תגית: מטבח

בין אם אתם חובבי בישול ובין אם כל קשר בינים לבין המטבח הוא מקרי בהחלט, בוודאי אתם מכירים את המצב שבו אתם מבלים המון זמן במטבח: המצב הזה שבו בישול לוקח זמן.

לעיתים גם הכנת חביתה פשוטה יכולה לקחת מספר דקות ואם גם מוסיפים לה סלט ירקות קצוץ ליד זה יכול לקחת גם כ-20 דקות. בימים שבהם אנחנו נמצאים במרוץ כנגד הזמן וכל דקה חשובה – ורוב הימים הם כאלה – אנחנו זקוקים לעזרה שתחסוך לנו זמן.

לכן, כל גימיק וכל ג'אדגט שיכול לייעל את הזמן ולשפר אותו הוא עניין נחוץ במטבח. ובינינו, לפעמים כל מה שאנחנו רוצים זה ארוחה זריזה וטעימה שההכנה שלה לא תארך כל כך הרבה זמן. לכן, בשביל ייעול העבודה, או סתם ככה בשביל הכיף, מצאנו כמה גימיקים מדליקים שיכולים לקצר את זמן השהייה במטבח. גם אם הם לא יקצרו אותו, אז לפחות יהיה לכם מדליק להשתמש בהם.

בוחש אוטומטי: כמו שאמרנו, בישול לוקח זמן, אבל הוא גם יכול להיות מלכלך. כמה פעמים מצאתם את עצמכם תוהים מה היה קורה אם היתה לכם עוד יד אחת לפחות? אז מכיון שעוד יד קשה להשיג, מצאנו גימיק אחר שיכול לעשות את העבודה בשבילכם.
המערבב האוטומטי יבחש עבורכם את המזון שנמצא בסיר או במחבת. רק לחצו על הכפתור ותנו לו לעשות את העבודה.

.

.

מסך במשטח העבודה: למרות הקידמה הטכנולוגית, עדיין ניתן למצוא היום כמעט בכל מטבח מצוי מחברת מתכונים; כזאת המורכבת מדפים. אז כדי שנוכל לחסוך את המחברת אפשר פשוט להתקין במשטח העבודה טאבלט ולהקרין את המתכונים בפשטות ובקלות על המסך. ככה הדפים לא יקרעו ותמיד תוכלו למצוא את המתכון.

.

.

מפצח ביצים: כל מי שאי פעם שבר ביצה, מצא את עצמו לפחות פעם אחת מחפש חלק קטן של קליפה שהסתנן לו ונפל אל תוך הביצה השבורה. הבעיה מתחילה כשלא מוצאים את הקליפה או שמגלים שזה קרה רק עם אכילת המאפה או המאכל שהכיל אותה. אז כדי שזה לא יקרה יותר אפשר להשתמש במפצח ביצים. הוא גם ישבור את הביצה וגם יפריד עבורכם את החלבון והחלמון. תענוג.

.

.

מכשיר להכנת סושי: מחצלת לגלגול סושי? כבר מזמן עבר זמנה. היום קיים מכשיר שיגלגל עבורכם את הסושי. אתם תצטרכו רק להכין את הרול אבל את מלאכת הגלגול המסובכת הוא יעשה עבורכם.

.

.

לסיכום, בישול הוא חוויה. לחלקנו היא חוויה חיובית וחלקנו קצת פחות. שימוש נכון בגימיקים קיימים יכול לייעל את זמן העבודה במטבח ולעשות אותה נעימה ואפקטיבית.

תהנו.

 ***

מוגש בחסות Reut One החופש לבחור את הטוב והמתאים ביותר. Reut One הינה בית פתרונות בתחום מערכות CRM המתמחה ביישום, פיתוח והטמעת מערכות CRM.

 

.

כאשר אנחנו מדברים, חושבים, כותבים וקוראים על עיצוב המטבח, אנחנו שוכחים הרבה פעמים מרכיב חשוב אחד: האוכל.

המטבח הוא לא סלון – הוא הבית של האוכל ושל הבישול. העיצוב נעשה כדי שנוכל ליהנות מהמראה אבל גם כדי שנוכל לבשל היטב. אבל המעשיות של הבישול יכולה להתלוות גם לאסתטיקה של הבישול: מדוע שלא נבשל דברים שמקבלים השראה מעיצוב מהטבח וגם משלימים אותו? האם הבישול לא יהיה מוצלח יותר?

כדוגמה ניקח את עיצוב המטבח הידוע כמטבח כפרי. בואו לבשל מנה שמתאימה לאווירה כפרית: לזניה, היישר מאיטליה – מנה שבאה עם ניחוחות של שדות ועצי זית ועם תחושה של כפר קטן אי שם בטוסקנה (נניח, לצורך הדוגמה.)

אז מה צריך בשביל לזניה באווירה כפרית איטלקית?

.

