יעשה הכל בכדי להיות עצלן. צאו מנקודת הנחה שהצד השני התכוון לטוב ותגובתכם כבר תהיה מתונה ונעימה יותר. נהגו כמו זוג חברים מקסימים שיש לי ותלו כף גדולה במטבח כתזכורת תמידית לכלל הבסיסי הזה.

.

.

כשעוצרים לחשוב על כך, מדהים כיצד כולנו שומרים על אדיבות בפני אנשים זרים, ויורים מהמותן מבלי לחשוב על האנשים הקרובים אלינו ביותר.

לאחר כמה חודשי נישואין, קל לנו מאוד להוריד את המסכות ופשוט להפסיק להתאמץ ולהיות נחמדים. טעות!! גם לאהובי ליבנו מגיע לראות מדי פעם את הצד הנחמד והמתחשב שלנו. גם אם זה יראה לכם מאולץ, נסו ותראו כיצב תגובת הצד השני תעלה לכם את המוטיבציה להמשיך. פעם שמעתי מישהו בטלביזיה אומר שמטרתו היא לגרום לאישתו להרגיש כאישה אליה מתייחסים הכי יפה בחדר מלא אנשים, בכל רגע נתון.

.

.

תצחקו קצת.

לאחר תקופה, רוב הזוגות מתקשרים בעיקר בענייני לוגיסטיקה – מי אוסף את הילדים, מי קונה חלב ומתי הולכים לבנק. זוגיות לא יכולה להתקיים על לוגיסטיקה. תשפריצו אחד על השני מים במקום. תשתטו.

.

.

.

היא צריכה אותך שם כמו חבר קרוב.

ספר לה על מה אתה חושב, גם אם זה נראה לך לא קשור לכלום. היא צריכה להרגיש שהיא קרובה אליך, לליבך, למחשבותיך.

היי המעודדת שלו.

הוא צריך אותך בתור קרן האור הפרטית שלו. חייכי אליו ונשקי אותו כשהוא נכנס הביתה. נסי לשמור מולו על גישה חיובית. אמרי לו שאת מאמינה ביכולתו לנצח.

כשאתם מתווכחים, נסו להקשיב אחד לשני בכדי להבין ולא בכדי למצוא נשק.

בזוגיות אי אפשר לנצח על ידי דריסת מישהו אחר, במיוחד אם זה אותו המישהו שיכול לאפשר לכם לישון עוד חצי שעה בשבת בבוקר.

הנישואין שלכם היו שם לפני הולדת הילדים והם יהיו שם לאחר שהם יעזבו את הבית.

מערכת הנישואין שלכם חשובה לא פחות מהילדים שלכם. שימו אותה ואת ההשקעה בה במקום הראוי.

אל תדברו סרה בבן/בת זוגכן מול אף אחד.

.

.

ויותר מכך, הפכו את שיבוח התכונות האהובות בבן/בת הזוג לנושא שיחה נפוץ עם חברים, עם הילדים ועם בני משפחה, במיוחד כשהצד השני נמצא בטווח שמיעה. החנופה תשתלם לכם ובגדול.

לא הכל צריך להגיד.

הטיפ של לספור עד עשר תקף גם בזוגיות בוגרת ובמערכת יחסים אליה נכנסנו בכוונה להישאר לנצח. יש הרבה דברים קטנים שעדיף פשוט לא להגיד, אם אם ממש בא לנו.

אל תנסו לשנות אחד את השני.

זוגות מאושרים מקבלים את השוני בין בני הזוג כביטוי לדבר בו הם התאהבו מלכתחילה. הוא זורק גרביים על הרצפה? נסי לראות זאת כביטוי לאישיות הרגועה שמשכה אותך כשהכרתם. היא לא מפסיקה לדבר? זכור כמה אהבת את שמחת החיים שלה. אנחנו לא אומרים לכם לא לנסות ולמצוא פשרה בדברים שחשובים לכם אלא להיזכר בדברים שמשכו אתכם מלכתחילה בבני הזוג. הפכים נמשכים וזאת עובדה.

.

.

גברים, לא הכל נמדד בכסף.

אישה אחת ברשת אמרה "פעם בעלי קנה לי צמיד יהלום ובמקום להתעלף מהתרגשות, לא הפסקתי לחשוב על כמה זה עלה. אני מעדיפה שירקוד איתי במטבח גם אם אין מוסיקה, שיפתח דלתות עבורי ושיתקשר אלי באמצע היום. פיקניק זוגי אני בכלל אוהבת וזה לא עולה מליונים." אתם הבנתם את זה?

.

.

סקס.

היו נדיבים. היו הרפתקנים. היו פתוחים אחד עם השני. המיטה זה לא מקום לסגור בו חשבונות וקרבה פיזית עם בן/בת הזוג תעשה פלאים ליחסים בניכם. ויש לה אפילו יתרונות בריאותיים!

.

.

***

המאמר נכתב בחסות עו"ד גירושים יעקב בלס – משרד עורכי דין לענייני משפחה וגירושים.