 

קודם כל, מרכיבים:

500 גרם עלי לזניה יבשים

1.5 ליטר רוטב עגבניות חלק קלאסי (תנסו את זה, למשל)

750 גרם גבינות מגורדות (קשקבל, מוצרלה ופרמזן למשל)

1 חציל מאורך קלוף וחתוך לטבעות בעובי שני ס"מ צלוי בתנור עם שמן זית, טימין ומלח גס

שלושה פלפלים אדומים קלויים וקלופים

בערך עשרים עלי בזיליקום

20 גרם עלי תרד ומנגולד מוקפצים בשום ושמן זית

250 סמ"ק שמנת 42% (אפשר גם קצת פחות…) מעורבבת היטב עם

ביצה אחת

ועכשיו, מכינים:

על התחתית של תבנית 35*25 יוצקים שתי מצקות של רוטב העגבניות. מפזרים היטב.

מסדרים שכבה אחת של עלי לזניה.

מסדרים שכבה דקה של פלפלים ושכבה דקה של חצילים.

יוצקים מעט מרוטב העגבניות באופן שווה (עד כמה שאפשר – זאת לא מעבדה, זה מטבח.)

מפזרים בנדיבות מהגבינות על הרוטב.

חוזרים על התהליך עד לבנייה של שלוש קומות. אם אין מספיק ירקות לקומות נפרדות, אפשר לערבב בין הירקות או לדלג על קומה. זה לא מדע מדויק, זה בישול.

מסיימים עם שכבה אחרונה של עלי לזניה ומעט רוטב עגבניות על הכול.

יוצקים את רוטב הרויאל (ובעברית: התערובת של השמנת והביצה) תנסו להקפיד על פיזור שווה ככל האפשר.

אופים בתנור 170 מעלות בערך 40 דקות.

מתאפקים.

מקררים היטב לילה במקרר.

את הלזניה אפשר לאכול במטבח הכפרי שלכם, עם כוס יין קיאנטי להשלמת האווירה (או עם כל יין שהוא, למעשה.) מבוטחת לכם חוויה של כל החושים (בתנאי שעיצבתם היטב את המטבח שלכם…)

***

המתכון בחסות מונייר פוד דיזיין

האביב כאן וזו העונה של פירות ההדר – אז מה יותר כיף מלשלב אותן במתכוני העוגות שלנו? גם בריא וגם טעים. המתכון הבא ילמד אתכם להכין קינוח טעים במיוחד, שגם אם פעם חשבתם שמדובר במתכון קשה עד בלתי אפשרי להכנה – תופתעו לגלות שהמצב ממש לא כזה. אז הנה לפניכם: ריבועי לימון חמצמצים מתקתקים ופשוט מעולים.

אלה לא עוגות ולא עוגיות: ריבועי הלימון יהיו לכם קינוח נפלא, שבסיסו בצק פריך ומעליו קרם לימון רך חמצמץ וטעים, שמזכיר שוב למה קינוחים על בסיס פירות ובייחוד על בסיס לימון הם כל כך מיוחדים וטעימים. אין מה להשוות לקינוחים משוקולד או מתוקים אחרים, כאשר שילוב הטעמים המתוק והחמוץ מושג באופן הנכון (כפי שנלמד כאן) אין מתחרים לקינוחים אלה.

אם כך, בוא ניגש לעניין:

המרכיבים: תבנית בגודל 24/36 ס"מ .

לקלתית : (תחתית  בצק לעוגה)
2 כוסות קמח
1/2 כוס סוכר
200 גרם חמאה קרה או מרגרינה חתוכה לקוביות.

לקרם הלימון :
4 ביצים
2 כוסות סוכר (אפשר פחות)
5 כפות קמח
1/3 כוס מיץ לימון סחוט טרי
קליפת לימון מגוררת מלימון אחד

לציפוי:

מעט אבקת סוכר

ההכנה :

1. מחממים את התנור לחום בינוני (180 מעלות). מרפדים את התבנית בנייר אפיה ומשמנים אותו קלות.

2. הכנת הקלתית: שמים את כל מרכיבי הקלתית בקערת המיקסר ומעבדים עד שמתקבל בצק אחיד.

משטחים ומהדקים בעזרת הידיים לתחתית התבנית בשכבה אחידה בעובי של חצי ס"מ ויוצרים דפנות בגובה 1 ס"מ. אופים כ-15 דקות עד שהבצק מזהיב.

מוציאים מהתנור אך לא מכבים אותו.

3.קרם הלימון : שמים בקערה את הביצים והסוכר וטורפים קלות. אחר כך מוסיפים את הקמח, כף אחר כף, ומערבבים רק עד  שנוצרת עיסה אחידה.

מוסיפים את מיץ הלימון ואת הקליפה המגוררת ומערבבים.

כאשר הקרם מוכן יוצקים אותו על הבצק האפוי. מחזירים לתנור ואופים עוד 15-20 דקות עד שקרם הלימון מתייצב.

מוציאים מהתנור ומצננים היטב. אפשר להכניס למקרר לחצי שעה לפחות על מנת לצנן את הריבועים כמו שצריך.

4. זהו, סיימנו – כעת חותכים בסכין חדה ל-20 ריבועים, זורים אבקת סוכר ומגישים בהנאה רבה.

בתאבון!

***

מוגש בחסות חברת בא לי מתוק – משלוחי עוגות ואספקת בר ממתקים לאירועים.

מעניין לעקוב אחר השינויים שחלו על המקרר הביתי.

כמו אלמנטים אחרים בעיצוב הבית –ובעיקר המטבח – גם המקרר החל את דרכו כשהוא לבן. למרות שכבר לפני 15 או 20 שנים היה אפשר למצוא מקררים בכל מיני גדלים, כולם ללא יוצא מן הכלל יוצרו בצבע לבן. הייתה זו מין הסכמה שבשתיקה בקרב היצרניות שמצד אחד הקפידו להשוויץ בשדרוגים ובשיפורים שלהם, אך מצד שני הקפידו שלא להציע מקרר בצבע אחר.

אך התקופה הזו הסתיימה, והיום כמעט יותר ממחצית מהמקררים בארצות הברית ובאירופה הם לא לבנים. אמנם היה שלב ביניים בו כולם עברו לצבע הנירוסטה או המתכת שמשדרים רצינות וקלאסיות, אך אפילו זה כבר נגמר. בעולם המודרני המקרר הלבן נחשב נחלת העבר. מקרר אשר אינו מתכתב עם צבע הקירות, הארון, התנור או אפילו דלת הכניסה פשוט לא עונה על הצרכים של הלקוחות.

אז מה בעצם הסוד של המקרר הצבעוני או השקוף? האם אכן מדובר על מהפיכה? אם שואלים את אנשי המקצוע, התשובה ברורה.
.

 

חלומם של מעצבי הפנים סוף סוף התגשם

לדעת של מעצבי פנים, מקרר צבעוני פותח שלל אפשרויות חדשות לעיצוב המטבח. כידוע, מקרר הוא מכשיר חשמלי התופס נפח. בניגוד לתנור או למיקרוגל, אותם ניתן להטמין בתוך גומחה, מקרר הוא הציר סביבו נבנה המטבח. הגישה אל המקרר צריכה להיות נוחה ובולטת, ילדים אמורים לעשות בו שימוש והוא חלק בלתי נפרד מכל ארוחה. עבור אדריכלים המתמחים באסתטיקה, האפשרות להציב במטבח מקרר צבעוני היא חלום שהתגשם.
.

 

הלקוחות מרוצים

אך גם בקרב הלקוחות עצמם נרשמת שביעות רצון מלאה מהצבעוניות של המקרר המודרני. מקרר כזה כבר אינו מגביל אותם ואפילו מאפשר להם להביא לידי ביטוי העדפות אישיות. בנוסף, המחירים של מקרר צבעוני לא תמיד גבוהים יותר. בעזרת חיפוש קל באינטרנט או באחד מאולמות התצוגה אפשר למצוא מקרר ביתי הבנוי אשר עליו ניתן להרכיב פאנל חיצוני. הפאנל יכול להיות מעץ מלא, פורניר או חומרים סינטטיים אחרים. את הפאנל ניתן מצד אחד להתאים למראה של ארונות המטבח, ומצד שני להחליף לחלוטין בכל פעם שמעוניינים בשינוי.
.

 

במילים אחרות, כבר לא צריך לרכוש מקרר חדש רק כי המטבח נראה מיושן. כל מה שצריך לעשות הוא פשוט להחליף לו את הצבע.
.

 

מכניסים צבע לחיים

מקררים צבעוניים ושקופים היו בעבר מוצר השמור לבעלי הממון בלבד. מפתיע לראות אם כן את הביקוש הגובר למקררים בצבע שהוא אינו לבן, בקרב משפחות, זוגות צעירים ואפילו מלונות בוטיק. במובנים רבים הוכיח לנו המקרר שאף פעם אי אפשר להספיד אותו. גם כשחשבנו שהפונקציות הטכניות שמאפשר המקרר הגיעו לשיא, הופיע מולנו מקרר צבעוני וטרף מחדש את הקלפים.

.

 

חמותי הגיעה לגיל 71 ואנחנו חוגגים לה יומולדת 70 (מה לעשות שבשנה שעברה היא טיילה בחו"ל באותו הזמן?).

חשבתי איזו עוגה לעצב לה, משהו מיוחד, שיכול להתאים לה – אוהבת ילדים שכמוה. משהו בתוכי לא היה שלם עם עוגה מעוצבת בבצק סוכר בשבילה, אז התייעצתי עם המומחה לענייני סבתות (בני בן ה-4.5).
בהתחלה הוא הגה וצייר כמה רעיונות יצירתיים וצבעוניים במיוחד לעוגה בשבילה, ואז נזכר ושאל אותי: "אמא, אולי נכין לה 'עוגת אצבעות' כמו שראינו בטלויזיה?".

הסבר לכל השאר – נכון שטרנד "עוגות ההפתעה" כבר היה בארץ הרבה לפני, אבל מי שהביאה את הטרנד הזה לתודעתו של הקונדיטור הצעיר שלי, היא דווקא קרין גורן באחת התוכניות האחרונות שלה, ואת השם הוא כבר המציא לעוגה לבד…
מדובר בעוגה (אני בחרתי לעשות עוגת שוקולד עסיסית ועשירה), מצופה בשוקולד (אני בחרתי להכין גנאש עשיר ולהקציף אותו למוס – למלא את העוגה מבפנים ולצפות מבחוץ…), מעוצבת כשמסביבה מודבקת מעין "גדר" של אצבעות כיף-כף (ומכאן השם שקיבלה ממנו) ולמעלה מפוזרים שלל ממתקים (אנחנו בחרנו בשוקולד קליק, עדשים צבעוניות ומעט מטבעות שוקולד), כל זה עטוף בסרט מתנה חגיגי!!!
אז נכון שמדובר בעוגה קצת ילדותית, אבל מה מתאים יותר מזה ליומולדת 70?

הילדים שלי כמעט נולדו במטבח (תרתי משמע…). הגדול כבר ממש שף קטן, האמצעי סו-שף קטן והקטנה עדיין בבטן שלי נהנית מהטעמים דרכי…
למרות העבודה המהנה ביותר שלי (עיצוב עוגות ועוגיות), אנחנו מאוד נהנים להכין מגוון של מאכלים. לדעתי, עצמאות במטבח מובילה את הילדים לעצמאות במקומות אחרים ותורמת לתחושת ה"צריכים אותי" בבית. (גם אם צריך לנקות אחר כך קצת יותר…)

 בחופש הגדול יש את כל הזמן שבעולם להכנה, המתנה ו-זלילה! שבלולי הפיצה הן פיתרון נהדר לקיץ מבחינתי – אני מכינה כמות של 4 רולדות בפעם אחת ומקפיאה אותן. כשצריך ארוחה "ניידת" (לבריכה, לים או לכל טיול אחר) או אם מגיעים חברים "מעכשיו לעכשיו", זה בדיוק הזמן להוציא מהמקפיא, לפרוס, להכניס לתנור וליהנות מארוחה טעימה.

 קודם כל מכינים את בצק השמרים (רצוי כשעתיים לפני כן):

מצרכים:
1 ק"ג קמח

3 כפות שמרים יבשים

1 כף מלח

1 כף סוכר

1 מאג שמן

½ 1 כוס מים חמימים

מיקסר עם וו לישה (ל') + מכסה הגנה לילדים

 אופן ההכנה:

מכניסים את הקמח והשמרים ומערבלים כדקה עד שלא רואים יותר את השמרים. עוצרים את הערבול ומוסיפים את המלח והסוכר ומערבבים טוב עד להטמעה.
במהלך הערבול מוסיפים את השמן ומערבלים כדקה במהירות בינונית. לא עוצרים ומוסיפים את המים החמימים. מערבלים עוד כ-8 דקות (עד שחתיכת בצק נמתחת לנו בין האצבעות כיריעת רשת חזקה שלא נקרעת בקלות).

משאירים את הבצק לתפיחה בקערה, מכוסה במגבת לחה, במקום חמים, עד להכפלת הנפח (בין שעה לשעתיים בקיץ ויותר מזה בחורף).
אם מחכים יותר מדי זמן – הבצק עשוי להחמיץ.
ניתן לעכב תפיחה במקרר (מוסיפים עוד שעתיים בערך…).

בזמן הכנת הבצק או ההמתנה לתפיחתו, מכינים את רוטב הפיצה.

מצרכים:

100 גרם רסק עגבניות

חצי כוס קטשופ (או לפי הטעם)

אורגנו, תבלין לפיצה, מלח, פלפל

 מערבבים הכל יחד בקערית. אפשר לשמור במקרר עד השימוש.

 כאשר הבצק מוכן, מכינים את הרולדות:

מרדדים לעלה מלבני גדול, חוצים אותו לשניים עם סכין חדה או גלגלת פיצה, מורחים על שני המלבנים רוטב פיצה (משאירים פס "נקי" לאורך השול העליון), מפזרים גבינה צהובה מגורדת וכל תוספת אחרת שאוהבים (אנחנו הוספנו טבעות זיתים).

מגלגלים את הרולדות וצובטים בסוף את השול העליון ה"נקי" לרולדה המלאה בכל טוב.

 את הרולדות מומלץ להניח במקרר/מקפיא לפני החיתוך, כדי שיהיה יותר נוח. חותכים לטבעות של כ-1 ס"מ, מניחים על תבנית מרופדת, מורחים מעל חלבון של ביצה (עם מעט מלח למי שאוהב), ומכניסים לתנור שחומם מראש ל175 מעלות לכ-18 דקות עד להזהבה אחידה (לא בטורבו).

בתיאבון!!!

 

***

המתכון באדיבות  שריתוקה

054-5574170

www.sarituka.co.il

 

כשזה מגיע לאכילת סושי ביפן, לא משנה כמה סשימי טחנתם עד עכשיו, האם אתם יודעים לגלגל אינסייד אאוט ואפילו אם אתם גרים מעל סושיה; כשתדרוך רגלכם בפעם הראשונה בבית סושי יפני אמיתי תרגישו כאילו דרכתם על מאדים. למרות הטכנולוגיה והקידמה, התיירות והקהילה העסקית, יפן הייתה ונשארה מאוד מאוד יפנית. גם במעוזי האטרקציות התיירותיות ביותר, אתם תרגישו לרוב כזרים היחידים. לאחר מספר שבועות של שהייה ביפן יש להניח שתנעצו מבטים כאחרון היפנים כשראש בלונדיני יציץ מתוך קהל הראשים השחורים בתחנת הרכבת.

מרבית הסושיות היפניות אינן דומות בשום צורה לאלו מן המערב. מלבד מפלצות פיוז'ן פה ושם, מרבית הסושיות היפניות על תפריטיהן שמרניות כמו טנקה-סאן מהשולחן הסמוך ולעולם לא יתפסו עם חילולי קודש בסגנון "ספייסי טונה" ברפרטואר. ישנן סושיות ביפן ששוות את משקל קשקשיהן בזהב אבל הפורמט הנפוץ והפופולרי ביותר חייב להיות הקרוסלה – בר סושי מסתובב. כסטודנטים, אכלנו ארוחות קרוסלה לרוב ומלבד כמות מסחרית של דגים נאים בוואסאבי, צרכנו גם חוויה תרבותית. עד שתרגישו כבני בית בארץ מקור השמש, אתם יכולים ללמוד מהשטויות שעשינו חבריי ואני בימינו הראשונים בטוקיו.

למה קרוסלה ומתי חוסר בתקשורת הוא דבר חיובי?

במסעדות סושי מסתובב, מתיישב הלקוח מול דלפק עגול עליו מונח מסוע המשנע צלוחיות סושי קטנות סחור סחור, עד לאימוצן על ידי לקוחות רעבים. במרכז המעגל עומד לשירותכם איש צוות. מה שטוב למשפחות יפניות, סטודנטים ממהרים, אנשי עסקים בהפסקת צהריים וקשישים בפנסיה מלוכסנת יהיה טוב גם לכם. "קאיטן סושי" כפי שהוא נקרא ביפן דווקא מתאים מאוד לזרים מכיוון שאין בו תפריט כתוב. אין צורך כמעט בתקשורת מילולית עם הצוות ואפשר להצביע או פשוט לקחת את מה שמגרה לכם את החושים. אלא אם אתם כבר מדברים יפנית ברחוב, סביר להניח שגם אם שיננתם מספר מילים בסיסיות, ההתרגשות והמבטא עלולים לדאוג לכך שבכל מקרה לא יבינו אתכם. אפילו בטוקיו, האנגלית של רוב היפנים היא, איך לומר, לא קיימת. קאיטן סושי הוא גם קונספט חסכוני. כבר לא רעבים? מפסיקים לקחת צלחות. עוד מקום בבטן? נסו צלוחית חדשה.

מקלות אכילה- עשה ואל תעשה

כשאמא שלי נסעה לבקר ביפן, נאבקתי לשכנע אותה שכן, היא חייבת לדעת להשתמש בצ'ופסטיקס. רוב המקומות לא מחזיקים במזלגות ואלא אם אתם יודעים לבקש זאת ביפנית, שוב גדול הסיכוי שלא יבינו מה אתם רוצים. למרבה המזל, סושי אפשר לאכול גם עם הידיים, כל עוד זוכרים לטבול בסויה את הצד עם הדג ולהמנע מלהרים באצבעות סשימי. שימוש במקלות עץ להרמת פיסת דג חלקלקה המאוזנת על גבעת אורז היא מיומנות שלא נלמדת בין לילה.

רוצים להתכונן מראש? התאמנו בלהרים עדשים משוקולד בעזרת מקלות האכילה ולהביא אותם אל הפה. זה לא חובה אבל מובטחים לכם צחוקים. בכל מקרה, הימנעו מלגרור אליכם צלוחיות בעזרת מקלות האכילה. אם תתבקשו להעביר פיסת מזון אל שותפכם לארוחה הפכו לשם כך את המקלות לצידם הנקי ולעולם אל תתקעו אותם זקופים בתוך הקערה. זה מזכיר ליפנים ריטואל הגשת אורז לזכר המתים ומי רוצה להיזכר בז"לים באמצע האוכל.

חקה את שכנך או איפה הוואסאבי?

לאחר שתפסתם את מקומכם מאחורי הדלפק, התבוננו סביב. בהישג ידכם אמור להיות כל מה שתזדקקו לו לצורך אכילת הסושי. מפיות, מקלות במבוק חד פעמיים, רוטב סויה, ג'ינג'ר כבוש וואסאבי. בביקורי הראשון במסעדת סושי זכיתי לראות יפני מחויט וחמור סבר מצחקק כשהעמיס חברי בביטחון אבקת תה ירוק לצלוחית הסויה שלו וטבל בו את האוכל, רק בכדי לגלות שלא, זה אינו הוואסאבי. תה ירוק, מים חמים וקרים וגם כוסות מונחים בהגשה עצמית לידכם. אם אינכם בטוחים מה עושים עם כל דבר, הציצו בגניבה אל שכניכם לדלפק. אתם תתפסו את העניין במהירות.

במבטא יפני כבד

רוצים בכל זאת לבקש משהו? אם אינכם יודעים את המילה היפנית המתאימה או אינכם מוצאים את המבוקש לכם על הדלפק או בתפריט התמונות הנפוץ בכמעט כל מסעדה,

נסו להגות את המילה האנגלית הרצוייה במבטא יפני כבד. היפנים עושים את זה כל הזמן וכך למשל הפך "Coffee" ל-"Cohee". רק מילת אזהרה אחת, אם תרצו לבקש חשבון, המילה "Bill" אינה הבחירה הנכונה. בכל פעם שיצאנו כקבוצה, תמיד היה זה שביקש "Biru" מהמלצרית בניסיון לשלם את החשבון וקיבל לקול צחוקם של האחרים כוס בירה קרה. אם אינכם זוכרים את המילה היפנית לחשבון (OAISO), הסתפקו ב- "Checku".

קולות רמים

אם מוגש במסעדה שלכם מרק, אל תחפשו את הכף. קעריות מרק אמורות להאחז בין כפות הידיים ותוכנן (הלוהט בדרך כלל) אמור להישאב אל הפה תוך השמעת קולות שאיבה רמים. זה מקרר את המרק ומביע עונג מהאוכל.

אמא שלכם תתחלחל מזה אבל זו אכן דרך יעילה לשתות מרק לוהט, ובמהירות. קולות אכילה אינם נחשבים לגסי רוח ביפן אבל קינוח אף בציבור, דווקא כן. אם אין לכם ברירה, גשו לשירותים כשעולה הצורך בטישו או לפחות כסו את הנוף בכף ידכם וותרו על הסאונד.

מזוג לי ואמזוג לך

יפנים אוהבים לצאת ולאכול בקבוצה. מרבית מסעדות הסושי כוללות שולחנות במקביל לדלפק, מסביבם אפשר לאכול ולהנות. יציאה קבוצתית ביפן תכלול לרוב גם שתיית אלכוהול. שתייה חריפה מאפשרת לחברינו המלוכסנים להשתחרר טיפה מהכבלים החברתיים הנוקשים האופפים אותם בדרך קבע, אך ביפן כמו ביפן, גם לעד-לא-ידע יש מספר חוקים. בירה, סאקה ומשקאות אחרים יוגשו בדרך כלל לשולחן בבקבוקים או קנקנים מרכזיים המלווים בכוסות קטנות. מנומס לחכות שחבר לשולחן ימלא את כוסכם או להקדים ולהציע למזוג לשלהם. מזוג לי ואמזוג לך הוא ריטואל חברתי קטן ומענג המתרחש מסביב לשולחן בכל פעם שאחד הסועדים סיים את כוסו. זהירות! כוסות קטנות מצטברות מהר אם לא שמים לב, במיוחד כשלא אנחנו שולטים במה נמזג לנו לכוס. שתיתם מספיק? התאפקו והשאירו את כוסכם מלאה.

טיפ טיפה וזהו

כמו כוסיות הבירה הבלתי נגמרות, גם צלוחיות סושי עלולות להצטבר. אם שמתם פעמיכם למסעדת קרוסלה בכדי לחסוך כמה יינים, שימו לב טוב-טוב לתמחור הצלחות שבדרך כלל יופיע על קיר הכניסה. לרוב יופיעו המנות הזולות יותר בצלחות לבנות פשוטות וככל שעולה רמת העיטור, עולה עימה גם המחיר. החדשות הטובות הן שביפן אין צורך להשאיר טיפ. בסוף הארוחה יספרו פרנסי המסעדה את מספר הצלחות שכיסחתם בכדי להגיע לחשבון הסופי, זאת אם הצלחתם לזכור איך מבקשים חשבון ולא קיבלתם במקומו בירה.

איטאדאקימס!

***

כתבה נכתבה בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.

 

כבר אחרי החלק הראשון הרגשתי איך חוקי מרפי מאבדים את כוחם במטבח שלי. אבל כשאיבדתי את סיר הלחץ נכנסתי ללחץ ומיד החלטתי לכתוב את החלק השני שלפניכם.

עקרון ראשון: מה לשים במגירות

צאו מהארון והיכנסו למגירות! המגירות הן מקום אחסון נוח ונגיש המכיל את כל מה שאנחנו צריכים בחיי היומיום שלנו. אם הייתי מתכננת מטבח, סביר להניח שהייתי שמה הרבה מגירות ובכל מקום אפשרי, הנה דוגמא מעניינת למגירה פינתית

http://www.thekitchn.com/corner-cabinet-solution-really-strangely-shaped-drawers-164967

והנה דוגמא למגירות שעוצבו במיוחד לתבלינים

http://www.durasupreme.com/storage-solutions/spice-accessories

http://www.durasupreme.com/storage-solutions/spice-accessories

אפילו אם מספר המגירות מצומצם ואתם גרים בדירה שכורה ללא מטבח מעוצב באופק, תוכלו להיות יצירתיים ולאחסן דברים לא צפויים במגירות כמו כוסות או צלחות:

http://designingyourdreamhome.blogspot.co.il/2009/03/storing-glasses-in-drawer.html

והנה דוגמא למעצב מטבחים יצירתי במיוחד שיצר מגירה מעניינת:

http://howtogrowbud.com/htgb

 עקרון שני: לנצל את שטח המקרר

במקום להדביק על המקרר עוד ועוד פרסומות של בעלי מלאכה, או ציורים של הילדים, אפשר לנצל אותו כשטח אחסון. תראו את הרעיון המדליק הזה לאחסון תבלינים על המקרר:

http://www.interiordesigning.net/10-magnetic-spice-storage-solutions/

 עקרון שלישי: תליה על התקרה

מעצב המטבח שלפנינו הבין שחבל לבזבז את שטח התקרה. הוא לקח גלגל של אופניים והפך אותו למתלה סירים (ומאז הילד שלו הולך ברגל לבית הספר):

http://www.shelterpop.com/2009/07/20/i-need-a-place-to-put-my-pots/

ואם אתם חסים על האופניים (והילד) אפשר לעשות את זה גם כך:

http://www.apartmenttherapy.com/storage-solution-where-to-stor-55970

אין לכם כ"כ הרבה מקום? הנה פתרון דקורטיבי תלוי שאינו תופש הרבה מקום:

http://www.countryhome.com/projects/cooljunk/inthekitchen_1.html

 הגענו לסיומו של חלק ב', מקווה שנהנתם כמו שאני נהניתי. ומה מרפי היה אומר? הוא בטח היה מוצא משהו שיכול להשתבש בכל היופי הזה (אתם חושבים שמרפי היה פולני?). אבל אנחנו לא ניתן יד לפסימיות ונייעל את מטבחינו לאלתר! יאללה לעבודה.

***

את החלק הראשון של הכתבה ניתן למצוא כאן: פתרונות אחסון במטבח – חלק ראשון

***

המאמר נכתב בחסות סטודיו אחד לאחד – עיצוב עד הפרט האחרון

סטודיו "אחד לאחד" מתמחה בעיצוב ויצור של מטבחים ופרטי ריהוט בסגנונות שונים ובאיכות גבוהה, מטבחים כפריים מעץ מלא בעבודת יד, צביעה אומנותית וחומרים טבעיים שונים.

מכירים את חוקי מרפי? נכון שגם אתם בכל פעם שאתם מחפשים את המצקת אתם מוצאים את המכסה של הסיר הקטן (זה שחיפשתם אתמול ולא מצאתם), ואת המצקת אתם תמצאו מחר בדיוק כשתחפשו נואשות את האגרטל. כשלי נמאס להיות כפופה לחוקים הללו,החלטתי שהגיע הזמן ליעל את האחסון במטבח שלי, כדי שבפעם הבאה אמצא מה שאני צריכה בדיוק בזמן. לאחר שהגעתי להחלטה הגורלית הזו, גיליתי שיש פתרונות אחסון מדליקים למטבח והחלטתי לחלוק אותם עמכם.

עקרון ראשון: מיקסום האחסון בארון

אולי זה נשמע מובן מאליו שכדאי למקסם את האחסון בתוך הארונות שכבר יש לנו, אבל גיליתי שיש פתרונות יצירתיים. לדוגמא שימוש ב"מדרגות" המיועדות לכך

http://www.squidoo.com/HowToDeclutterYourKitchenCabinets

תליה של חפצים על דלת הארון

http://www.familyhandyman.com/DIY-Projects/Home-Organization/Kitchen-Storage/kitchen-storage-solutions-pantry-storage-tips–cabinet-organization-tips

או שימוש במתקן המעניין הבא

http://personalorganizing.about.com/od/kitchenorganization/tp/KitchenOrganization.htm

 עקרון שני: לנצל שטחים "מתים"

יש כמה שטחים במטבח שקשה לנו להשתמש בהם. אחד מהם הוא השטח שמעל לארונות: המיקום גבוה מדי ולכן לא שימושי על בסיס יומיומי. כדאי לנצל את המקום הזה לאחסון של דברים שלא נמצאים בשימוש על בסיס קבוע כמו לדוגמא סט הכלים שמשמש אותנו רק בפסח. אפשר גם לאחסן שם דברים שלא קשורים למטבח ולא מצאנו להם מקום אחר (אבל לא להתפלא אחר כך שלאוסף הפילים שלך יש ריח של שקשוקה). כדי שלא תווצר תחושה של בלאגן כדאי לאחסן את החפצים בתוך סלים או קופסאות. אני גם ממליצה לא למלא אותם יותר מדי.

 

http://www.dipity.com/tickr/Flickr_biggie_lunchinabox/

http://www.apartmenttherapy.com/green-style-beautiful-basket-s-116269

הנה דוגמא לאחסון מקורי ומושקע של בקבוקי יין מעל לארון, אתם תוכלו לעשות זאת בעזרת מתקנים סטנדרטיים לאחסון יין שיונחו על גבי הארון:

http://renaytoronto.com/page/4/

 עקרון שלישי: אחסון על הקיר

אם יש לכם קירות פנויים במטבח תוכלו להשתמש גם בהם כמקומות אחסון (או להשכיר אותם כשטח פרסום). הנה דוגמא הממחישה את מגוון אפשרויות התליה שניתן להשתמש בהם:

http://hometools.onsugar.com/Kitchen-Storage-12920360

 המכסים עושים לכם בלאגן בארון? השתמשו בקיר צר כדי לתלות אותם:

http://www.apartmenttherapy.com/kitchen-storage-ideas-73300

אם נשאר לכם מקום מתחת לארון העליון או מתחת למדף, תוכלו לשים שם כוסות יין:

http://www.familyhandyman.com/DIY-Projects/Home-Organization/Kitchen-Storage/kitchen-storage-solutions-pantry-storage-tips–cabinet-organization-tips

עקרון רביעי: אחסון על השיש

זה כנראה האחסון הכי נפוץ: על השיש. הבעיה איתו שהוא יוצר תחושת בלאגן ותופס שטח עבודה ולכן כדאי לצמצם אותו. השתמשו בכלים יפים כדי לאחסן פריטים שהם בשימוש יומיומי. קופסאות שקופות ומרובעות מיעלות את האחסון: גם רואים מה יש וגם אפשר לערום אותן זו על זו:

http://www.slowtrav.com/blog/palma/organization/

 נתתי לכם רעיון חדש? זו בדיוק המטרה! אמנם סיימנו עם החלק הראשון אבל יש לי עוד המון רעיונות. נתראה בחלק ב' בתקווה שנשתחרר מהדיכוי של חוקי מרפי.

***

מאמר המשך יעלה ביום רביעי  18/7, אל תשכחו לחזור ולהתעדכן!

***

המאמר נכתב בחסות סטודיו אחד לאחד – עיצוב עד הפרט האחרון

סטודיו "אחד לאחד" מתמחה בעיצוב ויצור של מטבחים ופרטי ריהוט בסגנונות שונים ובאיכות גבוהה, מטבחים כפריים מעץ מלא בעבודת יד, צביעה אומנותית וחומרים טבעיים שונים.

בעלי מחזיק נחרצות בדעה שעונת המנגל מתחילה ברגע שכבר לא יורד גשם. מבחינתו, שנתכבד ונשב בחוץ עם מעיל כי ככה גידלו אותו בבית וזה שהוא נולד להורים קנדים ובא מהכפור זה לא תירוץ. בעלי אוהב לעשות על האש ולדעתו כל אירוע הוא אמתלה לחרוך מיני בשר. ההמבורגרים שלו הם שם דבר, הוא מצליח לצלות דגים בצורה מושלמת והעוף שלו נמס בפה.

אין מאושר היה מבעלי כשעברנו לשכונה חדשה, רק כדי לגלות ששתי דלתות שמאלה, גר בחור עם אובססיה דומה לעשן ריחני. השניים מיהרו לפתוח קבוצת תמיכה למכורי גריל ומקפידים להיפגש לתמיכה הדדית לפחות פעם בשבוע. את התוצאות כולנו אוכלים.

מתכון המרינדה של בעלי לחזה עוף על האש הפכה אצלנו לקלאסיקה. מי שחושב שחזה עוף הוא בשר יבש, שינסה את המתכון הזה. הוא מעולה ישר מהגריל וטעים כל כך פרוס קר שלפעמים אנחנו מכינים כמות מראש לכל השבוע.

לגבי המתכון, לא להיבהל מהכמויות. המרינדה הזו מיועדת ל-6 חצאי חזות עוף כאלו

נסו למצוא נתחים בעובי של כשני סנטימטרים. בעלי טוען שזה העובי המושלם.

ועכשיו למרינדה:

המרינדה הסודית של אדם לחזה עוף על האש

תזדקקו ל:

1/2 כוס חרדל דיז'ון
1/2 כוס דבש
1/2 כוס שמן קנולה
1/2 כוס שמן זית
כף שום כתוש
2 כפות חומץ בן יין אדום
2 כפות תערובת עשבים יבשים: אורגנו, טימין, או מה שאתם אוהבים. יש בסופר תערובות תיבול איטלקיות נחמדות.
כפית מלח גס

בקערה גדולה שימו את הדבש והחרדל

הוסיפו את שאר המצרכים לקערה

ערבבו היטב.

כפי שתראו כאן, החומרים עוד לא התאחדו לגמרי.

המשיכו לערבב!

זהו. כשהמרינדה אחידה וקרמית, טבלו בה כף נקייה ותטעמו. אם תרצו, המרינדה של אדם יכולה לככב גם כרוטב מוצלח לסלט ירוק. טעים!

טבלו את נתחי חזה העוף במרינדה ואשפזו במקרר למשך כמה שעות. עדיף אפילו ללילה שלם. ככל שיבלו שם יותר זמן, העוף יהיה יותר עסיסי וטעים.

מכיוון שהגריל זה הטריטוריה של האיש, הבאתי כאן את ההסבר שלו לגבי צליית הבשר:

• כל גריל הוא שונה ויש לשים לב לבשר שלא יחרך
• לא צולים בשר על אש ישירה או חום גבוה. מחכים שהגחלים ילחשו או מכוונים את גריל הגז לחום בינוני
• צולים את נתחי העוף השלמים עד שהצד שנוגע ישירות ברשת הגריל נראה צלוי עד חצי מגובה הנתח. שימו לב לזמן. או אז הופכים וצולים למשך אותו הזמן את הצד השני. הערכה גסה תהיה 7-8 דקות לכל צד.
• לא בטוחים? עצרו וחתכו חתיכה אחת כדי לוודא. עוף מוכן הוא לבנבן, שקוף ועסיסי. עוף לבן אפרפר ואטום הוא מבושל מדי וחבל.

כשנתחי העוף מוכנים, ערמו אותם על מגש יפה, והגישו לאנשים רעבים.

בתאבון!

***

המתכון נכתב בחסות איסמור – איסמור מובילה בארץ בתחום שיווק מוצרי האיכות לבית ולחצר מוצרים אלה כוללים, בין היתר,ג`קוזי(ספא), סאונות, ברביקיו בנוי, מתקני שעשועים לילדים, בקתות עץ, מחסני עץ ועוד.